האדמו"ר מסלונים בעל הנתיבות שלום זיע''א

[נהר שלום]

סלחו נא לי על הבורות. האם היתר מאה רבנים אינו דוקא מאה רבנים? יש בין החתומים גם אדמורים ושאר צדיקים שאינם בדיוק מורי הוראה ברבים.

היתר מאה רבנים מחתימים היום גם אברכים בכוללים, כמדומני שעפ"י דין צריך שלושה רבנים מפורסמים והשאר יכולים להיות תופשי תורה.[/quote]
שמעתי מהראש"ל הגר"י יוסף שליט"א כשנזקקים מאה רבנים הוא הולך לכולל יחוה דעת של אחיו הגר"ד.

[ארזי ביתר]

מכל האמור כאן ובעיתונות נראה לי שהשמיטו פרט חשוב, האם הנ"ל שימש כאדמו"ר במובן המקובל, כלומר קיבל פיתקאות וכדו', כי לא נזכר מהפרט הזה מאומה.

ודאי. מי"ב סיון תשמ"א, יום פטירת חותנו, הנהיג מרן הנתיבות שלום את קהל חסידי סלונים ברמה. ערך שולחנות, מסר שיחות בעבודת ה', קיבל קהל ופתקאות בחדרו מידי יום ביומו.

לאחר הסתלקותו השמימה בז' באב תש"ס, נתמנה בנו בכורו, לממלא מקומו.

למה בכל הכתבות על אודותיו לא נכתב על כך מאומה, שמא הוא לא כל כך בלט בתחום החסידי הזה? להערכתי הגוון הליטאי במקצת שעוטף את חסידיו נותן את הרושם שהוא לא עשה כל עסק מזה וגם לא חסידיו, אם כי אני לא מכירם ויתכן שאני טועה.

איפה קראת עליו?

בכל העיתונים החסידיים, כותבים בעיקר על כך. ברור שבעיתונים הליטאיים, יבחרו לכתוב בעיקר, אודות כוח התורה שלו, חכמתו המופלאה, דרך החינוך שלו, מסירותו להקמת עולה של תורה וכו'.

[חשבה לטובה]

בהנחת אבן הפינה לישיבת סלונים מי ומי מסביבו ?? חוץ מרבי גרשון לפידות.

[ח''ל קאליסק]

בהנחת אבן הפינה לישיבת סלונים מי ומי מסביבו ?? חוץ מרבי גרשון לפידות.

מאחוריו גיסו הרה''ח ר''ד ווינברג בן הברכת אברהם זיע''א לשמאלו יבדחלט''א הרה''ח ר' אהרן בוימל שיחי' יושבים מימין אולי הרה''ח ר' שמעי' לוריא ז''ל.

[הולך בטל]

איפה קראת עליו?
בכל העיתונים החסידיים, כותבים בעיקר על כך. ברור שבעיתונים הליטאיים, יבחרו לכתוב בעיקר, אודות כוח התורה שלו, חכמתו המופלאה, דרך החינוך שלו, מסירותו להקמת עולה של תורה וכו'.

ממש לא נכון, בכל הכתבות שהתפרסמו אודותיו בהמודיע מיום הסתלקותו ואילך וכן בהמבשר מעת היווסדו, לא נכתב על כך מאומה, לא על קבלת פיתקאות, לא על כח הברכות, לא על הבטחות ולא על מופתים וישועות, ראה נא בכתבה שהתפרסמה בהמבשר שנה זו כראיון עם חתנו הרב לוריא, שם הרחיב רבות אודות מעלותיו הנדירות כראש ישיבה, ומילה לא בגין שנותיו כאדמו"ר, האם 19 שנותיו כאדמו"ר לא תופסים מקום אצל חתנו, אתמהה?
שמעתי, שגם בנו האדמו"ר שליט"א בשיחותיו אודות אביו בימי ההילולא או בסתם אירועים ומועדים, מעולם לא סיפר מאביו שום דבר ישועה או גילויי רוה"ק וכדו', האם שמועה זו נכונה?

[IRU]

מה ידוע בקשר לשהותו בטלז סטון,
מאיזה שנים התחיל לשהות שם, האם כבר בעודו ראש ישיבה היה רגיל לנפוש שם, או רק משנעשה אדמו"ר, ועד איזה שנה נמשכה הנהגה זו, ובכלל כמה זמן היה שוהה שם ובאיזה חודשים, ואם היה שם גם בשבתות או רק בימות החול, ומי היה שוהה עמו שם,
ובכלל מה היתה השהות שם, למנוחה או מעין הסתגרות והתייחדות עם בוראו, כעין מה שעושה כיום בנו האדמו"ר שליט"א במירון.
יבואו נא חסידיו וישפכו קצת אור בזה.

[ארזי ביתר]

כתבת שה'בית אברהם' כתב כל דבר אסור על המזרחי. תביא מקור!!

ובכדי שלא יבינו אותי בצורה לא נכונה: אין לי כל קשר למזרחי, ואין לי כל ספק, שה'מזרחי' רחוק מדרך הזהב של סלונים, כרחוק מזרח ממערב. רק דבר אחד: עם כל המרחק, עדיין אין שום התקפה סלונימאית משום דור, נגד המזרחי. עד שבא מר 'ח"ל קאליסק', ומוציא את דיבתה של סלונים רעה, באמרו: ה'בית אברהם' מסלונים, כתב כל דבר אסור על המזרחי. מנין לך? סתם, להמציא המצאות ולהשניא את סלונים?

[ארזי ביתר]

איפה קראת עליו?
בכל העיתונים החסידיים, כותבים בעיקר על כך. ברור שבעיתונים הליטאיים, יבחרו לכתוב בעיקר, אודות כוח התורה שלו, חכמתו המופלאה, דרך החינוך שלו, מסירותו להקמת עולה של תורה וכו'.

ממש לא נכון, בכל הכתבות שהתפרסמו אודותיו בהמודיע מיום הסתלקותו ואילך וכן בהמבשר מעת היווסדו, לא נכתב על כך מאומה, לא על קבלת פיתקאות, לא על כח הברכות, לא על הבטחות ולא על מופתים וישועות, ראה נא בכתבה שהתפרסמה בהמבשר שנה זו כראיון עם חתנו הרב לוריא, שם הרחיב רבות אודות מעלותיו הנדירות כראש ישיבה, ומילה לא בגין שנותיו כאדמו"ר, האם 19 שנותיו כאדמו"ר לא תופסים מקום אצל חתנו, אתמהה?
שמעתי, שגם בנו האדמו"ר שליט"א בשיחותיו אודות אביו בימי ההילולא או בסתם אירועים ומועדים, מעולם לא סיפר מאביו שום דבר ישועה או גילויי רוה"ק וכדו', האם שמועה זו נכונה?

בסלונים באופן כללי, מעולם לא דיברו על ישועות וגילויי רוה"ק. אדמו"ר הנתיבות שלום היה אומר, שבסלונים גם התגלגלו ישועות ומופתים מתחת לשולחן, אך אנו אמונים על הסיפור שהיה עם רבי צבי הירש בן הבעש"ט:

בתוך השנה להסתלקותו של הבעש"ט, ישבו תלמידיו ובראשם בנו רבי צבי הירש, ושוחחו מהמופתים והישועות שפעל. במהלך התוועדותם, נפלה תרדמה על רבי צבי הירש, ובחלומו ראה את אביו אומר לו: "וואס האט איהר צו רעדן פון מיינע מופתים? רעדט בעסער פון מיין עבדות!". סיפור זה, הוא הקו, כאשר מספרים בסלונים אודות צדיקי השושלת. עבודת ה' שלהם, תורתם ויראתם, דבקותם בה' ואורחות חייהם.

[ארזי ביתר]

מה ידוע בקשר לשהותו בטלז סטון,
מאיזה שנים התחיל לשהות שם, האם כבר בעודו ראש ישיבה היה רגיל לנפוש שם, או רק משנעשה אדמו"ר, ועד איזה שנה נמשכה הנהגה זו, ובכלל כמה זמן היה שוהה שם ובאיזה חודשים, ואם היה שם גם בשבתות או רק בימות החול, ומי היה שוהה עמו שם,
ובכלל מה היתה השהות שם, למנוחה או מעין הסתגרות והתייחדות עם בוראו, כעין מה שעושה כיום בנו האדמו"ר שליט"א במירון.
יבואו נא חסידיו וישפכו קצת אור בזה.

מה ידוע בקשר לזה? לא הרבה מאוד. הוא היה נוסע לשם בשנות כהונתו כאדמו"ר לצורך מנוחה, בשל היותו אדם חולני וחלוש מאוד. לא היה זמן קבוע שהיה שוהה שם. בעת שהותו שם, היה מקבל קהל ועונה טלפונית לשאלות קהל עדתו.

אנקדוטה מעניינת, ששמעתי מאחד המשמשים בקודש [גם תשובה למי שחיפש מופתים וכדו'...]:
בשנים האחרונות לחייו, כבר היה חלוש מכדי לנסוע לטלז סטון. לאחר תקופה ארוכה מאוד, שלא נסע, החליטו אנשי ביתו, שצריך לפנות את הבית שם, ולהחזירו למשכיר.

כאשר הגיעו לבית, נחרדו לגלות שחולדות ענקיות כרסמו את הבית מכל עבר. למרבה הפלא, הדברים הבודדים שנשארו שלמים לחלוטין, הם: מיטתו, השולחן והכסא בחדרו, ובגדיו. ויהי לפלא.

[זלמניו]

מה ידוע בקשר לשהותו בטלז סטון,
מאיזה שנים התחיל לשהות שם, האם כבר בעודו ראש ישיבה היה רגיל לנפוש שם, או רק משנעשה אדמו"ר, ועד איזה שנה נמשכה הנהגה זו, ובכלל כמה זמן היה שוהה שם ובאיזה חודשים, ואם היה שם גם בשבתות או רק בימות החול, ומי היה שוהה עמו שם,
ובכלל מה היתה השהות שם, למנוחה או מעין הסתגרות והתייחדות עם בוראו, כעין מה שעושה כיום בנו האדמו"ר שליט"א במירון.
יבואו נא חסידיו וישפכו קצת אור בזה.

מה ידוע בקשר לזה? לא הרבה מאוד. הוא היה נוסע לשם בשנות כהונתו כאדמו"ר לצורך מנוחה, בשל היותו אדם חולני וחלוש מאוד. לא היה זמן קבוע שהיה שוהה שם. בעת שהותו שם, היה מקבל קהל ועונה טלפונית לשאלות קהל עדתו.

אנקדוטה מעניינת, ששמעתי מאחד המשמשים בקודש [גם תשובה למי שחיפש מופתים וכדו'...]:
בשנים האחרונות לחייו, כבר היה חלוש מכדי לנסוע לטלז סטון. לאחר תקופה ארוכה מאוד, שלא נסע, החליטו אנשי ביתו, שצריך לפנות את הבית שם, ולהחזירו למשכיר.

כאשר הגיעו לבית, נחרדו לגלות שחולדות ענקיות כרסמו את הבית מכל עבר. למרבה הפלא, הדברים הבודדים שנשארו שלמים לחלוטין, הם: מיטתו, השולחן והכסא בחדרו, ובגדיו. ויהי לפלא.

אז מה הם כן כרסמו?

[ארזי ביתר]

רהיטים, ארון ספרים, ושאר הרהיטים שהיו בבית.

בבית שלך יש רק כסא, שולחן, מיטה ובגדים?

[ח''ל קאליסק]

[/quote]
אז מה הם כן כרסמו?[/quote]

אני גם שמעתי מעשה זה מאחד שנוכח בשעת פינוי הדירה.
מה הם כרסמו? היה בדירה עוד חדרים עם ריהוט מלא, כיאה וכראוי לביתו של א' ממנהיגי ישראל ששהה שם למנוחה עם חלק ממשפחתו ועם גבאים משמשים וכדו', בחדרו הק' לא נגעו כמלא נימה.

[תולדות]

בהנחת אבן הפינה לישיבת סלונים מי ומי מסביבו ?? חוץ מרבי גרשון לפידות.

מאחוריו גיסו הרה''ח ר''ד ווינברג בן הברכת אברהם זיע''א לשמאלו יבדחלט''א הרה''ח ר' אהרן בוימל שיחי' יושבים מימין אולי הרה''ח ר' שמעי' לוריא ז''ל.

ר' שמעיה לוריא, שהיה המנחה של האירוע, לא נראה בתמונה זו, הוא מוסתר מאחורי הנואם.
בין היושבים, נראה האדמור מסלונים תל אביב עם המעיל האפור, וליד רבי גרשון לפידות, יושב עוד אדמור, מגזע רוזין.

[הולך בטל]

[code][/code]

איפה קראת עליו?
בכל העיתונים החסידיים, כותבים בעיקר על כך. ברור שבעיתונים הליטאיים, יבחרו לכתוב בעיקר, אודות כוח התורה שלו, חכמתו המופלאה, דרך החינוך שלו, מסירותו להקמת עולה של תורה וכו'.

ממש לא נכון, בכל הכתבות שהתפרסמו אודותיו בהמודיע מיום הסתלקותו ואילך וכן בהמבשר מעת היווסדו, לא נכתב על כך מאומה, לא על קבלת פיתקאות, לא על כח הברכות, לא על הבטחות ולא על מופתים וישועות, ראה נא בכתבה שהתפרסמה בהמבשר שנה זו כראיון עם חתנו הרב לוריא, שם הרחיב רבות אודות מעלותיו הנדירות כראש ישיבה, ומילה לא בגין שנותיו כאדמו"ר, האם 19 שנותיו כאדמו"ר לא תופסים מקום אצל חתנו, אתמהה?
שמעתי, שגם בנו האדמו"ר שליט"א בשיחותיו אודות אביו בימי ההילולא או בסתם אירועים ומועדים, מעולם לא סיפר מאביו שום דבר ישועה או גילויי רוה"ק וכדו', האם שמועה זו נכונה?

בסלונים באופן כללי, מעולם לא דיברו על ישועות וגילויי רוה"ק. אדמו"ר הנתיבות שלום היה אומר, שבסלונים גם התגלגלו ישועות ומופתים מתחת לשולחן, אך אנו אמונים על הסיפור שהיה עם רבי צבי הירש בן הבעש"ט:

בתוך השנה להסתלקותו של הבעש"ט, ישבו תלמידיו ובראשם בנו רבי צבי הירש, ושוחחו מהמופתים והישועות שפעל. במהלך התוועדותם, נפלה תרדמה על רבי צבי הירש, ובחלומו ראה את אביו אומר לו: "וואס האט איהר צו רעדן פון מיינע מופתים? רעדט בעסער פון מיין עבדות!". סיפור זה, הוא הקו, כאשר מספרים בסלונים אודות צדיקי השושלת. עבודת ה' שלהם, תורתם ויראתם, דבקותם בה' ואורחות חייהם.

לא ענית לי על מה ששאלתי, ראיתי ראיון עם חתנו הרב לוריא, וראיון עם חתנו הרב שלמה וינברג, ושניהם לא הזכירו במאומה את היותו אדמו"ר, רק כל דבריהם נסובו סביב מעלותיו הייחודיות כראש ישיבה, האם הם פשוט לא מעריכים אדמורים באופן כללי, ובעיניהם מעלתו העיקרית היתה ונשארה שהוא היה ראש ישיבה יחיד בדורו? וכי מ19 שנותיו כאדמו"ר לא נמצא בפיהם ולו סיפור אחד על שגב מעלתו בתחום האדמור"י הזה, אתמהה?
ובכלל עיקר דבריך שבסלונים לא מספרים ישועות וכדו' , לא עולה בקנה אחד עם כתבי רמ"מ - שכפי הידוע הנת"ש החשיבו כרבו מובהק - וכתבי ר"י שו"ב ומעשי אבות שבסוף ספר תורת אבות - שנכתב ע"י הנת"ש עצמו - שכולם מלאים במאות אם לא אלפי סיפורי ישועות, גילויי רוה"ק תפיסת מחשבה וכדו', כל אלו פשוט היו רדודי מחשבה, או מה?

[IRU]

מי יכול לנדב מעט פרטים אודות הנת"ש וספריו הנפוצים,
א, האם ספריו שעל התורה הם משיחותיו בעודו ראש ישיבה או משנותיו כאדמו"ר?
ב, האם יש הבדל בתוכן ובצורת ההגשה בין שיחותיו כאדמו"ר לעומת שיחותיו כראש ישיבה? ואם כן במה זה מתבטא?
ג, האם ומה התבטא בפומבי או באוזני מקורבים, בגין בנו האדמו"ר שליט"א?
יבואו נא חסידיו ואוהדיו שבפורום וינדבו מעט מידע.

[IRU]

כתבת שה'בית אברהם' כתב כל דבר אסור על המזרחי. תביא מקור!!

ובכדי שלא יבינו אותי בצורה לא נכונה: אין לי כל קשר למזרחי, ואין לי כל ספק, שה'מזרחי' רחוק מדרך הזהב של סלונים, כרחוק מזרח ממערב. רק דבר אחד: עם כל המרחק, עדיין אין שום התקפה סלונימאית משום דור, נגד המזרחי. עד שבא מר 'ח"ל קאליסק', ומוציא את דיבתה של סלונים רעה, באמרו: ה'בית אברהם' מסלונים, כתב כל דבר אסור על המזרחי. מנין לך? סתם, להמציא המצאות ולהשניא את סלונים?

אתמהה, האומר כל דבר האסור על המזרחי - כמעשי כל גדולי ישראל מהדור הקודם - מוציא את דיבתה של סלונים רעה?? וכי המגנה את החניפים שהחריבו בכרם ישראל, עושה רעה לסלונים,
סלונים שאני מכיר נלחמה נגד אלו שניסו לכפות על בנותיהם ללמוד עם בנות מבתים שומרי שבת תלמידות החיה"ע, ואילו המזרחי מבחינתם זה בסדר???

ולגופו של ענין, חבר הראני מכתב מהבית אברהם בקובץ הנדפס תחת השם 'קובץ מכתבי קודש' בו נכתב נגד המזרחי בשם המפורש ובדברים כדרבונות.
מצ"ב כמו שקיבלתיו, אולי בסריקה לא הכי משובחת.

[ח''ל קאליסק]

?[/quote]
אתמהה, האומר כל דבר האסור על המזרחי - כמעשי כל גדולי ישראל מהדור הקודם - מוציא את דיבתה של סלונים רעה?? וכי המגנה את החניפים שהחריבו בכרם ישראל, עושה רעה לסלונים,
סלונים שאני מכיר נלחמה נגד אלו שניסו לכפות על בנותיהם ללמוד עם בנות מבתים שומרי שבת תלמידות החיה"ע, ואילו המזרחי מבחינתם זה בסדר???

ולגופו של ענין, חבר הראני מכתב מהבית אברהם בקובץ הנדפס תחת השם 'קובץ מכתבי קודש' בו נכתב נגד המזרחי בשם המפורש ובדברים כדרבונות.
מצ"ב כמו שקיבלתיו, אולי בסריקה לא הכי משובחת.[/quote]

ייש''כ למע''כ שהביא המכתבים נמנעתי מלהביאם מטעמים אישיים, בכ''א יש גם תח''י את הראיון של הבית אברהם זיע''א על האוניה כשב מארה''ק שם מדבר חריפות במזרחי ורבניו, לידיעתך אפשר לקיים את הפסוק דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולשנוא את המזרחי.
וע''ז נאמר את המימרא הידועה של הרב מבריסק זיע''א [כן כן גם אותו ביקר הבית אברהם זיע''א כמה פעמים בבריסק ובוורשא וידוע הסיפור עם המקווה וכו'[
מי שמדבר איתי אודות אהבת ישראל יודע אני עליו שלשה דברים א. ששונא את התוה''ק ב. ששונא ת''ח ג. ששונא יהודים כשרים.

[IRU]

מהו הראיון המדובר, למי התראיין והיכן זה נדפס, ואולי תעלהו לכאן לטובת הכלל,
ואגב תוך כדי עיסוק בענין זה התוודעתי לקובץ המכתבים הנ"ל, שהינו גדוש ומלא פי כמה וכמה מקובץ המכתבים שבסוף ספר בית אברהם, מנין להם כל המכתבים שאינם בספר ב"א?

[IRU]

מה ידוע בקשר לשהותו בטלז סטון,
מאיזה שנים התחיל לשהות שם, האם כבר בעודו ראש ישיבה היה רגיל לנפוש שם, או רק משנעשה אדמו"ר, ועד איזה שנה נמשכה הנהגה זו, ובכלל כמה זמן היה שוהה שם ובאיזה חודשים, ואם היה שם גם בשבתות או רק בימות החול, ומי היה שוהה עמו שם,
ובכלל מה היתה השהות שם, למנוחה או מעין הסתגרות והתייחדות עם בוראו, כעין מה שעושה כיום בנו האדמו"ר שליט"א במירון.
יבואו נא חסידיו וישפכו קצת אור בזה.

מה ידוע בקשר לזה? לא הרבה מאוד. הוא היה נוסע לשם בשנות כהונתו כאדמו"ר לצורך מנוחה, בשל היותו אדם חולני וחלוש מאוד. לא היה זמן קבוע שהיה שוהה שם. בעת שהותו שם, היה מקבל קהל ועונה טלפונית לשאלות קהל עדתו.

היכן התפלל בשהותו שם? האם היה עמו מנין? האם היה שוהה שם בשבתות ? ואם כן האם אמר שם תורה בליל שבת או בשל"ס כדרכו בירושלים ?
אגב מאחד שהתגורר באותם ימים בטלז סטון שמעתי שהנת"ש היה שם תקופות ארוכות עם גבאי אחד או שנים ואולי היו אלו נכדיו, ועמם התפלל ביחידות גם בשבתות, האם זה נכון?

[מעייני החכמה]

אכן הצדק עם קליסק ולא עם התלהמותו הרוגזנית והמיותרת של ביתר. גם לפי המכתבים שמדברים בעד עצמם ניתן להיווכח שהצדק עם קליסק. עכשיו ניק יקר בשם ארזי ביתר, כשהובאו לך המקורות, נראה שאתה צריך לבקש את מחילתו של קליסק ושל שאר באי הפורום כאן שנתת להם נטיה להאמין להתלהמותך. תראה עוצמה ותבקש מחילה!

[ארי במסתרים]

לא ענית לי על מה ששאלתי, ראיתי ראיון עם חתנו הרב לוריא, וראיון עם חתנו הרב שלמה וינברג, ושניהם לא הזכירו במאומה את היותו אדמו"ר, רק כל דבריהם נסובו סביב מעלותיו הייחודיות כראש ישיבה, האם הם פשוט לא מעריכים אדמורים באופן כללי, ובעיניהם מעלתו העיקרית היתה ונשארה שהוא היה ראש ישיבה יחיד בדורו? וכי מ19 שנותיו כאדמו"ר לא נמצא בפיהם ולו סיפור אחד על שגב מעלתו בתחום האדמור"י הזה, אתמהה?

אתה בונה תילי תילים כנראה מחוסר הכרות מוחלט.
כנראה הסיבות שבראיונות עמם הם מתייחסים בעיקר לזמן היותו רה"י הם משום שבתקופה זו הם קיבלו את עיקר החינוך ממנו כשהם היו צעירים ואז הוא הרביץ בהם חינוך יומיומי באופן מאסיבי, ואולי גם יש בזה התרפקות על הנוסטלגיה הרחוקה.
(ככלל, חלק מאוד מרכזי באישיותו ואולי החלק המרכזי באישיותו היה כח החינוך שלו, ואולי זה בא לידי ביטוי כלפי שני האישים הנ"ל דוקא בשנותיהם הצעירות שעדיין שימש כרה"י)

[הולך בטל]

לא ענית לי על מה ששאלתי, ראיתי ראיון עם חתנו הרב לוריא, וראיון עם חתנו הרב שלמה וינברג, ושניהם לא הזכירו במאומה את היותו אדמו"ר, רק כל דבריהם נסובו סביב מעלותיו הייחודיות כראש ישיבה, האם הם פשוט לא מעריכים אדמורים באופן כללי, ובעיניהם מעלתו העיקרית היתה ונשארה שהוא היה ראש ישיבה יחיד בדורו? וכי מ19 שנותיו כאדמו"ר לא נמצא בפיהם ולו סיפור אחד על שגב מעלתו בתחום האדמור"י הזה, אתמהה?

אתה בונה תילי תילים כנראה מחוסר הכרות מוחלט.
כנראה הסיבות שבראיונות עמם הם מתייחסים בעיקר לזמן היותו רה"י הם משום שבתקופה זו הם קיבלו את עיקר החינוך ממנו כשהם היו צעירים ואז הוא הרביץ בהם חינוך יומיומי באופן מאסיבי, ואולי גם יש בזה התרפקות על הנוסטלגיה הרחוקה.
(ככלל, חלק מאוד מרכזי באישיותו ואולי החלק המרכזי באישיותו היה כח החינוך שלו, ואולי זה בא לידי ביטוי כלפי שני האישים הנ"ל דוקא בשנותיהם הצעירות שעדיין שימש כרה"י)

תראה אני לא מבין גדול בחסידות, אבל לעניות דעתי מעלת האדמו"ר והשפעתו על חסידיו גדולה מאה מונים מהשפעתו של ראש ישיבה דגול ככל שיהיה, הרי תראה בעיניך בחורים ואברכים חסידיים שמסתובבים רבות בחצרות אחרות ואף בישיבות ליטאיות כבריסק וכדו', יונקים תורה מראשי ישיבות גדולים ומפורסמים, ובכל זאת דבוקים בכל נימי נפשם לאדמו"ר מסוים.
ההסבר לזה נראה לי באהבת הנפש שיש בהתקשרות לאדמו"ר, מעין מה שמפורסם אצל חסידים שעל הפסוק 'ונפשו קשורה בנפשו' (בראשית מד, ל) תרגם אונקלוס 'ונפשיה חביבא לה כנפשיה', והיינו שהתקשרות ענינה אהבת נפש, והיא היא המפתח שמכוחו דבריו ומוסרו של הצדיק נקלטים משפיעים ומצמיחים פירות בלב החסידים, עד שדי לעתים בתנועה אחת של אדמו"ר, לרומם או להעכיר את מצב רוחו של החסיד האמיתי. וכבר מבואר ענין אהבה זו (אמנם בנוגע לאהבת ה') בספר הישר של ר"ת שאהבת ה' יכולה שתהיה כעול ברזל על צוארו של האוהב, שמרוב אהבתו ימנע מלעשות כל דבר שיפגום באהבה.
ראש ישיבה גדול ככל שיהיה לא תופס מקום כזה בליבו של תלמיד, ולא מסתבר שתלמידיו בעודו ראש ישיבה החזיקוהו ל'משפיע' במובן החסידי הנ"ל.
קראתי רבות את תיאוריו של הנת"ש על ההווי של סלונים לפני המלחמה, והתקשרות לצדיק והאהבת נפש אליו תופסת חלק נכבד ואולי עיקרי בהווי הנ"ל. והתקשרות זו לא היתה מפני שלמדו - אצל הב"א ואצל אביו הדברי שמואל ולמעלה בקודש – שיעורים בעיון, רק מפני שנקשרו לצדקותו והרגישו בעצמם שדרכו יבוא להם מהשפע הרוחני. וזה כנראה היתה הסיבה שנסעו לצדיקים לראש השנה ולשאר ימים טובים, לא כדי ללמוד יבמות בעיון, רק כדי להצטרף אליו ולהיות חלק מחבורתו ברגעים נעלים. [ואגב רעיון זה בכללותו מופיע כבר בדרשות הר"ן, וגם בכתביו של הגר"ח מוולזין בעל נפש החיים!!!]
תסכים אתי שכל חסיד סלונים שמתחת גיל 48 לא למד אצל הנת"ש יבמות בעיון, ובכל זאת הוא חסיד שלו, כך שלא יתכן שהדגש יעמוד על היותו ראש ישיבה.
ואילו בסלונים מדגישים אך ורק את מעלותיו כראש ישיבה, הדבר הזה מעורר תמיהה, גם אתה בתגבותך כותב שהחלק המרכזי באישיותו היה החינוך, שים לב, מי שנתפס כ'צדיק' ואדמו"ר בעל יכולת השפעה מיוחדת [מעין המדרש המפורסם על יקום איש צרורות עם ר"י בן קיסמא סמוך להריגתו, והביאור הסלונימאי הנפלא על יכולתו של הצדיק לשבור לב אבן] נתפס אצלך כאיש חינוך, שברמה מסוימת מתחרה עם הרב משה ברוורמן ורעיו.
ועוד יותר, באישי קיבלתי פרטים נוספים, ששופכים אור נוסף על התנהלות זו, ובכללות אפשר לומר שיש מין הסכמה מסוימת בין הגדולים הנכבדים והוגי הדעות שבסלונים, שייחודייותו ועיקר מעלתו של הנת"ש היא בתקופתו כראש ישיבה.
הסתכלות זו יתכן שנובעת מהגוון הליטאי שיש בסלונים, שממעיט בערכו של אדמו"ר לעומת ראש ישיבה. אמנם כיום לא רואים את זה בסלונים, אין סגידה לראשי הישיבה כהיום שתמעיט בערכו של האדמו"ר, וגם האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם לא הוערך ולא נסגד בהיותו ראש ישיבה באופן שהמעיט מערכו של אביו. מה שנותן את התחושה שזה היה רק בימיו של הנת"ש כראש ישיבה, שמשום מה אצל חלק מתלמידיו ואולי רובם נתפס כמשהו גדול מהרגיל, וכשנעשה לאדמו"ר לא השתנתה התחושה אליו ולא גדלה ההערכה אליו, זאת אומרת הם לא נהפכו אז מתלמידים לחסידים.
תקן אותי אם אני טועה.

[ארי במסתרים]

סתם שאלה: ארץ ישראל של הרמב"ן ורבי יהודה החסיד?
והמב"י

מסתמא הכוונה לר' יהודה הלוי
וכן מסתבר כפי הידוע שאד"ש מצטט הרבה משירו ציון הלא תשאלי

[ארי במסתרים]

תראה אני לא מבין גדול בחסידות, אבל לעניות דעתי מעלת האדמו"ר והשפעתו על חסידיו גדולה מאה מונים מהשפעתו של ראש ישיבה דגול ככל שיהיה, הרי תראה בעיניך בחורים ואברכים חסידיים שמסתובבים רבות בחצרות אחרות ואף בישיבות ליטאיות כבריסק וכדו', יונקים תורה מראשי ישיבות גדולים ומפורסמים, ובכל זאת דבוקים בכל נימי נפשם לאדמו"ר מסוים.
ההסבר לזה נראה לי באהבת הנפש שיש בהתקשרות לאדמו"ר, מעין מה שמפורסם אצל חסידים שעל הפסוק 'ונפשו קשורה בנפשו' (בראשית מד, ל) תרגם אונקלוס 'ונפשיה חביבא לה כנפשיה', והיינו שהתקשרות ענינה אהבת נפש, והיא היא המפתח שמכוחו דבריו ומוסרו של הצדיק נקלטים משפיעים ומצמיחים פירות בלב החסידים, עד שדי לעתים בתנועה אחת של אדמו"ר, לרומם או להעכיר את מצב רוחו של החסיד האמיתי. וכבר מבואר ענין אהבה זו (אמנם בנוגע לאהבת ה') בספר הישר של ר"ת שאהבת ה' יכולה שתהיה כעול ברזל על צוארו של האוהב, שמרוב אהבתו ימנע מלעשות כל דבר שיפגום באהבה.
ראש ישיבה גדול ככל שיהיה לא תופס מקום כזה בליבו של תלמיד, ולא מסתבר שתלמידיו בעודו ראש ישיבה החזיקוהו ל'משפיע' במובן החסידי הנ"ל.
קראתי רבות את תיאוריו של הנת"ש על ההווי של סלונים לפני המלחמה, והתקשרות לצדיק והאהבת נפש אליו תופסת חלק נכבד ואולי עיקרי בהווי הנ"ל. והתקשרות זו לא היתה מפני שלמדו - אצל הב"א ואצל אביו הדברי שמואל ולמעלה בקודש – שיעורים בעיון, רק מפני שנקשרו לצדקותו והרגישו בעצמם שדרכו יבוא להם מהשפע הרוחני. וזה כנראה היתה הסיבה שנסעו לצדיקים לראש השנה ולשאר ימים טובים, לא כדי ללמוד יבמות בעיון, רק כדי להצטרף אליו ולהיות חלק מחבורתו ברגעים נעלים. [ואגב רעיון זה בכללותו מופיע כבר בדרשות הר"ן, וגם בכתביו של הגר"ח מוולזין בעל נפש החיים!!!]
תסכים אתי שכל חסיד סלונים שמתחת גיל 48 לא למד אצל הנת"ש יבמות בעיון, ובכל זאת הוא חסיד שלו, כך שלא יתכן שהדגש יעמוד על היותו ראש ישיבה.
ואילו בסלונים מדגישים אך ורק את מעלותיו כראש ישיבה, הדבר הזה מעורר תמיהה, גם אתה בתגבותך כותב שהחלק המרכזי באישיותו היה החינוך, שים לב, מי שנתפס כ'צדיק' ואדמו"ר בעל יכולת השפעה מיוחדת [מעין המדרש המפורסם על יקום איש צרורות עם ר"י בן קיסמא סמוך להריגתו, והביאור הסלונימאי הנפלא על יכולתו של הצדיק לשבור לב אבן] נתפס אצלך כאיש חינוך, שברמה מסוימת מתחרה עם הרב משה ברוורמן ורעיו.
ועוד יותר, באישי קיבלתי פרטים נוספים, ששופכים אור נוסף על התנהלות זו, ובכללות אפשר לומר שיש מין הסכמה מסוימת בין הגדולים הנכבדים והוגי הדעות שבסלונים, שייחודייותו ועיקר מעלתו של הנת"ש היא בתקופתו כראש ישיבה.
הסתכלות זו יתכן שנובעת מהגוון הליטאי שיש בסלונים, שממעיט בערכו של אדמו"ר לעומת ראש ישיבה. אמנם כיום לא רואים את זה בסלונים, אין סגידה לראשי הישיבה כהיום שתמעיט בערכו של האדמו"ר, וגם האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם לא הוערך ולא נסגד בהיותו ראש ישיבה באופן שהמעיט מערכו של אביו. מה שנותן את התחושה שזה היה רק בימיו של הנת"ש כראש ישיבה, שמשום מה אצל חלק מתלמידיו ואולי רובם נתפס כמשהו גדול מהרגיל, וכשנעשה לאדמו"ר לא השתנתה התחושה אליו ולא גדלה ההערכה אליו, זאת אומרת הם לא נהפכו אז מתלמידים לחסידים.
תקן אותי אם אני טועה.

אתה טועה לגמרי. אין שום גוון ליטאי בסלונים שגורם להמעיט בערכו של אדמו"ר לעומת רה"י, ואבאר.

כשכותבים על הנת"ש "רה"י" לא הכוונה לראש ישיבה שמלמד יבמות (על אף שהוא עשה גם את זה בהצלחה יתירה...)
הוא היה ראש ישיבה עם השפעה עמוקה על התלמידים לא רק בלימוד אלא בעיקר בהדרכה בנתיבות עבודת ה' והוא כן היה 'משפיע' במובן החסידי הנ"ל.
בהקמתו את הישיבה הוא ראה בה את כור ההיתוך הסלונימאי ששם כל בחור יקבל ויתמזג עם השיטה של סלונים
זה היה עיקר תפקידו בתור ראש ישיבה, וזה גם מה שהתכוונתי כשכתבתי את המילה "חינוך". אין הכוונה לשיטות פדגוגיות שונות אלא אומונות נדירה בהשפעה על התלמיד ובעיצוב נפש התלמיד.

מה שמבלבל אותך זה ההגדרה שלו כ"ראש ישיבה" כי אתה מקשר את זה למה שידוע לך מהו רה"י. ראש הישיבה היה רק התואר הפורמאלי שלו. בפועל השפעתו היה כמה וכמה קומות מעל. הוא היה מנחיל המורשת ומעתיק השמועה לדור הצעיר והוא אכן היה המשפיע הרוחני. ובמידה רבה הוא זה שבנה את חסידות סלונים מחדש.

[הולך בטל]

תראה אני לא מבין גדול בחסידות, אבל לעניות דעתי מעלת האדמו"ר והשפעתו על חסידיו גדולה מאה מונים מהשפעתו של ראש ישיבה דגול ככל שיהיה, הרי תראה בעיניך בחורים ואברכים חסידיים שמסתובבים רבות בחצרות אחרות ואף בישיבות ליטאיות כבריסק וכדו', יונקים תורה מראשי ישיבות גדולים ומפורסמים, ובכל זאת דבוקים בכל נימי נפשם לאדמו"ר מסוים.
ההסבר לזה נראה לי באהבת הנפש שיש בהתקשרות לאדמו"ר, מעין מה שמפורסם אצל חסידים שעל הפסוק 'ונפשו קשורה בנפשו' (בראשית מד, ל) תרגם אונקלוס 'ונפשיה חביבא לה כנפשיה', והיינו שהתקשרות ענינה אהבת נפש, והיא היא המפתח שמכוחו דבריו ומוסרו של הצדיק נקלטים משפיעים ומצמיחים פירות בלב החסידים, עד שדי לעתים בתנועה אחת של אדמו"ר, לרומם או להעכיר את מצב רוחו של החסיד האמיתי. וכבר מבואר ענין אהבה זו (אמנם בנוגע לאהבת ה') בספר הישר של ר"ת שאהבת ה' יכולה שתהיה כעול ברזל על צוארו של האוהב, שמרוב אהבתו ימנע מלעשות כל דבר שיפגום באהבה.
ראש ישיבה גדול ככל שיהיה לא תופס מקום כזה בליבו של תלמיד, ולא מסתבר שתלמידיו בעודו ראש ישיבה החזיקוהו ל'משפיע' במובן החסידי הנ"ל.
קראתי רבות את תיאוריו של הנת"ש על ההווי של סלונים לפני המלחמה, והתקשרות לצדיק והאהבת נפש אליו תופסת חלק נכבד ואולי עיקרי בהווי הנ"ל. והתקשרות זו לא היתה מפני שלמדו - אצל הב"א ואצל אביו הדברי שמואל ולמעלה בקודש – שיעורים בעיון, רק מפני שנקשרו לצדקותו והרגישו בעצמם שדרכו יבוא להם מהשפע הרוחני. וזה כנראה היתה הסיבה שנסעו לצדיקים לראש השנה ולשאר ימים טובים, לא כדי ללמוד יבמות בעיון, רק כדי להצטרף אליו ולהיות חלק מחבורתו ברגעים נעלים. [ואגב רעיון זה בכללותו מופיע כבר בדרשות הר"ן, וגם בכתביו של הגר"ח מוולזין בעל נפש החיים!!!]
תסכים אתי שכל חסיד סלונים שמתחת גיל 48 לא למד אצל הנת"ש יבמות בעיון, ובכל זאת הוא חסיד שלו, כך שלא יתכן שהדגש יעמוד על היותו ראש ישיבה.
ואילו בסלונים מדגישים אך ורק את מעלותיו כראש ישיבה, הדבר הזה מעורר תמיהה, גם אתה בתגבותך כותב שהחלק המרכזי באישיותו היה החינוך, שים לב, מי שנתפס כ'צדיק' ואדמו"ר בעל יכולת השפעה מיוחדת [מעין המדרש המפורסם על יקום איש צרורות עם ר"י בן קיסמא סמוך להריגתו, והביאור הסלונימאי הנפלא על יכולתו של הצדיק לשבור לב אבן] נתפס אצלך כאיש חינוך, שברמה מסוימת מתחרה עם הרב משה ברוורמן ורעיו.
ועוד יותר, באישי קיבלתי פרטים נוספים, ששופכים אור נוסף על התנהלות זו, ובכללות אפשר לומר שיש מין הסכמה מסוימת בין הגדולים הנכבדים והוגי הדעות שבסלונים, שייחודייותו ועיקר מעלתו של הנת"ש היא בתקופתו כראש ישיבה.
הסתכלות זו יתכן שנובעת מהגוון הליטאי שיש בסלונים, שממעיט בערכו של אדמו"ר לעומת ראש ישיבה. אמנם כיום לא רואים את זה בסלונים, אין סגידה לראשי הישיבה כהיום שתמעיט בערכו של האדמו"ר, וגם האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם לא הוערך ולא נסגד בהיותו ראש ישיבה באופן שהמעיט מערכו של אביו. מה שנותן את התחושה שזה היה רק בימיו של הנת"ש כראש ישיבה, שמשום מה אצל חלק מתלמידיו ואולי רובם נתפס כמשהו גדול מהרגיל, וכשנעשה לאדמו"ר לא השתנתה התחושה אליו ולא גדלה ההערכה אליו, זאת אומרת הם לא נהפכו אז מתלמידים לחסידים.
תקן אותי אם אני טועה.

אתה טועה לגמרי. אין שום גוון ליטאי בסלונים שגורם להמעיט בערכו של אדמו"ר לעומת רה"י, ואבאר.

כשכותבים על הנת"ש "רה"י" לא הכוונה לראש ישיבה שמלמד יבמות (על אף שהוא עשה גם את זה בהצלחה יתירה...)
הוא היה ראש ישיבה עם השפעה עמוקה על התלמידים לא רק בלימוד אלא בעיקר בהדרכה בנתיבות עבודת ה' והוא כן היה 'משפיע' במובן החסידי הנ"ל.
בהקמתו את הישיבה הוא ראה בה את כור ההיתוך הסלונימאי ששם כל בחור יקבל ויתמזג עם השיטה של סלונים
זה היה עיקר תפקידו בתור ראש ישיבה, וזה גם מה שהתכוונתי כשכתבתי את המילה "חינוך". אין הכוונה לשיטות פדגוגיות שונות אלא אומונות נדירה בהשפעה על התלמיד ובעיצוב נפש התלמיד.

מה שמבלבל אותך זה ההגדרה שלו כ"ראש ישיבה" כי אתה מקשר את זה למה שידוע לך מהו רה"י. ראש הישיבה היה רק התואר הפורמאלי שלו. בפועל השפעתו היה כמה וכמה קומות מעל. הוא היה מנחיל המורשת ומעתיק השמועה לדור הצעיר והוא אכן היה המשפיע הרוחני. ובמידה רבה הוא זה שבנה את חסידות סלונים מחדש.

אני מסכים איתך בכל מילה, אבל דבריך רק מאששים ומאמתים את דברי הקודמים, שבעיני תלמידיו הראשונים והגדולים לא השתנה אצלו מאומה כשנעשה אדמו"ר, ומבחינתם גם אם היה נשאר ראש ישיבה עד סוף ימיו הוא זה שעיצב את דמותם הרוחנית, ודי בכך.
הרי גם לדבריך ברור ומסתבר שהדרכה בנתיבות עבודת ה' ומיזוגו של תלמיד בשיטה של סלונים, אף שזה מעמיד את הנת"ש עשר רמות מעל ראשי הישיבות מכל מקום זה לא תחליף לאדמו"ר,
ואם להבנתך הם החזיקוהו מאז ומעולם למשפיע במובן של אדמו"ר, והתקשרותם אליו היתה כהתקשרות לאדמו"ר, הרי זה גם כן מאשש את דבריי שמאומה לא השתנה אצלם מעת שנעשה לאדמו"ר, שהרי כבר קודם לכן הוא נתפס אצלם ככזה, ובעיניהם הוא לא החליף כובע בי"ד סיון תשמ"א, אלא שזה לא מסתבר ולא הגיוני, וכי בעודו ראש ישיבה באו אצלו להזכיר עצם לפני ניתוח, וכי באו להתברך אצלו,
הוא אשר אמרתי יש משהו בסלונים או במהותו של הנת"ש שמדגיש את היותו ראש ישיבה ומעמיד בצל את שנותיו כאדמו"ר.
ובעיני חסיד מן השורה זה פלא, הרי אדמו"ר במעלתו עולה עשרת מונים על השפעתו של כל אומן חינוך שרק יהיה.
ובזה אני גם חוזר לנקודת ההתחלה שמעמדו של הנת"ש בעיני תלמידיו הגדולים, מחנך אמן מעצב ומעמיד תלמידים בעשר רמות מעל כל ראשי הישיבות שהיו בדורות האחרונים, אבל הוא לא נתפס כאחד שבאים להזכר אצלו לדבר ישועה ורחמים ולהתברך אצלו וכדו'.

דבריי על 'הגדולים הנכבדים והוגי הדעות' נכתבו לי עם שמות מפורטים ומפורסמים, שלדבריהם הודו מפורשות שעיקר השפעתו של הנת"ש ועיקר הצלחתו היתה כראש ישיבה, ומבחינתם הם חסידים של היניקה שהיתה להם ממנו בשנותיהם הצעירות, ודמותו לא גדלה בעיניהם ויחסם אליו לא השתנה כשנעשה לאדמו"ר.

[ארזי ביתר]

לא ענית לי על מה ששאלתי, ראיתי ראיון עם חתנו הרב לוריא, וראיון עם חתנו הרב שלמה וינברג, ושניהם לא הזכירו במאומה את היותו אדמו"ר, רק כל דבריהם נסובו סביב מעלותיו הייחודיות כראש ישיבה, האם הם פשוט לא מעריכים אדמורים באופן כללי, ובעיניהם מעלתו העיקרית היתה ונשארה שהוא היה ראש ישיבה יחיד בדורו? וכי מ19 שנותיו כאדמו"ר לא נמצא בפיהם ולו סיפור אחד על שגב מעלתו בתחום האדמור"י הזה, אתמהה?
ובכלל עיקר דבריך שבסלונים לא מספרים ישועות וכדו' , לא עולה בקנה אחד עם כתבי רמ"מ - שכפי הידוע הנת"ש החשיבו כרבו מובהק - וכתבי ר"י שו"ב ומעשי אבות שבסוף ספר תורת אבות - שנכתב ע"י הנת"ש עצמו - שכולם מלאים במאות אם לא אלפי סיפורי ישועות, גילויי רוה"ק תפיסת מחשבה וכדו', כל אלו פשוט היו רדודי מחשבה, או מה?

כמה אחוז מתוך הספר תו"א, מתייחס לישועות וכדו'? ובמה עוסק רוב הספר?

כנראה שלא הבנת אותי, ולכן אסביר לך שוב. סיפורי מופתים יש ויש, מכל רבוה"ק בכל הדורות, אלא שאין זה תופס מקום עיקרי, כאשר משוחחים אודותיהם.

בכל הכתבים הללו יחדיו, איני יודע אם יש יותר ממאתיים סיפורי מופתים וישועות, אבל נניח לכך. כאשר תשים לב, על סיפורי תפיסת מחשבה של מרן הבית אברהם זי"ע, למשל, תוכל להבחין במוטיב ייחודי, שלכל הסיפורים הללו יש קשר לעבדות וכדו'. אין אני רוכל, ולא אתחיל לפרטם. אולי בהזדמנות, בחלוף יומא דהילולא קדישא, אתפנה לכך.

וכפי שכבר כתב ידידי, הרב ארי במסתרים, מעלתו הייחודית, בשונה משאר צדיקי וקדושי דורו, היא היותו איש חינוך מופלא. על כל אדמו"ר שמדברים בעיתונים, מתייחסים לחלק המרכזי והמיוחד באישיותו. הבית ישראל, ובערתו בענייני קדושה; הרב מבעלזא זיע"א, ופרישותו המופלגת; וכן הלאה. באותה מידה, כאשר עוסקים ב'נתיבות שלום', הרי שעיקר מעלתו היתה, פדגוגותו ומשנת חינוכו, שהתבטאה בעיקר בשנות חייו כראש ישיבה.

[ארזי ביתר]

מי יכול לנדב מעט פרטים אודות הנת"ש וספריו הנפוצים,
א, האם ספריו שעל התורה הם משיחותיו בעודו ראש ישיבה או משנותיו כאדמו"ר?
ב, האם יש הבדל בתוכן ובצורת ההגשה בין שיחותיו כאדמו"ר לעומת שיחותיו כראש ישיבה? ואם כן במה זה מתבטא?
ג, האם ומה התבטא בפומבי או באוזני מקורבים, בגין בנו האדמו"ר שליט"א?
יבואו נא חסידיו ואוהדיו שבפורום וינדבו מעט מידע.

א. ספריו על התורה, הם בעיקר משיחותיו כאדמו"ר, אך משולב בתוכן, גם משיחותיו כראש הישיבה.
ב. אין הבדל בתוכן כלל. צורת ההגשה, השתנתה במעט, מסגנון של 'שיעור כללי' בחסידות, לסגנון של 'שמועס'.
ג. סמך עליו ידיו בכל עניין. בצוואתו הק' כתב, שהוא 'האיש המתאים ביותר' להנהיג את הציבור.

[ארזי ביתר]

אתמהה, האומר כל דבר האסור על המזרחי - כמעשי כל גדולי ישראל מהדור הקודם - מוציא את דיבתה של סלונים רעה?? וכי המגנה את החניפים שהחריבו בכרם ישראל, עושה רעה לסלונים,
סלונים שאני מכיר נלחמה נגד אלו שניסו לכפות על בנותיהם ללמוד עם בנות מבתים שומרי שבת תלמידות החיה"ע, ואילו המזרחי מבחינתם זה בסדר???

ולגופו של ענין, חבר הראני מכתב מהבית אברהם בקובץ הנדפס תחת השם 'קובץ מכתבי קודש' בו נכתב נגד המזרחי בשם המפורש ובדברים כדרבונות.
מצ"ב כמו שקיבלתיו, אולי בסריקה לא הכי משובחת.

קראתי את המכתב. והרי תגובתי:

א. מבחינתי, כל מכתב שאינו מופיע בספה"ק 'בית אברהם', אין לו כל אמינות אצלי. אם גדול תלמידי ה'בית אברהם', התעלם מהמכתב הלזה, הרי שמבחינתי, המכתב חסר משמעות.

ב. אני כן מתנצל בפני 'ח"ל קאליסק', על כך שטענתי שהוא ממציא. אני מוכן לקבל את זה שהוא ניזון מהמכתב הלז, ומתוך כך הגיע למסקנתו. אך שוב, אני עדיין לא חושב שהמכתב אמין.

ג. אני לא חושב, שהאומר כל דבר אסור על המזרחי, מוציא את דיבת סלונים רעה. אני כן חושב, שאם ממציאים היום דברים כאלו על ה'בית אברהם', מחר ימציאו דברים שכן יוציאו את דיבת סלונים רעה. ומבחינתי, זו עדיין המצאה.

[ארזי ביתר]

אכן הצדק עם קליסק ולא עם התלהמותו הרוגזנית והמיותרת של ביתר. גם לפי המכתבים שמדברים בעד עצמם ניתן להיווכח שהצדק עם קליסק. עכשיו ניק יקר בשם ארזי ביתר, כשהובאו לך המקורות, נראה שאתה צריך לבקש את מחילתו של קליסק ושל שאר באי הפורום כאן שנתת להם נטיה להאמין להתלהמותך. תראה עוצמה ותבקש מחילה!

עיין בהודעתי האחרונה.

[ח''ל קאליסק]

יש פה נקודה דקה שטעונה בירור, הנת''ש בנה את חורבותיה של חסידות סלונים באופן שתלך סביב 'הישיבה' ועד היום קוראים לבית המדרש ברחוב סלנט 'הישיבה', ושנותיו מתש''ב עד שנת תשמ''א היו בעלות חותם עמוק על כל תלמידי הישיבה שאיתם בעצם הוא הקים את החסידות ולכן לנצח ידברו בערגה על התקופה הזו, שכ''ק הנת''ש היה נכנס בעצמו לחדרי הבחורים ומיטיב את השמיכה וכדו', גם אלו שפרשו במהלך הדרך עיניהם מצטעפות שנזכרים בתקופה נוראת ההוד הזו, ואשר ע''כ השנים הבאות שכבר יותר נחלש יש להם משמעות אחרת שאז כבר הנהיג את העדה וקבע גדר לעצמו שלא מתערב כלל בענייני הישיבה, ובכל דבר יפנו לכ''ק האדמו''ר שליט''א שכיהן תחתיו בראשות הישיבה, ממילא הגרעין הקשה של חסידי סלונים התקשה לעכל שראש הישיבה האהוב שהיה למענם 24 שעות נהפך לא' ממנהיגי הדור וקשה להיכנס לקו''פ, זו הסיבה שמתרפקים כ''כ על התקופה הזו, דרך אגב גם הבית אברהם האדיר את ישיבת 'תורת חסד' ואף זה היה נייר המכתבים הרשמי שלו [כמצו''ב], יוצא שכל תלמידיו הגדולים הינם מהתקופה של ראשות הישיבה שאז נטע בליבם מסמרות לתורה ולחסידות בעמקות ועיון, מעניין ששכחו פה כולם את התקופה בה היה נוסע לחזון יחזקאל ע''מ להתבודד בכתיבת ספרו הק'.

[ארזי ביתר]

מצו"ב 'בהילו נרי'. מאמרו של אחד מתלמידיו, ה"ה הרב נחמן יוסף וילהלם שליט"א. תבונות.

[IRU]

אתמהה, האומר כל דבר האסור על המזרחי - כמעשי כל גדולי ישראל מהדור הקודם - מוציא את דיבתה של סלונים רעה?? וכי המגנה את החניפים שהחריבו בכרם ישראל, עושה רעה לסלונים,
סלונים שאני מכיר נלחמה נגד אלו שניסו לכפות על בנותיהם ללמוד עם בנות מבתים שומרי שבת תלמידות החיה"ע, ואילו המזרחי מבחינתם זה בסדר???

ולגופו של ענין, חבר הראני מכתב מהבית אברהם בקובץ הנדפסתחת השם 'קובץ מכתבי קודש' בו נכתב נגד המזרחי בשם המפורש ובדברים כדרבונות.
מצ"ב כמו שקיבלתיו, אולי בסריקה לא הכי משובחת.

קראתי את המכתב. והרי תגובתי:

א. מבחינתי, כל מכתב שאינו מופיע בספה"ק 'בית אברהם', אין לו כל אמינות אצלי. אם גדול תלמידי ה'בית אברהם', התעלם מהמכתב הלזה, הרי שמבחינתי, המכתב חסר משמעות.

ב. אני כן מתנצל בפני 'ח"ל קאליסק', על כך שטענתי שהוא ממציא. אני מוכן לקבל את זה שהוא ניזון מהמכתב הלז, ומתוך כך הגיע למסקנתו. אך שוב, אני עדיין לא חושב שהמכתב אמין.

ג. אני לא חושב, שהאומר כל דבר אסור על המזרחי, מוציא את דיבת סלונים רעה. אני כן חושב, שאם ממציאים היום דברים כאלו על ה'בית אברהם', מחר ימציאו דברים שכן יוציאו את דיבת סלונים רעה. ומבחינתי, זו עדיין המצאה.

מאד מסתבר שהוא לא התעלם אלא שפשוט לא היה לו את זה, ואם היה המכתב תחת ידו, ומשיקולים שונים הוא בחר שלא להדפיסו, מאד מסתבר שאם היה יודע שיודפס בעתיד ע"י אחרים תחת שמו של הב"א, ודאי לא היה גונזו.

[IRU]

מי יכול לנדב מעט פרטים אודות הנת"ש וספריו הנפוצים,
א, האם ספריו שעל התורה הם משיחותיו בעודו ראש ישיבה או משנותיו כאדמו"ר?
ב, האם יש הבדל בתוכן ובצורת ההגשה בין שיחותיו כאדמו"ר לעומת שיחותיו כראש ישיבה? ואם כן במה זה מתבטא?
ג, האם ומה התבטא בפומבי או באוזני מקורבים, בגין בנו האדמו"ר שליט"א?
יבואו נא חסידיו ואוהדיו שבפורום וינדבו מעט מידע.

א. ספריו על התורה, הם בעיקר משיחותיו כאדמו"ר, אך משולב בתוכן, גם משיחותיו כראש הישיבה.
ב. אין הבדל בתוכן כלל. צורת ההגשה, השתנתה במעט, מסגנון של 'שיעור כללי' בחסידות, לסגנון של 'שמועס'.
ג. סמך עליו ידיו בכל עניין. בצוואתו הק' כתב, שהוא 'האיש המתאים ביותר' להנהיג את הציבור.

מתי הודפסו הספרים על התורה לראשונה? אני חושב ששנים רבות לפני פטירתו, ואם כן מה עם התורה שדיבר אחרי הדפסת הספרים, זה נדפס בנפרד?

[הולך בטל]

לא ענית לי על מה ששאלתי, ראיתי ראיון עם חתנו הרב לוריא, וראיון עם חתנו הרב שלמה וינברג, ושניהם לא הזכירו במאומה את היותו אדמו"ר, רק כל דבריהם נסובו סביב מעלותיו הייחודיות כראש ישיבה, האם הם פשוט לא מעריכים אדמורים באופן כללי, ובעיניהם מעלתו העיקרית היתה ונשארה שהוא היה ראש ישיבה יחיד בדורו? וכי מ19 שנותיו כאדמו"ר לא נמצא בפיהם ולו סיפור אחד על שגב מעלתו בתחום האדמור"י הזה, אתמהה?
ובכלל עיקר דבריך שבסלונים לא מספרים ישועות וכדו' , לא עולה בקנה אחד עם כתבי רמ"מ - שכפי הידוע הנת"ש החשיבו כרבו מובהק - וכתבי ר"י שו"ב ומעשי אבות שבסוף ספר תורת אבות - שנכתב ע"י הנת"ש עצמו - שכולם מלאים במאות אם לא אלפי סיפורי ישועות, גילויי רוה"ק תפיסת מחשבה וכדו', כל אלו פשוט היו רדודי מחשבה, או מה?

כמה אחוז מתוך הספר תו"א, מתייחס לישועות וכדו'? ובמה עוסק רוב הספר?

כנראה שלא הבנת אותי, ולכן אסביר לך שוב. סיפורי מופתים יש ויש, מכל רבוה"ק בכל הדורות, אלא שאין זה תופס מקום עיקרי, כאשר משוחחים אודותיהם.

בכל הכתבים הללו יחדיו, איני יודע אם יש יותר ממאתיים סיפורי מופתים וישועות, אבל נניח לכך. כאשר תשים לב, על סיפורי תפיסת מחשבה של מרן הבית אברהם זי"ע, למשל, תוכל להבחין במוטיב ייחודי, שלכל הסיפורים הללו יש קשר לעבדות וכדו'. אין אני רוכל, ולא אתחיל לפרטם. אולי בהזדמנות, בחלוף יומא דהילולא קדישא, אתפנה לכך.

וכפי שכבר כתב ידידי, הרב ארי במסתרים, מעלתו הייחודית, בשונה משאר צדיקי וקדושי דורו, היא היותו איש חינוך מופלא. על כל אדמו"ר שמדברים בעיתונים, מתייחסים לחלק המרכזי והמיוחד באישיותו. הבית ישראל, ובערתו בענייני קדושה; הרב מבעלזא זיע"א, ופרישותו המופלגת; וכן הלאה. באותה מידה, כאשר עוסקים ב'נתיבות שלום', הרי שעיקר מעלתו היתה, פדגוגותו ומשנת חינוכו, שהתבטאה בעיקר בשנות חייו כראש ישיבה.

שוב אתה מאשש את דבריי הראשונים, עיקר הצלחתו של הנת"ש היתה בעודו ראש ישיבה, אצל תלמידיו הגדולים הוא נתפס כראש ישיבה יותר מכאדמו"ר, ומבחינתם עדיף היה שישאר ראש ישיבה שעוסק בהעמדת תלמידים מאשר כאדמו"ר שבאים להזכר אצלו בדבר ישועה ורחמים ולהתברך וכדו'.
תקן אותי אם טעיתי.

[חיים שמעון]

הדיאלוג כאן מעניין אבל מזכיר קצת שיח חרשים
כל אחד כאן בא בתפיסתו הוא ומכח זה מבין גם את השני
יש כאן כאלו שראש ישיבה הוא עבורם מחנך בסברא הדק היטב ותפוס בחשבון הסוגיא
יש כאן כאלה שאדמו"ר עבורם הוא פועל ישועות מקבל קויטלך
ואולי אף אוכל מרור בפסח שני ויורה בחץ וקשת בעל מלבושים ססגוניים וכולי וכולי
בסלונים הראש ישיבה היה המחנך בכלליות של עבודת ה' על כל פרטיה חלקיה ודקדוקיה
בסלונים האדמו"ר הוא מורה הדרך והמחנך בעבודת ה'
צורת האדמו"ר ותפקידו בסלונים אין לו שום שייכות וקשר ואפילו לא מזכיר את סגנון האדמורו"ת הרומני וגם לא הפולני או גליצייאני
לסיכום ניתן לומר וכמדומני שזו ההגדרה הכי מדוייקת כ"ק אדמו"ר הנת"ש זי"ע היה אדמו"ר במובן די רחב כבר משנות היותו ראש הישיבה
חמיו האדמו"ר היה אדמו"ר פחות פעיל ואת יחסו לחתנו היה שוה אם לא מתבטל ויש ע"ז הרבה עובדות שהוא ראה בו מנהיג אמיתי ומקומם חסידות סלונים

[הולך בטל]

הדיאלוג כאן מעניין אבל מזכיר קצת שיח חרשים
כל אחד כאן בא בתפיסתו הוא ומכח זה מבין גם את השני
יש כאן כאלו שראש ישיבה הוא עבורם מחנך בסברא הדק היטב ותפוס בחשבון הסוגיא
יש כאן כאלה שאדמו"ר עבורם הוא פועל ישועות מקבל קויטלך
ואולי אף אוכל מרור בפסח שני ויורה בחץ וקשת בעל מלבושים ססגוניים וכולי וכולי
בסלונים הראש ישיבה היה המחנך בכלליות של עבודת ה' על כל פרטיה חלקיה ודקדוקיה
בסלונים האדמו"ר הוא מורה הדרך והמחנך בעבודת ה'
צורת האדמו"ר ותפקידו בסלונים אין לו שום שייכות וקשר ואפילו לא מזכיר את סגנון האדמורו"ת הרומני וגם לא הפולני או גליצייאני
לסיכום ניתן לומר וכמדומני שזו ההגדרה הכי מדוייקת כ"ק אדמו"ר הנת"ש זי"ע היה אדמו"ר במובן די רחב כבר משנות היותו ראש הישיבה
חמיו האדמו"ר היה אדמו"ר פחות פעיל ואת יחסו לחתנו היה שוה אם לא מתבטל ויש ע"ז הרבה עובדות שהוא ראה בו מנהיג אמיתי ומקומם חסידות סלונים

לא נראה לי שבסלונים אדמו"ר אינו בגדר של מקבל קויטלך, ואגב קויטלך זה לא אוכל מרור וכו', וזה לא הדבר בעצמו, אלא ההתבטאות החיצונית של משהו נעלה שנחשב ליותר ממדריך גדול ככל שיהיה בעבודת ה', בסלונים וכנראה גם בשאר המקומות מסתכלים על קבלת קויטלך לא כדבר בפני עצמו אלא כ'משפיע' במובן הרוחני והנפשי, ושוב זה רק ההתבטאות החיצונית, יתכן שהבי"א לא קיבל קויטלך אבל נתפס אצל חסידיו כמשפיע שדדכו נשפע גשמיות ורוחניות מן השמים, וכמבואר היטב בכללי אמונת חכמים שכתב בעל יסוד העבודה, 'מחנך' או 'מדריך' גדול ככל שיהיה לא תופס את המשבצת הזו, ולא נראה לי שהנת"ש בהיותו ראש ישיבה נתפס כמשפיע במובן החסידי הזה [להבדיל ממשפיע בחב"ד שזה אכן מדריך] והפלא שעליו אני עומד הוא, שגם משנעשה לאדמו"ר נראה שתלמידיו לא לקחו את זה כהחלפת כובע בנקודה הזו, קח למשל את האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם, שנתפס אצל חסידיו כאדמו"ר במלוא מובן המילה, ובעצם כמשהו אחר לגמרי מאביו שנתפס שוב ושוב כמחנך ומעצב דרך בעבודת ה'.
ושוב תקן אותי אם אני טועה
אני לא מעוניין להגליש את הפורום ואת הדיון לפוליטיקה. אני מעוניין לנתח את הפן החסידי שיש בסלונים באופן הייחודי כלפי הנת"ש, שלכאורה נראה שונה מהיחס שיש שם היום לאדמו"ר הנוכחי.

[לא ידען]

נייר המכתבים של ישיבת 'תורת חסד' שהובא לעיל כבלאנק הרשמי של הבית אברהם, איני יודע אחרת מהנכתב אבל המכתב שהובא אינו מכתבו של הבית אברהם כי אם מבנו רשד"י, המכונה מוהרש"די 'דיונגער רבי'.

[ח''ל קאליסק]

נייר המכתבים של ישיבת 'תורת חסד' שהובא לעיל כבלאנק הרשמי של הבית אברהם, איני יודע אחרת מהנכתב אבל המכתב שהובא אינו מכתבו של הבית אברהם כי אם מבנו רשד"י, המכונה מוהרש"די 'דיונגער רבי'.

היונגער רעבע היה כותב באופן קבוע על גבי נייר המכתבים של אביו הק' זיע''א.
לדוגמא בלאנק שמו של הבית אברהם זיע''א
כתב היד ושם החותם: שלמה דוד יהושע בן עלקא ברכה

[יתר10]

עיון במאמרי השואה של הנתי"ש - מאתר דעת

[גימפעל]

עיון במאמרי השואה של הנתי"ש - מאתר דעת

יש רק מבוא.