ה"פסוק" ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:36 pm

ראיתי טעות שנשתרשה בכמה ספרים, שמביאים את הלשון: ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, בתור פסוק. וזה אינו שאין פסוק כזה.

עי' לדוגמא בספר בית דוד [לר' דוד טעבלי ממינסק] דרוש ב' (דף ט) שכתב וז"ל: ע"פ מה ששמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד אור עולם מהר"ח זלה"ה (=כונתו להגר"ח מוולוזין), בביאור דבר הכתוב ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וכו', כי נקיט בקרא וכו', כי הך קרא נקיט וכו', עכ"ל.
ובסוף ספר רוח חיים העתיק כל הלשון משם ללא שירגיש בזה!!!

כמו"כ בספר עמק המלך [להמקובל ר' נפתלי בכרך מפרנקפורט], דף קלא ע"ג-ד', האריך בדרש על המאמר 'ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד' בחושבו שהוא פסוק!
אלא שכבר ידוע שבספר עמק המלך נפלו הרבה טעיות מעין אלו, וכבר העיר בזה החכם הפילוסוף המקובל יש"ר מקאנדיא, ואכמ"ל.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:38 pm

אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:48 pm

טעות זו נגרמה בעיקר מפני שהמשפט נכלל בחטיבת הפסוקים שבתפילה (ובמקומות נוספים).
וכבר מצאנו כזאת בנוגע ל"פסוקי" תפילה אחרים (או פיוטים).
ואגב, הרוקח בסידורו מדגיש ש"ה' מלך" וגו' אינו פסוק אלא מורכב משלושה פסוקים, וכצורתו המוכרת לנו הוא מופיע לראשונה בספר היכלות.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:54 pm

עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.

ניחא דהא מתאמרי משמיה דהגר"ח מוולוזין.
אבל מכאן ועד לכתוב דרשה אריכתא על הפסוק הנ"ל ע"פ קבלה - זה כבר דבר פלאי.

המתקיף · הודעהעל ידי **המתקיף** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:56 pm

שש משזר כתב:
עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.

ניחא דהא מתאמרי משמיה דהגר"ח מוולוזין.
אבל מכאן ועד לכתוב דרשה אריכתא על הפסוק הנ"ל ע"פ קבלה - זה כבר דבר פלאי.

וכי חסרות מטבעות-לשון בתפילה שנדרשו באריכות ע"פ קבלה?

מחולת המחנים

ענין יקר מרבינו בחייו בפירושו (במדבר ו' כ"ז) על ה' מלך.
"ולכך אנו מחברים בתפלתנו ואומרים ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם הוה היה ויהיה, וכבר ידעת כי אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים תמצא בספר תהלים בסדר הזה, והזכיר תחלה ענין ההוה וזה שתמצא במזמור העשירי שהוא למה ה' תעמוד ברחוק ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו, והתבונן כי לא הזכיר דוד מלכות שמים עד המזמור הזה שהוא עשירי", עיי"ש.

עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות

מנין לך שפרקי היכלות קדומים לסידור התפילה שלנו [יהי כבוד], או לפיוט ה' מלך הנאמר בימים נוראים, שנתחבר לכאורה ע"י ר"א הקליר.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 10:56 pm

המתקיף כתב:
שש משזר כתב:
עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.

ניחא דהא מתאמרי משמיה דהגר"ח מוולוזין.
אבל מכאן ועד לכתוב דרשה אריכתא על הפסוק הנ"ל ע"פ קבלה - זה כבר דבר פלאי.

וכי חסרות מטבעות-לשון בתפילה שנדרשו באריכות ע"פ קבלה?

שוב. הוא לא דרש מטבע לשון, כ"א פסוק.
מצו"ב לשונו:
http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 385166553D

[אני לא יודע איך להביא צילום הספרים ע"י אופ"א].

ישבב הסופר

עוד "פסוק" כזה שמצאתי מובא כפסוק לכל דבר הוא "זכור ה' חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח".

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:16 pm

איפוא?

המתקיף · הודעהעל ידי **המתקיף** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:18 pm

שש משזר כתב:שוב. הוא לא דרש מטבע לשון, כ"א פסוק.

[אני לא יודע איך להביא צילום הספרים ע"י אופ"א].

לא ברור מה רצונך.

המתקיף · הודעהעל ידי **המתקיף** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:20 pm

בהמשך, אגב, הוא כותב במפורש שמדובר בפסוק מפרקי היכלות.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:26 pm

מצו"ב לשונו [תודה למה שנכון נכון]:

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:29 pm

מה שהביא מפרקי היכלות, זה רק לענין שא"ר עקיבא שבכל יום מלאך עומד ברקיע ואומר כן. וע"ז כתב ע"פ קבלה איך המלאכים מקשרים כתרים וכו'. אבל לגוף הלשון הבין שהוא פסוק ממש, וכמש"כ כ"פ שם. וק"ל.

המתקיף · הודעהעל ידי **המתקיף** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:35 pm

שש משזר כתב:מה שהביא מפרקי היכלות, זה רק לענין שא"ר עקיבא שבכל יום מלאך עומד ברקיע ואומר כן. וע"ז כתב ע"פ קבלה איך המלאכים מקשרים כתרים וכו'. אבל לגוף הלשון הבין שהוא פסוק ממש, וכמש"כ כ"פ שם. וק"ל.

כיצד הסקת שהוא הבין שזה פסוק?

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 11:49 pm

ציטוט מלשונו: ולזה נזכר ג"פ בפסוק הזה המלוכה של השם יתברך.
ואח"כ: ונחזור לענינינו, וצריך כל אדם לומר הפסוק הזה יי' מלך וגומ' ב"פ.

שים לב גם לזה, שכתב וגומ' כאילו זה פסוק ממש שיש בזה דין כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן, ולכן הוסיף וגו'!

ישבב הסופר

דברי שמואל להר"ר שמעלקא מניקלשבורג זיע"א, פרשת מסעי
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=88

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ג' אוגוסט 12, 2014 2:49 am

ידוע דברי הרש"ש על פירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה על כח לא יטוש ה' את עמו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 12, 2014 2:54 am

רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' אוגוסט 12, 2014 2:58 am

שש משזר כתב:ציטוט מלשונו: ולזה נזכר ג"פ בפסוק הזה המלוכה של השם יתברך.
ואח"כ: ונחזור לענינינו, וצריך כל אדם לומר הפסוק הזה יי' מלך וגומ' ב"פ.

שים לב גם לזה, שכתב וגומ' כאילו זה פסוק ממש שיש בזה דין כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן, ולכן הוסיף וגו'!

אכן טעות (נפוצה, אגב*), אך אין לזה קשר לכאורה למש"כ וגו'. זה נכתב לאהבת הקיצור.

* חפש באוצר '+פסוק מלך{3}מלך', ותמצא אין ספור שטעו בזה.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' אוגוסט 12, 2014 2:59 am

איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

קשה להאמין, אולי זה טעות הדפוס.

ישבב הסופר

אחד טען כנגדי פעם על נוסח מסויים של קדושת כתר, שאומרים "והוא ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי להיות לכם לאלוקים אני ה' אלוקיכם", והלה טען שהרי קוטעים פסוק שלם מתוך הנוסח - "לאמור הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות וגו'". עד שגליתי את אזניו שאין כזה פסוק, ורק "להיות לכם לאלוקים אני ה' אלוקיכם" [סוף פרשת ציצית]ואנו מתפללים שישמענו ה' שנית פסוק זה.
די נפוץ לחשוב שמדובר בפסוק "הן גאלתי וגו'.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ג' אוגוסט 12, 2014 8:19 am

שש משזר כתב:אלא שכבר ידוע שבספר עמק המלך נפלו הרבה טעיות מעין אלו, וכבר העיר בזה החכם הפילוסוף המקובל יש"ר מקאנדיא, ואכמ"ל.

אביא בקצרה כמה טעויות:

א - בשער אבא ואמא פמ"ה, כתב על הפסוק (ישעי' לח, יב): דורי נסע ונגלה מני, שמלת דודי מגזרת דודים. והעיר בזה הרב יש"ר מקנדיא בילקוטו. וכן העיר שהעמק המלך כתב עה"פ (משלי ל, כא): תחת שלש אלה רגזה ארץ, שיש סוד גדול במלת אלה. וליכא מלה הדין בקרא כלל!!! ועיי"ש שהשיג עליו.

ב - גם סירס את הכתוב. עי' בשער רישא דזעיר אנפין (דף קלב), שהביא הפסוק (שמואל-ב ח, ב): וימדד שני חבלים להמית וחבל השלישי להחיות, כאשר בפסוק כתוב: וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות.

ג - גם בדרשות חז"ל שינה. עי' בדף ל"ט ע"ג, שכתב שראובן נתגלגל בר' אלעזר בן פרטא, והוסיף שבזוהר איכה כתוב: ידע ר' אלעזר בן פרטא כד תפסוהו בבירא למימת ואישתזיב נשמתיה דראובן, ע"כ. אולם בזוהר איכה שלפנינו (כבר מדפוס אמשטרדם תס"א) כתוב: ידע ר' אליעזר הגדול וכו'. וכ"ה דעת כל המקובלים, וכמש"כ הרד"ל בהקדמתו לפרקי דר' אליעזר.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ג' אוגוסט 12, 2014 10:24 am

איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

הפליאה היותר גדולה היא שמאמר הנ"ל אף לא מופיע כלל בנוסח התפלה להרמב"ם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 12, 2014 11:27 am

http://forum.otzar.org/forums/aspcrops/159010_43_171911301252-1282014.asp
http://forum.otzar.org/aspcrops/159010_44_172780542-1282014.asp

משך חכמה · הודעהעל ידי **משך חכמה** » ג' אוגוסט 12, 2014 1:13 pm

בענין ה' מלך וכו' כבר האריך המבי"ט ז"ל.

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ג' אוגוסט 12, 2014 8:33 pm

משך חכמה כתב:בענין ה' מלך וכו' כבר האריך המבי"ט ז"ל.

איפוא?

משך חכמה · הודעהעל ידי **משך חכמה** » ד' אוגוסט 13, 2014 2:08 pm

כמדומני בביאור לפרק שירה.

הוגה ומעיין

יעקובי כתב:
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

הפליאה היותר גדולה היא שמאמר הנ"ל אף לא מופיע כלל בנוסח התפלה להרמב"ם.

ואלו דברי מאיר בר אילן ב"סתרי תפילה והיכלות" עמ' 96 הערה 27:

עיין בהערות טל לנוסח פרס (נוסח התפילה של יהודי פרס, ירושלים תשמ"א, עמ' 48), אשר הראה כי נוסח פרס גורס 'וכתוב: שועת עניים אתה תשמע' וכו'. ואינו במקרא, וכבר עמדו שד״ל וא׳ גייגר על העניין. ראה: א' גייגר, קבוצת מאמרים, ורשה תר״ע, עמ' 321. על פסוק מלאכותי אחר, ראה: ש״ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, עמ' 251.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' אוגוסט 19, 2014 5:03 am

איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

שנאמר חייב להיות פסוק?
אולי הכונה - כמו שאומרים (יש כאלה שמתרצים כך על "כאמור פותח את ידך" שבברהמ"ז, וכאן זה נראה לי יותר פשוט).

סכינא חריפא

ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'

מחשבה אחת

איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

הפירוש הפשוט הוא באופן מילולי: שנאמר = שאנו אומרים. כמו ונאמר לפניו שירה חדשה וכו'.
"פסוק" נוסף הוא "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" (שרודפי שלום כה אוהבים לצטט) וחיפוש באוצר מעלה שהרבה מצטטים אותו כפסוק.
ומן הסתם יש עוד הרבה פסוקי-תפילה שהפכו שגורים, ולא שהמחברים חשבו בדווקא שהוא פסוק אלא משום שקוראים פסוק גם לפסוק-תפילה, ואין צורך בשביל זה לרדוף את הרב עמק המלך עד חרמה. וכפי שכתב למעלה חכם הרזים:

חכם באשי כתב:טעות זו נגרמה בעיקר מפני שהמשפט נכלל בחטיבת הפסוקים שבתפילה (ובמקומות נוספים).
וכבר מצאנו כזאת בנוגע ל"פסוקי" תפילה אחרים (או פיוטים).

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' אוגוסט 19, 2014 4:51 pm

סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'

לא ידוע לי הספור.
מ"מ, "עוד קרא לאמר" הוא פסוק בתרי עשר (זכריה א, יז).

מה שנכון נכון

איש גלילי כתב:
סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'

לא ידוע לי הספור.
מ"מ, "עוד קרא לאמר" הוא פסוק בתרי עשר (זכריה א, יז).

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=147

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' אוגוסט 19, 2014 5:15 pm

יישר כח

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ה' מרץ 12, 2015 8:44 am

רצו"ב מספר 'תוספתא עתיקתא' מחלקה חמישית, י"ל ע"י חיים מאיר הורוויץ הלוי בפפע"מ תר"נ.

עי' הערה קי"ד:

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ו' מרץ 13, 2015 10:58 am

פניני כתב:ידוע דברי הרש"ש על פירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה על כח לא יטוש ה' את עמו

איפה בפירוש המשנה? או מה הפסוק?

הוגה ומעיין כתב:ואלו דברי מאיר בר אילן ב"סתרי תפילה והיכלות" עמ' 96 הערה 27:
על פסוק מלאכותי אחר, ראה: ש״ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, עמ' 251.

איזה פסוק?

סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'

טעה בזה גם מפרש אחד בדורנו

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ו' מרץ 13, 2015 6:29 pm

במסתרים כתב:
פניני כתב:ידוע דברי הרש"ש על פירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה על כח לא יטוש ה' את עמו

איפה בפירוש המשנה? או מה הפסוק?

זבחים פי"ד ד"ה באו לירושלים
דרש לפי השמך הפסוקים שאמר בתחלת דבריו כי בחר ה' בציון ואח"כ כי יעקב בחר לו ה' ואח"כ אמר שישמור העם אשר בחר במקום אשר בחר עיי"ש

עושה חדשות

איש גלילי כתב:
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

שנאמר חייב להיות פסוק?
אולי הכונה - כמו שאומרים (יש כאלה שמתרצים כך על "כאמור פותח את ידך" שבברהמ"ז, וכאן זה נראה לי יותר פשוט).

מתרצים - על איזו קושיא? אם על משה"ק הראש' איך מביאים סייעתא מדוד למשה, מה זה עונה?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' נובמבר 13, 2016 2:22 am

ברשימת פסוקי ההקדמה לסליחות יש הרבה מאוד קטעים שאינם פסוקים כלל, ונכנסים שם כאילו הם פסוקים גמורים
אחד מהם זה הפסוק שהביאו כאן קודם "זכור ה' חבת ירושלים".

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' נובמבר 13, 2016 5:30 am

עושה חדשות כתב:
איש גלילי כתב:
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע

שנאמר חייב להיות פסוק?
אולי הכונה - כמו שאומרים (יש כאלה שמתרצים כך על "כאמור פותח את ידך" שבברהמ"ז, וכאן זה נראה לי יותר פשוט).

מתרצים - על איזו קושיא? אם על משה"ק הראש' איך מביאים סייעתא מדוד למשה, מה זה עונה?

התירוץ הוא שהמאמר "פותח את ידך" היה קיים כשבח בעם ישראל, עד שבא דוד וקבעו בתהלים. ולכן אומרים "כאמור פותח את ידך", ולא כמו שאומרים בברכת הארץ "ככתוב ואכלת ושבעת וברכת".

פורום אוצר החכמה

מי מחובר