מרן הגאון בעל אבן האזל זי"ע

נוטר הכרמים

לרגל יום השנה לפטירתו החל השבוע (י' כסליו), הנני להעתיק בזה דבר נפלא שאינו מפורסם כ"כ מספר 'שערי אורה' עה"ת (למו"ר הגרמ"צ ברגמן שליט"א, ראש ישיבת רשב"י) ח"ב עמ' לח, וז"ל: ששמעתי בשם מרן הגאון הגדול ר' איסר זלמן מלצר זצוק"ל שישב בסעודת שבת וסיפר למסובים על גודל צדקתו ותמימותו של הגאון ר' ברוך דב לייבאויץ זצוק"ל ראש ישיבת קמניץ, ובתוך דבריו סיפר שפ"א נפגש עם הגרב"ד זצוק"ל, והגרב"ד הציע לפניו רמב"ם תמוה, ואמר לו ע"ז ישוב כדרכו של הגרב"ד, ואמנם הגראז"מ אמר לו ישוב אחר לדברי הרמב"ם, וסיפר הגראז"מ שהוא אמר להגרב"ד שתירוצו יותר טוב מאשר תירוצו של הגרב"ד. ואח"כ סיפרו התלמידים להגראז"מ שאחרי זמן בבוא הגרב"ד לישיבה ישיבת קמניץ, אמר בשיעור שבועי את שני התירוצים על הרמב"ם את התירוץ שלו,וגם הוסיף שפגש את הגראז"מ וא"ל תירוץ וישוב אחר לדברי הרמב"ם, והוסיף הגרב"ד בסוף דבריו שהתירוץ של הגראז"מ יותר טוב, ואמר, הוא לבד אמר לי שתירוצו יותר טוב, ע"כ דבריו הקדושים..

מוסיף הגרמ"צ שליט"א להפיק לקח טוב מעובדא זו: המורם מזה כמה החשיב הגרב"ד את הגראז"מ וכמה תמים היה במחשבתו כי הגראז"מ שאמר שתירוצו יותר טוב לא היה זה כלל מחמת נגיעה שזה היה תירוצו, אלא הכל בכוונה נקיה חיפוש האמת בתורה, והגרב"ד אמר זה גופא בשם אומרו, כי ההכרעה שהתירוץ יותר טוב, זה גם שמע מהגראז"מ זצוק"ל.

זכותו יגן עלינו, ויה"ר שנזכה לישב אצל אבן האזל, לילך בעקבות אורחותיו הישרים, וחין אצילות מידותיו התרומיות.

בור ועם הארץ

הנה תמונה של בעל "אבן האזל" בצעירותו, מתקופת רבנותו בסלוצק.

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ב' נובמבר 15, 2010 10:05 pm

מפי אברך יקר שמעתי אבחנה נאה: זכה הגרא"ז, וחקירותיו פותחות את כל ג' הבבות, ומשמשות כיסוד להן. בבבא קמא - המחייב בנזיקין, אי שמירה או ממון המזיק; בבבא מציעא - גדר היחלוקו, ספק או ודאי; ובבבא בתרא - דין כותל השותפין, אם מדיני הרחקת נזיקין או מדיני שותפות החצר.

בור ועם הארץ

ויודע דבר אומרים, שרוב החקירות הנקראות "ישבתיות", הם מבית מדרשם של הגרא"ז והגרנ"ט. ואח"כ קנו שביתה אצל שאר בני הישיבות.

וכך מסופר, שפעם מסר הגרא"ז שיעור בהיכל אחד הישיבות המפורסמות, והזכיר חקירה אחת, אמר לו אחד הבחורים "הלא זו חקירה מפורסמת!", ענה לו הגרא"ז, "ודאי זה מפורסם, אבל מי פרסם אותה?"...

נוטר הכרמים

יצויין עוד, דבי' כסליו חל גם יום השנה לפטירת הגאון הגדול רמ"מ אפשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקה-חברון, בעל לבוש מרדכי, גיסו הגדול של הגרא"ז.

ידוע יפעת הנהגתו הנפלאה של הגרא"ז שסירב ליטול עטרה בישיבת סלבודקה, וויתר עליה לטובת גיסו הגדול הנ"ל.

כמו"כ ידוע כי הוא 'גילה' בו את כח החידוש.

כלבאשבוע · הודעהעל ידי **כלבאשבוע** » ב' נובמבר 15, 2010 11:16 pm

כעת אני קורא ספר של נכדו ידעאל מלצר בשם 'בדרך עץ החיים'.

יש סיפורים יפים וגם כמה מעוררי תמיהה.

לענ"ד לא הכל שם מוסמך.

היש למישהו פרטים אודות המחבר? מלבד שהוא נכדו?

בור ועם הארץ

לפי השמועה, המחבר הוא איש עדין ותמים, שהשקיע עבודה של שנים באיסוף העובדות. נראה שהכל מוסמך, על כל פרט ופרט הוא מציין מקורו, רק יתכן אי הבנה בהרצאת הכותב. ועל הקורא לשפוט.

בכל מקרה יש שם חומר מרתק ומעניין. ספר מיוחד במינו.

מה לדוגמה מעורר תמיהה אצלך?

כלבאשבוע · הודעהעל ידי **כלבאשבוע** » ג' נובמבר 16, 2010 2:50 pm

אני כותב כעת מהזיכרון: מספר בשם נכדו (גוריון מלצר) שהיה מברך טרם נטילת הידים (כשטית הרמב"ם) ואמר שנוהג כך
משום שאני לומד רמב"ם כל החיים אז גם אנהג כמוהו...

מאוחר יותר אף אכתוב מילה במילה.

סיפור זה מעורר תמיהה אצלי.

בור ועם הארץ

תברר אצל הנכדים, כמדומה שאכן כך נהג.

ולרגל היארצייט הערב, הנני להעלות תמונתו (הידועה) של מרן הגרא"ז זי"ע.

: Reb Isser Zalmen Meltzer.jpg (18.37 KiB) נצפה 26151 פעמים

כדאי לציין, שבניגוד לרושם הנפוץ, הגרא"ז לא חבש שטריימל באורח קבוע, רק בחגים ובאירועים מיוחדים. התמונות עם השטריימל צולמו עבור עבור ישיבת "עץ חיים", כדי שלוח לנדיבים.

סתם סופר · הודעהעל ידי **סתם סופר** » ה' נובמבר 18, 2010 12:38 pm

יש בנותן טעם להביא בפניכם את מאמרו המרטיט של גדול הסופרים הרב דוד זריצקי ז"ל ב"המודיע", בבוקר פטירתו של הגרא"ז:

על יתמותנו כי גדלה
אין בגדים לקריעה, כי שבר אחרי שבר בא עלינו.
טרם נתיבש הדמע ושוב נקרע הלב לגזרים, טרם הורגלנו לחשיכה לאחר פטירתו של ה"חזון איש", והנה שוב כיבה המוות נר ישראל. החשיכה הסמיכה אופפת אותנו כעת כבידי ברזל ואין מפלט ממנה.
חסיד ועניו שאין כמוהו בדורנו, שמסר ממש את נפשו על כל דבר שביהדות, שלא ידע מרגוע ועמד תמיד בראש הלוחמים למען כל דבר שבקדושה, כותרת הישיבות, ראש ישיבה שהוכתר על ידי כל ראשי הישיבות כמורם ורבם, תלמידיו משמשים כעת ראשי ישיבה בישיבות הגדולות בעולם, וגדולי ישראל הם תלמידיו.
חפויי ראש אנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומקבלים מכות על גופנו הדל. ידענו כי באשמתנו נתיתמנו, אין זה כי לא זכינו שמאור גדול ימשיך להאיר חשכתנו, והנה שוב אנו עומדים אבלים ודוויים על יד קברו של גאון הדור ואין לנו מלת נוחם, וידינו פרושות לאבינו שבשמים בזעקת שבר:
- מי ירפא לנו!
למי נפנה? את מי נשאל, והחושך מכסה את הארץ, וערפל על פני היקום, מי יתווה לנו את הדרך בעלטה זו, מי?
אין אנו בעניותנו, יודעים אפילו כיצד לבכות, כילדים היינו שבוכים בכי סרק, ידינו פרושות אל על והן אילמות, שכן טרם למדנו לדבר כהוגן.
אין לנו אלא להכניס ראשינו בין ברכינו ולגעות בבכיה:
- שמים וארץ בקשו עלינו רחמים, על יתמותנו הגדולה, על חשכתנו הסמיכה, על דמעתנו שאין נאד לה.
(יא כסלו תשי"ד)

בר אוריין תנינא

סתם סופר כתב:יש בנותן טעם להביא בפניכם את מאמרו המרטיט של גדול הסופרים הרב דוד זריצקי ז"ל ב"המודיע", בבוקר פטירתו של הגרא"ז:
על יתמותנו כי גדלה
אין בגדים לקריעה, כי שבר אחרי שבר בא עלינו.
טרם נתיבש הדמע ושוב נקרע הלב לגזרים, טרם הורגלנו לחשיכה לאחר פטירתו של ה"חזון איש", והנה שוב כיבה המוות נר ישראל. החשיכה הסמיכה אופפת אותנו כעת כבידי ברזל ואין מפלט ממנה.
חסיד ועניו שאין כמוהו בדורנו, שמסר ממש את נפשו על כל דבר שביהדות, שלא ידע מרגוע ועמד תמיד בראש הלוחמים למען כל דבר שבקדושה, כותרת הישיבות, ראש ישיבה שהוכתר על ידי כל ראשי הישיבות כמורם ורבם, תלמידיו משמשים כעת ראשי ישיבה בישיבות הגדולות בעולם, וגדולי ישראל הם תלמידיו.
חפויי ראש אנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומקבלים מכות על גופנו הדל. ידענו כי באשמתנו נתיתמנו, אין זה כי לא זכינו שמאור גדול ימשיך להאיר חשכתנו, והנה שוב אנו עומדים אבלים ודוויים על יד קברו של גאון הדור ואין לנו מלת נוחם, וידינו פרושות לאבינו שבשמים בזעקת שבר:
- מי ירפא לנו!
למי נפנה? את מי נשאל, והחושך מכסה את הארץ, וערפל על פני היקום, מי יתווה לנו את הדרך בעלטה זו, מי?
אין אנו בעניותנו, יודעים אפילו כיצד לבכות, כילדים היינו שבוכים בכי סרק, ידינו פרושות אל על והן אילמות, שכן טרם למדנו לדבר כהוגן.
אין לנו אלא להכניס ראשינו בין ברכינו ולגעות בבכיה:
- שמים וארץ בקשו עלינו רחמים, על יתמותנו הגדולה, על חשכתנו הסמיכה, על דמעתנו שאין נאד לה.
(יא כסלו תשי"ד)

אה! שפתיים יישק! איפה ישנם עוד סופרים כמו האיש ההוא...?
אגב מהיכן לקוח המאמר, האם ישנו איזה מאגר המרכז את כל מאמריו?

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ג' נובמבר 23, 2010 11:31 pm

כלבאשבוע כתב:אני כותב כעת מהזיכרון: מספר בשם נכדו (גוריון מלצר) שהיה מברך טרם נטילת הידים (כשטית הרמב"ם) ואמר שנוהג כך
משום שאני לומד רמב"ם כל החיים אז גם אנהג כמוהו...

מאוחר יותר אף אכתוב מילה במילה.

סיפור זה מעורר תמיהה אצלי.

הנה המקור בעצמו.
http://www.neveshmuel.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&f=Files/6202BF2E-DF58-4347-9B32-1ECFD84803A3/B81B2747-764D-421D-B994-7E1BC1FF4C82/1DA52F9A-F1A7-4D83-B4D0-CCAC1EE572FA/F5DA847B-82C1-48F7-815B-510A0449AA30.doc&n=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8.doc
ראה לקראת הסוף ממש.

נוטר הכרמים

נוטר הכרמים כתב:יצויין עוד, דבי' כסליו חל גם יום השנה לפטירת הגאון הגדול רמ"מ אפשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקה-חברון, בעל לבוש מרדכי, גיסו הגדול של הגרא"ז.

ידוע יפעת הנהגתו הנפלאה של הגרא"ז שסירב ליטול עטרה בישיבת סלבודקה, וויתר עליה לטובת גיסו הגדול הנ"ל.

כמו"כ ידוע כי הוא 'גילה' בו את כח החידוש.

.

זה עתה קראתי באיזה ספר, כי הגרא"ז זצ"ל חזר לביתו וסיפר להרבנית שהגרמ"מ אפשטיין חיבר ספר 'און עס רעש'ט זעך מיט דעם דיא גאנצער וועלט'. אמרה הרבנית: נו! נו!, ומזה יצאו הדברים וחיבר הגרא"ז ספר 'אבן האזל'.

הרי לנו מדה כנגד מדה.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ש' דצמבר 04, 2010 9:45 pm

אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

נוטר הכרמים

בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ש' דצמבר 04, 2010 9:57 pm

אבל עדיין יש לחלק, דכל הספרים שהזכרת אפילו כשיצאו לאור עולם לא קיבלו תפוצה רחבה כ"כ, ואילו לבוש מרדכי בשעתו התפשט מאד, ורק אח"כ נשתכח זכרו. אבל יש להתנחם שכך גורלם של הרבה ספרים חשובים, כמו "המאיר לעולם" של הגאון ר' מאיר מיכל, וכן הרבה.

לא ציוני · הודעהעל ידי **לא ציוני** » א' דצמבר 05, 2010 1:36 am

בעל משמר הלוי העלה הרבה ספרים מתהום הנשיה כגון המאיר לעולם שהוזכר

בר אוריין תנינא

נוטר הכרמים כתב:
בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

לבטח התכוונת למשאת משה להגאון ר' משה חברוני זצ"ל.

אמנם פוק חזי לספריו של ראש הישיבה הגאון ר' דוד כהן שליט"א שמתבדרין בבי מדרשא טובא ושמועותיו נפקין מפי טובי צורבי דיושבי בית המדרש.
כך שעדיין לא אבדה תקוותינו...

בר אוריין תנינא

בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

לי זכורים מאד הקדמותיו הנפלאות והמרתקות של הלבוש מרדכי, הכוללים הדרכה נפלאה בלימוד.

נוטר הכרמים

בר אוריין תנינא כתב:לבטח התכוונת למשאת משה להגאון ר' משה חברוני זצ"ל.

אמנם פוק חזי לספריו של ראש הישיבה הגאון ר' דוד כהן שליט"א שמתבדרין בבי מדרשא טובא ושמועותיו נפקין מפי טובי צורבי דיושבי בית המדרש.
כך שעדיין לא אבדה תקוותינו...

.

אכן התכוונתי למשאת משה. אולם נדמה כי גם ישנו ספר העונה לשם זה מאת בנו הגאון המופלא רבי מרדכי חברוני זצ"ל על ב"ק. (לא מצוי באוצר).

בר אוריין תנינא

נוטר הכרמים כתב:מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

כד הוינא טליא שמעתי שיחה מהגאון ר' חיים סרנא ראש ישיבת חברון גאולה שישלח לו הקב"ה רפואה במהרה. וכה היו דבריו:
אבא ז"ל (הגאון ר' יחזקאל סרנא ראש הישיבה) היה משמש את האלטער מסלבודקא במשך כשלש שנים והיה ישן עמו בחדרו ודבוק אליו ביותר, ואף על פי כן הוא כמעט מעולם לא חזר על שמועותיו, מלבד פעמים בודדות. וההסבר לכך הוא שבסלבודקא חינכו כל אחד להיות מה שהוא ולא מה שרבו... והיינו שרבו נותן את הדרך ואולם התלמיד צריך להיבנות לבד לפי הכלים שלו. וכך אותו הדבר בלימוד, אין צורך ללמוד את שיעורו של ראש הישיבה, צריכים ללמוד את הסוגיא כמו שצריך, כל אחד לפי הבנתו, וראש הישיבה או הר"מ נותן לתלמיד את הכלים ואת דרך המחשבה, איתם הוא יעבוד ויגיע למסקנות בכוחות עצמו.
כאן עבר הגרח"ס לזעוק מרה על מה שנתפשט בעולם הישיבות שכל אחד מתחת לגמרתו יש את חידושי ר' דאס וחידושי ר' דאס... "ומה עם החידושים שלך? זעק.

דומני שיש בכך משום נתינת טעם ומעין תשובה לשאלה החשובה של נוטר הכרמים.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' דצמבר 07, 2010 4:50 pm

גאולת ישראל

ב"ה

אביא קישור לערך עליו בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8#.D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D

רציתי שיהיה ערך מועתק כאן בשביל אלו שאין להם הרשאה לקישורים, אך ראיתי שמוחקים זאת וחוסמים בגלל זה, אז הבאתי רק קישור.

יביע · הודעהעל ידי **יביע** » ב' נובמבר 07, 2011 12:10 am

אמנם כבר עבר זמן רב מאז נפתח האשכול הזה, ובכל זאת כמה הערות:
בקשר לסיפור הראשון על תמימותו של ר' ברוך בער לייבאויץ. אמנם יתכן שהדברים אמנם כתובים בספר הנ"ל, אבל המסורת היא שהסיפור הוא דוקא על תמימותו וצידקותו של הגרא"ז זצ"ל שאמר על תירוצו של ר' ברוך בער שהוא בעצמו (ר' ברוך בער) אמר שהתירוץ שלו (של ר' ברוך בער) טוב יותר... כפי שאכן מוכיח סוף הסיפור המצוטט.

בקשר לנטילת ידים שברך קודם הנטילה, את זה שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל כשאמרתי לו שהרבנית ביילא הינדא ברכה על הדלקת נר שבת לפני ההדלקה.
בקשר לספר בדרך עץ החיים, הסיפורים מדויקיים, ואדרבה נשמטו שם סיפורים שמקורם לא ברור אף שבספרים אחרים הם מסופרים על הגרא"ז מלצר זצ"ל.

: הרבנית ביילא הינדא.jpg (119.1 KiB) נצפה 25443 פעמים

: ז מלצר והרבנית ביילא הינדא.jpg (132.31 KiB) נצפה 25443 פעמים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' נובמבר 07, 2011 12:22 am

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 07, 2011 12:41 am

לייטנר כתב:כך סיפרה נכדתם, הרבנית עמיטל:
באירוע משפחתי כזה או אחר, דרש הרב שך ודרושו התבסס על על דיוק כלשהו באחד הפסוקים. בסוף הדרשה פנתה אליו הרבנית בילא הינדא והראתה לו שבתנ"ך לא שייך כל הדיוק בפסוק, משום שהוא אינו קיים כלל בתנ"ך. הרב שך פתח את הגמרא והראה לה שבגמרא הפסוק כן מופיע...

הנה הסיפור המדויק.
'מעשה וישב בביתם של הגאון רא"ז מלצר ורעיתו הרבנית בילה הינדא אחד מגדולי הדור [הגרא"מ שך זצ"ל] הרבנית שמעה שהאורח מזכיר את הפסוק במשלי (פכ"ז פי"ד) 'מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם בערב קללה תחשב לו'. לא כך כתוב, המילה בערב אינה כתובה בפסוק, אמרה הרבנית בילה הינדה. הת"ח עמד על דעתו וגם הרבנית עמדה על דבריה, הת"ח קם ממקומו ניגש לארון הספרים לקחת את מסכת בבא מציעא פתח בדף כ"ג ע"ב וקרא את הפסוק כפי שכתוב שם בתוס' ד"ה באושפיזא. הרבנית בילה הינדא לא נרתעה ולמרות שהמילה בערב כתובה בתוספות, כאילו מילה זו הינה חלק מן הפסוק, חזרה ואמרה, המילה בערב אינה כתובה בפסוק, ופתחה בו במקום את ספר משלי וקראה את הפסוק ושם לא נזכר תיבת 'בערב'. רבינו הגאון רא"ז מלצר הסביר מפני מה הוסיף התוספות את המילה 'בערב' ואמר שע"י הוספת תיבה זאת הבהיר התוספות את הפסוק, שאם אדם מתארח אצל מישהו בבוקר והאכילהו מטעמים והוא מספר על כך, יבואו אנשים שאינם הגונים ויכלו את ממונו לכן לאחר כל זאת בערב קללה תחשב לאדם זה שסיפר על הכנסת האורחים היפה בה התקבל'. (בדרך עץ החיים, תולדות מרן הגרא"ז מלצר). ועיין כוס הישועות לב"מ שם.
---
מקור, קול אומר קרא, מבוא למאמרו של הגרדצ"ה על פסוקים שהששתנו בתלמוד, ישורון כ"ד, תשע"א.

יביע · הודעהעל ידי **יביע** » ב' נובמבר 07, 2011 12:49 pm

הרבנית ביילא הינדא היתה ידענית גדולה בתנ"ך. בנה פייבל, שהיה פרופסור בתנ"ך ונתן את הפרק היומי ברדיו תקופה ארוכה, כשהיה מתחדש לו פשט בפסוק לא פעם היה שואל את אימו פירוש פסוק איך לימד אותה המלמד בחיידר (למדה בחיידר עם בנים בכתה של 120 ילדים!) והיא אמרה לו שכך פירש ר' יענקב דער מלמד. היא זכרה מילדותה את פירוש הפסוקים גם הקשים באיוב.

בקשר לנטילת ידים שברך קודם הנטילה, את זה שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל כשאמרתי לו שהרבנית ביילא הינדא ברכה על הדלקת נר שבת לפני ההדלקה.

אודות נט"י גם אני שמעתי מהגאון רי שמעון זלזניק זצ"ל ששימש אותו. וסיפר שהיה משתדל שאף אחד לא יראהו כשעושה כן.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מרץ 26, 2012 10:25 pm

קבלה בחתימת ידיו של הגאון בעל אבן האזל ז"ל, מי יכול להוסיף פרטים על החותם האחר ר' משה חסקין, או על הנדיב ר' אברהם מאירס, או על המפעל?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 26, 2012 10:47 pm

ר' משה חאסקין בעל כלכלת שביעית.

המפעל הוא כנראה ועד רבני פליטי רוסיא שהו"ל את אוצר הפוסקים.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מרץ 26, 2012 11:10 pm

איש_ספר כתב:ר' משה חאסקין בעל כלכלת שביעית.

המפעל הוא כנראה ועד רבני פליטי רוסיא שהו"ל את אוצר הפוסקים.

ואיפה הקימו חדר לזכרו של הח"ח והגר"א ווסרמן?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' מרץ 26, 2012 11:20 pm

אברהם מאירס היה סוחר בספרי הח"ח באמריקה.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ב' מרץ 26, 2012 11:31 pm

שיכון הרבנים המפורסם ברוממה, הוא מפעל של ועד הרבנים למען פליטי רוסיה, והקבלה היא של "קרן הבנין"!

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ג' מרץ 27, 2012 4:56 pm

מרן הגר"א שפירא זצ"ל הזכיר רבות את עובדת היות הרבנית אשת הגרא"ז אשה משכילה וכן את העובדה שהוצאת אבן האזל נזקפת לזכותה שכאשר יצא לאור הלבוש מרדכי לגרמ"מ אפשטיין זצ"ל ,שהרבה היה מזרז מרן זצ"ל לבני הישיבה ללומדו, אמרה הרבנית לגרא"ז שהיא תכתוב לו את החידושים שלו על מנת שיוציאם לאור וכך הווה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 28, 2012 8:32 am

אימתי נפטרה הרבנית בילה הינדא עליה השלום? האם לאחר הגרא"ז?

לגבי הדלקת הנר, האם יש דעה כזו בפוסקים לברך קודם ההדלקה?
הרי החשש הוא שבברכה היא מקבלת שבת ושוב לא יכולה לעשות מלאכה.

מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 28, 2012 8:35 am

גם סיפור השידוך עם הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל מיוחד במינו. ומעורב בו הגאון המשך חכמה זצ"ל.
נודה למי שיכניס הסיפור במלואו, בזכרוני שיש אפילו את קושיית האו"ש והתירוץ החריף של ר' אהרן על קושיית האור שמח שלכן התפעל והציע השידוך.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 28, 2012 8:53 am

הסיפור של הג"ר אהרן זצ"ל עם האו"ש מובא כאן viewtopic.php?f=19&t=4228&p=55787&hilit=%D7%9B%D7%AA%D7%A8+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#p33988
אינני יודע השייכות לשידוך.

בברכה המשולשת

מתפעל כתב:לגבי הדלקת הנר, האם יש דעה כזו בפוסקים לברך קודם ההדלקה?
הרי החשש הוא שבברכה היא מקבלת שבת ושוב לא יכולה לעשות מלאכה. .

דעת רוב הראשונים לברך קודם ההדלקה.
ויעויין בהרחבה בתשובה של מרן הגר"ע יוסף שליט"א (אין אפשרות לציין מקור כרגע)

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ה' מרץ 29, 2012 9:13 pm

סיפור השידוך כפי ששמענו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל שהיה מספרו כדוגמה לצדקותו של הגרמ"מ זצ"ל: שמעו של הגר"א קוטלר שלמד בסלבודקה אצל הגיס הגרמ"מ זצ"ל הגיע לבעל אבן האזל הוא הלך לדבר בעניין עם הגרמ"מ ומייד הגרמ"מ נתן הסכמתו לעניין אלא שאשת הגרמ"מ כששמעה את השיחה הביעה חוסר שביעות רצון מסויימת מהעניין כיוון שחשבה שמן הראוי שזכות קדימה יש לראש הישיבה ומייד הגרמ"מ היסה אותה ונתן ברכת הדרך לעניין. מרן זצ"ל היה מספר רבות על הני תרי גיסי ותמיד בנוסף לגדלותם בתורה היה מזכיר גם את צדקותם יוצאת הדופן של שניהם.
יש בנותן טעם להביא גם מה ששמענו ממנו פעמים רבות שללמוד לחדש למד הגרמ"מ מהגרא"ז ומעשה שהיה כך היה: הגרמ"מ כהגדרת מרן זצ"ל אצר את כל התורה כולה במוחו אלא שתינה את צערו לגיסו שהנה עתה למד כל טור אבן העזר ולא התחדשו לו דברים כי אם מעט מזעיר הגרא"ז לימדו לחדש בתורה ובעקבות זאת וכן בעקבות התקרבותו ל"זכר יצחק" הפך כהגדרת מרן זצ"ל למעיין הנובע.
שמעתי מהרב חיים שטיינר שליט"א: יש חמישה גדולים שמרן הראי"ה היה מכנה אותם הגאון האמיתי ואחד מהם הוא הגרמ"מ אפשטיין

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ה' מרץ 29, 2012 10:47 pm

אוצר החכמה כתב:
בקשר לנטילת ידים שברך קודם הנטילה, את זה שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל כשאמרתי לו שהרבנית ביילא הינדא ברכה על הדלקת נר שבת לפני ההדלקה.

אודות נט"י גם אני שמעתי מהגאון רי שמעון זלזניק זצ"ל ששימש אותו. וסיפר שהיה משתדל שאף אחד לא יראהו כשעושה כן.

היכן שמעת מהג"ר שמעון זצ"ל?
היה תקופה מסויימת גם "משגיח רוחני" בישיבת שעלבים, והחזיקו ממנו שם נוראות.
האם קיים באיזה מקום סקירה על האי גאון וצדיק?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר