עניינא דיומא הרמוז ומוזכר בדף היומי

[תנא קמא]

מדהים!! בדף של יום כיפור מובא שהכהן גדול נכנס לבית קודש הקדשים פעם אחת בשנה!

[מיללער]

דבר בעתו מה טוב, זהו אכן סימנא טבא ואולי כדאי לציין את כל פעם שהדף מדבר מענינא דיומא או מפרשת השבוע, תחושה של מן השמים הסכימו.

בברכת גמח"ט לכל הלומדים ומגיבים וכל הנלוים עליהם

[מיללער]

דבר בעתו מה טוב, זהו אכן סימנא טבא ואולי כדאי לציין את כל פעם שהדף מדבר מענינא דיומא או מפרשת השבוע, תחושה של מן השמים הסכימו.

בברכת גמח"ט לכל הלומדים ומגיבים וכל הנלוים עליהם

בדף היומי של היום (פורים דמוקפין) סוכה מ"ב ב': אמאי טלטול בעלמא הוא ולידחי שבת אמר רבה גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה.

ובדרך אגב, במגילה דף ד' ע"ב יש מחלוקת בין רבה ור' יוסף על הטעם של אי קריאת המגילה בשבת, רבה ס"ל שהוא משום הגזירה של שמא יעבירנו ואלי ר' יוסף סבר שזה משום "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה" ומבארים שם בתוס' שר"י מודה לסברת רבה שהרי בשופר ובלולב ליכא הטעם של מתנות לאביונים, ורק במגילה מוסיף עוד טעם, והנפק"מ יהי' שבביהמ"ק שאין גוזרין שם שבות של שמא יעבירנו מ"מ לא היה מקרא מגילה בשבת אליבא דר"י משום מתנות לאביונים.

ואולי כשיבנה ביהמ"ק במהרה ולא יהיה בך אביון, וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, אז גם לרבה וגם לר"י יקראו המגילה במקדש בפורים דמוקפין שחל להיות בשבת.

[הר ששון]

בדף היומי של היום לומדים מימי המילואים "ענין פרשתנו" לרבות הלילות למצות סוכה
אגב יש להעיר מדברי הרמב"ן (ויקרא ח לה) שמביא ברייתא דתו"כ שחולק על גמרא דילן ויורשלמי שכונת הפסוק הוא רק לשעת העבודה

[שמחה]

דבר בעתו מה טוב, זהו אכן סימנא טבא ואולי כדאי לציין את כל פעם שהדף מדבר מענינא דיומא או מפרשת השבוע, תחושה של מן השמים הסכימו.

בדף היומי של אתמול ערב ר"ח ניסן למדנו ברש"י האחרונה של מסכת סוכה שהמקור של המאמר 'אוי לרשע אוי לשכנו' הוא בתורת כהנים על הפסוק 'וחלצו את האבנים'.

זהו פסוק בפרשת השבוע בפרשה של נגעי בתים

[שמחה]

הדף של שביעי של פסח
ביצה כב:

תנו רבנן וכו' אין אופין פת עבה בפסח וכו' ותנא ביו"ט דפסח קאי

[מיללער]

הדף של שביעי של פסח
ביצה כב:

תנו רבנן וכו' אין אופין פת עבה בפסח וכו' ותנא ביו"ט דפסח קאי

כל המסכתא בכלליות מדבר מעניני יום טוב, ולמדנו אותה במשך ימי יום טוב פסח העעל"ט.

[ארי במסתרים]

בדף היומי של שבת נרמז העניין הנשגב של האהלים הפרוסים בש"ק באתרא קדישא מירון
ברש"י "כמדייר ביה דיירא: מי שהוא ברשותו לגור בכל מקום שירצה"...
:)

[מיללער]

בדף היומי היום ערב שבועות זמן מתן תורתינו מרוגש ללמוד הפסוקים של מעמד הר סיני, ויהי קול השופר הולך וחזק, במשוך היובל המה יעלו בהר.

ומענין לענין רש"י עה"ת פי' היובל דהוא שופר של איל וכמ"ש בגמרא דילן דף כו. דהאי יובלא לישנא דדיכרא ורש"י מביא פדר"א שהיה מאילו של יצחק. (ועי' בהרמב"ן הק' שהקשה ע"ז שאילו של יצחק נשרף כולו כעולה כליל תקטר ומפ' שהוא עפ"י סוד פחד יצחק ויחרד כל העם)
ואילו הראב"ע בפירושו "היובל. פי' כבש כי שופר הוא מקרני הכבש.
מנליה להראב"ע הא?

[ארי במסתרים]

גם בדף היומי של חג השבועות עצמו (ביצה כז) מוזכר "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע"

[איש רגיל]

אתה מתכוון מסתמא לר"ה ולא לביצה.

ובדף היומי של ערב שבועות לא הוו ידעי רבנן מאי 'סלסלה ותרוממך'. וברש"י: סלסלה - חפוש והפך במטמונים של תורה.

[שמחה]

פסוק מפרשת השבוע!
בדף יומי ערב שבת פרשת בהעלותך (ר"ה כ"ט)
כהנים הואיל ואיתנהו בתקיעות דכל השנה דכתיב "ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם"

[פלתי]

דבר בעתו מה טוב, זהו אכן סימנא טבא ואולי כדאי לציין את כל פעם שהדף מדבר מענינא דיומא או מפרשת השבוע, תחושה של מן השמים הסכימו.
בברכת גמח"ט לכל הלומדים ומגיבים וכל הנלוים עליהם

למה בדיוק הסכימו מן השמים?

[המעיין]

שיכתבו את זה בפורום הזה, ואולי יש בזה איזה אמירה על מעלת הפורום...

[ארזי ביתר]

יש אימרה מצדיקים, שכשאדם נתקל בדרך לימודו בעניינא דיומא או במשהו שהוא עוסק בו בלימוד אחר, הר"ז סימן מן השמים, שתורתו תורה לשמה היא.

[פלתי]

יש אימרה מצדיקים, שכשאדם נתקל בדרך לימודו בעניינא דיומא או במשהו שהוא עוסק בו בלימוד אחר, הר"ז סימן מן השמים, שתורתו תורה לשמה היא.

אבל בלימוד הדף היומי, כל אותם רבבות הלומדים נתקלים בתופעה הזו בחדא מחתא, האם זה באמת סימן שכל אותם רבבות תורתם לשמה היא?

[עשוי לנחת]

יש אימרה מצדיקים, שכשאדם נתקל בדרך לימודו בעניינא דיומא או במשהו שהוא עוסק בו בלימוד אחר, הר"ז סימן מן השמים, שתורתו תורה לשמה היא.

viewtopic.php?f=7&t=14639

[מיללער]

היום יום ג' פרשת בלק תשע"ד למדנו בדף היומי מפרשת השבוע "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל מברכה שבירך בלעם את ישראל"

[נאשער]

בשבת שהיה ראש חודש למדו בדף שראש חודש דאורייתא ואיקרי מועד.

[הוא היה אומר]

היום יום ג' פרשת בלק תשע"ד למדנו בדף היומי מפרשת השבוע "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל מברכה שבירך בלעם את ישראל"

שכחת את הפסוק כארזים עלי מים .

[ארי במסתרים]

אתמול (תענית יט) כתוב "ויצאו ממנה ג' מתים"...

[הוא היה אומר]

אתמול (תענית יט) כתוב "ויצאו ממנה ג' מתים"...

אולם כוונת הגמרא הוא דוקא באופן שאינו מקרה אלא סדר מסויים של א' לכל יום.

[ארי במסתרים]

ברור
אבל בכ"ז זה קפץ מול העיניים

[בקרו טלה]

ביום הפיגוע בבניני התאומים הי' גם פיגוע בבנין הפנטגון ואז למדו בדף היומי בבא בתרא דף קסד/ב
סומכוס אמר הינא אחת דיגון שתים טריגון ג' טטריגון ארבע פנטיגון חמש תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פנטיגון וכו'

[ארי במסתרים]

ביום הפיגוע בבניני התאומים הי' גם פיגוע בבנין הפנטגון ואז למדו בדף היומי בבא בתרא דף קסד/ב
סומכוס אמר הינא אחת דיגון שתים טריגון ג' טטריגון ארבע פנטיגון חמש תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פנטיגון וכו'

קלוח.JPG (17.26 KiB) נצפה 40426 פעמים

???

[בקרו טלה]

-

[בקרו טלה]

-

[בקרו טלה]

ארי אורב לי במסתרים ואכן טעיתי! וביארצייט הראשון הי' כן [ואיני זוכר אם בעברי או באזרחי] ואני סומך על ארי שירוץ לבדוק.

[פלתי]

ארי אורב לי במסתרים ואכן טעיתי! וביארצייט הראשון הי' כן [ואיני זוכר אם בעברי או באזרחי] ואני סומך על ארי שירוץ לבדוק.

תנוח דעתך, גם אם היתה גמרא זו בדף היומי, לא היה לזה שום קשר לפיגוע ההוא.

[בקרו טלה]

--

[פלתי]

אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי פלאי פלאות?

[בקרו טלה]

--

[סכינא חריפא]

חק לישראל של יום שישי גמרא מדף היומי

[המעיין]

ארי אורב לי במסתרים ואכן טעיתי! וביארצייט הראשון הי' כן [ואיני זוכר אם בעברי או באזרחי] ואני סומך על ארי שירוץ לבדוק.

תנוח דעתך, גם אם היתה גמרא זו בדף היומי, לא היה לזה שום קשר לפיגוע ההוא.

אתה לא צודק. זה דווקא הוכחה ניצחת. אם ביארצייט הראשון או השני, בעברי או באזרחי, היה כתוב בדף היומי או בדף שלפניו או שלאחריו, פנטגון או תאומים או 11 א"כ מוכח שזה קשור או לא!

[מיללער]

בדף היומי היום ג' פנחס תשע"ד מס' תענית כז. מביא הגמ' ברייתא שד' משמרות כהונה עלו מן הגולה וביניהם 'פשחור' ומקשה רש"י שלא מצינו משמר כזה בדברי הימים בין הכ"ד משמרות.

ומתרץ הב"ח בהגהותיו "אי נמי נשתנה שמה לשם השעה כדפרש"י בחומש בסדר פנחס אצל משפחות השבטים".

[פלתי]

ארי אורב לי במסתרים ואכן טעיתי! וביארצייט הראשון הי' כן [ואיני זוכר אם בעברי או באזרחי] ואני סומך על ארי שירוץ לבדוק.

תנוח דעתך, גם אם היתה גמרא זו בדף היומי, לא היה לזה שום קשר לפיגוע ההוא.

אתה לא צודק. זה דווקא הוכחה ניצחת. אם ביארצייט הראשון או השני, בעברי או באזרחי, היה כתוב בדף היומי או בדף שלפניו או שלאחריו, פנטגון או תאומים או 11 א"כ מוכח שזה קשור או לא!

הוכחה ניצחת? מה הקשר בין פנטיגון שבגמרא לבין ההתקפה על בנין הפנטגון.
ואמת גם אם היה כתוב פנטגון להדיא. עדיין ראיה ניצחת לאיזה דבר? ואם בספר עלילה הודי שקרא פלוני אלמוני באותו היום היה מוזכר פנטגון. אז מה זה היה אומר?
לטעמי כל האשכול הזה קצת הזוי.
עכשיו קיבלתי הודעה באישי שהמעיין בסה"כ התבדח, וא"כ הדרנא בי במה שקישרתי את הודעתי להודעתו.

[בקרו טלה]

מפרשת השבוע
תענית כו. במשנה וכן בגמ' בדף כז
משנה בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות.

[מיללער]

בפרשת השבוע פר' מטות מוזכרים גבולות הארץ ושמות הערים חמת וכינרת שעל מיקומם דנין בדפינו היומי מגילה ו.

[ארי]

בדף היומי של היום יום חמישי פרשת כי תבא מובא הפסוק את ה' האמרת היום וה' האמירך שהפסוק מופיע בפרשתינו.

[אוצרניק]

עש"ק נצו"י, כ"ד אלול תשע"ד.
ביום כ"ה אלול, תחילת היצירה, נבראו שמים וארץ. וביום השישי ליצירה = ראש השנה, נברא אדם הראשון.

הדף של עש"ק נותן היתר ללמוד בש"ק את עניני תחילת היצירה.
יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית (רש"י, דהא למן בריית אדם הוא דיהיב רשותא, והוא בערב שבת נברא), ת"ל לימים ראשונים. (רש"י, מיום ראשון).