דבר זה משה אמרו ? - דברים המיוחסים לרמב"ם

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 08, 2011 10:44 pm

דומה כי יצא מגדר הרגיל הנשר הגדול הרמב"ם, אשר בכנפי אברתו, נתלים כל מיני שמועות ואמרות.
מעת לעת אפשר להתקל בספרים בכל מיני דברים ונוסחאות המובאות בשמו, אבל מקורם לא נמצא. ואולי נרכזם בזה כפי המזדמן.

האשכול אינו מיועד לחיבורים המיוחסים לרמב"ם ואינם לו, וגם לא לאגדות בתולדותיו של הרמב"ם, אלא לדברים שנרשמו מפיו ומפי ספריו, ולא נודע מקורם.
-----
המשך יבוא

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' דצמבר 08, 2011 10:48 pm

[איני רוצה להפריע לעניינו של האשכול, אך באמת הרמב"ם לא היה ממש חריג. תופעה זו קיימת גם גבי אישים מפורסמים אחרים, כמו הרמב"ן ור"א אבן עזרא.
יש לך מושג כמה סגולות, תפילות ושאר עניינים נתלו ברמב"ן ובאבן עזרא?! פתח, בבקשה, כל ספר סגולות [לדוגמא בעלמא, ספר אמתחת בנימין], ותראה.]

ישבב הסופר

בכלל זה נוגע לכל ה'פתגמים' המיוחסים לזהיויות שונות לאורך ההיסטוריה, וחלק גדול מהם נזכרו באלפא ביתא קדמייתא ותנייתא.
אגב, האם יש שם דבר מה למקור הביטוי 'ריב לאמת עם אפלטון'? תנייתא ישנו תח"י, [השאילתיו לאחד מחכמי הפורום וטרם הוחזר לי] אך אינני זוכר שהזכיר פתגם זה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' דצמבר 08, 2011 11:27 pm

ישבב,
הפתגם 'ריב לאמת עם אפלטון' נזכר שם, בתניתא, בערך: 'אהוב אפלטון'. עיי"ש.

ישבב הסופר

תודה, תיכף אבדוק.
ואבקש סליחתך וסליחת מרא דאתרא על סטייתי מנושא האשכול.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' דצמבר 09, 2011 2:46 am

לא מעין הפתיחה, אבל בכל זאת:
הדברים הבאים הידועים, מופיעים לראשונה אצל הרחיד"א ובכמה מחיבוריו וכאן מתוך מדבר קדמות:

: ללא שם.JPG (88.16 KiB) נצפה 13320 פעמים

והנה מה שנמצא בספר המספיק לעובדי ה' להר"א בהרמב"ם (שלא נדפס בחיי הרחיד"א)

: המספיק.JPG (65.72 KiB) נצפה 13320 פעמים

אם לא שפעמיים התייחס הרמב"ם לטענה כיו"ב, הרי שראשון מוסרי השמועה שמביא הרחיד"א ראה את הדברים בהמספיק, ומכאן זה התפתח. יש דמיון אבל הדגשים שונים כמובן.

הולשטיין · הודעהעל ידי **הולשטיין** » ש' דצמבר 10, 2011 7:08 pm

ספר נטעי אשל, לידר, עמ' תלב:

כשאומרים "וציוונו" צריך להתבונן מי הוא המצווה, וסיפר לי הרה"ח רבי חיים לאבין ז"ל שהיה באיזה אוצר ספרים שיש שם הרבה כתבי יד ישנים ומצא שם כתב יד של הרמב"ם ז"ל שמדבר על ענין תקיעת שופר וכתב שם בזה"ל אני משה בן מימון בראש השנה בהגיע זמן תקיעת שופר עליתי לבימה ולקחתי השופר בידי והתבוננתי מיהו המצווה ומיד התחילו ארכובותי דא לדא נקשן והתחלתי לתקוע ע"כ. ורואים גודל מדריגתו שמיד
כשהתבונן מי הוא המצווה קיבל יראה ופחד נורא כזה וזהו ענין 'דחילו'...

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ש' דצמבר 10, 2011 9:36 pm

האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' דצמבר 10, 2011 9:40 pm

שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

כנראה שלא, אע"פ שגם הגרי"ז ואולי הגר"ח היה מרגלא בפומם הקדוש דבר זה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ינואר 04, 2012 4:58 pm

שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

המקור הראשון הוא כאן. צפנת פענח לבעל התולדות, פרשת יתרו:

: צפנת.JPG (196.9 KiB) נצפה 13233 פעמים

האם לא מצאו עד היום את מקור הדברים היכן ראה כן הבעש"ט?

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ה' ינואר 05, 2012 12:36 pm

הבעיה כמובן שמיהו מהר"י אבן תיבון ות"ל מהר"ש אבן תיבון מכ"מ כמדומה שמוסכם שלא ראה פני הרמב"ם ק"ו שלא מינהו להשיב וכו'? תמוה.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ה' פברואר 16, 2012 11:06 pm

מספר הלכות חג בחג ימים נוראים של הרב קארפ.

: ללא שם.JPG (28.43 KiB) נצפה 13147 פעמים

האגרת הזו מצויה בידינו?

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ה' יולי 12, 2012 8:21 am

האם יודע אחד מהחברים להראות מקור לדברי "הרמב"ם הללו?

וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פעם אחת בא איש אחד ושאל לרופא מומחה על מיחוש הראש והגיד לו רפואה, שמע איש אחר וכתב לזכרון רפואה זאת, פעם אחת חלה האיש הלזה ולקח רפואה זאת ונחלש עיניו מאד והגיעו כמעט עד שערי מות ובא לרופא וסיפר לו, אמר לו שוטה שבעולם הלא חכמת רפואת האדם עמוק מאד והכל תלוי במישוש הדפיקה, ויש תנועת בדפיקה והרופא היודע חכמה זו על בוריו במישוש הדפיקה אז יודע הסיבה המביאה לידי חולי ראש זו ומבטל הסיבה וממילא נתרפא, משא"כ אתה הסיבה שלך היה סיבה אחרת.

יורה דעה · הודעהעל ידי **יורה דעה** » ה' יולי 12, 2012 10:53 pm

צפנת,

מאיפה אתה מצטט?

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ו' יולי 13, 2012 1:06 am

מתוך כתב יד של גדול א'

איסתרא בלגינא

איש_ספר כתב:
שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

המקור הראשון הוא כאן. צפנת פענח לבעל התולדות, פרשת יתרו
האם לא מצאו עד היום את מקור הדברים היכן ראה כן הבעש"ט?

ומענין לענין באותו ענין, היכן מצא התולדות (פרשת שמיני) את הרמב"ן הזה?
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_417_529105711951666-1372012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_416_153120562547-1372012.asp

כפשוטו · הודעהעל ידי **כפשוטו** » א' יולי 15, 2012 1:23 am

איני יודע אם זה נקרא, אבל שמא אפשר להכניס גם דברים המיוחסים לבנו רבנו אברהם בחדא מחתא:

בספר חרדים יש כמה דברים שראויים להתחקות אחר מקורותיהם:

עוד תקנה אחרת מצאתי בתוך ספרי המקובל האלהי חסידא קדישא הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי ז"ל בספר אחד כתיבת יד נקרא בית מדות, איננו אותו ספר בית מדות שהוא בדפוס, שם מצאתי כתוב כל מה שתמצא בדברי הראשונים תוכחות על עון, סיגופים ויסורין קשין, שלג וחרולים, והפסקות, ענויים, לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה. אבל מי שתורתו אומנתו, ויודע דעת ויראת ה', זאת היא תקנתו - לא יחלש ולא יתבטל מלימודו, אך יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם, ויתבודד בינו לבין קונו, ותתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עומד לפניו ביום הדין, וידבר לאל יתברך רכות כאשר ידבר העבד אל רבו והבן אל אביו, וכן מצאתי בסוף שיטה אחת שהעתיק הנעלה רבי שמואל בר אברהם שקייל ז"ל בעכו מכתיבת יד הרב רבינו משה מאור הגולה, כך היה כתוב שם - וגם זה מצאתי בסוף הספר מכתיבת הרב ומלשונו, בליל אחד בשבת, בארבעה ימים לירח אייר, נכנסתי לים, וביום שבת עשירי לאייר שנת חמש ועשרים, עמד עלינו נחשול שבים לטובענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי ששני הימים האלה אצום בהם ואנהוג בהם תענית צבור שלם, אני ואנשי ביתי וכל הנלוים עלי, ואצוה על בני לעשות כן עד סוף הדורות שיצאו מאיתם, ויתנו צדקה כפי כחם, ומנדרי שאהא אני יושב לבדי בעשירי באייר לא אראה אדם, אלא מתפלל וקורא כל היום ביני לבין עצמי, וכשם שלא מצאתי בים אותו היום אלא הקב"ה כך לא אראה אדם ולא אשב עמו אלא אם כן נאנסתי. וליל אחד בשבת, שלשה ימים לירח סיון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד, והגענו לארץ ישראל, ויום זה נדרתי שיהא יום ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים אני וביתי עד סוף כל הדורות. וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון, שנת שש ועשרים ליצירה, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי ביום חמישי ו' ימים לירח מרחשון. ובאחד בשבת, ט' בחודש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה, ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל יתברך על הכל, ושני הימים האלו, שהם ששי ותשיעי במרחשון, נדרתי שיהיה לי כמו יום טוב ותפלה ושמחה בה' ואכילה ושתיה, אלקים יעזרני על הכל ויקוים בי נדרי לה' אשלם אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן, עכ"ל:

התפלה מצות עשה מן התורה, וכתיב ועבדתם את ה', כדכתיבנא (לעיל פ"ט אות יז). וכיון דנקט לשון עבדות, למדו רז"ל דצריך שיהיו ידיו של אדם בתפלה זו על זו על לבו כעבד לפני רבו, וכתב רבינו אברהם בנו של הרמב"ם דהני מילי בשלש ראשונות ושלש אחרונות, אבל באמצעיות שהן שאלה, צריך שיהיו ידיו פרושות כדרך השואל, כדאשכחן בתפלת אברהם הרמותי ידי אל ה', ותרגומו ארימית ידי בצלו. ובתפלת משה אפרוש כפי אל ה', וכתיב וכאשר ירים משה ידו. ובתפלת שלמה ויפרוש כפיו השמים

ואפילו בעת שאדם טרוד בצערו ואין לו כח, חייב לפנות לבו למעלה בחזקה, כמאמר דוד צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא, ופירש הרמב"ם שזהו מה שאמר נמי עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו, שאומר הקב"ה שהאיש הזה אף כי טרוד בצרתו מחזק לבו ולוקח אותי עמו, זה כבוד שעושה לי, גם אני אחלצהו ואכבדהו:

בכסף משנה הלכות שבת פ"א:

מצאתי כתוב ההפרש שיש בין מלאכה שאינה צריכה לגופה ובין פסיק רישיה ולא ימות הוא, דגבי פסיק רישיה אינו מכוון למלאכה כל עיקר, אלא שהיא נעשית בהכרח, כגון שסגר פתח ביתו והיה שם צבי שהוא לא כיון לשמירת הצבי אלא שהמלאכה נעשית בהכרח. אבל מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מתכוין לגוף המלאכה אלא שאינו מכוין לתכליתה. מיסוד ה"ר אברהם החסיד בשם אביו ז"ל ע"כ.

מעניין להשוות דברים אלה עם פירוש רבינו פרחיה:

"ההפרש שיש בין מלאכה שאינה צריכה לגופה ובין דבר שאינו מתכוון, דדבר שאינו מתכוון אינו מתכוון לעשות מלאכה אלא ממילא תעשה... ומלאכה שאינה צריכה לגופה הוא שיתכוון לעשותה אבל אינו צריך לגופה אלא לדבר אחר כגון גחלת של עץ שלא נתכוון לעשותה פחם אלא לסלק ההיזק בלבד. ואם תאמר מה הפרש בין מלאכה שאינה צריכה לגופה שסבר בה רבי שמעון שפטור עליה, דדיפסק רישיה ולא ימות דמחייב בה רבי שמעון? דע דמלאכה שאינה צריכה לגופה אין כוונת עושה אותה המלאכה ליהנות אפילו במשהו מאותו דבר הנעשה, אבל הפוסק ראש הציפור כדי לשחק בו הקטן מגמתו ליהנות בגוף אותה המלאכה בודאי שאי אפשר לו לקטן לשחק בראש הציפור אלא אם תעשה מלאכת השוחט, והיא נטילת נשמת הציפור".

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » א' יולי 15, 2012 4:46 am

על פרישת ידים בתפילה כתב ר"א בן הרמב"ם בספר המספיק הנדמ"ח, ועיין מאמרו של וידר על השפעות וכו'.
והקטע ברבינו פרחי' הוא הרי ציטוט של רבינו משה ולוקט כבר בחידושי הרמב"ם לתלמוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 27, 2013 11:45 am

בהגדת שיח יצחק לר"י וויס מוערבוי מובא תיאור על סיפור יצ"מ שסיפר הרמב"ם לבנו ר"א כל הלילה, וכששאלו בנו הרי בספרך לא הבאת אלא נוסח קצר, השיבו שהביא רק הנוסח המחויב וכו'. (אין לפני הספר להעתיק הנוסח המדויק).

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' מרץ 27, 2013 8:39 pm

איש_ספר כתב:בהגדת שיח יצחק לר"י וויס מוערבוי מובא תיאור על סיפור יצ"מ שסיפר הרמב"ם לבנו ר"א כל הלילה, וכששאלו בנו הרי בספרך לא הבאת אלא נוסח קצר, השיבו שהביא רק הנוסח המחויב וכו'. (אין לפני הספר להעתיק הנוסח המדויק).

מופיע בהגדת עוז והדר נ"ל על מעשה שהיו מסובין בבני ברק שאינו מופיע בהגדות הקדומות ור' אברהם אמר שהרמבם אמרו רק שאינו מחוייב ולכך לא כתבו

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ד' אפריל 10, 2013 8:36 pm

איזה מימרות שמצאתי מובא בספרים על שם רמב"ם,
אולי מישהו יודע אפילו רמז להם בספריו [יד, מורה, פירוש המשנה, אגרות]
וכמובן בעיקר ספרים קדומים שהביאו כן בשמו

א- שנקרא מסכתא שהוא מלשון אריגה
מצאתי בספר חסידים סימן תתקכח אבל כמובן לא בשם רמב"ם

ב- (אין גואל בא עד שיעשו ישראל תשובה) ואין ישראל עושין תשובה גדולה עד שיבוא אליהו
הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק מ"ג בשינוי לשון

ג- שבשירת האזינו מרומז הגאולה העתידה

ד- קושיא איך שייך ציווי על האהבה כי זה דבר התלוי בלב
מובא בשמו בבאר מים חיים, שפת אמת ועוד

תודה מראש לכל המסייעים

סליחה על הכפלה רק משום כמה מחברי שלא היה פה בפעם הא'

שפה ברורה · הודעהעל ידי **שפה ברורה** » ד' אפריל 10, 2013 9:20 pm

פניני כתב:איזה מימרות שמצאתי מובא בספרים על שם רמב"ם,
אולי מישהו יודע אפילו רמז להם בספריו [יד, מורה, פירוש המשנה, אגרות]

לא הבנתי כוונתך בסעי' זה, הלא דברי הרמב"ם מפורשים בהל' תשובה פ"ז ה"ה

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' אפריל 10, 2013 9:25 pm

שיבר כתב:מספר הלכות חג בחג ימים נוראים של הרב קארפ.

ללא שם.JPG

האגרת הזו מצויה בידינו?

לא. פעם חפשתי אגרת זו ומצאתי שהיא מצוטטת לראשונה על ידי אחד מחכמי דורנו שמצא כן בכת"י. ברם, המחבר והספר נעלמו מזכרוני כלא היו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אפריל 10, 2013 9:36 pm

פניני כתב:ג- שבשירת האזינו מרומז הגאולה העתידה

כדומני שהרמב"ן כתב כן בפירושו על אתר, והחילוף בין רמב"ם לרמב"ן ולהפך מצוי ביותר.

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ה' אפריל 11, 2013 1:13 am

{אינני מצוי בתחום המחקר, ולכן יתכן שדבריי שטויות והבלים ואבקש מהחכמים לתקנני.}

לכאורה המובא בשם הרמב"ם בצפנת פענח (לבעל התולדות) הנ"ל הוא מכוון לאגרת תימן (שם הסביר הרמב"ם - בין היתר - את עניין תחיית המתים, במענה לפקפוקיהם), ושם כתב הרמב"ם:
"ואתם, אחינו, חזקו ואמצו והשענו על הפסוקים האלה האמתים [- שעמ"י יתקיים לעד ושיגאֵל], ואל יבהילו אתכם השמדות את תכפו אתכם, ואל יפחיד אתכם תוקף יד האויב עליכם וחלישת אומתנו, שכל העניין הזה אינו רק נסיון ובחינה להראות אמונתכם וחבתכם בעולם, ושלא יחזיקו בדת האמת בעתות כאלו אלא החכמים יראי ה' מזרע יעקב, הזרע הטהור והנקי שנאמר עליהם (יואל ג' ה'): "ובשרידים אשר ה' קורא", באר שהם יחידים והם האנשים שעמדו אבותם על הר סיני, ושמעו הדבור מפי הגבורה, ושלחו ידיהם ואמונתם לברית וקבלו על עצמם המעשה והקבלה ואמרו: כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע! וחייבו דבר זה עליהם ועל הבאים אחריהם, שכן כתוב (דברים כ"ט כ"ח): "לנו ולבנינו עד עולם".
וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואות משה רבינו בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם, שכן אמר הקדוש ברוך הוא יתברך (שמות י"ט ט'): "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". לפיכך יש לדעת, שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא שאינו מזרע האנשים ההם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה על כל המסתפק בנבואה: לא עמדו אבותיו על הר סיני! המקום יצילנו ויצילכם מן הספק, וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול!"

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ו' אפריל 12, 2013 12:37 am

למאי_נמ? כתב:{אינני מצוי בתחום המחקר, ולכן יתכן שדבריי שטויות והבלים ואבקש מהחכמים לתקנני.}

לכאורה המובא בשם הרמב"ם בצפנת פענח (לבעל התולדות) הנ"ל הוא מכוון לאגרת תימן (שם הסביר הרמב"ם - בין היתר - את עניין תחיית המתים, במענה לפקפוקיהם), ושם כתב הרמב"ם:
"ואתם, אחינו, חזקו ואמצו והשענו על הפסוקים האלה האמתים [- שעמ"י יתקיים לעד ושיגאֵל], ואל יבהילו אתכם השמדות את תכפו אתכם, ואל יפחיד אתכם תוקף יד האויב עליכם וחלישת אומתנו, שכל העניין הזה אינו רק נסיון ובחינה להראות אמונתכם וחבתכם בעולם, ושלא יחזיקו בדת האמת בעתות כאלו אלא החכמים יראי ה' מזרע יעקב, הזרע הטהור והנקי שנאמר עליהם (יואל ג' ה'): "ובשרידים אשר ה' קורא", באר שהם יחידים והם האנשים שעמדו אבותם על הר סיני, ושמעו הדבור מפי הגבורה, ושלחו ידיהם ואמונתם לברית וקבלו על עצמם המעשה והקבלה ואמרו: כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע! וחייבו דבר זה עליהם ועל הבאים אחריהם, שכן כתוב (דברים כ"ט כ"ח): "לנו ולבנינו עד עולם".
וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואות משה רבינו בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם, שכן אמר הקדוש ברוך הוא יתברך (שמות י"ט ט'): "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". לפיכך יש לדעת, שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא שאינו מזרע האנשים ההם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה על כל המסתפק בנבואה: לא עמדו אבותיו על הר סיני! המקום יצילנו ויצילכם מן הספק, וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול!"

לא מוזכר אפילו ברמז שקשור לאכילת מאכלות אסורות

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ו' אפריל 12, 2013 12:39 am

איש_ספר כתב:
שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

כנראה שלא, אע"פ שגם הגרי"ז ואולי הגר"ח היה מרגלא בפומם הקדוש דבר זה.

היאך זה יכול להיות וכי לבעש"ט היה כת"י של הרממב"ם שאינו לפנינו

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ו' אפריל 12, 2013 5:21 am

גילוי כתב:לא מוזכר אפילו ברמז שקשור לאכילת מאכלות אסורות

גם בצפנת פענח הנ"ל לא מוזכר מזה.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » א' אפריל 14, 2013 12:34 am

למאי_נמ? כתב:
גילוי כתב:לא מוזכר אפילו ברמז שקשור לאכילת מאכלות אסורות

גם בצפנת פענח הנ"ל לא מוזכר מזה.

אמת -אמנם יש שכתבו כן בשם הרמב"םעל מאכלות אסורות

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » א' אפריל 14, 2013 9:15 pm

במילים אחרות הערתך על הרב איש_ספר שליט"א (ולא עלי).

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' אפריל 01, 2014 3:54 pm

בס' מדרש שמואל לאבות מהר"ש אוזידה במשנה דכל מחלוקת שהיא לש"ש כמו מחלוקת ב"ה וב"ש (פ"ה) הביא ביאור ששמע בשם הרמב"ם לדין סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו מיד (דין זה קשרו אותו דורשי רשומות ל'כולו הפך לבן טהור הוא' המופיע בפרשת השבוע שעברה כידוע) וז"ל שם:

הטעם אשר שמעתי בזה בשם הרמב"ם ז"ל הוא נכון מאד והוא עצמו מה שכתבתי להודיע ולהשמיע כי כשאין כת מנגדת על פי קושיות וטענות בחקירה מן החקירות א"א שיצא הדבר לאור ואפשר שכלם יפלו בטעות

לא ידוע לי אם נמצא מקור השמועה אבל מעניין שראיתי שהרב ממינכען ר"ח עהרענטרוי בספר עיונים בדרכי חז"ל ובלשונם כתב מעצמו (מבלי להביא האימרא מהמדרש שמואל) לדקדק הך טעמא גופיה מלשון הרמב"ם שכ' (הל' סנהדרין פ"ט ה"א) סנהדרין 'שפתחו' כולם לחובה ולא כ' 'שראו' כולם לחובה כמו שהוא בגמ' (סנהדרין יז.).

האם אפשר לנחש שכבר קודם למהר"ש אוזידה נאמר ביאור זה בדברי הרמב"ם ושהוא שמע אותו וחשב שמדובר בדברים מפי השמועה?

מה שנכון נכון

הגהמ כתב:בס' מדרש שמואל לאבות מהר"ש אוזידה במשנה דכל מחלוקת שהיא לש"ש כמו מחלוקת ב"ה וב"ש (פ"ה) הביא ביאור ששמע בשם הרמב"ם לדין סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו מיד (דין זה קשרו אותו דורשי רשומות ל'כולו הפך לבן טהור הוא' המופיע בפרשת השבוע שעברה כידוע) וז"ל שם:

הטעם אשר שמעתי בזה בשם הרמב"ם ז"ל הוא נכון מאד והוא עצמו מה שכתבתי להודיע ולהשמיע כי כשאין כת מנגדת על פי קושיות וטענות בחקירה מן החקירות א"א שיצא הדבר לאור ואפשר שכלם יפלו בטעות

האם אפשר לנחש שכבר קודם למהר"ש אוזידה נאמר ביאור זה בדברי הרמב"ם ושהוא שמע אותו וחשב שמדובר בדברים מפי השמועה?

חיפוש באוצר מעלה שאיש לא מצא את המקור להנ"ל ברמב"ם.
ובתורה תמימה משפטים כג ב כתב ע"ז

: תורה תמימה.GIF (33.52 KiB) נצפה 12336 פעמים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' אפריל 02, 2014 3:16 pm

בעל הת"ת האריך בזה למאד בספרו מקור ברוך והעמיס דברים בזה כדרכו, ולא נתקררה דעתו עד שמצא הפירוש שמפרש פוטרין אותו מיד כלומר הורגין אותו מיד בלי הלנת הדין וכדו'. וכבר קדמו בזה ר"ח ערנטרוי במאמרו הנ"ל.

מה שנכון נכון

הגהמ כתב:בעל הת"ת האריך בזה למאד בספרו מקור ברוך והעמיס דברים בזה כדרכו, ולא נתקררה דעתו עד שמצא הפירוש שמפרש פוטרין אותו מיד כלומר הורגין אותו מיד בלי הלנת הדין וכדו'. וכבר קדמו בזה ר"ח ערנטרוי במאמרו הנ"ל.

גם בתו"ת הביא פירוש זה בקטע שלפני הקטע שהעליתי.
אני מצרף כאן את מש"כ במקור ברוך שציינת. [משעשע לראות את התקפותיו על הר"צ חיות].

מקור ברוך.PDF: (833.17 KiB) הורד 395 פעמים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' מרץ 23, 2015 6:41 pm

כיודע התקיף הרשר"ה באגרות צפון שלו את הרמב"ם בשביל הדגש החזק ששם במורה הנבוכים ל'מושכלות' על חשבון ה'פעולות המעשיות', וטען שדבר זה גרם הרבה קלקולים בין שלומי אמונתנו (וע"ש שמאידך העלה על נס משה אחר שאף הוא היה אמור להיות מורה לנבוכים אלא שלדברי רשר"ה לא למדו תלמידיו ממנו לקיים את המצוות באופן שהוא היה מקיימם, והדברים תמוהים למדי ואכמ"ל). יש שטענו שדברים כאלו שכתבם בנערותו התחרט עליהם בבגרותו ומעולם לא שב לדבר כן נגד משה איש האלקים. גם ידוע שייעץ החזו"א להשמיט דברים אלו מן הספר כשתירגמוהו לעברית.

בכל אופן, דומה שאילו ראה רשר"ה שמועה שהביא רבנו בחיי משם הרמב"ם בפר' נצבים (כט:כח) היה עוצר ברוחו מלכתוב מה שכתב. וז"ל רבנו בחיי:

ושמעתי בשם הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה, הנסתרות לה' אלהינו, יאמר סודות התורה הנסתרים וטעם המצוות לה' יתעלה הם, ואם יזכה אדם שיקח אוזנו שמץ מנהם בידיעת שורש המצוה ועיקרה בנסתר שבה אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני, [ש]אין לו להמנע מזה, שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות. והפירוש הזה בעצמו שוהם יקר וספיר, אבל אינו בענין הפרשה

עד כמה שידעתי לא נמצא דבר זה בכתבי הרמב"ם הנמצאים, ובאמת משמע לי מדבריו בסוף הלכות מעילה קצת להיפך, ששם כתב:

ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול

הרי שלדעת הרמב"ם ההתבוננות בטעמי המצוה עשוי לחזק שמירתה ואדרבה העדר ידיעת הטעם יכול לגרום בה רפיון, אבל באמת אין בזה סתירה ומקום יש בראש לקיים שתי הרעיונות כאחת.

ואמנם אשר לגוף הענין, ודאי היו פוקרים וכופרים שרפו ידיהם מן המצוות ונתלו באילן גדול, אבל לא היטיבו לראות שגם במורה הנבוכים עצמו מוכיח הרמב"ם עד כמה שזה נחוץ ועקרוני מעשי המצוות. הרי בדבריו הידועים בענין הקרבנות (מו"נ ג:לב) כ' להשוות לרוב זרותו מי שיאמר ש'תהיה עבודתכם מחשבה מבלתי מעשה' כמי שיאמר ש'האלוה צוה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה'.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ב' מרץ 23, 2015 6:52 pm

בדרך נשר (לר' משה לאקס) ח"ב הרחיב בזה. ראה ברצו"ב בעמ' רג מדברי הרמב"ם בהל' מעילה, ובהערה בעמ' רי ממה שהביא רבינו בחיי בשמו (ומה שדנו במקור מובאה זו), ובכל הפרק - מדברי הרמב"ם במקומות נוספים בזה.
בדברי האגרות צפון הוא דן בהמשך, בפרק ה.

Pages from דרך נשר, לאקס.pdf: (93.63 KiB) הורד 513 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 23, 2015 10:00 pm

שמעתי מהדרשן הגדול הרב המגיד מווילקאמיר במכתב הרמב"ם שכתב לבנו ר"א
בני אני שמח על שזכית מתיקת התורה ועבור מתיקתה בפיך אתה מעביר הרבה זמן האכילה ואז כשאולצים אותך לאכול אתה בנפש רעיבה מאוד ובעבור זה מוסר מאתך מתיקת
התורה (ומשמע שמ"מ גם אז הגיונו בה ברפיון) ומזה יש לי צער כי כתיב וסרתם (משמע אפי כ"ש)
ועבדתם אלהים אחרים גם זה נקרא ע"ז. (כתבתי הענין ולא הלשון)

מנוחה וקדושה שער התפילה ח"ב.

יש מקור לזה או לדומה לזה?

אTKH · הודעהעל ידי **אTKH** » ב' מרץ 23, 2015 11:02 pm

הטור מביא בשם הרמב"ם דעל אף שספק ברכות להקל, בברכת המוציא ספק להחמיר.
ונלאו המפרשים למצוא מקורו.

טריד בגירסיה

בב"י שם (או"ח סי' קסז) כ' שהטור גרס בדברי הרמב"ם (ברכות פ"ד ה"ב) מי שנסתפק לו אם בירך המוציא או לא בירך המוציא חוזר ומברך, וכ"כ הב"ח שם, והכס"מ במקומו.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' מרץ 24, 2015 1:22 am

השנה נתקלתי בזה לראשונה, פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ובמהדורא נוספת שבאוצר רשמו 'המיוחס לרמב"ם' יש מי שדן ב'יחוס' זה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר