המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

אנונימי · הודעהעל ידי **אנונימי** » ג' יוני 24, 2014 5:08 pm

ברזילי כתב:מתגובת הרב לביא שהעלה לכאן הנזיר עולה שטעיתי והטעיתי לעיל, והמדובר באשה ששמרה אמונים לבעלה משך התקופה הארוכה בה היה מאושפז כצמח.

מן הסתם כוונתך לשמירת אמונים מבחינה הלכתית, כי אם היתה באה לבקרו בבית החולים כל היתרם היה כלא היה.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' יוני 24, 2014 5:15 pm

צודק, ולא דייקתי במקום שצריך לדייק. לשונו של הרא"ל "שמרה על כבודה כאשת איש ולא נכשלה ולא הכשילה אחרים", ובמק"א במכתב משמע שלאו דווקא מחמת קשר לבעלה עשתה כן

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יוני 24, 2014 7:50 pm

מיכאל אברהם- כמדומני שהחלק הראשון (על אומדנא) לקוח מהפס"ד שלנו על ביטול הקידושין (העברתי אותו לרב יגודה שהוא ידידי)

viewtopic.php?f=17&t=17943&p=171563&hilit=%D7%A9%D7%97%D7%A8#p171563

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 24, 2014 10:23 pm

לא הבנתי כוונתך. אבל אם התכוונת שמיכאל אברהם בפסק דינו התבסס על ביה"ד בצפת זה אינו. אדרבה "פסק דינו" קדם לפסק דינם. ולאפוקי מדבריו הדגישו ביה"ד בצפת שבמקרה כמו שלו לא היו אומרים אומדנא.

בברכה המשולשת

כמדומני שכוונתו היא שמ"א אמר שביה"ד בצפת השתמשו בפסק הדין שלו

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ד' יוני 25, 2014 12:25 am

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי כוונתך. אבל אם התכוונת שמיכאל אברהם בפסק דינו התבסס על ביה"ד בצפת זה אינו. אדרבה "פסק דינו" קדם לפסק דינם. ולאפוקי מדבריו הדגישו ביה"ד בצפת שבמקרה כמו שלו לא היו אומרים אומדנא.

כפי שנכתב בתחילת האשכול יש קשר אדוק והדוק בין שני המקרים - העו"ד המטפל, והעמותה של ארגון הנשים העגונות.
הלחץ וההשפעה שלהם הביא את ההיתר, כך הם התהדרו בתקשורת עוד לפני שהתפרסם פסה"ד המנומק.
ואיך היו יכולים ללחוץ? ע"י משלוח כתבי רבנים "לשכנע" את הדיינים שיש מה לעשות.
וממילא סביר שכתבי מיכאל אברהם שהתעסק בתיק הזה עוד לפני הסיפור של ביטול הקידושין ההוא, ומזכיר שם בכתביו את הסיפור הזה, הם נשלחו כחומר לדיינים של צפת ואכן הם בסיס לתוצאה ויש להם עקבות בנימוקי הפסק הזה.

משה גרוס · הודעהעל ידי **משה גרוס** » ד' יוני 25, 2014 11:56 am

אני שמעתי בפירוש שהסיבה שהגרז"נ כביכול חזר בו וכתב מכתב וחתם על אחר הוא מפני שאיימו על אשתו! וזכורני שלפני הרבה שנים סיפר לי מו"ר הגרנ"א רבינוביץ שכשבנו את כביש 6 היו הפגנות ופשקווילים נגד פינוי הקברים והוא התקשר לגרשז"א ושאלו: והלוא בשו"ע נפסק שמותר לפנות קבר הנמצא? והשיב לו הגרשז"א: אכן. ושאלו: אם כן למה כבודו פסק שאסור לפנות? והשיבו הגרשז"א: איימו על חיי. ושמעתי שזו הסיבה שהגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון סרב להגיע לארץ, מפני שאמר שהקנאים של ארץ ישראל גרועים הרבה יותר מהקנאים של חו"ל.
נמצא שיצר המחלוקת גדול על כל סברה ובוודאי שצער העגונה אינו כלום בפניו.
-----
נמחקה מחצית ההודעה, פעם הבאה חסימה!
טרמינולוגיה של "פשקווילים" כלפי מכתבי גדול"י אין מקומה כאן!
א"ס.

רוצה ללמוד · הודעהעל ידי **רוצה ללמוד** » ד' יוני 25, 2014 1:05 pm

משה גרוס כתב:"אני שמעתי" .

ממש שמעת?

ואני "שמעתי" בפירוש שפסק הדין של הרב לביא הוא כי איימו על בנו...

טיפה רצינות בבקשה

משה גרוס · הודעהעל ידי **משה גרוס** » ד' יוני 25, 2014 2:47 pm

רוצה ללמוד כתב:
משה גרוס כתב:"אני שמעתי" .

ממש שמעת?

ואני "שמעתי" בפירוש שפסק הדין של הרב לביא הוא כי איימו על בנו...

טיפה רצינות בבקשה

שמעתי מכלי ראשון ואיני רוצה לפרט בכללי, וכבר פנו אליי באישי והראיתי מקום. ואגב, את בנו של הרב לביא אני מכיר אישית והוא לומד בכולל דיינות בירושלים, ולא נראה לי שאיימו עליו...
נמצא שבקשת הרצינות שלוחה בחזרה אליך, וצריך עיון כיצד להתמודד עם המציאות הקשה של איומים על רבנים.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ד' יוני 25, 2014 4:07 pm

לא הבנתי את הדיון על הגרז"נ שליט"א והאיומים.
רב שאימו עליו מותר לפסוק אחרת?
בדיין מותר לו רק לפרוש מהדיון, כל עוד לא היה הגמר דין, או שמיעת בעלי הדין ויודע להיכן הדין נוטה לפי דעה אחת.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ד' יוני 25, 2014 5:14 pm

אין על הגרז"ן שום איסור לחזור בו אם ירצה.
מה שכתוב עד שלא נגמר הדין ומשנגמר הדין, זה על אחד מתוך שלושת אלו שיושבים בבי"ד.
מה הוא קשור לזה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 25, 2014 5:33 pm

משה גרוס כתב:וזכורני שלפני הרבה שנים סיפר לי מו"ר הגרנ"א רבינוביץ שכשבנו את כביש 6 היו הפגנות ופשקווילים נגד פינוי הקברים והוא התקשר לגרשז"א ושאלו: והלוא בשו"ע נפסק שמותר לפנות קבר הנמצא? והשיב לו הגרשז"א: אכן. ושאלו: אם כן למה כבודו פסק שאסור לפנות? והשיבו הגרשז"א: איימו על חיי.

כל מי שמכיר את רשז"א ידוע שסיפור כזה עליו הוא מופרך לגמרי, אבל לא התעצלתי ועל בינתי לא נשענתי והרמתי טלפון לרב רבינוביץ, ציטטתי לו את הכתוב כאן להלן תגובתו כמעט בלשונו:
"לדאבון ליבי זכרוני אינו כמאז ודברים רבים איני זוכר כיום, יש סיפור דומה על גדול אחר, שלא כדאי להזכיר את שמו, אבל לא על רש"ז, וכנראה שהמספר התבלבל".
ואגב, כביש שש בנייתו התחילה בשנת 1999 אתם מוזמנים לבדוק מתי נפטר הגרשז"א....
מעתה ישפוט הקורא על מידת הדיוק של שאר הסיפורים...

רוצה ללמוד · הודעהעל ידי **רוצה ללמוד** » ד' יוני 25, 2014 6:22 pm

משה גרוס כתב:
רוצה ללמוד כתב:
משה גרוס כתב:"אני שמעתי" .

ממש שמעת?

ואני "שמעתי" בפירוש שפסק הדין של הרב לביא הוא כי איימו על בנו...

טיפה רצינות בבקשה

שמעתי מכלי ראשון ואיני רוצה לפרט בכללי, וכבר פנו אליי באישי והראיתי מקום. ואגב, את בנו של הרב לביא אני מכיר אישית והוא לומד בכולל דיינות בירושלים, ולא נראה לי שאיימו עליו...
נמצא שבקשת הרצינות שלוחה בחזרה אליך, וצריך עיון כיצד להתמודד עם המציאות הקשה של איומים על רבנים.

חשבתי שיש גבול ל...הפך החכמה, כנראה שאין, כך הבנת? שהתכוונתי שאכן איימו על בנו? נעבעך

במאמר מוסגר, צריך עיון איך להתמודד עם המצאות של "שמעתי"... ולא איך להתמודד עם "איומים על רבנים" שנולד במוחם הקודח של אנשי ה"שמעתי"...

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ד' יוני 25, 2014 7:14 pm

איש_ספר כתב:
משה גרוס כתב:וזכורני שלפני הרבה שנים סיפר לי מו"ר הגרנ"א רבינוביץ שכשבנו את כביש 6 היו הפגנות ופשקווילים נגד פינוי הקברים והוא התקשר לגרשז"א ושאלו: והלוא בשו"ע נפסק שמותר לפנות קבר הנמצא? והשיב לו הגרשז"א: אכן. ושאלו: אם כן למה כבודו פסק שאסור לפנות? והשיבו הגרשז"א: איימו על חיי.

כל מי שמכיר את רשז"א ידוע שסיפור כזה עליו הוא מופרך לגמרי, אבל לא התעצלתי ועל בינתי לא נשענתי והרמתי טלפון לרב רבינוביץ, ציטטתי לו את הכתוב כאן להלן תגובתו כמעט בלשונו:
"לדאבון ליבי זכרוני אינו כמאז ודברים רבים איני זוכר כיום, יש סיפור דומה על גדול אחר, שלא כדאי להזכיר את שמו, אבל לא על רש"ז, וכנראה שהמספר התבלבל".
ואגב, כביש שש בנייתו התחילה בשנת 1999 אתם מוזמנים לבדוק מתי נפטר הגרשז"א....
מעתה ישפוט הקורא על מידת הדיוק של שאר הסיפורים...

טוב תעשה אם תרים טלפון לגרז"נ גולדברג ותשאל אותו בבירור מה דעתו וכו'.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' יוני 26, 2014 7:47 pm

שמעתי שהגרז"נ דיבר בכולל בבית וגן (רח' ברויאר 9) וביאר את צדדי ההיתר, וציין לסימנים הראשונים בספר באר יצחק, אולם הוסיף שלכתחילה ודאי אין לעשות כן.
[עוד שמעתי שכל המו"מ של הרב לביא עם הגרז"נ, הועלה ע"ג הכתב.]

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' יוני 27, 2014 9:26 am

היום התפרסם כי הוגש ערעור לביה"ד הגדול

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' יוני 27, 2014 11:17 am

גם זו לטובה כתב:שמעתי שהגרז"נ דיבר בכולל בבית וגן (רח' ברויאר 9) וביאר את צדדי ההיתר, וציין לסימנים הראשונים בספר באר יצחק, אולם הוסיף שלכתחילה ודאי אין לעשות כן.
[עוד שמעתי שכל המו"מ של הרב לביא עם הגרז"נ, הועלה ע"ג הכתב.]

כלומר שאמר שלדעתו הגט גט, רק לא היה ראוי לעשותו?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' יוני 27, 2014 11:56 am

תגובת הרב פרבשטיין למכתב דייני צפת שהובא לעיל באשכול

יש להעיר כי הטענה שבמכתבו הנוכחי, לפיה מקובלנו כי בפסק מחודש כזה יש להוועץ בגדולים, כלל לא עלתה במכתבו הראשון. זו באמת טענה חזקה, אלא שלדבריהם קבלו הסכמה בכתב מהגרז"נ, אלא שהוא מכחיש חלקית, וצע"ג כנ"ל

מחולת המחנים

היום ראיתי בבתי כנסת מכתב מחאה נגד "הגט מצפת" מאת בי"ד 'החורבה' (המחודש), עליו חתומים הרבנים הגאונים רבי מרדכי גרוס רבי עזריאל אויערבאך רבי שלמה זעפרני, ועוד כמה רבנים יושבי על מדין שאינני זוכר את שמותם כרגע.
האם יש מישהו שהמכתב הנ"ל נמצא תח"י ויוכל להלותו כאן.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 27, 2014 1:48 pm

מחקתי

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' יוני 27, 2014 2:03 pm

נמחק

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ו' יוני 27, 2014 2:26 pm

מחולת המחנים כתב:היום ראיתי בבתי כנסת מכתב מחאה נגד "הגט מצפת" מאת בי"ד 'החורבה' (המחודש), עליו חתומים הרבנים הגאונים רבי מרדכי גרוס רבי עזריאל אויערבאך רבי שלמה זעפרני, ועוד כמה רבנים יושבי על מדין שאינני זוכר את שמותם כרגע.
האם יש מישהו שהמכתב הנ"ל נמצא תח"י ויוכל להלותו כאן.

גם הרב שריה דבליצקי חתם שם ועוד כמה רבנים שאינני מכיר.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 27, 2014 3:02 pm

ברזילי כתב:תגובת הרב פרבשטיין למכתב דייני צפת שהובא לעיל באשכול

יש להעיר כי הטענה שבמכתבו הנוכחי, לפיה מקובלנו כי בפסק מחודש כזה יש להוועץ בגדולים, כלל לא עלתה במכתבו הראשון. זו באמת טענה חזקה, אלא שלדבריהם קבלו הסכמה בכתב מהגרז"נ, אלא שהוא מכחיש חלקית, וצע"ג כנ"ל

הרב לביא- מ"בנקודה זו נבהיר, ביחס לפסיקת ההלכה בדיני התורה בכלל, ובמסגרת הליך שיפוטי בפרט, תפיסת היסוד ההלכתית היא – שאין מקום שרב פוסק הלכה או דיין היושב על מדין, יפסוק הלכה למעשה בניגוד להכרתו, ויבטל דעתו בפני גדולים ממנו. אלא כל עוד פוסק ההלכה ירד לעומקה של הלכה כראוי, וגם לאחר עיון בדברי החולקים עליו, הרב הפוסק דבק בדעתו וסבור שהצדק עמו, וכי על פי שיקול דעתו דעתם של הגדולים ממנו אינה מכוונת להלכה, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואינו רשאי לפסוק בניגוד להכרתו"

כבר העידו בגודלם גדולי הת"ח שכן נהגו כל הדורות להתיר דברים חדשים ונועזים רק בצירוף דעת חכמי הדור.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' יוני 27, 2014 3:08 pm

שפיל לסיפיה:
הרי שנאמנות פוסק ההלכה, לאמת הצרופה כפי מיטב הכרתו או בלשון הרא"ש: "כי תורת אמת היא" – זהו שיקול־על הגובר על שיקולים כבדי משקל אחרים, ופשיטא שנידון זה של היתר העגונה אינו שונה. על כן מאחר שגם לאחר עיון בכל דברי המשיגים שהגיעו לידינו, לשלושת חברי בית הדין בצפת, אין לנו ספק כי ההלכה התבררה כראוי וכי לא נפלה טעות בפסק הדין שניתן בעצה אחת ובעיון מעמיק משותף וממושך עם אחד מגדולי הדור ועם תלמידי חכמים נוספים, אין עולה על דעתנו לפסוק כעת "דין שקר" כהגדרתו ברא"ש ובטור, כתוצאה מהפעלת לחצים מכל סוג שהוא. בנוסף, איסור תורה של "לא תגורו מפני איש" מביא אותנו להימנע מלהתחשב באלימות מילולית מכל סוג או מלחצים גלויים וסמויים, שהן מנת חלקנו בימים אלו. מן הראוי שלא היו באים לעולם, ולפום צערא אגרא.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 27, 2014 3:13 pm

ברזילי כתב:שפיל לסיפיה:
הרי שנאמנות פוסק ההלכה, לאמת הצרופה כפי מיטב הכרתו או בלשון הרא"ש: "כי תורת אמת היא" – זהו שיקול־על הגובר על שיקולים כבדי משקל אחרים, ופשיטא שנידון זה של היתר העגונה אינו שונה. על כן מאחר שגם לאחר עיון בכל דברי המשיגים שהגיעו לידינו, לשלושת חברי בית הדין בצפת, אין לנו ספק כי ההלכה התבררה כראוי וכי לא נפלה טעות בפסק הדין שניתן בעצה אחת ובעיון מעמיק משותף וממושך עם אחד מגדולי הדור ועם תלמידי חכמים נוספים, אין עולה על דעתנו לפסוק כעת "דין שקר" כהגדרתו ברא"ש ובטור, כתוצאה מהפעלת לחצים מכל סוג שהוא. בנוסף, איסור תורה של "לא תגורו מפני איש" מביא אותנו להימנע מלהתחשב באלימות מילולית מכל סוג או מלחצים גלויים וסמויים, שהן מנת חלקנו בימים אלו. מן הראוי שלא היו באים לעולם, ולפום צערא אגרא.

"אחד" ...ויותר אין להאריך בזה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 27, 2014 3:18 pm

מכתב "הרבנים" (י.נ)- "לדבריהם הותרו עגונות רבות המוזכרות בש"ס והפוסקים וא"כ כל חכמי ישראל מאז ומעולם עומדים כנגדם"

א' הנה ההיתר בנוי על ב' טעמים" [א] אומדנא לבטל את הקידושין [ב] זכות לבעל -
הרב לביא האריך שבשוטים רגילים יש זכות לבעל שאשתו דואגת לו, מה שא"כ כאן, לכ' יש בזה תשובה רק כלפי ההיתר השני, עוד טען ששוטה רגיל בדר"כ מצבו אינו מוחלט, וכנראה שיש בזה תשובה כלפי ב' ההיתרים.

ב' עכ"פ אולי ראוי שמ"ד יאסוף את כל המקומות המוזכרות בש"ס והפוסקים, כדי שנוכל לדון בהם.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 27, 2014 3:29 pm

ברזילי כתב:תגובת הרב פרבשטיין למכתב דייני צפת שהובא לעיל באשכול

[/size]

מתוך דברי הגממ"פ - פסק זה אינו רק "פסק דין מחודש שאינו מוסכם על תלמידי חכמים אחרים", אלא הוא טעות מוחלטת ותקדים מסוכן.
כלומר א' ת"ח אחרים לא רק שלא הסכימו להתיר אלא סבורים שזה טעות מוחלטת
ב' הגרממ"פ חוזר על טענת הרב שטרנבוך, שהבעייה לא רק בגט שכבר ניתן, אלא יש כאן "תקדים מסוכן", ואולי לכן יצאו הת"ח במלחמה, כדי לסתום את הפרצה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ש' יוני 28, 2014 11:10 pm

הגרא"ד -"לומר שלגזול אשה מבעלה זה זכייה לבעל הם דברי הבל"

הרב לביא ביאר - שלבעל אין שום הפסד בגט, ומנגד יש לו ריווח של זכיות רוחניות, שמקיים מצווה במה שמתיר אשה מעיגונה, וכן מונע מכשול של זנות ואכמ"ל, וכן מקיים את דינו מכיון שאינו יכול לקיים את חיובי אישות חייב לתת גט, ובפרט בכה"ג שהוי רק ספק א"א, וכו' עיי"ש, ולכן צריך להבין למה כתב הגרא"ד "דהוי דברי הבל"

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ש' יוני 28, 2014 11:11 pm

איך שייך רוח של זכיות רוחניות באדם שאין עליו שום מצוות?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ש' יוני 28, 2014 11:22 pm

מרן המשגיח כתב:איך שייך רוח של זכיות רוחניות באדם שאין עליו שום מצוות?

ראה בפסה"ד, עמ' 76 והלאה

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ש' יוני 28, 2014 11:36 pm

שאלה של קטן ועני בדעת:

מה יקרה אם מחר הבעל קם מתרדמתו ואומר שלא מוכן לכל התהליך הזה והאשה כבר הספיקה להתחתן, מה זה אומר,היא/הבעל השני עברה/עבר על איסור א"א?

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ש' יוני 28, 2014 11:49 pm

הגרממ"פ- , עיקר הדימוי לאותם נידונים שדנו בהם הפוסקים אינו נכון. הפוסקים עוסקים באופן שאם לא
יבוטלו הקדושין תשאר האשה בעגינותה לעולם, למשל בנפילה לפני יבם משומד, משא"כ בנידון דידן הרי
יתכן שהבעל ימות בקרוב )תוחלת החיים של אנשים במצבו קצרה בד"כ( ובשעה שימות הרי תשתחרר
האשה מעגינותה, ומנין לנו אומדנא חזקה כ"כ, להתיר על ידה איסור אשת איש, שלא הייתה מסכימה
להיות נשואה לבעלה חמש שנים, גם לצד שתצטרך להמתין שמונה שנים מלהנשא שנית ע"כ

ולכ' הסברא פשוטה כדברי הרב לביא, האם יש אשה (בפרט צעירה ) בעולם שתסכים להנ"ל? ברם באמת גם גוף דברי הגמ' צ"ת, הרי איו בגמ' חילוק כמה שנים תחיה עם בעלה וכמה עם היבם מוכה שחין, ולכ' בזה נראה דאשה לא תסכים להיות נשואה קצת שנים לבעל ואח"כ הרבה שנים למוכה שחין, ובאמת יש עוד הרבה מה לתמוה בכל סוגיא זו, ולכן לא פשוט כ"כ לקבוע בזה אומדנא.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » א' יוני 29, 2014 12:17 am

אוהב אוצר כתב:שאלה של קטן ועני בדעת:

מה יקרה אם מחר הבעל קם מתרדמתו ואומר שלא מוכן לכל התהליך הזה והאשה כבר הספיקה להתחתן, מה זה אומר,היא/הבעל השני עברה/עבר על איסור א"א?

אם אתה רוצה להפריך את פסקם אנא ממך לא עם השאלה הזה.
לא צריך להיות למדן גדול כדי להבין שעל אופציה כזאת הם וודאי חשבו ולאחר בירור הגיעו למסקנה שזה לא יתכן.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 29, 2014 12:26 am

ידעתי שמישהו יענה כך.
אני שואל ברצינות גדולה ומתוך בורות בענין.
ואם יש כאן ת"ח גדולים שפלפלו פה בפס"ד רציני ביותר בקטעים סבוכים מאד, לא נראה לי שיש קושי לענות לי על השאלה הזאת.
אני לא מדבר על 'לא יתכן' , יש איזה מישהו [כולל הדיינים] שיכול לחתום או להשבע שזה לא יקרה?
בכל מקרה אני שואל 'אם יתכן'.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' יוני 29, 2014 12:32 am

אם נניח שיקרה המקרה הנדיר הזה, אז יש לדון אם באופן כזה איגלאי מילתא למפרע שלא היתה כאן זכות, או שמא עדיין נאמר שהיתה כאן זכות גמורה לפי הנתונים דהשתא. לפי הצד הראשון, ודאי היא א"א גמורה ובניה ממזרים, ולפי הצד השני תלוי הדבר, אולי, במחלוקת האחרונים בזכין בזכות גמורה במקום שהזוכה צווח כנגד הזכיה (מחנ"א ועויו"ט).

מכל מקום, האפשרות שאדם שקליפת מוחו מתה יקום וימחה סבירה הרבה פחות מזו שאדם ששני עדים העידו שמת יבוא ברגליו לפנינו, לא משום כך יש לעגן אשה אם ע"פ ההלכה היא מותרת.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 29, 2014 12:46 am

יש"כ. תודה רבה על היחס ועל התשובה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' יוני 29, 2014 1:13 am

ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:כמד' שההיתר השני נסמך על ההיתר הראשון, משום שכל מה דהוי זכות משום שאינה מתאבלת מחמת טעם קמא, וא"כ הוי "גלגל" ודו"ק
יפה מאד!

ואבאר דבריך: כשבא ביה"ד להסביר מדוע יש כאן זכות גמורה לבעיל השתמשו בהנחה שהאשה היא ספק-א"א (כדי לומר שאינה חייבת לטפל בו ולהתאבל עליו וכו'), וא"כ לכאורה כל ההיתר נסמך על האומדנא , אבל אם יש אפשרות להתיר אשה כזו כבר אין אומדנא כי אולי באופן שתותר לשוק מייד אחרי שייפגע בעלה אינה מקפדת, ונמצא שיש כאן סתירה פנימית, והזיכוי בטל.

אבל יש להשיב בתרי אנפי:
(א) כמבואר למעיין שם, לגבי כל אחד מהפרטים בהם השתמשו בהיות האשה ספק-א"א יש עוד טעמים. אינה מתאבלת עליו, כי כבר כשיש קטטה ביניהם פטורה, אינה חייבת לעסוק בריפויו כי תנאי האישות כולם בטלו כשאומרת מאיס עלי וכו' וכו' עיי"ש

(ב) אבל גם בלי זה, אם נניח שאכן צריך את הגעתה למצב של ספק-א"א כדי שיהיה הגט זכות גמורה, עדיין יש מקום להעמיד דברי ביה"ד. אמת שבאשה שנפלה למצב כזה אתמול אי אפשר להתירה, שהרי ההיתר סותר את עצמו וכנ"ל. מתי נוכל לומר שאכן הפכה לספק-א"א? רק כאשר תעבור תקופה ארוכה מספיק שבה אי אפשר היה לזכות לה גט, ואז נוכל לומר שעל דעת כן שתתעגן לזמן ארוך כזה שמא לא נתקדשה והיא הופכת לספק א"א. נמצא אם כן, שגם לשיטת ביה"ד הזיכוי יכול להועיל רק אחרי זמן ארוך, נניח שמונה שנות עיגון. אם כן, אפשרות הזיכוי אינה סותרת את האומדנא שיוצרת ספק א"א, כי גם עגינות ארוכה שיש לה קצבה היא דבר שנשים אינן רוצות להכנס אליו.

להבנה זו אין כאן שני היתרים סותרים, וסרה הערת רממ"פ (הלא-מובנת מצד עצמה).

הרב לביא במכתבו לגרממ"פ- עונה על הטענה הנ"ל בפשיטות- "אי נימא דהוי זכות אף בלא ספק א"א, אין היכא נמי ליכא טעמא קמא דאומדנא, אולם גם אין צורך בו, וסגי בהתירא דזכות. וכל טענת הבי"ד שאי נימא שבלא ספק א"א ליכא זכות, שפיר איכא אומדנא, דהא בלא ספק אשת איש, אי אפשר לזכות גט. עכת"ד.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' יוני 29, 2014 2:17 am

מחקתי

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » א' יוני 29, 2014 1:33 pm

על כל הענין, מסתמא שייך דברי האגרות חזו"א ח"ג תחילת סי' נ

מה שנכון נכון

גאולה בקרוב כתב:על כל הענין, מסתמא שייך דברי האגרות חזו"א ח"ג תחילת סי' נ

וע"ע בח"ב אגרת כח.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר