הרב איתם הנקין הי"ד - תוך כדי דיבור

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ו' אוקטובר 02, 2015 1:52 pm

גם אני הק' משתתף באבל הכבד.
זכיתי מעט להכירו דרך כתביו ובמספר התכתבויות בינינו. הלב דואב וכואב וכל עין דומעת. הי"ד.

כלבאשבוע

ברוך דיין האמת.
ה' יקום דמו מהרה.
היתה לי הזכות להתכתב עמו בענייו סבו הגדול זצ"ל.
יהא מליץ יושר על כל ישראל ועל ילדיו היתומים מאב ואם.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' אוקטובר 02, 2015 4:01 pm

היות שדבריהם הן הן זכרונם אעלה לכאן התכתבות האחרונה שבינינו בקשר למאמרו בהמעין של חודש תמוז העבר.

שלום וברכה מכובדי הר''ר איתם נר''ו,

בקשר לדיון על אותם אנשים במאמריך בהמעין, אני נוטה להאמין תיאורו של מרק פחות או יותר. אין הכרח ממה שהעיר ליפשיץ אזנו של הגריא''ס שהוא ניסה למנוע בעד ההיתר מכל וכל. יתכן שמעורבתו של ליפשיץ בענין כללה יותר מאימרה בודדת פה ושם. אפשר שהוא כבר יעץ מתחילה שיעזור הגריא''ס את מבקשי ההיתר ואחר שנודע לו על התנגדותם העזה של רבני ירושלים יעץ לו למתן תשובתו ולא לצאת נגדם בגלוי.

ובאשר להוכחה שהבאת על מידת מהימנותו של מרק - לו יהיבנא שהוא הגזים בתיאור מכתבי הגריא''ס, נדמה לי שגם אתה הגזמת. וזאת משום שלמרות שאני לא עקבתי אחרי מכתביו של הגריא''ס בכל זאת ברור לי שאלו מהם שראיתי שלא נכתבו בכתב ידו עולה על המנויים ביד אחת. כמדומני שיש כאלה בספר פניני חן (מגנזותיו של ר' פנחס ליפשיץ - עורך יתד האנגלי) ובשנות דור ודור של ר''ר דסלר. לאחרונה ראיתי מכתבו בעד כולל קובנה שיוצג למכירה בקרוב ורק הפתיחה והסיום הם בכתב ידו. אולי יש הפרש בין מכתבים הלכתיים או ידידותיים לרבנים מוכרים, שלהם כתב במו ידיו מפני הכבוד, למכתבים שנועדו לתכליות של פרסום והמלצה וכדו', שאלו נכתבו ע''י עושי רצונו.

[...]

מוקירך כרום ערכך,

משה

שלום רב!

לעניין ר"י ליפשיץ, הרי לפני הכל מדובר בשמועה שהיא מוזרה מצד עצמה, שכאילו היה פועל באיפכא מסתברא משונה שכזה (אגב לא הזכרתי זאת במאמר, אבל אולי לא למותר לציין שבסופו של דבר דווקא אותם סטודנטים מחרקוב, אנשי ביל"ו יושבי גדרה, שמרו על השמיטה יותר מרוב שאר המושבות, בהיותם תחת חסותו של ר' יחיאל מיכל פינס שבהשראת גיסו הגרד"פ מקרלין עודדם שלא להישען על ההיתר!) באופן שבעיני, אפילו בלי שום ראיות צדדיות, אם נקבל שאכן כך סיפר ר"י ליפשיץ למרק, הרי שמדובר בהתבטאות של מרמור וכו' כמו שכתבתי.

מעבר לכך, בפועל אנחנו יודעים הרבה מאד על נסיבות ההיתר של הגריא"ס, ומי פנו אליו, ואל מי הוא פנה, ומה היה סדר הדברים וכו' וכו', הן ממכתבים והן מעדויות, ובכל אלה אין כמעט זכר למעורבות של ר"י ליפשיץ. כמובן מה בדיוק אמר בע"פ להגריא"ס זה אי אפשר לדעת (מלבד המעט שיש בעדות שפרסמתי), אבל על כל פנים לא היתה לו מעורבות ביותר מכך.

לעניין מכתבי הגריא"ס מאלה שאינם בכתב ידו, עיקר דברי היו על מה שראיתי בעיני, ולא התכוונתי לטעון שאין בעולם יותר מחמישה מכתבים כאלה. אבל מכל מקום זהו היחס פחות או יותר ואין שום ספק שדברי מרק בזה הם גוזמא מופרזת מאין כמוה.

נ.ב. עברתי כעת מקופיא בכרכי שנות דור ודור, ומעט המכתבים של הגריא"ס שיש שם, גם הם בכתב ידו.

[...]

בברכה,

איתם הנקין

הר''ר איתם,

איני זוכר אם ציינת לכך במאמריך אבל בעברי על תשובת ר' עקיבא יוסף (שלזינגר) בענין היתר מכירה ראיתי שגם הוא סובר שבהיתר המכירה 'סמכו המתירין ראשם ורובם' על ספר שמן המור. ראה שו''ת ר' עקיבה יוסף חלק יו''ד סי' קסג:ט (עמ' שמא).

שבוע טוב -
תודה רבה על המקור, עד כה לא ראיתיו. אעיין בפנים ומסתמא גם מקורו הוא הגרח"י שפירא.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אוקטובר 02, 2015 7:54 pm

מריחוק מקום אשתתף בצערתן של ישראל על השמועה המחרידה, ממעט שזכיתי להתכתב עם הרב הנרצח הי"ד עמדתי על מיטב כשרונותיו ועוד יותר על אדיבתו ונדיבת לבו, הכנתו לעזור לזולתו בלי שום חשבונות לא ידעה גבולים, תלמיד חכם ובעל שיעור קומה וסופר מהיר, חבל על דאבדין ולא משתכחין, ותנחומינו בעד המשפחה וצאצאיהם היקרים, המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

נ.ב. כקטן מתוך החבריא פה אוצר החכמה, אני מעיז להציע שאולי נעבוד שכם אחד על פרויקט מיוחד לעילוי נשמות הקדושים, כמו לסיים את השה"ג השלישי שיקרא על שמו של אחד המיוחד מבני החבורה הרב הנקין הי"ד

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ו' אוקטובר 02, 2015 8:37 pm

קבלתי במייל

בע"ה
יחד עם כל עמך בית ישראל אנחנו מבכים את הירצחם של הרב איתם הנקין ורעייתו נעמה אמש על דרך האבות בואכה אלון מורה.
חברנו חנן והלה ערמוני (הוריהם של נעמה הי"ד) שלחו את הבקשה הבאה ביישובנו פדואל.
הבקשה היא מסר לכולנו, ומעידה על גדלות הרוח ואומץ הלב.

נעמה ואיתם הי"ד הגו ותכננו הכל ביחד ובהמשך נעמה ביצעה.
פוסטר לסוכה זה יצא מתחת ידיהם לקראת החג , עם מסר פומבי אחרון לכולנו - פורסם בפייסבוק של נעמה.
אנא שתפו והדפיסו - לתלות בכמה שיותר סוכות עוד השנה!

http://www.maabada-studio.co.il/html--/4minim_print.pdf

חנן והלה

נא היו שותפים !!!

חג סוכות שמח !

אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך,
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים.

"חומר המוגן בזכויות יוצרים - השימוש בהתאם לתנאי חוק זכויות יוצרים, תשס"ח -
2007. לידיעתך, שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון לימוד, ביקורת ומחקר"

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ש' אוקטובר 03, 2015 9:14 pm

ע"פ מקורות ערביים הרוצחים הארורים נעצרו. וצנזורה כיוון שהותרה הותרה [עי' לעיל].

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ש' אוקטובר 03, 2015 10:37 pm

רק עכשיו נודע לי.
יה"ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.

ייתכן שיש זכות למי שנפטר מהעולם יחד עם אשתו, (כמו הרב פינקוס)
שלא נשאר בן/בת הזוג לבדו,
שהרי אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לבעלה.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ש' אוקטובר 03, 2015 10:49 pm

קישורים:
פרופיל "תוך כדי דיבור"
memberlist.php?mode=viewprofile&u=161

אשכול בפרוג:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=230512

ארזי ביתר

וי אבדו נפשות!!! יקום ה' לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך, בעגלא!

אקווה מאוד, שחו"ר אתרא קדישא הדין, שהיה חביב מאוד על הקדוש הי"ד, יחממו את מילות הספדיהם לאחר החג, דהכא קאים האי קדוש!!!

אוצר מתנת חינם

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » א' אוקטובר 04, 2015 9:35 am

מאמר על המנוח: http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=83000

מלח הארץ

אבידה גדולה!
לא רבו כמותו אשר המה גם יראי שמים כמותו גם חכמים מחוכמים וגם חוקרים בעלי ידיעה תורנית רחבה.

לומד_בישיבה

איש_ספר כתב:גופתו החמה של חברינו ר' איתם ואשתו עדין מוטלות לפנינו והמילים נעתקות מהפה. (ולכן בלתי ניתן לכתוב בעת הזאת מאמרי הערכה כראוי לו).

רק אציין דבר אחד שאני רואה שלא נזכר עד עתה.

בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה.

את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון). !

כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי.

כמי שזכה ללבן עם רב איתם ז"ל כאן בבית המדרש את עניין החשמל בשבת וגם עקבתי אחר המאמרים שלו בענינים אלו, אבקש להבהיר ואני כותב כך מתוך השערה שכפי הנראה קרא לספרו אש תמיד גם מפני (ואולי בעיקר) שהוא עוסק בענייני חשמל בשבת לומר לך, 'מאורי אש' להגרשז"א ז"ל. 'אש תמיד' וד"ל. (אגב, ספר אש תמיד הופיע אחר פטירתו של ידידי כנפשי ז"ל מנוחתו עדן רב אליעזר שלזינגר הי"ד).

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ב' אוקטובר 05, 2015 11:01 pm

אבל כבד מאוד.
הי"ד.
איש אשכולות ונפש יקרה.

היא שיחתי

מיללער כתב:נ.ב. כקטן מתוך החבריא פה אוצר החכמה, אני מעיז להציע שאולי נעבוד שכם אחד על פרויקט מיוחד לעילוי נשמות הקדושים, כמו לסיים את השה"ג השלישי שיקרא על שמו של אחד המיוחד מבני החבורה הרב הנקין הי"ד

רעיון טוב, אבל לכאורה עדיף משהו שיעשה יותר נחת רוח במרומים לנפטר

בברכה המשולשת

אולי ספר זכרון בו יכתבו חו"ר אתרא קדישא הדין מאמרים תורניים בסוגיות בהן עסק הקדוש הי"ד

היא שיחתי

בברכה המשולשת כתב:אולי ספר זכרון בו יכתבו חו"ר אתרא קדישא הדין מאמרים תורניים בסוגיות בהן עסק הקדוש הי"ד

זה הרי מה שעושים בדרך כלל לעילוי נשמה
מסתבר שתרומות להוצאת הספר יהיה ניתן להשיג בנקל
המקצוענים בתחום הספרות התורנית נמצאים כאן, פשוט צריך שמישהו יציע עצמו לזה ויתחיל לארגן,
קודם ניתן לאסוף חומר, ואת סוגיית ההדפסה אפשר להשאיר לאחר כך

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' אוקטובר 05, 2015 11:43 pm

היא שיחתי כתב:
בברכה המשולשת כתב:אולי ספר זכרון בו יכתבו חו"ר אתרא קדישא הדין מאמרים תורניים בסוגיות בהן עסק הקדוש הי"ד

זה הרי מה שעושים בדרך כלל לעילוי נשמה
מסתבר שתרומות להוצאת הספר יהיה ניתן להשיג בנקל
המקצוענים בתחום הספרות התורנית נמצאים כאן, פשוט צריך שמישהו יציע עצמו לזה ויתחיל לארגן,
קודם ניתן לאסוף חומר, ואת סוגיית ההדפסה אפשר להשאיר לאחר כך

איש_ספר כתב:בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה.

את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון). !

כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי.
כשאלתי אותו על הספר ולמה מתמהמהת הופעתו, הוא השיב לי (ואני משתדל לדייק ככל הניתן): באמת זה חלקי מכל עמלי, ובחיבור כזה אני שמח יותר מכל כתיבותיי האחרות, אלא שספר כזה אין לו דורשים ועול המימון מוטל עלי.

בברכה המשולשת

אני התכוונתי לספר זכרון שיועלה כאן ולאו דווקא יודפס (וכך ניתן יהיה להפנות את התרומות להוצאת ספרו של הקדוש הי"ד, וכפי שרמז הרב לייטנר)

מלך זקן וכסיל

: לכידה.JPG (79.89 KiB) נצפה 12145 פעמים

מכתבי האדמו"ר 'נתיבות שלום' זי"ע

מאיר סובל

ברוך דיין האמת. הצור תמים פועלו.
למנוח טוב כעת, ברום מעלת קדושים וטהורים שאיננו יכולים להשיג, מי יודע אם בכלל יהיה עילוי נוסף לנשמה ממה שאכתוב ד"ת לעילוי נשמתו.
אבל מי שזקוק לרחמינו ומשאבינו הם היתומים, הם גם רגלי אביהם ואימם בעלמא דקשוט.
בעל הנחמות ינחם אותם ואותנו בתוך כל ישראל המזועזעים.

ישא ברכה

מאיר סובל כתב:ברוך דיין האמת. הצור תמים פועלו.
למנוח טוב כעת, ברום מעלת קדושים וטהורים שאיננו יכולים להשיג, מי יודע אם בכלל יהיה עילוי נוסף לנשמה ממה שאכתוב ד"ת לעילוי נשמתו.
אבל מי שזקוק לרחמינו ומשאבינו הם היתומים, הם גם רגלי אביהם ואימם בעלמא דקשוט.
בעל הנחמות ינחם אותם ואותנו בתוך כל ישראל המזועזעים.

מהיכ"ת שלא יהא, הן אמת רוכב בערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, אבל עדין א"ס להשגה האור האלוקי. ובוודאי שיכולה נשמתו לעלות עוד.

לומד_בישיבה

מה שכתבתי לעיל, הכוונה לזה, מדי מים דיגיטליים בשבת ולעוד כמה אשכולות העוסקים בנידון.
גליא לדרעיה ונפל נהורא!
--
וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו

לשון החזו"א ז"ל בבואו להסביר מדוע מתג חשמל נחשב לבונה למרות שהוא עשוי כמתג ופעמים שאורו נכבה!!!
כפי שריכז ותימצת הק' הרב איתם הנקין ז"ל.

חכם באשי

לפני כשלושה שבועות התכתב הרב הנקין עם אחד מהחוקרים המפורסמים, ושלח לו את המאמר המצורף, כשהוא כותב לו:

שבתי על משנתי, ומצאתי שכבר רשמתי לעצמי בשנת תש"ע - בקובץ המצורף משום הקוריוז שבדבר - את פרטי הדברים השלמים, כשנתקלתי בהם אז תוך כדי לימוד וחשבתי אולי לפרסמם.

איתם הנקין_תשובה נושנה לרשבא.doc: (32.5 KiB) הורד 595 פעמים

ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

מחולת המחנים

נהפך לאבל מחולנו, בעיצומם של ימי השמחה בחג הסוכות הגיעה אלינו הבשורה המרה על הירצחו של האי גברא רבה ויקירא בנן של גדולים, נבון ומשכיל ידיו רב לו בתורה עדיו לגדולות הרב המופלג הר"ר איתם הנקין הי"ד, שנעקד על קידוש ה' בצורה טראגית יחד עם רעייתו הי"ד.
ר' איתם ורעייתו הי"ד שימשו כקרבן ציבור עולה תמימה לכפר על בני ישראל, המה נסעו למנוחות ואותנו עזבו לאנחות, ממקור הנחמות ינוחמו משפחות האבלים היושבים בעמק הבכא על מות יקיריהן.

לן יאות למבכי, חברי ורבני אתרא הדין שנהנו זה כמה שנים מאור תורתו ודעתו של הרב הנקין הי"ד אשר השפיע על כולם כאן מרוחב ידיעותיו והבנתו העמוקה, והעשיר אותנו בכתיבתו הקולחת ובאמריו הטובים בשפה ברורה ובנעימה, כל תגובותיו אחת לאחת לא היו בהן שום דברים של סתם בכך, כתיבתו היתה גדושה מזן אל זן בדברי תורה וחכמה ומלאה באוצרות של יין ישן מתולדות ימי עמנו וקורות גדולי הדורות, מתוך תגובותיו ניכרה חתירתו התמידית לאמת, לא היה נבהל להשיב וכל דבריו היו תמוכים ביסודות איתנים, וגם כאשר ייצג דעות אחרות היה הוא בר פלוגתא הגון וישר ולא בוש להודות על האמת במקום המצטרך.

הנרצח הדגול הי"ד היה בקיא מופלא בכל קורות ימי עמנו ובפרט בתולדות חכמי ליטא ותורתם, יריעה מיוחדת תופסת העבודה הגדולה שעשה ר' איתם הי"ד בהנצחת זכרו של אבי זקנו הגאון רבי יוסף אליהו הענקין זצ"ל שהיה מגדולי הרבנים והמורים בארה"ב בדור שלאחר חורבן יהדות אירופה וכידוע שגדולי הפוסקים בדור ההוא הסתמכו מאד על פסקיו והכרעותיו, ובמיוחד עסק הנרצח הדגול הי"ד בפרסום תולדותיו ותורתו של פאר יהדות ליטא הגאון המפורסם בעל ערוך השלחן זצ"ל, אשר אבי זקנו הגרי"א הענקין החזיק מאד כי בעל ערוך השלחן הוא מורה ההוראה המובהק של יהודי ליטא וההולכים בעקבותיהם.

היתה לי הזכות להתכתב כאן מעט עם ר' איתם הי"ד, וככל שהיה ישר והגון ומבקש האמת כן היה דייקן נמרץ וחרוץ, חבל על דאבדין ולא משתכחין, וי להאי שופרא דבלי בארעא, א"מ נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' אוקטובר 06, 2015 6:11 pm

מהו סדר יחוסו להגאון המובהק רי"א הענקין זצ"ל?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' אוקטובר 06, 2015 6:15 pm

שיף כתב:מהו סדר יחוסו להגאון המובהק רי"א הענקין זצ"ל?

נכד, בן לבנו.

מה שנכון נכון

גימפעל כתב:
שיף כתב:מהו סדר יחוסו להגאון המובהק רי"א הענקין זצ"ל?

נכד, בן לבנו.

נין. בן לנכדו.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' אוקטובר 06, 2015 6:21 pm

מענין שדוקא כאן בפורום לא התיחס כלל לתולדותיו ויחוסו
[רק לקשרים שלו לאחרים]

ישראל אליהו

שיף כתב:מענין שדוקא כאן בפורום לא התיחס כלל לתולדותיו ויחוסו
[רק לקשרים שלו לאחרים]

להזכירך שמו כאן היה "תוכ"ד" ולא הרב איתם הנקין

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' אוקטובר 06, 2015 7:26 pm

גם אני כרבים נחשפתי למאמריו ומחקריו המקיפים והמעניניים.

רק היום, כשפתחתי את העיתון וראיתי את שמו, חשכו עיני, חבל על דאבדין, הי"ד.

אם מדברים על זיכרון שקשור לפורום כאן, אולי ניתן לאסוף את ההערות שלו בפורום, לפי נושאים ולהדפיס את זה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 06, 2015 10:30 pm

הכאב לא מרפה, קשה לעכל ולהכיל את המחשבה שר' איתם הנקין, פשוט נמוג ונעלם. האיש החי התוסס והיוצר הזה, הפך באחת לזכרון טראגי. בלתי נתפס.

הכתיבות שלו, במגוון הבמות והסגנונות, הם היו הקשר של כולנו איתנו, דרך קריאתם הרגישו הקוראים "נגיעה" בו ובאישיותו המיוחדת, לכן הגם שהצער הגדול, הוא צערם של הילדים שהיתמות לגווניה השונים והנוגים תלווה אותם עד שארית חייהם, והיגון הגדול, הוא יגונם של ההורים שקברו את ילדיהם מחמל נפשם, כאב שאין לו שיעור, אצלינו המוות הנורא שלו, נקשר עם הסופיות המוחלטת של הפסק כתיבותיו. כמה מצער להסתכל באתר המקבץ את מאמריו, ולהבין שמאתר דינמי המתחדש כל הזמן - ביטוי לאישיות המיוחדת שמאחורי הדברים - הוא הפך לאתר הנצחה. אף המאמרים עצמם, הפכו ממאמרים חיים, בבחינת אנא נפשי כתבית, לאותיות מתות, טקסט מת, שאין עוד מי שעומד מאחוריהם, אין מי שיגן על העולה מהם, וכל עשרות ההבטחות הבאות בהערות שוליים, על נקודות שיורחבו במשך הזמן, הפכו למשאלות לב שלא יתגשמו לעולם.

כל מי שנחשף לכתיבותיו יודע שאין כאן תופעה של האדרה שאחר המוות, והגזמה שאחרי אסון, מאמריו התייחדו בעושרם, בחדותם ובדייקנותם ואין דומה להם. מדהים להיווכח בקשת הרחבה של האנשים שעמדו בקשרי התכתבויות איתו, ואע"פ שהם עוסקים בתחומים שונים, כולם כאחד מציינים את התועלת הרבה שהם קיבלו ממנו, ואת עושר המקורות שהוא הרעיף עליהם בעינו הטובה ובמזגו הנעים. פעמים הרבה שבתשובה לאיזו שאלה של מה בכך, הוא היה שולף "תוך כדי דיבור" איזו רשימה מרשימותיו, מלאה גדושה ועשירה, וזאת תוך כדי ציון שהוא אוסף חומר נוסף בענין זה ועוד חזל"מ, אם זה בתולדות רבני אמריקה ודברי ימי מוסדות הרבנות ואגודות הרבנים דשם; רבני רו"פ; תולדות ישיבת מרכז הרב וראשיה; ואלו דוגמאות ספורות, אבל בכל אחת ואחת מהן, ובהרבה אחרות, ככל הנראה לא הניח אחריו כמותו. וזאת כמובן מלבד ספריו ועשרות מאמריו, המקיפים נושאים רבים ומגוונים, אותם זכה להשלים ולפרסם, והם מדברים בעד עצמם.

הזכירו הרבה את יושרו ונקיותו, עם מידותיו הנאצלות. ברצוני להדגיש נקודה מסוימת, ושאין אדם כערכי עומד בה עד שנכשל בה...: כתיבתו החריפה והפסקנית, היה בה משהו המזמין פולמוס, אבל מי שהשיב לו בתקיפות מתוך תחושה של "ונקם ישיב לצריו..." מצא עצמו נבוך ופאתטי כשגילה את האיש הנעים והצנוע שמאחורי הדברים. (ואגב צניעותו, זוכרני שאחרי התכתבויות רבות, הסתקרנתי לראות את תואר פניו, בבחינת מי הוא שאת מימיו אנו שותים וכו'. חיפשתי במרשתת עד כמה שידי יד כהה מגעת ולא מצאתי. שמעתי שהוא מורה במדרשה של אמו תחי', אך גם באתר של המדרשה, לא מצאתי דבר...).

בכמה התכתבויות שהיו לי אבדל"ח אתו, הוא ציין שמוצאו המיוחד, בן ונין למשפחת רבנים מאמריקה שלא השתלבה באחת הקבוצות המסוימות של שומרי התורה, מאפשר לו לראות עצמו משוחרר מכבלי התיוג והשיוך המגזרי שלעיתים הוא מלאכותי (וע"כ בהמשך). ניתן לומר שתחושה זו אפשרה לו במידה רבה, לבקר ולדון ללא משוא פנים בתופעות מכל המגזרים כולם, מבלי צורך "לחפות על בת אחותו".

בפולמוסים רבים שגיצים מהם ניתזו גם בפורום כאן, ולרוב דעת הקהל ידועה מראש לפי השתייכות קבוצתית, היה הוא סולל לו דרך לעצמו. מתוך נסיון כן להתחקות בכוחות עצמו לשורש הדברים, כדוגמא בעלמא אני נזכר ב"סוגית" יחס החזו"א לראי"ה, שמשני צדי המתרס מפליגים בדברים מהופכים זמ"ז, ואני מעתיק הודעה שהוא כתב לי באישי (אגב הכתיבה באישי היתה מועדפת עליו בנושאים רבים, הן משום צניעותו והן משום סוג של פרפקציוניזם שהיה בו שלא לכתוב שום דבר ברבים ולרבים אם אינו ברור ומסודר אצלו במידה מספקת):

אני כתבתי, לאחר שהתחקיתי על הדבר, שהציונות הדתית (הפוליטית) נתלתה בראי"ה באופן מלאכותי. אבל בעלמא היא נתפסת מכל הצדדים כממשיכת דרכו. וכך היה מסתמא מזווית מבטו של החזו"א, ואם כן, הוא שלאחר קום המדינה היו לו כמה מאבקים קשים כנגד נציגי ציבו זה וככלל ביקורת נוקבת עליו, ממילא תלאו במי שנתפס כמייסדו - הראי"ה. וגם זה אינו ברור לגמרי, כי אחר שהכיר בגדולתו (וכמי ששהה כמה שנים בסמוך לגרח"ע לא פלא ש'ירש' ממנו את היחס החיובי כלפיו, אם אפשר לדבר על דמות עצמאית כחזו"א במונח של ירושה), היה מצופה שיפריד בינו לבין הנושאים את שמו אח"כ. לכן אני נטיתי יותר לומר שמדובר בכיוון טקטי. אבל מי יודע, ספק אם אפשר להעלות בנושא דברים ברורים יותר. מה שבטוח, כמעט אף אחד משום צד לא מנסה להתמודד עם שני הצדדים של התמונה, מצד אחד העובדות על הכבוד המופלג בחייו ומצד שני העדויות על אמירות שליליות בשנים מאוחרות יותר.

זו דוגמא שולית לנושא זניח, אבל בכ"ז היא מצביעה על נסיון אמיתי לבחון את הדברים, מבלי לברור מראש את החומרים ומבלי לסמן מראש את המטרה. דוגמא רצינית יותר הם מאמריו ההלכתיים המתאפיינים אף הם בעצמאות שכזו, ניתן לראות זאת למשל במאמריו שפרסם בתחומין, המרוכזים גם הם באתר מאמריו, מסקנות שנחשבות כמעט כטאבו במקומות קרובים אליו, הופכות אצלו לדברים הטעונים עיון מחודש. ככלל הרושם היה שהוא ראה עצמו צועד בדרך המלך, בשביל הזהב. כמובן שזו תחושה סובייקטיבית לגמרי, אבל התחושה עצמה, בנושאים רבים (ולא בכולם!) יש לה ערך וחשיבות מצד עצמה. כך למשל באשכול סוער במיוחד שהיה כאן על הרא"ל, הוא כתב לי באישי ואני מצטט:

כמובן יש הרבה מאד מה לדבר, אולי דווקא משום כך לא הכנסתי שם ראשי...
אני כשלעצמי מוצא הפרזה בשני הקצוות שהופיעו שם, הן המאמר הלגלגני והבוטה כנגדו, שכנראה כותבו סבור שאם כותבים 15 פעם "רפש" זה מועיל במקום טענות ממין העניין (גם לא הבנתי, מה אכפת לו ספר כמו מבקשי פניך, מדוע מטרידים אותו עסקיהם הפנימיים של בני הציבור ההוא עד כדי שנצרך להקדיש כנגד הספר יריעה רחבה שכזו?) והן מאידך ההיתממות כאילו אין כאן אלא המשך ישיר של שלשלת חכמי ישראל במעלה הדורות שתמיד היו מהם שהיה להם יד בתרבות הכללית. ההערה שלך על שבאמת לא צריך לחפש מחוץ לגבולות הציבור הדתי לאומי בשביל למצוא התנגדות כלפי דרכו, נכונה כמובן, ואין ספק שבשביל כל בן ישיבה מן המניין (למעט כאלה שמהר עציון ו"שמאלה") צורם מאד לראות ציטוטים מהתרבות הנכרית וכדומה בתוך מאמר תורני. רק שבמקרה הזה התנגדות לדרך לא נכרכה בפסילה אישית.

כנותו בצירוף הבנתו החודרת, יחד עם היכרות רצינית שהיתה לו עם מגוון הזרמים שבציבור היותר קרוב אליו, עשו אותו, אצלי הקטן, לא פעם ולא פעמיים, ככתובת בה ניתן לתהות אודות טיבם/כשרותם של ספרים מסוימים ומידת התאמתם לאוצר, ולקבל תשובות מהימנות וקולעות. והיו בהחלט ספרים שהוא הציע לי שלא להכניסם עד שאעבור עליהם במתון משום שהם "חשודים".

ואגב "ביקורת ספרים": לפני כמה שנים הוא הודיעני שבמדרשה של אמו יש כמות של ספרים גדולה שהגיעו מאיזו ספריה והם עומדים למכירה. קבלתי ממנו רשות לבוא אל המקום קודם זמן המכירה, בכדי לבדוק אם יש ספרים מתאימים לאוצר, והוא נעתר מתוך החשיבות שראה בהגדלת והרחבת ספריית האוצר. תוך כדי עיון בספרים הודעתי לו טלפונית (הוא לא נכח במקום) שיש שם כמה ספרים של סופר שנה ופירש ידוע, שכתיבותיו ידועות במיאוסן וכיעורן. הוא אמר לי ללא היסוס: אתה רשאי ואף תעשה עמי חסד, אם תבער משם את הספרים הללו. לאחר מכן הוא הודיעני בדוא"ל שהוא עצמו בדק אחרי, ושירש מהארגזים עוד כמה וכמה ביכלעך של אותו סופר נתעב.

אם נסיים את הדברים בנקודה זו, נחטא אל האמת, אמנם אמת שהוא לא ראה עצמו "משויך ושייך" לשום קבוצה, לפי החלוקה המקובלת במחוזותינו, אבל הוא בהחלט ראה את עצמו, שייך למחנה יראי ומבקשי השם, ודבר זה בא לידי ביטוי פעמים הרבה בהתכתבויות רבות הנוגעות לנושאים שונים ומגוונים.

מדברים הרבה על רבגוניותו, והיותו אדם מיוחד, היודע להלוך כנגד כל אחד ואחד, ולדבר לכל אומה כלשונה, (בזכרוני שהוא שלח לי את אחד ממאמריו וטרח להדגיש שנוסח המאמר מותאם לבמה בה מתפרסם המאמר, ואילו הדבר היה תלוי בו, היה נכתב אחרת), לעיתים תכונה שכזו - ועכו"כ כשמצורף אליה עדינות וביישנות טבעית - עשויה להותיר רושם מוטעה חלקי וחסר, אף על האנשים הקרובים ביותר. למרבה הצער ניתן לראות כבר עתה רשימות של אנשים קרובים מאד שבהחלט יש בהם משום המעטת הדמות.

אני בוחר להעתיק כאן הודעה אחת ארוכה, שהוא כתב לי אודות מורו ורבו הרב דב ליאור, גדלותו התורנית מול היחס שהוא זוכה לו במקומות בהם לא מכירים אותו כלל, הדברים באים כאן לא בכדי לספר שבחו של הרב ליאור, (מבלי להמעיט בחשיבות של דבר זה לכשעצמו) ולכן השמטתי חלק מן הדברים, (ושמתי במקום ההשמטה שלוש נקודות) אלא כדי להשלים ולהאיר את הדברים דלעיל, אודות השתייכותו הפנימית ומדרג העדיפויות האמיתי שהיה בעיניו:

ראשית צריך לומר שמה ש... עושה כאן הוא מה שמכנים "שירות דוב", שמחמת שהוא מביא מדבריו [של הרב דב ליאור] ומצטט מספרו, אנשים סבורים אולי שדמויות כמוהו - על הדעות והגישות שהוא משמיע פה בעניינים אחרים - מייצגות את חוגו של הרב ליאור, בשעה שלא מיניה ולא מקצתיה.
זכיתי להכיר מקרוב את הגר"ד ליאור שליט"א ולקבל כו"כ שנים תורה ממנו, ובפה מלא אני יכול להגיד שמדובר בגדול עצום בתורה והוראה, שכל הש"ס והשו"ע מונחים בראשו הפלא ופלא... אני הקטן נכחתי בעשרות שיעורים כלליים בכמה מסכתות, וכן בשב שמעתתא ועוד ספרים, והריני מעיד איך שהופך ומעיין בשיטות הראשונים בהבנה נפלאה, שרק מי שעמל לפני כן כו"כ שעות בלימוד הסוגיה יכול להצליח לעקוב אחר מהלך דבריו, וכשבכירי הר"מים מקשים קושיות והוא משיב וחוזר חלילה אפשר לראות ממש את גיצי דא אורייתא ניתזים בחלל ביהמ"ד (אני מתבייש לכתוב "סופרלטיבים" כאלה כי איני ראוי, אבל כך הרגשתי).
יש הרבה להצטער שהגבולות ה'מגזריים' חוצצים גם בפני גדולי התורה. וכשלעצמי יצא לי לתהות הרבה בזמן האחרון על טיבם של הגבולות הללו בכמה עניינים, מעבר לי ולמשפחתי, אני סבור שהחלוקה החותכת שכל אחד שייך דווקא לציבור זה או דווקא לציבור אחר, היא מלאכותית הרבה פעמים, ולמשל תמוה שכמה קומיקאים ומוזיקאים ובדרני-שוליים (לצורך הדוגמא) נחשבים בעיני ההמון ל"חרדים" שהרי למדו בחדר וגם לובשים כובע בביה"כ, אבל אלפי משפחות של עמלי תורה המקפידים על קוצו של יוד ואצ"ל שטלוויזיה ועיתונים חילונים וכל כיו"ב זהו עניין מופרך לגמרי אצלם, הם "אינם חרדים" שהרי לובשים חולצה בצבע אחר וגם שמחים ביום העצמאות. ואפילו האדם שרואה לעיניים יכול לדעת על מה עתידים להיות נידונים בבית דין של מעלה, אם ישאלו שם על ת"ת ומו"מ באמונה וציפייה לישועה, או שישאלו איזה פתק הושם בקלפיות של המדינה.
ובאמת דבר זה יוצא מפני שמדגישים מעל לכל דבר אחר את הבדלי ההשקפות ביחס למדינה וכדומה, שאמנם זהו דבר חשוב ומהותי ועומד ברומו של עולם ויסודות התורה כרוכים בזה (כל צד לפי הסתכלותו), ואיני בא להקטין חלילה בחשיבות הנושא, אבל אני שואל את עצמי, להפוסלים רב או ביכ"נ או ישיבה או ציבור מפני שבשבת אומרים תפילה לשלום המדינה וביום העצמאות אומרים הלל וכדומה - אבל בשאר השעות מה עושים, בשאר ימות השנה מה עושים, וכי לא הוגים באותם ספרים, וכי לא שונים את אותן הלכות, וכי לא מקיימים את אותן מצוות, עד שאנו דנים כאילו המפריד רבה על המשותף. ואף על פי כן ולמרות הכל הרבה אנשים אינם מוכנים לדון ולחלק אלא לפי העניין הנ"ל בלבד.
והרב ליאור כמשל, בעיקר מחמת הנ"ל הריהו שייך דווקא למחנה אחד וממילא מוקצה למחנה האחר, אבל כשלעצמו, הלא אין לו בעולמו אלא תורה, כפשוטו (ועל עניינים כמו תרבות המערב או עולם האקדמיה, שרווחים בחלקים גדולים ממחנהו, הריהו מלגלג בליצנותא דע"ז כל שני וחמישי)... ואצלו נתבאר לי דבר שתמיד תמהתי עליו, מה שהרבה פעמים אנו מוצאים כשאומרים שבחים בהספד על גדולי תורה מדגישים איך שהקפידו ודקדקו בקיום הלכה כזו או אחרת בשו"ע, ולא הבנתי מעודי, מאי הווה אמינא, שלא יקיימו הלכה זו, ואיזה שבח יש בזה מלבד אולי גנאי לאחרים שאינם מדקדקים מספיק בהלכה זו? אבל כשראיתי את הרב ליאור מדי יום ויום בחזרת הש"ץ איך שאינו עסוק בשום ספר, רק ראשו מורכן ומאזין לברכות, אז זכיתי להבין: אנו אנשים פשוטים אף שנימנע מלקרוא וללמוד בספרים בחזרת הש"ץ כפי שנפסק בשו"ע, אין זה שבח, רק אנו ממלאים את חובתנו, אבל כשאנו רואים אחד מגדולי התורה שמקיים זאת, הרי גלוי וידוע עד כמה אהבת התורה לוהטת בליבו, ואין לו בעולמו שום דבר חוץ ממנה, ואנו רואים איך שבכל רגע פנוי נוטל ספר והוגה באהבתה, א"כ אצלו להיבטל בכל פעם למשך דקות ארוכות מלימוד התורה ולא לעסוק בה אפילו בעיון בעלמא משום שזמן תפילה לחוד, הרי אנו יודעים שזהו ניסיון עצום! שלא לעיין בקצות או בחידושי הרשב"א לאורך כל חזרת הש"ץ?! הרי אי אפשר כלל להשוות זאת למה שאצל אדם פשוט כמונו אף שמקיים את אותה הלכה עצמה!
...אי אפשר להאשים רק את הפילוג המגזרי במה שלא יודעים ערכו של הרב ליאור, אלא באמת יש גם משהו בהנהגה שגורם לזה. מלבד מה שכבר הזכרתי שאינו איש של דברים שבכתב וממילא קשה להתרשם רק ממה שמודפס ממנו, וכדי לעמוד באמת על גדלותו צריך להכירו פנים אל פנים (ואמנם היו גם בעבר גדולי תורה שלא היה כוחם בעטם ובכ"ז פקיע שמם כראוי להם, אם מפני שתלמידיהם הפיצו את שמם בכל אתר, בכל אופן כאן אף ששמו פקיע בעולם הישיבות שבמחנהו וכן אצל הרבנים ומורי ההוראה במחנהו, אבל הציבור הדתי-לאומי הרחב אינו יודע להוקיר גדולי תורה כראוי, וא"כ אם בציבורו כך למרבה הצער, לא יצופה שיהיה אחרת שלא בציבורו)... שאין שומעים עליו רק דרך כלי התקשורת וכדומה שנאחזים פה ושם באיזה פסק עצמאי כמוצאי שלל רב, וממילא מצטיירת דמות של "יוסף שריא", מעין הסטריאוטיפ של "רבני מכון צומת", שכביכול כל מגמתו רק להקל ולהתיר הכל מכל כל. ואצ"ל שאין בתדמית זו ממש...

בהודעה אחרת כתבתי על פגישתנו בו הוא הציג בפני את ספרו, ואני מוצא לנכון לשוב ולשנות הודעה זו כאן:
בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה. את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון) ! כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי. הייתי מופתע מאד, הן מהמראה שלו עצמו וסגנון דיבורו: עדין ביישני ומצטנע (מול כתיבתו שהיתה מאופינת בחריפות וחדות והיה ניתן לחשוב שמאחוריה עומד אדם תקיף וכו'), והן מהספר ותוכנו. כששאלתי אותו על הספר ולמה מתמהמהת הופעתו, הוא השיב לי (ואני משתדל לדייק ככל הניתן): באמת זה חלקי מכל עמלי, ובחיבור כזה אני שמח יותר מכל כתיבותיי האחרות, אלא שספר כזה אין לו דורשים ועול המימון מוטל עלי.
חשוב לזכור שתיאור זה, מתייחס לפרק הזמן שבו הוא כבר למד היסטוריה באקדמיה, ונראה איפוא כי אף בימים אלו, מקומו לא הניח ואת חלקו ראה בדברי תורה ולא בדברים בטלים.
לפני כשנה (תשרי תשע"ה) הופיע תגובה הלכתית שלו בהמעיין, ובתוכן העניינים הוא כונה בידי העורך הרב יואל קטן שליט"א: "הרב ד"ר איתם הנקין", מתוך הנחה שגויה, שתואר הד"ר כבר ניתן לו. בגליון טבת תשע"ה התנצל הרב קטן: "...לסיום רציתי לתקן טעות שלי, שגרמה עוגמת נפש לתלמיד חכם וידיד: הרב איתם הנקין שליט"א אינו נושא בתואר ד"ר, שלא כפי שפלטה מקלדתי בטעות בגיליון הקודם של 'המעין'". הקוראים מן הסתם חשבו שיש כאן ענין של דקדקנות יתר שלא ליתן לאדם תואר שאינו זכאי לו. אך הסיפור מאחורי הדברים היה שונה, לדברי הרב קטן אחר פרסום התואר השגוי, קיבל פניה מר' איתם, שבה הוא מיצר ומתמרמר על כינויו בתואר "הרב ד"ר", ושאף אחר שיקבל את התואר, אינו מעונין להזכר באופן הזה, ולא נחה דעתו עד שהובטח לו שהמערכת תתנצל ותתקן את הפרסום השגוי!

ואין הולם יותר מלתאר את ר' איתם, מתוך כתיבותיו שלו עצמו, כאלה שלא נכתבו לשום מטרה ידועה, והרי הם בבחינת קולמוס הלב וראי הנשמה הטהורה. פשפשתי בכלי ומצאתי הודעה אחת שכתב לי, שהותירה עלי בשעתו רושם עז:

אתמהה קמעא, איך אפשר להביא "דברים נוקבים" וכו' מהטור (ושא"ר) דצ"ל "ונשבע מטובך" דווקא, ורק אגב אורחא בצידי צדדין להזכיר בקיצור נמרץ מש"כ הב"ח על אתר. שבאמת הוא תמה על הטור ומקיים הנוסח שבידינו "ונשבע מטובה", וזו לשונו במילואה: "תימה, הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה, שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו 'ונאכל מפריה ונשבע מטובה', כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה" (וע"ע באליה רבה שהקשה ממה שנאמר על משה בסוטה י"ד, אטו כדי לאכול פירות רצה להיכנס לארץ - וזה מקור דברי הסמ"ג - ומה שתירץ דמה ששכינה תדיר לגביה וכו', ואילו לדידן גם זה דרך להשפעת הקדושה, עיי"ש). והיינו שסגולת אה"ק המיוחדת להכניס הקדושה גם בגשמיות, מה שחו"ל אינה מוכשרת לזה כ"כ. וכלום אין זו מתכלית עבודתנו בעוה"ז להעלות הגשמיות למקור הקודש, הלא הנשמה לא חיסרה דבר ולמה באה לעולם, וזהו "בכל דרכיך דעהו" ודווקא מחסיד יצופה לדעת האריכות בזה (עי' במאור עינים ריש מטות), ולא לתאר כאילו כל זה הוא רק אגב אורחא. והלא רוב מצוות התלויות בארץ הינן עד"ז, להכניס הקדושה בחולין ובגשם. וכלום נעלם מעיני מי, שכל ההבטחות שבתורה כולן ע"ד ענייני גשמיות, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, האם כל זה אינו אלא "לעורר הלב" גרידא. וכבר נודע (או לא נודע) דברי החת"ס בסוכה ל"ו, ע"פ דברי ר' ישמעאל מפסוק זה דואספת דגנך, שהוא ציווי ממש ולא רק ברכה, "שהעבודה בקרקע גופה מצוה, משום יישוב א"י ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך, ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצוה" וכו'. הרי ששונה עבודת ה' שבאה"ק מעבודתו שבחו"ל, וכאריכות חז"ל בג' דפים אחרונים דמס' כתובות.
ואני עני בדעת איני יודע להאריך עוד הרבה בזה, ורק לציין מקצת מר"מ באמת, ואחרים בקיאים ממני שבעתיים בעניינים אלו ובכלל. אמנם רק דבר אחד צריך להוסיף, שבוודאי לא עלה על דעת איש מעולם שיבוש כזה, לסבור שההתענגות בהנאות החושים היא תכלית לעצמה, בחו"ל או בא"י או איך שיהיה. ואצ"ל שלא בראן הקב"ה אלא כאמצעי לעבודתו, דוגמת עונג שבת, וכמ"ש הפני משה על מאמר הירושלמי שעתיד אדם ליתן את הדין על מה שראו עיניו ולא אכל, "משום שאינו נותן לבו לחזור אחריהן לברך ולהודות השם ב"ה שברא מינים אלו להחיות בהן בני אדם וכמו שאינו נחשב בעיניו טובת יתעלה ב"ה" (וע"ע בנזיר י"ט שכפרת הנזיר צריכה על שחטא בהזרה מן היין, וכ"ה בשא"מ, דלא כחד דעה לאיפוך בתענית י"א), והרי זהו עניין ברכות הנהנין, להעלות הדברים ממעשה חומר כבהמות אל קדושת עבודת ה' וכנ"ל (ואמנם המידה בזה בפועל תלויה לפי מדרגת כל אחד, וע"ע בהלכות דעות פ"ג ה"א וה"ב).

--- ווי להאי שופרא דבלי בארעא ---- !

-- שקעה שמשו של זה שלא בעונתה--- !

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' אוקטובר 06, 2015 11:27 pm

איש_ספר כתב:הכאב לא מרפה, קשה לעכל ולהכיל את המחשבה שר' איתם הנקין, פשוט נמוג ונעלם. האיש החי התוסס והיוצר הזה, הפך באחת לזכרון טראגי. בלתי נתפס.

תודה רבה על הדברים, הנותנים ביטוי למקצת התחושות הקשות שקשה למצותן במילים. יקר בעיני ד' המותה לחסידיו.

נוטר הכרמים

גם אני מצטרף לתודה. לא מן המלאכות הקלות היא לתאר ולצייר דמות מופלאה, שקוי המתאר שלה הינם כה חיים, תוססים ודינאמיים במילים דוממות, וכאשר הדברים שזורים מעשה אומן גם ב'דבריהם - זכרונם', הרי שהדמות האמיתית האלמותית ניצבת לפנינו בזיו יפעתה וברב גווניותה. יה"ר שנשכיל לאחוז בסנסיני האילן רב הפארות הזה, שעלה בחייו, ונתעלה במותו במעלות קדושים וטהורים, הי"ד.

ארזי ביתר

פתח דברי יאיר, בהודאה גדולה לידידנו היקר, הרב 'איש ספר', על דבריו הנפלאים, אודות היקר באדם הקדוש הרב הנקין הי"ד.

ברצוני להציע בזאת הצעה:

איש_ספר כתב:בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה. את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון) ! כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי. הייתי מופתע מאד, הן מהמראה שלו עצמו וסגנון דיבורו: עדין ביישני ומצטנע (מול כתיבתו שהיתה מאופינת בחריפות וחדות והיה ניתן לחשוב שמאחוריה עומד אדם תקיף וכו'), והן מהספר ותוכנו. כששאלתי אותו על הספר ולמה מתמהמהת הופעתו, הוא השיב לי (ואני משתדל לדייק ככל הניתן): באמת זה חלקי מכל עמלי, ובחיבור כזה אני שמח יותר מכל כתיבותיי האחרות, אלא שספר כזה אין לו דורשים ועול המימון מוטל עלי.

אולי היה מן הראוי, שאחד מחו"ר אתרא קדישא הדין, יפתח חשבון בנק, אליו נוכל להעביר כסף, בכדי לכסות את עלות ההדפסה. לענ"ד, אין כל ספק שדבר זה יגרום נחת רוח גדולה מאוד לנשמתו הקדושה. מה גם, שלפי המשתמע מעדותו הנאמנה של 'איש ספר', הרי שספר זה של הרב הנקין, הינו ספר מיוחד במינו.

אום אני חומה

מאמר ההספד מרתק ומרגש, מהיפים שקראתי מעודי!

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ד' אוקטובר 07, 2015 12:40 am

גם אני מודה מעומק הלב להרב 'איש ספר' על דבריו המרגשים, ועל הציטוטים היפים מדברי הרב איתם הי"ד, המלמדים על עדינות נפשו וישרות לבו!
--

בעניין מאמרו של הרב איתם ב'המעיין' (תמוז תשע"ה), בעניין מעורבותו של ר"י ליפשיץ בפולמוס השמיטה, וההתכתבות עמו שהביא 'הגהמ' למעלה, יש להעיר עוד:
הרב איתם מבטל במאמרו שם, בהערה 21, את דברי מרק כי רבבות המכתבים שיצאו מתחת ידי רי"א היו כתובים כולם ע"י ר' יעקב ליפשיץ. ואכן, הזדמן לי לראות את כתב-ידו של יעקב ליפשיץ, והוא כלל לא דומה לכת"י סופרו של רי"א (ומאידך יש לציין כי מכתבים רבים אכן כתובים בכת"י סופר ולא בכתב-ידו של רי"א).
ועוד עמדי בעניין הזה, אך לא כאן המקום והשעה.

--
עוד קוריוז קטן: הרב איתם נהג להגיב במספר אתרים, תחת הפסבדונים "שמעון האיתן" (גיליתי זאת כאשר הגיב כך בבלוג 'נוטריקון' ואח"כ התכתבנו על כך), חפשו בגוגל ותמצאו את תגובותיו.

גם זו לטובה

ארזי ביתר כתב:פתח דברי יאיר, בהודאה גדולה לידידנו היקר, הרב 'איש ספר', על דבריו הנפלאים, אודות היקר באדם הקדוש הרב הנקין הי"ד.

ברצוני להציע בזאת הצעה:
איש_ספר כתב:בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה. את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון) ! כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי. הייתי מופתע מאד, הן מהמראה שלו עצמו וסגנון דיבורו: עדין ביישני ומצטנע (מול כתיבתו שהיתה מאופינת בחריפות וחדות והיה ניתן לחשוב שמאחוריה עומד אדם תקיף וכו'), והן מהספר ותוכנו. כששאלתי אותו על הספר ולמה מתמהמהת הופעתו, הוא השיב לי (ואני משתדל לדייק ככל הניתן): באמת זה חלקי מכל עמלי, ובחיבור כזה אני שמח יותר מכל כתיבותיי האחרות, אלא שספר כזה אין לו דורשים ועול המימון מוטל עלי.

אולי היה מן הראוי, שאחד מחו"ר אתרא קדישא הדין, יפתח חשבון בנק, אליו נוכל להעביר כסף, בכדי לכסות את עלות ההדפסה. לענ"ד, אין כל ספק שדבר זה יגרום נחת רוח גדולה מאוד לנשמתו הקדושה. מה גם, שלפי המשתמע מעדותו הנאמנה של 'איש ספר', הרי שספר זה של הרב הנקין, הינו ספר מיוחד במינו.

גם אני מצטרף להודאה ולהצעה.

השקדן · הודעהעל ידי **השקדן** » ד' אוקטובר 07, 2015 2:10 am

אלי_ש כתב:עוד קוריוז קטן: הרב איתם נהג להגיב במספר אתרים, תחת הפסבדונים "שמעון האיתן" (גיליתי זאת כאשר הגיב כך בבלוג 'נוטריקון' ואח"כ התכתבנו על כך), חפשו בגוגל ותמצאו את תגובותיו.

ובפורם ספרים וסופרים שבבח"ח היה כותב תחת השם 'תכלת דומה'.

בברכה המשולשת

גם זו לטובה כתב:
ארזי ביתר כתב:פתח דברי יאיר, בהודאה גדולה לידידנו היקר, הרב 'איש ספר', על דבריו הנפלאים, אודות היקר באדם הקדוש הרב הנקין הי"ד.

ברצוני להציע בזאת הצעה:
איש_ספר כתב:בשנים האחרונות הוא שקד על חיבור על הלכות שבת. בירורים ומו"מ בהל' שבת החמורות. לא מחקרי, לא היסטורי, לא בירורי מנהג וכו', אלא ספר בסגנון של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, דקדוק בד' ראשונים ומו"מ בד' אחרונים עד הוראת המעשה. את הספר הוא כינה: אש תמיד. (איתם שמעון) ! כשנפגשנו לראשונה הוא הראה לי את הספר, שהיה נראה מוכן לגמרי. הייתי מופתע מאד, הן מהמראה שלו עצמו וסגנון דיבורו: עדין ביישני ומצטנע (מול כתיבתו שהיתה מאופינת בחריפות וחדות והיה ניתן לחשוב שמאחוריה עומד אדם תקיף וכו'), והן מהספר ותוכנו. כששאלתי אותו על הספר ולמה מתמהמהת הופעתו, הוא השיב לי (ואני משתדל לדייק ככל הניתן): באמת זה חלקי מכל עמלי, ובחיבור כזה אני שמח יותר מכל כתיבותיי האחרות, אלא שספר כזה אין לו דורשים ועול המימון מוטל עלי.

אולי היה מן הראוי, שאחד מחו"ר אתרא קדישא הדין, יפתח חשבון בנק, אליו נוכל להעביר כסף, בכדי לכסות את עלות ההדפסה. לענ"ד, אין כל ספק שדבר זה יגרום נחת רוח גדולה מאוד לנשמתו הקדושה. מה גם, שלפי המשתמע מעדותו הנאמנה של 'איש ספר', הרי שספר זה של הרב הנקין, הינו ספר מיוחד במינו.

גם אני מצטרף להודאה ולהצעה.

גם אני הקטן מצטרף לשתיהן

פורום אוצר החכמה

מי מחובר