אין לי הרבה מידע בעניין, וכמה נקודות.
1. כאן הצטרפות הראי"ה לגילוי דעת הבי"ד בירושלים משלהי תרפ"ח, שכל הלולבים מעבר הירדן מושכרים לאחים בהר"ן (
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FE82A489).יותר מזה לא מצאתי כעת.
2. בנו הידוע נחום וייספיש הי"ד, ת"ח ואיכר שהתיישב בשפיה ובין השאר היה שם משגיח על כמה כשרויות, נפגש עם הרב קוק במסע המושבות של תרע"ד (אותה תקופה התגורו בשפיה שש משפחות בלבד). לפי האיש נגד הזרם, הרב קוק בירך עליו במפגש הזה שהחיינו (מעניין שבארח דוד עמ מז, מובא שהר"ד היה מברך שהחיינו בראות בנו אחר שעברו שלושים יום). הר"נ נרצח לפנות בוקר ד' תמוז תרצ"ח בדרכו לפורדיס להשגיח על החליבה שם (פרק עליו בארח דוד, עמ' תרלו-תרנו; בעמ' תרמא מובא מהספר האיש נגד הזרם: במקום שמו של הרב קוק נכתב 'אחד הרבנים', והושמטה ברכת שהחיינו הנ"ל; על הלוייתו שם עמ' קצז בהע' 452, ולהלן שם עמ' תקמד-ה, וכאן
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BE0B788F). כידוע הוא היה חתנו של ר' חיים דוד קנטור השו"ב בשפיה, שהיה בעל קשרים עמוקים עם הרב קוק ואכמ"ל (קצת עליו כאן
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=CBAE98F0). על רח"ד ורנ"ו כתב גם רעי"מ לוין ב''מכתב הגה"צ רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל לנכדו הרב נחום וייספיש הי"ד', אורייתא יח, תשנ"ו, ועוד, אבל העיקר באורח דוד.
3. כאן רבי עקיבא יוסף שלזינגר, יחד עם שורת רבנים ירושלמים ועוד נוספים חתום על כרוז משנת תר"ע נגד היתר המכירה של הרב קוק (
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3581623D). יותר מזה לא מצאתי.
4. הרב מחולת הזכיר את האגרת של ר' שמואל דייטש, גם כאן (
viewtopic.php?t=27442#p281244). אף אנכי אשמח לראותה. ספר סיפורים ירושלמיים אינו תח"י וגם אין ביכלתי לוודא כעת כל פרט שאציין להלן, אבל בכל אופן אציין מה שלמדתי מכמה אזכורים של ר"ש דייטש מירושלים מאותה תקופה ולרוב מאותו חוג.
ר"ש דוייטש נולד בתרנ"ז. הוא בנו של ר' יהודה ליב, מחסידי צאנז והדברי יחזקאל משינווא, שעלה ארצה עם משפחתו. כאן נקשרו בר"ד מללוב. נישא לזיסל, בתו של ר' יוסף חיים שיינברגר, מיקירי ירושלים. בימי מלחמת העולם הראשונה נסתגר בצנעה כמה שנים בלימוד. היה מקושר עם מהריל"ד (נמסר שלמד אצלו בשנותיו בלומז'ה וצ"ע), הגריח"ז, ר"ד יונגרייז, הגר"י פרלא, הריצ"ד, וגם ר"י טברסקי האדמו"ר מטולנא. כן מובא שנפגש עם הלחם שלמה בביקורו בירושלים ונוצרו ביניהם קשרי ידידות. הקים וניהל 'ועד מפקחים' לשמירת החינוך בירושלים וכן עמד בראש 'חבורת אברכים לתורה ועבודה' בירושלים. עסק הרבה בגמ"ח, בהשאת יתומים. היה קנאי גדול, ובין השאר לחם נגד הקמת הרבנות הראשית. ר"ע בלוי הוא מתלמידיו הגדולים. בנו הוא ר' יהודה ליב שהו"ל את שבט מוסר במהדו"ח. בתו מאטיל נישאה לר' חיים אשר זליג בראנד ב"ר אליעזר דוד חבר מערכת אוצר הפוסקים (בנם הוא רבי שלמה בראנד מירושלים). נפטר ביום ח' חשון תש"ד.
מן המקורות: קובץ תפארת יג, תשס"ט, עמ' נו-ס; תקון שבת בהקדמה ובפרק 'שני אחים קדושים' (שם גם התמונה שהובאה כאן); לקט ופרט ב, תשע"ז, עמ' פ (http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/T ... Uperet.pdf); אגרות לחם שלמה, מהד' תשנ"ד, עמ' רנח בהערה; דרשות לחם שלמה, מהד' תשל"ו, עמ' ל; מרא דארעא דישראל א, עמ' מב הע' 20; ספרים על ר"י מטולנא דתשרי על עמיה, עמ' 16, 35, והחשכתי לארץ ביום אור, עמ' 11, 62, תנחומיך ישעשעו נפשי, ירושלים תשס"ד, עמ' 29, 348, 603; זכרונם לברכה ב, עמ' רצז; יוסף קדישא על ר"י קדיש קרישבסקי, ירושלים תש"ס, עמ' שיג הע' קנז; משמרת חומתנו ו, תשי"ד, עמ' ק; רשימות שיעורים לר"ש בראנד, ירושלים תשנ"ט; אוצרות ירושלים, צא, עמוד אחרון; תפארת בנים, ירושלים תשמ"ט, עמ' רסג.