10 נושאים למדניים מפורסמים... (אתגר)

[ספרים וועלט]

ידוע שהיו גדולים שהיו מקפידים לזכור לכה"פ וורט אחד מכל ספר שהיה להם בספרייה שלהם.
גם יש כמה וכמה לומדים שיודעים בע"פ הרבה הרבה יסודות מספרי האחרונים הקלסיים, השאג"א והקצות, רעק"א נתיבות, ר' חיים ור' שמעון וכיו"ב.
אני מציב פה אתגר לכל החברים, כתבו 10 יסודות (או כמה שתוכלו לזכור) שאתם זוכרים מן אחד הספרים דלהלן, (אני מביא רק ספרים מפורסמים דמבדרין בבי מדרשא, וכל אחד למד בהם הרבה פעמים):
משנה למלך
נודע ביהודה
קצות החושן - אבני מלואים
נתיבות המשפט
ר' עקיבא איגר
חתם סופר
מנחת חינוך
ר' חיים הלוי
ר' שמעון
קובץ שעורים - קובץ הערות
אי"ה לאחר שיצטברו כמה תשובות, נשלב הכל בתוך קובץ אחד, ושם נקבצו באו יחד יסודות הלומדיים היותר מפורסמים.
בהצלחה!

[ארזי ביתר]

בוא נתחיל מכך, שמע"כ שכח כמה וכמה ספרים נכבדים. וחבל.

למשל: קובץ שיעורים. בית הלוי. שאגת אריה. פרשת דרכים. ועוד רבים מספור. ואטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל?

לענ"ד, כדאי להרחיב זאת לכל מרחבי התורה. ופעמים, שיימצא נושא למדני ו'בשרני' בספר שלא מוגדר כך.

[ספרים וועלט]

קובץ שעורים אוסיף. שאג"א רמזתי, אך כמדומה שאין הספר כ"כ נפוץ בזמנינו כבעבר, וכן יש שם הרבה סימנים של חשבונות הסוגיות ודרכי הפסק כך שהחריפות נאבדה בתוך רבוי הכמות.
בית הלוי לכאורה לא שייך להרשימה, ופר"ד שייך לחלק האגדה.
אני מודה שיש עוד המון ספרים שלא הכנסתי, אבל אני רוצה לעשות רשימה של יסודות של לומדות בספרים של הלומדים.

[ארזי ביתר]

אני מעריך את מעכ"ת כלמדן גדול. אך דומני, שהספרים ה'למדניים' שה'לומדים' מרבים להשתמש בהם, עדיין רבים הרבה יותר מהרשימה של כת"ר.

ילך נא מר, אצל ישיבות קדושות שונות, וימצא את בני הישיבות הלמדנים המופלגים, מעיינים בספרים רבים שכבודו לא מנאם. מר הוא פותח האשכול, ולכן הרשות בידו נתונה, להחליט באיזה אופן. והנראה לעניות דעתי כתבתי כבר לעיל:

לענ"ד, כדאי להרחיב זאת לכל מרחבי התורה. ופעמים, שיימצא נושא למדני ו'בשרני' בספר שלא מוגדר כך.

[אבן זועקת]

השאלה נוספת היא למה אתה קורא "יסוד"?
למשל, שיטת הנוב"י שבכל מקום שנולד ספק ופסקנו ע"פ החזקה מכאן ואילך בטלה החזקה, נחשבת "יסוד" אצלך?

[מתון]

אני אלך פתיחה...
חידוש המשולב משאגת אריה והמנ"ח (ונראה אם גם זה "יסוד" יקרא במשנתו של בעל "ספרים וועלט"...).

במנ"ח (מ' שי"ג) חידש דלדעת רש"י (עירובין צ"ה:) דס"ל דלמ"ד שבת זמן תפילין אם לובש שתי זוגות תפילין בשבת "אתי איסור בל תוסיף ומשווי עליה כמשוי", וחייב חטאת אם יוצא כך לרשות הרבים (כמו שחידש השאגת אריה סי' מ"א), כמו כן אם נועל סנדל של עור ביום הכיפורים ויוצא כך לרשות הרבים, חייב חטאת, דאתי איסור לבישת הסנדל ומשווי הסנדל כמשוי. והוסיף לחדש שאף אם האיסור הוא רק מדרבנן (להדעות דאיסור נעילת הסנדל הוא רק מדרבנן), מכל מקום אתי איסור דרבנן זו ומשווי הסנדל כמשוי, וחייב חטאת.

והרבה אחרונים דנו על חידושו ברש"י, שלפי פשוטו משמע מרש"י שרק האיסור ד"בל תוסיף" ולגבי מלבוש ה"תפילין" שבעצם אינו מלבוש גמור ורגיל, רק "המצוה" עושהו למלבוש ולתכשיט, ולכן אם עובר על בל תוסיף במצוה זו, הרי אינו מקיים המצווה, וממילא בטל שם מלבוש ותכשיט מהתפילין, אבל שאר איסורים לגבי מלבוש גמור, אינו מבטל שם מלבוש מהבגד, ואינו חייב חטאת.

***
מהאחרונים שדנו בדברי המנ"ח: שדי חמד (מערכת יוה"כ סי' י' אות י"ד), והסכים עמו. שו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קנ"א), שו"ת מהרש"ג (או"ח סי' ל"ג), קצה המטה על המטה אפרים (סי' תרי"ד סק"ב).

[ארזי ביתר]

ושוב, אעיר נא את תשומת לבם הרחב של חו"ר אתרא קדישא הדין.

לפענ"ד, כדאי את כותרת הנושא, לכתוב בגוף ההודעה במילים מודגשות. לדוגמא:

היוצא לרה"ר לבוש בסנדל ביום הכיפורים חייב חטאת על הוצאה

במנ"ח (מ' שי"ג) חידש דלדעת רש"י (עירובין צ"ה:) דס"ל דלמ"ד שבת זמן תפילין אם לובש שתי זוגות תפילין בשבת "אתי איסור בל תוסיף ומשווי עליה כמשוי", וחייב חטאת אם יוצא כך לרשות הרבים (כמו שחידש השאגת אריה סי' מ"א), כמו כן אם נועל סנדל של עור ביום הכיפורים ויוצא כך לרשות הרבים, חייב חטאת, דאתי איסור לבישת הסנדל ומשווי הסנדל כמשוי. והוסיף לחדש שאף אם האיסור הוא רק מדרבנן (להדעות דאיסור נעילת הסנדל הוא רק מדרבנן), מכל מקום אתי איסור דרבנן זו ומשווי הסנדל כמשוי, וחייב חטאת.

והרבה אחרונים דנו על חידושו ברש"י, שלפי פשוטו משמע מרש"י שרק האיסור ד"בל תוסיף" ולגבי מלבוש ה"תפילין" שבעצם אינו מלבוש גמור ורגיל, רק "המצוה" עושהו למלבוש ולתכשיט, ולכן אם עובר על בל תוסיף במצוה זו, הרי אינו מקיים המצווה, וממילא בטל שם מלבוש ותכשיט מהתפילין, אבל שאר איסורים לגבי מלבוש גמור, אינו מבטל שם מלבוש מהבגד, ואינו חייב חטאת.

***
מהאחרונים שדנו בדברי המנ"ח: שדי חמד (מערכת יוה"כ סי' י' אות י"ד), והסכים עמו. שו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קנ"א), שו"ת מהרש"ג (או"ח סי' ל"ג), קצה המטה על המטה אפרים (סי' תרי"ד סק"ב).

מלבד זאת, כדאי להכניס כל נושא כזה לתוך הגדרות. או כפי שהם מכונים במרשתת 'תגיות'. למשל בנושא זה: הוצאה בשבת; נעילת הסנדל ביוה"כ. בכדי להקל על רבינו הקדוש 'ספרים וועלט', לאגד את הנושאים ולסדרם דבר דבור על אופנו.

----------------------------------------------------------------------------------------------------

כמדומני שה'יסוד' של דברי בעל 'ספרים וועלט' היה, לדברים יותר כלליים. כגון: הגדרת 'חזקה' לענפיה; הגדרת 'זיקה' לענפיה; הגדרת 'רוב' לענפיה; הגדרת 'ספק' לענפיה; וכו' וכו' על זה הדרך. ואת הדברים לכתוב כדלהלן:

חזקה
חזקת ג' שנים

גופם של דברים...

והנראה לענ"ד כתבתי, בכדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולהרבות כבוד שמים.

[בן אליהו]

עלה קצת ברעיוני:
נודע ביהודה:
בדברים שעומדים לשימוש בלתי מתכלה לא שייך הכלל דדבר שיש לו מתירין

קצות החושן, אבנ''מ:
א. החיוב בתברה ושתייה אינו מדין גזלן כיוון שלא שייך לגנוב דבר גנוב אלא מדין מזיק
ב. גם בזורק חץ על כלי ובא אחר ושברו לפני שנשבר הכלי שייך הדין דמנא תבירא תבר ודלא כשיטת התוס'
ג. לא מרכיבים ידיעת בית דין על הודאת בעל דין לחייב על כך שבועת מוב''מ כיוון שיצאה כבר הודאת הבעל דין בפטור וחיליה דידיה ממודה בדבר שאינו במידה במשקל ובמניין שפטור גם לאחר שבית הדין רואה את המידה שהודה בה
ד. הש''ך ס''ל ,להבנת קצוה''ח, שהמוכר חצר ובה דבר, אי אפשר לקנות את הדבר שבחצר בקניין חצר וחולק על כך הקצוה''ח וס''ל שאפשר מדין גיטו וידו באין כאחד
ה.יסוד הפטור בהילך הוא משום שלא צריכים להודאת הבעל דין ולא מדין דבר העומד להינתן כנתון דמי ובזה ביאר את שיטת הרמב''ם במודה בדבר שאינו יכול לכפור בו
ו. ס''ל שביסודם של דברים אין חילוק בין קדושין וגירושין לבין קניין ממון ובשניהם צריך עדי חלות על הקניין אלא שבקנייני ממון יש עדים מדין הודאת בעל דין
ובקידושין לא שייך הודאת בעל דין כיוון שחב לאחריני
ז. דין הודאת בעל דין הוא מדין נאמנות ולא מתנה כפי שסבר מהריב''ל וכן שוויא אינו מדין נדר אלא נאמנות
ח. משותף לקצוה''ח והגרש''ש והנתה''מ: חיוב משתרשי הוא מצד שעל ידי התובע נתרבה ממון הנתבע וכעין עושה סחורה בפרתו של חבירו ולכן במקום שיכול לומר "הייתי מתענה" אין חיוב משתרשי ומאידך לא צריך "חסר" כדי לחייב במשתרשי
ט. דין מזיק ברשות אינו מדין מחילה אלא פטור מיוחד של מזיק ברשות דאל''כ לא מובן מדוע בשומר צריך לומר "והיפטר"
י. שיטת הרמב''ם היא שמלווה הווי כסף ולכן מלווה במכר קונה אלא שהמקדש במלווה איננה מקודשת כיוון שבקידושין צריך כסף שיש בו הנאה
י''א. ס''ל שזכיית הבעל בנכסי צ''ב לאחר מות אשתו איננה מדין ירושה אלא מדין מלווה שלא הגיע זמן פרעונה {ופליג בזה על הפנ''י. ויעויין בשיעורי ר' שמואל ליבמות פרק החולץ מה שדן שם מכמה ראיות שלא כדברי האבנ''מ}

שאגת אריה:
לא שייך איסור חצי שיעור בבל יראה ובל ימצא כיוון שאין זה נקרא חזי לאיצטרופי כי גם אם אח''כ יצטרף עוד חצי זית לחצי זית הנוכחי, אין האיסור נובע מכך שעכשיו יש חצי זית שמצטרף לחצי זית של אח''כ אלא החצי כזית של אח''כ יצטרף לחצי זית של עכשיו מכח שהוא התמיד את נוכחותו בנקודת הזמן של הצירוף. {סליחה על הניסוח העילג קצת}

חתם סופר:
א. גם למ''ד שיש שליח לדבר עבירה ,בשבת לכו''ע אשלד''ע כיוון שהתורה הקפידה על שביתת גופו ,"למען ינוח", ובשולח שליח אין חסרון בלמען ינוח. וכבר ידוע להוכיח נגד זה מהנימוק''י בבבא קמא
ב. בקידושין אין דין דנמצא אחד מהם קרוב או פסול דיש אנן סהדי מצד הקהל על הקידושין. {יעויין במנחת אשר לרבינו אשר שליט''א חלק א' ,אינני זוכר כרגע סימן, מה שדן בזה}

מנחת חינוך:
א. היושב בסוכה כשירה אלא שלא כיוון לצאת ידי חובה אפילו למ''ד דמצוות צריכות כוונה סוכ''ס לא עבר על איסור לאכול מחוץ לסוכה. ובזה מיישב קושיי התוס' לשם מה צריך לימוד מיוחד לפסול סוכה גזולה תיפו''ל מדין מצווה הבאה בעבירה {וידוע גם ידוע מה שפליג על יסודו הגרש''ש בתוקף}
ב. המפזר זרעים בשבת על האדמה חייב מייד גם אם מייד לקח אותם משם
ג. ס''ל שיסוד דין "יאוחר דבר" אינו שצריך להקריב את התמיד לפני קרבן פסח אלא שזמן הפסח הוא לאחר זמן התמיד ולכן גם אם אירע ואין מקריבים תמיד בי''ד בניסן עדיין לא הגיע זמן הפסח ולא יקריבוהו. ובזה מיישב את קושיית התוס' לשם מה צריך לימוד שתמיד קודם לפסח, תיפו''ל שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

[ארזי ביתר]

בן אליהו, כשיהיו עיתותיך בידיך, נודה לך מאוד אם תוכל קצת יותר להאריך בדברים. את רובם זכיתי להבין ומיעוטם עדיין חתום וסתום בעיני.

[ספרים וועלט]

ייש"כ הרב בן אליהו!
בדיוק אל זה התכוונתי, כמותך ירבו. אשריך!

[בן אליהו]

ארזי ביתר. מה בדבריי לא מובן?

[יערוסלב]

אני הייתי מוסיף לרשומה גם את האבני נזר, לא? [ואולי גם את בית מדרשו, החלקת יואב, והכלי חמדה, ועוד].

[אבן זועקת]

ייש"כ הרב בן אליהו!
בדיוק אל זה התכוונתי, כמותך ירבו. אשריך!

אם לזה התכוונת, אז אני לא כל כך מבין מה אתם מנסים לעשות.
אתה יכול פחות או יותר לעבור על כל הספרים הנזכרים ולסכם לעצמך באופן מסודר את כל החידושים שלהם. ואם אתה רוצה לבצע איזה מין סקר אינטרנטי ולהגיע מתוכו לחידושים המפורסמים ביותר אני לא חושב שזה יתן לך אינדיקציה מי יודע מה מוצלחת.

[ארזי ביתר]

הוא לא בכיוון של סקר. נראה לי שהוא יותר בכיוון של להוציא קונטרס [אולי במהדורה אינטרנטית בלבד], ובו קיבוץ כל הנושאים והיסודות הלמדניים, בכדי להקל על כל ישיבה-מאן, שמגיע לנושא שאינו מכירו, למצוא את ההגדרה הבסיסית כפי שהגדיר אחד האחרונים.

[אבן זועקת]

הוא לא בכיוון של סקר. נראה לי שהוא יותר בכיוון של להוציא קונטרס [אולי במהדורה אינטרנטית בלבד], ובו קיבוץ כל הנושאים והיסודות הלמדניים, בכדי להקל על כל ישיבה-מאן, שמגיע לנושא שאינו מכירו, למצוא את ההגדרה הבסיסית כפי שהגדיר אחד האחרונים.

אם כוונתו הייתה להגדרות בסיסיות רוב מה שהביא בן אליהו לא מתאים.

[ספרים וועלט]

לא סקר ולא למצוא את ההגדרות. פשוט לקבץ יסודות החיוניים המהוים 'גרעין הקשה' של הלומדות בת זמנינו אל פונדק אחד. זה הכל.
וגם להציב אתגר לעצמינו לראות כמה אנחנו זוכרים מאותם ספרי יסוד.

[אבן זועקת]

לא סקר ולא למצוא את ההגדרות. פשוט לקבץ יסודות החיוניים המהוים 'גרעין הקשה' של הלומדות בת זמנינו אל פונדק אחד. זה הכל.

עוד לא הבנתי אבל שיהיה בהצלחה.

[לוי]

כמה "וארטים" אנחנו זוכרים מר' ישמעאל ור' עקיבא, ר' מאיר ור' יהודה.

כמה מרב ושמואל, ר' יוחנן וריש לקיש.

כמה מהרמב"ן והרשב"א, ריטב"א ור"ן.

בקיצור, צריך לשבת וללמוד ברצינות...

[אמסטרדם]

הוא לא בכיוון של סקר. נראה לי שהוא יותר בכיוון של להוציא קונטרס [אולי במהדורה אינטרנטית בלבד], ובו קיבוץ כל הנושאים והיסודות הלמדניים, בכדי להקל על כל ישיבה-מאן, שמגיע לנושא שאינו מכירו, למצוא את ההגדרה הבסיסית כפי שהגדיר אחד האחרונים.

נזכרתי מזה.