הערה על נוסח הקדיש

[קריינא דאיגרתא]

ברצוני להביא הרבה שאלות בפירוש התפילה לעורר את ליבם של ישראל להבין מה מרחשו שפתייהו

כמה הערות באמירת עושה שלום במרומיו אחר תפילת לחש,

שאלתי בביהכ"נ היום כמה מתפללים ואף אחד לא ענה לי,
וכמובן אומרים תיבות אלו כל יום, כמה וכמה פעמים

עֹשֶֹה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְֹרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

1. האם יש ריב כה גדול ב"מרומיו", וכי גם שמה יש פלגנות כל יום, עד כדי כך שצריך להביא דוגמא שאם עושה השלום יכול לעשות שלום במרומים שמתקוטטים שם בלי הפסק אז אנו שבקושי מתקוטטים ודאי שהוא יעשה שלום עלינו, הלא תימה הוא, מי רב שם, ואם כן מהו הדמיון עלינו,

2. למי אנו אומרים כל יום אחר התפילה "ואמרו אמן" מי שומע אותנו בכלל, שהוא צריך לומר אחרינו אמן,

[חשבונות רבים]

1. שאלה גדולה שאלת בני, ועיין ברכות דף ט"ז ע"ב ממש בסוף העמוד דרב ספרא היה מתפלל שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
עוד פירוש זכור לי שהרקיע עשוי מאש ומים וזה עושה שלום במרומיו (לאור התוצאה המשמחת מבדיקת שמועתי בקשר לשאלה השניה צריך לחפש דבר זה).
2. שמעתי פעם שאומרים ואמרו אמן למלאכים המלווים כל אדם.
כעת בזכות אשכול זה פתחתי וראיתי כן במג"א סי' ס"ו סק"ז. תודה רבה!

[בברכה המשולשת]

עשה שלום במרומיו בין האש למים (שמים)

[עשוי לנחת]

1. האם יש ריב כה גדול ב"מרומיו", וכי גם שמה יש פלגנות כל יום, עד כדי כך שצריך להביא דוגמא שאם עושה השלום יכול לעשות שלום במרומים שמתקוטטים שם בלי הפסק אז אנו שבקושי מתקוטטים ודאי שהוא יעשה שלום עלינו, הלא תימה הוא, מי רב שם, ואם כן מהו הדמיון עלינו,
2. למי אנו אומרים כל יום אחר התפילה "ואמרו אמן" מי שומע אותנו בכלל, שהוא צריך לומר אחרינו אמן,

חשבתי שכל ילד יודע את זה שאומרים את זה למלאכים. מפורש גם בפוסקים, חפש.
ולגבי השאלה הראשונה שמעתי פעם שזה על המלאכים שמלוים בליל שבת ולבסוף אחד מהם נוצח והשני עונה בע"כ אמן, שיהיה שלום ביניהם. משהו כזה.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
מג"א ס"ו ז'.
כתב מט"מ שאף כשמתפלל ביחיד יאמר אחר עושה שלום ואמרו אמן שאומר כן להמלאכים השומרים אותו:

[חשבונות רבים]

עשה שלום במרומיו בין האש למים (שמים)

מסכת ד"א זוטא פרק השלום ועי"ש.

[חכם באשי]

הכריעה (שהיא גלגולה של האמירה) מכוונת למלאכים. וזה כבר נזכר בסידור רס"ג, עמ' כ:

וכשגומרים את התפלה ואומרים 'ה' צורי וגואלי', פוסעים לאחור שלש פסיעות, כמו שהולכים לאחוריהם העבדים עד שיצאו מאת שטיח המלך. אחר כך יתן שלום. תחילה לימין ה'מזרח' שהוא שמאלו, ואחר כך לשמאל ה'מזרח' שהוא ימינו. והשלום הזה אינו בדבור אלא בהרכנת הראש משמאל המתפלל ומימינו בלבד. ולא ידבר דבר, אלא זה כיבוד למלאכים אחרי שיצא ידי חובתו לפני ה', כמו שכתוב (מל"א כב יט): 'וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו'. ולפני כן, בשעה שהולכים אחורנית, צריך לכרוע גם כן

והסכימו לכך הרבה מהראשונים, להבדיל הקראים מצאו מקום לתקוף בכך את יריביהם הרבניים, עי' במאמר 'כריעה למלאכים קודם להקב"ה: גלגולי טענה קראית', דאצ'ה, גליון 75 (ה בטבת תשע), עמ' 2-3.

[נרו יאיר]

ברצוני להביא הרבה שאלות בפירוש התפילה לעורר את ליבם של ישראל להבין מה מרחשו שפתייהו

כמה הערות באמירת עושה שלום במרומיו אחר תפילת לחש,

שאלתי בביהכ"נ היום כמה מתפללים ואף אחד לא ענה לי,
וכמובן אומרים תיבות אלו כל יום, כמה וכמה פעמים

עֹשֶֹה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְֹרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

1. האם יש ריב כה גדול ב"מרומיו", וכי גם שמה יש פלגנות כל יום, עד כדי כך שצריך להביא דוגמא שאם עושה השלום יכול לעשות שלום במרומים שמתקוטטים שם בלי הפסק אז אנו שבקושי מתקוטטים ודאי שהוא יעשה שלום עלינו, הלא תימה הוא, מי רב שם, ואם כן מהו הדמיון עלינו,

2. למי אנו אומרים כל יום אחר התפילה "ואמרו אמן" מי שומע אותנו בכלל, שהוא צריך לומר אחרינו אמן,

1. שמעתי פירוש חסידי מבודח משהו, שהלא ע'ושה ש'לום ב'מרומיו זה ר"ת עשב, וכידוע לכל עשב יש מלאך שמכה אותו ואומר לו גדל.... (אם כי לא ברור אם המריבה דו צדדית)

2. שוב שמעתי כנ"ל שהכוונה היא לאותם אלו שהמתינו מלפניו (שלא לפסוע בתוך ד"א) כעוסים משהו, ועל כן אומרים להם "הוא יעשה שלום עלינו.. ואמרו אמן...."

[קריינא דאיגרתא]

תודה לכל המגיבים

אך ע"פ רוב פירוש ללא מקורות שווה לכפרות,

על השאלה הראשונה
כבר ציינו כאן את הגמרא בברכות (טז ב) רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה,
אבל הלה שייך לציין את פירש"י והוא עיקר, בפמליא של מעלה - בחבורת שרי האומות, שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם, תיכף יש קטטה בין האומות, כדכתיב ועתה אשוב להלחם עם שר פרס (דניאל י'). ובפמליא של מטה - בחבורת החכמים.
וא"כ מיושב להפליא כמין חומר, מה שאנו אומרים שכיון שמצינו שהתגר למעלה ולמטה תלויים זב"ז ואם יש תגר למעלה ממילא יש תגר למטה, ע"כ אנו מבקשים שהעושה שלום שלא יהיה תגר למעלה, הוא ממילא יעשה שלום עלינו שלא יהיה תגר למטה, ואנו כוללים נמי את כל ישראל,

ואעתיק כאן פירוש "עיון תפילה" על השאלה השניה,

ואמרו אמן, הנאמר בסיום תפילת לחש אין לומר כן, כי מי שומע זולתי הקב"ה, ולמי יצוה לומר אמן? ואולי הוא סירכא דלישנא מנוסח הקדיש. וע"פ דרכו של המג"א (או"ח סי' סו סס"ק כז) י"ל שהכוונה על ב' המלאכים המלוין לו לאדם בכל יום כדתניא בתענית (יא א) וכדא' ר"ז (חגיגה טו א) ועי' שבת קיט ב אר"ח אמר מר עוקבא,
והיא כעין בקשה מאתם שיסכימו לתפלתו ויאמצו את כוחו להעלותה השמימה וכדאמר ר"י (סנה' מד ב) לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו (ופירש"י שיסייעהו מלאכי השרת לבקש רחמים) ואל יהיו לו צרים למעלה
ונ"ל שבקשת הרחמים היא מאת הקב"ה שהוא ית' יפייס עליו את המלאכים לבל יקנטרו אותו בתפילתו אלא יאמצו את כחו ויסייעהו כי עיקר גדול אצלינו שאין ראוי להתפלל לשום נברא בעולם ולבקש רחמים ממנו איזה סיוע אלא להקב"ה לבדו,
ובמחזור לבני רומא ובסדורי התימנים לא נזכר כאן ואמרו אמן, אבל במחזור ויטרי ובסדורי הספרדים ובכל סדורי אשכנז איתיה,

[מה שנכון נכון]

לשאלה ב
תוספת ברור על אלו מלאכים מדובר

הר יצחק נסים לגברת פרחה ששון.PDF

(101.8 KiB) הורד 389 פעמים

[חכם באשי]

1. שמעתי פירוש חסידי מבודח משהו, שהלא ע'ושה ש'לום ב'מרומיו זה ר"ת עשב, וכידוע לכל עשב יש מלאך שמכה אותו ואומר לו גדל.... (אם כי לא ברור אם המריבה דו צדדית)

ראשי תיבות אלו, בהֶקשר לעניין אחר, מופיעים במקור קדום למדי, בספר האסופות לתלמיד ה'רוקח'. עי' במאמר 'הוראות והנהגות לרבינו יהודה החסיד', מוריה, לב ג-ה, שבט תשעג, עמ' כא והערה 34.

[משולש]

זכור לי מישהו מהמדקדקים המאוחרים שתוקף את זה. וטוען שרק בקדיש אומרים "ואמרו אמן".
אולי "עבודת ישראל" אני צריך לחפש.

[משולש]

זכור לי מישהו מהמדקדקים המאוחרים שתוקף את זה. וטוען שרק בקדיש אומרים "ואמרו אמן".
אולי "עבודת ישראל" אני צריך לחפש.

אני מקווה שזה מספיק קריא.

[הכהן]

נוסח אחינו בני תימן:

עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן

[אברך כולל]

בלקט יושר כתב שלא להגיד "ואמרו אמן"
וכמדומני שאכן זה לא מופיע בסידורים הראשונים רע"ג רס"ג ורמב"ם.

בנוסף: אמירת עושה שלום וכו' גם אינה ברורה כ"כ שנראה מהרבה ראשונים שלא היו אומרים כן, שעל מה שאמרו בגמ' שצריך לומר שלום וכו' יש מפרשים שהיו אומרים שלום בימיני שלום בשמאלי, (ריטב"א יומא, שם) והרבה חולקים, שאין לומר בימיני וכו', אלא שלום בלבד לצד ימין וכו' ויש מהגאונים שכ' שלא אמרו כלום אלא מנענע בראש כאומר שלום. אמירת עושה שלום וכו' כמדומני שמחילה בראבי"ה.

[חכם באשי]

אברך,
טעית, במחילה.
הראבי"ה אכן מזכיר את מנהג הציבור אך מתנגד לכך.
ספר ראבי"ה, ח"א, מסכת ברכות, סימן צו, מהדורת א' אפטוביצר, עמ' 75:

בפרק הוציאו לו (יומא שם) גרסינן: ...המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות לאחוריו ואחר כן יתן שלום... דפסעי להנך שלש פסיעות בכריעה אחת... והורגלו רבים לומר 'שלום בשמאלי ושלום בימיני'. ואני המחבר לא כך קבלתי, כי שגו במה שכתוב במחזורים 'ונותן שלום בשמאלו'... וסבורים, כזה הלשון לומר, וליתא! דנותן שלום, כשיאמר 'עושה שלום במרומיו' הוא משתחוה לשמאלו, וכשהוא אומר 'הוא יעשה שלום עלינו' משתחוה לימינו. ומסיים 'על כל ישראל'. והורגלו להשתחות לפניהם, כעבד הנפטר מרבו...

[משולש]

מובא גם בתמונה שהבאתי מ"עבודת ישראל" שתי שורות קודם.

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש על זה מאמר של נ' וידר

[אברך כולל]

אברך,
טעית, במחילה.
הראבי"ה אכן מזכיר את מנהג הציבור אך מתנגד לכך.
ספר ראבי"ה, ח"א, מסכת ברכות, סימן צו, מהדורת א' אפטוביצר, עמ' 75:

בפרק הוציאו לו (יומא שם) גרסינן: ...המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות לאחוריו ואחר כן יתן שלום... דפסעי להנך שלש פסיעות בכריעה אחת... והורגלו רבים לומר 'שלום בשמאלי ושלום בימיני'. ואני המחבר לא כך קבלתי, כי שגו במה שכתוב במחזורים 'ונותן שלום בשמאלו'... וסבורים, כזה הלשון לומר, וליתא! דנותן שלום, כשיאמר 'עושה שלום במרומיו' הוא משתחוה לשמאלו, וכשהוא אומר 'הוא יעשה שלום עלינו' משתחוה לימינו. ומסיים 'על כל ישראל'. והורגלו להשתחות לפניהם, כעבד הנפטר מרבו...

במה טעיתי?
אני לא כתבתי שהראבי"ה כותב להגיד שלום בימיני וכו', אלא שמכל הראשונים נראה שאומרים שלום וכו', שכן הוא פשוטו של הגמ' והראבי"ה חידש שאמירת השלום הוא ע"י אמירת עושה שלום וכו'

[חכם באשי]

צודק, טעיתי בהחפזי.
סליחה.

[אום אני חומה]

כבר מזמן קשה לי, למה אנחנו מסיימים קדיש ב'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו', הרי רגע אחד קודם כבר ביקשנו 'יהא שלמא רבא עלינו' ולכ' זו כפילות.
אשמח לתשובותיכם.

[אלי כהן]

כבר מזמן קשה לי, למה אנחנו מסיימים קדיש ב'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו', הרי רגע אחד קודם כבר ביקשנו 'יהא שלמא רבא עלינו' ולכ' זו כפילות.
אשמח לתשובותיכם.

כבר דנו בזה קמאי: הרוקח, ואחריו הרשב"א:

בפירוש הרוקח (על הסידור, סי' עז) פרש: "יהא שלמא רבה, עושה שלום, והוא יעשה שלום, [הם] כנגד [הפסוקים]: והתענגו על רוב שלום, ורוב שלום עד בלי ירח, שלום רב לאהבי תורתך".

אבל הרשב"א שבא אחריו, פרש יותר לפי הפשט, וז"ל (בשו"ת ח"ה סי' נד): "יהא שלמא רבה וכו', עד כאן עיקר הקדיש שתקנו הראשונים נ"נ, וכל זה בלשון ארמי...ומה שמוסיפין בכל מקום כפי רצונם, בין בלשון ארמי בין בלשון הקודש, באיזה לשון שליבם חפץ, אין הפסד בדבר".

[הרועה]

עושה שלום נאמר בקדיש שלאחר חזרת התפילה, וכשהחזן לא אמרו במקומו.

[יהודה בן יעקב]

ערוך השולחן אורח חיים סימן נו סעיף ח
דמשום שהשלום הוא עמוד העולם לכך אחר גמר התפלה וצריכין לצאת לאויר העולם אנו מבקשים מהשי"ת שיהיה שלום בתוכינו ומוסיפין עושה שלום במרומיו וכו' אף על גב דחדא מילתא היא עם יהא שלמא רבה נ"ל דזהו תפלה אחרת דמתחלה מבקשים שיהא שלום בינינו ואח"כ מבקשים שאף אם חלילה תפרוץ איזה מחלוקת יסייע לנו הקדוש ברוך הוא לעשות שלום כמו שהוא עושה שלום במרומיו בין שני ההפכים כמ"ש הטור עושה שלום במרומיו על שם המלאכים שהם אש ומים ואין אחד מכבה חברו ע"ש ולזה אומרים אף שהגיע המחלוקת בשינוי דעות לשני הפכים מ"מ יסייענו לעשות שלום

[יהודי טבעי]

נראה לי להציע בדרך הפשט
ש'יהא שלמא' הוא תפילה על הצלחת עם ישראל, אחרי שבקדיש מתפללים על כבוד ה', מוסיפים תפילה על עם ישראל, אלא שהברכה הכוללת את כל הברכות היא 'שלמא', וסייעתא לזה מנהג הספרדים שמוסיפים 'חיים ושבע וישועה ונחמה ושיזבא ורפואה וגאלה וסליחה וכפרה וריוח והצלה, שכל זה נכלל לפי נוסח האשכנזים ביהא שלמא.
אמנם 'עושה שלום' הוא כבר כעבד הבא להיפטר מרבו שנפטר בשלום, לא בתור תפילה ובקשה על ברכה והצלחה, אלא עצם סיום הקדיש מתאים בו איחול שה' ישים עלינו שלום.
[וכן בשמונה עשרה שאחר כל הבקשות ובקשת הריצוי וההודאה נפטרים ב'שים שלום'].

[יהודה בן יעקב]

אבל הרשב"א שבא אחריו, פרש יותר לפי הפשט, וז"ל (בשו"ת ח"ה סי' נד): "יהא שלמא רבה וכו', עד כאן עיקר הקדיש שתקנו הראשונים נ"נ, וכל זה בלשון ארמי...ומה שמוסיפין בכל מקום כפי רצונם, בין בלשון ארמי בין בלשון הקודש, באיזה לשון שליבם חפץ, אין הפסד בדבר".

כמובן הרשב"א לא דן בשאילה הנידונת כאן, ולא בא ליישבה.
ועדיין לא התיישב לי בדברי הרשב"א, וכי המוסיפים את ההוספות שבסוף הקדיש לא הבינו ארמית, ולא ידעו שביקשו כבר קודם לכן על השלום......

[חיימקה]

ב"ה מצאתי תירוץ נוסף בסידור עבו"י.

[יהודי טבעי]

ב"ה מצאתי תירוץ נוסף בסידור עבו"י.

כתב שהוסיפו עושה שלום כדי לפסוע ג' פסיעות אחרי קדיש כמו בשמו"ע,
והדברים תמוהים, וכי הפסיעות תליא בעושה שלום, ואטו אי אפשר לפסוע ביהא שלמא.

[חיימקה]

כתב שהוסיפו עושה שלום כדי לפסוע ג' פסיעות אחרי קדיש כמו בשמו"ע,
והדברים תמוהים, וכי הפסיעות תליא בעושה שלום, ואטו אי אפשר לפסוע ביהא שלמא.

ודאי שאפשר - רק היא גופא כוונתו שאין אנו יכולים לבדות דברים מדעתנו, ועניין הפסיעות נתקן על עושה שלום, והבו דלא לוסיף עלה.

[שיף]

עשה שלום במרומיו בין האש למים (שמים)

ואפ"ל גם על המלאכים שיש מהם מאש ויש מהם ממים ויש מאש וממים יחד כמבואר במדרש רבה שיה"ש פ"ג י"א עי"ש דלא מכבין זה את זה