אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???
אבן ישראל כתב:לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה . שמעתי לפני שנים שגורן סבר שהיתר המכירה של הרב קוק לא תקף בגלל קנין המלכות היינו המדינה שגם לבעל התרומות אי אפשר להפקיע האם ידוע למישהו על זה זה חשוב שידעו כול חסידיו הנאמנים
מזמור שיר כתב:האם שני דברים אלו הם ברי השוואה? גם למתקרבים?
גם זו לטובה כתב:אבן ישראל כתב:לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה . שמעתי לפני שנים שגורן סבר שהיתר המכירה של הרב קוק לא תקף בגלל קנין המלכות היינו המדינה שגם לבעל התרומות אי אפשר להפקיע האם ידוע למישהו על זה זה חשוב שידעו כול חסידיו הנאמנים
כמד' שהוא פרסם ע"ז מאמר, ברם כרה"ר גם הוא ערך הית"מ
איש רגיל כתב:אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???
תתחיל עם מחלוקת בין הגרשז"א להגריש"א בהלכות שבת, שם תסביר שירא שמים ראוי לו להחמיר, וכדוגמא נוספת תביא את היתר מכירה.
אוהב אוצר כתב:עוד דבר קשור או לא, [לכותרת כן] כיצד ניתן להסביר בשיעור שבועי למתקרבים ליהדות, יותר נכון שומרי מסורת, שרצוי ונכון לא להסתמך על המכירה, עצם הרעיון: כיצד ניתן להסביר שיש מח' בהלכה וישנם הלכות שבעקבות כובד המשקל ראוי לעשות כדעת המחמירים בענין, "וכי הם לא רבנים"??? "א"א לסמוך על מה שהם פסקו"??? "זה פסק או לא"???
איש רגיל כתב:בל נשכח שרובא דהמקילים בהיתר מכירה, כתבו להדיא שזו קולא של בדיעבד, וראוי לשאוף לשלא לסמוך על היתר זה. ואין זה דומה לשאר מחלוקות בהם המתירים התירו להדיא.
ברזילי כתב:קדושת שביעית ואיסור עבודת הקרקע אינם תלויים זב"ז בהכרח, ורבים מן האחרונים נקטו שגם למ"ד שאין קדושת שביעית בפירות נכרים אסורה העבודה בקרקע של גוי
ואמנם, רבים מן המתירים את היתר המכירה התנו שלא תעשינה מלאכות דאורייתא בידי יהודי (וכהיום כן הוא בכל שבע שנות השבוע)
מאידך, בזכרוני שהרב קוק כתב שיש מקום להחמיר לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בשדות הנמכרים כנהוג
אוהב אוצר כתב:לפני מס' שנים התפרסמה ידיעה קטנה אולם מרעישה ביותר בגליון הלכה למעשה הנתלה בבתי הכנסת ושם נכתב כי סעיף מסוים ב'מנהל מקרקעי ישראל' במכירת קרקע ממש מפיל יסוד במכירה הזאת, מישוה זוכר משהו מזה?
פנימי כתב:אוהב אוצר כתב:לפני מס' שנים התפרסמה ידיעה קטנה אולם מרעישה ביותר בגליון הלכה למעשה הנתלה בבתי הכנסת ושם נכתב כי סעיף מסוים ב'מנהל מקרקעי ישראל' במכירת קרקע ממש מפיל יסוד במכירה הזאת, מישוה זוכר משהו מזה?
מעודי תמהתי על הויכוחים בהיתר מכירה
שיש כמה וכמה נושאים שבהם זה נראה שהויכוח הוא לא על אותה מציאות!
יבאחת התשובות ביביע אומר על הנושא הוא מביא טענה של החזו"א נגד ההיתר שיש מהרי"ט אלגאזי שלגבי קדושת בכורה צריך למכור לגוי בצורה שמועילה לפי החוק, שאם לא כן יוכל המוכר לומר לגוי "כך דינכם" ולקבל את הקרקע בחזרה
וכתב החזו"א ע"ז שלפ"ז המכירה בטילה כיון שעפ"י חוק אין המכירה חלה אם לא העבירו את הרישום בטאבו
ולאחר שהרגע"י זצ,ל מתווכח הלכתית הוא כותב שמהיות טוב העבירו בכנסת חוק מיוחד שהמכירה של הקרקע בשמיטה תחול גם על פי חוק אע"פ שלא מעבירים בטאבו
ולאחר שנים שוב ראיתי את הטענה שאין טאבו. על מה הויכוח? יש ויכוח על העובדות - מה קרה כאן?
לא ברור לי!
וכנ"ל על הטענה שלך - לכאורה הסעיף הזה הוא סעיף חוקי, לא? אם יש חוק נפרד על היתר המכירה, מה אכפת לנו מבעיות חוקיות אחרות ששייכות במכירות רגילות ולא כאן?
פנימי כתב:ולאחר שהרגע"י זצ,ל מתווכח הלכתית הוא כותב שמהיות טוב העבירו בכנסת חוק מיוחד שהמכירה של הקרקע בשמיטה תחול גם על פי חוק אע"פ שלא מעבירים בטאבו
ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי
פנימי כתב:
ג
עוד תמהתי (כתבתי את זה כאן כבר פעם) למה מוכרים למוסלמי, שבב"י מפורש שיש עליו איסור לא תחנם, ונכנסים לדחוקים שהב"י היה חוזר בו אם היה רואה שהרשב"א מתיר, ולסברות שזה טובת הישוב וכו'
הרי בגר תושב ודאי אין איסור לא תחנם, אדרבה מצוה לתת לו מתנת חינם, אז למה לא לקחת גר תושב, הרי ודאי לא גרע ממוסלמי, ואדרבה הוא עדיף.
היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.גם זו לטובה כתב:ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי
לא מדוייק כלל, ווכמד' אף הרב ויטמן מודה שהמכירה הכללית נעשית כן בשליחות.
ברזילי כתב:היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.גם זו לטובה כתב:ברזילי כתב:למעשה היום בעלי השדות מוכרים ישירות לגוי
לא מדוייק כלל, ווכמד' אף הרב ויטמן מודה שהמכירה הכללית נעשית כן בשליחות.
אתה צודק - כעת נודע לי שהרב יוסף לא קבל את הקו של הרב וייטמן לצמצום השימוש בהיתר, וערך מכירה נפרדת משל עצמו (בעיקר למטעי פירות ובננות, בהם הרב וייטמן "משך" לכיוון של אוצר בי"ד) שבה אכן לא נעשו השינויים שהנהיג הרב וייטמן. לדעתו של הרב וייטמן אף היו במכירות אלה בעיות הלכתיות נוספות והוא (בתפקידו כראש ועדת השמיטה של הרה"ר) קרא לרבנויות המקומיות לפרסם שיש בפירות אלה קדושת שביעית. מ"מ אין מדובר במכירה "כללית", במובן של היקפה של המכירה מכלל המשק החקלאי.גם זו לטובה כתב:כמד' הוא כתב שמלבד המכירה שלו, יש מכירה כללית של ר"א יוסף.ברזילי כתב:היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.
ברזילי כתב:אתה צודק - כעת נודע לי שהרב יוסף לא קבל את הקו של הרב וייטמן לצמצום השימוש בהיתר, וערך מכירה נפרדת משל עצמו (בעיקר למטעי פירות ובננות, בהם הרב וייטמן "משך" לכיוון של אוצר בי"ד) שבה אכן לא נעשו השינויים שהנהיג הרב וייטמן. לדעתו של הרב וייטמן אף היו במכירות אלה בעיות הלכתיות נוספות והוא (בתפקידו כראש ועדת השמיטה של הרה"ר) קרא לרבנויות המקומיות לפרסם שיש בפירות אלה קדושת שביעית. מ"מ אין מדובר במכירה "כללית", במובן של היקפה של המכירה מכלל המשק החקלאי.גם זו לטובה כתב:כמד' הוא כתב שמלבד המכירה שלו, יש מכירה כללית של ר"א יוסף.ברזילי כתב:היכן "מודה"? כפי שכתב בכו"כ במות, בשמיטת תשס"ח המכירה היתה על ידי חוזים ישירים. אמנם היה דיון אם בקיבוצים צריך שכל חברי הקיבוץ יחתמו, או שמספיק נציג.
מחולת המחנים כתב:יש לעיין מדוע אכן מרן בכס"מ כתב דאם זרע הישראל בקרקע הגוי נאסר משום ספיחין, דאולי יש לומר דכל מה שגזרו חז"ל בספיחין הוא רק בקרקע של ישראל.
ומן הנראה דדעת הכס"מ דאסור מדאורייתא לעבוד בקרקע הגוי ולפיכך גזרו משום ספיחין, אך עדיין יש לעיין קצת אם גם בכה"ג גזרו.
אב בבינה כתב:אם היה לי זמן פנוי הייתי משיב על הדברים, אבל באמת אין שום תועלת. המבקש יכול למצוא תשובה על כל דברי היביע אומר כפי סדר התשובה בקונטרוס "איסור מכירה" וכן בספר "שמיטה כמצותה", הספרים נמצאים באוצר. דברי השמיטה כמצותה באיסור לא תחנם הם ברורים מאוד לענ"ד.
הנה יש פירכא פשוט לכל ההיתר שאין עליו שום תשובה. היום בעוה"ר יהודים ש"מוכרים" הקרקע עדיין עובדים הקרקע בשמיטה. כל אלו שהביאו שהתירו היתר המכירה לשעבר התירו בתנאי מפורש שלאחר המכירה שישראל עצמו לא יעבוד האדמה [כן איתא בבית הלוי בשם הגרי"א ספקטור]. זה מפורש בכמה מקומות באחרונים שדנו בזה.
ידוע דברי הכס"מ [פ"ד משוי"ו הכ"ט] שפסק שאין קדושת שביעית בפירות נכרים. היביע אומר כתב על קטע זה שההלכה כמרן הב"י נגד אפי' אלף אחרונים... ולכן לכאו' דברי הכס"מ תקיפים מאוד להלכה. יסוד דבריו הם לחלוק על הכפתור ופרח באריכות, ולבסוף כתב שכוונת הרמב"ם שם ש"עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרין שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה, והעכו"ם אינן מצווין על השביעית כדי שנגזור עליהם " וכתב הכס"מ : "פירוש דברי רבינו כך הם עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרים כלומר מפני שהשדה של עכו"ם וגם לא נעבד בה עבודה ע"י ישראל הלכך מותרים..." ומבואר שאם היה קרקע של גוי ונעבד ע"י ישראל יהוי הפירות אסורים משום ספיחים אע"פ שהוא קרקע של גוי. ועי' בזה באריכות "בקונטרס בדין עבודת ישראל בקרקע של גוי בשביעית", נמצא באוצר.
ולכן עם כל ה"מכירה" עדיין יש כאן איסור גמור של ספיחין. וכל המתירים דחקו מאוד לתרץ את זה. ואין בדבריהם כלום. בילקוט יוסף מהדורה חדשה [אנו תח"י כעת, ואני כותב מזכרון] כתב ששאל על זה לאביו ז"ל, וענה שאה"נ יש הידור גדול שלא להשתמש בירקות משדות שעבדו בהם ישראל. ואמנם למעשה א"א להחמיר כיון שההכשרים לא משגיחים בדבר זה כלל. וכתב שם שאמר הרב עובדיה שלמעשה יש להתיר הדבר כיון שיש דעות בפוס' שאין שמיטה בזה"ז, וגם יש מח' במנין השנים, וכיון שהמהר"י קורקוס שם נסתפק אם עבודת ישראל בקרקע של גוי גורם איסור ספיחים... יש להקל. כלומר עם כל האריכות ביביע אומר עדיין ההיתור תלוי אך ורק בצירוף זה.
וכאן הבן שואל, הלא הכס"מ ראה את דברי המהר"י קורקוס שנסתפק בזה, ואעפ"כ כתב כמו שכתב, ומה היה להכלל "שקי"ל כדברי מר"ן נגד אלף אחרונים?"
אב בבינה כתב:גם לא ידעתי הכוונה שהבאת הרבה שמות שתמכו בהיתר מכירה, דאם באנו למנין פשוט וברור שמרובים הם האוסרים מעל המתירים, ואלו שהתירו לשעבר לאו דוקא יתירו בזה"ז. למשל רב קוק כתב בספרו "שבת הארץ" שאילו היה בא"י רוב הישוב של ישראל יהא אסור לעשות היתר מכירה, ונמצא שבזה"ז לדעתו אסור.
וגם ידוע ומפורסם שהפשטות שלא התיר ר' שלמה זלמן לאכול מההיתר, רק סבר שעדיף לרבנות הראשית לעשות המכירה מלעשות כלום. ובספר שלחן שלמה הביאו עדות מהרבה מתלמידיו איך שאסר ההיתר מכירה כו'. ובדעת האגרות משה להד"מ, רק היתר אתרוג ששמור ונעבד [כלומר היתר מכירה נקראת עבודה בשמיטה] למצוה כיון שרוב הפוס' ס"ל שאי"צ ראוי לאכילה באתרוג כו', וגם כתוב מפורש שצריך לקנותו בהבלאה, ע"כ לא החזיק מההיתר. ודעת הגר"א קוטלר נמי להד"מ, וכל נכדיו ותלמידיו מכחישים את השמועה שמובא בילקוט יוסף שכאילו כתב הגרא"ק תשובה להתירו, ובודאי ע"פ מה שכתב במשנת ר' אהרן זרעים סי' י' יהיה הפירות שנעבדו ע"י ישראל בקרקע של גוי אסור. אין לי פנאי לסתור את שאר הפוסקים שהביא, מ"מ יבוא זה וילמוד על האחרים אם הם אמיתים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים