'סיפרא דאדם קדמאה', מהו הספר?

נוטר הכרמים

איתא בבבא מציעא (פה, ב) שרבי הצטער וטרח לסמוך את שמואל [לפי שחכם בקי היה כל כך (רש"י)] ולא הוה מסתייעא מילתא [שהיתה השעה נטרפת או לא היו חכמים נאספים (רש"י)], אמר לו שמואל לרבי לא לצטער מר לדידי חזי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, ופירש"י ספרא דאדם הראשון שהראהו הקב"ה דור דור וסופריו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו עכ"ל.

ומקורו בגמ' עבודה זרה (ה, א): אמר ר"ל מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'.

אך בלשון הגמ' כאן "לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה" וכו', מבואר דיש ספר כזה וצ"ב היכן מצינו ספר כזה.

והגרא"ב פינקל זצ"ל מטו משמיה דיבלחט"א הג"ר יצחק דז'ימיטרובסקי שליט"א, דאולי י"ל דהכוונה לחומש בראשית שנקרא על שם אדם הראשון ובו רמוזים כל עניני הבריאה כידוע בשם הגר"א, (עיין בפי' הגר"א לספרא דצניעותא פרק חמישי).

ולפי זה הוסיף דבר נפלא, דהנה עה"פ (בראשית יד, א) אריוך מלך אלסר, כתבו רבותינו בעלי התוס' בספר דעת זקנים, וז"ל, מכאן רמז למה שאמרו חז"ל הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי, אריוך הוא שמואל (כדאיתא בשבת נג, א, ובחולין עו, ב), ונקרא אריוך על שם שהלכה כמותו בדינין, דאריוך לשון מלכות היא [כמו ריכא ובר ריכא], והכי פירושו אריוך מלך אלא סר כלומר אלא מאיסור דהלכתא כרב עכ"ל.

ומעתה י"ל דמה שאמר שמואל דכתיב ביה שמואל חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, היינו בפסוק זה "אריוך מלך אלסר" ד"אריוך" קאי על שמואל וכנ"ל, ו"מלך" ר"ל מאן מלכי רבנן והיינו שנקרא חכם, ו"אלסר" בראשי תיבות: אבל לא סמך רבי, ומכאן למד שמואל דחכים איתקרי אבל רבי וסמיך לא אתקרי, ואין לרבי להצטער שלא סמכו, ודפח"ח.

מפי החכמים אשאלה, מה ידוע בהאי ענינא ד'סיפרא דאדם קדמאה'.

מה שנכון נכון

זוהר שמות רעה: ובזו"ח סב:

ספרא דאדם קדמאה הוה ליה ליעקב וספרא דחנוך וספרא די"ס דיצירה דאברהם אבינו והא אתערו מסכת ע"ז דאברהם אע"ה ת' פרקים ומכל אינון ספרים אוליף ליעקב אע"ה איש תם יושב אהלים חכמתא סגיא.

ובתקו"ז סב.

כמה דאוקמוה בספר רזיאל בשיעור קימה [קומה?] דאיהו הוה ספרא דאדם קדמאה.

[אמנם כידוע ספר רזיאל שבידנו רובו לקוטים מהרוקח, וכבר עמד ע"ז ר צדוק הכהן בספר הזכרונות].

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 12:17 am

מפורש בקרא!!
ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך (רש"י קלט בתהלים)

נוטר הכרמים

בד_קודש כתב:מפורש בקרא!!
ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך (רש"י קלט בתהלים)

כן איתא באדר"נ פרק לא ועוד, וזהו הפי' הפשוט שהיה זה ספר מיוחד לרשימת כל הדורות, אבל שאלתי היה בהנחה שזה ספר מסוים, ועל דרך שהוצע לעיל.

מה שנכון נכון

נוטר הכרמים כתב: דאולי י"ל דהכוונה לחומש בראשית שנקרא על שם אדם הראשון ובו רמוזים כל עניני הבריאה כידוע בשם הגר"א, (עיין בפי' הגר"א לספרא דצניעותא פרק חמישי).

כמדומני שלא כתוב בגר"א שהכל כלול בחומש בראשית, אלא כתב שכל מאורעות העולם כלולים בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, וכ"ז כלול בפרשת בראשית עד נח, וכ"ז כלול בפרשת בריאת העלם, וכ"ז כלול בפסוק ראשון, וכ"ז כלול בתיבה הראשונה. אך יחודיות לחומש בראשית לא מצאנו.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 12:32 am

איני יודע אם כאן זה המקום אבל אם שאלת אומר לך.
האר"י הק' כותב לפרש ועל ספרך כולם יכתבו שזה יד של כל אדם ועושה שם חשבון איך הכול נכתבו בשלושים הפרקים של האצבעות.

מה שנכון נכון

זוהר בראשית לז.

ואמר ר' אבא ספר ודאי נחתו ליה לאדם הראשון וביה הוה ידע חכמתא עלאה וספרא דא מטא לבני אלהין חכימי דרא ומאן דזכי לאשגחא ביה ידע ביה חכמה עלאה ומשגיחין ביה וידעין ביה וספרא דא נחית ליה מארי דרזין ותלת שליחן ממנן קמיה, ובשעתא דנפק אדם מגנתא דעדן אחיד בההוא ספרא כד נפיק (מניה) טאס מניה (לתרעא) צלי ובכי קמי מאריה ואתיבו לי' כמלקדמין בגין דלא תתנשי חכמתא מבני נשא וישתדלון למנדע למאריהון, וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם הוה ודא הוא רזא דחכמתא.

זוהר בראשית נח:

וכ"ת במה אשתדל [נח] בההוא ספרא דאדם וספרא דחנוך והוה אשתדל בהו למפלח למריה.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 12:52 am

ראה כי תשא פל"ב פסוק לב במפרשים מה הפשט מחני נא מספרך שאמר משרע"ה בבואו להתחנן לפני הקב"ה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' יוני 24, 2014 3:35 am

שמא י"ל דמה שאמר שמואל "לדידי חזי לי" היינו בחלום. וכי שמואל ראה ספר זה ורבי לא ראה?!

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יוני 24, 2014 9:46 am

נוטר הכרמים כתב:איתא בבבא מציעא (פה, ב) שרבי הצטער וטרח לסמוך את שמואל [לפי שחכם בקי היה כל כך (רש"י)] ולא הוה מסתייעא מילתא [שהיתה השעה נטרפת או לא היו חכמים נאספים (רש"י)], אמר לו שמואל לרבי לא לצטער מר לדידי חזי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, ופירש"י ספרא דאדם הראשון שהראהו הקב"ה דור דור וסופריו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו עכ"ל.

ומקורו בגמ' עבודה זרה (ה, א): אמר ר"ל מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'.

אך בלשון הגמ' כאן "לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה" וכו', מבואר דיש ספר כזה וצ"ב היכן מצינו ספר כזה.

והגרא"ב פינקל זצ"ל מטו משמיה דיבלחט"א הג"ר יצחק דז'ימיטרובסקי שליט"א, דאולי י"ל דהכוונה לחומש בראשית שנקרא על שם אדם הראשון ובו רמוזים כל עניני הבריאה כידוע בשם הגר"א, (עיין בפי' הגר"א לספרא דצניעותא פרק חמישי).

ולפי זה הוסיף דבר נפלא, דהנה עה"פ (בראשית יד, א) אריוך מלך אלסר, כתבו רבותינו בעלי התוס' בספר דעת זקנים, וז"ל, מכאן רמז למה שאמרו חז"ל הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי, אריוך הוא שמואל (כדאיתא בשבת נג, א, ובחולין עו, ב), ונקרא אריוך על שם שהלכה כמותו בדינין, דאריוך לשון מלכות היא [כמו ריכא ובר ריכא], והכי פירושו אריוך מלך אלא סר כלומר אלא מאיסור דהלכתא כרב עכ"ל.

פשוט שאין הכוונה לספר כפשוטו ואין הדברים צריכים לפנים.

ומעתה י"ל דמה שאמר שמואל דכתיב ביה שמואל חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, היינו בפסוק זה "אריוך מלך אלסר" ד"אריוך" קאי על שמואל וכנ"ל, ו"מלך" ר"ל מאן מלכי רבנן והיינו שנקרא חכם, ו"אלסר" בראשי תיבות: אבל לא סמך רבי, ומכאן למד שמואל דחכים איתקרי אבל רבי וסמיך לא אתקרי, ואין לרבי להצטער שלא סמכו, ודפח"ח.

מפי החכמים אשאלה, מה ידוע בהאי ענינא ד'סיפרא דאדם קדמאה'.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יוני 24, 2014 11:23 am

אזכיר כאן דבר פלא שכתב מהרי"ל, שהוא ראה בספר אדם הראשון, שה'רוקח' הוא סוף הקבלה.
האם למהרי"ל היה את הספר? כנראה שלא, אז מה פשר הדבר? שמא הוא נקט את לשון התלמוד ותו לא.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 24, 2014 12:14 pm

אולי גם בשמואל אפשר לפרש שהכוונה על דרך המליצה. וכוונתו היתה כאומר כנראה נגזר משמים שאני אהיה חכים אבל לא רבי.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 3:19 pm

מה שכתבו לעיל להסתפק אם אכן נתן לאדם הראשון ספר פיזי ממש.
אבקש להפנות לדברי האר"י הקדוש בפירושו לספר היצירה. וזה לשונו "...וטרם כל דבר שואלים אותו אם יודע הא"ב וחייב להראות באצבעותיו כל אות מכ"ז אותיות שבא"ב, והרי ידוע שאין שם לא ספר ולא פנקס אלא כל האותיות רמוזות בפרקי אצבעותיו - ועל שלשים פרקים שבאצבעותיו נאמר זה ספר תולדות האדם מפני שבאצבעותיו רמוזים, בסדר הזה. עכ"ל.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 3:21 pm

את התגובה הקודמת שלי ששם ביקשתי לומר שהכוונה היא לספר היצירה וכו' וכו' מחקתי היות ותלמיד חכם אחד מחכמי הפורום אמר לי שהוא אינו סובר כך.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ג' יוני 24, 2014 6:55 pm

מש"כ ר' יאיר דלדידי חזי לי היינו בחלום, הוא עפ"ד הריטב"א בשם ר"ח והגאונים דכל היכא דאיתמר לדידי חזי לי היינו בחלום ומובא בסוף ב"ב

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 9:53 pm

לדעתי. במידה ואכן כותב כך המהרי"ל ונאמן עלי חכם באשי – צריך לומר כך. שהמהרי"ל סבר שספר רזיאל זהו הספר שקיבלו אדם הראשון וכפי שמבואר בספר רזיאל עצמו. וכיון שכותב רזיאל בהקדמתו שקיבל תורה מרבי יהודה החסיד ותלמידו הרוקח על כן יצא לו שהרוקח היה זה האחרון שהחזיק בקבלה שקיבלו אדם הראשון.
ולא ידע המהרי"ל שכבר הרבה פקפקו בספר רזיאל, ובאבער האריך למעניתו וטוען שרזיאל מועתק מספר תחכמוני לרבי שבתי דונולו. ויש עוד המון ראיות שאין זה הספר שקיבל אדם הראשון.
והכל על מקומו יבוא בשלום.
בקישור כאן ספר רזיאל המלאך. http://hebrewbooks.org/35004

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יוני 24, 2014 9:58 pm

ספר רזיאל הינו יצירה מאוחרת, ממדפיסי אמ"ד תסא, שמהרי"ל לא הכירה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יוני 24, 2014 10:00 pm

הערה נוספת:
עיינתי בלשון המקור, וממנה עולה שמהרי"ל עצמו לא ראה את הספר אלא רק שמע עליו.
את דברי מהרי"ל הביא אחד מתלמידיו:

סיפרא דאדם הראשון. אמר הח"ר ב[רוך], ששמע ממהרי"ל, ששמע שכתוב בו: "ר' אלעזר מגרמייזא - סוף בעלי קבלה".

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 10:28 pm

בכל אופן אני ביקשתי לתת השערה איך זה שיש כותבים שראו ספרו של אדם הראשון ולפי מה שכותב בספר רוזיאל שאת זה הספר עצמו קיבלו אדם הראשון ומשום כך נקרא רזיאל על שם המלאך רזיאל שמסר את הספר לאדם הראשון יתורץ בזה כמה וכמה תמיהות.
והרב ח"ב מומחה גדול ממני בתחום ובטוחני שיידע לעשות סדר בדברים.
--
מה שמציק לי בעיקר הוא מה שכותב בספר רזיאל להקשות איך זה שהוזכר שם ספר היצירה ועוד כהנה כאשר הכול קיבל אדם הראשון וכותב ליישב שם על דרך מה שכתוב בזוה"ק. ולפלא שהגר"ח קנייבסקי שליט"א בספרו ברייתא דמזלות מציין את ספר רזיאל לפני ספר היצירה.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' יוני 24, 2014 10:45 pm

על ספר רזיאל ראו בקישור http://www.haoros.com/Archive/index.asp ... oro=5#ftn2
הוא אמנם ביידיש אך ניתן להבינו בנקל
--
ולהעיר שאין הרבי מייחסו לאדה"ר כנהוג בין ההמון, ובאמת יש מפקפקים באמיתותו ולכה"פ בהיחס לאדה"ר. ראה דברי סופרים קונטרס הזכרונות מצוה שלישית; תורת הקנאות עמ' מט בהגה"ה; לוחות העדות דף לג, א; כתבי קודש רמ"מ, ליקוטים יקרים עמ' 27; חיי מוהר"ן סי' תעח. - הערה 2 שם.

קולמוס הסופר

בד_קודש כתב:על ספר רזיאל ראו בקישור http://www.haoros.com/Archive/index.asp ... oro=5#ftn2
הוא אמנם ביידיש אך ניתן להבינו בנקל
--
ולהעיר שאין הרבי מייחסו לאדה"ר כנהוג בין ההמון, ובאמת יש מפקפקים באמיתותו ולכה"פ בהיחס לאדה"ר. ראה דברי סופרים קונטרס הזכרונות מצוה שלישית; תורת הקנאות עמ' מט בהגה"ה; לוחות העדות דף לג, א; כתבי קודש רמ"מ, ליקוטים יקרים עמ' 27; חיי מוהר"ן סי' תעח. - הערה 2 שם.

בס"ד
הדברים מעניינים מאד, ותרגמתי אותם (על אף שאיני מתמצא בזה) צמוד למילים ככל האפשר. הפיסוק ההוספות וההדגשות כמו במקור.

קיימים חוקרים שמסבירים כל דבר ע"פ טבע, כל העניינים עד היום הזה.
קיים הספר רז' המלאך (לא אומרים את כל השם, מכיון שזה שם של מלאך, ושם בלתי רגיל). [וכידוע זו סגולה להחזיק את הספר בבית] - שהספר הודפס עוד לפני שר' לייב שרה'ס נולד, ומכ"ש שזה היה בכת"י בשנים לפני זה, והכל מודים שהכתבי יד היו מאות בשנים לפני שנולד.
מוצאים בספר הזה תפילה על ר' לייב שרה'ס שיהיה לו פתיחת המוחין, וכשמחפשים ר' לייב שרה'ס בדברי ימי ישראל לא מוצאים שני, וזה הרי מובן שלא יעשו תפילה בשביל מישהו שלא יודעים עליו, זה הרי סימן שזה מכוון איליו אע"פ שזה נכתב הרבה שנים לפני זה.
מוצאים באמת עד"ז בעוד מקום, מה שבמגילת תענית כתוב שעשו תענית בט' טבת ע"ש הגזירה שהייתה מאות בשנים אחרי זה, יכולים אבל להתווכח שם, וכמו שקיימים מפרשים שאומרים שזה בשביל איזה עניין שקרה בימי עזרא.
אבל בנדו"ד אי אפשר להתווכח בכלל, כי אי אפשר לומר שזה הולך על יהודי לא מפורסם, וממפורסם אחר לא יודעים, זולתו.
שזה עניין שאלו שלא מאמינים במופתים וענין יודע עתידות, אין להם ביאור על זה - איך נכנס תפילה על ר' לייב שרה'ס בתוך ספר שנכתב מאות בשנים לפני זה, (והתפילה הרי באמת התקבלה ואצלו נהיה פתיחת המוחין).
וזה הענין של "נסי נסים נעשו לו", ולא רק ניסים כאלו שאינם מפורסמים, רק עניינים כאלו שאפשר להצביע באצבע, ושאפשר להגיד: קח את הספר ודפדף בו ואז תראה שכתוב שחור על גבי לבן בדף פלוני ובעמוד פלוני, ויכולים ללכת בכל ?? (ביבליאטעק), ולראות את הספר איפה זה" וכו' ע"ש.

לייבעדיג יענקל

צריך לראות שם גם הצע"ג על הדברים.
בא' מגליונות נוטריקון היה מאמר יפה בנידון זה. חפשו ע"פ הכותרת 'דוד בן זלאטה'.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 12:03 am

http://notrikon.blogspot.co.il/search/l ... 7%98%D7%94
כפי הנראה לזה כיוון יענקל.
--
מתוך המאמר בנוטריקון
"מינדיס קויטיניו" הוא שם משפחה של מדפיס באמשטרדם בשם ר' משה מינדיס קויטיניו. הראשון שהדפיס מכתב יד את הספר המפורסם "רזיאל המלאך" בשנת תס"א (1701). פלא, במהדורה זו מופיע השם "דוד בן זלאטה" במספר מקומות. הנה דוגמה:
שם זה מופיע בספר עוד מספר פעמים.
את פשר העניין מצאתי ב"הרצאות על כתבי יד עבריים" של משה שטיינטניידר (ירושלים תשכ"ה, עמ' 62) הכותב כי "הסַדָרִים של ספר רזיאל, דפוס אמשטרדם, מכניסים את שמותיהם לתוך התפילות; על כן מדבר אברהם מרדכי רוטנברג... על "קמיע" של דוד בן זלאטה...".

אזוטרי · הודעהעל ידי **אזוטרי** » ד' יוני 25, 2014 9:58 am

קולמוס עשה עבודה מצוינת אם כי שהוא תרגם אותו סימולטני פחות או יותר – ולדעתי קטע האחרון לא תירגם נכון.

און דאס איז דער ענין פון "נסי נסים נעשו לו", און נישט נאר נסים וועלכע זיינען נישט מפורסמים, נאר ענינים וועלכע מ'קען ווייזען באצבע, און וואס מ'קען זאגן: נעם דעם ספר און מיש עס אוף וועסטן זען אז עס איז אנגעשריבען שווארץ אויף ווייס בדף פלוני ובעמוד פלוני, און מ'קען גיין אין יעדן ביבליאטעק, און זען דעם ספר ווי עס איז" וכו' ע"ש.

וזה הענין של ניסי נסים נעשו לו – לא רק ניסים שלא התפרסמו, אלא גם ענינים אשר ניתן להצביע אליהם באצבע ולאמר: קח את הספר דפדף בו ותווכח שכתוב שחור על גבי לבן בדף פלוני ובעמוד פלוני, ניתן לגשת לכל ספריה ולראות בתוך הספר שכך הוא וכו' ע"ש.

ואפשר שבהמשך אתרגם את הכול אך יש לציין שקולמוס עשה עבודה מצויינת, אך זהו יותר תרגום סימולטני וכפי שקולמוס עצמו כותב בתחילת דבריו.

לייבעדיג יענקל

במקור הנ"ל נזכרה (בהערה) גם השערה מחודשת שהשפולער זיידע ור' לייב שרה'ס הם אדם אחד. מהיכ"ת לומר כן?

אזוטרי · הודעהעל ידי **אזוטרי** » ד' יוני 25, 2014 11:56 am

איזכור ר' לייב שרה'ס בס' רזיאל המלאך
בשיחה שאמר באחרון של פסח ה'תש"ל (אות וא"ו) מדובר בענין שכתוב בשיחה שאמר באחרון של פסח התש"ד (אות יז עמ' 116) שמנהגנו לנגן ניגון "האפ קאזאק" באחרון של פסח[1]. וביאר הרבי שייכות ניגון הסבא משפאלי לפסח בג' אופנים: בענין אהבת ישראל, בענין פדיון שבויים, ובענין הנסים והמופתים, וז"ל: הגמרא (ברכות נז,א) אומרת, כל מי שרואה בחלומו מילה שיש בה את האות "נון", סימן שניסים נעשו לו. ומי שרואה מילה עם שני נוני"ן, סימן הוא ש"ניסי ניסים נעשו לו", מובן שזה ענין חודש "ניסן" שיש בה שני נוני"ן, המלמדים על ניסי ניסים.
על כן מובן שייכות חודש ניסן עם ר' לייב שרה'ס שמסופר עליו ניסי ניסים לאין ערוך לעומת הניסים שמצאנו אצל אדמורי"ם אחרים.
עד שכל מציאותו הוא ענין ניסי ובהקדם יש לאמר.
ישנם חוקרים שמסבירים כל עניני העולם עד עצם היום הזה בדרך טבע
ישנו ספר של רז' המלאך (לא מבטאים כל השם, כיון שהוא שם של מלאך, וגם שהוא שם לא מצוי). מפורסמת הסגולה להחזיק ספר רז' בבית, ספר שנדפס מאות בשנים טרם לידת ר' לייב שרה'ס, וכולם מודים שכתב היד היה מאות שנים טרם הדפסתו. – (א"ה: כוונתו שידוע שכתב היד היה בנמצא מאות בשנים טרם הדפסתו, והספר הודפס גם הוא מאות שנים טרם לידת ר' לייב שרה'ס)[2].
אנו מוצאים בספר זה תפילה למען ר' לייב שרה שיזכה לפתיחת המוחין, וכאשר מחפשים את ר' לייב שרה'ס בספרי ההיסטוריה לא מצאנו עוד אדם מפורסם עם שם זה, ומובן מאליו שלא חיברו תפילה עבור אדם עלום שם, ובהכרח שהתפילה מכוונת לר' שרה'ס שהתפילה, הגם שהספר נכתב הרבה שנים לפני הולדתו.
קושיא מעין זו מצאנו גם על מגילת תענית דהנה מבואר שם שתיקנו תענית בט' טבת על שם גזירה שהתרחשה מאות שנים מאוחר יותר[3], אפשר אמנם להתוכח שם, לפי מה שפירשו שם מפרשים שתיקנו התענית בגלל צרה שהיתה בימי עזרא[4].
אבל על הקושיא שלנו איך זה שרז' מזכיר תפילה על פתיחת המוחין על ר' לייב שרה'ס, אי אפשר לאמר שחיברו תפילה על יהודי עלום שם, ולא ידוע על עוד צדיק מפורסם בשם זה.
ולכל אלו שמסבירים הכל דרך הטבע ולא מאמינים במופתים וביודעי עתידות, אין בידם מענה לשון איך יתכן תפילה על ר' לייב שרה'ס בספר שנכתב מאות שנים טרם נולד. (ותפילה זו אכן התקבלה והועילה לר' לייב שרה'ס הידוע).
וזה הענין של ניסי נסים נעשו לו – לא רק ניסים שלא התפרסמו, אלא גם ענינים אשר ניתן להצביע אליהם באצבע ולאמר: קח את הספר דפדף בו ותווכח שכתוב שחור על גבי לבן בדף פלוני ובעמוד פלוני, ניתן לגשת לכל ספריה ולראות בתוך הספר שכך הוא וכו' ע"ש.
---
[בשעת אמירת השיחה כשאמר הרבי "ר' לייב שרה'ס, דער שפאלער זיידע" וכו' היו מי שחשבו שכוונת הרבי היתה לומר שיש ביניהם קשר מצד שורש נשמתם וכדו', אך בשיחת ש"פ אחרי (אמצע אות ו') הבהיר הרבי שאכן כוונתו לומר שהיו באמת איש אחד, ע"ש היטב, וכבר דשו בזה רבים וכו'].
עכ"פ ביסוד דברי רבינו בענין הנסים השייכים לר' לייב שרה'ס מס' רז' המלאך יש לתמוה ביותר, כי הנה ידוע להבקיאים בעניני הספרות יהודית תופעת הכנסת שמות אנשים בספרים קדמונים כעין תפלה בעבורם, ואעתיק פה דברי החיד"א זצ"ל בספרו שם הגדולים במערכת גדולים אות א' בקונטרס אחרון וז"ל: "אלקליאון בן הדסה. מוזכר כמה פעמים במדרש חזית[5] והרב מהר"ש יפה בס' יפה קול פירש בדף מד "חכם גדול", ושם דף יא דלא גרסינן לה, אמנם הרב מהר"ם די לונזאנו גלה סודו, דהי' אחד מעתיק ספרים ומדרשים והי' לו בן אחותו ושמו אלקליאון ובכ"מ שאומר המדרש חכמה או תורה כותב אלקליאון כאילו מתפלל שיזכה לתורה ולכן לא גרסינן לה", ע"כ.
ועכ"פ לפי"ז הי' אפשר לתרץ דברי ס' רז' המלאך בפשטות שהמעתיק או המדפיס הכניס שמו או שם א' ממכריו לתוך התפלה כאילו מתפלל שיזכה לתורה כנ"ל, וא"כ צע"ג איך אפשר לומר "וואס דאס איז א ענין וואס די וועלכע גלייבען נישט אין מופתים וענין יודע עתידות, האבען נישט קיין ביאור אויף דעם", כשאפשר וגם פשוט יותר לכאורה לפרש שמדובר בתופעה הנ"ל.
שוב ראיתי שה"ג עם הגהות מנחם ציון מרמ"מ קרענגיל מקראקא והעיר שם וז"ל: "וכזה מצינו הרבה פעמים בס' רזיאל ועמ"ש בח"ב אות ז סי' ח [ערך זהר] בזה ע"ש", (ומדבריו נראה שנמצאים גם שמות אחרים בתפלות אחרות בס' הנ"ל ואינו תח"י לעיין בו (ובנוסח הספר שעל תקליטור השמיטו כל השמות) וא"כ לפנינו בבירור שלא רק אפשר לפרש כן, אלא שאכן כך פירשו בפועל שנים רבות לפני אמירת השיחה, וא"כ איך אפשר לומר שאין שם ביאור אחר על זה, וצע"ג.
מדברי הרבי משמע שכוונתו על שיחה או רשימה אחרת ואיני יודע למה כוונתו (בריש השיחה שם הסביר הדברים שנזכרו בשיחת אחש"פ ה'ת"ש, אך לא מצאתי ענין ניגון זה שם).
2) ולהעיר שאין הרבי מייחסו לאדה"ר כנהוג בין ההמון, ובאמת יש מפקפקים באמיתותו ולכה"פ בהיחס לאדה"ר. ראה דברי סופרים קונטרס הזכרונות מצוה שלישית; תורת הקנאות עמ' מט בהגה"ה; לוחות העדות דף לג, א; כתבי קודש רמ"מ, ליקוטים יקרים עמ' 27; חיי מוהר"ן סי' תעח.
3) והכוונה בזה, דבשו"ע או"ח סי' תקפ הביא ממגילת תענית שמתענין בט' טבת, אבל "לא נודע איזה היא הצרה שאירע בה", ובטעם תענית זו נאמרו טעמים שונים, ואחד מהם הוא הטבח שנעשה ל"ע ביהודי ספרד ביום זה, ובין ההרוגים הי' נשיא ישראל רבי יהוסף בן רבי שמואל הנגיד (וחתן רבי נסים גאון) ובזה תמו ימי הטובה לבנ"י בספרד, וא"כ לפי"ז הרי נגזרה התענית שנים רבות לפני שאירע הצרה עצמה, אבל כדלהלן בהשיחה, נאמרו גם טעמים אחרים בזה. ועיין גם באג"ק חכ"ח עמ' קפא (במהדו' שתח"י) דיש שאמרו שהטעם הוא שביום זה נולד אותו האיש (כי יום הניט"ל חל בט' טבת בשנת 1 למס'), ובהגהות ה'ברוך טעם' על שו"ע הביא גם ממגילת יש"ו, שביום זה נפטר שמעון הקלפסי (כיפא? ע"ש) שהביא תשועה לישראל [אך יש להעיר שלכאו' דברי מגילה הנ"ל אינם כנים בנוגע לסיבת צום גדלי' (שהוזכר כבר בכתובים), גם הרבה דברים שם סותרים לדברי רז"ל וכדו'] ע"ש.
4) הכוונה על פטירת עזרא, וכן מפורש בסליחות לעשרה בטבת.
5) הוא הנקרא כיום מדרש שה"ש וקהלת רבה המתחילים בפסוק חזית איש וכו' (ובאמת אין שייכות בין הספרים השונים במד"ר זה לזה). וכנראה הושמט השם אלקליאון מהמהדורות שלפנינו ע"פ הדברים שבפנים.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 2:25 pm

לא ידעתי מנין לו לרבי מלובאביטש זי"ע להנחה זו שאין זה הספר שקיבלו אדם הראשון, והרי כל בי רב יודע שבספר יצירה ניתן לדעת דורות מראש.
ולאלו התוהים לדעת איך ניתן לדעת מזה דור ודורשיו – הכלל הוא כזה הקב"ה. כשברא את העולם בראו שיש מזלות וכל מזל אמון על דבר כל שהוא וכך ניתן לדעת שבשה זו יולד רבי עקיבא וכן הלאה ע"ז הדרך, כאשר מזל פלוני ומזל אלמוני גורם שיוולד בן גדול בתורה כר"ע, והיודע היטב את מפת השמים רואה בה שביום זה וזה יוולד רבי עקיבא, דרך משל, כאשר גלגל השמיני יגיע קרוב לגלגל הרביעי אז יוולד רבי עקיבא. ומאי קא קשיא ליה איך זה שהוזכר בספר רזיאל בן שרה שאשה.
ואין זה קשור כלל לאסטרולוגיה – האסטרולוגים (כוונתי לאלו שעושים הורוסקופ) טוענים כביכול שכל תזוזה בכוכבי השמים משפיע תיכף על כל האנשים ולא היא. מזלו נקבע בשעה שנולד ועיין תוס' שכתבו שיוסף ידע חלום לפתור חלום פרעה משום שנולד במזל פלוני ואלמוני. אשר משפיע על הוולד שיהא יודע לפתוח חלומות.
וכל הראשונים הראב"ד הרס"ג הרמב"ן כותבים כמו שכתבתי, שלא הראה לו פנקס עם דור דור ודורשיו אלא הראה לו מפת המזלות וגילה לו כל מזל על מה הוא משפיע ומתוך כך ראו שביום פלוני יוולד רבי עקיבא - וכך הגיע למסקנא שעתיד רבי עקיבא להיוולד.
וראה במשנה אחרונה בספר היצירה בפרק האחרון ..."כשבא אברהם אבינו ע"ה הביט וראה והבין וחקר וכו' מיד נגלה עליו אדון הכול וקראו אברהם וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח וכו ובפירושו של הפרי יצחק כותב לפרש וז"ל וכיון שצפה ר"ל שחקר בחקירות הרבה וכו' עד שעלתה כנגד העשר ספירות וכו' ובד"ה שם וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו ר"ל שגילה לו כל צירוף וחיבור האותיות כמו שאמרו חז"ל ואמלא אותו רוח אלוקים והיה יודע בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ עכ"ל.
אמור מעתה כך. כאשר רוצה לדעת עתידות ומי יוולד ביום פלוני ולאיזה דרגה יגיע צריך לדעת מפת השמים ומהו תפקידם של כל מזל ומזל – אמנם כאשר בא לברוא עגל צריך לדעת איך לצרף האותיות ואין שום קשר ביניהם. ובזה הכול ניחא. שאדם הראשון קיבל מרזיאל המלאך את מפת השמים וכל מזל מה גורם בעולם בשעה פלונית ואלמונית - ודרכה ראה עד סוף הדורות כולם – אך לא גילה לו צירוף האותיות כפי שידע בצלאל. ובספר יצירה שחיברה אברהם ע"ה ישנו גם מפת השמים וגם צירוף האותיות וזהו עיקר חידושו של א"א ע"ה בספר היצירה.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 2:45 pm

ועיין בספר בר וכו' רב - שמו פרח לי זה הרגע שהביא שרבי ישראל מרוזין שאל את הנועם אלימלך מה בינו לבין הבעש"ט זיע שהרי הוא עושה מופתים גדולים בהרבה מהבעש"ט זיע והשיב לו. פעמים שצריך לשנות את מזלו של אדם וזה לא שייך שאם עוקרים את מזלו תיכף הוא מת אמנם הבעש"ט ידע גם לשנות מזלו של אדם.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 3:02 pm

אבקש להבהיר שאין כוונתי למזלות כפי שאנו יודעים בזמינו אנו שיש 12 מזלות בלבד ותו לא, הכוונה למזלות שיש בספר היצירה שהנם אלפי אלפים שאם השמש עולה מול פלוני ואלמוני גם זה נחשב למזל. – דוגמא לכך - במידה וגלגל השמש עולה במעלה אחת מול מזל פלוני גם זה נחשב למזל, והוא אמון על דבר מסויים וכפי שציווה אותה השי"ת - כך שיתכן בהחלט שלא יפול מזל זה אלא פעם באלף שנה ודוק.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 3:28 pm

ראה שם עולם עמוד 40 וזה לשונו. ויש שהיצר מעטה אותם וכו' בחשבם וכו' משא"כ אם יזווגנה עם איש פלוני יהיה סוחר ויוכל לעלות. ובאמת טעות גדול הוא דהבן תורה יכול להיות ג"כ סוחר – ובהמשך בזה הלשון. וגם שבאמת הכל תלוי במזל ואולי נגזר על יוצאי חלציו שלא יהיו עשירים וכאשר אנו רואין בעינינו מרבית אנשים שאינם עשירים כלל וכלל וחייהם גם כן בדוחק כי מזל לא יוכל האב להנחיל לבניו וכמו שכתב הגר"א באגרתו הק' שכל אחד ואחד נולד במזלו ובהשגחת קל עליון ב"ה.
--
הרב אוצה"ח טוען שאין זה נכון מה שכתבתי והפנה אותי לעיין ברמח"ל בדרך ה' ח"ב פ"ז - לכן עלי להודיע בשער בת רבים שאם אין זה נכון דברי בטלים וכתבתיו אלא מפני שכך מבואר בדברי הגאונים בפירושם על ספר יצירה. - ואילו לא נאמץ את הדברים האלו אין לאנשי ליטא כל הסבר מה הפשט ברזיאל ומדוע הוא מזכיר תפלה על איזה רבי ויש עוד המון קושיות על ספר רזיאל. - וכבר כתבתי לעיל מזה שהגרח"ק שליט"א בברייתא דמזלות מביא את רזיאל תמידין כסדרן. והסתכלתי היום שוב שהוא מציין במקורות הש"ס שלו את ספר רזיאל לפני ספר יצירה.
--
אבקש להבהיר שבשום פנים ואופן לא כתבתי שרבי עקיבא נולד בגלל מזל פלוני, חלילה לחשוב כן. וברור ואין צריך לפנים שהקב"ה החליט לבורא את רבי עקיבא - וכל מה שכתבתי הוא שהקב"ה נתן לאדם הראשון כעין מפת דרכים אשר על פיו יידע את העתידות.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ד' יוני 25, 2014 5:59 pm

צר לי שאין כעת זמן לעבור על כל ספר יצירה עם כל המפרשים ובנתיים עברתי רק על פירוש חכמוני ואעתיק את לשונו הזהב – אציין שגם הרס"ג ויש אומרים גם רזיאל וגם ברייתא דמזלות מפירוש זה שאבו. ומשום מה לא הזכירו את שמו. – ברמח"ל טרם עיינתי אך קשה לי להאמין שהרמח"ל ז"ל העיז לחלוק על החכמוני שהיה בזמן הגאונים ורש"י מזכירו כמה פעמים וזה החלי.

ואחר כלות האלוקים צירף האותיות וגלגול הדבורים וחשבונם ומנינם ומספרם, התחיל לחשוב חשבון הכוכבים והמזלות וחשבון תקופות ומחזורות של כוכבים ושל תלי ושל מזלות שהיה עתיד לסדר ולבראות. והיה עורך את החשבון כולו לפניו כדי לראות ולידע כל הדורות העתידים להבראות מראש ועד סוף, ככתוב ישעיה מ"א ד' מי פעל ועשה קורא הדורות מראש. קודם בריאת העולם. וכדי להבין מעשה כל אדם וצדקתו ורשעתו, ולגזור על כל אחד ואחד כפי מעשיו העתיד לעשות בין טוב ובין רע. כך ערך ומנה את מזלו וכוכבו שיזרח בשעת זריחתו ובשעת מולדו בין בטוב ובין ברע. כל זה עשה האלוקים בחכמתו ובתבונתו טרם שיברא העולם ככתוב (משלי ג,יט) ה' בחכמה יסד ארץ וגו', ואע"פ שערך ומנה את כוכבו ואת מזלו של כל אדם מטרם בריאת העולם לפי מעשיו שעתיד לעשו, לא נתן הקב"ה רשות לכוכבים ולמזלות להרע או ליטיב, על אשר ראה כי האדם העתיד לבראות לא היה נכון להיות בלא יצר, ככתוב (בראשית ח,כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו ועל זה האלוקים שהוא קל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ערך ותקן את התשובה מטרם בריאתו של עולם, דכתיב (תהלים צ ב-ג) בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה קל, תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, שאם יחטיא יצא הרע את האדם ויחזור בתשובה לפני בוראו ויעזוב את מעשיו הרעים ויבקש מחילה וסליחה לפני בוראו ויתיישר לעשות הטוב והישר בעיני ה' מרחם עליו הקב"ה ומתהפך מזלו הרע לטוב.

--
חכמוני פרק שני. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 41&hilite=

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 25, 2014 6:30 pm

משום מה היתה כאן אי הבנה מצד בד קודש. לא הבעתי דעה בעניין המזלות ובכל נושא זה. ביחס להודעה מסוימת ששלח לי באישי כתבתי לו כי עליו להוכיח את טענותיו לצורך הויכוח עם שכנגדו, זה באופן עקרוני שכן בעצם איני יודע אפילו מה הויכוח כאן. וציינתי לו כי יש גם ברמח"ל התייחסות לנושא.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' יוני 26, 2014 8:00 am

נוטר כתב: איתא בבבא מציעא (פה, ב) שרבי הצטער וטרח לסמוך את שמואל [לפי שחכם בקי היה כל כך (רש"י)] ולא הוה מסתייעא מילתא [שהיתה השעה נטרפת או לא היו חכמים נאספים (רש"י)], אמר לו שמואל לרבי לא לצטער מר לדידי חזי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, ופירש"י ספרא דאדם הראשון שהראהו הקב"ה דור דור וסופריו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו עכ"ל.

ולפי מה שכתבתי לעיל מובן מדוע רק שמואל ידע מזה, שהרי אמרו בגמ' ברכות (ברכות נח עמוד ב) ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא - חרב עלמא. והא קא חזינן דעבר! - זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: וילון הוא דמקרע, דמגלגל ומחזי נהורא דרקיעא. רב אשי אמר: כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא, וחזי ליה חבריה מהך גיסא ומיבעית, ומחזי כמאן דעבר. ע"כ. - כמו כן חיבר דשמואל ויש אומרים גם ברייתא דמזלות.

נוטר כתב: והגרא"ב פינקל זצ"ל מטו משמיה דיבלחט"א הג"ר יצחק דז'ימיטרובסקי שליט"א, דאולי י"ל דהכוונה לחומש בראשית שנקרא על שם אדם הראשון ובו רמוזים כל עניני הבריאה כידוע בשם הגר"א, (עיין בפי' הגר"א לספרא דצניעותא פרק חמישי).

לפלא שהג"ר יצחק דזימיטרובסקי שליט"א לא ראה את פירושו הראשונים על ספר יצירה.

מה שנכון נכון כתב
[אמנם כידוע ספר רזיאל שבידנו רובו לקוטים מהרוקח, וכבר עמד ע"ז ר צדוק הכהן בספר הזכרונות].

וזה לשון ר' שלמה באבער במבוא לספר לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) - אות ל"א - והרוקח בסודי רזי (הנקרא ספר רזיאל) מזיכירו גם כן (את ספר חכמוני) וז"ל (דף י"ז ע"ב) ובספר שבתי דונולו שמפרש ברייתא דשמואל הרקיע הזה עשוי ככפה דומה לאהל. עיין שם כל העניין.
כמו כן ראה דברים אחדים מההקדמה שהקדים המוציא לאור ספר חכמוני שכותב בזה הלשון: ובדורות קדמונים היה ערכו גדול מאוד בעיני חכמינו ז"ל ורש"י הזכירו במסכת עירובין וכו' ור"א מגרמיזא בפירושו על ספר יצירה וגם בספר רזיאל אומר משמו כמה דברים ולא זו בלבד אך רוב פירושו מועתק מלה במלה מכתב של ר' שבתי דונולו – ובסוף כ"י המונח פה בפירינצי כתוב כן: "חסלת ספר יצירה ופירשו שבתי בר אברהם החכם והרופא, וכאשר קבלתי מאבא מורי הרב רבי יהודה חסיד בן רבנא רב קלונימוס, וגם קבלתי וכו'. ובכ"י של עיר רומי כתוב: "כך קבלתי אני אלעזר הקטן מפי אבא רבי יהודה בן רב קלונימוס שקבל מה"ר יהודה חסיד והוא קיבל מרבותיו מאביו רבנא שמואל בן רבנא קלונימוס הזקן זללה"ה ור' שבתי דונולו – עיין שם כל העניין.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' יוני 26, 2014 8:36 am

בשנת תשמ"ט הדפיס ידידי את ספר היצירה בצורת הדף ובאותיות מאירות עיניים - כל המפרשים החל מהרס"ג וכלה בפירושו של הגר"א והאר"י ז"ל, ומשום מה אין זה בנמצא באויצר. http://beta.hebrewbooks.org/14434

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' יוני 26, 2014 10:51 am

בד קודש,
מצטער להודיע לך, שספר רזיאל אינו אלא ליקוטים מתוך ספרי הרוקח, וכל ה'מקורות' שתביא אין בידם להפקיע את הדבר הפשוט הזה, הניכר מיד לכל המעיין בספר רזיאל ומשווה אותו לספרי הרוקח - בעיקר ל'ספר השם' ולספרו 'סודי רזיי'. שני הספרים האלו ראו בשלמותם אור לראשונה רק לפני עשור, כך שאין כל פלא על אותם שהמשיכו לאחוז בדעה כאילו ספר רזיאל הוא ספר קדמון.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' יוני 26, 2014 11:49 am

כפי שאמרתי לעיל איני נכנס איתך לוויכוח בדבר הזה, כבודו הוא מקצוען בתחום, ולא אוכל לו. - כל הראיות שהבאתי הוא לא כדי להוכיח מי כתב את הספר רזי' וראה מה שאמר הרב'ה מלובאביטש ז"ל שכתב היד נמצא בספריות מאות שנה טרם הדפסו ותו לא אם באבער צודק אם לאו את זה אני משאיר לכבודו. אני ביקשתי להוכיח דבר אחד שאדם הראשון לא קיבל ספר ושם היה כתוב בסדר כינולוגי מה יקרא בתאריך פלוני אלמוני אלא קבל מהקב"ה נוסחה כעין מפת דרכים על המזלות ודרכה ידע את העתיד.
וראה בתגובה הבא שאני עומד לכתוב.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' יוני 26, 2014 11:53 am

תחילה אמרתי ללקט מכל המפרשים החל מפירוש הראב"ד עבור דרך ספר החכמוני וכלה בפירוש של הגר"א והאר"י ז"ל. היכן כתבו כן להדיא שלא נתן הקב"ה ספר לאדם הראשון ובו היה רשום דור דור ומנהיגיו אלא לימד אותו נוסחה שעל פיה יוכל לדעת את כל העתידות וכך ראה אדם הראשון ומשרע"ה את רבי עקיבא וכו' וכפי שהבאתי אמש מדברי החכמוני.

עתה הגעתי למסקנא שלא כדאי לעשות כן, האחד. שהרי מי שמגחך על דברי הגאונים והאר"י הקדוש כולל הגר"א יגחך גם אם אראה לו שחור על גבי לבן שכך הם כותבים. השני. כל הפירושים על ספר היצירה מלאים בזה מן אל זן כך שאין טעם להוציא בפינצטה מימרא כל שהוא מקדושי עליון וכל מי שלא בא בסוד השם לא יאמין בזה.

ופטור בלא כלום א"א על כן אביא רק גם מפירוש הראב"ד על ספר יצירה (אין זה הראב"ד בעל ההשגות כידוע ועיין שם הגדולים) וכה כותב וכאשר תסתכל בחשבון שרמזתי לך, (א"ה: כוונתו, לחשבון התקופות והמזלות אשר לעיל מזה) תוכל להבחין ממנו בכל רגע ובכל שעה ובכל יום שתרצה ההוי' המושלת מי"ב הוי' או משם של כ"ח הויות והבן זה. והוא יגלה לך כל העתידות על פי סוד השם מבלתי שתצטרך למלאכת החוזים בכוכבים, כי החוזים משקרים במקצת הדברים שנאמר נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך, וארז"ל מאשר ולא כל אשר. ומכאן תוכל להבין התפלות וסוד הפעולם. - וראה לעיל מזה שכך כותב גם ספר חכמוני

ואסיים בדברי המדר"ר על נעשה אדם בזה"ל. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה. וכבר אמר על זה הגר"ח מבריסק שמעולם לא נעשה מישהו מזה אפיקורס, וכל אלו אשר פיקפקו בזה, כבר היו אפיקורסים בסתר לבם, ומצאו את הכתוב "נעשה אדם" להוכיח שהצדק עמהם.

וראה גם בחזו"א חזון איש אורח חיים, מועד הלכות ראש השנה - סימן קלח אות ד ד"ה ודע דתקופת שמואל בזה"ל.
..."ודע דתקופת שמואל היא מכלל התורה וכן כ"ט י"ב תשצ"ג הנאמר בגמ' היא תורה וכל תורה שבגמ' היא התגלות תורה שבע"פ שנתגלה ע"י חכמי הגמ' וכמו שאמרו ע"ז ט' א' ב' אלפים תורה ואמרו ב"מ פ"ו א' רבי ור"נ סוף משנה רבינא ור"א סוף הוראה, ופעם היו דבריהם בקבלה ממש איש מפי איש ופעם שזכו ברוח קדשם בדקדוק התורה שבכתב והמשנה שבידם להחזיר הנשכחות וכמו שאמרו בירו' דבר שמסרו עצמם החכמים עליהם זכו להם כנתינתן מסיני [ומש"כ בספר עתים לבינה דשמואל לקח שיטה ישנה של התוכנים וכן י"ב תשצ"ג לא נולד בב"א הם מהכזבים שהיצר מחבבן וכעין יצרא דע"ז ואם כי המחבר היה יר"א אבל שגה וחשב שמותר לומר כן ועבד את המינות בשוגג] ונתנו כולן מסיני להתנהג בהן במה שאנו נוהגין"
--
כוונתי בדברים שכותב החזו"א לרמז לתלמיד חכם אחד שהתווכח עמי באישי על נושא מסויים.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' יוני 26, 2014 12:19 pm

חכם באשי כתב:בד קודש,
מצטער להודיע לך, שספר רזיאל אינו אלא ליקוטים מתוך ספרי הרוקח, וכל ה'מקורות' שתביא אין בידם להפקיע את הדבר הפשוט הזה, הניכר מיד לכל המעיין בספר רזיאל ומשווה אותו לספרי הרוקח - בעיקר ל'ספר השם' ולספרו 'סודי רזיי'. שני הספרים האלו ראו בשלמותם אור לראשונה רק לפני עשור, כך שאין כל פלא על אותם שהמשיכו לאחוז בדעה כאילו ספר רזיאל הוא ספר קדמון.

ח"ב עתה נזכרתי מה שרציתי לכתוב לך, לשיטתך איך זה שבמסורת הש"ס על ברייתא דמזלות וברייתא דסוד העיבור מקפיד הגרח"ק שליט"א לציין ספר רזי' לפני ספר היצירה בדוק ותווכח לראות שכך הוא.

אזוטרי · הודעהעל ידי **אזוטרי** » ה' יוני 26, 2014 1:05 pm

בד קודש. אין כל ראיה מן החזו"א החזו"א מדבר שם על תקופת רב שמואל ורב אדא, וכידוע לך שהלכה כרב אדא ועל זה מישהו שאל אותו מדוע א"כ יש כמה וכמה דברים שנוהגים על פי רב שמואל כמו ברכת החמה ועוד, וההוא רצה לתרץ שבשעת התקנה סברו שהאמת הוא כשמואל ומפני שלקחו מספרי הגויים ושם הם כותבים כשמואל.
ועל זה השיב לו החזון איש שאסור לומר כן והיה להם בקבלה עד משה מסיני מתי אזלינן כרב אדא ומתי אזלינן כשמואל.
אך אין מזה כל ראיה למה שהתווכחת אתמול – הוויכוח ביניכם ניטש על עצם זה אם יתכן שהרמב"ם העמיד דבריו על חכמי יוון אם לאו ומה בין זה לבין מה שכותב החזו"א. - גם מה שהבאת תמול ראיה מתהלים קי"ט פסוק קנ"ב. קדם ידעתי מעדותיך כי לעולם יסדתם, ופירשת שהכוונה שידע את העתיד מעצם לימוד התורה עיין רש"י שפירש באופן אחר.
בכל אופן אין טעם להאריך. וכפי שכתבתי לך תמול ושלשום זכותך לחשוב מה שאתה רוצה - אך לא הבאתי לי ולו ראיה קלושה אחת שניתן לראות בתורה את העתידות.
ובזה סיימתי

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' יוני 26, 2014 1:43 pm

בד_קודש כתב:
חכם באשי כתב:בד קודש,
מצטער להודיע לך, שספר רזיאל אינו אלא ליקוטים מתוך ספרי הרוקח, וכל ה'מקורות' שתביא אין בידם להפקיע את הדבר הפשוט הזה, הניכר מיד לכל המעיין בספר רזיאל ומשווה אותו לספרי הרוקח - בעיקר ל'ספר השם' ולספרו 'סודי רזיי'. שני הספרים האלו ראו בשלמותם אור לראשונה רק לפני עשור, כך שאין כל פלא על אותם שהמשיכו לאחוז בדעה כאילו ספר רזיאל הוא ספר קדמון.

ח"ב עתה נזכרתי מה שרציתי לכתוב לך, לשיטתך איך זה שבמסורת הש"ס על ברייתא דמזלות וברייתא דסוד העיבור מקפיד הגרח"ק שליט"א לציין ספר רזי' לפני ספר היצירה בדוק ותווכח לראות שכך הוא.

קושיה טובה. אבל מקושיה טובה לא מתים ולא מסיקים מסקנות.
ואם לדין, אין כל תמה. הרבה מגדולי ישראל לא היו בקיאים בתחום חקר הספר, ואני מאמין שאם הגרח"ק היה רואה את ההוכחות החלוטות כי 'ספר רזיאל' אינו אלא לקט מספרי הרוקח - גם הוא היה מסכים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר