הגרי"ס פחד להיות גביר?

[גם זו לטובה]

כאיל תערוג- ומסופר על רבי ישראל מסלנט זי"ע שאשתו רכשה כרטיס הגרלה, וכששמע
מזה אמר לה: 'דין ודברים אין לי בנכסייך בפירותיהם ובפירות פירותיהם עד
סוף העולם', לפי שחשש איך יוכל לחלק את הצדקה, ולפרנס את כל עניי
העיר קובנה כדין, וכי יוכל לדאוג לכל נצרכי קובנא?! הוא פחד להיות גביר.

האם יש עוד מקורות למעשה הנ"ל?
על פניו הדברים תמוהים וכי בגלל פחד שלא יחלק כדין העדיף לא לחלק כלל?

[מלח הארץ]

ועוד קשה שאם לא היה זקוק לכסף מה אכפת לו שיזכה ויחלק כולו לצדקה?

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלות שלכם. הוא לא מנע מאשתו לזכות או לקנות, הוא רק אמר שאם היא תזכה יהיה זה שלה ולא שלו כי לא רצה להכנס לדיון מה לעשות עם הכסף והשאיר את זה לה אם תזכה. (כמובן שאם היא קנתה את הכרטיס ע"מ שיהיה להם פרנסה וזכתה לא היה מן הראוי שיאמר לה בגלל החששות שלי תחלקי הכל לצדקה אע"פ שדמעיקר הדין הכל שלו)

[מה שנכון נכון]

מקור הספור הוא בספר חסד לאברהם של ר אהרן כהן חתן הח"ח.
[הסגנון דין ודברים וכו' הוא מתנועת המוסר ח"א עמוד 368 באוצר, אולם כמקור ציין שם לנ"ל].

החשש לא היה שלא יחלק כדין, אלא שלא יעמוד בנסיון לעזור לעניים הרבים.

[גם זו לטובה]

וז"ל חסד לאברהם שם - שמעתי בשם הגה״ר רי"ס זצוק״ל, פעם שמע הגאון
הנ״ל שאשתו משתדלת לקנות שטרי הגרלות וכששמע
חרה לו מאד, באמרו, הלא ידוע אשר באם הקב״ה יחנן את האדם בעושר לא נתן לו
עבור הטבת עצמו בלבד, רק נתן לו העשירות, שיהיה בגדר גבאי לחונן עניים, לזאת
האם יוכל האדם לצאת ידי חובתו בזה, מי יודע, בקצה העיר לחפש חיפוש אחר חיפוש
אולי נמצא חולי שנצרך לעוזרו בשעת דחקו, או לעזר באיזה מקום לעני לחלצו מן
המיצר, או מי יוכל לדעת אם בקצה העיר ימצא בן קטן שצריך לשכור לו מלמד
לחנכו במצות וללמדו תורה, לזאת פן ח״ו יזכה בגורל• איזה סכום גדול מי יוכל אז
לעמוד בנסיונו.

ומבואר דפיחד שלא יצא ידי חובותו לדאוג לעניים כמו שצריך, ולכן העדיף לא להיות גביר, וגם ע"ז יש לתמוה, האם משום כך עדיף לא להיות גביר ולא לעזור לשום עני?
ויש הרבה להאריך בזה, דאם רוצה בטובת העניים ודאי שעדיף להיות גביר, אולם אם חושש למצות ולעבירות שלו, יש לומר דמפחד העבירה מוותר על המצוות.

[אוצר החכמה]

עד שאתה שואל על הגרי"ס שאל על שלמה המלך ע"ה שאמר ריש ועושר אל תתן לי, ולמה הלא יוכל לעשות צדקות הרבה בעשרו. והתשובה הפשוטה שתענה שם (שהקב"ה לא צריך אותנו בשביל לתת לעניים ויודע להסתדר לבד ורק כשנתן לאדם הרי שזה תפקידו אבל לעניים אין צורך בזה שיתן דווקא לי) טובה גם להגרי"ס.

[בברכה המשולשת]

ויעויין עוד בספר קהלת יצחק (לרב יצחק רייטבארד) בפרחי ניסן על פרשת שמות בשם הגרי"ס זיע"א

[מלך זקן וכסיל]

ובדרך הלצה: שלושים יום קודם החג
אמר פעם יהודי עני: רבש"ע "נסיון העושר הוא באמת יותר גדול מנסיון העוני" אבל אני לא מצליח לעמוד אפי' לא בנסיון העוני אז לפחות שלא אעמוד בנסיון העושר.