נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
אוי מה היה לנו.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
אין מילים.
גדולה האבידה.
גדולה האבידה.
-
נוטר הכרמים
- הודעות: 8552
- הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
אוי, מי יתן לנו תמורתו.
אחד המיוחד בהעמדת תלמידים כבנים ובנייתם לתלפיות בתורה, ביראה טהורה, בהשקפה אמיתית, ובכל מדה נכונה.
שלהבת אש קודש באהבת התורה, ביקוד עיונה, ובשביבי ברקי הבנתה.
לא עת לדבר, ועוחל"מ אי"ה. רק אזכיר את ששמעתי עדות נאמנה כי מרן בעל הקה"י זי"ע הגדירו עוד בצעירותו כ'עילוי בהבנה'.
זכותו יגן עלינו בחשכת הגלות הנוראה להחיש קץ ישועה.
אחד המיוחד בהעמדת תלמידים כבנים ובנייתם לתלפיות בתורה, ביראה טהורה, בהשקפה אמיתית, ובכל מדה נכונה.
שלהבת אש קודש באהבת התורה, ביקוד עיונה, ובשביבי ברקי הבנתה.
לא עת לדבר, ועוחל"מ אי"ה. רק אזכיר את ששמעתי עדות נאמנה כי מרן בעל הקה"י זי"ע הגדירו עוד בצעירותו כ'עילוי בהבנה'.
זכותו יגן עלינו בחשכת הגלות הנוראה להחיש קץ ישועה.
-
מצפה לרחמי שמים
- הודעות: 103
- הצטרף: ה' אפריל 25, 2013 8:33 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם • תולדות חייו של ראש ישיבת גרודנא זצ”ל
פרקי משנת חייו ותולדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מעת נולד בירושלים של מעלה, בצילו של החזון איש זצוק”ל, ימי צעירותו בישיבת פוניבז’ המעטירה, ועד להקמת עולם התורה באשדוד ומלחמתו את מלחמות ה’ בקידוש שם שמים
יהודה פריד | 17:12 | כ״ט במרחשון תשע״ו
עם פטירתו של מרן ראש ישיבת גרודנא רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מביאים אנו מעט מזעיר מהארות דרכי גידולו ומנוראות התמדתו הנפלאה שהביאתו להרים קרן התורה ולהבעיר לפיד ההשקפה הטהורה בקרב אלפי בני תורה ורבבות תלמידיו.
בית אביו
ראש הישיבה נולד ביום י”ז תמוז תרצ”ד לאביו הרה”ג ר’ ירוחם פישל קרלנשטיין זצ”ל מגדולי המחנכים, ולאמו מרת עשירה דבורה רייכיל ע”ה בתו של הרב מנחם מנדל פרוש זצ”ל שהיה השו”ב של ירושלים בעת ההיא.
במלאות לו שמונה ימים, זכה להיכנס בבריתו של אאע”ה על ברכיו של הגאון רבי אברהם יצחק קוק זצ”ל שנתכבד בסנדקאות. הגאון זצ”ל הרעיף ברכות חמות על ראש הרך הנולד שיזכה לגדול בתורה וביראת שמים, ובעוד הכל מברכים “זה הקטן גדול יהיה”, איחל הרב קוק ‘שיזכה להרביץ תורה לאלפים ורבבות’.
המשפחה התגוררה באותה עת בירושלים בשכונת שערי חסד המיתולוגית, אשר היוותה משכן לגדולי וצדיקי ירושלים בעת ההיא, ובשכונה זו זכה ראש הישיבה מקטנותו לצקת מים על ידיהם של מאורי האומה אשר התגוררו בשכונה זו.
שנים לאחר מכן יזכיר ראש הישיבה בערגה ובגעגועים את האוירה המיוחדת והנשגבה אשר שררה בשכונה, כשמכל בית בשכונה נשמו וראו יראת שמים במדרגות נשגבות, בפרט בעת פרוס ימי הדין והרחמים, כשבכיות ואנחות היו נשמעים מכל עבר, בעת שעברו ברחוב, מעוצם חרדת הדין.
מגזע אראלים ותרשישים צמח ראש הישיבה. אבי אביו הגאון רבי חיים זאב קרלנשטיין זצ”ל שימש כאב”ד עכו במשך שנים רבות, ואבי זקינו הרה”ג רבי דב צבי זצ”ל, שאת שמו זכה לשאת ראש הישיבה, שימש כדיין בביה”ד בירושלים ונתחבב על מרביצי ההוראה ביותר עד אשר הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זי”ע היה מזמינו לשבת עמו במושב בית הדין ומינהו לראב”ד ירושלים.
מצד אמו השתבח כחוטר ממשפחה מיוחסת בישראל. אמו הרבנית היתה בתו של השוחט הירושלמי הרה”ח ר’ מנחם מנדל פרוש זצ”ל, בנו של הרה”ג ר’ גרשון פרוש ז”ל, וחתן דודו העסקן ואיש ירושלים הרה”ח ר’ שלמה זלמן פרוש זצ”ל.
בצעירותו עברו הוריו להתגורר בעיר בני ברק בעקבות פתיחת תלמוד תורה רבי עקיבא בשכונת זכרון מאיר בבני ברק אותו ניהל אביו במשך עשרות בשנים.
בצילו של בעל החזון איש – “ראוי להיות בין הגדולים”
באותה עת והוא צעיר לימים זכה ראש הישיבה לצקת מים על ידיו של מורו ורבו מרן בעל החזון איש זי”ע, ואף ללמוד איתו בחברותא במשך כארבע שנים, כשלימים בעת שהיה ראש הישיבה מחנך ומדרבן את צעירי הצאן היה מזכיר בכל עת את אופן לימודו המיוחד עם החזון איש.
בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון אצל מרן הגרמ”י ליפקוביץ זצוק”ל, כאשר שנים לאחר מכן הראה הגרמי”ל זצ”ל את האהבתו והערכתו אליו בהרבצת תורה והעמדת תלמידים. קודם הבר מצווה בהיותו כבן שתיים עשרה נכנס לפי בקשת מרן החזון איש זיע”א ללמוד אצל הגאון רבי שבתי יגל זצ”ל בישיבת סלונים ברמת גן כשהחזון איש פונה במכתב לראש ישיבת סלונים בבקשה לקבלו וכותב בזה הלשון “רצוני בזה להמליץ בעד יקירי מר.. נ”י שהיה מתלמידי ישיבת… ועתה הנני מוצא לנכון לפניו להיכנס לישיבתכם הק’ ואף שעודנו יניק בשנים אבל לפי כשרונותיו בוא ובטח יהנו ממנו”. לאחר מכן נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת סלבודקא וזאת למשך כחצי שנה. שם קיבל תורה ממורו ורבו הגאון הגדול רבי מרדכי שולמן זצוק”ל ראש הישיבה והגאון הגדול רבי אליעזר פלצינסקי זצוק”ל.
מסופר כי בצעירות סבל ראש הישיבה מכאובים רבים וקשים ואף היה מאושפז בעקבות כך בבית החולים, ובאחד הימים הגיע מרן החזון איש לבקרו, כשהוא אומר לו “צביהל’ה (בחיבה), ככל שיש יותר יסורים זוכים להרבה תורה. יצויין כי בבחרותו זכה לקבל היתר הוראה ממרן החזון איש זי”ע. וכל ימי חייו שמר וחינך בקפדנות יתירה על הוראות פסיקותיו והנהגותיו של מורו ורבו החזון איש הן בהלכה והן בהשקפה.
ישיבת פוניבז’
פרק נכבד ומשמעותי בחייו היה בעת שהחל להסתופף ביני עמודי דגרסי ישיבת פוניבז’ הקדושה, כאשר במהרה ניכרים עליו גודל התמדתו יגיעתו וכישרונו הרב בעמל התורה, כשתכף זוכה הוא להיות חביבם של ראשי הישיבה בעל האבי עזרי, הגר”ש רוזובסקי והגר”ד פוברסקי זצוק”ל.
חיבה יתירה היתה נודעת למרן גאב”ד פוניבז’ זיע”א אליו, אותו ראה ראש הישיבה כמורו ורבו המובהק, כשרגשותיו כלפיו היו כאל בן לאב ממש, על קרבה זו כותב ראש הישיבה בהקדמה לספרו הראשון “אשר זכיתי להסתופף בצלה מימי ילדותי, ללמוד מדברי תורתו, וליהנות מזיו אורו של רבנו הגדול שליט”א”. מפורסם התבטאותו של מרן הרב מפוניבז’ זי”ע לאביו הרב ירוחם פישל זצ”ל, כי “מתעתד הוא לפתוח ישיבה בראשה יעמוד בנו להרבצת תורה והעמדת תלמידים”. כשבספרו הראשון כותב עליו מרן הרב זיע”א “ואני רואה בו גדולות נצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה, ומעיין נחמד להשקות עדרים לברכה בישראל”.
נישואיו
בר”ח אלול בשנת תשי”ד זכה לבוא בברית הנישואין עם רעייתו הרבנית פסיה ע”ה בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר זצוק”ל אב”ד בתל אביב שהיה חתנו של הגאון רבי יעקב משה חרל”פ זצ”ל. כאשר מיני אז עמדה לימין בעלה ראש הישיבה באופן מופלא ובמסירות עצומה להמשך שקידתו בתורה מתוך שלווה ומנוחת הדעת כשהיא מסירה ממנו כל טרחה.
הרבנית ע”ה נפטרה על פניו בפתאומיות ובאופן טראגי בט”ו בשבט בשנת תשנ”ו בעת שצעדה לבית הספר “חורב” באשדוד נהרגה בתאונת דרכים מחרידה למגינת לבו של בעלה הגדול אשר העיד על עצמו בעת מסע ההלויה כי בזכות מסירותה העצומה “לא ידעתי מה זה עול של בית”.
סיפור מיוחד אשר ארע בעת נישואיו, סיפר לימים ראש הישיבה כי הנהגתו של המשגיח בישיבה הגר”י לווינשטיין זיע”א היתה כי אינו משתתף בחתונות אשר מתקיימות בחודש אלול, ובעת שמחת אירוסיו כשהזכירו בקריאת התנאים חודש אלול ניכר היה על המשגיח זיע”א את חרדתו מימים אלו על אף ששמחת האירוסין התקיימה באמצע החורף. ובעת שהגיע ראש הישיבה להזמין את המשגיח לשמחת נישואיו אמר לו המשגיח כי אינו יכול להשתתף כי כבר ר”ח אלול, וראש הישיבה אמר לו שעדיין לא אומרים “לדוד ה’ אורי וישעי”, והמשגיח השיב לו כי אי”ה יקח חבל בשמחה אך ורק עד לשקיעת החמה, וכך היה שהמשגיח זיע”א השתתף במעמד החופה ובהגיע השקיעה עזב את האולם.
מעגלי צדק
בחודש אלול תשכ”ב זכה להוציא פרי ביכוריו הוא ספרו הראשון “מעגלי צדק” על מסכת חלה ומסכת מגילה, כשאת הספר מעטרים הסכמותיהם הנלהבות של רבותיו גדולי הדור זיע”א הוד כבוד הרב מטשעבין, הרב מפוניבז’, מרן הקהילות יעקב ורבו המובהק הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל כשכולם כאחד מפליגים עליו בדברי שבח והערכה גדולים ועצומים והוא כבן עשרים ושמונה בלבד. כשרבו המובהק הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל מעיד עליו “האברך כמדרשו אב בחכמה ורך בשנים, הרב הגאון המצוין בשערים, חריף ובקי… ויכונן צעדיו “במעגלי צדק” בנתיבות ישר ההבנה, עולה בהרים ויורד בעמקים בעמק העיון…” וכמו כן נלהבים דברי הסכמתו של מרן בעל הקהילות יעקב זיע”א הכותב עליו “אשר הוא מפורסם לעלוי בהבנה עמוקה וישרה, מאד נעלה, ובבקיאות מצוינה, והוא מהכי נכבדים ומצויינים מישיבה הקד’ דפוניבז’… ואין צריך לדידי ולדכוותי…”.
מיני אז במשך השנים זכה ראש הישיבה להוציא לאור עוד ספרי “מעגלי צדק” רבים על מסכתות הש”ס ובכל הסוגיות החמורות. כמו כן יצאו לאור על ידי תלמידו הוותיק הרב אליעזר וויספיש שליט”א ספריו באגדה הנקראים “שיח צדק” בהם מקובצים שיחותיו ומאמריו אשר נשא בפני תלמידים בישיבה ובאספות שונות במקהלות רבבות עמך בית ישראל. כמו כן בשנים האחרונות יוצאים לאור בהסכמתו, על ידי מערכת “שיח שמועה”, שיעורים יומיים וכלליים שנמסרו בישיבה ולא נכתבו על ידו כי אם משמועה בלבד בעריכת חבר תלמידים מובהקים.
ישיבת גרודנא
בשנת תשכ”ו הקים הרב מפוניבז’ זיע”א את ישיבת גרודנא כשבתחילה הוקמה בעיר בני ברק ובי”ח בשבט תשכ”ז קבעה את משכנה בעיר הדרומית אשדוד, בה קנה הרב מפוניבז זיע”א שטחים על מנת להקים מקום תורה אשר יהיה מגדלור של תורה ויראה טהורה בדרום. בראשות הישיבה העמיד הרב מפוניבז’ זיע”א את מובחר תלמידיו ראש הישיבה הגרד”צ כשאיתו עימו מכהן בראשות הישיבה הגר”צ דרבקין שליט”א כיום ראש ישיבת גרודנא באר יעקב. כשלאחר מכן נתווסף הגר”י הקר שליט”א חתנו של הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל.
יצויין כי את יום י”ח שבט – יום הקמת הישיבה – היה מציין ראש הישיבה במשך השנים יחד עם תלמידיו הראשונים בשתיית לחיים.
ראש הישיבה זכה להעמיד אלפי תלמידים אשר היו קשורים אליו בעבותות אהבה עד לאין שיעור, כשהוא דואג להם כאב לבנים יחידים לכל מחסורם כשאת חלקם הוביל ביום נישואיהם. מסירותו המופלאה לחנך את תלמידיו לעמל התורה בלי מיצרים היה לאות ולדוגמא בעולם הישיבות. ראש הישיבה זכה להיות מתלמידיו המובהקים של רבו הגר”ש רוזובסקי זי”ע אשר צעד בדרך רבו הגר”ש שקאפ זי”ע בעל השערי יושר ר”י גרודנא בליטא, וככזה דלה ראש הישיבה מלא חפניים מתורתו ודרך לימודו המסור בידו מרבו זצ”ל והשקה לתלמידיו הרבים בדרך עיונו המיוחד והמופלא.
העמיד אלפי תלמידים הממשיכים את דרכו ואת דרך לימדו, ביניהם ראשי ישיבות, מרביצי תורה, רבנים, פוסקי הוראה ואישי ציבור.
העיר אשדוד
ידועה מסירותו ועיקשותו האיתנה בהעמדת צביונה היהודי של העיר אשדוד, אשר במשך השנים ידעה מלחמות עקובות אותם ניהל בעוז ובגאון ראש הישיבה אשר לא חת ולא זע מאיש.
לימים סיפר חתנו הגר”מ שמידע כי בעת אחת מהמערכות על חומת הדת בעיר עלו לביתו של ראש הישיבה עסקנים לנסות לשדלו לסגת מהמערכה, בטענות שונות של פגיעה במצבה של הישיבה וכדו’, וראש הישיבה השיב להם במטבע לשונו של הרב מבריסק זיע”א כי “לפני שאני ראש ישיבה אני יהודי!”, ומשום כך אני מחויב בזה, בלא להתחשב בחשבונות אלו.
מלחמת חורמה ניהל ראש הישיבה כנגד ראש בעיר דאז צבי צילקר על תופעת מכירת הד”א וריבוי חילולי השבת שבעידודו התגברו בתקופות כהונתו. זכורים נאומיו חוצבי הלהבות בכיכרות אשדוד בהם השמיע את קול זעקת התורה כנגד הפירצות ללא חת.
כמו כן כמידי ערב שבת היה צועד כברת דרך אל עבר השווקים באשדוד על מנת לדרבן את בעלי החנויות ומוכרי הבאסטות לאסוף את מרכולתם ולסגור את חנותם קודם כניסת השבת. כשתחינותיו אשר באו מלב אוהב השפיעו פלאים גם על אלו שאינם שומרי מסורת.
באחת מישיבות המועצה שנערכו בשנים האחרונות העלה על נס ראש העיר המכהן יחיאל לסרי את עוצם תרומתו לעיר ולתושביה, באומרו כי זוכר הוא מילדותו את ראש הישיבה צועד בשבתות אחר הצהריים מרחקים רבים, בקיץ ובחורף, בכל מזג אוויר, על מנת למסור שיעורי תורה בפני בעלי בתים וילדים צעירים להרבות תורה ולהעמידם בדרך טובה.
ראש הישיבה ראה בהעמדת העיר אשדוד כמקום תורה, יעד ושליחות הנתונה לו מעת רבו הרב מפוניבז’ זיע”א, כשמשום כך טרח כל חייו על מנת להרבות מקומות תורה ותפילה על טהרת הקודש, ואף בעיתות צר ומצוק כשהיו דיבורים על עזיבת האיזור סרב ראש הישיבה בקנאות, וב”ה זכה ראש הישיבה וראה עולמו בחייו, ובסיעתא דשמיא חפץ ה’ בידו הצליח כאשר תחזינה עיני כולם בפריחתה ושגשוגה של הישיבה הקד’ והקהילה שעל ידה. ובחסדו יתברך קול התורה עולה ומתרונן ברחבי קרית פוניבז’ באשדוד, ומשפיע מאורו על כל הסביבה.
מדברנא דאומתיה – לאורו של בעל האבי עזרי
קשר בל ינתק קשר ראש הישיבה עם מורו ורבו המובהק מרן הבעל האבי עזרי זיע”א, כשראש ישיבה נועץ עימו בכל נושא וענין, קטן כגדול ציבורי כפרטי. שמירתו וחינוכו העקבי של ראש הישיבה שלא לזוז כמלא נימה מהוראותיו המדויקות והברורות של מרן האבי עזרי היוו סמל ודוגמא לציות מוחלט ודבקות באמונת חכמים.
מרן האבי עזרי השיב לראש הישיבה אהבה על אהבתו בכפל כפליים, אהבה אשר התבטאה בשליחויות הרבות, בעניינים הכי גורליים לכלל ישראל, אותם עשה ראש הישיבה בשליחות האבי עזרי כשהוא סומך על נאמנותו באופן מוחלט.
בלבבות בני התורה חקוקים נאומיו המפורסמים והנוקבים של ראש הישיבה, אותם נשא במעמדים המרכזיים ברחובה של עיר בחייו של מרן האבי עזרי זיע”א, ובשליחות לשאת את משא התקופה להבהיר ולחדד את גודל המערכה וחובת השעה.
כושר דיבורו החד הברור והנוקב העידו את ראש הישיבה כראש המדברים בכל כינוס וכינוס בפני ראשי אלפי ישראל. כשבנאומיו הצליח בכוחו הגדול ובידו החזקה לפתוח ולשבר את הלבבות ולהבעיר את לב השומעים באש התורה וההשקפה הטהורה.
בסיום הש”ס אשר התקיים ביד אליהו בערב ראש השנה תשנ”ז על אף סירובו המוחלט לשאת דברים בפני הרבבות מתוך ענוותנות מיוחדת הסכים באחריתו של דבר לבקשתו האישית של הגראי”ל שטיינמן לשאת דברים לחיזוקה של תורה.
http://www.jdn.co.il/news/588049
פרקי משנת חייו ותולדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מעת נולד בירושלים של מעלה, בצילו של החזון איש זצוק”ל, ימי צעירותו בישיבת פוניבז’ המעטירה, ועד להקמת עולם התורה באשדוד ומלחמתו את מלחמות ה’ בקידוש שם שמים
יהודה פריד | 17:12 | כ״ט במרחשון תשע״ו
עם פטירתו של מרן ראש ישיבת גרודנא רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מביאים אנו מעט מזעיר מהארות דרכי גידולו ומנוראות התמדתו הנפלאה שהביאתו להרים קרן התורה ולהבעיר לפיד ההשקפה הטהורה בקרב אלפי בני תורה ורבבות תלמידיו.
בית אביו
ראש הישיבה נולד ביום י”ז תמוז תרצ”ד לאביו הרה”ג ר’ ירוחם פישל קרלנשטיין זצ”ל מגדולי המחנכים, ולאמו מרת עשירה דבורה רייכיל ע”ה בתו של הרב מנחם מנדל פרוש זצ”ל שהיה השו”ב של ירושלים בעת ההיא.
במלאות לו שמונה ימים, זכה להיכנס בבריתו של אאע”ה על ברכיו של הגאון רבי אברהם יצחק קוק זצ”ל שנתכבד בסנדקאות. הגאון זצ”ל הרעיף ברכות חמות על ראש הרך הנולד שיזכה לגדול בתורה וביראת שמים, ובעוד הכל מברכים “זה הקטן גדול יהיה”, איחל הרב קוק ‘שיזכה להרביץ תורה לאלפים ורבבות’.
המשפחה התגוררה באותה עת בירושלים בשכונת שערי חסד המיתולוגית, אשר היוותה משכן לגדולי וצדיקי ירושלים בעת ההיא, ובשכונה זו זכה ראש הישיבה מקטנותו לצקת מים על ידיהם של מאורי האומה אשר התגוררו בשכונה זו.
שנים לאחר מכן יזכיר ראש הישיבה בערגה ובגעגועים את האוירה המיוחדת והנשגבה אשר שררה בשכונה, כשמכל בית בשכונה נשמו וראו יראת שמים במדרגות נשגבות, בפרט בעת פרוס ימי הדין והרחמים, כשבכיות ואנחות היו נשמעים מכל עבר, בעת שעברו ברחוב, מעוצם חרדת הדין.
מגזע אראלים ותרשישים צמח ראש הישיבה. אבי אביו הגאון רבי חיים זאב קרלנשטיין זצ”ל שימש כאב”ד עכו במשך שנים רבות, ואבי זקינו הרה”ג רבי דב צבי זצ”ל, שאת שמו זכה לשאת ראש הישיבה, שימש כדיין בביה”ד בירושלים ונתחבב על מרביצי ההוראה ביותר עד אשר הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זי”ע היה מזמינו לשבת עמו במושב בית הדין ומינהו לראב”ד ירושלים.
מצד אמו השתבח כחוטר ממשפחה מיוחסת בישראל. אמו הרבנית היתה בתו של השוחט הירושלמי הרה”ח ר’ מנחם מנדל פרוש זצ”ל, בנו של הרה”ג ר’ גרשון פרוש ז”ל, וחתן דודו העסקן ואיש ירושלים הרה”ח ר’ שלמה זלמן פרוש זצ”ל.
בצעירותו עברו הוריו להתגורר בעיר בני ברק בעקבות פתיחת תלמוד תורה רבי עקיבא בשכונת זכרון מאיר בבני ברק אותו ניהל אביו במשך עשרות בשנים.
בצילו של בעל החזון איש – “ראוי להיות בין הגדולים”
באותה עת והוא צעיר לימים זכה ראש הישיבה לצקת מים על ידיו של מורו ורבו מרן בעל החזון איש זי”ע, ואף ללמוד איתו בחברותא במשך כארבע שנים, כשלימים בעת שהיה ראש הישיבה מחנך ומדרבן את צעירי הצאן היה מזכיר בכל עת את אופן לימודו המיוחד עם החזון איש.
בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון אצל מרן הגרמ”י ליפקוביץ זצוק”ל, כאשר שנים לאחר מכן הראה הגרמי”ל זצ”ל את האהבתו והערכתו אליו בהרבצת תורה והעמדת תלמידים. קודם הבר מצווה בהיותו כבן שתיים עשרה נכנס לפי בקשת מרן החזון איש זיע”א ללמוד אצל הגאון רבי שבתי יגל זצ”ל בישיבת סלונים ברמת גן כשהחזון איש פונה במכתב לראש ישיבת סלונים בבקשה לקבלו וכותב בזה הלשון “רצוני בזה להמליץ בעד יקירי מר.. נ”י שהיה מתלמידי ישיבת… ועתה הנני מוצא לנכון לפניו להיכנס לישיבתכם הק’ ואף שעודנו יניק בשנים אבל לפי כשרונותיו בוא ובטח יהנו ממנו”. לאחר מכן נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת סלבודקא וזאת למשך כחצי שנה. שם קיבל תורה ממורו ורבו הגאון הגדול רבי מרדכי שולמן זצוק”ל ראש הישיבה והגאון הגדול רבי אליעזר פלצינסקי זצוק”ל.
מסופר כי בצעירות סבל ראש הישיבה מכאובים רבים וקשים ואף היה מאושפז בעקבות כך בבית החולים, ובאחד הימים הגיע מרן החזון איש לבקרו, כשהוא אומר לו “צביהל’ה (בחיבה), ככל שיש יותר יסורים זוכים להרבה תורה. יצויין כי בבחרותו זכה לקבל היתר הוראה ממרן החזון איש זי”ע. וכל ימי חייו שמר וחינך בקפדנות יתירה על הוראות פסיקותיו והנהגותיו של מורו ורבו החזון איש הן בהלכה והן בהשקפה.
ישיבת פוניבז’
פרק נכבד ומשמעותי בחייו היה בעת שהחל להסתופף ביני עמודי דגרסי ישיבת פוניבז’ הקדושה, כאשר במהרה ניכרים עליו גודל התמדתו יגיעתו וכישרונו הרב בעמל התורה, כשתכף זוכה הוא להיות חביבם של ראשי הישיבה בעל האבי עזרי, הגר”ש רוזובסקי והגר”ד פוברסקי זצוק”ל.
חיבה יתירה היתה נודעת למרן גאב”ד פוניבז’ זיע”א אליו, אותו ראה ראש הישיבה כמורו ורבו המובהק, כשרגשותיו כלפיו היו כאל בן לאב ממש, על קרבה זו כותב ראש הישיבה בהקדמה לספרו הראשון “אשר זכיתי להסתופף בצלה מימי ילדותי, ללמוד מדברי תורתו, וליהנות מזיו אורו של רבנו הגדול שליט”א”. מפורסם התבטאותו של מרן הרב מפוניבז’ זי”ע לאביו הרב ירוחם פישל זצ”ל, כי “מתעתד הוא לפתוח ישיבה בראשה יעמוד בנו להרבצת תורה והעמדת תלמידים”. כשבספרו הראשון כותב עליו מרן הרב זיע”א “ואני רואה בו גדולות נצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה, ומעיין נחמד להשקות עדרים לברכה בישראל”.
נישואיו
בר”ח אלול בשנת תשי”ד זכה לבוא בברית הנישואין עם רעייתו הרבנית פסיה ע”ה בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר זצוק”ל אב”ד בתל אביב שהיה חתנו של הגאון רבי יעקב משה חרל”פ זצ”ל. כאשר מיני אז עמדה לימין בעלה ראש הישיבה באופן מופלא ובמסירות עצומה להמשך שקידתו בתורה מתוך שלווה ומנוחת הדעת כשהיא מסירה ממנו כל טרחה.
הרבנית ע”ה נפטרה על פניו בפתאומיות ובאופן טראגי בט”ו בשבט בשנת תשנ”ו בעת שצעדה לבית הספר “חורב” באשדוד נהרגה בתאונת דרכים מחרידה למגינת לבו של בעלה הגדול אשר העיד על עצמו בעת מסע ההלויה כי בזכות מסירותה העצומה “לא ידעתי מה זה עול של בית”.
סיפור מיוחד אשר ארע בעת נישואיו, סיפר לימים ראש הישיבה כי הנהגתו של המשגיח בישיבה הגר”י לווינשטיין זיע”א היתה כי אינו משתתף בחתונות אשר מתקיימות בחודש אלול, ובעת שמחת אירוסיו כשהזכירו בקריאת התנאים חודש אלול ניכר היה על המשגיח זיע”א את חרדתו מימים אלו על אף ששמחת האירוסין התקיימה באמצע החורף. ובעת שהגיע ראש הישיבה להזמין את המשגיח לשמחת נישואיו אמר לו המשגיח כי אינו יכול להשתתף כי כבר ר”ח אלול, וראש הישיבה אמר לו שעדיין לא אומרים “לדוד ה’ אורי וישעי”, והמשגיח השיב לו כי אי”ה יקח חבל בשמחה אך ורק עד לשקיעת החמה, וכך היה שהמשגיח זיע”א השתתף במעמד החופה ובהגיע השקיעה עזב את האולם.
מעגלי צדק
בחודש אלול תשכ”ב זכה להוציא פרי ביכוריו הוא ספרו הראשון “מעגלי צדק” על מסכת חלה ומסכת מגילה, כשאת הספר מעטרים הסכמותיהם הנלהבות של רבותיו גדולי הדור זיע”א הוד כבוד הרב מטשעבין, הרב מפוניבז’, מרן הקהילות יעקב ורבו המובהק הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל כשכולם כאחד מפליגים עליו בדברי שבח והערכה גדולים ועצומים והוא כבן עשרים ושמונה בלבד. כשרבו המובהק הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל מעיד עליו “האברך כמדרשו אב בחכמה ורך בשנים, הרב הגאון המצוין בשערים, חריף ובקי… ויכונן צעדיו “במעגלי צדק” בנתיבות ישר ההבנה, עולה בהרים ויורד בעמקים בעמק העיון…” וכמו כן נלהבים דברי הסכמתו של מרן בעל הקהילות יעקב זיע”א הכותב עליו “אשר הוא מפורסם לעלוי בהבנה עמוקה וישרה, מאד נעלה, ובבקיאות מצוינה, והוא מהכי נכבדים ומצויינים מישיבה הקד’ דפוניבז’… ואין צריך לדידי ולדכוותי…”.
מיני אז במשך השנים זכה ראש הישיבה להוציא לאור עוד ספרי “מעגלי צדק” רבים על מסכתות הש”ס ובכל הסוגיות החמורות. כמו כן יצאו לאור על ידי תלמידו הוותיק הרב אליעזר וויספיש שליט”א ספריו באגדה הנקראים “שיח צדק” בהם מקובצים שיחותיו ומאמריו אשר נשא בפני תלמידים בישיבה ובאספות שונות במקהלות רבבות עמך בית ישראל. כמו כן בשנים האחרונות יוצאים לאור בהסכמתו, על ידי מערכת “שיח שמועה”, שיעורים יומיים וכלליים שנמסרו בישיבה ולא נכתבו על ידו כי אם משמועה בלבד בעריכת חבר תלמידים מובהקים.
ישיבת גרודנא
בשנת תשכ”ו הקים הרב מפוניבז’ זיע”א את ישיבת גרודנא כשבתחילה הוקמה בעיר בני ברק ובי”ח בשבט תשכ”ז קבעה את משכנה בעיר הדרומית אשדוד, בה קנה הרב מפוניבז זיע”א שטחים על מנת להקים מקום תורה אשר יהיה מגדלור של תורה ויראה טהורה בדרום. בראשות הישיבה העמיד הרב מפוניבז’ זיע”א את מובחר תלמידיו ראש הישיבה הגרד”צ כשאיתו עימו מכהן בראשות הישיבה הגר”צ דרבקין שליט”א כיום ראש ישיבת גרודנא באר יעקב. כשלאחר מכן נתווסף הגר”י הקר שליט”א חתנו של הגר”ש רוזובסקי זצוק”ל.
יצויין כי את יום י”ח שבט – יום הקמת הישיבה – היה מציין ראש הישיבה במשך השנים יחד עם תלמידיו הראשונים בשתיית לחיים.
ראש הישיבה זכה להעמיד אלפי תלמידים אשר היו קשורים אליו בעבותות אהבה עד לאין שיעור, כשהוא דואג להם כאב לבנים יחידים לכל מחסורם כשאת חלקם הוביל ביום נישואיהם. מסירותו המופלאה לחנך את תלמידיו לעמל התורה בלי מיצרים היה לאות ולדוגמא בעולם הישיבות. ראש הישיבה זכה להיות מתלמידיו המובהקים של רבו הגר”ש רוזובסקי זי”ע אשר צעד בדרך רבו הגר”ש שקאפ זי”ע בעל השערי יושר ר”י גרודנא בליטא, וככזה דלה ראש הישיבה מלא חפניים מתורתו ודרך לימודו המסור בידו מרבו זצ”ל והשקה לתלמידיו הרבים בדרך עיונו המיוחד והמופלא.
העמיד אלפי תלמידים הממשיכים את דרכו ואת דרך לימדו, ביניהם ראשי ישיבות, מרביצי תורה, רבנים, פוסקי הוראה ואישי ציבור.
העיר אשדוד
ידועה מסירותו ועיקשותו האיתנה בהעמדת צביונה היהודי של העיר אשדוד, אשר במשך השנים ידעה מלחמות עקובות אותם ניהל בעוז ובגאון ראש הישיבה אשר לא חת ולא זע מאיש.
לימים סיפר חתנו הגר”מ שמידע כי בעת אחת מהמערכות על חומת הדת בעיר עלו לביתו של ראש הישיבה עסקנים לנסות לשדלו לסגת מהמערכה, בטענות שונות של פגיעה במצבה של הישיבה וכדו’, וראש הישיבה השיב להם במטבע לשונו של הרב מבריסק זיע”א כי “לפני שאני ראש ישיבה אני יהודי!”, ומשום כך אני מחויב בזה, בלא להתחשב בחשבונות אלו.
מלחמת חורמה ניהל ראש הישיבה כנגד ראש בעיר דאז צבי צילקר על תופעת מכירת הד”א וריבוי חילולי השבת שבעידודו התגברו בתקופות כהונתו. זכורים נאומיו חוצבי הלהבות בכיכרות אשדוד בהם השמיע את קול זעקת התורה כנגד הפירצות ללא חת.
כמו כן כמידי ערב שבת היה צועד כברת דרך אל עבר השווקים באשדוד על מנת לדרבן את בעלי החנויות ומוכרי הבאסטות לאסוף את מרכולתם ולסגור את חנותם קודם כניסת השבת. כשתחינותיו אשר באו מלב אוהב השפיעו פלאים גם על אלו שאינם שומרי מסורת.
באחת מישיבות המועצה שנערכו בשנים האחרונות העלה על נס ראש העיר המכהן יחיאל לסרי את עוצם תרומתו לעיר ולתושביה, באומרו כי זוכר הוא מילדותו את ראש הישיבה צועד בשבתות אחר הצהריים מרחקים רבים, בקיץ ובחורף, בכל מזג אוויר, על מנת למסור שיעורי תורה בפני בעלי בתים וילדים צעירים להרבות תורה ולהעמידם בדרך טובה.
ראש הישיבה ראה בהעמדת העיר אשדוד כמקום תורה, יעד ושליחות הנתונה לו מעת רבו הרב מפוניבז’ זיע”א, כשמשום כך טרח כל חייו על מנת להרבות מקומות תורה ותפילה על טהרת הקודש, ואף בעיתות צר ומצוק כשהיו דיבורים על עזיבת האיזור סרב ראש הישיבה בקנאות, וב”ה זכה ראש הישיבה וראה עולמו בחייו, ובסיעתא דשמיא חפץ ה’ בידו הצליח כאשר תחזינה עיני כולם בפריחתה ושגשוגה של הישיבה הקד’ והקהילה שעל ידה. ובחסדו יתברך קול התורה עולה ומתרונן ברחבי קרית פוניבז’ באשדוד, ומשפיע מאורו על כל הסביבה.
מדברנא דאומתיה – לאורו של בעל האבי עזרי
קשר בל ינתק קשר ראש הישיבה עם מורו ורבו המובהק מרן הבעל האבי עזרי זיע”א, כשראש ישיבה נועץ עימו בכל נושא וענין, קטן כגדול ציבורי כפרטי. שמירתו וחינוכו העקבי של ראש הישיבה שלא לזוז כמלא נימה מהוראותיו המדויקות והברורות של מרן האבי עזרי היוו סמל ודוגמא לציות מוחלט ודבקות באמונת חכמים.
מרן האבי עזרי השיב לראש הישיבה אהבה על אהבתו בכפל כפליים, אהבה אשר התבטאה בשליחויות הרבות, בעניינים הכי גורליים לכלל ישראל, אותם עשה ראש הישיבה בשליחות האבי עזרי כשהוא סומך על נאמנותו באופן מוחלט.
בלבבות בני התורה חקוקים נאומיו המפורסמים והנוקבים של ראש הישיבה, אותם נשא במעמדים המרכזיים ברחובה של עיר בחייו של מרן האבי עזרי זיע”א, ובשליחות לשאת את משא התקופה להבהיר ולחדד את גודל המערכה וחובת השעה.
כושר דיבורו החד הברור והנוקב העידו את ראש הישיבה כראש המדברים בכל כינוס וכינוס בפני ראשי אלפי ישראל. כשבנאומיו הצליח בכוחו הגדול ובידו החזקה לפתוח ולשבר את הלבבות ולהבעיר את לב השומעים באש התורה וההשקפה הטהורה.
בסיום הש”ס אשר התקיים ביד אליהו בערב ראש השנה תשנ”ז על אף סירובו המוחלט לשאת דברים בפני הרבבות מתוך ענוותנות מיוחדת הסכים באחריתו של דבר לבקשתו האישית של הגראי”ל שטיינמן לשאת דברים לחיזוקה של תורה.
http://www.jdn.co.il/news/588049
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
תמונה שהתפרסמה כעת מהלווייתו
האם כל אלה ספרים שחיבר הנפטר?
האם כל אלה ספרים שחיבר הנפטר?
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מלאעולם כתב:תמונה שהתפרסמה כעת מהלווייתו
האם כל אלה ספרים שחיבר הנפטר?
כן!!
שיח צדק, מעגלי צדק, שיח שמועה,
וכאן עוד על חותנו הגרש"ב ורנר אב"ד ת"א viewtopic.php?f=19&t=5462&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A8#p45337
ועל חותן חותנו הגרי"מ חרל"פ באריכות viewtopic.php?f=19&t=2824&hilit=%D7%97%D7%A8%D7%9C+%D7%A4#p20381
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מלאעולם כתב:תמונה שהתפרסמה כעת מהלווייתו
האם כל אלה ספרים שחיבר הנפטר?
יש שם כמה מהדורות.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
יש לציין גם את בנו הגאון האדיר רבי חנוך העניך זצ''ל שנפטר בכ''ב אלול תשנ''ב בגיל 42 לאחר מחלה קשה והיה באמת יהודי ת''ח בקנה מידה
וכן בנותן טעם להזכיר את אחיו הגאון רבי שלמה והרב גרשון וכן את גיסו הגאון רבי בצלאל בלידשטיין מלפנים ראש הישבה בפנמה וכן את גיסו הגאון רבי דוד ורנר רבה של העיר חדרה
וכן בנותן טעם להזכיר את אחיו הגאון רבי שלמה והרב גרשון וכן את גיסו הגאון רבי בצלאל בלידשטיין מלפנים ראש הישבה בפנמה וכן את גיסו הגאון רבי דוד ורנר רבה של העיר חדרה
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מתוך עיתון הפלס
- קבצים מצורפים
-
- הגרדצ קרלנשטיין.pdf
- (2.86 MiB) הורד 1353 פעמים
נערך לאחרונה על ידי צולניק ב ה' נובמבר 12, 2015 11:30 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
נוטר הכרמים
- הודעות: 8552
- הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
נוטר הכרמים כתב:אוי, מי יתן לנו תמורתו.
אחד המיוחד בהעמדת תלמידים כבנים ובנייתם לתלפיות בתורה, ביראה טהורה, בהשקפה אמיתית, ובכל מדה נכונה.
שלהבת אש קודש באהבת התורה, ביקוד עיונה, ובשביבי ברקי הבנתה.
לא עת לדבר, ועוחל"מ אי"ה. רק אזכיר את ששמעתי עדות נאמנה כי מרן בעל הקה"י זי"ע הגדירו עוד בצעירותו כ'עילוי בהבנה'.
זכותו יגן עלינו בחשכת הגלות הנוראה להחיש קץ ישועה.
הדברים באו במפורש בהסכמה שקיבל ממרן זי"ע בשנת תשכ"ב בהוצאת ספרו הראשון.
-
אום אני חומה
- הודעות: 856
- הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
ישיבע בוחער כתב:יש לציין גם את בנו הגאון האדיר רבי חנוך העניך זצ''ל שנפטר בכ''ב אלול תשנ''ב בגיל 42 לאחר מחלה קשה והיה באמת יהודי ת''ח בקנה מידה
תשנ"ט
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מה מאד גדולה האבדה.
שר וגדול, גאון צדיק ונשגב. המתיקות, החיות, הרגש, הטריות, הלהט, מיחידי הדור היה בהעברת והצתת תבערת האש הגדולה מכבשונם של רבותינו גדולי ראשי הישיבות, ועל צבאם רבותינו הגדולים הרב מפוניבז', הגר"ש רוזובסקי, ורבינו בעל האבי עזרי זכר כולם לברכה בליבות כל שומעיו.
כמה נעמו דבריו וכמה המיסו את הלבבות, הרעידו את נימי הלב, איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה, הלוא למשמע אוזן קולו כארי השואג על נווהו בתכלית המתיקות והערבות, תאווה נפשנו, ועתה, לשמו ולזכרו.
גדולתו בתורה ובעיונה גם הייתה לשם דבר, וספריו הנודעים יחודיים ונפלאים.
וזה מקצת שבחו כמציץ מן החרכים.
[בכל זה יכלתי להתרשם אף כמביט מן הצד וכמי שלא נמנה על תלמידיו ואף לא למד בישיבתו, כמדומני שהדברים הנזכרים מושמעים אף בפי הגדולים שחלקו עליו בדעות ובמעשים ולפעמים שהוכרחו אף בצורה קיצונית, וזה שבחו הגדול שתורתו וגדולתו מכרזת עליו בפי כל, ולא הייתי מעלה הדברים אם לא היו הדברים לשבחו שאין אבלו נחלת תלמידיו בלבד אלא צדיק אבד לכל דורו אבד]
מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.
שר וגדול, גאון צדיק ונשגב. המתיקות, החיות, הרגש, הטריות, הלהט, מיחידי הדור היה בהעברת והצתת תבערת האש הגדולה מכבשונם של רבותינו גדולי ראשי הישיבות, ועל צבאם רבותינו הגדולים הרב מפוניבז', הגר"ש רוזובסקי, ורבינו בעל האבי עזרי זכר כולם לברכה בליבות כל שומעיו.
כמה נעמו דבריו וכמה המיסו את הלבבות, הרעידו את נימי הלב, איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה, הלוא למשמע אוזן קולו כארי השואג על נווהו בתכלית המתיקות והערבות, תאווה נפשנו, ועתה, לשמו ולזכרו.
גדולתו בתורה ובעיונה גם הייתה לשם דבר, וספריו הנודעים יחודיים ונפלאים.
וזה מקצת שבחו כמציץ מן החרכים.
[בכל זה יכלתי להתרשם אף כמביט מן הצד וכמי שלא נמנה על תלמידיו ואף לא למד בישיבתו, כמדומני שהדברים הנזכרים מושמעים אף בפי הגדולים שחלקו עליו בדעות ובמעשים ולפעמים שהוכרחו אף בצורה קיצונית, וזה שבחו הגדול שתורתו וגדולתו מכרזת עליו בפי כל, ולא הייתי מעלה הדברים אם לא היו הדברים לשבחו שאין אבלו נחלת תלמידיו בלבד אלא צדיק אבד לכל דורו אבד]
מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
ישיבע בוחער כתב:יש לציין גם את בנו הגאון האדיר רבי חנוך העניך זצ''ל שנפטר בכ''ב אלול תשנ''ב בגיל 42 לאחר מחלה קשה והיה באמת יהודי ת''ח בקנה מידה
וכן בנותן טעם להזכיר את אחיו הגאון רבי שלמה והרב גרשון וכן את גיסו הגאון רבי בצלאל בלידשטיין מלפנים ראש הישבה בפנמה וכן את גיסו הגאון רבי דוד ורנר רבה של העיר חדרה
הקלטה מהספדו המרטיט של אביו זצ"ל בלוויה, או אז נמס כל לב ורפו כל ידיים http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=9 ... =6&scat=40
נערך לאחרונה על ידי מלך שלם ב ה' נובמבר 12, 2015 10:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
נוה הלבנון
- הודעות: 558
- הצטרף: ב' דצמבר 08, 2014 3:12 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
שמועה שמעתי שיש איזה ספר שהוא הוציא במהדורה פנימית עם כל הלומד'ת 'הנועזים'.
מאן דהו ירחיב הידיעה?
מאן דהו ירחיב הידיעה?
-
דב בן אברהם
- הודעות: 62
- הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:08 am
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
נוה הלבנון כתב:שמועה שמעתי שיש איזה ספר שהוא הוציא במהדורה פנימית עם כל הלומד'ת 'הנועזים'.
מאן דהו ירחיב הידיעה?
'זכרון ירוחם' שנכתב ע"י וע"י חתניו הגר"מ שמידע והגרב"מ אטינגר,
אבל כמדומני שזה לא הלומדע'ס הנועזים שלו.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
[quote="מצפה לרחמי שמים"]אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם • תולדות חייו של ראש ישיבת גרודנא זצ”ל
פרקי משנת חייו ותולדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מעת נולד בירושלים של מעלה, בצילו של החזון איש זצוק”ל, ימי צעירותו בישיבת פוניבז’ המעטירה, ועד להקמת עולם התורה באשדוד ומלחמתו את מלחמות ה’ בקידוש שם שמים
יהודה פריד | 17:12 | כ״ט במרחשון תשע״ו
ישר כח גדול להבאת הכתבה הטובה והמשקפת!
פרקי משנת חייו ותולדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, מעת נולד בירושלים של מעלה, בצילו של החזון איש זצוק”ל, ימי צעירותו בישיבת פוניבז’ המעטירה, ועד להקמת עולם התורה באשדוד ומלחמתו את מלחמות ה’ בקידוש שם שמים
יהודה פריד | 17:12 | כ״ט במרחשון תשע״ו
ישר כח גדול להבאת הכתבה הטובה והמשקפת!
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
נוה הלבנון כתב:שמועה שמעתי שיש איזה ספר שהוא הוציא במהדורה פנימית עם כל הלומד'ת 'הנועזים'.
מאן דהו ירחיב הידיעה?
להד"ם !!!
הגרד"צ זצ"ל היה איש אמת שאין דומה לו, וביחוד באמיתתה של תורה, אילו היה משוכנע באמיתת סברא היה מפרסמה בריש גלי, ואילו היה לו חשש דק שמא אינה מאומתת כל צרכה לא היה מפרסמה ולו במהדורא פנימית.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
לא זכיתי להכרות קרובה עם הגאון המנוח זצוק"ל.
אבל זכרתי ימים מקדם בימי הנערות והשחרות, שכבני הנעורים מדלגים היינו בבין הזמנים משיעור לשיעור, לקחת לקח מפי גדולי רה"י ומרביצי התורה, וכמחזה שראינו בשיעור שלו לא ראינו בשום שיעור מעולם: החיות, הברען, המאמץ, הרצינות, הלהט.
אחרי השיעור עדין כמו חי עומד בזכרוני את אותו ארי, יורד מארון הקודש, עלה ונסתפג מנחלי זיעה, מראהו היה כה נורא, כאיש שזה עתה שב משדה הקרב, שממש לא היה שייך לשוחח איתו על הנאמר.
וזה האות, שכעבור עשרים וכמה שנים עדין זכור תוכן השיעור (גדר של תוספת שבת, הפס"ט בתוספת שבת, תרומה"ד ומהרי"ל וכו').
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
אבל זכרתי ימים מקדם בימי הנערות והשחרות, שכבני הנעורים מדלגים היינו בבין הזמנים משיעור לשיעור, לקחת לקח מפי גדולי רה"י ומרביצי התורה, וכמחזה שראינו בשיעור שלו לא ראינו בשום שיעור מעולם: החיות, הברען, המאמץ, הרצינות, הלהט.
אחרי השיעור עדין כמו חי עומד בזכרוני את אותו ארי, יורד מארון הקודש, עלה ונסתפג מנחלי זיעה, מראהו היה כה נורא, כאיש שזה עתה שב משדה הקרב, שממש לא היה שייך לשוחח איתו על הנאמר.
וזה האות, שכעבור עשרים וכמה שנים עדין זכור תוכן השיעור (גדר של תוספת שבת, הפס"ט בתוספת שבת, תרומה"ד ומהרי"ל וכו').
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
כיהודה ועוד להרב אי"ס מארי דאתרין, אוסיף משהו על החיות שבשיעוריו מחד, ועל העמל שהושקע בהם מאידך.
פעם באחד השיחים הסביר לי ראש הישיבה זצ"ל את טעמו שלא לומר -כמורגל אצל ראשי ישיבות אחרים, שיעור כללי בכל שבוע, וא' הטעמים היה כי כשהוא מכין את השיעור במשך שבועיים! השיעור טוב יותר, תמהתי באוזניו האם כאשר מאחוריו למעלה מיובל שנים של מסירת שיעורים עדיין הוא זקוק לשבועיים להכנת שיעור, ואז הוא השיב לי שמעולם אינו חוזר על שיעור שכבר אמר אלא מכין תמיד שיעור מחדש!
ויש להדגיש כי כח זכרונו היה מדהים, גם כשרונותיו היו עילויים, ותפיסתו היתה חדה ומהירה כברק, אמנם כששמע איזו סברא היה ניכר שהתאמץ במאמץ מיוחד לבלום את כח תפיסתו ולא להכניס את הדברים למוחו מבלי לעמול ולחשוב על הדברים כל צרכם, ורק אחר כך היה מגיב על הדברים, ניתן לשער איזה כוחות נפש זה לכבוש את המוח ולהכין שיעור מחדש בעמל שכזה על סוגי' שכבר מסר עליה שיעורים כ"כ הרבה מחזורים!
בכלל מי שמכיר את ספריו יודע שאין אצלו מושג כבר אמרתי, כבר כתבתי, כבר הדפסתי. בכל מהדורא ומהדורא היה חוזר ומשנה, משמיט ומוסיף, וכל דבר שבאותה שעה שהובא הספר לדפוס היה לו איזה שהוא פקפוק בו היה מושמט אל אתר. בא' השנים האחרונות נכנסתי לביתו בבין הזמנים והיו מונחים לפניו על השלחן ספרי הראשונים על מסכת ר"ה, שאלתי אותו במה הוא עסוק כעת במסכת זו, והשיב שמכיון שהספר על או"ח יוצא במהדורא נוספת, ויש שם סימן אחד בעניני תקיעות שהוא איננו בטוח במשהו שם, לכן הוא לומד את הסוגי' שוב, ומדובר בסימנים שנדפסו לראשונה לפני כיובל ומאז פשטו ולבשו צורה בכל מהדורא מחדש.
יתן ה' ונזכה לדבוק במשהו בדרכו בעמל התורה ויהא זה נר זכרון לנשמתו הטהורה.
פעם באחד השיחים הסביר לי ראש הישיבה זצ"ל את טעמו שלא לומר -כמורגל אצל ראשי ישיבות אחרים, שיעור כללי בכל שבוע, וא' הטעמים היה כי כשהוא מכין את השיעור במשך שבועיים! השיעור טוב יותר, תמהתי באוזניו האם כאשר מאחוריו למעלה מיובל שנים של מסירת שיעורים עדיין הוא זקוק לשבועיים להכנת שיעור, ואז הוא השיב לי שמעולם אינו חוזר על שיעור שכבר אמר אלא מכין תמיד שיעור מחדש!
ויש להדגיש כי כח זכרונו היה מדהים, גם כשרונותיו היו עילויים, ותפיסתו היתה חדה ומהירה כברק, אמנם כששמע איזו סברא היה ניכר שהתאמץ במאמץ מיוחד לבלום את כח תפיסתו ולא להכניס את הדברים למוחו מבלי לעמול ולחשוב על הדברים כל צרכם, ורק אחר כך היה מגיב על הדברים, ניתן לשער איזה כוחות נפש זה לכבוש את המוח ולהכין שיעור מחדש בעמל שכזה על סוגי' שכבר מסר עליה שיעורים כ"כ הרבה מחזורים!
בכלל מי שמכיר את ספריו יודע שאין אצלו מושג כבר אמרתי, כבר כתבתי, כבר הדפסתי. בכל מהדורא ומהדורא היה חוזר ומשנה, משמיט ומוסיף, וכל דבר שבאותה שעה שהובא הספר לדפוס היה לו איזה שהוא פקפוק בו היה מושמט אל אתר. בא' השנים האחרונות נכנסתי לביתו בבין הזמנים והיו מונחים לפניו על השלחן ספרי הראשונים על מסכת ר"ה, שאלתי אותו במה הוא עסוק כעת במסכת זו, והשיב שמכיון שהספר על או"ח יוצא במהדורא נוספת, ויש שם סימן אחד בעניני תקיעות שהוא איננו בטוח במשהו שם, לכן הוא לומד את הסוגי' שוב, ומדובר בסימנים שנדפסו לראשונה לפני כיובל ומאז פשטו ולבשו צורה בכל מהדורא מחדש.
יתן ה' ונזכה לדבוק במשהו בדרכו בעמל התורה ויהא זה נר זכרון לנשמתו הטהורה.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
תלמיד הייתי לרבי.
בשנות למודי באשדוד, הוא קירבני בעבותות אהבה, וזו נמשכה גם שנים ארוכות אחר צאתי מהישיבה, בכל עת שבה היה רואני היה מאיר כנגדי במאור פניו ודורש בשלומי, משל הייתי רעהו הטוב משכבר הימים.
חזיתיה לרבי כשהיה מגיע בשעות לפנות הבוקר המוקדמות להיכל הישיבה, מברך ברעדה ברכת התורה מול קירות ריקים, הוא ואלוקיו עמו. באיזה שפיכת נפש ביקש "והערב נא את דברי תורתך בפינו", ואחר כך אמר את תנאי הכוונות על השמות הקדושים המודפס בסידורים הישנים בשמו של האדמו"ר מבוטשאטש, המילים החוזרות ונשנות "וכשאזכיר, וכשאזכיר שם הוי"ה ב"ה...." בחיל ורטט. הבנתי אל נכון גם במבט של בחור צעיר, כי כאן עומד ראש הישיבה השקוע ימים ולילות בעמל התורה, אך מתוך יראת שמים טהורה.
אח"כ החברותא עם בחור מהישיבה עד לתחילת התפילה, כשמאותו רגע עמד כחייל על משמרתו, בעמידה לפני המלך בתפילה נרגשת כעבד לפני אדונו.
לא אחת ולא שניים, הילך במשעולי הישיבה בין הסדרים לבדוק את התנהגותם של הבחורים, לפעמים הופיע בחדר האוכל וקרה גם שנכנס לחדר פלוני או אלמוני במטרה לבדוק. אם ראה דבר שהיווה סטייה כלשהי מדרך התורה ויראת ה', בערה בו אש להבה של קנאות, כשלא ויתר גם לבחורים הקרובים ביותר אליו. סלד נוראות מצ'ופים ובלוריות, כשראה בחור שמגדל בלורית, יכול היה למשוך לו בבלוריתו עד כאב, מתוך כאב עצום על מראה של בן תורה. לפעמים הופיע בהיכל הישיבה עם תחילת הסדר, לבצע רישום מפורט מי נמצא כבר בהיכל. ולא, הוא לא היה משגיח, הוא היה אבא.
ואחר כך השיעור היומי, שנאמר בלהט ובריתחא, כשכולו אדום כאש להבה. הצעקות והשאגות שמילאו את חלל החדר, על כל דיוק בסדר קושיות התוספות, או מילה מיותרת בדבריהם, שמהם הוציא יסוד מוצק חדש ששפך אור בהיר בסוגיא. מעת לעת קם ממקומו, הסתובב בין ספסלי הבחורים שהקשיבו לשיעור בחרדת קודש, וביקש לשמוע את חוות דעתם מקרוב על הקושיא או היסוד. "שטויות" נזעק בהדגשה חדה לעבר בחור שאמר סברא לא ישרה, ודקה אחר כך פייס אותו בגילויי חיבה ואמירת בדיחותא שתרגיע ותניח את דעתו.
ושוב מופיע לסדר אחה"צ לשוח עם הבחורים הצעירים בלימוד, המקום סביבו הומה אדם, סיגריה נדלקת מגפרור, שלפעמים נותר דולק ביד בלא להשתמש בו, הסיגריה כמעט תמיד נשכחת בכלל לגשת לפה, שקוע כל כולו בעומק העיון להדריך את הבחורים הצעירים בדקויות הסברא ובדקדוק הפשט, וגם במאור פנים.
באחת נקטע הלהט התורני, סדר מוסר הגיע. הוא מזרז את הבחורים לחבוש כובע וחליפה וללמוד מוסר באימה וביראה. הוא עצמו בדרך כלל מהרהר בינו לבין קונו בטיול בחצר הבית מדרש, לעתים גם הוא היה ניגש למקומו הקבוע, פותח ספר מוסר, ומהר מאוד הדמעות גם מגיעות.
והשיעור כללי, אחת לשלושה שבועות, במחזוריות קבועה יחד עם ראשי הישיבה האחרים שיבלחט"א, הפך למחזה בפני עצמו, שנמשך שעה שלימה. הוא בתחילה פורס את הסוגיות על קשייה, קולו מתון רגוע, כולם אוחזים ראש. ולפתע סערה מתחוללת, הקול עולה ורועש, דחיות קושיות וראיות נערמות, עד שהיסוד נהיה בהיר, ונהרה עצומה נשפכת על פניו, כשהוא ממש צוחק עולז ושש, וכולו מזיע גם אם בחוץ יש 12 מעלות. לא כולם תפסו את עומק הסברא, את דקות הניתוח, אבל כולם הבינו שהתורה היא המרכז.
אלול. ראש השנה בפתח, השיעור כללי גם במתח, לא תמיד יש שיעור כללי בתור שלו בחודש זה. פחד הדין נותן את אותותיו. ערב סליחות, ראש הישיבה מוסר שמועס בחדר השיעורים שבבנין הסמוך להיכל הישיבה. אימת הדין מורגשת בחוש. המילים מדודות, "זוחלים ורועדים מיום בואך" היסודות ברורים, ראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו, יום של קבלת עול מלכות שמים, יום של עמידה בדין.
ר"ה עצמו מגיע, שעת מוסף מתקרבת, רה"י כבר עטוף בקיטל, מראהו מבהיל. עוד מעט הוא יגש לפני התיבה, יבכה יפציר יתחנן לפני קונו בעד עמו ונחלתו. "וכל מאמינים שהוא גואל חזק", רה"י מתיישב על כסא במהלך שירת הפיוט, כולו סחוט מרגשות התפילה, ידיו מתנופפות לצדדים בעוז. גם אחרון התלמידים בקצה ביהמ"ד המלא מפה לפה, מתרגש נוכח המחזה.
יום כיפור, הר"י לא מסוגל לעבור לפני התיבה, אימת הדין וחולשת הצום ניכרת עליו, הוא עובד את הקב"ה בינו לבין עצמו. והנה שמחת תורה, הריקוד המלהיב, כשכולו להבת אש יוקדת בשמחת התורה, כל בני הישיבה מקיפים אותו, ושאגותיו מהדהדות בשירה מעל כולם "זכרתי לך חסד נעורייך", פניו לוהטות, אדומות ולחות, בני הישיבה מקיפים אותו יחד עם שאר רבני הישיבה שליט"א, באהבה ובהתרגשות, כשדקות לאחר מכן הוא נופל על כסא סמוך מבקש אויר לריאותיו הסחוטות ממאמץ. יש מי שמזכיר, שהחזו"א כבר השתומם על מראהו בעת שמחת התורה בעודו נער צעיר לימים.
ושוב נעילת החג, פעמים בביתו לקבוצה מצומצמת יותר, פעמים בחדר האוכל יחד עם שאר ראשי הישיבה לכל בני הישיבה, נאומו המיוחד באותה שעה מרוממת על סיום התורה, על התחלתה מחדש. על משה רבינו שלא כהתה עינו, על המשכיות ונצחיות התורה. הדברים נחקקים.
ויש גם את השמועס של ערב שבועות והשמועס של ליל תשעה באב אחרי הקינות. כל אלו נחקקים, לעד.
והיו גם אירועים שבהם ראינו את הצורה שבה הוא מבקש שנכבד את הר"י האחרים שליט"א, את הדרך שבה ביקש לייקר את נשיא הישיבה שבא לעתים נדירות לבקר בה, את דביקותו ללא שיור ברבותיו הגדולים ששמותיהם נישאו תדיר על שפתיו, בראשם "מרן הרב זצ"ל", כשהכוונה למרן הגרי"ש כהנמן שדבק בו ובדרכו בצורה שלא ניתנת לתיאור. מרן החזון איש. ואיך אפשר בלי "הרבה ר' שמואל", שממנו ינק כה רבות, ואת יסודותיו כה הרבה להנחיל.
וכשמרן הרב שך מגיע לישיבה, למסור את השיעור השבועי הקבוע שלא תמיד קבוע, כולו צנוע ומשתפל בצידי ביהמ"ד, מנסה להאזין בחרדת קודש לכל הגה מהשיעור.
והיו את האירועים הציבוריים יותר, כשהוא שופך אש וגפרית של אהבת תורה ודביקות בדרכה. הוא לא חת מאיש, הוא יאמר את דברו "בלי לפחד", כן, גם אם זה לא נעים לאזנים. ולא תמיד זה היה נעים.
קצת זכרונות, של אש יוקדת, בשעת פרידה, מרבה שאהבתי.
יהי זכרו ברוך, ומנוחתו כבוד.
בשנות למודי באשדוד, הוא קירבני בעבותות אהבה, וזו נמשכה גם שנים ארוכות אחר צאתי מהישיבה, בכל עת שבה היה רואני היה מאיר כנגדי במאור פניו ודורש בשלומי, משל הייתי רעהו הטוב משכבר הימים.
חזיתיה לרבי כשהיה מגיע בשעות לפנות הבוקר המוקדמות להיכל הישיבה, מברך ברעדה ברכת התורה מול קירות ריקים, הוא ואלוקיו עמו. באיזה שפיכת נפש ביקש "והערב נא את דברי תורתך בפינו", ואחר כך אמר את תנאי הכוונות על השמות הקדושים המודפס בסידורים הישנים בשמו של האדמו"ר מבוטשאטש, המילים החוזרות ונשנות "וכשאזכיר, וכשאזכיר שם הוי"ה ב"ה...." בחיל ורטט. הבנתי אל נכון גם במבט של בחור צעיר, כי כאן עומד ראש הישיבה השקוע ימים ולילות בעמל התורה, אך מתוך יראת שמים טהורה.
אח"כ החברותא עם בחור מהישיבה עד לתחילת התפילה, כשמאותו רגע עמד כחייל על משמרתו, בעמידה לפני המלך בתפילה נרגשת כעבד לפני אדונו.
לא אחת ולא שניים, הילך במשעולי הישיבה בין הסדרים לבדוק את התנהגותם של הבחורים, לפעמים הופיע בחדר האוכל וקרה גם שנכנס לחדר פלוני או אלמוני במטרה לבדוק. אם ראה דבר שהיווה סטייה כלשהי מדרך התורה ויראת ה', בערה בו אש להבה של קנאות, כשלא ויתר גם לבחורים הקרובים ביותר אליו. סלד נוראות מצ'ופים ובלוריות, כשראה בחור שמגדל בלורית, יכול היה למשוך לו בבלוריתו עד כאב, מתוך כאב עצום על מראה של בן תורה. לפעמים הופיע בהיכל הישיבה עם תחילת הסדר, לבצע רישום מפורט מי נמצא כבר בהיכל. ולא, הוא לא היה משגיח, הוא היה אבא.
ואחר כך השיעור היומי, שנאמר בלהט ובריתחא, כשכולו אדום כאש להבה. הצעקות והשאגות שמילאו את חלל החדר, על כל דיוק בסדר קושיות התוספות, או מילה מיותרת בדבריהם, שמהם הוציא יסוד מוצק חדש ששפך אור בהיר בסוגיא. מעת לעת קם ממקומו, הסתובב בין ספסלי הבחורים שהקשיבו לשיעור בחרדת קודש, וביקש לשמוע את חוות דעתם מקרוב על הקושיא או היסוד. "שטויות" נזעק בהדגשה חדה לעבר בחור שאמר סברא לא ישרה, ודקה אחר כך פייס אותו בגילויי חיבה ואמירת בדיחותא שתרגיע ותניח את דעתו.
ושוב מופיע לסדר אחה"צ לשוח עם הבחורים הצעירים בלימוד, המקום סביבו הומה אדם, סיגריה נדלקת מגפרור, שלפעמים נותר דולק ביד בלא להשתמש בו, הסיגריה כמעט תמיד נשכחת בכלל לגשת לפה, שקוע כל כולו בעומק העיון להדריך את הבחורים הצעירים בדקויות הסברא ובדקדוק הפשט, וגם במאור פנים.
באחת נקטע הלהט התורני, סדר מוסר הגיע. הוא מזרז את הבחורים לחבוש כובע וחליפה וללמוד מוסר באימה וביראה. הוא עצמו בדרך כלל מהרהר בינו לבין קונו בטיול בחצר הבית מדרש, לעתים גם הוא היה ניגש למקומו הקבוע, פותח ספר מוסר, ומהר מאוד הדמעות גם מגיעות.
והשיעור כללי, אחת לשלושה שבועות, במחזוריות קבועה יחד עם ראשי הישיבה האחרים שיבלחט"א, הפך למחזה בפני עצמו, שנמשך שעה שלימה. הוא בתחילה פורס את הסוגיות על קשייה, קולו מתון רגוע, כולם אוחזים ראש. ולפתע סערה מתחוללת, הקול עולה ורועש, דחיות קושיות וראיות נערמות, עד שהיסוד נהיה בהיר, ונהרה עצומה נשפכת על פניו, כשהוא ממש צוחק עולז ושש, וכולו מזיע גם אם בחוץ יש 12 מעלות. לא כולם תפסו את עומק הסברא, את דקות הניתוח, אבל כולם הבינו שהתורה היא המרכז.
אלול. ראש השנה בפתח, השיעור כללי גם במתח, לא תמיד יש שיעור כללי בתור שלו בחודש זה. פחד הדין נותן את אותותיו. ערב סליחות, ראש הישיבה מוסר שמועס בחדר השיעורים שבבנין הסמוך להיכל הישיבה. אימת הדין מורגשת בחוש. המילים מדודות, "זוחלים ורועדים מיום בואך" היסודות ברורים, ראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו, יום של קבלת עול מלכות שמים, יום של עמידה בדין.
ר"ה עצמו מגיע, שעת מוסף מתקרבת, רה"י כבר עטוף בקיטל, מראהו מבהיל. עוד מעט הוא יגש לפני התיבה, יבכה יפציר יתחנן לפני קונו בעד עמו ונחלתו. "וכל מאמינים שהוא גואל חזק", רה"י מתיישב על כסא במהלך שירת הפיוט, כולו סחוט מרגשות התפילה, ידיו מתנופפות לצדדים בעוז. גם אחרון התלמידים בקצה ביהמ"ד המלא מפה לפה, מתרגש נוכח המחזה.
יום כיפור, הר"י לא מסוגל לעבור לפני התיבה, אימת הדין וחולשת הצום ניכרת עליו, הוא עובד את הקב"ה בינו לבין עצמו. והנה שמחת תורה, הריקוד המלהיב, כשכולו להבת אש יוקדת בשמחת התורה, כל בני הישיבה מקיפים אותו, ושאגותיו מהדהדות בשירה מעל כולם "זכרתי לך חסד נעורייך", פניו לוהטות, אדומות ולחות, בני הישיבה מקיפים אותו יחד עם שאר רבני הישיבה שליט"א, באהבה ובהתרגשות, כשדקות לאחר מכן הוא נופל על כסא סמוך מבקש אויר לריאותיו הסחוטות ממאמץ. יש מי שמזכיר, שהחזו"א כבר השתומם על מראהו בעת שמחת התורה בעודו נער צעיר לימים.
ושוב נעילת החג, פעמים בביתו לקבוצה מצומצמת יותר, פעמים בחדר האוכל יחד עם שאר ראשי הישיבה לכל בני הישיבה, נאומו המיוחד באותה שעה מרוממת על סיום התורה, על התחלתה מחדש. על משה רבינו שלא כהתה עינו, על המשכיות ונצחיות התורה. הדברים נחקקים.
ויש גם את השמועס של ערב שבועות והשמועס של ליל תשעה באב אחרי הקינות. כל אלו נחקקים, לעד.
והיו גם אירועים שבהם ראינו את הצורה שבה הוא מבקש שנכבד את הר"י האחרים שליט"א, את הדרך שבה ביקש לייקר את נשיא הישיבה שבא לעתים נדירות לבקר בה, את דביקותו ללא שיור ברבותיו הגדולים ששמותיהם נישאו תדיר על שפתיו, בראשם "מרן הרב זצ"ל", כשהכוונה למרן הגרי"ש כהנמן שדבק בו ובדרכו בצורה שלא ניתנת לתיאור. מרן החזון איש. ואיך אפשר בלי "הרבה ר' שמואל", שממנו ינק כה רבות, ואת יסודותיו כה הרבה להנחיל.
וכשמרן הרב שך מגיע לישיבה, למסור את השיעור השבועי הקבוע שלא תמיד קבוע, כולו צנוע ומשתפל בצידי ביהמ"ד, מנסה להאזין בחרדת קודש לכל הגה מהשיעור.
והיו את האירועים הציבוריים יותר, כשהוא שופך אש וגפרית של אהבת תורה ודביקות בדרכה. הוא לא חת מאיש, הוא יאמר את דברו "בלי לפחד", כן, גם אם זה לא נעים לאזנים. ולא תמיד זה היה נעים.
קצת זכרונות, של אש יוקדת, בשעת פרידה, מרבה שאהבתי.
יהי זכרו ברוך, ומנוחתו כבוד.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מלך שלם כתב:קטעי וידאו נפלאים מאתר כיכר השבת [נמסרו ע"י איגוד בוגרי הישיבה].
http://www.kikar.co.il/185325.html
מומלץ מאד למי שלא זכה להכיר את הגאון ואת הרושם שהותיר, עליו עמדו הכותבים.
[מי שיכול שיטמיע לחסומים, שלא יהיה חלילה כפיתוי להיחשף לשאר תוכנם הבעייתי].
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
לוחם מלחמות ה'-
שמעתי שבחתונתו מכיון שחמיו היה דיין בבית הדין בת"א כובד רבה של ת"א דאז בסידור קידושין,
לאחר שבירך בפה"ג נתן לחתן לשתות, והחתן הגרד"צ שליט"א אמר מקובלני מהחזו"א שהציוניים יינם יין נסך.
כמה עוז וגבורה גילה במעשה זה, וכך כל ימי חייו לא חת מפני איש והיה מלוחמי מלחמות ה' בדור האחרון.
שמעתי שבחתונתו מכיון שחמיו היה דיין בבית הדין בת"א כובד רבה של ת"א דאז בסידור קידושין,
לאחר שבירך בפה"ג נתן לחתן לשתות, והחתן הגרד"צ שליט"א אמר מקובלני מהחזו"א שהציוניים יינם יין נסך.
כמה עוז וגבורה גילה במעשה זה, וכך כל ימי חייו לא חת מפני איש והיה מלוחמי מלחמות ה' בדור האחרון.
נערך לאחרונה על ידי מבקש תורה ב א' נובמבר 15, 2015 2:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
ובכן צדקות מופלגת לשפוך את דמו של הרב אונטרמן הישיש לעין כל.
מסוג הסיפורים שמספיק קמצוץ של שכל כדי להבין שלא היה ולא נברא!
מסוג הסיפורים שמספיק קמצוץ של שכל כדי להבין שלא היה ולא נברא!
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
איש_ספר כתב:ובכן צדקות מופלגת לשפוך את דמו של הרב אונטרמן הישיש לעין כל.
מסוג הסיפורים שמספיק קמצוץ של שכל כדי להבין שלא היה ולא נברא!
אכן לא כך היה מעשה! אלא הגרד"צ זללה"ה בישל את היין מקודם.
-
אום אני חומה
- הודעות: 856
- הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
הגירסה שאני שמעתי:
הגרד"צ לא אמר מילה בפומבי, אלא בישל היין מקודם.
דא עקא, שהיין לא הספיק להתקרר... חלשה דעתו של הרב אונטרמן.
יש עוד המשך, אבל די בזה.
הגרד"צ לא אמר מילה בפומבי, אלא בישל היין מקודם.
דא עקא, שהיין לא הספיק להתקרר... חלשה דעתו של הרב אונטרמן.
יש עוד המשך, אבל די בזה.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
בכתבה על פטירתו בכת"ע 'המבשר' הדגישו שסנדקו היה הראי"ה קוק שבירכו שיזכה להרביץ תורה.
- קבצים מצורפים
-
- המבשר.jpg (63.43 KiB) נצפה 12220 פעמים
-
נוה הלבנון
- הודעות: 558
- הצטרף: ב' דצמבר 08, 2014 3:12 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
גבול ים כתב:נוה הלבנון כתב:שמועה שמעתי שיש איזה ספר שהוא הוציא במהדורה פנימית עם כל הלומד'ת 'הנועזים'.
מאן דהו ירחיב הידיעה?
להד"ם !!!
לא שמענו אינה ראיה.
ההסבר המאלף מיותר לגמרי.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מעניין לציין שגם סנדקו של הגר"ש אויערבך היה הגראי"ה ז"ל. האם מתברכי הגראי"ה הפכו קנאים מכח ברכותיו???...
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
סיפר לי ידיד סיפור יפה על מרן הגרד''צ זצ''ל
כדרכם של מסיימי ישיבות קטנות שהולכים ורואים את היכלי הישיבות הגדולות בניסיון לעמוד על טיבם ידידי זה (שהינו קרוב משפחתו של מרן זצ''ל) נסע לאשדוד בכדי לראות את ישיבת גרודנא הם הגיעו קבוצת בחורים לשיעור כללי של הראש ישבה לאחר השיעור כללי רצה ידידי להגיד שלום לדודו הוא חיכה בצד ואז יצא מרן זצ''ל לאחר השיעור מוקף בתלמידים שדיברו אותו על השיעור לפתע שם לב הגרד''צ זצ''ל להימצאותו של קרוב משפחתו והוא ניגש אליו בבהלה תגיד לי הכל בסדר ,מה קרה שהגעת עד פה ,קרה משהו ? ידידי השיב לו בפשטות שהוא בא לשמוע את השיעור כללי ענה לו מרן זצ''ל אה,בשביל זה באת מבני ברק ,בשביל לשמוע את השיעור כללי שלי? לא חבל לך על הזמן? ונפנה לדרכו
סיפור קטן מאדם ענק
כדרכם של מסיימי ישיבות קטנות שהולכים ורואים את היכלי הישיבות הגדולות בניסיון לעמוד על טיבם ידידי זה (שהינו קרוב משפחתו של מרן זצ''ל) נסע לאשדוד בכדי לראות את ישיבת גרודנא הם הגיעו קבוצת בחורים לשיעור כללי של הראש ישבה לאחר השיעור כללי רצה ידידי להגיד שלום לדודו הוא חיכה בצד ואז יצא מרן זצ''ל לאחר השיעור מוקף בתלמידים שדיברו אותו על השיעור לפתע שם לב הגרד''צ זצ''ל להימצאותו של קרוב משפחתו והוא ניגש אליו בבהלה תגיד לי הכל בסדר ,מה קרה שהגעת עד פה ,קרה משהו ? ידידי השיב לו בפשטות שהוא בא לשמוע את השיעור כללי ענה לו מרן זצ''ל אה,בשביל זה באת מבני ברק ,בשביל לשמוע את השיעור כללי שלי? לא חבל לך על הזמן? ונפנה לדרכו
סיפור קטן מאדם ענק
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מאת הלוי כתב:מעניין לציין שגם סנדקו של הגר"ש אויערבך היה הגראי"ה ז"ל.
טעות מפורסם
-
נוטר הכרמים
- הודעות: 8552
- הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
סעדיה כתב:מאת הלוי כתב:מעניין לציין שגם סנדקו של הגר"ש אויערבך היה הגראי"ה ז"ל.
טעות מפורסם
אני בעצמי שמעתי ממו"ר הגר"ש שליט"א כי הסנדק שלו היה האדמו"ר רבי נחומצ'ה מרחמאסטריווקה זצ"ל. השמועות אמרו כי הראי"ה זצ"ל היה הכהן הפודה שלו.
יש עמי עוד דברים בנושא הגרד"צ זללה"ה, ואין העת נוחה כעת, ואולי לכאשפנה.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
מאת הלוי כתב:מעניין לציין שגם סנדקו של הגר"ש אויערבך היה הגראי"ה ז"ל. האם מתברכי הגראי"ה הפכו קנאים מכח ברכותיו???...
סנדקו של הגרש"ז אוירבאך זצ"ל היה הראי"ה ולא סנדקו של הגר"ש שליט"א
-
מחולת המחנים
- הודעות: 3272
- הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
שמעתי כעת מאחד שהלך לנחם היום אצל הרבנים הגאונים שיחי' אחיו של הגרד"צ זצוק"ל, אשר אחיו ציינו כי כידוע הגרד"צ היה מקורב מאד אל מרן החזון איש זצוק"ל ואף למד עמו בחברותא, והיה ידיד נעוריו של הגאון רבי יחזקאל ברטלר שליט"א, אבל מרן החזון איש אמר על הגרד"צ כי רואה הוא שהוא מעדיף את דרך הלימוד הישיבתית שבה נאחז בכל ימיו.
ומעניין עוד לציין כי למרות היותו נכדו של השו"ב ר' מענדל פרוש שהיה מהמקורבים ביותר לראי"ה קוק, (ומן הסתם בעקבות כך כובד הראי"ה קוק להיות הסנדק בברית שלו), ואשתו ע"ה היתה נכדתו של הגרי"מ חרל"פ, עכ"ז הגרד"צ עצמו נטה ברוחו עוד מצעירותו לדעות הקנאים.
לא מסתבר כל כך, מכיון שהגרש"ז נולד בשנת תר"ע ובאותם ימים הראי"ה קוק עוד כיהן כרבה של יפו.
בויקיפדיה בערכו של ר' חיים ליב אויערבאך מובא שבברית של בנו ר' אברהם דוב רב בשכונת בקעה היה רבי יוסף חיים זוננפלד המוהל והראי"ה קוק היה הסנדק.
אולי מכאן נובעת הטעות שיוחסה להגר"ש שליט"א, זאת בשל הפרש השנים המועט שבין הגר"ש לדודו ר' אברהם דוב.
ומעניין עוד לציין כי למרות היותו נכדו של השו"ב ר' מענדל פרוש שהיה מהמקורבים ביותר לראי"ה קוק, (ומן הסתם בעקבות כך כובד הראי"ה קוק להיות הסנדק בברית שלו), ואשתו ע"ה היתה נכדתו של הגרי"מ חרל"פ, עכ"ז הגרד"צ עצמו נטה ברוחו עוד מצעירותו לדעות הקנאים.
שיף כתב:מאת הלוי כתב:מעניין לציין שגם סנדקו של הגר"ש אויערבך היה הגראי"ה ז"ל. האם מתברכי הגראי"ה הפכו קנאים מכח ברכותיו???...
סנדקו של הגרש"ז אוירבאך זצ"ל היה הראי"ה ולא סנדקו של הגר"ש שליט"א
לא מסתבר כל כך, מכיון שהגרש"ז נולד בשנת תר"ע ובאותם ימים הראי"ה קוק עוד כיהן כרבה של יפו.
בויקיפדיה בערכו של ר' חיים ליב אויערבאך מובא שבברית של בנו ר' אברהם דוב רב בשכונת בקעה היה רבי יוסף חיים זוננפלד המוהל והראי"ה קוק היה הסנדק.
אולי מכאן נובעת הטעות שיוחסה להגר"ש שליט"א, זאת בשל הפרש השנים המועט שבין הגר"ש לדודו ר' אברהם דוב.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
גבול ים כתב:איש_ספר כתב:ובכן צדקות מופלגת לשפוך את דמו של הרב אונטרמן הישיש לעין כל.
מסוג הסיפורים שמספיק קמצוץ של שכל כדי להבין שלא היה ולא נברא!
אכן לא כך היה מעשה! אלא הגרד"צ זללה"ה בישל את היין מקודם.
שמעתי כהיום הזה המשך נאה: הרב אונטרמן חש בתכונה סביב הין והבין את אשר נעשה. בפיקחותו אמר לשווער הרב וורנר: הרי יינם אסרו משום בנותם, אכן לקחת את בנותם ולאסור את יינם אין בזה טעם... ודפח"ח.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
איש_ספר כתב:גבול ים כתב:איש_ספר כתב:ובכן צדקות מופלגת לשפוך את דמו של הרב אונטרמן הישיש לעין כל.
מסוג הסיפורים שמספיק קמצוץ של שכל כדי להבין שלא היה ולא נברא!
אכן לא כך היה מעשה! אלא הגרד"צ זללה"ה בישל את היין מקודם.
שמעתי כהיום הזה המשך נאה: הרב אונטרמן חש בתכונה סביב הין והבין את אשר נעשה. בפיקחותו אמר לשווער הרב וורנר: הרי יינם אסרו משום בנותם, אכן לקחת את בנותם ולאסור את יינם אין בזה טעם... ודפח"ח.
אכן טענה חזקה, אבל זוהי קושיא על החזו"א (שאסר יין המזרחי אע"ג דמותר לישא בנותיהם) ולא על הגרד"צ.
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
ראו מש"כ קצת דברים עליו זצ"ל, בגליון 'שמחת שלמה' כאן viewtopic.php?f=19&t=20314&start=120#p249795
-
חובב_ספרים
- הודעות: 1067
- הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
סעדיה כתב:איש_ספר כתב:שמעתי כהיום הזה המשך נאה: הרב אונטרמן חש בתכונה סביב הין והבין את אשר נעשה. בפיקחותו אמר לשווער הרב וורנר: הרי יינם אסרו משום בנותם, אכן לקחת את בנותם ולאסור את יינם אין בזה טעם... ודפח"ח.
אכן טענה חזקה, אבל זוהי קושיא על החזו"א (שאסר יין המזרחי אע"ג דמותר לישא בנותיהם) ולא על הגרד"צ.
זה היה חריפות מצד הר"א אבל למעשה אינו טענה כלל, שהרי גזירת חז"ל כך הם. מה תאמר לבת משומד לע"ז ממש שבתו מותרת כשאינה הולכת בדרכי אבותיה.
נערך לאחרונה על ידי חובב_ספרים ב ב' דצמבר 07, 2015 5:24 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.
-
אוצר החכמה
- מנהל האתר
- הודעות: 17371
- הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
Re: נשבה ארון הקודש - רבי דב צבי קרלנשטיין זלל"ה
כתבתי את ההודעה בבוקר אבל לא פרסמתי כי חשבתי שסעדיה התבדח אבל מנסיוני כאן בפורום אני לפעמים חושב שאנשים מתבדחים, אבל מתברר אח"כ שהתכוונו ברצינות אז אם אכן התכוון ברצינות.
כמובן דברי הרב אונטרמן היו בבדיחותא, יהודיה בתו של מחלל שבת בפרהסיא (לא קושיה על החזו"א אלא על הדין הפשוט) אין לה שם "בתו של מחלל שבת" אלא בתו של יהודי והיא יהודיה שומרת מצוות בעצמה, אבל בת גוי היא ממשיכת דרכו וגויה בעצמה.
וכדברי הרב חובב ספרים.
כמובן דברי הרב אונטרמן היו בבדיחותא, יהודיה בתו של מחלל שבת בפרהסיא (לא קושיה על החזו"א אלא על הדין הפשוט) אין לה שם "בתו של מחלל שבת" אלא בתו של יהודי והיא יהודיה שומרת מצוות בעצמה, אבל בת גוי היא ממשיכת דרכו וגויה בעצמה.
וכדברי הרב חובב ספרים.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים