שיטת זילברמן

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ה' יוני 11, 2015 10:26 pm

אני גם למדתי בזכרו, ו...
1. זכרו היה החיידר הראשון שהכניס את מציאות המבצעים שקיימים היום בכל התתי"ם, הם היו בהקפים ענקיים, ולא ידוע לי על עוד חיידר רגיל שהילדים כ"כ אהבו ללכת לחיידר, ואת הנקודה הזאת שמעתי גם מהרבה מבוגרים שלא שלחו לשם רק ראו את הילדים שלומדים שם, והם אף פעם לא ראו חיידר שיצליח להכניס כ"כ הרבה חשק בילדים.
2. אמת שיש בזילברמן המקורי הרבה תהנגדות לחסידות באופן תמוה מאד, כמו פעם, דבר שלא מוצאים היום בשום קהילה ליטאית, כנראה זה מגיע מרוב דביקותם, או רצונם לדבוק בדרך הגר"א...
3. ידוע שר' צבי מאיר זילברבג פתח חיידר חסידי בדרך של זכרו כיון שרצה שבנו יתחנך בדרך הזה אבל רצה דוקא חיידר חסידי, אח"כ הוא עזב את נשיאות החיידר אבל הוא עדיין קיים כמדומני בשם קדושת התורה, ואני מכיר הרבה חסידים ששולחים לשם. אגב אני למדתי בדכרו בתקופה שהכל היה עדיין באייש והיו שם הרבה חסידים, היום הכל בעברית וליטאי לגמרי.
4. אני הייתי פעם אצל הרבי מטשערנובל שליט"א בב"ב, והוא מאד מאד התעניין אצלי באופן חיובי אודות דרכי הלימוד וכו' והאם זה הפריע בהמשך החיים או לא.
5. לסיכום בענין דרך הלימוד: מי שהשקיע כשלמד בחיידר בדרך הזה ולמד כמו תלמיד טוב, יצא עם אוצר נפלא ביד והצליח מאד בישיבות בלי בעיה, ומאידך התלמידים החלשים שלא למדו כמו שצריך בחיידר, ניתן להבין שהיה להם קצת יותר קשיים בישיבה מבחור רגיל.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' יוני 11, 2015 10:57 pm

התבוננתי על כמה מבוגרי זכרו, והמסקנה היא שזה לא מעויל ולא מזיק.

אמנם לומדים קצת יותר תנ"ך, אבל מי שלא חוזר ע"ז במשך שנות הישיבה שוכח מהר מאוד, והמציאות היא שחוץ מזילברמן אין עוד שום ישיבה שחוזרים על תנ"ך, (וחבל..)
מאידדך גם נזק אין בזה, לא ראיתי אחד מבוגרי זכרו שרמת כישורי העיון שלו פחותה משל הלומדים בתשב"ר או עץ חיים.
(כמובן שיחידים מוכשרים בעלי זיכרון קיבלו תועלת, אבל הכלל).
בקשר לכך שהילדים אוהבים את החיידר, אתה צודק בהחלט! זה היה מהפך בעולם החיידרים, וזה עשה מהפך שחילחל לכל התתי"ם, אפי' הליטאים הקרים ביותר.

אגב, זה לא קשור בכלל לשיטת זכרו, אלא זה מגיע מאופי הירושלמי של משפחת קלצקין בכלל והאופי המיוחד של ר' משה קלצקין. אשרי חלקו.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' יוני 11, 2015 11:01 pm

יש משפט שמרן החזו"א פעם אמר 'גלעייך אין גמרא', וע"ז מבוסס החינוך הבנייברקי. וצ"ב. (אשמח אם מישהו יבאר עומק דברי מרן זלל"ה)

הבריסקר רב אמר להנהלת תשבר לעשות כמו עץ חיים, ששם הכל היה ע"י הגר"ש סלנט.

מאידך הסטייפלר הסכים עם זילברמן.
וכן הגר"י קמינצקי.

אם זכרו ידוע שהגראי"ל עודד

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ה' יוני 11, 2015 11:32 pm

ישא ברכה כתב:התבוננתי על כמה מבוגרי זכרו, והמסקנה היא שזה לא מועיל

אמנם לומדים קצת יותר תנ"ך, אבל מי שלא חוזר ע"ז במשך שנות הישיבה שוכח מהר מאוד,

דבריך תמוהים ביותר! אם מישהו לומד טוב ואח"כ לא זוכר, זה נחשב שהלימוד שלו "לא מועיל"???

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ה' יוני 11, 2015 11:42 pm

ישא ברכה כתב:התבוננתי על כמה מבוגרי זכרו, והמסקנה היא שזה לא מעויל ולא מזיק.

אמנם לומדים קצת יותר תנ"ך, אבל מי שלא חוזר ע"ז במשך שנות הישיבה שוכח מהר מאוד, והמציאות היא שחוץ מזילברמן אין עוד שום ישיבה שחוזרים על תנ"ך, (וחבל..)
מאידדך גם נזק אין בזה, לא ראיתי אחד מבוגרי זכרו שרמת כישורי העיון שלו פחותה משל הלומדים בתשב"ר או עץ חיים.
(כמובן שיחידים מוכשרים בעלי זיכרון קיבלו תועלת, אבל הכלל).
בקשר לכך שהילדים אוהבים את החיידר, אתה צודק בהחלט! זה היה מהפך בעולם החיידרים, וזה עשה מהפך שחילחל לכל התתי"ם, אפי' הליטאים הקרים ביותר.

אגב, זה לא קשור בכלל לשיטת זכרו, אלא זה מגיע מאופי הירושלמי של משפחת קלצקין בכלל והאופי המיוחד של ר' משה קלצקין. אשרי חלקו.

שכחת לציין גם את הקטע של המשניות, וזה אפילו בזכרו, גם מי שלא למד הכי הכי, אחרי הכל בחיידר חזרו הרבה מאד על משניות וממילא יוצאים עם משניות ביד, חלק זוכרים ממש בע"פ, וחלק רק חלקים, וחלק רק את הידיעות, אבל לך תמצא בחור רגיל עם כל הידיעות מקדשים וזרעים וכו', ומי מדבר על מי שממשיך לחזור גם אח"כ, ויש כאלה...

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ו' יוני 12, 2015 1:18 am

מנין כתב:
ישא ברכה כתב:התבוננתי על כמה מבוגרי זכרו, והמסקנה היא שזה לא מועיל

אמנם לומדים קצת יותר תנ"ך, אבל מי שלא חוזר ע"ז במשך שנות הישיבה שוכח מהר מאוד,

דבריך תמוהים ביותר! אם מישהו לומד טוב ואח"כ לא זוכר, זה נחשב שהלימוד שלו "לא מועיל"???

הוא מתכוון שזה לא מועיל ביחס לשיטה בחיידרים אחרים.
וכי שם לא לומדים? אלא הדגש הוא על דברים אחרים. ואינו מועיל יותר הדגש על שינון מרובה.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ו' יוני 12, 2015 2:13 am

בוודאי שיש תועלת כשלומדים תנ"ך גם אם שוכחים זאת אחרי זמן.

אבל כוונתי לגבי קנין הידע.

מחולת המחנים

כפי ששמעתי פעם ניסה רבי יצחק שלמה זילברמן שהיה איש גבור חיל בתורה ורב פעלים להנחיל את שיטתו תחילה בת"ת קמניץ ואח"כ בת"ת הדר ציון שייסד, משראה שלא עלתה בידו קם וייסד את מוסדותיו העצמאיים בתוככי העיר העתיקה.

וכמו שכבר כתבו כאן שיטת זילברמן איננה בדווקא לפי דרך הגר"א על כל פרטיה, רי"ש זילברמן שהיה ת"ח גדול ומקורי בחר את ההנהגות שמצאו חן בעיניו והטביע אותן בקהילתו.

בברכה המשולשת

ישא ברכה כתב:מה מקורה של שיטת ברקאי

כמדומני שייסדה הרב דן בארי

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' יוני 12, 2015 8:04 am

בברכה המשולשת כתב:
ישא ברכה כתב:מה מקורה של שיטת ברקאי

כמדומני שייסדה הרב דן בארי

שיטת ברקאי היא תוכנית לימודים תורנית, שיוצריה דוגלים בשימוש בכללים המופיעים בספרות חז"ל ובדרכו של הראי"ה קוק. השיטה הופעלה לראשונה בתלמוד תורה שהוקם בעיר חברון על ידי הרב דן בארי.

התוכנית משלבת הקנייה של מקורות היהדות במקביל למקצועות כלליים. היא מופעלת בכעשרים בתי ספר שונים ברחבי הארץ באופן חלקי או מלא. יסודות השיטה הם הרמוניה בין לימודי קודש וחול, לימוד על פי הפשט ופחות פלפול וכן לימוד הדרגתי - על פי דברי המשנה במסכת אבות "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש-עשרה לתלמוד".

במסגרת השיטה נעשה מאמץ שיטתי להקנות לתלמיד בכיתות א'-ד' את מרבית ספרי המקרא בידיעה מקיפה, ובכיתות ה'-ט' את המשנה. מכיתה י' ואילך המטרה היא הקניית ידע בסיסי בתלמוד. נעשה שימוש בקריאה משותפת ושינון של הפסוקים להסדרת גרסה מדויקת של הפסוקים בפי התלמידים.

מוסדות אורות עציון באפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפרת הוקמו מוסדות "אורות עציון" המלמדים על פי שיטת הלימוד של ברקאי. הרב דן בארי מלווה בפועל את בתי הספר ומהווה מדריך חינוכי לצוותים. המלווים את התלמידים מהמכינה ועד לכיתה ח' בארבעה מוסדות שונים: "מכינות" לילדי גן-חובה בניהולה של הגב' מיכל תעסן. בכל מכינה ישנה גננת (או גנן), סייעת וכן, רב האחראי להקניית הקריאה. "החטיבה הצעירה" לילדים בכיתות א-ב, מסגרת זו הינה לבנים ובנות הלומדים בכיתות נפרדות, המנהל הינו יהודה אייזנברג.

"אורות עציון בנות" ו"אורות עציון בנים" הינם שני בתי ספר נפרדים לתלמידים בכיתות ג'-ח'.

בבית הספר אורות עציון בנים הוקמה מערכת של כיתות לתלמידים הזקוקים לאתגר אינטלקטואלי, כיתה אחת בכל שכבה. פרויקט זה כונה כיתות "למען תשכיל".

בברכה המשולשת

כמו שכתבתי אצלנו לומדים רק משנה בשיטה זו

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ו' יוני 12, 2015 1:40 pm

נוה הלבנון כתב:
מנין כתב:
ישא ברכה כתב:התבוננתי על כמה מבוגרי זכרו, והמסקנה היא שזה לא מועיל

אמנם לומדים קצת יותר תנ"ך, אבל מי שלא חוזר ע"ז במשך שנות הישיבה שוכח מהר מאוד,

דבריך תמוהים ביותר! אם מישהו לומד טוב ואח"כ לא זוכר, זה נחשב שהלימוד שלו "לא מועיל"???

הוא מתכוון שזה לא מועיל ביחס לשיטה בחיידרים אחרים.
וכי שם לא לומדים? אלא הדגש הוא על דברים אחרים. ואינו מועיל יותר הדגש על שינון מרובה.

לדבריך אין ענין לעשות השתדלות כמה שיותר ללמוד באופן שיזכור אם משער שבין כך אח"כ ישכח?

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ו' יוני 12, 2015 6:34 pm

פעלעד כתב:אני גם למדתי בזכרו, ו...
1. זכרו היה החיידר הראשון שהכניס את מציאות המבצעים שקיימים היום בכל התתי"ם, הם היו בהקפים ענקיים, ולא ידוע לי על עוד חיידר רגיל שהילדים כ"כ אהבו ללכת לחיידר, ואת הנקודה הזאת שמעתי גם מהרבה מבוגרים שלא שלחו לשם רק ראו את הילדים שלומדים שם, והם אף פעם לא ראו חיידר שיצליח להכניס כ"כ הרבה חשק בילדים.

איני יודע מה היה בחיידרים אחרים אבל החיידר שאני למדתי לפני כעשרים שנה, היה בו מבצעים על שנון וחזרה של עשרות דפי גמרא (כמובן תלוי בגילאים) ופרקי משניות בע"פ וקבלנו ע"ז מתנות וכו' ואחי הבוגרים ממני (שלמדו בחיידר לפני 30 שנה) ג"כ קבלו מתנות על כך, איני יודע בדיור מתי זה התחיל אבל הוא קיים עשרות שנים.

רבי יעקב · הודעהעל ידי **רבי יעקב** » א' יוני 14, 2015 1:00 am

משיחה עם בוגר שיטת זילברמן בשיטת זילברמן
הוא הודה לי בנקודות הבאות.

א. התוצאות של זילברמן לא נראות בשטח, בעיקר בשביל שרובם לא ממשיכים בדיוק עם שיטה זו, ועוזבים את החזרה, ושוכחים המון ממה שהיו בקיאים בה בע"פ שזו אחד מעיקרי השיטה.
ב. עצם הרעיון לבוא ולחקור כל דבר מחדש, כלומר תכנון מסלול חדש, גורם אחר כך לבעיות קשות ביכולת לקבל את המסורת ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה וכויצ"ב.
ג. העובדה שהוחלט להיצמד להגר"א במקביל לחתירה לתקופת חז"ל היינו עומד בסתירה.
ד. עצם החתירה לתקופת חז"ל היא סתירה לתקופת חז"ל שתוך כדי הדורות נעשו המון שינויים, תקנות, וחרמות וכיוצ"ב. ואם כבר לחזור לתקופת חז"ל אז לאיזה מהם, ואם כבר לחזור אז למה לא לתקופת הנ"ך???
ה. שיטה זו מכניסה את שאר השיטות כבעיות, וזה גורם לכך שבוגריה רואים את רוב הציבור כהולכים בחושך, ובזו לבד כבר נמצא הבעיה.
ו. שיטה זו היא טובה למחוננים, חריפים, בלבד.

ולעניו"ד בכל שיטה חדשה [ברוחניות, ובגשמיות, וכו'] קיימת בעייתיות מסוימת, של חוסר היכולת להכיל את המכלול ועל פי רוב מייחדת ומבליטה נושא חיובי אחד או שנים שבזה מתהדרים, ובזה מצליחים, כשלעומת זה בשאר הנושאים הרי ששיטה זו אינה מציעה דבר, ואף לרוב מחלישה את שאר הנקודות.

עומרי הגר · הודעהעל ידי **עומרי הגר** » א' יוני 14, 2015 1:12 am

השבת קרא אצלנו בתורה בוגר זילברמן, שיודע את רוב רובו של התנ"ך בע"פ, ולא ידוע לי שהמשיך בחזרות אחרי שסיים ללמוד שם.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » א' יוני 14, 2015 1:20 am

רבי יעקב כתב:משיחה עם בוגר שיטת זילברמן בשיטת זילברמן
הוא אודה לי בנקודות הבאות.

א. התוצאות של זילברמן לא נראות בשטח, בעיקר בשביל שרובם לא ממשיכים בדיוק עם שיטה זו, ועוזבים את החזרה, ושוכחים המון ממה שהיו בקיאים בה בע"פ שזו אחד מעיקרי השיטה.
ב. עצם הרעיון לבוא ולחקור כל דבר מחדש, כלומר תכנון מסלול חדש, גורם אחר כך לבעיות קשות ביכולת לקבל את המסורת ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה וכויצ"ב.
ג. העובדה שהוחלט להיצמד להגר"א במקביל לחתירה לתקופת חז"ל היינו עומד בסתירה.
ד. עצם החתירה לתקופת חז"ל היא סתירה לתקופת חז"ל שתוך כדי הדורות נעשו המון שינויים, תקנות, וחרמות וכיוצ"ב. ואם כבר לחזור לתקופת חז"ל אז לאיזה מהם, ואם כבר לחזור אז למה לא לתקופת הנ"ך???
ה. שיטה זו מכניסה את שאר השיטות כבעיות, וזה גורם לכך שבוגריה רואים את רוב הציבור כהולכים בחושך, ובזו לבד כבר נמצא הבעיה.
ו. שיטה זו היא טובה למחוננים, חריפים, בלבד.

ולעניו"ד בכל שיטה חדשה [ברוחניות, ובגשמיות, וכו'] קיימת בעייתיות מסוימת, של חוסר היכולת להכיל את המכלול ועל פי רוב מייחדת ומבליטה נושא חיובי אחד או שנים שבזה מתהדרים, ובזה מצליחים, כשלעומת זה בשאר הנושאים הרי ששיטה זו אינה מציעה דבר, ואף לרוב מחלישה את שאר הנקודות.

א. כמדומני שרוב בוגרי זילברמן לא עוזבים אלא ממשיכים שם במוסדות עד זיקנה ושיבה, (גם מי שרוצה אין כ"כ אופציה). ודבריך נכונים על זכרו.
ב. לחשוב זה בריא מאוד, להחליט להיות יותר חכם מכל גדו"י, זה כבר משהו אחר - אבל לחשוב על הדרך זה הא"ב של החיים.
ג. מה הסתירה בין חז"ל לגר"א, הלוא כ"מ שמצאו בגר"א זה ההיצמדות לחז"ל?
ד. זה לא שזילברמן לא מכירים בחכמי ישראל שאחר הגמ', ובודאי שהם מקייימים חדר"ג, למשל, אלא שסבורים כי ההלכה נובעת מהגמ', ויש לזה משקל בהכרעה גם נגד חכמים אחרים.
ה. צ"ב.
ו. נכון מאוד. ולכן גדו"י לא מנהיגים אותה להמון העם.

רבי יעקב · הודעהעל ידי **רבי יעקב** » א' יוני 14, 2015 1:43 am

ישא ברכה כתב:
רבי יעקב כתב:משיחה עם בוגר שיטת זילברמן בשיטת זילברמן
הוא אודה לי בנקודות הבאות.

א. התוצאות של זילברמן לא נראות בשטח, בעיקר בשביל שרובם לא ממשיכים בדיוק עם שיטה זו, ועוזבים את החזרה, ושוכחים המון ממה שהיו בקיאים בה בע"פ שזו אחד מעיקרי השיטה.
ב. עצם הרעיון לבוא ולחקור כל דבר מחדש, כלומר תכנון מסלול חדש, גורם אחר כך לבעיות קשות ביכולת לקבל את המסורת ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה וכויצ"ב.
ג. העובדה שהוחלט להיצמד להגר"א במקביל לחתירה לתקופת חז"ל היינו עומד בסתירה.
ד. עצם החתירה לתקופת חז"ל היא סתירה לתקופת חז"ל שתוך כדי הדורות נעשו המון שינויים, תקנות, וחרמות וכיוצ"ב. ואם כבר לחזור לתקופת חז"ל אז לאיזה מהם, ואם כבר לחזור אז למה לא לתקופת הנ"ך???
ה. שיטה זו מכניסה את שאר השיטות כבעיות, וזה גורם לכך שבוגריה רואים את רוב הציבור כהולכים בחושך, ובזו לבד כבר נמצא הבעיה.
ו. שיטה זו היא טובה למחוננים, חריפים, בלבד.

ולעניו"ד בכל שיטה חדשה [ברוחניות, ובגשמיות, וכו'] קיימת בעייתיות מסוימת, של חוסר היכולת להכיל את המכלול ועל פי רוב מייחדת ומבליטה נושא חיובי אחד או שנים שבזה מתהדרים, ובזה מצליחים, כשלעומת זה בשאר הנושאים הרי ששיטה זו אינה מציעה דבר, ואף לרוב מחלישה את שאר הנקודות.

א. כמדומני שרוב בוגרי זילברמן לא עוזבים אלא ממשיכים שם במוסדות עד זיקנה ושיבה, (גם מי שרוצה אין כ"כ אופציה). ודבריך נכונים על זכרו.
ב. לחשוב זה בריא מאוד, להחליט להיות יותר חכם מכל גדו"י, זה כבר משהו אחר - אבל לחשוב על הדרך זה הא"ב של החיים.
ג. מה הסתירה בין חז"ל לגר"א, הלוא כ"מ שמצאו בגר"א זה ההיצמדות לחז"ל?
ד. זה לא שזילברמן לא מכירים בחכמי ישראל שאחר הגמ', ובודאי שהם מקייימים חדר"ג, למשל, אלא שסבורים כי ההלכה נובעת מהגמ', ויש לזה משקל בהכרעה גם נגד חכמים אחרים.
ה. צ"ב.
ו. נכון מאוד. ולכן גדו"י לא מנהיגים אותה להמון העם.

א. אני לא בדקתי כמות, אלא אלו שעוזבים שוכחים, ואלו שנשארים שם אז נשארים שם וממילא לא יוצא מהם מג"ש וכו' וכו'.
ב. לחשוב כן, אבל לא לחשוב - "שמוכרחים לדרך חדשה", וממה שאני פגשתי אז אין מקבלים את ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה, אע"פ שהם חרדים בכל הלכותיהם, הרי שבמחשבה אי שם הם ממש לא חיים את ההשקפה הזו, שמציקה להם, וממילא אינם מחויבים לקבל את כל תקנת הדור, [אלא אפשר לשבת ולפתוח את הגמ' ואולי גם ראשונים וקצת אחרונים ולהסיק מזה מה צריך לעשות].
ג. אכן, זה נכון טעיתי לגבי זה, אלא במקום שהם ימצאו את חז"ל שאין עולה עם דעת הגר"א דברי מי יקיימו???
ד. בדיוק על כך אני מדבר, הם לא מכירים בשינויים שנעשו במשך הדורות, ודעתם שאנו בתקופת חז"ל ולא השתנה כלום, ובאמת שזה שמקיימים הוא שאלה, מדוע מקיימים, שיבדקו גם את דברי חז"ל המאוחרים ויראו אולי לפי דעת חז"ל המוקדמים להם, אין לזה מקום... כי אם בודקים לגוף הענין אז יכול להימצא שדברי חז"ל בעת מסוימת לכאורה נכונה יותר מתקופה מאוחרת ואין צריך לקבל, [המציאות שאין הם נוהגים ככל תקופת חז"ל אלא להוציא מכל התקנות וההשקפה המסורה שנוסף לאורך הדורות בשיטת הלימוד פסק ועוד].
ה. אינו צריך ביאור כל שיטה שפוסלת שיטות אחרות, [לא שהיא מציינת ששיטה זו היא הטובה, שזה קיים בכל המקומות, אלא פוסל ממש את האחרים], גורם להמון זלזול והטלת דופי ברוב עם ישראל, וגורם להשחתת הנפש [מלבד גאווה, וזלזול בעדות אחרות וכיוצ"ב].
ו. אילולא ששיטה זו לא הטילה דופי בשיטות אחרות, ובעיקר בשיטה המסורה, לא הייתי מטיל דופי בשיטה זו [כי איני בקיא בפרטים בהילכות, בראיות, לא למדתי בעיון את שיטותיהם, ואיני בי את הבקיאות והחריפות של מייסדי שיטה זו ותומכיה וחסידיה].

ככלל כלל הגאונים במשך הדורות, מחז"ל ואילך הרמב"ם הגר"א הבעל התניא, בשו"ע הרב הלכות ת"ת ועוד ועוד, תמכו בשיטת בן חמש למקרא ולאסוקי שמעתה מהגמ', וליבי אומר לי [ואולי צריך אני למחות בי על שאני כותב וחושב זה] נובע הדבר שזה דבר פשוט אצלם מחמס גאונותם, ושאין שייך אחרת...ברם במציאות קשה לומר שזה הוא הדרך לכלל העולם...

רבי יעקב · הודעהעל ידי **רבי יעקב** » א' יוני 14, 2015 1:47 am

עומרי הגר כתב:השבת קרא אצלנו בתורה בוגר זילברמן, שיודע את רוב רובו של התנ"ך בע"פ, ולא ידוע לי שהמשיך בחזרות אחרי שסיים ללמוד שם.

ברור שהם זוכרים יחסית המון, אלא שזה נגמר בזה, כל אחד לפי כישרונו, הם לא ממשיכים בשיטה זו, כלומר לשנן את לימודם ע"פ שיטה זו, בדגש לאלו שעוברים אח"כ לישיבות אחרות...

בברכה המשולשת

שאלתי את בני בכורי נ"י הלומד ב"ה בשיעור א' בישיבה קטנה (שאינה כשיטת זילברמן בכלל) ויש עמו גם בחורים שלמדו בתתי"ם של זילברמן, כמו גם בחורים שלמדו במגוון מקומות. מה שהוא אמר לי זה שהבחורים שהגיעו מזילברמן ממשיכים בחזרות על מה שלמדו (לא בשעת הסדרים הרגילים) ושאכן הבחורים הנ"ל לא ידעו ללמוד גמרא עד כניסתם לישיבה כי לא למדו לפני כן, אך מהר מאוד התרגלו ואין להם בעיה בלימוד עיון ובקיאות (אם כי גם אין להם יתרון על אחרים)

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' יוני 14, 2015 10:17 am

אמנם לא העניין שיטת הלימוד אבל...

מעשה שהיה לפני כמה שנים, שהתפללתי בש"ק פ' וישב בישיבת אדרת אליהו, ולאחר קריאת המפטיר מנו את פסוקי ההפטרה (על שלושה פשעי ישראל) וראו שאין בה אלא י"ט פסוקים ודלא כמבואר בגמ' שצריך שיהיה בהפטרה לכה"פ כ"א פסוקים, ולכן החלליטו להוסיף עוד שני פסוקים בהתחלה ולהתחיל 'על שלושה פשעי יהודה'. אני הק' ניסיתי להתווכח שהיכא דסליק ענינא קורים פחות, ולא השתכנעו שאכן יש כאן סליק עניינא.
אחר זמן מצאתי ספר נדיר הנקרא משנה תורה, שנכתב על ידי רבי משה בן רבי מיימון הדיין, ששם כתב שבוישב נהגו להפטיר מ'על שלושה פשעי ישראל' עד 'אריה שאג מי לא יירא'...

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » א' יוני 14, 2015 9:55 pm

רבי יעקב כתב:
ישא ברכה כתב:
רבי יעקב כתב:משיחה עם בוגר שיטת זילברמן בשיטת זילברמן
הוא אודה לי בנקודות הבאות.

א. התוצאות של זילברמן לא נראות בשטח, בעיקר בשביל שרובם לא ממשיכים בדיוק עם שיטה זו, ועוזבים את החזרה, ושוכחים המון ממה שהיו בקיאים בה בע"פ שזו אחד מעיקרי השיטה.
ב. עצם הרעיון לבוא ולחקור כל דבר מחדש, כלומר תכנון מסלול חדש, גורם אחר כך לבעיות קשות ביכולת לקבל את המסורת ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה וכויצ"ב.
ג. העובדה שהוחלט להיצמד להגר"א במקביל לחתירה לתקופת חז"ל היינו עומד בסתירה.
ד. עצם החתירה לתקופת חז"ל היא סתירה לתקופת חז"ל שתוך כדי הדורות נעשו המון שינויים, תקנות, וחרמות וכיוצ"ב. ואם כבר לחזור לתקופת חז"ל אז לאיזה מהם, ואם כבר לחזור אז למה לא לתקופת הנ"ך???
ה. שיטה זו מכניסה את שאר השיטות כבעיות, וזה גורם לכך שבוגריה רואים את רוב הציבור כהולכים בחושך, ובזו לבד כבר נמצא הבעיה.
ו. שיטה זו היא טובה למחוננים, חריפים, בלבד.

ולעניו"ד בכל שיטה חדשה [ברוחניות, ובגשמיות, וכו'] קיימת בעייתיות מסוימת, של חוסר היכולת להכיל את המכלול ועל פי רוב מייחדת ומבליטה נושא חיובי אחד או שנים שבזה מתהדרים, ובזה מצליחים, כשלעומת זה בשאר הנושאים הרי ששיטה זו אינה מציעה דבר, ואף לרוב מחלישה את שאר הנקודות.

א. כמדומני שרוב בוגרי זילברמן לא עוזבים אלא ממשיכים שם במוסדות עד זיקנה ושיבה, (גם מי שרוצה אין כ"כ אופציה). ודבריך נכונים על זכרו.
ב. לחשוב זה בריא מאוד, להחליט להיות יותר חכם מכל גדו"י, זה כבר משהו אחר - אבל לחשוב על הדרך זה הא"ב של החיים.
ג. מה הסתירה בין חז"ל לגר"א, הלוא כ"מ שמצאו בגר"א זה ההיצמדות לחז"ל?
ד. זה לא שזילברמן לא מכירים בחכמי ישראל שאחר הגמ', ובודאי שהם מקייימים חדר"ג, למשל, אלא שסבורים כי ההלכה נובעת מהגמ', ויש לזה משקל בהכרעה גם נגד חכמים אחרים.
ה. צ"ב.
ו. נכון מאוד. ולכן גדו"י לא מנהיגים אותה להמון העם.

א. אני לא בדקתי כמות, אלא אלו שעוזבים שוכחים, ואלו שנשארים שם אז נשארים שם וממילא לא יוצא מהם מג"ש וכו' וכו'.
ב. לחשוב כן, אבל לא לחשוב - "שמוכרחים לדרך חדשה", וממה שאני פגשתי אז אין מקבלים את ההשקפה החרדית בעיקר בדעת תורה, אע"פ שהם חרדים בכל הלכותיהם, הרי שבמחשבה אי שם הם ממש לא חיים את ההשקפה הזו, שמציקה להם, וממילא אינם מחויבים לקבל את כל תקנת הדור, [אלא אפשר לשבת ולפתוח את הגמ' ואולי גם ראשונים וקצת אחרונים ולהסיק מזה מה צריך לעשות].
ג. אכן, זה נכון טעיתי לגבי זה, אלא במקום שהם ימצאו את חז"ל שאין עולה עם דעת הגר"א דברי מי יקיימו???
ד. בדיוק על כך אני מדבר, הם לא מכירים בשינויים שנעשו במשך הדורות, ודעתם שאנו בתקופת חז"ל ולא השתנה כלום, ובאמת שזה שמקיימים הוא שאלה, מדוע מקיימים, שיבדקו גם את דברי חז"ל המאוחרים ויראו אולי לפי דעת חז"ל המוקדמים להם, אין לזה מקום... כי אם בודקים לגוף הענין אז יכול להימצא שדברי חז"ל בעת מסוימת לכאורה נכונה יותר מתקופה מאוחרת ואין צריך לקבל, [המציאות שאין הם נוהגים ככל תקופת חז"ל אלא להוציא מכל התקנות וההשקפה המסורה שנוסף לאורך הדורות בשיטת הלימוד פסק ועוד].
ה. אינו צריך ביאור כל שיטה שפוסלת שיטות אחרות, [לא שהיא מציינת ששיטה זו היא הטובה, שזה קיים בכל המקומות, אלא פוסל ממש את האחרים], גורם להמון זלזול והטלת דופי ברוב עם ישראל, וגורם להשחתת הנפש [מלבד גאווה, וזלזול בעדות אחרות וכיוצ"ב].
ו. אילולא ששיטה זו לא הטילה דופי בשיטות אחרות, ובעיקר בשיטה המסורה, לא הייתי מטיל דופי בשיטה זו [כי איני בקיא בפרטים בהילכות, בראיות, לא למדתי בעיון את שיטותיהם, ואיני בי את הבקיאות והחריפות של מייסדי שיטה זו ותומכיה וחסידיה].

ככלל כלל הגאונים במשך הדורות, מחז"ל ואילך הרמב"ם הגר"א הבעל התניא, בשו"ע הרב הלכות ת"ת ועוד ועוד, תמכו בשיטת בן חמש למקרא ולאסוקי שמעתה מהגמ', וליבי אומר לי [ואולי צריך אני למחות בי על שאני כותב וחושב זה] נובע הדבר שזה דבר פשוט אצלם מחמס גאונותם, ושאין שייך אחרת...ברם במציאות קשה לומר שזה הוא הדרך לכלל העולם...

אני מגיב מסוף דבריך כי אכן קוממת אותי במש"כ בסוף כי הרמבם והגר"א דיברו לפי כוחם, תסלח זה אבל זה זילזול מחפיר באינטלגציה של הרמב"ם, שלא הכיר כראוי את סביבתו, וכל מי שמכיר את ספרי הרמב"ם עומ נדהם עד כמה שהיה בקי בהויות העולם בכל הבחינות והתחומים, פלאי פלאים. (אגב הרב התניא לא תמך בבן חמש למקקרא, ויש לו ע"ז תי' דחוק מאוד, ואכמ"ל). כנ"ל הגאון א"א שלא להתפעל מההבנה העמוקה שלו בפסיכולגיה, הוא יורד לעומק השיתין בנפש האדם, שכלו, רצונתיו, תאוותיו, תלמד קצת משלי עם פירוש הגר"א (וע"ע בשיעורי הרב הופמן בגדולת הגר"א בפסיכולגיה מודרנית).
ב. כל שיטה שמבררת אמיתויות חייבת אוטמטית להיות נגדהחולקים עליה, אין מקום לכ"א עם האמת שלו. (ולדוגמא כשהחזו"א מעמיד דרך לימוד מסוימת הוא שולל דרכים אחרות, כנ"ל בריסק, אמנם בעבודת ה', יש כר נרחב יותר כ"א לפי שורש נשמתו, ואכמ"ל). ואגב, החזו"א לא היה בעל גישה ששוללת דברים אחרים. והבריסקר רב כנ"ל. כל מי שמעיין על דרכו ובוחן את האמיתויות יש לו דעה. לפעמים זה נגד נוצרים, לפעמים נגד קראים, לפעמים נגד חב"ד, לפעמים נגד החסידים, לפעמים נגד דרך לימוד מסוימת. (זה לא מוכרח שכך יהיה, ולעת"ל יתוקן העולם במלכות ה', ומלאה הארץ דעה את ה', ולכולם יהיה ברור האמת. אבל בזמנינו שהאמת נעדרת, וצריך הרבה עיון, יש מקום לויכוחים חריפים.
ג. מדבריך נשמע את נימת הסוברים כי כל עיסוק בשיטה נהפך למחלו' אישית, שמסכנת את המידות של האדם, והוא נהיה בעל גאווה וכו'. לכל אלו אומר אני, היאך תגיבו לכלל הנודע שקנאת סופרים תרבה חכמה, וע"כ כל מוסד תורני יכולך לפתוח מתחרה בכל תחום שהוא, אני לא חושב ששורש הקנאה שם זה לש"ש, ולא מוזכר שדוקא בכה"ג, ויש עוד לבאר.
ד. בענין חז"ל אני מוכרח לציין כמה ענינים. א' זה ברור שסיום תקופת חז"ל היה סיום תקופה מסוימת שבה נחתם הבבלי, וא"א לחלוק עליו בשו"א. (וחז"ל על חז"ל יכלו לחלוק, כפי שמצוי בש"ס), אבל על הש"ס א"א לחלוק, זה נקודה מוסכמת ומוחלטת אצל כולם. אחרי זה נעמד נידון חדש, יש כל מיני הלכות שאנחנו לא מקיימים היום כדינא דגמ', רוצה דוגמא בש"ס מבואר שמלמד תינוקות לא ילמד יותר מכ"ה תינוקות, ונפסק להלכה ברמב"ם ושו"ע, למה אנחנו לא מקיימים את זה היום. הרי"ז הלכה? וא"א לחלוק על הש"ס.
כאן באה נקודת הויכוח לזילברמן, רבים מגדו"י בעבר סברו שיש הלכות שהם לא חתומות אלא הם נאמרו במצבים שונים, ולכן אפ' לשנות לפי צורך הדור. ובוודאי א"א לומר כך על מצות תפילין או על ארבעת המינים, אלא על תחומים מסוימים. בזילברמן סבורים שבהכל צריך להיצמד לחז"ל גם בהוראות בענינים אלו. את הגישה הזאת אנחנו רואים אצל הגאון.
זה סוגיא ארוכה ועמוקה ויש עוד להאריך.
ה. עוד מילה על הגאון, בזילברמן כן מקבלים את הגאון גם בחידושים של הגאון. לדוגמא בענין קול התור, גם לדבריהם זה חידוש וגילויים של הגאון. והם הולכים אח"ז בעיניים עצומות, ש"מ שלא שהגר"א התאים להם לכן ענדו עטרה, אלא גם בחידושים שחידש, אחר שקבלהו עליהם, לכל קיבלהו. אמנם הסיבה למה הם בחרו בו כי הם ראו בו שלימות ההכרה ביסודי האמונה והדת, וגם גדלות בתנ"ך משנה גמ' להלכה, אגדה, רזין דאוריתא, מדע וחכמה. ולא קם כדוגמתו עד גדולי הראשונים.

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » א' יוני 14, 2015 10:05 pm

רבי יעקב כתב:נובע הדבר שזה דבר פשוט אצלם מחמס גאונותם,

כיהודה ועוד לקרא דברי הרב ישא ברכה אקרא עלינו את המקרא

מחמס אחיך יעקב תכסך בושה

רבי יעקב · הודעהעל ידי **רבי יעקב** » א' יוני 14, 2015 11:22 pm

[quo
אני מגיב מסוף דבריך כי אכן קוממת אותי במש"כ בסוף כי הרמבם והגר"א דיברו לפי כוחם, תסלח זה אבל זה זילזול מחפיר באינטלגציה של הרמב"ם, שלא הכיר כראוי את סביבתו, וכל מי שמכיר את ספרי הרמב"ם עומ נדהם עד כמה שהיה בקי בהויות העולם בכל הבחינות והתחומים, פלאי פלאים. (אגב הרב התניא לא תמך בבן חמש למקקרא, ויש לו ע"ז תי' דחוק מאוד, ואכמ"ל). כנ"ל הגאון א"א שלא להתפעל מההבנה העמוקה שלו בפסיכולגיה, הוא יורד לעומק השיתין בנפש האדם, שכלו, רצונתיו, תאוותיו, תלמד קצת משלי עם פירוש הגר"א (וע"ע בשיעורי הרב הופמן בגדולת הגר"א בפסיכולגיה מודרנית).

"כבר מחיתי נגד עצמי... וציינתי שאני אומר את זה בזהירות הנדרשת... ביחס להבנת גדו"י כ"ש הגר"א והרמב"ם בנפש האדם אין ספק בזה, האם אכן אפשר לעמוד בכללים שהם העמידו??? במאמר המוסגר אפשר אולי להוסיף שהנה אנו רואים את הנהגת בית שמאי, בגבורה ובדין, זוהי הנהגה של יקוב הדין את ההר, ולעומת זה יש הנהגה של בית הלל של 'ואהבת לרעך כמוך', איכמ"ל, אולם מצינו גדולי הדור שהיו מתאימים להנהגת כל הדור, והיו גדולי הדור שרק מעטים היו יכולים ללכת בעקבותיהם, בעקבות דרכם דרך האמת והחריפות ללא פשרות, אכן רוחב שכלם וודאי שהבינו את דעתם של בני אדם, מכל מקום דרשו גדולות ונצורות, והדברים מבוארים רבות אודות שני סוגי צדיקים אלו עם בחסידות או בקבלה, וכיוצ"ב ואכמ"ל", אין כאן ח"ו זילזול כל שהוא בגדולי עולם, אלא דווקא בשל מעלתם וחתירתם אל האמת, כידוע דכן היא דרך הגר"א והרמב"ם

ב. כל שיטה שמבררת אמיתויות חייבת אוטמטית להיות נגדהחולקים עליה, אין מקום לכ"א עם האמת שלו. (ולדוגמא כשהחזו"א מעמיד דרך לימוד מסוימת הוא שולל דרכים אחרות, כנ"ל בריסק, אמנם בעבודת ה', יש כר נרחב יותר כ"א לפי שורש נשמתו, ואכמ"ל). ואגב, החזו"א לא היה בעל גישה ששוללת דברים אחרים. והבריסקר רב כנ"ל. כל מי שמעיין על דרכו ובוחן את האמיתויות יש לו דעה. לפעמים זה נגד נוצרים, לפעמים נגד קראים, לפעמים נגד חב"ד, לפעמים נגד החסידים, לפעמים נגד דרך לימוד מסוימת. (זה לא מוכרח שכך יהיה, ולעת"ל יתוקן העולם במלכות ה', ומלאה הארץ דעה את ה', ולכולם יהיה ברור האמת. אבל בזמנינו שהאמת נעדרת, וצריך הרבה עיון, יש מקום לויכוחים חריפים.

יורשה לי להצטנע ולחלוק עליך, ולחלק דעדיין לבוא ולומר שעד כה מתקופת חז"ל מלבד הגר"א ותלמידיו שהלכו בעקבותיו ממש כדעת שיטת זילברמן, טעו בדרכם ובחושך הלכו, וסרו מהלכות בסיסיות שהיה בידם לקיים או לא לקיים, משמעות הדברים היא האיומה ועצומה, מלבד שיש לבחון עד כמה האמת נר לרגלם ללא פניות... יש להבין שמשמעות לשלול דרך, לא פסק אחד ולא שנים, לא השקפה שזה נוטה קצת לכאן וזה לכאן, לא כמה פסקי דין וכדו'... אלא מדובר בלהכריז על כלל ישראל, דרככם אינו דרך חז"ל. זה לא אמר החזו"א ולא הבריסקר רב, אלא החזו"א והבריסקר רב, סברו, שבהרבה מקומות יש להחמיר מעיקר הדין וכדו', אבל לא שלא הבין שיש מי שחולקים עליו, ושכל דרכם אינם דרך חז"ל, וטועים בדברי חז"ל ממש, הכרזה על הדרך כטעות היא לא בריסק ולא חזו"א, חזו"א לא סבר שאחרים לא הולכים חז"ל, וההבדל הוא כחוט השערה ולאין ערוך, בדקות ההבנה, כמה שעניו"ד משגת.

ג. מדבריך נשמע את נימת הסוברים כי כל עיסוק בשיטה נהפך למחלו' אישית, שמסכנת את המידות של האדם, והוא נהיה בעל גאווה וכו'. לכל אלו אומר אני, היאך תגיבו לכלל הנודע שקנאת סופרים תרבה חכמה, וע"כ כל מוסד תורני יכולך לפתוח מתחרה בכל תחום שהוא, אני לא חושב ששורש הקנאה שם זה לש"ש, ולא מוזכר שדוקא בכה"ג, ויש עוד לבאר.

מאי קנאת סופרים לכאן בין להיות יותר טוב מהשני? ובין לשלול שרק אני הולך בדרך חז"ל, והאחרים סרו מתקנות חז"ל, מלבד דגם קנאת סופרים ברור שיש מה להרחיב בזה, דהוא אסור לבוא מצד גאווה, ועדיין המציאות מראה דלפעמים ההתעסקות הוא יותר בצד השלילה במה אחרים לא טובים, יותר ממה שמתמקדים בקנאת סופרים, [הכוונה באופן כללי לכל זרם בלי התייחסות לזילברמן, שאין אני מכירם כדבעי כדי להסיק שהם בעלי גאווה, ומואסים במי שאין הולכים כשיטתם], כתבתי את הדברים ע"פ עדות של אחד שלמד בדרך זו, ואמרתי שאם זה כן, וכפי שכן הוא טוען הרי שיש בזה חיסורי מחסרא, וקנאת סופרים זה פטיש שיכול לפוצץ כל טיעון נגד קבוצה כזה או אחרת שטוען ושולל דרך אחרת, גם אם כל מהות הדרך היא שלילה, וכל כת ביהדות שמוסיפה חומרות משונות הגובלת בכת, יכול להתהדר שאין היא שולל אלא זו היא קנאת סופרים גרידא

ד. בענין חז"ל אני מוכרח לציין כמה ענינים. א' זה ברור שסיום תקופת חז"ל היה סיום תקופה מסוימת שבה נחתם הבבלי, וא"א לחלוק עליו בשו"א. (וחז"ל על חז"ל יכלו לחלוק, כפי שמצוי בש"ס), אבל על הש"ס א"א לחלוק, זה נקודה מוסכמת ומוחלטת אצל כולם. אחרי זה נעמד נידון חדש, יש כל מיני הלכות שאנחנו לא מקיימים היום כדינא דגמ', רוצה דוגמא בש"ס מבואר שמלמד תינוקות לא ילמד יותר מכ"ה תינוקות, ונפסק להלכה ברמב"ם ושו"ע, למה אנחנו לא מקיימים את זה היום. הרי"ז הלכה? וא"א לחלוק על הש"ס.
כאן באה נקודת הויכוח לזילברמן, רבים מגדו"י בעבר סברו שיש הלכות שהם לא חתומות אלא הם נאמרו במצבים שונים, ולכן אפ' לשנות לפי צורך הדור. ובוודאי א"א לומר כך על מצות תפילין או על ארבעת המינים, אלא על תחומים מסוימים. בזילברמן סבורים שבהכל צריך להיצמד לחז"ל גם בהוראות בענינים אלו. את הגישה הזאת אנחנו רואים אצל הגאון.
זה סוגיא ארוכה ועמוקה ויש עוד להאריך.

איני מכיר כלל את שיטת הגאון, ואיני יודע מדוע הם ביכרו לקבל כך את שיטת הגאון בניגוד לכל הדור הליטאי לכאורה שהמשיך את הגאון, ובהם גדו"י, גם לפני הגאון ברור שהיו שינויים בידי גדו"י שהם לאו קטלא קניא, וידעו מכך שלכאורה יש להיצמד אל חז"ל, ומ"מ לא פסקו כן או נהגו כן, ושוב איני מבין את שיטתם, האם הם נצמדים לגר"א ומשום כך לחז"ל, או שנצמדים לתקופת חז"ל והגאון הוא הטבעת בשלשלת החסרה להם מתקופת חז"ל עד השתא, דאם הוא דעת הגר"א אז הם פשוט תלמידי הגר"א, אבל אם יש להם דברים חדשים שאינם מהגר"א, וכפי שהבנתי שיש להם, ואז רק את הרעיון של להישען על תקופת חז"ל כהגאון, זוהי העטרה שנטלו ממנו, אז השאלה היא מדוע רק בזה הם קיבלו את דעת הגאון ולא בכלל הדברים???

שאלה ב', שלא הבנתי, והיא דהנה בתקופת חז"ל נעשו שינויים בעקבות הדורות ומאורי הדור בכל תקופה ותקופה, ומאי נשתנה מאז? גם עם נחתם חז"ל וכי חז"ל סברו דמשנעלו את תלמוד בבלי אין דנים עוד בדבריהם, כיוצ"ב, היא הנחלה והסמכות שיש לרבנים בכל דור, וכפי שמצינו בראשונים והאחרונים דדנו בדברי הגמ', וכשם שיש חז"ל, יש תקופת ראשונים שהוסיפו דברים לפי הדור, וכיוצ"ב אצל האחרונים, נכון היו כמה מגדולי הדורות כגר"א וחזון איש, שסברו [ולדעתי בגודל מעלתם וחריפותם] שליבם פתוח כראשונים, והם אכן סברו שאפשר להסיק הלכות ישר מהגמ' [והראשונים], האם הם סברו דכן ניתן הרשות ליחיד ולקבוצה להתהדר להסיק הלכה מהגמ' [והראשונים] ולדלג על כל הגאונים והאחרונים [והראשונים]? איני יודע!!! אדרבא אשמח לשמוע דעתכם בזה

ה. עוד מילה על הגאון, בזילברמן כן מקבלים את הגאון גם בחידושים של הגאון. לדוגמא בענין קול התור, גם לדבריהם זה חידוש וגילויים של הגאון. והם הולכים אח"ז בעיניים עצומות, ש"מ שלא שהגר"א התאים להם לכן ענדו עטרה, אלא גם בחידושים שחידש, אחר שקבלהו עליהם, לכל קיבלהו. אמנם הסיבה למה הם בחרו בו כי הם ראו בו שלימות ההכרה ביסודי האמונה והדת, וגם גדלות בתנ"ך משנה גמ' להלכה, אגדה, רזין דאוריתא, מדע וחכמה. ולא קם כדוגמתו עד גדולי הראשונים.[/quote]

הפלא לי על מאמר זה, אני יכול להבינו אבל קשה לי להסכים, דמהיכן הסיקו שמזמן הראשונים לא היה כדוגמת הגאון? ושוב כאמור לעיל כמה שהצלחתי להבין יש דברים שחידשו מה שלא חידש הגאון, זאת אומרת שחוסר שלימות בדעת הגאון, ואדרבא הם הסיקו את הדברים בהבנה יתירה מהגאון, [כך אני מבין בשכלי הקט], ועוד פלא דדעתם לכאורה שהולכים כתקופת הגמ' וחז"ל ולא כהראשונים... וזה איני יודע מנין להם???

הבהרה : כל המסקנות שלי לגביהם אני שואב מעדות אחד בלבד. ואדרבא אני אשמח לשמוע עוד על שיטתם, שהיא שיטת השלמות שבשלמות כפי שאני מבין, ובאמת כתבתי ממה שעלה לי בשיחה עם אותו אחד, וממה ששמעתי בעבר באופן כללי

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » א' יוני 14, 2015 11:55 pm

אני לא מדבר על הגה"צ רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, כיון שהכרתיו היטב והייתי אצלו הרבה פעמים, הוא היה צדיק ומקובל ועובד ה' גדול מנקיי הדעת שבירושלים ממש, אמנם נדמה לי שילדיו או עכ"פ חלק מהם לקחו כמה פסיעות קדימה והקצינו את השיטות יותר מאביהם,
מספיק לי נקודה אחת, הרי כשרואים שאדם מדבר דברי שטות, הרי לא נקבל את דבריו אף בנושאים אחרים. והנה קמו להם כמה מהזילברמנים והחזירו 'עטרה' ליושנה וחידשו את החרם על החסידים, ויכולים לדבר ה"י על הבעש"ט ותלמידיו מה שכבר הרבה דורות לא ההינו גדולי הליטאים לדבר, כי אחרי ככלות הכל כולם יודעים האמת שבזמנו חששו מכת ש"ץ חדש ולכן עשו חרם וכו' וכו' ואח"כ נתברר לכל שלא מיניה ולא מקצתיה, ורוב השמועות הנלוזות והכתבים נגד החסידים במשך הדורות באו מהמשכילים, וגם את זאת יודעים כולם היום, ובאים אלו ומחזיקים שוב בחרם ובהתנגדות על הבעש"ט ודרך החסידות.
לאנשים כאלה א"א שלא לקרא משוגעים!!! והם הם הקצינו כ"כ ויכולים להגיע למצב כזה, אז מה משנה מהי שיטתם, משנה לכם כל שיטה של כל חמום מח מהנטורי קרתא או מאלו שעומדים יומם ולילה על משמרתם להפגין בגולובנציץ נגד גדול"י, או אלו שבאים להפגין ברח' חזו"א בב"ב? ברגע שרואים שהם סטו מהמסלול (עכ"פ כיום, ושוב, אני לא מדבר ח"ו על ר' יצחק שלמה עצמו, ואף לא על חלק מילדיו) אז כבר לא מעניין מהם ומשיטותיהם!
תארו לעצמכם מישהו דבק מאד ברבי יעקב עמדין, ולכן הוא מתחיל היום לדבר נגד ר' יהונתן אייבשיץ ומתחיל לפעול עניינים בנושא וכו', הלא למשוגע ייחשב, אז במה הם שונים?

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ב' יוני 15, 2015 7:36 pm

רבי יעקב כתב:[quo
אני מגיב מסוף דבריך כי אכן קוממת אותי במש"כ בסוף כי הרמבם והגר"א דיברו לפי כוחם, תסלח זה אבל זה זילזול מחפיר באינטלגציה של הרמב"ם, שלא הכיר כראוי את סביבתו, וכל מי שמכיר את ספרי הרמב"ם עומ נדהם עד כמה שהיה בקי בהויות העולם בכל הבחינות והתחומים, פלאי פלאים. (אגב הרב התניא לא תמך בבן חמש למקקרא, ויש לו ע"ז תי' דחוק מאוד, ואכמ"ל). כנ"ל הגאון א"א שלא להתפעל מההבנה העמוקה שלו בפסיכולגיה, הוא יורד לעומק השיתין בנפש האדם, שכלו, רצונתיו, תאוותיו, תלמד קצת משלי עם פירוש הגר"א (וע"ע בשיעורי הרב הופמן בגדולת הגר"א בפסיכולגיה מודרנית).

"כבר מחיתי נגד עצמי... וציינתי שאני אומר את זה בזהירות הנדרשת... ביחס להבנת גדו"י כ"ש הגר"א והרמב"ם בנפש האדם אין ספק בזה, האם אכן אפשר לעמוד בכללים שהם העמידו??? במאמר המוסגר אפשר אולי להוסיף שהנה אנו רואים את הנהגת בית שמאי, בגבורה ובדין, זוהי הנהגה של יקוב הדין את ההר, ולעומת זה יש הנהגה של בית הלל של 'ואהבת לרעך כמוך', איכמ"ל, אולם מצינו גדולי הדור שהיו מתאימים להנהגת כל הדור, והיו גדולי הדור שרק מעטים היו יכולים ללכת בעקבותיהם, בעקבות דרכם דרך האמת והחריפות ללא פשרות, אכן רוחב שכלם וודאי שהבינו את דעתם של בני אדם, מכל מקום דרשו גדולות ונצורות, והדברים מבוארים רבות אודות שני סוגי צדיקים אלו עם בחסידות או בקבלה, וכיוצ"ב ואכמ"ל", אין כאן ח"ו זילזול כל שהוא בגדולי עולם, אלא דווקא בשל מעלתם וחתירתם אל האמת, כידוע דכן היא דרך הגר"א והרמב"ם

ידידי היקר, עוד לא נחתי מדבריך הקודמים.. אכן טוב שמחית בעצמך, והצטרפתי גם אני הקטן למחאה, שלא יאמרו מדשתקי רבנן ש"מ ניחא להו.. קודם כל הן הרמב"ם והן הגר"א היו מאורי הדור שהנהיגו את כל ישראל בזמנם. (כמעט כל ארצות ספרד ואפריקה קיבלו ע"ע את הרמב"ם בזמנו לכל הדברים. כנ"ל אם הגר"א כעמט כל ליטא ינקה מתורת הגר"א מי במקצת ומי יותר. ב' דוקא הרמב"ם והגר"א הם מחכמי הדורות שעסקו הרבה (יחסית) בפסיכולגיה ובהתאמת הלימוד לרמת ההשכלה של האדם. אי לכך הם האחרונים שיעמידו שיטת חיים שאיננה ראויה לישום. ג. ההגיון שבשיטת הלימוד התנכי"ת הוא עצום, עי' בקונטרס שיחות הגרי"ש זילברמן בענין. ד. הדימוי והאיזכור של ב"ש וב"ה צורם לי מאוד, והוא מריח קצת דת"ל, וודאי לא התכונת, אבל תעשה לי טובה ההתיחסות לב"ש וב"ה בצורה זו מעצבן אותי..

ב. כל שיטה שמבררת אמיתויות חייבת אוטמטית להיות נגדהחולקים עליה, אין מקום לכ"א עם האמת שלו. (ולדוגמא כשהחזו"א מעמיד דרך לימוד מסוימת הוא שולל דרכים אחרות, כנ"ל בריסק, אמנם בעבודת ה', יש כר נרחב יותר כ"א לפי שורש נשמתו, ואכמ"ל). ואגב, החזו"א לא היה בעל גישה ששוללת דברים אחרים. והבריסקר רב כנ"ל. כל מי שמעיין על דרכו ובוחן את האמיתויות יש לו דעה. לפעמים זה נגד נוצרים, לפעמים נגד קראים, לפעמים נגד חב"ד, לפעמים נגד החסידים, לפעמים נגד דרך לימוד מסוימת. (זה לא מוכרח שכך יהיה, ולעת"ל יתוקן העולם במלכות ה', ומלאה הארץ דעה את ה', ולכולם יהיה ברור האמת. אבל בזמנינו שהאמת נעדרת, וצריך הרבה עיון, יש מקום לויכוחים חריפים.

יורשה לי להצטנע ולחלוק עליך, ולחלק דעדיין לבוא ולומר שעד כה מתקופת חז"ל מלבד הגר"א ותלמידיו שהלכו בעקבותיו ממש כדעת שיטת זילברמן, טעו בדרכם ובחושך הלכו, וסרו מהלכות בסיסיות שהיה בידם לקיים או לא לקיים, משמעות הדברים היא האיומה ועצומה, מלבד שיש לבחון עד כמה האמת נר לרגלם ללא פניות... יש להבין שמשמעות לשלול דרך, לא פסק אחד ולא שנים, לא השקפה שזה נוטה קצת לכאן וזה לכאן, לא כמה פסקי דין וכדו'... אלא מדובר בלהכריז על כלל ישראל, דרככם אינו דרך חז"ל. זה לא אמר החזו"א ולא הבריסקר רב, אלא החזו"א והבריסקר רב, סברו, שבהרבה מקומות יש להחמיר מעיקר הדין וכדו', אבל לא שלא הבין שיש מי שחולקים עליו, ושכל דרכם אינם דרך חז"ל, וטועים בדברי חז"ל ממש, הכרזה על הדרך כטעות היא לא בריסק ולא חזו"א, חזו"א לא סבר שאחרים לא הולכים חז"ל, וההבדל הוא כחוט השערה ולאין ערוך, בדקות ההבנה, כמה שעניו"ד משגת.

א. עכשיו אתה טוען טענה אחרת, שללכת נגד כולם זה בעיה.. תראה זה סוגיא מאוד חשובה שאני מרבה להתבונן בה, (ואולי צריך לפתוח ע"ז דיון) איך מתפתחת טעות מחשבתית אצל בנ"א. (לדוגמא, אני יביא את ר' נחמן. תסביר לי איך שלושים אלף איש בעולם מאמינים בו כמו אלוקים כמעט.. בעוד שאין לו קבלות.. והעדויות הם ממנו על עצמו.. אתה שואל ברסלבר מה המקורות על ר"נ, והתשובה היא מיניה וביה, רבי נחמן אמר שהוא נהר המטהר מכל הכתמים.. כל התירוצים ע"ז שהוא מציע דרך קלה וכו' ופיתרון זמין לטומאות הגדולות לא מספקות אותי משום מה.. כנ"ל יש להאריך את החבדיניקים מאמינים ברבי שהוא משיח היון בקבר, ושולחים לו מכתבים באגה"ק.. ויש להאריך בזה עוד ואין זמני בידי.. וחל"מ. (רצוי גם באופן אישי, כי הציבוריות מזיקה לזה). אני חוזר, ללכת נגד כולם זה דבר שצריך לחשוב עליו הרבה, להבין למה רבנים גדולים לא עשו כך וכך.. בכל אופן בזילברמן כמעט כל חידוש שהם חידשו הם לא הראשונים ולא היחידים. אם אתה מעונין בפירוט, אשתדל לפרט. בכ"א כולם זה לא ג'וקר אלא נתון מאוד חשוב שצריך לקחת בחשבון. (החסידים אוחזים שכל הליטאים טועים, הקנאים אוחזים שכל תומכי אוג"י טועים וכו', כך שזה לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו אוחז שיש רבים שטועים.

ג. מדבריך נשמע את נימת הסוברים כי כל עיסוק בשיטה נהפך למחלו' אישית, שמסכנת את המידות של האדם, והוא נהיה בעל גאווה וכו'. לכל אלו אומר אני, היאך תגיבו לכלל הנודע שקנאת סופרים תרבה חכמה, וע"כ כל מוסד תורני יכולך לפתוח מתחרה בכל תחום שהוא, אני לא חושב ששורש הקנאה שם זה לש"ש, ולא מוזכר שדוקא בכה"ג, ויש עוד לבאר.

מאי קנאת סופרים לכאן בין להיות יותר טוב מהשני? ובין לשלול שרק אני הולך בדרך חז"ל, והאחרים סרו מתקנות חז"ל, מלבד דגם קנאת סופרים ברור שיש מה להרחיב בזה, דהוא אסור לבוא מצד גאווה, ועדיין המציאות מראה דלפעמים ההתעסקות הוא יותר בצד השלילה במה אחרים לא טובים, יותר ממה שמתמקדים בקנאת סופרים, [הכוונה באופן כללי לכל זרם בלי התייחסות לזילברמן, שאין אני מכירם כדבעי כדי להסיק שהם בעלי גאווה, ומואסים במי שאין הולכים כשיטתם], כתבתי את הדברים ע"פ עדות של אחד שלמד בדרך זו, ואמרתי שאם זה כן, וכפי שכן הוא טוען הרי שיש בזה חיסורי מחסרא, וקנאת סופרים זה פטיש שיכול לפוצץ כל טיעון נגד קבוצה כזה או אחרת שטוען ושולל דרך אחרת, גם אם כל מהות הדרך היא שלילה, וכל כת ביהדות שמוסיפה חומרות משונות הגובלת בכת, יכול להתהדר שאין היא שולל אלא זו היא קנאת סופרים גרידא

קנאת סופרים נותנת לכל אדם בישראל להבליט את המיוחדות התורנית שלו. חלילה כמובן ממידת הגאווה המגונה מאוד. אבל הגמ' מלמדת אותנו יסוד חשוב ביותר, היה מקום לחקור האם הצורה שלומדים כמה ביחד ומתנצחים (דבר טבעי בלימוד בחבורה), ועיד"כ יש מריבות וכדו'. האם לכן ראוי לימוד בפרישות כדי לא לבוא לידי מריבה או שעדיף הלימוד בחבורה משום שע"י ניתן יותר לגדול? התשובה היא קנאת סופרים תרבה חכמה. דון מינה ואוקי באתרך. לכן רצוי לכל אדם לברר את דרך ה', כמובן עפ"י המסורת שלנו.

ד. בענין חז"ל אני מוכרח לציין כמה ענינים. א' זה ברור שסיום תקופת חז"ל היה סיום תקופה מסוימת שבה נחתם הבבלי, וא"א לחלוק עליו בשו"א. (וחז"ל על חז"ל יכלו לחלוק, כפי שמצוי בש"ס), אבל על הש"ס א"א לחלוק, זה נקודה מוסכמת ומוחלטת אצל כולם. אחרי זה נעמד נידון חדש, יש כל מיני הלכות שאנחנו לא מקיימים היום כדינא דגמ', רוצה דוגמא בש"ס מבואר שמלמד תינוקות לא ילמד יותר מכ"ה תינוקות, ונפסק להלכה ברמב"ם ושו"ע, למה אנחנו לא מקיימים את זה היום. הרי"ז הלכה? וא"א לחלוק על הש"ס.
כאן באה נקודת הויכוח לזילברמן, רבים מגדו"י בעבר סברו שיש הלכות שהם לא חתומות אלא הם נאמרו במצבים שונים, ולכן אפ' לשנות לפי צורך הדור. ובוודאי א"א לומר כך על מצות תפילין או על ארבעת המינים, אלא על תחומים מסוימים. בזילברמן סבורים שבהכל צריך להיצמד לחז"ל גם בהוראות בענינים אלו. את הגישה הזאת אנחנו רואים אצל הגאון.
זה סוגיא ארוכה ועמוקה ויש עוד להאריך.

איני מכיר כלל את שיטת הגאון, ואיני יודע מדוע הם ביכרו לקבל כך את שיטת הגאון בניגוד לכל הדור הליטאי לכאורה שהמשיך את הגאון, ובהם גדו"י, גם לפני הגאון ברור שהיו שינויים בידי גדו"י שהם לאו קטלא קניא, וידעו מכך שלכאורה יש להיצמד אל חז"ל, ומ"מ לא פסקו כן או נהגו כן, ושוב איני מבין את שיטתם, האם הם נצמדים לגר"א ומשום כך לחז"ל, או שנצמדים לתקופת חז"ל והגאון הוא הטבעת בשלשלת החסרה להם מתקופת חז"ל עד השתא, דאם הוא דעת הגר"א אז הם פשוט תלמידי הגר"א, אבל אם יש להם דברים חדשים שאינם מהגר"א, וכפי שהבנתי שיש להם, ואז רק את הרעיון של להישען על תקופת חז"ל כהגאון, זוהי העטרה שנטלו ממנו, אז השאלה היא מדוע רק בזה הם קיבלו את דעת הגאון ולא בכלל הדברים???

א. באמת יש גישות שונות אצל גדו"י ביחס למנהג שהוא לא כהלכה. יש שהעדיפו להחזיק כמו המנהג, וסמכו על כך שגדו"י ותיקים יסדו את המנהגים. ויש שסברו שצריך לבטל את המנהגים שאין להם טעם ברור והפשטות היא לא כן. וזה היה גישת הגר"א. דוגמא למציאות זו היא דרך הלימוד. ודאי שמאות שנים לא למדו תנ"ך בחלק נכבד מהמקומות, השאלה היא איך להתיחס לזה. הש"ך נדחק מאוד בסברא תמוהה להעמיד המנהג, והגר"א והמהר"ל ועוד נקטו לשנות את המנהג. ב. צריך להוסיף נקודה חשובה, לא כל מה שקורה בדור זה בהנהגת גדו"י, לפעמים המציאות מכתיבה אחרת גם נגד הרבה רבנים, לדוגמא דרך הלימוד בישיבות, הרב שך כתב וזעק ושום דבר לא זז.. במיוחד בימים עברו היה תקופה מסוף הראשונים עד לפני כמאה שנה (כולל זמן הגר"א) שהשלטון ההנהגתי לא היה בידי הרבנים אלא בידי ראשי הקהל שהיו להם כל מיני הכתבות. בכ"א זה סוגיא מאוד גדולה. הגרי"ש זילברמן נטה יותר שהמנהג פחות מוסמך (הוא מכריע במחלו' האחרונים הזו, דבר שאפשרי לאדם בזמנינו לאחר העיון הראוי בין הצדדים), ולכן ביכר את הגר"א.

שאלה ב', שלא הבנתי, והיא דהנה בתקופת חז"ל נעשו שינויים בעקבות הדורות ומאורי הדור בכל תקופה ותקופה, ומאי נשתנה מאז? גם עם נחתם חז"ל וכי חז"ל סברו דמשנעלו את תלמוד בבלי אין דנים עוד בדבריהם, כיוצ"ב, היא הנחלה והסמכות שיש לרבנים בכל דור, וכפי שמצינו בראשונים והאחרונים דדנו בדברי הגמ', וכשם שיש חז"ל, יש תקופת ראשונים שהוסיפו דברים לפי הדור, וכיוצ"ב אצל האחרונים, נכון היו כמה מגדולי הדורות כגר"א וחזון איש, שסברו [ולדעתי בגודל מעלתם וחריפותם] שליבם פתוח כראשונים, והם אכן סברו שאפשר להסיק הלכות ישר מהגמ' [והראשונים], האם הם סברו דכן ניתן הרשות ליחיד ולקבוצה להתהדר להסיק הלכה מהגמ' [והראשונים] ולדלג על כל הגאונים והאחרונים [והראשונים]? איני יודע!!! אדרבא אשמח לשמוע דעתכם בזה

ה. עוד מילה על הגאון, בזילברמן כן מקבלים את הגאון גם בחידושים של הגאון. לדוגמא בענין קול התור, גם לדבריהם זה חידוש וגילויים של הגאון. והם הולכים אח"ז בעיניים עצומות, ש"מ שלא שהגר"א התאים להם לכן ענדו עטרה, אלא גם בחידושים שחידש, אחר שקבלהו עליהם, לכל קיבלהו. אמנם הסיבה למה הם בחרו בו כי הם ראו בו שלימות ההכרה ביסודי האמונה והדת, וגם גדלות בתנ"ך משנה גמ' להלכה, אגדה, רזין דאוריתא, מדע וחכמה. ולא קם כדוגמתו עד גדולי הראשונים.

הפלא לי על מאמר זה, אני יכול להבינו אבל קשה לי להסכים, דמהיכן הסיקו שמזמן הראשונים לא היה כדוגמת הגאון? ושוב כאמור לעיל כמה שהצלחתי להבין יש דברים שחידשו מה שלא חידש הגאון, זאת אומרת שחוסר שלימות בדעת הגאון, ואדרבא הם הסיקו את הדברים בהבנה יתירה מהגאון, [כך אני מבין בשכלי הקט], ועוד פלא דדעתם לכאורה שהולכים כתקופת הגמ' וחז"ל ולא כהראשונים... וזה איני יודע מנין להם???

הבהרה : כל המסקנות שלי לגביהם אני שואב מעדות אחד בלבד. ואדרבא אני אשמח לשמוע עוד על שיטתם, שהיא שיטת השלמות שבשלמות כפי שאני מבין, ובאמת כתבתי ממה שעלה לי בשיחה עם אותו אחד, וממה ששמעתי בעבר באופן כללי[/quote]

רבי יעקב · הודעהעל ידי **רבי יעקב** » ב' יוני 15, 2015 8:21 pm

ישא ברכה כתב:
רבי יעקב כתב:[quo
אני מגיב מסוף דבריך כי אכן קוממת אותי במש"כ בסוף כי הרמבם והגר"א דיברו לפי כוחם, תסלח זה אבל זה זילזול מחפיר באינטלגציה של הרמב"ם, שלא הכיר כראוי את סביבתו, וכל מי שמכיר את ספרי הרמב"ם עומ נדהם עד כמה שהיה בקי בהויות העולם בכל הבחינות והתחומים, פלאי פלאים. (אגב הרב התניא לא תמך בבן חמש למקקרא, ויש לו ע"ז תי' דחוק מאוד, ואכמ"ל). כנ"ל הגאון א"א שלא להתפעל מההבנה העמוקה שלו בפסיכולגיה, הוא יורד לעומק השיתין בנפש האדם, שכלו, רצונתיו, תאוותיו, תלמד קצת משלי עם פירוש הגר"א (וע"ע בשיעורי הרב הופמן בגדולת הגר"א בפסיכולגיה מודרנית).

"כבר מחיתי נגד עצמי... וציינתי שאני אומר את זה בזהירות הנדרשת... ביחס להבנת גדו"י כ"ש הגר"א והרמב"ם בנפש האדם אין ספק בזה, האם אכן אפשר לעמוד בכללים שהם העמידו??? במאמר המוסגר אפשר אולי להוסיף שהנה אנו רואים את הנהגת בית שמאי, בגבורה ובדין, זוהי הנהגה של יקוב הדין את ההר, ולעומת זה יש הנהגה של בית הלל של 'ואהבת לרעך כמוך', איכמ"ל, אולם מצינו גדולי הדור שהיו מתאימים להנהגת כל הדור, והיו גדולי הדור שרק מעטים היו יכולים ללכת בעקבותיהם, בעקבות דרכם דרך האמת והחריפות ללא פשרות, אכן רוחב שכלם וודאי שהבינו את דעתם של בני אדם, מכל מקום דרשו גדולות ונצורות, והדברים מבוארים רבות אודות שני סוגי צדיקים אלו עם בחסידות או בקבלה, וכיוצ"ב ואכמ"ל", אין כאן ח"ו זילזול כל שהוא בגדולי עולם, אלא דווקא בשל מעלתם וחתירתם אל האמת, כידוע דכן היא דרך הגר"א והרמב"ם

ידידי היקר, עוד לא נחתי מדבריך הקודמים.. אכן טוב שמחית בעצמך, והצטרפתי גם אני הקטן למחאה, שלא יאמרו מדשתקי רבנן ש"מ ניחא להו.. קודם כל הן הרמב"ם והן הגר"א היו מאורי הדור שהנהיגו את כל ישראל בזמנם. (כמעט כל ארצות ספרד ואפריקה קיבלו ע"ע את הרמב"ם בזמנו לכל הדברים. כנ"ל אם הגר"א כעמט כל ליטא ינקה מתורת הגר"א מי במקצת ומי יותר. ב' דוקא הרמב"ם והגר"א הם מחכמי הדורות שעסקו הרבה (יחסית) בפסיכולגיה ובהתאמת הלימוד לרמת ההשכלה של האדם. אי לכך הם האחרונים שיעמידו שיטת חיים שאיננה ראויה לישום. ג. ההגיון שבשיטת הלימוד התנכי"ת הוא עצום, עי' בקונטרס שיחות הגרי"ש זילברמן בענין. ד. הדימוי והאיזכור של ב"ש וב"ה צורם לי מאוד, והוא מריח קצת דת"ל, וודאי לא התכונת, אבל תעשה לי טובה ההתיחסות לב"ש וב"ה בצורה זו מעצבן אותי..

ב. אכן הרמב"ם והגר"א היו גדולי ישראל שכולם הלכו לאורם, אלא שאם כן קשה לי מדוע בהמון דברים לא קבלו את הרמב"ם, ווכן אם אכן קבלו את הגר"א מדוע לא קיבלו בזה את שיטתו בסדר הלימוד, הדורות שבאים אחריו? אלא זאת אולי שהדרך שהם עבדו, לא פסקיהם והדרכתם, והדרך הלימוד שלהם נועד אך ורק לבעלי יכולת. ג. אני לא מדבר על היגיון, כי הגיון זה הדת"ל, השאלה שלי איפה היה ההיגיון עד הרב זילברמן?? ההתייחסות לב,ש וב"ה הן ע"פ מה שכתב המהר"ל בביאור החילוק ביניהם ומדוע קיבלו את בית הלל ולא את בית שמאי, אף שדברי שניהם דא"ח, וכן מתורת החסידות שם מבואר רבות [וכן הוא בקבלה] אודות החילוק בין צדיקים שונים, וכן ידוע השאלה אודות יצחק אבינו היכן הלכו להם כל הגרים שעשה אברהם, ומבואר בספרי חסידות [וכמדומני גם מקודם להם], שמאחר ויצחק היה מצד הדין והגבורה, והיה תקיף לא יוכלו לקבלו.

ב. כל שיטה שמבררת אמיתויות חייבת אוטמטית להיות נגד החולקים עליה, אין מקום לכ"א עם האמת שלו. (ולדוגמא כשהחזו"א מעמיד דרך לימוד מסוימת הוא שולל דרכים אחרות, כנ"ל בריסק, אמנם בעבודת ה', יש כר נרחב יותר כ"א לפי שורש נשמתו, ואכמ"ל). ואגב, החזו"א לא היה בעל גישה ששוללת דברים אחרים. והבריסקר רב כנ"ל. כל מי שמעיין על דרכו ובוחן את האמיתויות יש לו דעה. לפעמים זה נגד נוצרים, לפעמים נגד קראים, לפעמים נגד חב"ד, לפעמים נגד החסידים, לפעמים נגד דרך לימוד מסוימת. (זה לא מוכרח שכך יהיה, ולעת"ל יתוקן העולם במלכות ה', ומלאה הארץ דעה את ה', ולכולם יהיה ברור האמת. אבל בזמנינו שהאמת נעדרת, וצריך הרבה עיון, יש מקום לויכוחים חריפים.

יורשה לי להצטנע ולחלוק עליך, ולחלק דעדיין לבוא ולומר שעד כה מתקופת חז"ל מלבד הגר"א ותלמידיו שהלכו בעקבותיו ממש כדעת שיטת זילברמן, טעו בדרכם ובחושך הלכו, וסרו מהלכות בסיסיות שהיה בידם לקיים או לא לקיים, משמעות הדברים היא האיומה ועצומה, מלבד שיש לבחון עד כמה האמת נר לרגלם ללא פניות... יש להבין שמשמעות לשלול דרך, לא פסק אחד ולא שנים, לא השקפה שזה נוטה קצת לכאן וזה לכאן, לא כמה פסקי דין וכדו'... אלא מדובר בלהכריז על כלל ישראל, דרככם אינו דרך חז"ל. זה לא אמר החזו"א ולא הבריסקר רב, אלא החזו"א והבריסקר רב, סברו, שבהרבה מקומות יש להחמיר מעיקר הדין וכדו', אבל לא שלא הבין שיש מי שחולקים עליו, ושכל דרכם אינם דרך חז"ל, וטועים בדברי חז"ל ממש, הכרזה על הדרך כטעות היא לא בריסק ולא חזו"א, חזו"א לא סבר שאחרים לא הולכים חז"ל, וההבדל הוא כחוט השערה ולאין ערוך, בדקות ההבנה, כמה שעניו"ד משגת.

א. עכשיו אתה טוען טענה אחרת, שללכת נגד כולם זה בעיה.. תראה זה סוגיא מאוד חשובה שאני מרבה להתבונן בה, (ואולי צריך לפתוח ע"ז דיון) איך מתפתחת טעות מחשבתית אצל בנ"א. (לדוגמא, אני יביא את ר' נחמן. תסביר לי איך שלושים אלף איש בעולם מאמינים בו כמו אלוקים כמעט.. בעוד שאין לו קבלות.. והעדויות הם ממנו על עצמו.. אתה שואל ברסלבר מה המקורות על ר"נ, והתשובה היא מיניה וביה, רבי נחמן אמר שהוא נהר המטהר מכל הכתמים.. כל התירוצים ע"ז שהוא מציע דרך קלה וכו' ופיתרון זמין לטומאות הגדולות לא מספקות אותי משום מה.. כנ"ל יש להאריך את החבדיניקים מאמינים ברבי שהוא משיח היון בקבר, ושולחים לו מכתבים באגה"ק.. ויש להאריך בזה עוד ואין זמני בידי.. וחל"מ. (רצוי גם באופן אישי, כי הציבוריות מזיקה לזה). אני חוזר, ללכת נגד כולם זה דבר שצריך לחשוב עליו הרבה, להבין למה רבנים גדולים לא עשו כך וכך.. בכל אופן בזילברמן כמעט כל חידוש שהם חידשו הם לא הראשונים ולא היחידים. אם אתה מעונין בפירוט, אשתדל לפרט. בכ"א כולם זה לא ג'וקר אלא נתון מאוד חשוב שצריך לקחת בחשבון. (החסידים אוחזים שכל הליטאים טועים, הקנאים אוחזים שכל תומכי אוג"י טועים וכו', כך שזה לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו אוחז שיש רבים שטועים.

הייתי שמח לשתף את דעתי אודות הנ"ל להבין את ברסלב וחב"ד, וכאחד שמכיר מעט את שני החסידויות די קרוב מי יותר ומי פחות. אני מבים שהם צריכים לבסס כל חידוש, היות וכדי שיהיו בטוחים בשיטה שלהם, אולם זה עדיין צ"ע האם בסברות וראיות אפשר לסור מדרך המסורה??? אתמהמה. דרך אגב לא ברסלב ולא חב"ד שוללים את האחרים וגם החסידים כולל הנ"ל לא שוללים את הליטאים, טענתם היא שבדור זה צריך גם לחסידות כדי לשרוד רוחנית, אולם אין הם חושבים שהם סרו מהדרך, אלא שעדיין לא גילו את האור החסידות וחסר להם... אבל כאן הטענה היא שרבבות עמך בית ישראל לאורך כל הדורות מחז"ל אין נוהגים כתקנת חז"ל, וזה אינו מובן לי בשכלי הקט...

ג. מדבריך נשמע את נימת הסוברים כי כל עיסוק בשיטה נהפך למחלו' אישית, שמסכנת את המידות של האדם, והוא נהיה בעל גאווה וכו'. לכל אלו אומר אני, היאך תגיבו לכלל הנודע שקנאת סופרים תרבה חכמה, וע"כ כל מוסד תורני יכולך לפתוח מתחרה בכל תחום שהוא, אני לא חושב ששורש הקנאה שם זה לש"ש, ולא מוזכר שדוקא בכה"ג, ויש עוד לבאר.

מאי קנאת סופרים לכאן בין להיות יותר טוב מהשני? ובין לשלול שרק אני הולך בדרך חז"ל, והאחרים סרו מתקנות חז"ל, מלבד דגם קנאת סופרים ברור שיש מה להרחיב בזה, דהוא אסור לבוא מצד גאווה, ועדיין המציאות מראה דלפעמים ההתעסקות הוא יותר בצד השלילה במה אחרים לא טובים, יותר ממה שמתמקדים בקנאת סופרים, [הכוונה באופן כללי לכל זרם בלי התייחסות לזילברמן, שאין אני מכירם כדבעי כדי להסיק שהם בעלי גאווה, ומואסים במי שאין הולכים כשיטתם], כתבתי את הדברים ע"פ עדות של אחד שלמד בדרך זו, ואמרתי שאם זה כן, וכפי שכן הוא טוען הרי שיש בזה חיסורי מחסרא, וקנאת סופרים זה פטיש שיכול לפוצץ כל טיעון נגד קבוצה כזה או אחרת שטוען ושולל דרך אחרת, גם אם כל מהות הדרך היא שלילה, וכל כת ביהדות שמוסיפה חומרות משונות הגובלת בכת, יכול להתהדר שאין היא שולל אלא זו היא קנאת סופרים גרידא

קנאת סופרים נותנת לכל אדם בישראל להבליט את המיוחדות התורנית שלו. חלילה כמובן ממידת הגאווה המגונה מאוד. אבל הגמ' מלמדת אותנו יסוד חשוב ביותר, היה מקום לחקור האם הצורה שלומדים כמה ביחד ומתנצחים (דבר טבעי בלימוד בחבורה), ועיד"כ יש מריבות וכדו'. האם לכן ראוי לימוד בפרישות כדי לא לבוא לידי מריבה או שעדיף הלימוד בחבורה משום שע"י ניתן יותר לגדול? התשובה היא קנאת סופרים תרבה חכמה. דון מינה ואוקי באתרך. לכן רצוי לכל אדם לברר את דרך ה', כמובן עפ"י המסורת שלנו.

אני לא חולק, על זה שכל אחד יכול להוסיף מצד קנאת סופרים ולהחמיר, כמו בריסק וכדו', אבל לומר שהדרך שצעדו בכל הדורות הוא טעות ביסדה, מה נאמר??? קנאת סופרים זה לא הצדקה לכך, גם הדת"ל לסוגיהם, והקנאים לסוגיהם יכולים להשתמש בטיעון משכנע זה

ד. בענין חז"ל אני מוכרח לציין כמה ענינים. א' זה ברור שסיום תקופת חז"ל היה סיום תקופה מסוימת שבה נחתם הבבלי, וא"א לחלוק עליו בשו"א. (וחז"ל על חז"ל יכלו לחלוק, כפי שמצוי בש"ס), אבל על הש"ס א"א לחלוק, זה נקודה מוסכמת ומוחלטת אצל כולם. אחרי זה נעמד נידון חדש, יש כל מיני הלכות שאנחנו לא מקיימים היום כדינא דגמ', רוצה דוגמא בש"ס מבואר שמלמד תינוקות לא ילמד יותר מכ"ה תינוקות, ונפסק להלכה ברמב"ם ושו"ע, למה אנחנו לא מקיימים את זה היום. הרי"ז הלכה? וא"א לחלוק על הש"ס.

כאן באה נקודת הויכוח לזילברמן, רבים מגדו"י בעבר סברו שיש הלכות שהם לא חתומות אלא הם נאמרו במצבים שונים, ולכן אפ' לשנות לפי צורך הדור. ובוודאי א"א לומר כך על מצות תפילין או על ארבעת המינים, אלא על תחומים מסוימים. בזילברמן סבורים שבהכל צריך להיצמד לחז"ל גם בהוראות בענינים אלו. את הגישה הזאת אנחנו רואים אצל הגאון.
זה סוגיא ארוכה ועמוקה ויש עוד להאריך.

איני מכיר כלל את שיטת הגאון, ואיני יודע מדוע הם ביכרו לקבל כך את שיטת הגאון בניגוד לכל הדור הליטאי לכאורה שהמשיך את הגאון, ובהם גדו"י, גם לפני הגאון ברור שהיו שינויים בידי גדו"י שהם לאו קטלא קניא, וידעו מכך שלכאורה יש להיצמד אל חז"ל, ומ"מ לא פסקו כן או נהגו כן, ושוב איני מבין את שיטתם, האם הם נצמדים לגר"א ומשום כך לחז"ל, או שנצמדים לתקופת חז"ל והגאון הוא הטבעת בשלשלת החסרה להם מתקופת חז"ל עד השתא, דאם הוא דעת הגר"א אז הם פשוט תלמידי הגר"א, אבל אם יש להם דברים חדשים שאינם מהגר"א, וכפי שהבנתי שיש להם, ואז רק את הרעיון של להישען על תקופת חז"ל כהגאון, זוהי העטרה שנטלו ממנו, אז השאלה היא מדוע רק בזה הם קיבלו את דעת הגאון ולא בכלל הדברים???

א. באמת יש גישות שונות אצל גדו"י ביחס למנהג שהוא לא כהלכה. יש שהעדיפו להחזיק כמו המנהג, וסמכו על כך שגדו"י ותיקים יסדו את המנהגים. ויש שסברו שצריך לבטל את המנהגים שאין להם טעם ברור והפשטות היא לא כן. וזה היה גישת הגר"א. דוגמא למציאות זו היא דרך הלימוד. ודאי שמאות שנים לא למדו תנ"ך בחלק נכבד מהמקומות, השאלה היא איך להתיחס לזה. הש"ך נדחק מאוד בסברא תמוהה להעמיד המנהג, והגר"א והמהר"ל ועוד נקטו לשנות את המנהג. ב. צריך להוסיף נקודה חשובה, לא כל מה שקורה בדור זה בהנהגת גדו"י, לפעמים המציאות מכתיבה אחרת גם נגד הרבה רבנים, לדוגמא דרך הלימוד בישיבות, הרב שך כתב וזעק ושום דבר לא זז.. במיוחד בימים עברו היה תקופה מסוף הראשונים עד לפני כמאה שנה (כולל זמן הגר"א) שהשלטון ההנהגתי לא היה בידי הרבנים אלא בידי ראשי הקהל שהיו להם כל מיני הכתבות. בכ"א זה סוגיא מאוד גדולה. הגרי"ש זילברמן נטה יותר שהמנהג פחות מוסמך (הוא מכריע במחלו' האחרונים הזו, דבר שאפשרי לאדם בזמנינו לאחר העיון הראוי בין הצדדים), ולכן ביכר את הגר"א.

[b]שוב לכאורה הם מבכר גם את הגמ' מעל הראשונים כמה שאני מבין את יסוד השיטה, זה שיש כאן דיון אודות אם אפשר לחלוק על הראשונים וכיוצ"ב, הרי שרוב בנין ומנין של כלל ישראל מלבד מה שידוע מהגר"א, הרי שהם בדרך פלפול בגמ' ובפוסקים השתנו דברים הרבה בהתאמה לדורות... אמנם בנקודת הלימוד אין בטוח שהוא לא השתנה בע"כ, אבל לבוא ולהחזיר עטרה ליושנה על סמך זה צ"ע, היכן היו גדו"י בזה. גם אודות לחלוק על האחרונים חלוקים הפוסקים כמה ניתן לחלוק ועדי היכן, ורבו האשכולות והכללים בזה, ולכן לבוא ולומר ולהישען נגד מה שנתקבל על כל עם ישראל, ובפשטות אף לא קבלו כן גדו"י אחר הגר"א את שיטתו בזה, לפי שיש את הגאון ועוד שסברו שאין לשנות מחז"ל כמלוא נימה, היא נמצאת בשאלה, ופוק חזי מאי עמה דבר, שלא רק בהלכה אלא אף בקבלת הוראה והשקפה, רואים מה שהחזיק במשך הדורות ואם הוא נתקבל הרי שהורו רבותינו שזו היא הדרך הנכונה, וההנ המציאות מוכיחה שדרכם לא התקבל, ודי בזה לכאורה להיווכח שאין דרכם הראויה לכאורה לכל עם ישראל

שאלה ב', שלא הבנתי, והיא דהנה בתקופת חז"ל נעשו שינויים בעקבות הדורות ומאורי הדור בכל תקופה ותקופה, ומאי נשתנה מאז? גם עם נחתם חז"ל וכי חז"ל סברו דמשנעלו את תלמוד בבלי אין דנים עוד בדבריהם, כיוצ"ב, היא הנחלה והסמכות שיש לרבנים בכל דור, וכפי שמצינו בראשונים והאחרונים דדנו בדברי הגמ', וכשם שיש חז"ל, יש תקופת ראשונים שהוסיפו דברים לפי הדור, וכיוצ"ב אצל האחרונים, נכון היו כמה מגדולי הדורות כגר"א וחזון איש, שסברו [ולדעתי בגודל מעלתם וחריפותם] שליבם פתוח כראשונים, והם אכן סברו שאפשר להסיק הלכות ישר מהגמ' [והראשונים], האם הם סברו דכן ניתן הרשות ליחיד ולקבוצה להתהדר להסיק הלכה מהגמ' [והראשונים] ולדלג על כל הגאונים והאחרונים [והראשונים]? איני יודע!!! אדרבא אשמח לשמוע דעתכם בזה[/b]

ה. עוד מילה על הגאון, בזילברמן כן מקבלים את הגאון גם בחידושים של הגאון. לדוגמא בענין קול התור, גם לדבריהם זה חידוש וגילויים של הגאון. והם הולכים אח"ז בעיניים עצומות, ש"מ שלא שהגר"א התאים להם לכן ענדו עטרה, אלא גם בחידושים שחידש, אחר שקבלהו עליהם, לכל קיבלהו. אמנם הסיבה למה הם בחרו בו כי הם ראו בו שלימות ההכרה ביסודי האמונה והדת, וגם גדלות בתנ"ך משנה גמ' להלכה, אגדה, רזין דאוריתא, מדע וחכמה. ולא קם כדוגמתו עד גדולי הראשונים.

הפלא לי על מאמר זה, אני יכול להבינו אבל קשה לי להסכים, דמהיכן הסיקו שמזמן הראשונים לא היה כדוגמת הגאון? ושוב כאמור לעיל כמה שהצלחתי להבין יש דברים שחידשו מה שלא חידש הגאון, זאת אומרת שחוסר שלימות בדעת הגאון, ואדרבא הם הסיקו את הדברים בהבנה יתירה מהגאון, [כך אני מבין בשכלי הקט], ועוד פלא דדעתם לכאורה שהולכים כתקופת הגמ' וחז"ל ולא כהראשונים... וזה איני יודע מנין להם???

הבהרה : כל המסקנות שלי לגביהם אני שואב מעדות אחד בלבד. ואדרבא אני אשמח לשמוע עוד על שיטתם, שהיא שיטת השלמות שבשלמות כפי שאני מבין, ובאמת כתבתי ממה שעלה לי בשיחה עם אותו אחד, וממה ששמעתי בעבר באופן כללי

[/quote]

ספרים וועלט

הכהן כתב:אמנם לא העניין שיטת הלימוד אבל...

מעשה שהיה לפני כמה שנים, שהתפללתי בש"ק פ' וישב בישיבת אדרת אליהו, ולאחר קריאת המפטיר מנו את פסוקי ההפטרה (על שלושה פשעי ישראל) וראו שאין בה אלא י"ט פסוקים ודלא כמבואר בגמ' שצריך שיהיה בהפטרה לכה"פ כ"א פסוקים, ולכן החלליטו להוסיף עוד שני פסוקים בהתחלה ולהתחיל 'על שלושה פשעי יהודה'. אני הק' ניסיתי להתווכח שהיכא דסליק ענינא קורים פחות, ולא השתכנעו שאכן יש כאן סליק עניינא.
אחר זמן מצאתי ספר נדיר הנקרא משנה תורה, שנכתב על ידי רבי משה בן רבי מיימון הדיין, ששם כתב שבוישב נהגו להפטיר מ'על שלושה פשעי ישראל' עד 'אריה שאג מי לא יירא'...

מצד אחד אכן תמוה שעשו כן ללא חקירה נוספת. הלא ידעו גם קודם שבת איזה הפטרה הם עומדים לקרוא... אך מצד השני, מה זה כ"כ משונה שחשבו שיש כאן בקעה לגדור ולאח"ז ראו ברמב"ם שאין הדבר כפי מה שחשבו. מצינו דוגמאות כאלו לאלפים החל מן האמוראים דרך הראשונים עד גדולי הפוסקים המסיימים את דבריהם ב"שוב מצאתי ב..."

עתניאל בן קנז

ספרים וועלט כתב:
הכהן כתב:אמנם לא העניין שיטת הלימוד אבל...

מעשה שהיה לפני כמה שנים, שהתפללתי בש"ק פ' וישב בישיבת אדרת אליהו, ולאחר קריאת המפטיר מנו את פסוקי ההפטרה (על שלושה פשעי ישראל) וראו שאין בה אלא י"ט פסוקים ודלא כמבואר בגמ' שצריך שיהיה בהפטרה לכה"פ כ"א פסוקים, ולכן החלליטו להוסיף עוד שני פסוקים בהתחלה ולהתחיל 'על שלושה פשעי יהודה'. אני הק' ניסיתי להתווכח שהיכא דסליק ענינא קורים פחות, ולא השתכנעו שאכן יש כאן סליק עניינא.
אחר זמן מצאתי ספר נדיר הנקרא משנה תורה, שנכתב על ידי רבי משה בן רבי מיימון הדיין, ששם כתב שבוישב נהגו להפטיר מ'על שלושה פשעי ישראל' עד 'אריה שאג מי לא יירא'...

מצד אחד אכן תמוה שעשו כן ללא חקירה נוספת. הלא ידעו גם קודם שבת איזה הפטרה הם עומדים לקרוא... אך מצד השני, מה זה כ"כ משונה שחשבו שיש כאן בקעה לגדור ולאח"ז ראו ברמב"ם שאין הדבר כפי מה שחשבו. מצינו דוגמאות כאלו לאלפים החל מן האמוראים דרך הראשונים עד גדולי הפוסקים המסיימים את דבריהם ב"שוב מצאתי ב..."

השאלה היא על הגישה.
האם בעצם אנו נוהגים כפי שהיה מקובל עד עכשיו, כפי שראינו אצל הורינו שראו אצל הוריהם ורבותיהם - למרות שיתכן שנפלו אי אילו שיבושים ועוותים בדרך - חוץ ממקום שהוכח לנו בהכרח שנפל איזה שיבוש.
או בעצם, כל מה שהיה מקובל, בטעות יסודו, ומקורו מאנשים שלא ידעו / לא חשבו מספיק. ואנחנו החכמים נקבע מחדש מה ראוי ומה נכון (על פי דברי חז"ל והגר"א).

מתושלח · הודעהעל ידי **מתושלח** » ג' יוני 16, 2015 10:08 pm

כידוע יש ב' משפחות נכבדות בעיר העתיקה שבירושלים שאחד מבניהם נהפך לקראי לגמרי!
כשדיברתי בנושא זה עם אחד מידידי (שלמד בסניף של זילברמן בלייקוואוד ועכשיו אינו יכול להסתדר עם המהלך הרגילי בישיבות מחמת כן) הוא אמר לי "זה לא נורא, הם הלכו מסוג אחד של קראי לסוג אחר של קראי".
וזהו מפי אחד מבוגרי ישיבתם!

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ד' יוני 17, 2015 10:02 am

ספרים וועלט כתב:
הכהן כתב:אמנם לא העניין שיטת הלימוד אבל...

מעשה שהיה לפני כמה שנים, שהתפללתי בש"ק פ' וישב בישיבת אדרת אליהו, ולאחר קריאת המפטיר מנו את פסוקי ההפטרה (על שלושה פשעי ישראל) וראו שאין בה אלא י"ט פסוקים ודלא כמבואר בגמ' שצריך שיהיה בהפטרה לכה"פ כ"א פסוקים, ולכן החלליטו להוסיף עוד שני פסוקים בהתחלה ולהתחיל 'על שלושה פשעי יהודה'. אני הק' ניסיתי להתווכח שהיכא דסליק ענינא קורים פחות, ולא השתכנעו שאכן יש כאן סליק עניינא.
אחר זמן מצאתי ספר נדיר הנקרא משנה תורה, שנכתב על ידי רבי משה בן רבי מיימון הדיין, ששם כתב שבוישב נהגו להפטיר מ'על שלושה פשעי ישראל' עד 'אריה שאג מי לא יירא'...

מצד אחד אכן תמוה שעשו כן ללא חקירה נוספת. הלא ידעו גם קודם שבת איזה הפטרה הם עומדים לקרוא... אך מצד השני, מה זה כ"כ משונה שחשבו שיש כאן בקעה לגדור ולאח"ז ראו ברמב"ם שאין הדבר כפי מה שחשבו. מצינו דוגמאות כאלו לאלפים החל מן האמוראים דרך הראשונים עד גדולי הפוסקים המסיימים את דבריהם ב"שוב מצאתי ב..."

לא אמרתי שהם ראו, אלא שאני ראיתי.
"שוב מצאתי ב..." יכול להגיע בנושא עיוני ולא בנושא הלכתי שמשנים ואח"כ מחזירים. ע"ז נאמר "אל תבוז כי זקנה אמך".

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' ספטמבר 26, 2016 2:46 am

ישיבישקייט כתב:פעם בא ילד אחד מזילברמן לחיידר רגיל.
המפקח החליט לעשות עליו מחקר וקראל לילד רגיל מהחיידר ושאל אותו על פרשתינו, מה נתן יעקב לעשו, הילד לא ידע בדיוק אלא פלט ''הרבה בהמות וחיות'', שאל המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' וענה הילד את כל הסיפור.
אח"כ קרא לזילברמני ושאל אותו מה נתן יעקב לעשו, הילד עשה הלוך חזור בראש ומיד ענה 'תיישים מאתים עיזים עשרים וכו' מילה במילה, כמובן.
שאל אותו המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' ואז הילד הסתבך וחוץ מהמילים ''אולי אכפרה פניו'' לא ידע בבהירות לומר את כל הסיפור בעקביות...

גם אני האמנתי פעם לאגדות הללו...
לימדתי כמה שנים בחיידר 'רגיל', וכיום אני מלמד בחיידר של 'זכרו' (אם כי בכיתה הגבוהה) כבר כמה שנים.
חד משמעית, ללא שום ספק, הילדים של 'זכרו' גם זוכרים יותר טוב וגם מבינים יותר טוב.

פרנקל תאומים

גם אני הק' רוצה להוסיף על קודמיי ולכתוב בשבחה של שיטת 'זכרו', ביודעי ובמכירי קאמינא, הילדים רוכשים בקיאות מרשימה מאד+הבנה טובה בספרי התנ"ך ובשישה סדרי משנה, ממש פלאי פלאים.
התענוג של קניין החכמה (כפשוטו- לדעת) משמח את ליבם של הילדים, ונוטע בהם חשק להוסיף לקח. הכניסה שלהם ללימוד הגמ' קלה יותר, מפני שאת המשניות ואת המקראות שעליהן מבוססת הגמ', הם כבר יודעים היטב.
מתחילים ללמוד גמ' בכיתה ו', והפלא ופלא, נכנסים ללמוד בישיבות קטנות ולאחמ"כ בישי"ג מעולות, משתלבים בהן מצויין, ומצליחים בוודאי לא פחות מחבריהם שלמדו גמ' כבר מכיתה ד'. לכאו' זו היא הדרך האמצעית המאזנת בין הצורך לקנות תנ"ך ושישה סדרי משנה בקניין אמיתי, ובין הצורך להשתלב היטב בעולם הישיבות.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' ספטמבר 26, 2016 4:41 pm

איש גלילי כתב:
ישיבישקייט כתב:פעם בא ילד אחד מזילברמן לחיידר רגיל.
המפקח החליט לעשות עליו מחקר וקראל לילד רגיל מהחיידר ושאל אותו על פרשתינו, מה נתן יעקב לעשו, הילד לא ידע בדיוק אלא פלט ''הרבה בהמות וחיות'', שאל המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' וענה הילד את כל הסיפור.
אח"כ קרא לזילברמני ושאל אותו מה נתן יעקב לעשו, הילד עשה הלוך חזור בראש ומיד ענה 'תיישים מאתים עיזים עשרים וכו' מילה במילה, כמובן.
שאל אותו המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' ואז הילד הסתבך וחוץ מהמילים ''אולי אכפרה פניו'' לא ידע בבהירות לומר את כל הסיפור בעקביות...

גם אני האמנתי פעם לאגדות הללו...
לימדתי כמה שנים בחיידר 'רגיל', וכיום אני מלמד בחיידר של 'זכרו' (אם כי בכיתה הגבוהה) כבר כמה שנים.
חד משמעית, ללא שום ספק, הילדים של 'זכרו' גם זוכרים יותר טוב וגם מבינים יותר טוב.

איני מבין כיצד הנך משווה בין זילברמן ל'זכרו'. בזכרו לא דקלמו מילה במילה כלל, בעיקר שקדו על הבנת הנושאים ומכלול העניין, החזרות המסיביות שחווינו שם התמקדו אך ורק בנושאים הכללים [=נתינת כותרת לכל פרשה קטנה] ובתוכן, וכמעט ולא במילים כצורתן. כך שגם אתה צודק וגם הרב ישיבישקייט [לכאורה] צודק.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' ספטמבר 26, 2016 6:36 pm

פלגינן כתב:
איש גלילי כתב:
ישיבישקייט כתב:פעם בא ילד אחד מזילברמן לחיידר רגיל.
המפקח החליט לעשות עליו מחקר וקראל לילד רגיל מהחיידר ושאל אותו על פרשתינו, מה נתן יעקב לעשו, הילד לא ידע בדיוק אלא פלט ''הרבה בהמות וחיות'', שאל המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' וענה הילד את כל הסיפור.
אח"כ קרא לזילברמני ושאל אותו מה נתן יעקב לעשו, הילד עשה הלוך חזור בראש ומיד ענה 'תיישים מאתים עיזים עשרים וכו' מילה במילה, כמובן.
שאל אותו המפקח ''ולמה הוא נתן לו'' ואז הילד הסתבך וחוץ מהמילים ''אולי אכפרה פניו'' לא ידע בבהירות לומר את כל הסיפור בעקביות...

גם אני האמנתי פעם לאגדות הללו...
לימדתי כמה שנים בחיידר 'רגיל', וכיום אני מלמד בחיידר של 'זכרו' (אם כי בכיתה הגבוהה) כבר כמה שנים.
חד משמעית, ללא שום ספק, הילדים של 'זכרו' גם זוכרים יותר טוב וגם מבינים יותר טוב.

איני מבין כיצד הנך משווה בין זילברמן ל'זכרו'. בזכרו לא דקלמו מילה במילה כלל, בעיקר שקדו על הבנת הנושאים ומכלול העניין, החזרות המסיביות שחווינו שם התמקדו אך ורק בנושאים הכללים [=נתינת כותרת לכל פרשה קטנה] ובתוכן, וכמעט ולא במילים כצורתן. כך שגם אתה צודק וגם הרב ישיבישקייט [לכאורה] צודק.

אמנם אינני יכול לחוות דעה מוחלטת בענין זילברמן, כי מעולם לא לימדתי שם (אם כי אני מכיר כמה וכמה מבוגרי השיטה, והם עושים רושם חיובי מאד).
אך בעניין 'זכרו', אינני יודע איפה למדת, איפה שאני מלמד עושים במשך השבוע 15 גירסות על החומר, ומקפידים היטב על המילים בצורתן, ואכן [מלבד מה שהילדים מבינים היטב] הילדים יודעים לדקלם פסוקים שלמים מכל מקום. וכן במשנה.

בברכה המשולשת

כפי שכתבתי פעם באשכול אחר: בת"ת של הבנים שלי נ"י לומדים תנ"ך בשיטת זילברמן (כיתות א-ה) משניות בשיטת ברקאי (כיתות ד-ח) וגמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון (כיתות ז-ח) וב"ה רואים תוצאות מצויינות. בנוסף, שאלתי את בני בכורי נ"י הלומד ב"ה בשיעור א' בישיבה קטנה (שאינה כשיטת זילברמן בכלל) ויש עמו גם בחורים שלמדו בתתי"ם של זילברמן, כמו גם בחורים שלמדו במגוון מקומות. מה שהוא אמר לי זה שהבחורים שהגיעו מזילברמן ממשיכים בחזרות על מה שלמדו (לא בשעת הסדרים הרגילים) ושאכן הבחורים הנ"ל לא ידעו ללמוד גמרא עד כניסתם לישיבה כי לא למדו לפני כן, אך מהר מאוד התרגלו ואין להם בעיה בלימוד עיון ובקיאות (אם כי גם אין להם יתרון על אחרים)

כל זה כתבתי כשנתיים (ולכן בני בכורי נ"י בשיעור ג', ב"ה), אבל לא שינתי את דעתי מאז

אפרקסתא דעניא

מה זה "גמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון"?

בברכה המשולשת

אפרקסתא דעניא כתב:מה זה "גמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון"?

נדון באשכול הנ"ל, אבל בקיצור- לדקדק על כל שלב בגמ' מה סבר המקש ומה התרצן, למה הם חולקים, להתעכב על כל פרט במהלך הסוגיא וכו'
כשבני בכורי נ"י היה בכתה ח', הם למדו דף וחצי כל השנה, וזה די הטריד אותו, אבל אח"כ, כשהגיע לישיבה קטנה הוא אמר לי שהוא רואה שבזכות זה הוא באמת למד ללמוד.

חוקר ודורש

השיטה הוכיחה את עצמה בעיקר לבעלי כישרונות ומוטיבציה גדולה
לחלשים זה קשה,
הכרתי בחור פשוט לקנות בו כל התנ"ך כל המשנ"ב וכמה מסכתות בעל פה
בנוגע לשאלה למה לא שומעים לעצת לדברי חז"ל
האם שומעים ל18 לחופה?
ולארבעים לבינה...?

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' ספטמבר 27, 2016 12:36 pm

מהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף כד עמוד א

והוא שמתוך גאותן לומדין בלול ומעורבב לפי הזמן דבן ה' למקרא לומדין משנה ובן י' למשנה לומדין תלמוד שבקטנותן לומדין מעורבב משנה ותלמוד מתוך גאותן וקאמר רבי ירמיה על זה במחשכים הושיבני וגו'

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' ספטמבר 27, 2016 2:14 pm

בברכה המשולשת כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:מה זה "גמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון"?

נדון באשכול הנ"ל, אבל בקיצור- לדקדק על כל שלב בגמ' מה סבר המקש ומה התרצן, למה הם חולקים, להתעכב על כל פרט במהלך הסוגיא וכו'
כשבני בכורי נ"י היה בכתה ח', הם למדו דף וחצי כל השנה, וזה די הטריד אותו, אבל אח"כ, כשהגיע לישיבה קטנה הוא אמר לי שהוא רואה שבזכות זה הוא באמת למד ללמוד.

לא ראיתי באשכול שם viewtopic.php?f=17&t=22558&p=223443&hilit=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A9#p223441 [ששמו כשם אשכול זה ממש! ואולי יש לאחדם] תוספת משמעותית על מה שכתבת כאן.
אך ברצוני לשאול שאלת תם: האם היו אי פעם בעבר מקומות שלמדו בשיטה כזו בתחילת לימוד הגמ'? ומה עם לעולם ליגמר איניש והדר ליסבר? הרי באיחור לימוד הגמ' טוענים שיש לנהוג כבזמן חז"ל, ולמה כאן לא נוהגים כבזמן חז"ל?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר