אוהב אוצר כתב:לא חייבו אף אחד לקנות את ספריו ואף לא לעיין בו.
עם כל הדיבורים האלו, רבים מהת"ח מכל ה'גוונים' מעיינים בסדרת ספריו שהועילו לרבים.
אם לא מעירים למחבר, למה להעיר פה? להציל מאיסור?
איך אפשר לבוא ולהעיר בצורה כזו על ת"ח מו"צ חשוב כאילו הוא שלף הלכות משרוולו?
הת"ח לא יודע להשתמש במחשב, ומי שמשתמש ברשת המקוונת מרגיש יותר חכם ממנו.
מה שנכון נכון כתב:הטעויות בספר רבות מספור, כבדות מנשוא ולא יאמנו ממש, לא ראיתי כהנה לרוע בשום ספר ממחברי זמנינו!
עדיאל ברויאר כתב:פעם שמעתי ת"ח חשוב מאוד, שיש לו בקיאות גדולה מאוד, והוא אמר בשיעור שצריך להזהר מאי-דיוקים בפסקי תשובות.
איש_ספר כתב:האם נכון יהיה לומר שהמ"ב של דרשו ירש את מקומו של הפסקי תשובות?
אריך כתב:אכן. וכמידת הפופולריות של הספר הזה שאצל ההמונים מרקיעה שחקים, צריך לקום מאן דהו, לקנא לאמת ולפרסם את הבעיות למען יידעו רבים כי א"א לפסוק מתוכו כסומא בארובה.
איש_ספר כתב:האם נכון יהיה לומר שהמ"ב של דרשו ירש את מקומו של הפסקי תשובות?
שומע ומשמיע כתב:איש_ספר כתב:האם נכון יהיה לומר שהמ"ב של דרשו ירש את מקומו של הפסקי תשובות?
מבחינת השימוש לכאורה כן.
שברי לוחות כתב:לא זכיתי להבין על מה יצא הקצף הגדול הזה של 'אריך'
הפסקי תשובות כותב שכן נשתרש המנהג, ואכן כך היא המציאות בעולם, ופוק חזי מאי עמא דבר. עכ"פ כאן בחו"ל שכל החנויות מלאים בלחמים של מזונות שאין נרגש בהם טעם המי פירות, ו[כמעט] אין פוצה פה ומצפצף, איני יודע המציאות בארץ ישראל.
ושפיר ציין לזה ממה שהמנחת יצחק לא העיר לא דבר ולא חצי דבר על מנהגם שנהגו ורק מתייחס לגופו של שאלה
גם השבט הלוי על השאלה אם אפשר לסמוך על הדעת תורה שסגי ברוב מי פירות וכתב שאין אנו יכולים למחות בחוזק יד. ורק באופן אחר שאינו נרגש בטעם ובמראה כתב שומר נפשו ירחק מהם, נראה שגם השבט הלוי ידע שכן הוא מנהג העולם.
בפרט שמסתבר שהמנהג כיום יונק חלק מאונו מהפסקי תשובות בעצמו
אוצר החכמה כתב:בפרט שמסתבר שהמנהג כיום יונק חלק מאונו מהפסקי תשובות בעצמו
עד כדי כך אנשים משתמשים בספר פסקי תשובות? (אני אישית איני מכירו ורק לעתים נדירות יצא לי לדפדף בו)
אני הייתי אומר שהמנהג יונק בעיקר את כוחו מהפתק לחמניית מזונות שמדביקים במאפיות עם חותמת ההכשר.
לולי דמיסתפינא כתב:הספר פסקי תשובות הוא מהספרים הכי מוכשרים שזכה להם הדור האחרון. אין לו אח וריע בסגנונו ובבהירותו ובהיקף הנושאים. לא לחנם זכה להצלחה מסחררת כזה.
שגיאות מי יבין, נכון.
לולי דמיסתפינא כתב:הספר פסקי תשובות הוא מהספרים הכי מוכשרים שזכה להם הדור האחרון. אין לו אח וריע בסגנונו ובבהירותו ובהיקף הנושאים. לא לחנם זכה להצלחה מסחררת כזה.
שגיאות מי יבין, נכון.
פסקי תשובות סימן קיג סק"ד
ויש לזכור דברי [17] הראשונים והפוסקים כי זקיפת הגוף מהכריעה צריכה ליעשות לפני שמזכיר השם, כי בשעת אמירת השם צריך כבר להיות זקוף ועומד, וכדברי [18] הכתוב (מלאכי ב') "מפני (לפני) שמי נחת היא" ובירושלמי (פ"א ה"ה) "לית כתיב אלא מפני שמי נחת הוא, קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת היא", אמנם הראש ישאיר כל משך התפילה כפוף מעט למטה כדאיתא בשו"ע סי' צ"ה סעי' ב'.
17. כן הוא בהדיא בריטב"א וברשב"ץ (ברכות י"ב א) "זוקף עצמו כשמזכיר את השם, כלומר קודם שיזכיר את השם יזקוף כדי שיכוין שהשם זוקף כפופים". וכ"ה בראבי"ה ברכות סי' ל"ט, וכן כתבו בסידור יעב"ץ, שלחן הטהור שם, בקיצור שו"ע סי' י"ח סעי' י"א.
18. מובא בסידור אוצר התפילות ועוד, ופירוש נחת - הכנעה, ופירושו שהכריעה צריכה להיות לפני הזכרת השם ולא בשעת אמירת השם שאז כבר צריך להיות זקוף ועומד, כדכתיב ה' זוקף כפופים, כדאי' בירושלמי ובגמ' שם.
אריך כתב:שברי לוחות כתב:לא זכיתי להבין על מה יצא הקצף הגדול הזה של 'אריך'
הפסקי תשובות כותב שכן נשתרש המנהג, ואכן כך היא המציאות בעולם, ופוק חזי מאי עמא דבר. עכ"פ כאן בחו"ל שכל החנויות מלאים בלחמים של מזונות שאין נרגש בהם טעם המי פירות, ו[כמעט] אין פוצה פה ומצפצף, איני יודע המציאות בארץ ישראל.
ושפיר ציין לזה ממה שהמנחת יצחק לא העיר לא דבר ולא חצי דבר על מנהגם שנהגו ורק מתייחס לגופו של שאלה
גם השבט הלוי על השאלה אם אפשר לסמוך על הדעת תורה שסגי ברוב מי פירות וכתב שאין אנו יכולים למחות בחוזק יד. ורק באופן אחר שאינו נרגש בטעם ובמראה כתב שומר נפשו ירחק מהם, נראה שגם השבט הלוי ידע שכן הוא מנהג העולם.
בתוך דבריי התייחסתי לאפשרות שהפסק"ת כותב שכך המנהג מכוח מה שרואות עיניו. והערתי על כך שאין לי בעיה עם זה כאשר מדובר בספר חידושיו, ולא כשהדברים באים באצטלא של ליקוט מספרי השו"ת, שאז המשקל שנותנים לכך אחר לגמרי. איך אומרים? תכתוב מה שאתה רוצה, אבל אל תתלה הדברים באילנות גדולים, בשעה שלא היו דברים מעולם.
בני ברקי כתב:לפי דעתי הכותבים כאן לא הבינו את מטרת הספר. אני אישית חיכיתי הרבה שנים לספר כזה.ואסביר את דברי:
כמו שכתבו כאן הפוסק האחרון הוא המ"ב אולם דא עקא שרבים מבני אשכנז(אולי!!! בעיקר החסידים) מנהג אבותיהם בידהם לא תמיד כמו המ"ב ולכן יצא עליהם שם שהם לא נוהגים כהלכה משום שרבים חשבו שהמ"ב הוא המילה האחרונה וכל מי שלא פוסק כמוהו הרי הוא נוהג שלא כהלכה.עד שהגיע הרב רבינוביץ שליט"א והביא בכל נושא את כל הפוסקים בענין וגם פוסקים שהמ"ב ראה ולא הביא אותם ולא פוסק אותם להלכה, מ"מ דברי אותם גדולי האחרונים שרירים וקימים וקהילות שלמות נהגו כמותם עוד לפני שהמ"ב כתב את ספרו ומימלא הוא רצה להראות בספרו שיש הרבה חולקים על המ"ב(או אחרונים שהמ"ב פסק לא כמותם) ויש נוהגים כמותם. ואכן אלא שפוסקים רק כהמ"ב (וכמו שהגדיר הגראי"ס שליט"א את אותם אנשים, בעלי תשובה שאין להם מסורת...)זה מאד מפריע להם, אבל מה אפשר לעשות שישנם קהילות שלמות שיש להם מסורת עוד לפני המ"ב לפסוק כמו אחרונים מסוימים שהמ"ב ראה לנכון לא לפסוק כמותם....
ואני שנים חיכיתי שיקום הגבר שימצא את המקורות ההלכתיים בפוסקים לכל אלא שלא נוהגים כהמ"ב.
אכן, זה לא אומר שהספר נקי מטעיות ויש הרבה טעיות בהערות למטה אבל הרעיון של הספר מבורך!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 347 אורחים