◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[טריד בגירסיה]

גיין אין קארישטש - להיות לתועלת.

[חכם באשי]

זקן,
זה בהחלט אשכול מבורך ונצרך, אך האם יש כאן היודעים צרפתית או גרמנית עתיקה?
אני עצמי נעזרתי בלעזים עתיקים עם פרופ' סיריל אסלנוב, שסייעני כמה וכמה פעמים בסבר פנים יפות.

[זקן ששכח]

גיין אין קארישטש - להיות לתועלת.

נפלא, כמה היית לי לקארישטש.
אשמח אם תפרט יותר, האם זה אכן ביודיש או ששאולה היא משפה אחרת.
האם משתמשים היום בלשון זו?
תודה רבה

[פלגינן]

זקן,
זה בהחלט אשכול מבורך ונצרך, אך האם יש כאן היודעים צרפתית או גרמנית עתיקה?
אני עצמי נעזרתי בלעזים עתיקים עם פרופ' סיריל אסלנוב, שסייעני כמה וכמה פעמים בסבר פנים יפות.

ומה עם איטלקית עתיקה?..
במאמר שעבדתי עליו לאחרונה, נזקקתי לתרגום של כמה שורות באיטלקית עתיקה, ולאחר שניסיתי לקושש "חסדים" ללא הצלחה יתרה, הגעתי לאיש מקצוע שביצע לי את העבודה טבין ותקילין.

[זקן ששכח]

זקן,
זה בהחלט אשכול מבורך ונצרך, אך האם יש כאן היודעים צרפתית או גרמנית עתיקה?
אני עצמי נעזרתי בלעזים עתיקים עם פרופ' סיריל אסלנוב, שסייעני כמה וכמה פעמים בסבר פנים יפות.

ומה עם איטלקית עתיקה?..
במאמר שעבדתי עליו לאחרונה, נזקקתי לתרגום של כמה שורות באיטלקית עתיקה, ולאחר שניסיתי לקושש "חסדים" ללא הצלחה יתרה, הגעתי לאיש מקצוע שביצע לי את העבודה טבין ותקילין.

חברים נכבדים,
עד שלא מנסים לא יודעים!
כשתציעו לפני ציבור הידענים כאן את ספיקותיכם, תתפלאו לא אחת על רמת התוצאות.

ואגב רבי פלגינן, הנה כבר קבלת טיפ יקר וחסכן מאת חכם באשי, פרופ' סיריל אסלנוב
סייע לי גם בהזדמנות מסויימת, וכלל לא חשב על גביית ממון. כי לא פסו אמונים מבני אדם.

[חכם באשי]

יש הבדל בין מילה אחת או שתיים לכמה משפטים, לא נראה לי שפרופ' סיריל אסלנוב יסכים לתרגם כמה משפטים.

[זקן ששכח]

אשמח לעזרה בתרגום פתגם:
'ער ארוועט און ארוועט און קען נעבאך צוא א ברעקיל טאלק ניט קומען'.
על פי הבנתי, הוא עמל ויגע ואינו מסוגל להשיג אף לא פירור של ... .
בקיצור: מה זה 'טאלק'?

[חובב_ספרים]

מילים אלו נכתבו בליטה לפני כמאה ועשרים שנים. מסתמא הם באידיש או רוסית:
"אין לזה מקור דמ"ש מב"מ מ"ז ב' ונ"ד א' אינו מובן וצרת הכסף שיש עליו צורה דהרי שטרי אייס"ג יש עליהם צורה"
"ע"ד שאלתו אם מותר להשכיר בילעטין אנלהייע בכך וכך לחודש באופן שיהיה אחריות דאונסין על המקבל רק אחריות יוקרא וזולא על הנותן וכן הגיווינש". [מסתמא בילעטין אנלהייע הוי שטרי חוב, אבל אולי זה סוג מסוים.]
"הביא השו"ב עוד שאלה במחט בקעמרליך ובפי המחט לא היה חלודה".
אביצסטווע [או אביצסטונע]
אוזבארציק
אוזשענע
אפליצאן. כנראה זה חפץ.
פריגוואר
פלעדריך
זו"ץ [או זו"ז ז"ץ. זכ"ז או משהו דומה] בשת' נראה שהוא איש שהיה לו בשר שהיה ספק טריפה והגיוני שיהיה קצב, אבל לא נראה בהתשובה דזהו.

[פלגינן]

אשמח לעזרה בתרגום פתגם:
'ער ארוועט און ארוועט און קען נעבאך צוא א ברעקיל טאלק ניט קומען'.
על פי הבנתי, הוא עמל ויגע ואינו מסוגל להשיג אף לא פירור של ... .
בקיצור: מה זה 'טאלק'?

ע"ע טאלק

[זקן ששכח]

אשמח לעזרה בתרגום פתגם:
'ער ארוועט און ארוועט און קען נעבאך צוא א ברעקיל טאלק ניט קומען'.
על פי הבנתי, הוא עמל ויגע ואינו מסוגל להשיג אף לא פירור של ... .
בקיצור: מה זה 'טאלק'?

ע"ע טאלק

אודה לך אם תוכל להעתיק הנה. לצערי אין לי גישה.
תודה על הסיוע.

[פלגינן]

אשמח לעזרה בתרגום פתגם:
'ער ארוועט און ארוועט און קען נעבאך צוא א ברעקיל טאלק ניט קומען'.
על פי הבנתי, הוא עמל ויגע ואינו מסוגל להשיג אף לא פירור של ... .
בקיצור: מה זה 'טאלק'?

ע"ע טאלק

אודה לך אם תוכל להעתיק הנה. לצערי אין לי גישה.
תודה על הסיוע.

טאלק.JPG (21.92 KiB) נצפה 13906 פעמים

מתוך: אלכסנדר הרכבי, יידיש־ענגליש־העברעאישער ווערטערבוך, ניו יורק תרפח.
[כדאי שהספר יהיה בהישג יד.. זאת למרות השגה מעניינת שיש לי עליו, ועוד חזון למועד.]

[זקן ששכח]

תבורך רבי פ"ג.
למה תמתחנו? תן לחכמים ויחכמו עוד.

[זקן ששכח]

1. קרעפקע. מה זה?
2. האלז און גיניק ברעכין. סבורני 'ברעכן' לשון שבירה, אבל תחילת המשפט לא הבנתי.

[מחולת המחנים]

2. האלז און גיניק ברעכין. סבורני 'ברעכן' לשון שבירה, אבל תחילת המשפט לא הבנתי.

האלז = גרון, ברעכן = הקאה.
כנראה: הקאת הגרון, הקאה מהגרון. האלז ברעכין.

געניק, כנראה ג"כ הכוונה צוואר או גרון.

[לבנון]

2. האלז און גיניק ברעכין. סבורני 'ברעכן' לשון שבירה, אבל תחילת המשפט לא הבנתי.

ברעכין פירושו גם להקיא. והאלז הוא צוואר. (גיניק אפשר שהוא ממיני הפיהוק והגיהוק, אבל אינני בטוח).

[מקורות]

1. קרעפקע. מה זה?

כנראה לשון רבים של קראפקע (או קראפקי או קאראבקא וכו'), שהוא מס הכנסה, או של הממשלה או של הקהילה, והרבה פעמים הוא היה מוטל דווקא על בשר כשר. תעשה חיפוש באוצר על צורות שונות של המילה ותמצא הרבה דוגמאות.

[זקן ששכח]

תודתי לשלשה שיכלו וסייעו.
תבורכו בברכה המשולשת

[מיללער]

2. האלז און גיניק ברעכין. סבורני 'ברעכן' לשון שבירה, אבל תחילת המשפט לא הבנתי.

האלז = צווואר
גענאק = עורף
ברעכן = לשבור

זה משפט באידיש "צו ברעכן דעם האלז און דעם גענאק" לשבור לו את קשה ערפו

[זקן ששכח]

2. האלז און גיניק ברעכין. סבורני 'ברעכן' לשון שבירה, אבל תחילת המשפט לא הבנתי.

האלז = צווואר
גענאק = עורף
ברעכן = לשבור

זה משפט באידיש "צו ברעכן דעם האלז און דעם גענאק" לשבור לו את קשה ערפו

געוואלדיג. א גרויסן דאנק. זיי געבענטשט

[מיללער]

מילים אלו נכתבו בליטה לפני כמאה ועשרים שנים. מסתמא הם באידיש או רוסית:
"אין לזה מקור דמ"ש מב"מ מ"ז ב' ונ"ד א' אינו מובן וצרת הכסף שיש עליו צורה דהרי שטרי אייס"ג יש עליהם צורה"
"ע"ד שאלתו אם מותר להשכיר בילעטין אנלהייע בכך וכך לחודש באופן שיהיה אחריות דאונסין על המקבל רק אחריות יוקרא וזולא על הנותן וכן הגיווינש". [מסתמא בילעטין אנלהייע הוי שטרי חוב, אבל אולי זה סוג מסוים.]
"הביא השו"ב עוד שאלה במחט בקעמרליך ובפי המחט לא היה חלודה".
אביצסטווע [או אביצסטונע]
אוזבארציק
אוזשענע
אפליצאן. כנראה זה חפץ.
פריגוואר
פלעדריך
זו"ץ [או זו"ז ז"ץ. זכ"ז או משהו דומה] בשת' נראה שהוא איש שהיה לו בשר שהיה ספק טריפה והגיוני שיהיה קצב, אבל לא נראה בהתשובה דזהו.

נקוט מיהא חדא

גיווינש = געווינס = הריוח

[זקן ששכח]

וועט מען זיך דארפין איינבינדן קרעפקע קרעפקע.
להבנתי: יהיה עליהם להיאגד. אבל מה זה 'קרעפקע קרעפקע'? האם 'אגודות אגודות'?

[מקורות]

אבל מה זה 'קרעפקע קרעפקע'

עתה הסתכלתי במילון של הרכבי, שהומלץ לנו ע"י הרב פלגינן, ושם כתוב ש"קרעפקע" פירושו "חזק, בריא". וכעין זה במילון של וויינרייך "מאדערן ענגליש-יידיש יידיש ענגליש ווערערבוך" שתרגמו "sturdy".

[זקן ששכח]

אבל מה זה 'קרעפקע קרעפקע'

עתה הסתכלתי במילון של הרכבי, שהומלץ לנו ע"י הרב פלגינן, ושם כתוב ש"קרעפקע" פירושו "חזק, בריא". וכעין זה במילון של וויינרייך "מאדערן ענגליש-יידיש יידיש ענגליש ווערערבוך" שתרגמו "sturdy".

נפלא. אם כן, עליהם להתאגד בקשר חזק.
תודה רבה. תבורך

[זקן ששכח]

יש לי כבר ב"ה את המילון של הארקאווי, אולם התיבה דלהלן אינה מופיעה שם.
רופובשיק = ראפאבשיק.
מה זה?
אני מעתיק קטע, אולי יועיל:
'ראה אחד רופובשיק על סוס מצויר מאד בגוונין'

[משולש]

בהלכות ברכות:
אובליאש - obleas - וופלים. (ספרדית)
אבל מי יכול לעזור לי שם בהמשך: ניבילאש (ניליש).
תודה

[חולין]

מילים אלו נכתבו בליטה לפני כמאה ועשרים שנים. מסתמא הם באידיש או רוסית:
"אין לזה מקור דמ"ש מב"מ מ"ז ב' ונ"ד א' אינו מובן וצרת הכסף שיש עליו צורה דהרי שטרי אייס"ג יש עליהם צורה"
"ע"ד שאלתו אם מותר להשכיר בילעטין אנלהייע בכך וכך לחודש באופן שיהיה אחריות דאונסין על המקבל רק אחריות יוקרא וזולא על הנותן וכן הגיווינש". [מסתמא בילעטין אנלהייע הוי שטרי חוב, אבל אולי זה סוג מסוים.]
"הביא השו"ב עוד שאלה במחט בקעמרליך ובפי המחט לא היה חלודה".
אביצסטווע [או אביצסטונע]
אוזבארציק
אוזשענע
אפליצאן. כנראה זה חפץ.
פריגוואר
פלעדריך
זו"ץ [או זו"ז ז"ץ. זכ"ז או משהו דומה] בשת' נראה שהוא איש שהיה לו בשר שהיה ספק טריפה והגיוני שיהיה קצב, אבל לא נראה בהתשובה דזהו.

ז"ץ היו הקצבים- השוחטים ואלו הם ראשי תיבות של זובחי צדק, ביהכנ"ס של קצבים היה נקרא ביהמ"ד דז"ץ. [ראיתי מוזכר בקשר לעיר מינסק].

[משולש]

בהלכות ברכות:
אובליאש - obleas - וופלים. (ספרדית)
אבל מי יכול לעזור לי שם בהמשך: ניבילאש (ניליש).
תודה

בעקבות הודעתי זו, קיבלתי מהרב אריסמנדי קובץ נפלא על הלעזים של מרן בעל השו"ע. מומלץ!

[לעומקו של דבר]

רק לי היה נראה שהאשכול הוא 'אשכול המיועד לעיזי דאכלי חושלא' במקום 'לשפת לעז'?
אולי כדאי לערוך את השם למנוע בלבול

[זקן ששכח]

רק לי היה נראה שהאשכול הוא 'אשכול המיועד לעיזי דאכלי חושלא' במקום 'לשפת לעז'?
אולי כדאי לערוך את השם למנוע בלבול

עד אשר ילמדו העזים לקרא, יהיה האשכול לעת עתה עבור בני אדם המנסים להסתייע בביאור שפת לעז...

[לעומקו של דבר]

רק לי היה נראה שהאשכול הוא 'אשכול המיועד לעיזי דאכלי חושלא' במקום 'לשפת לעז'?
אולי כדאי לערוך את השם למנוע בלבול

עד אשר ילמדו העזים לקרא, יהיה האשכול לעת עתה עבור בני אדם המנסים להסתייע בביאור שפת לעז...

בשמחה, רק הערתי לאי"ס שיערוך הכותרת למען בני א-ל חי העזים שבאומות (ואינו אלא לשבח כדברי המדרש) שהכותרת מסמאת את עיניהם

[זקן ששכח]

'טארטאק', לא מצאתיו במילון הנ"ל. ואולי הוא 'מפעל', 'בית חרושת' וכדו'.
אשמח לעזרה. תודה

[הסרפד]

'טארטאק', לא מצאתיו במילון הנ"ל. ואולי הוא 'מפעל', 'בית חרושת' וכדו'.
אשמח לעזרה. תודה

טארטאק הוא יער, אולי רק יער המיועד לשימוש בעציו.

[הסרפד]

אמנם כנראה טעיתי, בפולנית פירושו 'בית חרושת לנסירת עצים'. (בהקשר ששמעתיו יתכנו שני הפתרונים.)

[זקן ששכח]

אמנם כנראה טעיתי, בפולנית פירושו 'בית חרושת לנסירת עצים'. (בהקשר ששמעתיו יתכנו שני הפתרונים.)

תודה רבה.
קבלתי גם באישי: מנסרה.

[משולש]

האם יש ספר על לעזי ברטנורא?
(דרך אגב השם המדויק: ברטינורו, או בניקוד בֶּרְטִנוֹרָא. Bertinoro וממוקמת כאן במפות גוגל: https://www.google.com/maps/place/47032 ... b1eda66f4c )

[אחד מעיר]

בעניין קרוב
יש ספרי שו"ת עם תשובות שבהם גביית עדות בלאדינו (במהר"ם אלאשקר כמדומה מתורגם)
או אידיש עתיקה (רמ"א ועוד)
וראוי לתת את הדעת לתרגם נכונה.

בשו"ת איש מצליח (לא זוכר איפה בדיוק) נשאל על "זיפער" (ריטש-ראטש, רוכסן)
המחבר ממקום מושבו בג'רבה לא הכיר את המילה, אבל כתב שחכם אשכנזי אמר לו שצ"ל "זיכער" (סיכת בטחון)
המהדירים מישיבת כסא רחמים דנים בעוד דבר שהוא "טיק טאק"
אבל לא העלו על דעתם שאותו חכם אשכנזי ידע אידיש ולא אנגלית, ובאנגלית ZIPPER הוא רוכסן.
וכבר ר' בנימין זילבר ז"ל מעיר על מילים באנגלית בשו"ת אגרות משה.
כל אלה טעונים טיפול.

[אחד מעיר]

יש מיני פירות וירקות במשנה ברורה
שכמדומה שגם עם העלייה מרוסיה
אינם ידועים

[זקן ששכח]

לכידה.PNG (4.46 KiB) נצפה 13439 פעמים

במצורף נראה לי לקרא למטה מימין: שולץ בלעז.
האם מישהו יודע תרגום תיבת 'שולץ'? מסתבר שהוא בגרמנית.
ואולי אולי נכתב: שולין.
תודה רבה

[יבנה]

לכידה.PNG

במצורף נראה לי לקרא למטה מימין: שולץ בלעז.
האם מישהו יודע תרגום תיבת 'שולץ'? מסתבר שהוא בגרמנית.
ואולי אולי נכתב: שולין.
תודה רבה

מופיע ברש"י הרבה פעמים, וכגון בברכות ו:. ובלעזי רש"י שם-
"מקור: צוות
לע"ז: שול"ץ solaz, תרגום: שעשוע
כלומר חֶברה. המונעת את האדם החי בתוכה מלהשתעמם."
מה ההקשר?

[זקן ששכח]

לכידה.PNG

במצורף נראה לי לקרא למטה מימין: שולץ בלעז.
האם מישהו יודע תרגום תיבת 'שולץ'? מסתבר שהוא בגרמנית.
ואולי אולי נכתב: שולין.
תודה רבה

מופיע ברש"י הרבה פעמים, וכגון בברכות ו:. ובלעזי רש"י שם-
"מקור: צוות
לע"ז: שול"ץ solaz, תרגום: שעשוע
כלומר חֶברה. המונעת את האדם החי בתוכה מלהשתעמם."
מה ההקשר?

תודה רבה. [גרמנית?]
מבאר תיבת 'לצוות'. וכפי שאתה כותב הוא מובן מאד.
אם הבנתי נכון יש לנקד שׂ‍ֹולַץ ולא כשם המשפחה הידוע שׁוּלְץ.
ואולי שם המשפחה מקורה בתיבה הנ"ל?