פורים תורה

[נהר שלום]

לכל מי שיש פורים תורה נא להעלות כאן
ספר ילקוט פורים תורה - ספר שעושה את סעודת פורים משהו אחר

[יאיר]

ממליץ לך לעצור כי נראה שהכל עתיד ל...
(הרמה לא מתאימה לפורום)
-----------
אכן ההודעות נמחקו

[הרוצה להחכים]

למה להפסיק כשאפשר להפוך את הדיון לתורני?
האם ידוע לאי מי פורים-תורות מגדולי הדורות?

הרר"י אייבשיץ: למה שפכה בתו של המן עליו עביט של מי רגלים? [מגילה]
דהרי המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ [חולין], ולדעת ר"מ עץ הדעת חטה היתה והמוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.

בשם אחד הצדיקים (ידוע לאי מי מקור?): במה נחלקו איוב ואשתו, שאשתו סברה 'ברך אלקים ומות', ואילו הוא ס"ל 'כדבר אחת הנבלות תדברי'?
אלא נחלקו בדעת חז"ל שנחלקו בב"ב, אשתו סברה כמ"ד איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, וע"כ אם משל הוא מה איכפת לי' לברך אלקים. אך איוב חשש לדעת המ"ד שאיוב חי באחד מהזמנים, וא"כ נבלה לדבר כן.

נא מלאו אמתחותינו בר.

[נהר שלום]

למה להפסיק כשאפשר להפוך את הדיון לתורני?
האם ידוע לאי מי פורים-תורות מגדולי הדורות?

הרר"י אייבשיץ: למה שפכה בתו של המן עליו עביט של מי רגלים? [מגילה]
דהרי המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ [חולין], ולדעת ר"מ עץ הדעת חטה היתה והמוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.

בשם אחד הצדיקים (ידוע לאי מי מקור?): במה נחלקו איוב ואשתו, שאשתו סברה 'ברך אלקים ומות', ואילו הוא ס"ל 'כדבר אחת הנבלות תדברי'?
אלא נחלקו בדעת חז"ל שנחלקו בב"ב, אשתו סברה כמ"ד איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, וע"כ אם משל הוא מה איכפת לי' לברך אלקים. אך איוב חשש לדעת המ"ד שאיוב חי באחד מהזמנים, וא"כ נבלה לדבר כן.

נא מלאו אמתחותינו בר.

יש"כ

[שמואל בארג]

.

מילה בסלע שתיקה בתרין...

[טברייני]

ישנו ספר שנקרא ונהפוכו של דב גולדברג ויוסי סופר שם הם ליקטו את כל תורות הפורים וערכו אותם במהדורה חדשה מרהיבת עין.

[יוס'ל]

מסכת פורים אגרת פורים

[נהר שלום]

שלחו לי בפרטי

[נהר שלום]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=26237&

[גימפעל]

שלחו לי בפרטי

מידת הליצנות של לקחת שאלה הלכתית ולהפוך אותה לפורים תורה לא שייכת לבית מדרשינו.

[נהר שלום]

כוונתי לסיפור שבסופו על התגלגלות הטכנולגיה

[גימפעל]

אני מתנצל.

[נהר שלום]

רש"י
בנש"ק אסור בעשיית מלאכה. משום דאיכא משמשי: גלימה. פרא"ק בלע"ז: גמ' סושי. דג חי שאינו מבושל: תפילין דר"ת. בספר ישנים דשימושא רבה: מתני' סוגרים את הרחוב. א"ד שלפניו וא"ד שלאחריו. מפי מורי. בממון. ובירוקים עדיפא:

תוספות
בנש"ק אסור בעשיית מלאכה. פי' הקונ' משום דאיכא משמשי. וקשה לרבינו שמשי דהא איכא אדמור"י דלית ליהו משמשי. וי"ל דמוכח למפרע דלאו בנש"ק הוא, דקי"ל כל העושה אדמורותו אומנותו מלאכתו נעשית על ידי אחרים:
עשירא. ואף אי ירד מנכסיו. דיד ההקדש על העליונה (תמורה כז:):
תפילין דר”ת וכו'. ואית דגריס שימושא רבה. ולא נהירא דא”כ כולי עלמא לא מנחי, וליתא קושיא דגמרא:
אדמו"ר. וה"ה באבא ומקובל ונקט אדמו"ר משום דכולי נמי מקרי אדמו"ר:
סלסול. פירושו כדשנו (מגילה דף יח:) לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך: והלכתא דממיתין אותו וכו'. דר' אכזראי בתראי הוה והלכתא כבתראי:

הגהות הב"ח
(א) גמ' שיורי אדמו"ר הגרגרנים צ"ל וותיקין דהיינו המדקדקין במצוות והאי נמי מצוה הוא

[מחבר שלי]

[חכם באשי]

נשאלתי מתם אחד:
מהו שאומרים על סממני הקטורת "שהקול יפה לבשמים", הן על בשמים מברכים "מיני בשמים", "עצי בשמים" וכיוצא בכך ולא ברכת "שהכל".
הרהרתי הרבה בלבי, ונראה לי, קרוב לאמת, שאותה ברייתא נשנית בזמן בית שני, שהיו כהנים גדולים שאינם ראויים (עי' יומא ט ע"א), והם שלא ידעו את פרטי ההלכות בירכו על הכל "שהכל".

[פלגינן]

נשאלתי מתם אחד:
מהו שאומרים על סממני הקטורת "שהקול יפה לבשמים", הן על בשמים מברכים "מיני בשמים", "עצי בשמים" וכיוצא בכך ולא ברכת "שהכל".
הרהרתי הרבה בלבי, ונראה לי, קרוב לאמת, שאותה ברייתא נשנית בזמן בית שני, שהיו כהנים גדולים שאינם ראויים (עי' יומא ט ע"א), והם שלא ידעו את פרטי ההלכות בירכו על הכל "שהכל".

והשווה כאן, הערה יא [בטקסט האמצעי]...

[אנא עבדא]

לכל מי שיש פורים תורה נא להעלות כאן
ספר ילקוט פורים תורה - ספר שעושה את סעודת פורים משהו אחר

תודה רבה.
אוצר יפה !

[בקרו טלה]

נשאלתי מתם אחד:
מהו שאומרים על סממני הקטורת "שהקול יפה לבשמים", הן על בשמים מברכים "מיני בשמים", "עצי בשמים" וכיוצא בכך ולא ברכת "שהכל".

תוספות ברכות מג.
ועל ההדס שבכל מקום - ומי שהולך בבית שיש שם בשמים ויש שם מיני בשמים שמריח בהן, ומספקא ליה אי ממין עץ אי ממין אדמה הוא. יש מפרשים שמברך שהכל נהיה בדברו דעל כולן אם ברך שהכל יצא, והרב רבינו משה מקוצי היה אומר שיברך בורא מיני בשמים:
משנה ברורה סימן רטז ס"ק יג
ודעת איזה אחרונים שבדיעבד אם בירך אריח שהכל יצא, דלא עדיף ריח שהנאה מועטת היא מאכילה ושתיה שהנאתם מרובה ואעפ"כ יוצאים בשהכל. ודעת מגן גבורים שאפילו בדיעבד לא יצא, דאין זו מטבע שטבעו חכמים בברכות ולא נתקן ברכת שהכל כ"א אאכילה ושתיה:

[נהר שלום]

חידה מצחיקה [למי שיודע קצת אנגלית]
היכן כתוב בתורה שאשכנזים מאד שמנים?

[בקרו טלה]

בראשית פרק י (ג) אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת
[אמנם בדברי הימים א' פרק א (ו) אַשְׁכְּנַז וְדִיפַת].

[נהר שלום]

יש"כ

[פלתי]

משל: לאשה אחת שבאה עם בנה החולה אל בעל המופת, שירפאהו. אמר לה: לכי הביתה, ורבון כל העולמים ירפאהו.
אמרה לו: רבי קדוש, בן זקונים הוא לי, רך ויחיד לפני, ובו אתה אומר לסמוך על רחמי שמים?

[מתעמק]

הן עת הזה עת הגדלת 'פורים0 תורה', שלח הייתי ויפרפרני, בכל קצווי תבל יפרו ויפרפרו, כמעט לא נמצא צלול בעולם, לקול צללו אבירי, פרזי חו"ל עת כי ישכרון, מוקפי ארה"ק כבר יטעמו טעם יינם, וגם פרזי ארה"ק עוד ישכבון בין שפתים, אספה הצוללה והנדחה, אפשר לדרוש ולחדש בלי חשש די"ק וצולל"ה. תמחלו לי אם לא אביא מ"מ, אם תמצאו את מקורי תגידו.
דרשו חז"ל על מרדכי שהגיד את כל אשר קרהו, בן בתו של קרהו בא עלינו. אז מה נדרוש בעת הזאת על אשרי שפר של המן האגגי שאאחר אשר נשפך אעליו קתן של שופכין הגיד גם הוא אשר קרהו, אם את בת נכדו של קרהו הוא הספיד בעת ההוא? יתכן גם יתכן אבל אפשר לפרש באנפין אחרים כראוי לבן קדושים כמותו.
הרי דרשו חז"ל על מספר בניו, למעלה מטבע האנושי, י"ש שלשים וי"א מאה וי"א ר"ח, והרי הדורש ר"ח דורש מ"ורב בניו הנאמר בפעם הראשון שדיבר אל זרש אשתו וכן אחוזר מרעהו. וביארו מליצי הדור, ששפיר דרשוהו, שהרי אם במעמד אשתו הוצרך אותו רשע להגיד "ורב בניו" סימן שגם אשתו לא ידעה מספר בניו, ודי לשטיא בכרמיזא.
ואם נלך בדרך זה יופשר שפיר לנו מה שבפעם ראשון רק רמז לדברים הנכרים, אך בפעם השני כשדיבר לזרש אשת מפחידי סר פחדו מינייהו והגיד במפורש את כל אשר קרהו, שהרי אמרו חז"ל אעיהו בקרא ואתתיה בבוצינא, ועל קרא זה רמז באשר קרהו.
ועל אלה רומז המוכיח קול אומר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר, כדברי האלקי ולאן אתה הולך, דהאי בלי בארעא. ואף לשטיא די ברמיזא.

[כדכד]

לכאורה קשה על אחשורוש ש"זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה, למה לא החזירה, והרי הגזירה היתה רק ,אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש" ולא נמצא בשום מקום שהרגוה? וי"ל שכיוון שאחשורוש השתמש בבגדי כהן גדול הרי ש"שוי אנפשיה חתיכה דאיסורא" להחזיר גרושתו

[בקרו טלה]

והרי הגזירה היתה רק ,אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש" ולא נמצא בשום מקום שהרגוה?

viewtopic.php?f=26&t=8658&p=77281#p77186

[שמש]

.............................

[כדכד]

והרי הגזירה היתה רק ,אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש" ולא נמצא בשום מקום שהרגוה?

viewtopic.php?f=26&t=8658&p=77281#p77186

היה ידוע לי שיש דעות שונות בזה אך בפשט המגילה לא כתוב וכיון שעסקינן בפורים תורה אמרתי לתרץ באופן הנ"ל

[כדכד]

יש הקוראים במגלה "להשמיד להרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם" פעמיים, פעם "להרג" עם ו ופעם בלי ו (יש ע"ז אשכול בדקדוק ומסורה) ואילו לפני כן כשהמן רצה ,להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים" אין שום ספק שקוראים בלי ו.
מדוע? יש ליישב שכשהגויים רוצים להרוג יהודים אז הם נגשים להשמיד להרג ולאבד בלי שום ספקות, אבל כשיהודים צריכים להרוג גויים אז הם כבר מתחילים להתלבט, איך, להרג עם ו, או בלי ו וכו'

[עזריאל ברגר]

יש הקוראים במגלה "להשמיד להרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם" פעמיים, פעם "להרג" עם ו ופעם בלי ו (יש ע"ז אשכול בדקדוק ומסורה) ואילו לפני כן כשהמן רצה ,להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים" אין שום ספק שקוראים בלי ו.
מדוע? יש ליישב שכשהגויים רוצים להרוג יהודים אז הם נגשים להשמיד להרג ולאבד בלי שום ספקות, אבל כשיהודים צריכים להרוג גויים אז הם כבר מתחילים להתלבט, איך, להרג עם ו, או בלי ו וכו'

לתומי פירשתי להיפך, שכאשר קוראים על מזימת הגויים - מקצרים, אבל לשונאינו עושים "וידוי הריגה", וכן "ואיש לא עמד ב/לפניהם" כופלים אותו לחיזוק הנס, וכן תהיה לנו בב"א.

[כדכד]

הלואי במציאות שהיית צודק...

[רב טקסט]

לפני כמה שנים דרשתי על כך בשמחת שבע ברכות, כך:

מובא מאחד הגדולים שפירש הכתוב להשמיד להרג ולאבד שגזר עליהם שמד, עזיבת הדת, כדי שיוכל להרג ולאבד, שידע דכל עוד שהם מקיימים הדת לא יעלה בידו כלום.
אבל באגרות של מרדכי שאי אפשר לפרש כך, שפיר כתוב לפי חכמי המסרה, להשמיד ולהרג ולאבד.

ואמנם צריך ליישב גם נוסח ספרי אשכנז ואיטליה שכותבים גם שם להשמיד להרג.
ומקודם יש לבאר ההבדל בין שתי הנוסחאות בפסוק ואיש לא עמד בפניהם / לפניהם, והוכחתי דלא עמד בפניהם היינו שלא הצליח להשאר עומד כנגדם כי הפילוהו, ולא כן ואיש לא עמד לפניהם היינו שלא נעמד כנגדם כלל כמו לא יתיצב איש לפניך.

והנה במאי דרבים מעמי הארץ מתיהדים, איפלגו תנאי ביבמות אם גרים הן או לא. והנראה דבזה נחלקו הני גירסאות דספרי אשכנז ס"ל כמ"ד גרי אמת הן, וכאשר נעמדו נגדם הרי זו שמד, והיינו להשמיד להרג, שעשו שום טצדקי לגרום שאותן גרים אשר לבם בל עמם יעמדו נגדם, וכגירסתם ואיש לא עמד בפניהם, שעמדו נגדם, ואז הרגום, ולא היו יכולין להרגם מקודם מכיון שגרים הם, עד שהראו פני רודף.
ואילו חכמי המסרה אזלי בשיטת האומר אין מקבלין גרים בימי מרדכי ואסתר, והיו יכולין להרג כל אותן רודפים גם בהעמידן פני יהודים, ולא הוצרכו לעשות שום טצדקי שיעמדו כנגדן, והפילו חתתם השלמה עד שלא נעמדו נגדם כלל, וכגירסתם ואיש לא עמד לפניהם, ולא היה שום שמד של עזיבת הדת, לכך כותבים להשמיד ולהרג.

[כדכד]

חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

[כדכד]

מצאתי מקור במגילה לחובת השכרות שכן כתוב שהמן חשב על היהודים להומם ולאבדם וותוב שהופרה מחשבתו אשר "חשב על היהודים לאבדם" ומכאן שמחשבתו לאבדם הופרה אך מחשבתו להומם לא הופרה ולכן משתכרים עד שמגיעים ל"הומם".

[גלאגוזים]

חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

שאלה זו נשאלה למעשה,
כאשר אחד הבחורים שכיהן כ"פורים רוב" באחת הישיבות המפורסמות, התמנה לאחר נישואיו כרב בכמה קהילות גדולות,
ובהגיע עת פורים הסתפק אם יכול לכהן גם כרב פורים, או שתפקידו הקבוע כרב קהילה מונע ממנו את התפקיד הנשגב
של "פורים רב"?
כדי להוציא ספק מלבו גמר בדעתו כי מעתה ואילך יכהן כ"פורים רב" משך כל ימות השנה.
וכמדומני שהוא מצליח מאוד בתפקידו עד עצם הימים האלו.

[כדכד]

זה שזה פורים תורה זה כדי שידונו בדברים מבדחים ולכן העליתי את החקירה אך עלינו להביא ראיות מצדדים שונים ולא לכתוב מעשה'לאך שעלולים לפגוע באנשים

[כדכד]

ולעצם החקירה - חשבתי אולי תלוי בפלוגתא ברפ"ג דקדושין לגבי אדם האומר ב' לשונות - אי תנאה הוי אי חזרה הוי, שאי חזרה הוי אז גם כאן מינויו לרב הוא חזרה מהמינוי המקורי לרב פורים אך אי תנאה הוי אז אולי זה רק תוספת ולא חזרה ואכמ"ל

[כדכד]

מדוע התיר מרדכי לעצמו שהמן יספר אותו (כדאיתא בגמ' מגילה) והרי אסרו להסתפר אצל גוי מחשש שיהרגנו ועוד גוי כזה שאצלו החשש היה מוצדק לכאורה?

[עזריאל ברגר]

מדוע התיר מרדכי לעצמו שהמן יספר אותו (כדאיתא בגמ' מגילה) והרי אסרו להסתפר אצל גוי מחשש שיהרגנו ועוד גוי כזה שאצלו החשש היה מוצדק לכאורה?

אדם חשוב - מותר לו.
ובפרט כאן שהיתה אימת המלך על המן.

[כדכד]

אני חשבתי לתרץ שמרדכי היה ישראל עומד על גביו כמבואר שם בגמרא (כשעלה מרדכי לסוס)

[הרוצה להחכים]

ועוד נראה לתרץ, שהמן היה עבד כנעני, שהרי נמכר למרדכי, ומחוייב במצוות כאשה, ולכן היה מותר למרדכי להסתפר אצלו.

[כדכד]

ובזה אפשר לבאר גם מדוע המן ביקש מאחשורוש להניח לו תפלין שהרי נאמר "למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני" ויקר אלו תפלין וזאת כיון שעבד שהניח לו רבו תפלין יצא לחרות