מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ערב ומתוק

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי אריך » ה' אוגוסט 06, 2015 10:46 pm

מקובל להשתמש בביטוי זה לענין שתמיד יש מקום לאכול מנה אחרונה שהיא מתוקה.
והמקור ממגילה ז: - רווחא לבסימא שכיח. פרש"י ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים. אך בגמ' ל"מ דהכוונה לדבר מתוק ממש, דהרי הגישו לפני אביי בצלחת האחרונה צלי קדירה, ולא מוזכר שהיה מתוק. ולכן נראה דמתוק הוא במובן של טעים. וכן מצינו "לבסומי קלא" ואין המובן למתוק אלא לטעים ונעים. וכן מפורש ברמ"א תריב, ו "ואם אכל מאכלים מבושמים או מתובלים על אכילתו חייב, דרווחא לבסימא שכיחא ולא הוי אכילה גסה". ונראה שהפירוש 'בסימא' הוא נעים, ולכן גם זהו לשון בושם. וגם לשון שכרות – לבסומי, דע"י שתיית היין פושטת באדם נעימות.
יוצא א"כ שאין שום מקור מהביטוי הזה לגבי מנה אחרונה מתוקה, אלא שייך לומר זאת גם לגבי מנת בשר עסיסית.

יבנה
הודעות: 3950
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי יבנה » ו' אוגוסט 07, 2015 1:44 am

רש"י שם כתב, רווחא לבסימא שכיח - ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים. וכ"כ הערוך בסם ב' שהוא ענין מתיקות, וימתקו המים תרגום ובסימו מיא. הרי שהבינו שתירגומו מתוק ולא טעים. רק שיש לומר דאף שהפתגם מעיקרו מיירי בדבר מתוק, השתמשו בו בהשאלה לכל דבר טעים.
ועי' בברכות מז. בדברי שמואל אילו מייתו ארדיליא לי וגוזליא לאבא כו', וכדברי רש"י שם דמיירי בקנוח סעודה. דג"כ נראה דשייך בכל דבר טעים.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי אריך » ו' אוגוסט 07, 2015 10:16 am

אדרבה, מכאן נלמד מהו "מתוק" בלשון חכמים. שאין פירושו "טעם סוכר ודבש", אלא מתוק פירושו נעים. וכמו שאמר הפסוק "מתוק האור", היינו נעים. וכן "וימתקו המים" לא נוסף שם סוכרזית, אלא שהמרירות שהיא טעם לא נעים, נהפכה לטעם נעים.
וכן בפ"ק דמגילה אמרינן למה נקרא שמה כנרת דמתיקי פירותיה כקל דכינרא. הרי דכשרוצה הגמ' לצייר מתיקות הפירות מדמה אותם לקול הכינור, ולכאו' יותר היה מובן אם היו עושים להיפך, שכן מתיקות מזוהה עם פירות ולא עם כינור שמנגן. לכן משמע שמתיקות האמורה היא נעימות ולא מתיקות סוכרתית, ולכן מובן שמדמים את נעימות הפירות לנעימות הכינור, כי מורה הדבר על פירות איכותיים שיש בהם טעמים עדינים ומתובלים כהוגן. משא"כ אם היה מדובר על מתיקות דבשיית הרי שאין מקום לדמות לכינור, והיה צריך לומר שמתוקים כמו חלת הדבש של שמשון.

תוכן
הודעות: 6439
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי תוכן » ו' אוגוסט 07, 2015 10:38 am

ראש השנה כ"א א': 'לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי. אמר: בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא'. והפשטות דאיירי בתבשילי סעודה, לא מנה אחרונה.

יבנה
הודעות: 3950
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי יבנה » ו' אוגוסט 07, 2015 2:26 pm

שופטים י"ד י"ח- מה מתוק מדבש. וכן בעוד פסוקים נראה כן. אך אין בהם הכרח.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: רווחא לבסימא שכיח

הודעהעל ידי אריך » ו' אוגוסט 07, 2015 3:39 pm

יבנה כתב:שופטים י"ד י"ח- מה מתוק מדבש. וכן בעוד פסוקים נראה כן. אך אין בהם הכרח.

לא באנו להפקיע מכך שהטעם הכי 'טעים' באופן מובהק ופשוט הוא דבש [שכל אחד שטועם ממנו ישר אומר שזה טעים], אך אין זו עצם המשמעות.

מתושלח
הודעות: 95
הצטרף: א' אוקטובר 19, 2014 12:36 pm

ערב ומתוק

הודעהעל ידי מתושלח » ו' נובמבר 03, 2017 11:14 am

מה החילוק בין המילים "ערב" ו"מתוק?"

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי דרומי » ו' נובמבר 03, 2017 11:52 am

ערב - גישמאק

מתוק - זיס

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' נובמבר 03, 2017 1:08 pm

דרומי כתב:ערב - גישמאק

מתוק - זיס

יש לך מקור לכך שמתוק הוא זיס? (ראה לדוגמא, מלח ממתק את הבשר)

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי דרומי » ו' נובמבר 03, 2017 1:44 pm

לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק

על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'

והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי דרומי » ו' נובמבר 03, 2017 1:57 pm

ולהעיר גם מלשון התניא בפרק כז: "ערבים ומתוקים" ודו"ק

אש משמים
הודעות: 2495
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי אש משמים » ו' נובמבר 03, 2017 2:48 pm

מתיקות זה הטעם וערבות היא הנעימות.
יתכן דבר מתוק אך אינו נעים וכן להפך דבר נעים אך לא מתוק.

יבנה
הודעות: 3950
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי יבנה » ו' נובמבר 03, 2017 3:16 pm

.
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ד' ספטמבר 16, 2020 10:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: האשכולות מוזגו

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי איש גלילי » א' נובמבר 05, 2017 10:35 am

דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק

על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'

והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"

ומהם 'שקדים מתוקים' (מעשרות פ"א מ"ד)?
ומהם מיא דשיבתא שבאו 'למתוקי טעמא' (ברכות לט.)?
ומלח ש'ממתקת את הבשר' (שם ה.)?
וחרדל שממתקים אותו בגחלת (שבת קלד.)?

ואם מלישנא דאינשי קאמרת, מה הם מים מתוקים?

במסתרים
הודעות: 2000
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי במסתרים » ד' נובמבר 08, 2017 3:36 am

מתושלח כתב:מה החילוק בין המילים "ערב" ו"מתוק?"


יריעות שלמה, חוברת ז יריעה ט
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5936&pgnum=413

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' נובמבר 08, 2017 4:54 am

איש גלילי כתב:
דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק

על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'

והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"

ומהם 'שקדים מתוקים' (מעשרות פ"א מ"ד)?
ומהם מיא דשיבתא שבאו 'למתוקי טעמא' (ברכות לט.)?
ומלח ש'ממתקת את הבשר' (שם ה.)?
וחרדל שממתקים אותו בגחלת (שבת קלד.)?

ואם מלישנא דאינשי קאמרת, מה הם מים מתוקים?

ולמה לא תוכיח מלשון קהלת (יא, ז) "ומתוק האור וטוב לעינים"?
אבל באמת נראה שכל אלה הם לשון מושאלת ובדרך משל, ומתיקות כפשוטה היינו זיסקייט, וכמו שכתבו לעיל.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי איש גלילי » א' נובמבר 12, 2017 6:23 am

סגי נהור כתב:
איש גלילי כתב:
דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק

על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'

והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"

ומהם 'שקדים מתוקים' (מעשרות פ"א מ"ד)?
ומהם מיא דשיבתא שבאו 'למתוקי טעמא' (ברכות לט.)?
ומלח ש'ממתקת את הבשר' (שם ה.)?
וחרדל שממתקים אותו בגחלת (שבת קלד.)?

ואם מלישנא דאינשי קאמרת, מה הם מים מתוקים?

ולמה לא תוכיח מלשון קהלת (יא, ז) "ומתוק האור וטוב לעינים"?
אבל באמת נראה שכל אלה הם לשון מושאלת ובדרך משל, ומתיקות כפשוטה היינו זיסקייט, וכמו שכתבו לעיל.

ועדיין לא הובאה ראיה אחת ש'מתוק' הוא שם לטעם 'זיס' דוקא ולא לשאר טעמים טובים וערבים ("מתוק האור" הוא לכאורה מושאל בלי שום קשר, כי מתוק הוא לטעם החיך, וכבר ביאר הראב"ע (בראשית מב א, שמות ה כא, כ טו) שהכתוב מכנה את החושים זה על זה, מפני שמוצאם ממקום אחד).

שיף
הודעות: 2675
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ערב ומתוק

הודעהעל ידי שיף » ג' נובמבר 21, 2017 10:27 pm

ע"ע רש"י שיר השירים פ"ה פט"ז


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים