אליחי כתב:ידועים דבריו הק' בעניין זמרי ופנחס. וד' מרן הגרי"ז זללה"ה על דבריו.
בר ששת כתב:ואני דווקא מזדהה עם אליחי, היורד ישר צום פוינט, במקום להתגלגל דרך בראשית ונח כסדר. הער זוכט דעם פופיק - גאשר למדנו און קאצק...
איי, דמות ענקית, שיטה נשגבת שרק לא יגשמוה גסי האשכולות או יקטינוה-יקניטוה בהבלי-הבלים ובשאלות צדדיות.
אליחי כתב:זה דבר מאוד מאפיין.
ובעניין דברי בר ששת. לא הבנתי האם המשפט השני ברצינות או...
"ויגש". הרה"ק רבי צדוק הכהן כותב בספר 'פרי צדיק' [אות י"ז]: "בפרשה זו שמעתי שרבינו הקדוש זצוק"ל (הוא הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא) אמר רמז בראשי תיבות 'ויגש' על בכיה וצעקה". אך אינו כותב מהו הר"ת, ואמר זקיננו מפי השמועה: 'ויגש' ר"ת ו'ויינט י'ודען ג'וואלד ש'רייען. לאחר שנלב"ע האיז'ביצ'ער ביום ז' טבת, אמרו חסידים שרמז בדבריו אלו על פטירתו שהיתה סמוכה לפר' ויגש.
מסופר שאירע פעם בעת שאמר הרבי מקאצק 'תורה', נפל ספסל כבד על רגלו של הרה"ק רבי אברהם מרדכי בנו של החידושי הרי"ם, ובאצילותו לא הוציא הגה מפיו. אך כפסע היה שיבוא לידי סכנה, עד שהבחין בדבר רעו הקרוב הרה"ק מאיז'ביצא, וראה שפניו של הרא"מ מכחילות וחש להצילו. (גוף הסיפור מובא בספר 'מאיר עיני הגולה', אך לא כתוב מי הצילו. סבא סיפר בשם החסיד ר' יהושע קעלצער שהיה זה הרבי מאיז'ביצא).
כתוספת למעשה זה מסופר, שה'אמרי אמת' נולד ביום ז' טבת יום היא"צ של האיז'ביצא, ובהזדמנות התבטא שכשקרא אביו ה'שפת אמת' את שמו 'אברהם מרדכי', התכוין בשם 'מרדכי' אף ע"ש רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא. ואמרו חסידים שהיה זה מעין הכרת הטוב על שהציל את אביו הרא"מ.
מענין לענין, רבי צדוק הכהן היה מחשובי תלמידיו של האיז'ביצ'ער, והחסידים חפצו שישב על כסאו אחריו, אך הוא לא הסכים ליטול את ההנהגה, באומרו שראה בהזדמנות מסוימת שרבו מכבד את רבי ליבלי איגר זצ"ל בכיבוד מיוחד, ומכך הסיק שרצונו של רבו שהוא יהיה הממשיך, על כן התבטל לרעו רבי ליבלי איגר שנים רבות עד פטירתו, ורק אז נהיה לרבי!
רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.
נוטר הכרמים כתב:רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.
תיקון טעות לכל אורך הדרך: לא הא"א, כלומר, האמרי אמת, אלא התו"א-תורת אמת-ר' לייבל'ה אייגר.
רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.
תיקון טעות לכל אורך הדרך: לא הא"א, כלומר, האמרי אמת, אלא התו"א-תורת אמת-ר' לייבל'ה אייגר.
סלח נא ידידי נכון שישנו ספר תורת-אמת . אך ישנו גם ספר ''אמרי -אמת '' ממנו ספר נפלא עם הגהות מבנו בעל השבט מיהודה .
אליחי כתב:ידועים דבריו הק' בעניין זמרי ופנחס. וד' מרן הגרי"ז זללה"ה על דבריו.
נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..
מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?
.רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..
מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?
דבר פשוט ...הלא ידוע שאחד היסודות הם שבאמת חטא יתגלה שלא הי' חטא ממילא כל הישראלים בעצם לא חטאו ממילא הם יכולים להכניס קדושה בכהנים ודו''ק
ואמנם כי ידעתי כי בכמה מקומות יקשו הדברים לאזנים אשר לא שמעו ולא הורגלו בדברים כאלה, אך לא אספתי בלתי אל אנשי שלומינו המכירים יקרותם
נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..
מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?
רבטוב כתב:אסביר קצת הדבר לפי מסת הפנאי כמו בתרומה ובמעשר ומעשר בהמות לא רק החלק שנותנים לכהנים או ללויים הוא קדוש רק גם חלק החולין יש בו קדושה כי בלעדיו לא הי' שייך לתת תרומה . שיהא שרייהם נכרים וכן במעשר בהמה אם אין תשע חולין העשירי לא שייך שיהי' קדוש . נמצא שהוא חלק מהקדושה . כ''כ בכהנים לויים וישראלים שנקראים בת''ז כל''י אי אפשר שיהי' כהן בלעדי הישראל ממילא גם בישראלים ישנו קדושת הכהנים . ודו''ק
איש_ספר כתב:ר' נחום גולדשמיד היה חתן ר' יחיאל צבי גוראריה, שהיה חתנו של רמ"י אלעזר ליינער, אדמו"ר מראדזין בעל תפארת יוסף.
האדמו"ר מראדזין ר' אברהם ישכר אנגלרד (מגזע קרימלוב - ראדומסק) שהתגורר בבני ברק, היה חתן בזיו"ר של ה'תפארת יוסף',
יחד עם גיסו האדמו"ר הצעיר מראדזין רש"ש לינער, בנו של התפארת יוסף. ניהל את ישיבת (או ישיבות?) סוד ישרים בפולין.
האדמו"ר רש"ש ליינער מת מות קדושים (המשורר יצחק כצנלסון הקדיש לו קטע נרחב בפואמה הנוראה שלו, 'על העם היהודי שנהרג') וגם אחותו אשת רא"ש נהרגה, כאן בארץ נשא רא"ש שניה וממנה ילדיו.
חסיד חבד כתב:ז.א. שהאדמו"ר הנוכחי שליט"א אינו צאצא להמי השילוח ודורותיו אחריו?
עושה חדשות כתב:לאחרונה הוזכרו בפורום כמ"פ דבריו של מי השילוח על פנחס וכו'. ראיתי כעת התייחסות מאד עדינה לדברים, במכתביו של הג"ר ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, והיה בעיני לחידוש קצת. הנה לפניכם:
מחולת המחנים כתב:ישנה הגדרה מענינת ולפיה באדמור"י איזביצא-ראדזין היתה מתכונת של דור עם הנהגה סוערת ולאחריו דור בהנהגה מתונה, וחוזר חלילה.
הנהגתו של מייסד השושלת רבי מרדכי יוסף בעל מי השלוח היתה כולה סוערת וחדשנית, לעומת זאת הנהגתו של בנו ממלא מקומו היתה מתונה יותר וכמדומני בספרו בית יעקב אין חידושים מרעישים (ומקוממים) כמו אצל אביו, לאחר מכן בדור השלישי הנהגתו של בעל סדרי טהרות היתה מלאה סערות חידושים ופולמוסים כמציאת התכלת ועוד, בדור שאחריו הנהגתו של בעל תפארת יוסף היתה נינוחה יותר והיה מראשי אגודת ישראל בפולין, לעומת זאת הנהגתו של האדמו"ר האחרון מראדזין רבי שמואל שלמה היתה חריפה וסוערת ביותר ואף התנגד לאגו"י.
נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..
מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?
איש_ספר כתב:הקטע במי השילוח היה ענין בין חסידים למתנגדים עוד מקדם קדמתה, כמו שמתאר יחזקאל קוטיק בזכרונותיו.
לעומקו של דבר כתב:איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.
משוש דורים כתב:לעומקו של דבר כתב:איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.
מן ההכרח לציין שכל מקום שרצ"ה מציין וקיבלתי או ושמעתי, כוונתו לרבו בעל מי השילוח. וראה ע"ז בהקדמה למהדורה החדשה של מי השילוח.
משוש דורים כתב:לעומקו של דבר כתב:איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.
מן ההכרח לציין שכל מקום שרצ"ה מציין וקיבלתי או ושמעתי, כוונתו לרבו בעל מי השילוח. וראה ע"ז בהקדמה למהדורה החדשה של מי השילוח.
עתניאל בן קנז כתב:בהחלט לא נכון. אם כי בהרבה פעמים זה כך.
בהרבה פעמים הכוונה גם לצדיקים אחרים מדורות קודמים. (אם כי יתכן ששמע מרבו את מימרא זו בשם הצדיקים).
זה שבראדז'ין מקובל כך, עדיין לא הופך זאת לנכון.
לעומקו של דבר כתב:איש_ספר כתב:הקטע במי השילוח היה ענין בין חסידים למתנגדים עוד מקדם קדמתה, כמו שמתאר יחזקאל קוטיק בזכרונותיו.
האם הקטע הזה לא היה עניין גם בין חסידים לחסידים?
הלא פלא פלאים, כל התורה האיזביצאית הזו העמוקה מיני ים, נמצאת ככל הידוע לי הק' מכל ספרי חסידי פולין רק בספרי איזביצא, לא בפשיסחא לא בקוצק לא בגור לא באלכסנדר, ומאידך גיסא הלא הייתה מחלוקת גדולה על איזביצא וכו', האם לא נשמעה ביקורת על זה?
===
כמובן איני מדבר על הקטע הזה דווקא, מעשה זמרי הוא רק הקצנה שדרכה אפשר לחדד על מה מדברים וכדרך הדיון בעניינים תורניים (ובכלל), אבל כל הלומד בספרי איזביצא לובלין רואה זאת בניקל כמעט בכל עמוד. למעשה הנושא הוא לא דווקא עבירות לשמן וכו', ההגדרה הנכונה היא "התורה - לא מה שחשבת".
ז"א בשעה שכל הלומד מעשה זמרי ופנחס בכל המקורות התורניים מתושבע"כ ועד חסידות ועד בכלל, יודע שזמרי הוא "הרע" ופנחס הוא "הטוב". וכאן נעשית מהפכה.
עוד דוגמא בעלמא:
רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.
====
והארכתי קצת בכדי לבאר מה ההבדל בין זה לבין מה שנקרא "עומק", כמהר"ל וכד', שבאופן כללי, עומק עניינו להסביר למשל מה המהות המיוחדת של עבירת זמרי, במה היא שונה משאר עבירות, ואם תרצו גם מה קסבר זמרי שטעה שזה מצווה, וכן מה המהות המיוחדת של קנאות פנחס, במה הייתה נקודת המעלה שהוא זכה בזה ולא מרע"ה, ומה השייכות בין זה לבין השכר דבריתי שלום, וכן הלאה, מה המעלה המיוחדת של מרדכי שדווקא בעניין זה דצרת המן מעל פני שאר חכמי דורו, שדווקא הוא זכה להציל את כלל ישראל מצרה נוראה (וזה אף שבשאר עניינים לא היה מרדכי גדול מהם, כי הרי לא נמנה ראשון), וכו' וכו'.
ואילו באיזביצא הכל מתהפך: זמרי לא חטא אלא כביכול עשה מצווה, פנחס היה בעצם פחות ממנו ורק יש עליו לימוד זכות שעשה בתום לב, מרדכי לא ידע יותר מכולם והציל את עם ישראל אלא אדרבא לא ידע מה שכולם ידעו ולא הציל את ישראל בפועל כי בעצם לא הייתה גזירה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 250 אורחים