אהלל בצלצלי שמע <ר"ב לפלר>

[תוכן]

האם יש מהדורה ביקורתית של פיוט זה?

------------
עודכנה כותרת

[חכם באשי]

מי הפייטן?

[תורה תמימה]

מי הפייטן?

ר׳ בנימן בר זרח

[חכם באשי]

כנראה שלא נדפס במהדורה ביקורתית. אך יש לוודא זאת אצל ר' אברהם פרנקל, שהוא-הוא המומחה לפייטני אשכנז (אע"פ שיש ספק באשכנזיותו של ר' בנימין בר זרח דידן, עכ"פ הוא נחשב כן מכיוון שמרבית פיוטיו נקלטו במחזור האשכנזי-צרפתי)

[תורה תמימה]

גם ר׳ בנימין הפייטן הקדמון (המובא בתוספות הגיגה יב) ביוצר לשבת לפני שבועות: אהלל בצלצלי שמע כו' אותיות תורתו אבאר כו', מיוסד כולו על פי אותיות דר׳ עקיבא נוסח א. כל האותיות זא״ז כסדרן (העירני על זה הרה״ג רא״י בלייוויים מו״צ בבריסק ז״ל). [וכן פירשו על יסוד זה בעל ספר ערוגת הבושם הלק א עמוד קבב, המהדיר]. מבתי מדרשות ב אולי יעזור לך

[תוכן]

תודה לעונים. אם כבר מזכירים מומחים לפיוטים, יש להזכיר גם את ר' בנימין לפלר ה' ירפאהו ויחזקהו ואברהם לוין.

עדכון:

עכשיו, התקשרתי לביתו של ר' בנימין ושמעתי מאלמנתו שנפטר בסוכות. ברוך דיין האמת!

כמה מילים לזכרו: ר' בנימין היה יהודי יקר ביותר, בעל מידות תרומיות, עם ידע עצום בפיוטים והתחומים הנלוים. התפלל במנין של הר' המבורגר נדמה לי והקפיד לומר את כל הפיוטים כנהוג, וחלק גדול מהפיוטים גם ידע בעל פה מילה במילה. על מידותיו התרומיות אין צורך להאריך, רק זאת אומר, שהיה בעל נפש עדינה וטהורה מאין כמוה. היה אפשר לגשת אליו בכל שאלה שהיא, והיה בשמחה מעניק זמן רב כדי לעזור בכל יכולתו. היה חולה וחלש שנים רבות, אבל עדיין היה מגיע יום יום מבני ברק לירושלים לעבודה. בשנים האחרונות גם זה נהיה לו קשה, ובמחווה נדיבה ביותר אפשרו לו באקדמיה להמשיך לעבוד מהבית. ולזה מגיע תודה מיוחדת למנהל האקדמיה פרופסור משה בר אשר הי"ו. נפגשתי איתו פעם אחרונה לערך לפני שנה כפוף כמעט לחצי הגובה שלו, ושוחחנו על התוכניות שלו להוציא מהדורה ביקורתית של אחד הפייטנים בזמן רס"ג שאת שמו שכחתי. האלמנה מוסרת שכל הכתבים שלו עברו לאקדמיה, נקוה שישכילו לדלות משם הפנינים ושידפיסו אותם לזכרו. עליו אפשר לומר ללא שמץ של הגזמה, אוי! מי יתן לנו תמורתו! יהי זכרו ברוך!

[חכם באשי]

ר' בנימין הוא מומחה לפיוט הארצישראלי הקדום, כדומני,
ור' אברהם לוין הוא מומחה ע-נ-ק לפיוט האיטלקי. וכאן אתה צריך להדרש למומחה לפיוט האשכנזי-צרפתי, ובגלל זה הפנתי אותך לר' אברהם פרנקל. אכן, גם ר"א לוין אמור להכיר את יצירותיו של ר' בנימין בר זרח, כי ככל הנראה מוצאו מאיטליה או מאיזור בצרפת הסמוך לאיטליה, כפי ששיער פליישר.

[משולש]

ר' בנימין לפלר ז"ל נפטר לפני חצי שנה או שנה.
היה מומחה עצום לכל ענייני הפיוטים, מלבד היותו ת"ח ובקי בשאר חדרי התורה.
ה' ירפא את שברנו במהרה.

[ישבב הסופר]

חשבתי שר"א לוין הוא 'ה'מומחה למנהג רומניא. גם וגם?
[אינני מכירו, שמעתי שמעו]

[חכם באשי]

גם וגם. ובאמת רומניא קרוב מאוד לאיטליה.

[איש_ספר]

על אף היותו איש חולני, המוות בא עליו ועל משפחתו בחתף ממש.
חבל שמאמריו החשובים של ר' בנימין התפרסמו בעיקר בקבצים שאינם מצויים באוצר (תרביץ ולשוננו ועוד), וכיון שלא הניח זש"ק אין מי שיאסוף את כולם לפונדק אחד.
אלמנתו העמידה את ספרייתו לאוצר החכמה שבררו מעט ספרים שניתן היה להכניס, והשאר נתרם לישיבה בירושלים. לזכרו ולע"נ.
ספרי פיוטים רבים מספרייתו מעוטרים בגליונתיו וכדאי לשמר אותם באיזה אופן.
ר' בנימין נודע בעיקר בבקיאותו בקטעי הגניזה, ובספרים רבים ועבודות ד"ר בתחום הפיוט מודים הכותבים לר' בנימין על עזרתו באיתור קטעים מתאימים מן הגניזה.
דוגמא קטנה... על חוברת אחת של פרו' מירסקי יש תמונה של קטע גניזה הכולל תפילת טל או גשם (אני לא זוכר) על דש הכריכה נרשם מקור ts.... ר' בנימין רושם שם בעט חיוורת: המשך התפילה בקטע ts....

[ישבב הסופר]

ידידי ר' גבריאל ווסרמן, חוקר פיוט ועוד תחומים, הודיע לי כי לפני שש שנים הוא ערך מהדורה ביקורתית של פיוט 'אהלל בצלצלי שמע' עם ניתוח מלא בשפת אנגלית. אם יש בכך ענין, אוכל לבקש ממנו לשלוח את זה ולהעלותו לפונדק זה.

[תוכן]

אשמח אם אפשר להעלותו לפורום, כדי לבדוק שתי נוסחאות.

[חכם באשי]

אחד מחכמי הדור העירני, שזה עתה, בגליון 'תרביץ' החדש, פירסם ר' אברהם פרנקל מאמר על ר' בנימין בר זרח.
תוכן, יש לך רוח הקודש?!...

[תוכן]

אין לי רוח הקדש רק אני כמו אותו בעל הבית שברגע שהבית יוסף פתח את הצינורות אז גם האדם הפשוט ביותר יכול לינוק מהם, וכמובאר בשבחי הארי.

[חכם באשי]

אכן, כי אם מאמרו של פרנקל נתפרסם עכשיו, אז הוא נכתב - לכל הפחות - לפני שנה-ושנתיים, שכל תהליך השיפוט שבכתה"ע המדעיים נמשך זמן רב מאוד.

[ישבב הסופר]

בינתיים הוא ביקש ממני שלא לפרסם את זה, אך המאמר נמצא תח"י ואם נפשך בבירור נקודות מסויימות, תוכל לשאול ואביא את הקטע הרלוונטי.

[תוכן]

אבקש אם אפשר אות כ' עם כל השינויי נוסחאות.

[ישבב הסופר]

בשם וברשות ר' גבריאל וסרמן:

כָּף כַּפָּיוְ יִסְפּוֹק אֵ-ל בְּשַׂמַח אוֹם מֵאוּמוֹת
בְּנוֹחֲלָה שְֹלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת
וְתַעֲנוֹג זִיז שָׂדַיְ וְלִוְיָתָן וּבְהֵמוֹת


--
בדפוסים - א-ל יספוק
בכתי"י ך י - בנוחלם


- ----
ביאור:

This stanza is based on the following passage from the Alphabet, on p. 374, at the beginning of the discussion of the letter kaf:
כף, זה כ"ף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם שהבא ומרקד לפניהם בסעודה ועל אותה שעה אמר ישעיה יי רמה ידך וגו' [. . . . ]

Kaf—this is the palm [of the hand] of God, for He will clap one of them against the other, with great joy, at the Feast of the Righteous in the World to Come, and He will dance before them at the feast. Concerning that hour, Isaiah says: O LORD, Thy hand is raised high (Isaiah 26:11) [ . . . .]

This blatantly anthropomorphic depiction of God’s behavior is based on two passages in the Babylonian Talmud. The first is b. Berakhoth 59a: סופק כפיו, שנאמר: וגם אנה אכה כפי אל כפי — He claps his hands, as it is written: “And I will even clap one hand against the other” (Ezekiel 21:22). The second is b. Ta‘anith 31b: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים — In the future, God is going to perform a dance in front of the righteous.
The idea that the righteous will inherit 310 universes appears in the Mishnā, ‘Uqẓīn 3:12: אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות, שנאמר: להנחיל אוהבי יש ואצרתיהם אמלא – R. Joshua ben Levi says: In the future, God is going to bequeath 310 universes to each and every righteous person, as it is written: “To bequeath something [yēsh] to those who love me, I shall fill their treasuries (Proverbs 8:21). The number 310 is based on the gemaṭriya (numerical value) of the word יש in the cited Biblical verse.
The Ziz, the Leviathan, and the Behemoth, enormous mythical animals which are to be served to the righteous in the World to Come, are not mentioned in the Alphabet’s long de¬scrip¬tion here of the feast of the World to Come. However, they are a common component of ma¬ny descriptions of the feast; the Leviathan and Behemoth appear as such already in Leviticus Rabbah 13:3 and Pesiḳta de-Rav Kahana §26, and the Ziz in Leviticus Rabbah 22:10.

---
הערות שוליים :

Interestingly, the Alphabet quotes an idea very similar to the one in this mishna, not in the discussion of the letter kaf, but rather in the discussion of the letter yōd, in the context of the “eternal name” which God will give the righteous in the world to come:דבר אחר שם עולם, מלמד ששלש מאות וארבעים עולמים עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק לעולם הבא, שכך שם בגימטריא – Another interpretation: “An eternal name” means that God is going to bequeath 340 universes to each and every righteous person in the World to Come, for this is the gematriya of the word שם. Note that the number is different in the two sources. The use of the form עולמים to mean universes is peculiar; it is more common in Hebrew to use עולמות as the plural of the noun עולם universe, and עולמים as an abstract plural meaning forever.

The Leviathan and the Behemoth are already mentioned as enormous creatures in Job, chapter 40. The Ziz is mentioned as a bird in Psalms 50:11 and 80:14, albeit not as a giant mythological bird. (Not all commentators even understand the ziz of the Psalms to be a bird. See the commentaries on the page of Miḳraot Gedolot Ha-keter on Psalms 80:14. Targum Tehillim, and Ibn Ezra, and R. Isaiah di Trani all understand it to be a bird, but Rashi and Menaḥem Ha-meiri understand the word as referring to small crawling animals, and Ḳimḥi understands the peshāṭ of the word זִיז to be a term referrring to the beasts of the field in general. (Ḳimḥi also cites Leviticus Rabbah 22:10, that the Ziz is an enormous mythological bird, as a derāsh.)

[תוכן]

כָּף כַּפָּיוְ יִסְפּוֹק אֵ-ל

על איזה מקור מבוסס נוסח זו, האם על דפוס או על כת"י? בדפוסים האחרונים כתוב: 'אל יספוק'. יש לי סיבה לחשוב שיש דפוס עם נוסח זו, האם זה נכון. המהדיר אינו מעיר שגם בערוגת הבושם משמע שזה היה הנוסח שלו, ראה בהערות אורבאך שם.

[ישבב הסופר]

נוסח הפנים הוא של מחזור נירנברג

הוא כתב לי שמרשימותיו משמע שכל הכת"י גורסים 'יספוק אל', ורק בדפוסים מופיע נוסח 'אל יספוק'.

[תוכן]

רוב תודות.