קריאת שמות רחובות על שם חכמים

[לעומקו של דבר]

נידון קצת באשכול אחר ולא מצאתי שפתחו את זה כבר כאן בפורום

עניין קריאת שמות רחובות/ככרות/שכונות/ערים על שם חכמים ותלמידיהם
מנהג כשר? הגון? מנהג חיצוני שהשתרש למחנינו? האם יש שיקול תורני בהעדפת על מי לקרוא?
האם מישהו יודע התייחסות מחכמים שביקשו לקרוא רחוב ע"ש חכם פלוני?
האם יש לחשוש מזילות, כעין 'עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים'

ואעתיק מה שנכתב באשכול אחר:

[לעומקו של דבר]

יל"ע במה זכה הרב שך שיקראו אותו בחניכת 'הרב' ואילו את דו"ז הרב קוטלר מכנים אותו כאחד הריקים בעוה"ר 'קוטלר')

[לעומקו של דבר]

(אגב יל"ע במה זכה הרב שך שיקראו אותו בחניכת 'הרב' ואילו את דו"ז הרב קוטלר מכנים אותו כאחד הריקים בעוה"ר 'קוטלר')[/size]

מה שכתבת באותיות קטנות וכנראה שגם אתה הבנת שיש בהם מן הקטנוניות, עכ"פ אני לא חושב שיש כבוד לגדולי ישראל בנתינת שמותיהם על גבי פארקים אתרים ורחובות, אלא שכמו בכל דבר חדר למחנה החרדי מן החילוניות.

[לעומקו של דבר]

צודק גימפל,
איך נשמעת לך כותרת עיתון: "שודד נתפס ברחוב הרב שך בבני ברק"?

[זקן ששכח]

זכות גדולה ועצומה לרבותינו ומאורינו שיהיה שמם רשום על פח הזבל וכדומה. ללא כל ספק ופקפוק.
אולי באמת יסביר אי מי מה התועלת בכך לרבותינו? יש מעלה מסוימת בכך שהשמות מונחים בתודעת הצאן, אבל פעמים רבות אין הצר שוה וכו'.
אמנם, לקרא על שם רשעים לא אריך למעבד הכי, כי שם רשעים ירקב וישתכח. ועדיין יש הרבה אופציות, ויש היום אזורים רבים באשדוד שכל אחד בסיווג שונה. כגון: אזור שכולו שמות פרחים; מלכים; ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

[לעומקו של דבר]

לעניין הרחובות, הדיון אם לקרוא על שם רחובות דיון נחמד, אבל בשעה שכבר כך המנהג, הרי לשמוע 'אני נמצא בקוטלר' שורף לי את האוזן בכל פעם
וכן הרב פוברסקי והרב כהנמן והרב דסלר
מה שפותר את העניין זו קריאה על שם ספרים, כפי שלמשל בגרין פארק ק"ס ישועת דוד והרב מפוניבז' (וממילא אף שקוראים לאהבת הקיצור 'רחוב פוניבז' לא נורא)

[מחולת המחנים]

מסופר שהאדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל עבר ברחוב אבן האזל בירושלים וראה את שם הרחוב כתוב בענק על פח הזבל (כפי שהיה נהוג אז לפני עידן הצפרדעים והמוטמנים שהתפשטו לאחרונה), נחרד הבית ישראל ואמר כי איננו רוצה שיקראו רחוב על שמו.
ואכן אין כמעט שמות רחובות על שמות אדמור"י גור, בבני ברק יש רחוב האדמו"ר מגור סתמי, אמנם בבית שמש יש רחוב בית ישראל ע"ש הבית ישראל מגור, (ואולי יש היום בערים נוספות).

יל"ע במה זכה הרב שך שיקראו אותו בחניכת 'הרב' ואילו את דו"ז הרב קוטלר מכנים אותו כאחד הריקים בעוה"ר 'קוטלר')

פשוט פחות מסורבל לומר הרב שך או הרב קוק, מאשר הרב קוטלר או הרב סורוצקין.

[לעומקו של דבר]

אם לא הייתי בהיר מספיק, למעלה, אני מתכוון שיש רחובות שקרויים על שם רבנים ואנשים קוראים אותם בלי תואר 'הרב', כגון 'רחוב זוננפלד' 'רחוב קוטלר' 'רחוב פוברסקי' וכו'
ומשום מה דווקא הרב שך זכה שאת הרחוב על שמו (בבני ברק) מכנים 'הרב שך'

[זלמניו]

זכות גדולה ועצומה לרבותינו ומאורינו שיהיה שמם רשום על פח הזבל וכדומה. ללא כל ספק ופקפוק.
אולי באמת יסביר אי מי מה התועלת בכך לרבותינו? יש מעלה מסוימת בכך שהשמות מונחים בתודעת הצאן, אבל פעמים רבות אין הצר שוה וכו'.
אמנם, לקרא על שם רשעים לא אריך למעבד הכי, כי שם רשעים ירקב וישתכח. ועדיין יש הרבה אופציות, ויש היום אזורים רבים באשדוד שכל אחד בסיווג שונה. כגון: אזור שכולו שמות פרחים; מלכים; ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

וכשבנו את רובע ז' לחרדים, החליטו לכבודם לקרוא לרחובות ע"ש תנאים ואמוראים.
נתנו שמות ארוכים, עקביא בן מהללאל ורבי חנינא בן דוסא ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יוסי בן חלפתא, נס שלא קראו רחוב "רבי פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול...]
למעשה, תפס הקהל לשון אחרון, וגם השמיט את ה"רב" וה"רבי". וכך שמות הרחובות היום הם דוסא, חלפתא, הורקנוס, חסדא, ינאי, טרפון, מהללאל, יהודה הנשיא וכו'
ורק רב אחד נשאר: הרב לוין...

[גימפעל]

ולמה לא אומרים רחוב מרן הרב הגאון...

[מחולת המחנים]

שמעתי שכאשר חסידי חב"ד ביקשו לקרוא רחוב על שם האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל בשכונת רמת שלמה בירושלים היתה התנגדות לכך בועדת השמות בעיריה, היו שטענו שעל פי חוק לא ניתן לקרוא שם רחוב אלא כעבור כך וכך שנים, והזמן הזה עדיין לא עבר (והיו שטענו שאי אפשר לקרוא על שם מישהו שעדיין חי).
אמרו חסידי חב"ד אנחנו מבקשים לקרוא לרחוב בשם האדמו"ר מליובאוויטש, מי אמר על שם איזה אדמו"ר אנחנו מתכוונים.

[גלאגוזים]

אם זכרוני אינו מטעני, הרי שבשעתו כתב הרב וולף זצ"ל מכתב למערכת בהמודיע או בדגלנו,
ובו העלה את טענת פותח האשכול כי קריאת שם רחוב ע"ש גדולי ישראל אינה הנצחה הראויה
להם.

[זקן ששכח]

זכות גדולה ועצומה לרבותינו ומאורינו שיהיה שמם רשום על פח הזבל וכדומה. ללא כל ספק ופקפוק.
אולי באמת יסביר אי מי מה התועלת בכך לרבותינו? יש מעלה מסוימת בכך שהשמות מונחים בתודעת הצאן, אבל פעמים רבות אין הצר שוה וכו'.
אמנם, לקרא על שם רשעים לא אריך למעבד הכי, כי שם רשעים ירקב וישתכח. ועדיין יש הרבה אופציות, ויש היום אזורים רבים באשדוד שכל אחד בסיווג שונה. כגון: אזור שכולו שמות פרחים; מלכים; ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

וכשבנו את רובע ז' לחרדים, החליטו לכבודם לקרוא לרחובות ע"ש תנאים ואמוראים.
נתנו שמות ארוכים, עקביא בן מהללאל ורבי חנינא בן דוסא ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יוסי בן חלפתא, נס שלא קראו רחוב "רבי פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול...]
למעשה, תפס הקהל לשון אחרון, וגם השמיט את ה"רב" וה"רבי". וכך שמות הרחובות היום הם דוסא, חלפתא, הורקנוס, חסדא, ינאי, טרפון, מהללאל, יהודה הנשיא וכו'
ורק רב אחד נשאר: הרב לוין...

אתה צודק בהחלט, ואגב, במקום לקרא לרחוב ע"ש ר"א בן הורקנוס, הבריות קוראות לו רח' הורקנוס, וה"ה רח' חלפתא וכדי בזיון וכו'.
ומה שמקפידים על 'הרב לוין' הסיבה ברורה ואין צורך לפרט. אבל אני הקטן נוהג לכתוב רח' לוין, מפאת כן שאיני מכיר תנא או אמורא בשם זה.

[בברכה המשולשת]

ראיתי באחד מהספרים על מרן הגרשז"א (אולי התורה המשמחת?) שסיפר ת"ח אחד שהוא שלח למרן מעטפת תשובה מבויילת בתוך המכתב ושם רשם את כתובתו בב"ב, ומרן הוסיף בכתב ידו את המלה הרב לשם הרחוב (הרב קוטלר)

[גימפעל]

אם זכרוני אינו מטעני, הרי שבשעתו כתב הרב וולף זצ"ל מכתב למערכת בהמודיע או בדגלנו,
ובו העלה את טענת פותח האשכול כי קריאת שם רחוב ע"ש גדולי ישראל אינה הנצחה הראויה
להם.

בשלט שבתחילת הרחוב אפשר לראות ע"ש מי קרוי הרחוב ומי שמתעצל ללכת עד לשם יכול לראות באתר של עיריית ירושלים.

[אורח]

אולי מישהו יבאר לי את הדבר הבא

בבני ברק יש רחוב הרב קוק. אבל הותיקים קוראים לו רחוב אברהם. האם כך קראו לרחוב לפני ששינו שמו לרב קוק או שמא מדובר בקפידה (מתועבת) שלא להסיק בשמו של הראי"ה? אפשר לשמוע את זה מאנשים שקנאות ודתיות מהם והלאה...

[הכהן]

מסופר שהאדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל עבר ברחוב אבן האזל בירושלים וראה את שם הרחוב כתוב בענק על פח הזבל (כפי שהיה נהוג אז לפני עידן הצפרדעים והמוטמנים שהתפשטו לאחרונה), נחרד הבית ישראל ואמר כי איננו רוצה שיקראו רחוב על שמו.

שמעתי פעם שגם בני הגר"ח שמואלביץ לא רצו מסיבה זו שיקראו רחוב על שם אביהם.

[נוה הלבנון]

יל"ע במה זכה הרב שך שיקראו אותו בחניכת 'הרב' ואילו את דו"ז הרב קוטלר מכנים אותו כאחד הריקים בעוה"ר 'קוטלר')

פשוט הרב שך גם בחייו היה מוכר כ'הרב שך'.

[גימפעל]

ומעניין לעניין אף פעם לא הבנתי המריבות והמחלוקות על שמות העיירות באירופה, שגויים המציאו שמות והיום רבים והולכים לדיני תורה על ה'זכות' להחזיק באותו שם.

[שש ושמח]

.

[אום אני חומה]

אולי מישהו יבאר לי את הדבר הבא

בבני ברק יש רחוב הרב קוק. אבל הותיקים קוראים לו רחוב אברהם. האם כך קראו לרחוב לפני ששינו שמו לרב קוק או שמא מדובר בקפידה (מתועבת) שלא להסיק בשמו של הראי"ה? אפשר לשמוע את זה מאנשים שקנאות ודתיות מהם והלאה...

תפוס לשון ראשון.

[זלמניו]

וכבר אמר מי שאמר: איך זה נשמע כשנהג ממוניות ב"ב מדווח בקשר ש"הרב שך סתום"... וכדי בזיון וקצף.

[עושה חדשות]

את יסוד הנידון, (האם יש בזה כבוד/תועלת וכו') למי שקוראים רחוב על שמו, ראוי להתחיל מן הפסוקים "ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך", "ויקרא לה נובח בשמו".

[מיללער]

את יסוד הנידון, (האם יש בזה כבוד/תועלת וכו') למי שקוראים רחוב על שמו, ראוי להתחיל מן הפסוקים "ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך", "ויקרא לה נובח בשמו".

ויקרא אתהן חות יאיר

האדמו"ר מהריט"ב מסאטמאר קרא את שם הקריה שיסד בחייו בשם 'קרית יואל' על שמו.

[תולדות]

לשואלים מדוע דווקא הרחוב של איצקוביץ נקרא הרב שך, לעומת קוטלר וכו'.
הסיבה פשוטה, ופרקטית. שך, היא מילה מדי קצרה ולא נח להשתמש בה לבד.
ולעומת זאת, להוסיף הרב לפני מילים ארוכות יותר, גם זה אינו נח.

ולענין אדמורי גור.
בפתח תקווה יש רחוב פני מנחם.

[זלמניו]

לשואלים מדוע דווקא הרחוב של איצקוביץ נקרא הרב שך, לעומת קוטלר וכו'.
הסיבה פשוטה, ופרקטית. שך, היא מילה מדי קצרה ולא נח להשתמש בה לבד.
ולעומת זאת, להוסיף הרב לפני מילים ארוכות יותר, גם זה אינו נח.

ולענין אדמורי גור.
בפתח תקווה יש רחוב פני מנחם.

בב"ב יש הרבי מקאצק, חידושי הרים, שפת אמת. רחוב האדמור מגור הוא ע"ש האמרי אמת.
בב"ש יש לב שמחה.

ביפו, בתוככי שכונה ערבית, נמצאים כל גדולי החסידות, אפילו רבי בונם מפשיסחא

דווקא רחוב פנ"מ בפ"ת הוא במבוי כזה שלכל בית יש עוד צד עם שם אחר [ונ"מ לענין הפחים]
אמת?

[לעומקו של דבר]

אגב, אולי באמת כמה שמות שאנשים נ"ל טועים על שם מי נקראו
למשל, שכונת רמת שלמה חושבים שזה ע"ש הגרשז"א אבל באמת זה על שם ר' שלמה זלמן דרוק, לא?

[לעומקו של דבר]

1. עוד תופעה מעניינת, על שם אדמור"י בעלזא קוראים רחובות לא בשמם אלא בשם כינוי (כמו שקוראים למשל ישיבות) לדוגמא תכלת מרדכי על שם ר' מרדכי מבילגורייא (ואין ספר ממנו בשם זה), וכך גם בינת יהושע ע"ש האדמו"ר רבי יהושע וכך הלאה. וזה אולי פתרון נוסף לבעיה שהוצגה למעלה, הרי אף אחד לא קורא לרחוב 'מרדכי' במקום 'תכלת מרדכי'...

2.הסיבה למה קוראים 'הרב שך' ו'הרב לווין' נראית לי דומה, כי השם קצר

3. בהמשך למה שמיללער כתב, באמת מעניין, רבנים שהקימו קריות, מן הסתם הם שהחליטו על שם הרחובות, לא? (שיכוני סאטמר השונים, ויז'ניץ, צאנז, בעלז, פוניבז', וכו')

[תולדות]

לשואלים מדוע דווקא הרחוב של איצקוביץ נקרא הרב שך, לעומת קוטלר וכו'.
הסיבה פשוטה, ופרקטית. שך, היא מילה מדי קצרה ולא נח להשתמש בה לבד.
ולעומת זאת, להוסיף הרב לפני מילים ארוכות יותר, גם זה אינו נח.

ולענין אדמורי גור.
בפתח תקווה יש רחוב פני מנחם.

בב"ב יש הרבי מקאצק, חידושי הרים, שפת אמת. רחוב האדמור מגור הוא ע"ש האמרי אמת.
בב"ש יש לב שמחה.

ביפו, בתוככי שכונה ערבית, נמצאים כל גדולי החסידות, אפילו רבי בונם מפשיסחא

דווקא רחוב פנ"מ בפ"ת הוא במבוי כזה שלכל בית יש עוד צד עם שם אחר [ונ"מ לענין הפחים]
אמת?

בבני ברק, אפשר להניח שהרחובות נקראו בשם זה, לפני אותה התבטאות של הבית ישראל.

ולענין הרחוב בפתח תקווה, איני יודע אם אכן כל בית יש לו צד עם שם אחר, אבל זה אכן מבוי לא גדול.

[איש_ספר]

הערה מן הצד: מה ניתן להסיק לדעכתם מחשיבותם ומרכזיותם של רחובות הקרויים ע"ש דוד המלך ושאול המלך (למשל) בבני ברק מול אלו שבת"א....?

[זלמניו]

קראתי פעם על מאנדהו שפגש את אחד העסקנים ברחוב האר"י בת"א והתלונן בפניו: תראה אותם, לחבר'ה שלהם הם נתנו רחובות ראשיים ואילו לצדיקים שלנו, תראה את האר"י הקדוש, איזה געסעלע קטן קיבל....
השיב לו ההוא: למה תאמר כן? הנה כאן לא רחוק רחוב רמב"ם, רחוב גדול למדי...
נבוך ההוא והתהרהר קמעה ואז נענה ואמר: האמת היא שהרמב"ם, בכל זאת, היה קצת משלהם...

[איש_ספר]

רחוב האר"י בבני ברק הוא מסתמא יותר קטן מזה שבת"א...

[זלמניו]

רחוב האר"י בבני ברק הוא מסתמא יותר קטן מזה שבת"א...

רחוב הבעש"ט ודאי. ביפו זה רחוב מרכזי ממש.

[בברכה המשולשת]

הרחוב הראשי של פ"ת נקרא על שם מרן הגרח"ע (אך בעוה"ר רגילים לומר רק את שמו ממש) ושם העיריה וכדומה ואילו מוסדות התורה נמצאים ברחובות אחרים (שלחלקם שמות ע"ש אישים שלאו דווקא וכו')

[איש-אחד]

"וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמֽוֹ" (במדבר לב, מב)
"וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר" (דברים ג, יד)

[הכהן]

"וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמֽוֹ" (במדבר לב, מב)
"וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר" (דברים ג, יד)

viewtopic.php?p=270828#p270828

[גביר]

רחוב הרדב"ז או רחוב הרידב"ז?

[יענק'ל]

אגב, אולי באמת כמה שמות שאנשים נ"ל טועים על שם מי נקראו
למשל, שכונת רמת שלמה חושבים שזה ע"ש הגרשז"א אבל באמת זה על שם ר' שלמה זלמן דרוק, לא?

לא
ע"ש הגרשז"א
הרחוב הארוך בשכונה שם ע"ש דרוק הנ"ל

[פרנקל תאומים]

הערה מן הצד: מה ניתן להסיק לדעכתם מחשיבותם ומרכזיותם של רחובות הקרויים ע"ש דוד המלך ושאול המלך (למשל) בבני ברק מול אלו שבת"א....?

אוי אוי... זו הערה חריפה..

[גביר]

עתה מצאתי שכבר עמדו על הטעות בשלט ברחוב הרדבז כאן - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7 ... 1%22%D7%96