למה אדמו"רים אוכלים אננס בט"ו בשבט

[חובב_ספרים]

ברוב התמונות שראיתי של שולחנות של אדמו"רים בט"ו בשבט תופס אננס מקום של כבוד. ט"ו שייך לפירות האילן דוקא ואינו שייך לירקות כלל. מעולם לא שמעתי על שיטה שיש לברך העץ על אננס, ואם מישהו ס"ל שאננס בכלל פירות האילן היו אסורים משום ערלה. וא"כ צ"ע איזה ענין יש לאכול אננס בט"ו בשבט. אולי זה רק להוספה בעלמא, אבל א"כ היה אפשר להוסיף גם מזונות ולא ראיתי זה בהתמונות. ע"כ ס"ל דיש איזה ענין גם באננס.

[מה שנכון נכון]

ט"ו בשבט ההלכתי אינו שייך כלל לאכילת פירות.
ט"ו בשבט הקבלי שייך גם לפירות האדמה, ראה בחמדת ימים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 90&hilite=

[פלתי]

11.jpg (88.92 KiB) נצפה 9457 פעמים

[פלתי]

1.jpg (142.38 KiB) נצפה 9449 פעמים

[חכם באשי]

כי זה מצטלם יפה.

[יעקובי]

ט"ו בשבט הקבלי שייך גם לפירות האדמה, ראה בחמדת ימים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 90&hilite=

אך כבר העיר הר"י זליכה ז"ל שכל דברי החמ"י בזה הם פרי רוחו בלבד, ואין לזה שום רמז בדברי האר"י והרח"ו.

ולענין מש"כ שם החמ"י ש"אם יסדר פירות האדמה עם שאר הפירות ויברך עליהם, נכון לכוין לעץ הנחמד בן ישי ח"י על האדמ"ה", העיר הר"י זליכה שתיבות "העץ הנחמד ן' ישי חי על האדמה" גימטריא "שבתאי צבי".

ראה במצורף עמ' 17 מתכנת אוצה"ח
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?191802&

[אום אני חומה]

11.jpg

על הפסוק 'ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב' רגילים לפרש שאין הפשט שיהיה להם הכל בכל מכל כל, דהרי המציאות מוכיחה לא כך, אלא שמה שיהיה להם יספיק להם ולא יתאוו ליותר. לא תהיה להם הרגשה של חסר. לפי"ז נדחית טענת השינאווער.

[חכם באשי]

פלתי,
תסביר לי, במחילה, את הסיפור שהבאת (הצילום הראשון דלעיל).
האם באותם זמנים (והיום?) גדל האננס בארץ ישראל? מהי ההסתמכות הטוטלית על הפסוק שהביא? האם באמת זו כוונת הפסוק? אולי הפסק מתכוון, שארץ ישראל אינה חסרה את הדברים הנצרכים לחיותו של אדם?
ואם מעשה זה היה אולי מתאים לזמנו, נראה לי שכיום, זה קצת לא חכם להביאו.

[חכם באשי]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?
אלא מה, מחוורתא כמעיקרא. שזה מצטלם יפה.
ואל לה לאמת להיות ביישנית ופחדנית.

[יבנה]

עוד טעם הביאו מדברי הירו' סוף קידושין- "ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא"
ויש שטענו שקבעו ט"ו בשבט לכך. וא"כ ה"ה למה שאינו פרי העץ. וזה טעם דוקא לדברים שאינם רגילים באכילתם.

[חובב_ספרים]

מהיכא תיתי ולמה קבעו דוקא ט"ו בשבט. אדרבה כמה פירות אינם בנמצא בט"ו בשבט, בפרט בימיהם שלא היה להם בתי קירור מקצועיים, וא"כ הם הפסידו כל פירות הקיץ.

[פלתי]

ואם מעשה זה היה אולי מתאים לזמנו, נראה לי שכיום, זה קצת לא חכם להביאו.

אז מה אתה מציע, שאמחק הודעתי הנ"ל?
ואגב, בודאי שאננס גדל בארץ ישראל.

[חובב_ספרים]

יש ליישב דברי השינאווא, שלא התכוין שבודאי יש אננס בא"י. אבל הוא הקפיד על זה ששואלים על דבר טוב אם נמצא בא"י שיש בו רמז שיש שם מחסור בתענוגים. ועל זה גער בו בהשואל ור"ל שאם צריכים זה בודאי נמצא בא"י ואין צורך לשואל אם נמצא.

[זקן ששכח]

מעולם לא שמעתי על שיטה שיש לברך העץ על אננס

ראה ספר 'וזאת הברכה' לגבי ברכת פרי העץ על אננס.
ולעצם הענין, מעולם לא ראיתי אדמור שמסדר את המגש,
ולגבי הגבאים, כבר 'יישבו' לעיל שזהו משום שהעמידו 'צלם' בהיכל.

[אבא יודן]

באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.
ובעצם למה דווקא אננס זכה חכם באשי לתורת אמת.

[פלתי]

יש להוסיף על דברי החכם באשי, דלא זו בלבד שמצטלם טוב, אבל הוא גם טעים ביותר.

[חובב_ספרים]

באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.

ממנ"פ אם חוששין שהם פרי העץ נמצא שהם כמעט ודאי ערלה. [אולי זולת פאפאיה שלדברי שא"י הפאפאיה בהשגחתם יצא מכלל ערלה.] וגם לגבי ברכה לא שמעתי שחוששין כלל שהם פרי, שהרי אפילו מי שבירך על פרי אחר ופטר כל הפירות אינו נמנע מלברך עליהם האדמה, אע"פ שבמקום ספק ברכות היה ראוי שלא לברך.
למיטב ידיעתי עלי תה אינם גדלים על עץ.

[מה שנכון נכון]

ט"ו בשבט הקבלי שייך גם לפירות האדמה, ראה בחמדת ימים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 90&hilite=

אך כבר העיר הר"י זליכה ז"ל שכל דברי החמ"י בזה הם פרי רוחו בלבד, ואין לזה שום רמז בדברי האר"י והרח"ו.

ולענין מש"כ שם החמ"י ש"אם יסדר פירות האדמה עם שאר הפירות ויברך עליהם, נכון לכוין לעץ הנחמד בן ישי ח"י על האדמ"ה", העיר הר"י זליכה שתיבות "העץ הנחמד ן' ישי חי על האדמה" גימטריא "שבתאי צבי".

ראה במצורף עמ' 17 מתכנת אוצה"ח
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?191802&

אה"ן, אך האם מלבד החמ"י יש מקור לט"ו בשבט קבלי? וממילא המקבל את דבריו בזה למה שלא יקבל את כולם.
אכילת פירות מוזכרת בתקון יששכר ובמג"א, אך ענינה ע"פ הפשט, ואלו הנוהגים כיום ובעבר בכל סדר התקון על כל עניניו עושים זאת ע"פ הקבלה.

הגימטריה היא רק אם כותבים 'בן' בלא אות ב, אלא ן', וכמדומני שזה חידוש גדול בהלכות גימטריות. גם בד"כ רמזי הגימטריה של ש"ץ אינם תתט"ו אלא תתי"ד, ושבתי בלא א', ובשימוש עה"כ כמדומני שלא מצאנו ברמזים שכתבו מאמיניו. בחמ"י גם לא כתוב "העץ" אלא "לעץ", כך שהרמז אינו כתוב בעצם הספר, ולענין הקוראים המכוונים גם אין בו הרבה תועלת, כי אם לא יחליפו את הל' בה' יפסידו את כל הענין...

[ברקים רב]

תיאורו של ר' יעקב ספיר על ט"ו בשבט בבומביי תרכ"א

[יעקובי]

הגימטריה היא רק אם כותבים 'בן' בלא אות ב, אלא ן', וכמדומני שזה חידוש גדול בהלכות גימטריות. גם בד"כ רמזי הגימטריה של ש"ץ אינם תתט"ו אלא תתי"ד, ושבתי בלא א', ובשימוש עה"כ כמדומני שלא מצאנו ברמזים שכתבו מאמיניו. בחמ"י גם לא כתוב "העץ" אלא "לעץ", כך שהרמז אינו כתוב בעצם הספר, ולענין הקוראים המכוונים גם אין בו הרבה תועלת, כי אם לא יחליפו את הל' בה' יפסידו את כל הענין...

מה שנכון נכון...

בכ"ז יורשה להעיר הערה קטנה, לענין שבתאי ושבתי, יתכן ששניהם דבר אחד, וכפי שיראה המעיין בכל כתביהם ואגרותיהם של ש"צ עצמו, נתן, ושאר מאמיניהם, המובאים בספר 'ציצת נובל צבי' (ירושלים תשי"ד), שפעם כתבו כך ופעם כך. (כמובן שיתכן לתלות בשינויי הסופרים וכד').

[סגי נהור]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

[סגי נהור]

באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.
ובעצם למה דווקא אננס זכה חכם באשי לתורת אמת.

כי המכונה "פרי" בפי בני אדם הוא בדרך כלל מתוק.
דומה שגם אבוקדו אין מסדרים בקערת הפירות, אף שהוא פרי לכל הדעות.
וגם זיתים מן הסתם לא, אף שהם משבעת המינים ממש.

[חבצלת]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?
אלא מה, מחוורתא כמעיקרא. שזה מצטלם יפה.
ואל לה לאמת להיות ביישנית ופחדנית.

בגאליציא לא היו מצויים פירות בכלל, ופירות חדשים לברכת שהחיינו בפרט. ובגלל כן, חסידים שהיו באים לרבותיהם לראש השנה הביאו "ביכורים" מפרי הארץ לברכת שהחיינו, ובליל שני של ראש השנה היו מחלקים מפירות שהחיינו. חסידים אמידים היו מביאים "אננס עפל" (תפוח אננס) שהי' פרי חשוב ונהדר (ואחרי החג היו מתמודדים חסידים פשוטים ביניהם "כמה אננס עפל היו אצל רבך? אצל הרבי שלי היו פי כמה!) והיו משמרים מפירות האננס גם לנוי סוכה.

והוא הדין לחמשה עשר בשבט, היו מהדרים את שלחנות רבותיהם בפרי אננס, גם לשם שהחיינו וגם לשם "ביכורים" וגם לשם "הידור מצוה" כמו שעטירו את סל ושור הביכורים שהעלו לירושלים בפירות שאינן מין ביכורים.

[אTKH]

על הפסוק 'ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב' רגילים לפרש שאין הפשט שיהיה להם הכל בכל מכל כל, דהרי המציאות מוכיחה לא כך, אלא שמה שיהיה להם יספיק להם ולא יתאוו ליותר. לא תהיה להם הרגשה של חסר. לפי"ז נדחית טענת השינאווער.

ראה ברכות לו: ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה וללמדך שאין א"י חסרה כלום שנא' וכו'.

[אTKH]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

לא רק מבחינה בוטאנית, אלא גם מבחינה הלכתית, ראה ברכות פ"ו מ"א, דיש פרי האדמה ויש ירקות.

[תוכן]

כי זה טעים.

[אפרקסתא דעניא]

העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב,
והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה...
רבי שמעון בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים.
רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

ונראה דס"ל מתניתין כבן ננס...

[אבא יודן]

באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.

ממנ"פ אם חוששין שהם פרי העץ נמצא שהם כמעט ודאי ערלה. [אולי זולת פאפאיה שלדברי שא"י הפאפאיה בהשגחתם יצא מכלל ערלה.] וגם לגבי ברכה לא שמעתי שחוששין כלל שהם פרי, שהרי אפילו מי שבירך על פרי אחר ופטר כל הפירות אינו נמנע מלברך עליהם האדמה, אע"פ שבמקום ספק ברכות היה ראוי שלא לברך.
למיטב ידיעתי עלי תה אינם גדלים על עץ.

1] טרם הכל מאן יימר שאין חוששין לערלה ואע"פ כן ברכתו אדמה דוגמא יפה "תמרות וקפריסין" שברכתו אדמה (או"ח רב ו) ומחויב בערלה (יו"ד רצד ג)
וראה כאן שבט הלוי
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=166
ובברכי יוסף לענין חצילים

ברכי יוסף.jpg (160.84 KiB) נצפה 9100 פעמים

אבל אפילו אם ננקוט שלהלכה אין בו ערלה מהיות טוב בבחינת אודי לי מיהת שעכ"פ במקום דליכא פסידא לאמצו כפרי.
2] לענין ברכה ג"כ כתבו הפוסקים לברך תחלה אדמה ורק אח"כ העץ עיין רב פעלים ב כז. ואפילו הכי אם לא עשה כן הואיל ואין דעתו להוציאו הו"ל כמו שפרי העץ ואדמה לפניו לא נפטרו פרי העץ בברכת אדמה כשו"ע רו.
3] ולגבי תה שכתבת הגיע זמן לחזור על הל' ברכות עץ לא מעלה ולא יוריד, העיקר הוא אם איתיה לגווזא דהדר מפיק כשו"ע ריש ר"ג. ועיין באה"ט רב יט; ושע"ת טז; יעב"ץ במו"ק ושאילות.

[אבא יודן]

העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב,
והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה...
רבי שמעון בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים.
רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

ונראה דס"ל מתניתין כבן ננס...

ובפרט בהלכות אננס.

[חובב_ספרים]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

לא רק מבחינה בוטאנית, אלא גם מבחינה הלכתית, ראה ברכות פ"ו מ"א, דיש פרי האדמה ויש ירקות.

עם כל הכבוד לבוטניה ט"ו בשבט קשור להלכות הקשורות בט"ו בשבט, ולכאורה צמחים שאין בהם דינים התלוים בט"ו בשבט אינם שייכים לט"ו בשבט כלל.
ומטעם זה לכאורה ה"ה פרי האדמה, גם אם נקראים פירות לאפוקי ירקות אין שום סיבה שט"ו בשבט שייך לפירות אם אין בהם הלכות התלויות בט"ו בשבט.

1] טרם הכל מאן יימר שאין חוששין לערלה ואע"פ כן ברכתו אדמה דוגמא יפה "תמרות וקפריסין" שברכתו אדמה (או"ח רב ו) ומחויב בערלה (יו"ד רצד ג)
אבל אפילו אם ננקוט שלהלכה אין בו ערלה מהיות טוב בבחינת אודי לי מיהת שעכ"פ במקום דליכא פסידא לאמצו כפרי.

1] כוונתי שאם זה ערלה זה אסור באכילה בודאי, שהרי רובו אם לא כולו של הנמצא בשוק מלפני ד' שנים.

[זלמניו]

אולי הכוונה להזכיר הענין ד'אנה מפניך אברח'.
אנה-נס...

[הירשערס]

וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

אתה לא שם לב שכל דבריו הם ע"מ לקנטר?
מתאים להביא כלפי סגנון ההתבטאויות שלו את דברי הגמ' במעשה של לחם הפנים...

[חכם באשי]

אכן, באתי לקנטר, ולהוציא מלבם של שוטים!
ועם כל הכבוד ל'שולחנות הטהורים', עדיין אל תשווה אותם לשולחן הפנים שבמקדש!

[הירשערס]

ואין לנו אלא לומר, כמה גדולים דברי חז"ל שאמרו בדקו אחריו ומצאו בו וכו'.

[חכם באשי]

ועכשיו יש לנו טעם חדש ומפליא לסיבת הבאת האננס לפני האדמו"רים!

[בן_אליעזר]

איני יודע עד כמה אמינות הדברים דלהלן (כי עוד לא השוויתי לספרים הנדפסים ול'אוצר' שאין לי גישה כעת), אבל כך קיבלתי לאחרונה מחבר:

ראיתי שיש תמונות מפירות ט"ו בשבט אצל הגר"ח קנייבסקי, שם הגישו גם 'מלון' הנק' "קאנטאלא"פ" (איני יודע איך כותבים זן זה של מלון בעברית)

והנה מדבריו [או התכתבות?] של הגר"ח עם א' משואליו - ואיני יודע מקור הדברים, רק אעתיק ממה שקיבלתי:
"[..] ואמרתי לפני מרן שראיתי ת"ח אחד שליט"א שכתב שאולי ראוי שלא לאכול מפירות האדמה ביום ט"ו בשבט כדי שלא יבואו לטעות ולומר שהיום קובע לענין מעשר גם בפירות האדמה, וענה לי מרן שהדברים הבל וריק וזה אינו"

[ואמנם ייתכן, אפילו מבלי המסופר דלעיל עם הגר"ח (אם נכון הוא בכלל), שה"מגישים" הפירות לפניו, שמו פרי אדמה הנז' בין היתר (ולא שהוא שליט"א סבור כך כדרך הקבלה - כפי שהביאו לעיל כאן באשכול הצד ההוא), אבל הרב לא חשש או לא שם לב לזה. ואיני יודע יותר בזה.

[לעומקו של דבר]

ברצוני לקנטר המתנגדים כנגד, והריני מזכיר מנהג משונה שיש בישיבות המתנגדים, ששרים באזור טו בשבט ניגון עם מנגינה נהדרה, על מאמר חז"ל אילן אילן במה אברכך וכו', והניגון מרטיט לבב ומעורר הנשמה, אבל המילים בלא טעם, מה יש למילים האלו, מי האילן, ומה פירותיו, ואת מי מברכים, ומה ההתרגשות, הכל הבל וריק.
ואף על פי כן נוע ינועו, כלולבים ביום הוש"ר (אחר הסרת האיגוד), "אלא אלא אלא אלא יהי רצון"! גיוואלדיג.
(ובאמת כבר כמדומני הלבישו מילים אחרות על הניגון הנפלא הזה).

(ועד כדי הניגון הזה נכנס לרפרטואר הישיבתי, עד כי כאשר הוציא מרדכי ורדיגר הקסטה הבלתי נשכחת ניגוני בית אבא, הרי תחת הקטגוריא "ישיביש" לא נכנס אלא ניגון זה...)

וכמדומה שטוב היה כמקדם, החסידים והספרדים יעשו טו בשבט כהלכתו, והמתנגדים יתחילו ביום זה ללמוד הלכות פורים ל' יום קודם החג. באינה מעוברת כמובן.

[הא לחמא עניא]

למה שהמנהלים לא יעשו אשכול מיוחד על יו"ט ט"ו ולשמה יביאו את כל הנושאים המדוברים.
עכשיו הוא בבחינת זעיר שם זעיר שם.

[עתניאל בן קנז]

ברצוני לקנטר המתנגדים כנגד, והריני מזכיר מנהג משונה שיש בישיבות המתנגדים, ששרים באזור טו בשבט ניגון עם מנגינה נהדרה, על מאמר חז"ל אילן אילן במה אברכך וכו', והניגון מרטיט לבב ומעורר הנשמה, אבל המילים בלא טעם, מה יש למילים האלו, מי האילן, ומה פירותיו, ואת מי מברכים, ומה ההתרגשות, הכל הבל וריק.
ואף על פי כן נוע ינועו, כלולבים ביום הוש"ר (אחר הסרת האיגוד), "אלא אלא אלא אלא יהי רצון"! גיוואלדיג.
(ובאמת כבר כמדומני הלבישו מילים אחרות על הניגון הנפלא הזה).

(ועד כדי הניגון הזה נכנס לרפרטואר הישיבתי, עד כי כאשר הוציא מרדכי ורדיגר הקסטה הבלתי נשכחת ניגוני בית אבא, הרי תחת הקטגוריא "ישיביש" לא נכנס אלא ניגון זה...)

וכמדומה שטוב היה כמקדם, החסידים והספרדים יעשו טו בשבט כהלכתו, והמתנגדים יתחילו ביום זה ללמוד הלכות פורים ל' יום קודם החג. באינה מעוברת כמובן.

מבלי להתייחס כלל וכלל לרישא.
הרי לידיעה בעלמא, הניגון האמור הוא פרי רוחו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, ואין לו ענין עם 'ישיביש'.

[לעומקו של דבר]

הרי לידיעה בעלמא, הניגון האמור הוא פרי רוחו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, ואין לו ענין עם 'ישיביש'.

כולל ההלבשה על המילים?
מ"מ, עיקר הטענה שבזה מתמצה הטו בשבט. מקסימום אוכלים איזה פרי אקזוטי (מה שיש בזול).