האדמו"ר הפולני מבריסק - לקורות האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל

[חוקר]

מדובר באדמו"ר מפורסם אשר הבטיח לעשות בירור נוסף עם הרב אהרנסון מפ"ת ועם עוד כמה נכדי סוכוטשוב יודעי דבר
בכל אופן הוא אמר לי בזה הלשון ובנימת התנצלות...
שהדבר נכון שהאדמו"ר מסטריקוב למד אצל הרב וכסלר הי"ד בקראקא והדברים ידועים להם.

בהנחה שאכן למד אצל הרב וכסלר הי"ד, עדיין נראה שהסיפור שסיפר הרבי מסטריקוב על שלמד אצל אחד מגדולי (הב נניח ל"גדול") תלמידי האבנ"ז מתיחס לרא"ל פרומר.
א. קשה להאמין שהיה לאבנ"ז תלמיד מהשורה הראשונה שנעלם זכרו ואיש לא שמע עליו וצריך לעשות בירורים אצל אדמו"ר שיברר אצל הר' אהרנסון.
ב. אם למד אצל אחד מגדולי תלמידי האבנ"ז מדוע עבר בגיל כה צעיר ליח"ל?

[תולעת ספרים07]

על הרב וכסלר הי"ד
היה כותרת בהמודיע - שם הציגו את הישיבה בזגערש כהישיבה של סוכטשוב והאריכו למעניתם לתאר את הראש ישיבה הרב וכסלר הי"ד וכו וכו ודיברתי עם כותב המאמר ועוד בנוגע למה שסיפר לי האדמו"ר ז"ל פעמיים....
--
מדוע הרבי עבר ליחל יש הרבה מה להרחיב בכל אופן מקודם דיברתי עם אחד המתמצא היטב והוא טען לי שהרבי למד כמה שנים אצל וכסלר והוא נדד עמו לקרקא כאשר הרב וכסלר עבר לקרקא..
בכל אופן נמתין בסבלנות ונחכים יותר...
אני כתבתי כל דבר ממקור ראשון...
באם משהו לא מסתדר עליהם חובת ההוכחה...
גם לא איכפת לי כלל במידת הצורך לבקש מאחד המומחה בה הידיעה להיכנס לפורום ולעשות סדר בדברים...
--
בכל אופן הסיפור עם הרב וכסלר ושהוא היה מגדולי תלמידי האבנ"ז גם שמעתי פעמיים מהרבי וגם פורסם עליו בהמודיע וכנ"ל.

[חוקר]

תו"ס
אשמח ואודה לך מאד, אם אכן תבסס את הדברים.
אני מאד מתענין בתולדות האבנ"ז ותלמידיו.

[חוקר]

עלי להודות שאני חוזר בי ואכן היה תלמיד מובהק להאבנ"ז בשם ר' מנדל ווקסלר
הוא עמד בראש ישיבת בית מאיר בקראקא
התולעת אם כן צדק
רק כנראה הגזים במה שאמר שהיה גדול תלמידיו
תיכף אעלה צילום מספר המופיע באוצר שמביא אותו

[חוקר]

מהספר ישיבת חכמי לובלין, א. ד. מנדלבום, עמ' שסא

וקסלר.JPG (20.73 KiB) נצפה 14717 פעמים

[חוקר]

מה שמוזר שבעל אנציקלופדיה לחכמי גליציה אינו יודע שהיה תלמיד האבנ"ז
ובמקום תלמיד מובהק מכנהו ר"מ מובהק

וקסלר.JPG (13.8 KiB) נצפה 14715 פעמים

טוב, גם אני לא ידעתי עד לפני כמה דקות...
אבל אני בכלל לא ידעתי על קיומו

[מתפעל]

תולעת, הרב אהרונסון מפ"ת נפטר כבר מזמן.
אתה בטח מתכוון שעשו בירור עם בנו, המשגיח, ר' ישראל אהרונסון. נדמה לי שגר בבני ברק.

האם היית מתפלל בשטיבל של הרבי מסטריקוב בתל אביב?
תוכל לתאר קצת איך נראתה השבת שם?
האם היה עורך טיש?
האם היו לו מתפללים חסידיים או רק מודרנים?

האם היה ניגש לעמוד? היו ניגוני סטריקוב?

תודה מראש.

[שיבר]

אציין עם זאת שעם הרב וואזר שליט"א הרבה שנים הוא לא דיבר
בהיות והוא התנגד בכל תוקף להעלות את עצמותיו של רבי מאיר שפירא ז"ל להר המנוחות ובסופו של דבר הרב וואזנר ניצח אותו...
כשנה לפני פטירתו הוא ביקר אצל הרב וואזנר שליט"א...
כאחד האומר הגיע הזמן להשלים...
מתוכן השיחה ניתן לראות להדיא שהיה שם חשמל באוויר...
אפשר שבזדמנות אעלה כאן את השיחה ביניהם - מאוד מעניין....

אולי פשוט לא היתה ביניהם שפה משותפת מחמת הבדלי המאנטליות למשל. הוא חייב לשוחח עם כל בוגרי ישיבתו?

אני לא חושב שבגלל ש"ניצח" אותו בהעלאת עצמותיו של ר"מ שפירא, ינטור לו איבה בלבבו ולא ידבר עמו. הן מצד לחשוד אותו באיסור "לא תשנא בלבבך", ועוד הכי נושא זה בער כ"כ בעצמותיו עד כדי שיבוא לידי כך (גם לא שמעתי שהיה חסיד גדול כ"כ של הגר"מ).

[בר ששת]

אפרופו, אינני מצליח לכלוא את פי שלא לספר את הסצנה הבאה (ששמעתיה מאיש יודע...):
היה זה באירוסיו של הרמ"נ פלקסר, בנו של הגר"י פלקסר זצ"ל, באותה שמחה השתתפו הרבה מבוגרי יח"ל, באשר אבי הכלה היה הגר"מ מנדלבוים, שגם הוא מבוגרי הישיבה. והיו העומדים שמחים. עד...
שאבי החתן קיבל את רשות הדיבור (ולא שהיה מקפיד ליטול רשות, אלא שהיה מקפיד להסות את הקהל...). הוא פתח את דבריו בריטוריקה המשובחת שהיתה משמשמת אותו בכינוסים ובעצרות, בהצלחה יתירה.
פתח דבריו, באיטיות ובהטעמה, אמר כך: "אונז האבן אלע גילערנט און אין ישיבה" (= אנו כולנו למדנו בישיבה אחת), הסב את פניו כלפי מרן הגר"ש וואזנר שישב לימינו, ואמר: "איינער האט מעהר מצליח געווען" (=אחד הצליח יותר), ומיד הפנה פניו לשמאלו כלפי הרבי מסטריקוב והמשיך: "איינער, האט ווייניג מצליח געווען" (אחד הצליח פחות). "אלע און איין ישיבה".

וללא שמץ של חיוך המשיך לקשור את דבריו.

[תולעת ספרים07]

האדמו"ר מסטריקוב ז"ל היה כל כולו "חידוש" בעולם המקובע שסביבנו, המהות שלו הייתה הפכית לדפוס שאנו מורגלים אליו, הכול חשו שב ד אמות שלו עולם השקר והצביעות מתמוסס ומתפוגג ללא שריד ופליט.
אבל לא רק השקר המוסכם אלא גם המעטפות החיצוניות שיש בהם "מהלך" גם הם נקרעו בעליל.
היה בו "חידוש" מתריס, מין פינה שיכלה להכיל את "בריסק" הליטאית עם סטריקוב ה"וורקאית", לא כמפגש אקראי אלא כהוכחה חיה שה"אמת" יש לה פן אחד אבסולוטי ורק הדרכים שונות.
היה לו את הקורנס עמו היה מנפץ בדרך קבע את מגדל השן שבנה לעצמו "הכבוד" בעזרתה האדיבה של האנושות, ולא כביטול ה"יש" אלא בההבלתו המוחלטת, ודווקא בדרך שכלית והגיוניות. "מה אני צריך את זה"?!!... " היה מטיח כמובן מאליו, וכשהדברים היו ניכרים באמתיותו חשו כל הסובבים באמת הערטילאית הפשוטה כל כך....

[נוטר הכרמים]

האדמו"ר מסטריקוב ז"ל היה כל כולו "חידוש" בעולם המקובע שסביבנו, המהות שלו הייתה הפכית לדפוס שאנו מורגלים אליו, הכול חשו שב ד אמות שלו עולם השקר והצביעות מתמוסס ומתפוגג ללא שריד ופליט.
אבל לא רק השקר המוסכם אלא גם המעטפות החיצוניות שיש בהם "מהלך" גם הם נקרעו בעליל.
היה בו "חידוש" מתריס, מין פינה שיכלה להכיל את "בריסק" הליטאית עם סטריקוב ה"וורקאית", לא כמפגש אקראי אלא כהוכחה חיה שה"אמת" יש לה פן אחד אבסולוטי ורק הדרכים שונות.
היה לו את הקורנס עמו היה מנפץ בדרך קבע את מגדל השן שבנה לעצמו "הכבוד" בעזרתה האדיבה של האנושות, ולא כביטול ה"יש" אלא בההבלתו המוחלטת, ודווקא בדרך שכלית והגיוניות. "מה אני צריך את זה"?!!... " היה מטיח כמובן מאליו, וכשהדברים היו ניכרים באמתיותו חשו כל הסובבים באמת הערטילאית הפשוטה כל כך....

תו"ס, מאיפה הציטוט המוצלח? מהמודיע? נשמע קצת 'מפנקסו' של הרב יעקב ב. פרידמן?

[שיף]

או של הרב משה מיכאל צורן

[שיף]

הערב ליל ט"ז אלול יום הילולתו ה-י"ג

[ארזי ביתר]

אשכול מאלף!!!



בקשה:

פעם ראיתי את המצבה שלו בהר המנוחות סמוך ונראה למרן רבינו הגרי"ז ז"ל וכפי שביקש טרם פטירתו באומרו שהוא פוחד לישכב לידו ממש אך סמוך ונראה....
וראיתי פלא עצום
על המצבה לא מופיע כלל המלה אדמו"ר.....
לגודל הפלא הלכתי לברר מיהו זה אשר ניסח את המצבה...
והנה התברר לי שרב דוב לנדא בן דודו של האדמו"ר וראש ישיבת סלובדקה יחד עם הגרמ"ד סולובייציק שליט"א הם אלו אשר ישבו לנסח את המצבה.
לדעתי הם ניסו להיכנס כביכול לראש שלו ולרדת לדעתו איך הוא היה מנסח את המצבה
ומתוך כך הגיעו למסקנא שהוא לא רצה שייקרא אדמו"ר....
לענ"ד הם טעו בזה.......
זה מאוד צורם לראות את מצבתו כאשר לא מופיע עליה אדמו"ר....
דעת חכמי הפורום.

האם יש לאי-מי מהרבנים דכאן, את תמונת המצבה?

[ציבור]

אפרופו, אינני מצליח לכלוא את פי שלא לספר את הסצנה הבאה (ששמעתיה מאיש יודע...):
היה זה באירוסיו של הרמ"נ פלקסר, בנו של הגר"י פלקסר זצ"ל, באותה שמחה השתתפו הרבה מבוגרי יח"ל, באשר אבי הכלה היה הגר"מ מנדלבוים, שגם הוא מבוגרי הישיבה. והיו העומדים שמחים. עד...
שאבי החתן קיבל את רשות הדיבור (ולא שהיה מקפיד ליטול רשות, אלא שהיה מקפיד להסות את הקהל...). הוא פתח את דבריו בריטוריקה המשובחת שהיתה משמשמת אותו בכינוסים ובעצרות, בהצלחה יתירה.
פתח דבריו, באיטיות ובהטעמה, אמר כך: "אונז האבן אלע גילערנט און אין ישיבה" (= אנו כולנו למדנו בישיבה אחת), הסב את פניו כלפי מרן הגר"ש וואזנר שישב לימינו, ואמר: "איינער האט מעהר מצליח געווען" (=אחד הצליח יותר), ומיד הפנה פניו לשמאלו כלפי הרבי מסטריקוב והמשיך: "איינער, האט ווייניג מצליח געווען" (אחד הצליח פחות). "אלע און איין ישיבה".

וללא שמץ של חיוך המשיך לקשור את דבריו.

והוא כנראה הצליח פחות משניהם...

למעשה, הצלחה נבדקת בכמה מישורים:
רמה תורנית, עמידה ביעדי השאיפות, פרספקטיבה של דורות, וכן הלאה
אני לא בטוח שמבט מעמיק ובוחן במישורים אלו יגלה שהאחד הצליח פחות והאחד הצליח יותר, ודי למבין.

[גאולה בקרוב]

מדין עריבות הר גריזים והר עיבל (כי תבוא), "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" (נצבים):
לאדונים הנכבדים שדנו כאן על הסיפור המוזר,
אנחנו באים כאן להרבות כבוד תורה. זה לא פורום של אנשים חילונים שמתעניינים בסקרנות גרידא בתולדותיהם של אי אלו רבנים.
ממילא, בנוסף לגדרי איסור לשה"ר, אם יש למישהו סיפור מוזר ומבייש, ראוי לו לשמור אותו בבטנו, כש"כ בן בנו של כש"כ כשהוא רק שמע ממישהו וכו' וכו' ואומדנא ברורה שלא היה ולא נברא.
ודי בזה לצאת יד"ח תוכחה.

[גביר]

על צדקותיו ועבודתו יספרו החסידים. ה'חברים' שלו יספרו על היותו איש שיחה שאין דומה לו.
שמעתי פעם מהגרד"צ הילמן שאמר לו הסטריקובער, דבר נפלא.
כידוע הגר"א הכריע שאין לומר בברכת מעין שלוש, ונברכך עליה בקדושה ובטהרה, שאין לו מובן.
והסטריקובער אמר שהוא מיוסד עה"פ בירמיהו (ב' ז') אָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. וע"ז אנו מברכים לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולברכך עליה בקדושה ובטהרה. ושפתים יושק !
הגרד"צ שאל אותו, יש לך עוד דברים טובים כאלה? וכמדומה שהשיב: לא...

יעויין
http://www.orot.ac.il/publications/shma ... 181-15.pdf

[ח''ל קאליסק]

הזמנה לחתונת בתו פשוטה בתכלית הפשטות

[לא ידען]

בימים ההם היה מאוד מגוחך, אם אדמו"ר פולני, ועוד ללא חסידים כמעט, יכתוב עוד דברים בהזמנה.
אז ה'יחוס' היה נכתב רק בהזמנות של אדמורי"ם מהונגריה וכדו'.
ועדיין, לא ניתן להתעלם מהפשטות והעממיות. איך למרות שכבר היו לו עשרות חסידים והוא בא בימים וב'בני ברק' העיר והגינונים וה'ס'פאסט נישט'... הילך בצידי דרכים נסע באוטובוסים וישב לשיחת מרעים עם בחור צעיר שהיה נראה לו צורב או סתם בר שיחה נעימה וקולחת.
בדיוק כפי שעשרות שנים קודם לכן ישב ב'יבנה שוהל' בתל אביב או במקווה דשם, עם אברכים צעירים ושח עמם כשווה בין שווים ואחר שעות, ירד וטבל עלה ונסתפג, המשיך בוויכוח תורני/השקפתי/חברי עם ידידו הטוב ר' מיכל פיינשטיין זצ"ל.
כמה אפשר להאריך, על הדור הפשוט ההוא, בלי משב"קים ונגנים שהקליטו את 'סוד שיח שרפי קודש מרנן ורבנן עיני העדה בפגישתם הנדירה והבלעדית (שידור חי) ....'

[אספקלריא]

אפרופו, אינני מצליח לכלוא את פי שלא לספר את הסצנה הבאה (ששמעתיה מאיש יודע...):
...
פתח דבריו, באיטיות ובהטעמה, אמר כך: "אונז האבן אלע גילערנט און אין ישיבה" (= אנו כולנו למדנו בישיבה אחת), הסב את פניו כלפי מרן הגר"ש וואזנר שישב לימינו, ואמר: "איינער האט מעהר מצליח געווען" (=אחד הצליח יותר), ומיד הפנה פניו לשמאלו כלפי הרבי מסטריקוב והמשיך: "איינער, האט ווייניג מצליח געווען" (אחד הצליח פחות). "אלע און איין ישיבה".

וללא שמץ של חיוך המשיך לקשור את דבריו.

אחד מהדברים הראשונים שלומדים ב"קורס מרצים", זה שבדרשה מול קהל צריך לפנות פעם ימינה ופעם שמאלה כדי שכולם ירגישו שמדברים אליהם. ולכן במקרה דנן הסתובב הדרשן לכל הכיוונים. ותו לא. וכל מי שרצה להסיק מסקנות מהמעשה שהיה (אם כך היה?), עושה זאת על אחריותו בלבד.

[יתר10]

מדין עריבות הר גריזים והר עיבל (כי תבוא), "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" (נצבים):
לאדונים הנכבדים שדנו כאן על הסיפור המוזר,
אנחנו באים כאן להרבות כבוד תורה. זה לא פורום של אנשים חילונים שמתעניינים בסקרנות גרידא בתולדותיהם של אי אלו רבנים.
ממילא, בנוסף לגדרי איסור לשה"ר, אם יש למישהו סיפור מוזר ומבייש, ראוי לו לשמור אותו בבטנו, כש"כ בן בנו של כש"כ כשהוא רק שמע ממישהו וכו' וכו' ואומדנא ברורה שלא היה ולא נברא.
ודי בזה לצאת יד"ח תוכחה.

מסופקני, אם נעביר את כל הסיפורים ומעשה רב מדור דור הרשומים והנשמעים במבחן-חפץ-חיים מה תהיה התוצאה..

[בד_קודש]

יתכן והגיע הזמן להכניס את כל הכרכים של האדמו"ר זי"ע

[איש_ספר]

יתכן והגיע הזמן להכניס את כל הכרכים של האדמו"ר זי"ע

מה שהובא שם על "לא שכחתי לברכך" פשוט ש"פספסו" את עיקר הוורט.
שממה שמתוודה ע"ז, אות הוא, שהוי חסרון בברכה.
ראה כאן
viewtopic.php?f=7&t=4118&p=31462#p31462

[בד_קודש]

יישר כוחך הרב א"ס
זה לא הדבר האחרון שאני טוען שהם לא הבינו אותו. היו אצלו בטישים מקסימום שתי אנשים שירדו לסוף דעתו.
ומזמן רציתי להוציא הגדה ועוד כהנה מן הכמויות האדירות שהשאיר אחריו, אשר לעת עתה מטפלים בזה אברכים ללא השקעה מינימלית בכל אופן כדי שיישמרו ימים רבים כדאי להכניס את זה לאויצר. יש שם גם המון סיפורים שהיה מספר.

כל מי שרוצה לפנות אליהם אנא קחו את כתובת האימייל [email protected]

דוגמא לכך. השבוע היה בהמשר כתבתה על נתיב בריחתו כשאר אף אחד לא חתום על הכתבה, ומתוכן הכתבה משמע כאילו חזר מלובלין לביו אביו האדמו"ר ז"ל - ואני ראיתיו שפעם מישהו הראה לו תמונה מאביו ומסבו הקרוי האדמו"ר הזקן וראיתי שהרבי מתבונן בזה שוב ושוב, וכאשר סיים הפטיר בזה הלשון את הסבא הכרתי ואני מעיד שתמונה זו נכונה היא, אך את אבי הי"ד לא ראיתי מעולם.

[בד_קודש]

המעוניין לקבל את זה מידי שבוע בשבוע ניתן לפנות לאימייל הנ"ל ולמסור אימייל שלו - ותכף כבר בשבוע הראשון הוא יגיע - הרוצה לקבל את כל הכרכים הנמצאים בחמש כרכים כמדומני יוכל לפנות אל רפאל רפרפורט.

[בד_קודש]

בזמנו הייתי לפעמים מתפלל שחרית בשטיבל בסריקוב, והיה זה ביום ראשון, ואז הרבי בעת אשר קיפל את התפילין שאל אותו ועל מה דנו בשבת קודש, מה היה הנושא בשולחן שבת, והשבתי לו מהו אין לך אלא כהן בימיך ונשאלת השאלה והרי אין צריך לתת לכהן גדול את הביכורים.
והלך לעבר ארון הספרים והוציא משם אולי כריתות ששם כותבים התוס' שצריך לתתו דווקא לכהן גדול. אם מישהו יחזיר לי אבידתי היכן כתבו כך התוס' אודה לו מאוד.

[מה שנכון נכון]

ראה דברים כו,ג בתרגום הנקרא יונתן, באב"ע וברבנו בחיי מהדורת מוה"ק.

[בד_קודש]

יישר כוחך הרב מה שנ"נ זכרוני שהוא הראה לי שהתוס' חולקים בזה.
ואם מצאתי חן בעיניך.
אשלח לך באישי עוד כמה דברים שאני חייב לברר.
ושוב יישר כוחך.

[לייטנר]

אולי כוונתך לתוס' כתובות קה ע"ב ד"ה וכי אלישע?

[בד_קודש]

יישר כוחך גדול הרב לייטנר לתוס' הזה בדיוק הייתה כוונתי, וכפי שאמרו בסוף דבריהם ואין שם כהן גדול. ועתה עשה עמי חסד אם תוכל למצוא תוס' כל שהוא שסוברים בדיוק להיפך.

[זלמניו]

יישר כוחך הרב א"ס
זה לא הדבר האחרון שאני טוען שהם לא הבינו אותו. היו אצלו בטישים מקסימום שתי אנשים שירדו לסוף דעתו.
ומזמן רציתי להוציא הגדה ועוד כהנה מן הכמויות האדירות שהשאיר אחריו, אשר לעת עתה מטפלים בזה אברכים ללא השקעה מינימלית בכל אופן כדי שיישמרו ימים רבים כדאי להכניס את זה לאויצר. יש שם גם המון סיפורים שהיה מספר.

כל מי שרוצה לפנות אליהם אנא קחו את כתובת האימייל [email protected]

דוגמא לכך. השבוע היה בהמשר כתבתה על נתיב בריחתו כשאר אף אחד לא חתום על הכתבה, ומתוכן הכתבה משמע כאילו חזר מלובלין לביו אביו האדמו"ר ז"ל - ואני ראיתיו שפעם מישהו הראה לו תמונה מאביו ומסבו הקרוי האדמו"ר הזקן וראיתי שהרבי מתבונן בזה שוב ושוב, וכאשר סיים הפטיר בזה הלשון את הסבא הכרתי ואני מעיד שתמונה זו נכונה היא, אך את אבי הי"ד לא ראיתי מעולם.

הוא לא ראה את אביו?

[בד_קודש]

כה אמר בזה"ל את אבי לא הכרתי.

[זלמניו]

כה אמר בזה"ל את אבי לא הכרתי.

וצע"ג

[בד_קודש]

שום צ"ע תלוי איך אתה מצייר את נתיב הבריחה של האדמו"ר ז"ל ובדברים הללו כל אחד כותב מה שבא לו. האדמו"ר ז"ל מעולם לא סיפר איך ומי הציל אותו.
דוגמא לכך יש ספר ידוע אלה אזכרה ושם מתואר איך אביו אדמו"ר רבי יעקב יצחק דן הי"ד נהרג במשרפות ואני פגשתי יהודי מבוגר בבני ברק שהיה מחלק את הדואר, ונכנסתי עמו לשיחה, ובין הדברים סיפר לו כדברים האלו.
היה זה בליל שבת כאשר הגרמנים נכנסו לברנוביץ בליל שבת קודש, והדבר הראשון שעשו שלקחו את אלמנת הבית אברהם יחד עם חתנה הלא הוא רב טוביה הי"ד וירו בהם בכיכר העיר.
ועוד הרבה סיפורים כאלו זה אומר בכה וזה אומר בכה.

[בד_קודש]

הזמנה לחתונת בתו פשוטה בתכלית הפשטות

על ההזמנה מופיע רחוב בורכוב ואאל"ט בזמנו היה האדמו"ר מסטריקוב זי"ע מתגורר ברח מלצט' - מוזר לי מה הפשט.
--
אגב, לקראת היארצייט שלו, אבקש לציין שהאדמו"ר זי"ע היה מתפלל לפני התיבה בערב יום הכפורים, ולמרות שהיו עדים שאביו ז"ל נהרג בטרבלינקה בחודש שבט עדיין המשיך לרדת לפני התיבה בערב יום הכפורים וכפי הנראה מפני מו"ר הגרי"ז ז"ל. ולא כפי שראיתי באיזה מערכת שהכינו מאמר עליו ושם כתבו לא כן.
לתשומת לבם.
--
אני מחפש חומר על אחיו רב טוביה ז"ל - כידוע רב טוביה הגיע לארץ על מנת להיות רב ראשי ומסיבות שונות הדבר לא יצא לפועל וחזר לפולין.

[בד_קודש]

א. מצורף כאן קטע מכתי"ק ולכאו' רחוב בורכוב תל אביב אינו כתב ידו.
ב. השערה. - בזמנו כאשר עבר לבני ברק השאיר המון כתבים בדירה שלו ברכוב, ויתכן בהחלט שאחד מצא את זה שם, ורשם על זה רחוב בורכוב תל אביב.
(אגב, הוא השאיר שם את המזוזות, שנכתבו על ידי הרב רב יהודה רבינוביץ ז"ל, ואני מכיר אברך אחד שנשלח אל רב יהודה רבינוביץ לשאול אותו אם אכן אלו מזוזות שלו, ואמר הן. - במעמד זה סיפר לו רב יהודה רבינוביץ ז"ל, שראה את המשניות של הגרי"ד ז"ל ובסופו היה כתוב ביום פלוני סיימתי עם רב אברהם לנדא).
ג. בנוגע לספר "מזיגה נפלאה" במו עיני ראיתי את הספר, ואני גם יודע היכן זה מונח.

[בד_קודש]

עלי לציין שתי דברים חשובים שלא ראיתי מישהו מתייחס להם.
האחד שהיה מקפיד על קוצו של יו"ד בהלכה, ד"מ, פעם בשבת בבוקר ראה אברך אחד עושה לעצמו קפה כאשר הוא מכניס קודם את המים ורק אח"כ את הנס קפה, ושאלו האדמו"ר זי"ע, מדוע, והשיב לו שהמ"ב דן שאפשר יש בזה משום צובע, האדמו"ר זי"ע פשוט החויר פשוטו כמשמעו, ושאלו היכן המ"ב, והתיישב עם המ"ב עד השקיעה, ועיין בדבריו, עוד דוגמא, פעם בסוף הטיש שאל את רב דוב לנדאו שליט"א, בזה"ל, לא חשבתי שעוד יביאו משהו האם מותר לי להמשיך בסעודה, ורב דוב שליט"א השיב לו שצריך מחשבה חיוביות, שאני רוצה להפסיק את הסעודה, לאחר הטיש כאשר כולם הלכו הביתה, התיישב עם רב דוב שליט"א להוכיח לו שאינו צודק, במשך שלוש שעות מאוחר בלילה נמשך הויכוח.
כמו כן ראיתי, שמישהו כותב עליו, שפעם פתח את הדלת ושמעו את האדמו"ר אומר לעצמו גם כי אלך בגיא צלמוות וכו' ללא כל סיבה הנראית לעין, האדמו"ר זי"ע סבר שעל פי ההלכה צריך לומר בכל סעודה וסעודה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, ולא מן הטעם שכתב החיי אדם אלא באופן שונה קצת. ועוד המון דברים שהקפיד על קלה כבחמורה.

[לומד_בישיבה]

האדמו"ר מסטריקוב ז"ל הגיע לבורכוב 8 תל אביב ממלטשט בתשכ"ה לפ"ק. הפלא הוא לשם מה כתב למטה את הכתובת, כפי הידוע לי הוא לא נהג לעשות עלייה לתורה מה שקרוי אויפריף.
האם זה אכן כתב ידו אם לאו, שלחתיו למומחה לפענוח כת"י והבטיח לי לחזור אלי לפנות ערב.

[בני ברקי]

בנוגע למה שכתבו שהאדמו"ר זצ"ל היה מקפיד ומדקדק מאד בהלכה.
הערה כללית בנושא הלכה ואדמורים!
כל אדמור כמה שירצה להקפיד ולדקדק בהלכה ובמשנ"ב בכל כוחו, תמיד ימצא את עצמו מעדיף את מנהגי אבוה"ק שלא תמיד היו תואמים 100% את ההלכה המקובלת.
בפרט כאן באר"י שהאדמורים נוהגים המון מהדברים עדיין כמנהגי חו"ל שכאן באר"י לא מקובלים בהלכה.
(עוד לא ראיתי אדמו"ר שבשבתות בתחילת שעון חורף מספיק זמן תפילה, מלבד אדמורי גור)

[ישבב הסופר]

בני ברקי, לא דקת. ישנם עוד אדמורים שמתפללים מוקדם בשבת ומספיקים זמן תפילה בכל שבת, בשופי.