מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' אפריל 19, 2015 9:14 pm

כשהייתי נכנס אליו הייתי רואה את כתב ידו הרועד שלאחר הנפילה, מונח על המיטה.

באשכול בפורום אחר שהפניתי אליו לעיל יש צילום ממכתב באותו כת"י רועד בו תנחומים על פטירת הגרנ"צ פינקל ר"י מיר.

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' אפריל 19, 2015 9:42 pm

נחמה פורתא • לאחר השבעה – הכירו את 'הממשיך'
פרופיל של מנהיג • לאחר פטירת הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל תלמידיו מסרבים להתאושש מהאבל אך מתנחמים בדור ה'המשך' • במלאת השבעה להסתלקות הגר"ח, משרטט 'קוקר' פרופיל לדמותו של הגאון רבי אברהם ישעיהו גריינמן מנהיג הקהילה בזכרון יעקב וממשיך דרכו של אביו בפסיקותיו ושיעוריו.
הגאון רבי אברהם ישעיהו גריינמן נחשב לחוליה החזקה ביותר המקשרת בין אביו הגר"ח גריינמן זצ"ל שנסתלק לעולמו לפני למעלה משבוע ימים לבין תלמידיו. לא פעם ניתן היה לראות את אביו זצ"ל שולח לבנו הרב אברהם ישעיהו את קהל תלמידיו לפסוק להם דעת תורה והלכה מה היא.
במלאת ימי השבעה לפטירת מרן הגר"ח גריינמן זצ"ל מסרבים תלמידיו ומוקירי זכרו להתאושש מהאבל הכבד, אך יחד עם זאת למרות הכאב הגדול, משום נחמה פורתא מתנחמים תלמידי הגרח"ג זצ"ל בבנים וחתנים תלמידי חכמים אותם הותיר אחריו כאשר מציינים את בנו הרב אברהם ישעיהו גריינמן כ'ממשיך' את דרך אביו בהנהגה הציבורית ובהוראה לרבים.
בבחרותו למד הגראי"ש גריינמן בישיבת 'סלבודקא', תלמידי המחזור מעידים כי כבר אז היה דרכו להסתגר בדירה הסמוכה לישיבה וללמוד ביחידות שעות ארוכות שם היה מתנתק מהוויות עוה"ז ועוסק בתורה, לאחר חתונתו עם בת הרב גולדשמיט מרבני כולל חזו"א עבר לגור במושבה זכרון יעקב שם הסתגר בדירה מיוחדת כ20 שנה והתנתק התנתקות מוחלטת מכל הבלי העולם הזה וכרת ברית עם מי שאמר והיה העולם לדבוק בו ובתורתו ורק בו.
באותה עת לא היו הסעות מסודרות לבני ברק, היה זה כאילו באמצע השממה, הדרך בה למד תורה מאביו היה ע"י מכשיר פקס דרכו היה מתכתב בלימוד עם אביו זצ"ל, כאשר תלמידיו מספרים כי באותה תקופה הספיק להקיף בעיון ועמל נורא את רוב סוגיות הש"ס ולהעלות אותם ע"ג הכתב.
לאחר התפתחות הקהילה החרדית בזכרון יעקב עוד בצעירותו החל למסור שיחות ושיעורי תורה בבתי המדרשות בעיר, כשבמקביל מסר שיעורי תורה ושיחות בישיבת 'זכרון מיכאל' המקומית.
לפני כשש שנים עת נפל אביו הגדול זצ"ל למשכב ונחלש בשל כך, נקרא על ידי אביו לבוא לעיר בני ברק לשמש כמורה צדק בקהילה לצד אביו במסירת השיעורים בכוללים שעמדו תחת נשיאותו של אביו. אחד משומעי לקחו ידע לספר ל'קוקר' על התקופה ההיא: "בזמן הזה גילינו את היקף ידיעותיו בתורה ובעומק עיונה כאשר דרכו במסירת השיעור הייתה להיצמד לדברי הגמרא בפשטות הדברים ללא סברות מצלצלות, זר כי ישמע לא יבין את ייחודיות השיעור אך בכל מילה שנאמרה בשיעור הרגשנו כי גלום בה עומק עצום בליבת הסוגיה ובסברותיה".
בשנים האחרונות החל הגראי"ש למסור שיחות חיזוק לבני הקהילה כשהשיחה המפורסמת, היא השיחה הנאמרת בלילה הראשון של סליחות בעיר בני ברק לשם מגיעים מאות אברכים מסלתה ושמנה של העיר שם מדבר בבכי וברגש רב בגודל מעלת ימי הרחמים.
אחד מתלמידיו הקרובים של הגראי"ש סיפר ל'קוקר' על מנהג ייחודי אותו הנחיל לתלמידיו: "לחבר את סדר א' עם סדר ב' ולהישאר בכולל עד הערב, את הנימוק לכך הסביר כי ענין התמדה ברציפות הוא ענין גדול בעסק התורה". התלמיד הוסיף כי כחלק מחיבתו לתלמידיו הוא נוהג מידי ערב לצאת להליכה עם בחורי ישיבה מהקהילה שנרשמים לכך בתורנות מיוחדת שם משוחחים עמו בסוגיה אותה לומדים ומתייעצים עמו כל אחד בענייניו הוא.
סדר יומו:
קם בארבע לפנות בוקר לומד סדר מיוחד של משניות ונ"ך עד תפילת שחרית. תפילת שחרית נאמרת על ידו בהגיה איטית כמונה מעות וכשמגיע ל'אהבה רבה' הסכר נפרץ ודמעות רבות זולגות מעיניו לאחר התפילה מסתגר בחדרו כשהוא עטור טלית ותפילין עד מנחה, לאחר מנחה קבלת קהל קצרה וחוזר לחדרו שם הוגה בתורה עד לתפילת ערבית בשעה 7.
בשעות הערב משתתף בשמחות תלמידיו ובני הקהילה במקום אביו זצ"ל, לאחמ"כ חזור הוא לתלמודו ולפנקסו ויושב ולומד עד לאחר חצות או אז היה עולה אל בית אביו שם היה מחליף אתו את הנלמד ואת המתחדש באותו יום ושוב חזרה לגמרא עד כי היה נרדם בהתמוטטות להספיק לנום מעט לעוד יום של עמל".
רבים מבני הישבה מכניסים לפניו את כתביהם מדי שבוע כך יודע הוא עליהם את מצבם ברוחניות ומסייע להם לגדול כמלאך המכה על קודקודם ואומר להם 'גדל'.

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' אפריל 19, 2015 9:44 pm

תמונות יפות מהאב והבן:

http://44ikr4q60tox9rj11t4y941aub.wpeng ... 20x465.jpg
http://44ikr4q60tox9rj11t4y941aub.wpeng ... med-24.jpg
http://44ikr4q60tox9rj11t4y941aub.wpeng ... med-33.jpg
http://44ikr4q60tox9rj11t4y941aub.wpeng ... -38-10.jpg

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' אפריל 19, 2015 11:58 pm

מלך שלם כתב:כשהייתי נכנס אליו הייתי רואה את כתב ידו הרועד שלאחר הנפילה, מונח על המיטה.

באשכול בפורום אחר שהפניתי אליו לעיל יש צילום ממכתב באותו כת"י רועד בו תנחומים על פטירת הגרנ"צ פינקל ר"י מיר.

אולי תוכל להעלות את המכתב לכאן. אני חסום.

גם זו לטובה

הגראי"ש
עיינתי כעת בספרו שבת ח"ג ואכן הנוסח מתאים ליורש של היורש, גם לפי המתואר לעיל, התמדתו ועמלו בתורה שעות על גבי שעות בחדר סגור בכל מקצועות התורה וכו' ואפילו הטיול מידי ערב עם תלמידים מתאימה ליורש של היורש, [וכנודע שהחזו"א העמיד את תלמידיו בדרך זו שהיו מטיילים לאחר חצות לילה, ושוטחים בפניו כל ספיקותיהם בהלכה ובהנהגה וכו' (וכמד' שעל הנהגה זו אמר הגרי"ז בביקורת "משארים את הראש בירושלים ונוסעים לב"ב")] זכורני בעת שהייתי כבחור בסוף זמן קיץ בישיבה בזכרון יעקב, שלקראת סוף הזמן, תלו על דלת ביהמ"ד מכתב בכת"י מאת הגראי"ש כמד' בעניין חשיבות הזמן, בנוסח וסגנון של מרן החזו"א, וכבר אז ספרו עליו גדולות ונפלאות.

ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.

ישדר · הודעהעל ידי **ישדר** » ב' אפריל 20, 2015 6:52 am

אאל"ט הגאון ר' שלמה קלוגר מתיר לקחת תרופה בשבת אם דרכו לקחתו כל יום וחד מהצירופים שלו הוא שלא שייך היום שחיקת סממנים, שוב אני לא בטוח אבל כך נמצא בזכרוני מלפני כ15 שנה.

בברכה המשולשת

ויעויין בדברי הגר"צ שכטר בארץ הצבי בסימן בעניין גזירות דרבנן שעסק בעניין תרופות בשבת ודן בסברא מעין זו

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' אפריל 20, 2015 9:04 am

ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.

העניין של התרי דרבנן באמת לא מובן. אבל אגב שהזכרת אעיר על עצם ההיתר

הטענה של המתירים מסברא זו שהיא כדוגמת הקולא שמקילים בה רבים לרקד בשבת מחמת טענה דומה של התוספות.

(למעשה התוס' מחודש הרבה יותר כי בעצם שייך תיקון בכלי שיר גם היום כגון לכוון את הכלי (וצריך לדון אם זה אכן מכה בפטיש) ולפי הנהוג היום זה הרבה יותר מצוי מאשר שחיקת סממנים)

אולם אם נגיד שהקולא שנהגו בה בריקוד היא לא על דרך התוספות אלא כמו שמסביר הערוך השולחן שריקוד דידן אינו כריקוד הגמרא, או באופן קצת שונה אפשר גם לומר לפי דרכו שבאמת קשה שכל הדברים מוגדרים כאיסור השמעת קול וריקוד לכאורה אינו כן, ואפשר לומר דאה"נ ריקוד לא נאסר אלא א"כ משמיע קול וזה גדר האיסור בריקוד ובזה מתיישב מה שחלו בכרמים ביוה"כ שלא היו רוקעות ברגליהן ומשמיעות קול, ולפי"ז בריקוד יהיה היתר אחר. אבל כמובן סו"ס תוספות והפוסקים לא נקטו את זה.

מה שנכון נכון

בקצות השלחן לראח"נ צדד ללמוד מדברי התוספות בטפוח ורקוד לשחיקת סמנים. [וע"ע בצי"א ח"ח טו,טו].
במג"א תמז הביא מהתה"ד שאיסור שהוא רק בגלל לא פלוג קל יותר ממקום שיש בו את טעם האיסור.
לא ראיתי מש"כ בספר הנ"ל, וצינתי להערה בעלמא, וכמובן יש לחלק.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' אפריל 20, 2015 5:18 pm

בתמונות מהגר"ח זצ"ל ובנו הראי"ש שליט"א שהובא כאן, בתמונה הראשונה יושב גיסו של הגר"ח, הרב וילמן שליט"א.

היום יש עצרת מספד מרכזית בבית מדרשו של מרן הגר"ח זצ"ל, בשעה 9.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' אפריל 20, 2015 5:41 pm

גם זו לטובה כתב:ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.

לתועלת החו"ר דפה אעתיק דבריו בלשונו: "מיהו יש להסתפק אם חשיב תרי דרבנן, דרבנן אמרו שלא לבטלה בלי מנין, או דחשיבא כעוקר הדרבנן כ"ז שלא ביטלוה".

ישדר כתב:אאל"ט הגאון ר' שלמה קלוגר מתיר לקחת תרופה בשבת אם דרכו לקחתו כל יום וחד מהצירופים שלו הוא שלא שייך היום שחיקת סממנים, שוב אני לא בטוח אבל כך נמצא בזכרוני מלפני כ15 שנה.

עי' בפנים דברי הגראי"ש שליט"א שמביא דברי הגרש"ק - עי"ש.

ועיין שם בשם החזו"א ז"ל בענין זה.

גם זו לטובה

הספדים נוספים על הגרח"ג
http://www.kolhalashon.com/New/Media/Pl ... ShiurNum=1

רק משמיעת ההספדים של תלמידיו, אפשר לגדול ולצמוח, לראות ולהבחין את מה הם מעריכים, [וגם בתו"ד החכם יכול להבין מכלל הן לאו.]
ובעיקר בדורנו של מפלגות, עיתונים, קופת העיר, מוסדות, וכל המסתעף, חובה גדולה ומכופלת לדעת את האמת.
וזה כוונת הגרד"ל שאמר בלוויה שמשום כבוד התורה מותר ללומר דברי שבח בחודש ניסן משום כבוד התורה, ו"בפרט בדורנו זה".

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' אפריל 21, 2015 6:40 am

בחו"ב מגילה כ"ג א' ציווה המלקט לעיין מש"כ המחבר ז"ל ב"לקוטי הלכות" סוטה (בענין ללמד תנ"כ לנשים). האם זה חיבור בפ"ע "ליקוטי הלכות"? או שהוא חלק מחו"ב סוטה? והאם יש על ענינים נוספים?

----

מהו "ביאורי הגרמ"ב ז"ל" (על שו"ע) שמובא בחו"ב?

בברכה המשולשת

ליקוטי הלכות זה חיבור של מרנא הח"ח

מה שנכון נכון

ביאורי הגרמ"ב - האם מצויין להדיא שהם על השו"ע?
בד"כ הכונה לביאור ר' מרדכי בנט על המרדכי מנחות הלכות ציצית תפלין ס"ת וכו'.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ג' אפריל 21, 2015 6:01 pm

דברי מורינו הגאון ר' דב לנדו שליט"א בקיבוץ תלמידי רבינו זללה"ה למספד מר - ב' אייר תשע"ה

הרבה דברים נאמרו באשכבתיה דרבי, מורינו ורבינו הרב זללה"ה, בשבח גדלותו בתורה, בעמקות לימודה, והרבצתה לאחרים בע"פ ובכתב, וחסידותו ורוב מעשיו הנפלאים, בכל מידי דמיטב בפרט ובכלל. נאמרו ועוד ייאמרו כהנה וכהנה, דברים מפליאים מעוררי לבבות, ומאלפי בינה. אך יש עוד דברים, אשר בשרשם אמנם קשורים המה למילי דהספידא, כיון שהדבר העיקרי הוא העומד לפנינו להבא, להתחזק ולחזק, ולהמשיך ככל אשר קיבלנו ממורינו ורבינו, בעודו עמנו בחיים חיותו, לכל אורך חיינו, חיי תורה לאמיתה, לימודה וקיומה, הליכה בדרכיה, התעלות בדרכי סגולותיה, וכל הקשור ונלוה עמה, ורוב חפצינו להמשיך בהם, תלוי בהמשך הדרך, אשר הלכנו בה עד כה, בצילו ומאורו של מורינו, ע"פ הכוונתו, בכל מערכי חיינו, בפרט ובכלל. וגם החיזוק וההתחזקות בזה, בכלל מילי דהספדא שנתחייבנו בהם, ביקרא דחיי ומיתי, והוזהרנו מלהתעצל בהם.
ואפתח בדברי הקדמון ר' יצחק עראמה בספר העקדה, פירושו בדרך המיוחדת ולא פשוטן של דברים, את דברי הגמ' בב"מ פ"ו, דאמרו שם בענין הספדא שהספידו את רבה, אחר שהגמ' מספרת, שלא היה ידוע לחכמים היכן הוא רבה, ונודע להם מיתתו ע"י פיתקא דנפל מרקיעא בפומבדיתא, ואביי ורבא וכולהו רבנן נפקו לאיעסוקי ביה, ולא הוו ידעי דוכתיה, אזלי לאגמא, חזו ציפורי דמטללי וקיימי, [פירש"י שעושים צל בכנפיהם], אמרי שמע מינה התם הוא, ספדוהו תלתא יומי ותלתא לילותא, ואחר שנפלה עוד פתקא, ספדוהו שבעה יומי, ונפלה פתקא לכו לבתיכם לשלום. וכתב ע"ז בעל העקידה שער נ"ט וז"ל ולזה הראוי שיובן דרך מיוחדת [הגמ' מתפרשת כפשוטו ויש עוד דרכים תוספת ע"ז], דזה הוא כמו שיובן מענין רבה בר נחמני, שהיו מחפשים אחר מקום מדרגתו להזכיר שבחיו ולהספידו, וע"ז אמרו שראו צפורי דעבדי טולא מעילאי, והוא שהשקיפו לכבדו בבחינת המון התלמידים שמתקבצים אליו לשמוע מפיו תלמוד, וגזרו בדעתם שהוא עיקר שלמותו, ושם מקום מדרגתו, ספדוהו שלשה ימים ושלשה לילות ובקשו לפרוש, כי חשבו שיספיק זה להם, כי הוא הזמן המיוחד לזה כנזכר, אמנם הקפידו מהשמים, שאיך יתכן שלא ישלימו אלא הענין הזה, וביאר שם [ואקצר] מה שהיו התלמידים מקבלים ממנו דעה והשכל, ותיקון מידותיהם, ויושר מעשיהם, אשר תיקנה אותם תורה, להשלים החיים המדיניים, [שהקדמונים מכנים בין אדם לחבירו בשם חיים מדיניים], שע"ז נאמר עולם חסד יבנה, ע"כ דבריו.
ואם נלך בדרך הזו, כמדומה שניתן להוסיף ע"ז, שהצפורים האלה שמורים לנו על התלמידים, שנתקבצו יחד אחר פטירת רבם למקום המצאו ולא נפרדו זה מזה, יש לנו להשכיל בינה, שלמרות שרבן נפטר, עדין גוף אחד המה, ורוצים להשאר כך, ולהמשיך התאחדותם מסביב למה שלמדו וקיבלו מרבן, בין בתורה בין בשאר מעשים, וכל נסיבות תהלוכותיהם.
והדבר נוגע מאוד אלינו, שחפצינו ומגמתינו, להמשיך במורשת הגדולה, בתורה, ביראה, בקיום המצוות ודקדוקן, ובכל נתיבות החיים, לא נפרד זה מזה, אלא כאמור להמשיך בהתאחדותינו, והליכתנו בנתיבות התורה והיראה, ושאר מילי דמיטב, ובכל דרכי החיים, בכל פרטי תהלוכותיהם, אשר כולם על בסיס התורה והיראה.
וייאמר בזה דברים ברורים, לצעירי בני תורה שחסו בצלו של מורינו ורבינו הרב, וגם לאלו שאינם צעירים, המשיכו בהתאחדותכם, אל תירתו, אל ירך לבבכם, אל תזורו אחור. מורינו ורבינו זללה"ה, השאיר אחריו ממשיכי דרכו, בכל מילי דמיטב, בנין וחתנין ותלמידים מופלגי תורה, ואנשי בינה ודעת, וכידוע לכולם. התקבצו והתאחדו סביבם, וממימי המעין ששאבו הם מלא חפנים בעודו בחיים חיותו, תשתו להבא גם אתם, וה' יהיה בסעדם ובסעדכם, לטוב לכם ולכל ההולכים בנתיבות שלמדוכם ואילפוכם בהלכה למעשה, ללמוד תורתינו הקדושה בעומק ובעיון, ולקיים מצוותיו יתברך לאשורן, ולפלס את מהלך החיים, ופתרון הבעיות המתחדשות ובאות, בדרך הסלולה אשר צעדתם בה עד כה.
ונסיים בדבריו הנשגבים של רבינו הגדול החזו"א, אודות מעלת איש המעלה שזוכה לידיעת התורה, וז"ל ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה רוצה לומר שהשכל הניטע בנפש כגרעין בגומת השדה התאחד עם החכמה והיו לבשר אחד הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעינים כבן אדם אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה, ע"כ לשון קדשו. ה' יתברך יזכנו להתהלך בנתיבות הקודש, המביאים לשלמות הנשגבה הזו, אשר אשרי מי שזכה בה, ואשרי דורו שחייו הם להם למופת, ולמגדל אור.

נכתב ע"פ אחריות השומע בלבד

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' אפריל 21, 2015 6:52 pm

בברכה המשולשת כתב:ליקוטי הלכות זה חיבור של מרנא הח"ח

יש על סוטה?

באשכול על הגר"ש וואזנער ז"ל הזכיר הרב מלך שלם ספר "קיצור הלכות להגרח"ג" - מה זה?

מה שנכון נכון כתב:ביאורי הגרמ"ב - האם מצויין להדיא שהם על השו"ע?
בד"כ הכונה לביאור ר' מרדכי בנט על המרדכי מנחות הלכות ציצית תפלין ס"ת וכו'.

לכאורה זהו זה - אבדוק שוב. ייש"כ.

-----

תודה לאישי על הבאת דברי הגרד"ל.

מה שנכון נכון

אמסטרדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:ליקוטי הלכות זה חיבור של מרנא הח"ח

יש על סוטה?

באשכול על הגר"ש וואזנער ז"ל הזכיר הרב מלך שלם ספר "קיצור הלכות להגרח"ג" - מה זה?

יש לקו"ה מהח"ח על סוטה, והוא עוסק שם בענין הנ"ל.

הכונה לקיצור הלכות על נדה ותרו"מ שחיבר ר' יהודה בויאר, ויש בו מפסקי הרחש"ג.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' אפריל 21, 2015 7:05 pm

יישר כחכם.

גם זו לטובה

גם זו לטובה כתב:הגראי"ש
עיינתי כעת בספרו שבת ח"ג ואכן הנוסח מתאים ליורש של היורש, גם לפי המתואר לעיל, התמדתו ועמלו בתורה שעות על גבי שעות בחדר סגור בכל מקצועות התורה וכו' ואפילו הטיול מידי ערב עם תלמידים מתאימה ליורש של היורש, [וכנודע שהחזו"א העמיד את תלמידיו בדרך זו שהיו מטיילים לאחר חצות לילה, ושוטחים בפניו כל ספיקותיהם בהלכה ובהנהגה וכו' (וכמד' שעל הנהגה זו אמר הגרי"ז בביקורת "משארים את הראש בירושלים ונוסעים לב"ב")] זכורני בעת שהייתי כבחור בסוף זמן קיץ בישיבה בזכרון יעקב, שלקראת סוף הזמן, תלו על דלת ביהמ"ד מכתב בכת"י מאת הגראי"ש כמד' בעניין חשיבות הזמן, בנוסח וסגנון של מרן החזו"א, וכבר אז ספרו עליו גדולות ונפלאות.

ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.

חברי ה"פורום" האריכו להעיר בעיקר הדין של "תרופות בשבת" אולם לא לזה הייתה כוונתי, אלא להעיר ולשאול מה דעת החכמים על סברת הגראי"ש.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' אפריל 22, 2015 7:32 am

כמדומני שכן התייחסו לזה. ואע"פ שההגדרה כתרי דרבנן קצת תמוהה, אבל מה שנכון הביא דברי המג"א בשם התה"ד שמה שהוא לא פלוג הוא קל משאר דרבנן שהטעם קיים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אפריל 22, 2015 5:44 pm

ר' יהושע.

: ר' יהושע.JPG (252.36 KiB) נצפה 14117 פעמים

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ד' אפריל 22, 2015 5:56 pm

יש לובש פראק ויש לובש חליפה ארוכה. יש בזה מהלך קבוע? כמדו' שבשבעה לבש הגראי"ש פראק ועכשיו הוא לובש חליפה. [אולי קמו משבעה ולקחו מן הבא בידם כיון שהחליפה הרגילה קרועה?]

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' אפריל 22, 2015 6:19 pm

איש_ספר כתב:ר' יהושע.
ר' יהושע.JPG

ומי יזהה את יתר הדמיות שרואים כאן?

ספרא · הודעהעל ידי **ספרא** » ד' אפריל 22, 2015 8:24 pm

איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, קבל עליו תענית למחר.

קיבל תענית במוצ"ש??

מה שנכון נכון

ספרא כתב:
איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, קבל עליו תענית למחר.

קיבל תענית במוצ"ש??

ראה סימן תקסב סעיף ה ברמ"א וסעיף י.

וכבר נכתב לעיל שלא היתה זו תענית גמורה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' אפריל 22, 2015 9:41 pm

אמסטרדם

תוריד את התמונות לכאן, ואוכל לענות על שאלתך.

הגלריה הזאת של התמונות בעיני מאוד מרגשת, הייתי רוצה להוריד אותה לכאן, הבעיה שאני לא יודע איך.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ו' אפריל 24, 2015 4:00 pm

שיחה עם הגאון ר' מאיר גריינימן שליט"א על אחיו רבינו זללה"ה

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' אפריל 26, 2015 12:33 am

מצורף גליון מוסף שבת קדש לזכרו של רבינו זללה"ה.
יצויין, שהדברים המובאים שם, הם מאלו שהכירו אותו בעבר הרחוק, או מכאלו העוסקים בצרכי ציבור ובקירוב, אך לא מתלמידיו המובהקים, שכידוע, מתרחקים מעיתונות וכיו"ב.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' אפריל 26, 2015 8:24 am

תודה אישי על העלאת החומרים המענינים.

מהיכן הראיון הראשון מהגר"מ שליט"א?.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' אפריל 26, 2015 10:25 am

אהרון 37 כתב:תודה אישי על העלאת החומרים המענינים.

מהיכן הראיון הראשון מהגר"מ שליט"א?.

לא יודע. קיבלתי במייל.
אגב, הסיפור המובא שם על החזו"א שאיבחן אותו כגדול הדור עוד בהיותו בעריסה, אינו מתקבל על הדעת, ואינו מוסיף כבוד לאף אחד.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' אפריל 26, 2015 6:01 pm

גם אני ראיתי טעם לפגם בסיפור זה.

מצד שני, יש דבר מעניין בזה שבדיוק התינוק שסנדקו היה מרן החזו"א זצ"ל היה תלמידו הגדול.

בפרט החזו"א לשיטתו שמעלת הסנדק מועילה לתינוק. כידוע מסיפור מסויים שגם עליו יש ויכוחים.

מעניין לפי מה החליטו למי יהיה הסנדק הגרב"ב זצ"ל, ולמי החזו"א.

יתכן שלמי שהיה גדול מבין התאומים החליטו שהמבוגר מבין הרבנים והוא הגרב"ב זצ"ל יהיה הסנדק, והשני החזו"א.

קראתי באיזה מקום, שכשהיו קטנים, החזו"א שאל את עצמו מי התינוק שאני הייתי הסנדק שלו, והצביע על הגר"ח שהיה הוא סנדקו.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' אפריל 26, 2015 9:33 pm

הוזכר כאן על מכתבים ממרן הגר"ח זללל"ה שיש בספר אהבת תורה.

ראיתי בספרו שיח הפרשה[משהו כזה, ספר עם שאלות על הפרשה] שמדפיס ג"כ את מכתבי הגר"ח, תחת הכותרת מכתבים מחכם אחד שליט"א, ואח"כ יש עוד מכתבים תחת כותרת אחרת מרב אחר, לא זוכר את שם הכותרת. מעניין אותי ממי הם המכתבים הנוספים האלו?.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' אפריל 26, 2015 10:00 pm

צ"ל זללה"ה

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' אפריל 27, 2015 5:06 pm

באמת לא זכיתי להבין למה לא לכתוב כמקובל זצ"ל, או זצוק"ל?.

שמעתי איזה הסבר שקשור לדין העוה"ב, ונראה תמוה בעיני.
או שפשוט כי כמדומני שבגמ' קידושין שהגמ' מתיחסת איך לכנות את אביו באופן שמכבדו לאחר מיתה, אז היא אומרת זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, אז יש לנו לנקוט כלישנא דגמ', מצד שני כמדומני שגם הלשון זכר צדיק לברכה נאמר במשנה ביומא, וא"כ יתכן שבגמ' בקידושין לא נזכר לשון צדיק, כי איירי על כל בן על אביו, ולא בהכרח שכל אב הוא בגדר צדיק.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ב' אפריל 27, 2015 5:23 pm

זכר צדיק לברכה הוא לשון הכתוב, והמשנה מביאו רק לומר שמזכירים את הצדיק על הצדק שעשה, ולא כברכת המתים. זללה"ה היא דינא דגמ' האיך מברכים את אביו או רבו אחר מיתתו.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ב' אפריל 27, 2015 5:43 pm

מה שנכון נכון כתב:הכונה לקיצור הלכות על נדה ותרו"מ שחיבר ר' יהודה בויאר, ויש בו מפסקי הרחש"ג.

מה שנכון הוא שהגר"ח היה המחבר, והגר"י שליט"א לא היה אלא המו"ל.

ואגב העיון כאן נזכרתי במעשה מגודל ענוותנותו של הגר"ח, מעשה שהיה כך היה שמסיבה כל שהיא בהיותי בחור בישיבה, אכלתי על שולחנו בסעודת החג, הושיבני על ידו, והניח את האוכל בצלחתי, התלוצץ עמי כדי שארגיש טוב, וכיבדני כבוד גדול (כמובן לא בזכות שום דבר שעשיתי, אלא רק כדי לשמח יהודי וכדי שירגיש נעים). ולאחר זמן לא רב פירסמתי ספר חדו"ת, ובו תקפתי כמה פעמים בחריפות רבה -בחוצפה אפיינית ליוצאי סלבודקה (ולי בפרט)- את דברי החו"ב. בטיפשותי הרבה עוד שלחתי לו את הספר במתנה... (כשהשליח אמר שהוא ידאג שהרב יעיין בספר) ולא עוד אלא שאחרי זמן נכנסתי להתייעץ איתו על איזה ענין, חייך אלי ואמר "שלום להמחבר", כאילו לא מדובר בבחור בן 18 מחוצף הכותב נגדו בחוצפה ועוד שולח לו לקרוא, ובסוף בא להתייעץ איתו... ואגב, אציין, שאמנם לא הייתי מתיעץ איתו יותר מדי, אבל באותו מקרה בנושא ששאלתיו, השיב לי בחריפות גדולה לצד אחד, ואכן במבט לאחור, נס ששמעתי בקולו. חבל שהדור לא היה זכאי לאורו.

נ.ב. לגבי התמונות שלונקקו כאן, כמדומני שבאחת מהן רואים את הג"ר שמואל בן ר' יצחק דוד, שכפי הנראה הוא הנכד המוצלח ביותר, אם כבר מחפשים 'ממשיך'.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' אפריל 27, 2015 6:05 pm

ישבב הסופר כתב:זכר צדיק לברכה הוא לשון הכתוב, והמשנה מביאו רק לומר שמזכירים את הצדיק על הצדק שעשה, ולא כברכת המתים. זללה"ה היא דינא דגמ' האיך מברכים את אביו או רבו אחר מיתתו.

ומה שדוקא אצל הגר"ח זללה"ה 'מקפידים' לכתוב כך הוא לכאו' מחמת ה"זלה"ה" שיש הרבה בספרו הגדול על מרן זללה"ה.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ב' אפריל 27, 2015 8:53 pm

מצו"ב כתבה מתוך עיתון המבשר. בהמשך אעלה בל"נ עוד כתבות.
בסוף הכתבה, חשיפה של מסמך שכתב רבינו זללה"ה עבור המשא ומתן הקואליציוני בשנת תשס"ו. עוד הוכחה למעורבותו העמוקה בנבכי הציבוריות החרדית, מאחורי הקלעים כדרכו.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ב' אפריל 27, 2015 9:09 pm

על דרך לימודו

פורום אוצר החכמה

מי מחובר