הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' מרץ 09, 2016 10:48 pm
יש לחלק את הנושא לשניים.
א. עצם המאמר והמחקר המקיף שבו, אי השארת שום קצוות פתוחים וגם סגנון הכתיבה הבהיר, הקולח והמרתק, הוא אופייני לכותב המאמר, אשר פקיע שמיה כחוקר מבריק ויסודי, שקשה מאד לפרוך אותו ואת מקורותיו המבוססים. ועל כך: כה לחי!!
ב. מיקום הפירסום: ברור שהכותב התכוון רק להצביע על תופעה שולית מתוך מפעל רמב"ם פרנקל המפואר מאד, ולא למוטט את הבניין כולו.
מטבע הדברים, כאשר מאמר כזה מתפרסם בירחון תורני או מחקרי, הוא מגיע דיו לכל יודעי דת ודין, אך אין בו את המימד שיש בפרסום בעיתון חרדי נחשב. כאשר המאמר פורסם בעיתון חרדי נפוץ (וזאת עובדה שהפלס נקרא בעיקר ע"י תחי"ם ואברכים שהרמב"ם הוא לחם חוקם), מטבע הדברים, הדבר גרם לאי אמון בכל סדרת רמב"ם פרנקל. כי אם כבר לא אמונים שם על הדיוק והאמת, מי יודע היכן נפלו שם בעוד דברים וכו'. ובפרט שהקורא/השומע השטחי לא יודע בדיוק מה כן ומה לא, ומה הודפס בחיי הרש"פ ומה לאחר פטירתו וכו'. לכן אין לי ספק שהכתבה הסנצסיונית גרמה לנזק ארוך טווח למפעל האדירים של רמב"ם פרנקל. נזק שלא היה מתרחש באותו קנה מידה, אם הוא היה מתפרסם בבטאון תורני/מחקרי רגוע כל שהוא.
ג. וכן, בהחלט. מנסיוני ככותב טור תורני שבועי בעיתון חרדי אחר, הועדה הרוחנית דשם לא היתה מאשרת פרסום מאמר שכזה בשום פנים ואופן, מהסיבה שהעלתי, שלא מזיזים את אמות הסיפים בלי שיקול דעת נוקב מאד, והאם הצר שווה בנזק המלך,(במקרה דידן: תרתי משמע...). עד שלא קלטתי את הרעיון הזה, לפיו לכל מילה שאתה כותב בעיתונות החרדית היומית ישנו משקל סגולי רב והד ציבורי חשוב ביותר, ושצריך לחשבן את האבות והתולדות ותולדי התולדות, עד דור עשירי, כולל את הטעויות של האנשים שיחשבו ש..., פסלו לי מאמרים בזה אחר זה. עד שנפל לי האסימון, שכאן לא מכניסים פילים לחנות חרסינה, גם במחקרים תורניים נכונים להפליא. לא כל מה שמדפיסים ב..., מדפיסים בעיתון יומי חרדי נחשב. הרבה פעמים זה מרגיז ומקומם. אך נו, ברוך שמסר עולמו לשומרים.