פרטיזן כתב:בקשר למה שהעיר מאן דהוא שהרי גם הרב עלול לשכוח פעם ספירת העומר. חשוב לציין את פסק מרן בעל ה'שבט הלוי' שרב ששכח ספירת העומר וזו תהיה לו בושה גדולה, מותר לו להמשיך לספור בציבור עם ברכה.
מחמת כי גדול כבוד הבריות.
פרטיזן כתב:בקשר למה שהעיר מאן דהוא שהרי גם הרב עלול לשכוח פעם ספירת העומר. חשוב לציין את פסק מרן בעל ה'שבט הלוי' שרב ששכח ספירת העומר וזו תהיה לו בושה גדולה, מותר לו להמשיך לספור בציבור עם ברכה.
מחמת כי גדול כבוד הבריות.
"סיפרו לרבנו שליט"א שג"א הירבה להשיג על מה שפסק הגר"ש ואזנר שרב ששכח יום אחד בספירה שיכול לספור בברכה ברבים מפני כבוד התורה. [אם לא סידר מראש שיוציא אחר יד"ח] ואמר רבנו שליט"א שאכן יש טעם בדברי הגר"ש בטענתו, דהרי ספירת העומר בזה"ז דרבנן וספיקא דרבנן לקולא, ומאידך כבוד התורה זה דאורייתא. (מפי תלמידו הגרמ"ב זילברברג שליט"א, וכן יש עוד טעמים לזה שיטת הביה"ל ועוד ואכ"מ).
א. רב מנהיג בעירו ששכח באחד הימים של ספה"ע לספור הספירה ע"י שלא התפלל בביהכ"נ ונשאלתי מה יעשה בשאר הימים כי הוא רגיל לספור ברבים ואיכא כבוד התורה ובזיון אם לא יספור. +ח"א העירני דהלא אפשר שהוא יבקש ממישהו שלא יברך והוא יכוון להוציאו וה"ר מאו"ח סי' רצ"ז דמי שאינו מריח אעפ"כ יכול להוציא, ובאמת זה אינו דהתם בסי' רצ"ז הגרעק"א באמת מפקפק בזה מכח אינו מחויב בדבר שאינו יכול להוציא וע"ש מה שתי' בזה ונ"ד הו"ל כמו בן עיר שאינו יכול להוציא בן כרך ובן כרך לבן עיר כמבואר בירושלמי ובפוסקים סי' תרפ"ח וע"ש במ"ב ס"ק ח' ובשעה"צ שם, ושו"ר בפר"ח סי' תפ"ט כ' מפורש כדברינו שאינו יכול להוציא ואף על פי דאיכא חולקים על הפר"ח כ' בס' כף החיים בשם הרבה מאחרונים דהלכה כפר"ח ועיין ג"כ בס' שיח השדה שער ברכת ה' סי' ג' מש"כ בדברי הפר"ח, ודע דאין מדברי פר"ח הנ"ל סתירה לדברינו שהרי כ' שש"צ אפי' קבוע אינו יכול להוציא, דגם אני לא כתבתי רק ברב בעירו דאיכא בזה כבוד התורה וגם כבוד הצבור ע"פ מש"כ בפנים.+ בעניותי במקום הדחק כזה אפשר לסמוך על דעת הראשונים בסי' תפ"ט דכל יום מצוה בפ"ע ויספור בשאר ימים בברכה וכבר ידוע דהי' גדולים שעשו מעשה גם בלי זה לספור השאר בברכה, ואף על פי שאין לעשות כן כיון דכבר נפסקה הלכה סי' תפ"ט ס"ח, מ"מ כה"ג דאיכא כבוד התורה וכבוד הצבור אפשר לסמוך בזה, ועיין כיו"ב או"ח סי' צ"ב ס"א לענין נצרך לנקביו דאע"פ דאית בי' תועבה מעיקר הדין מתירין כה"ג ע"ש במ"א ביאור הלכה ד"ה הי', ומכ"ש כאן דאיכא מחלוקת הראשונים, וכבר ידוע מש"כ הש"ך יו"ד סי' רמ"ב דבשעת הדחק בדרבנן אפשר לסמוך על דעת יחיד.
פרטיזן כתב:בקשר למה שהעיר מאן דהוא שהרי גם הרב עלול לשכוח פעם ספירת העומר. חשוב לציין את פסק מרן בעל ה'שבט הלוי' שרב ששכח ספירת העומר וזו תהיה לו בושה גדולה, מותר לו להמשיך לספור בציבור עם ברכה.
מחמת כי גדול כבוד הבריות.
אוצר החכמה כתב:האם זה פשוט מצד הסברא שמיקרי אינו מחוייב בדבר, או שמיקרי מחוייב בדבר אבל אינו יכול לעשותו ומה הדין אז. לדוגמה מי שאינו יכול לאכול כזית מצה. האם זה פשוט שאינו יכול להוציא אחרים בעל אכילת מצה? או מדבר שאינו שומע בברכת לשמוע קול שופר.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים