בן פורת כתב:נ.ב. בספר הזיכרון 'משולחן מלכים' שיצא לע"נ ר' אליעזר פלצינסקי זצ"ל יש מאמר ארוך במיוחד של הרב ב"ש המבורגר בעניין הלל בבית הכנסת, ובו סקירה הלכתית וכן של המנהג עצמו בכל תפוצות ישראל.
חכם באשי כתב:בן פורת כתב:נ.ב. בספר הזיכרון 'משולחן מלכים' שיצא לע"נ ר' אליעזר פלצינסקי זצ"ל יש מאמר ארוך במיוחד של הרב ב"ש המבורגר בעניין הלל בבית הכנסת, ובו סקירה הלכתית וכן של המנהג עצמו בכל תפוצות ישראל.
המאמר הזה שב ונדפס באחד מספרי 'שרשי מנהג אשכנז'.
געצל כתב:הציבור אינם רוצים לפרוש מהציבור?
כולם מכוונים שלא לצאת?דבריי אמורים באופן שנמצאים יחידים שמנהגם לומר הלל רק בסדר, בתוך ציבור שמברכים על הלל שבתפלה.
מי נוהג לברך על הלל שבסדר?אבל אם כל הציבור נוהגים לברך על הלל שבסדר ברור שאין שום טעם שיאמרו הלל בלי ברכה בתפלה.
חכם באשי כתב:בן פורת כתב:נ.ב. בספר הזיכרון 'משולחן מלכים' שיצא לע"נ ר' אליעזר פלצינסקי זצ"ל יש מאמר ארוך במיוחד של הרב ב"ש המבורגר בעניין הלל בבית הכנסת, ובו סקירה הלכתית וכן של המנהג עצמו בכל תפוצות ישראל.
המאמר הזה שב ונדפס באחד מספרי 'שרשי מנהג אשכנז'.
געצל כתב:כולם מכוונים שלא לצאת?דבריי אמורים באופן שנמצאים יחידים שמנהגם לומר הלל רק בסדר, בתוך ציבור שמברכים על הלל שבתפלה.מי נוהג לברך על הלל שבסדר?אבל אם כל הציבור נוהגים לברך על הלל שבסדר ברור שאין שום טעם שיאמרו הלל בלי ברכה בתפלה.
כוונתי היתה על קהלות שלמות בא"י שנוהגים לומר הלל בביהכנ"ס בלי ברכה. (ולא אוהבים לשיר.)
אפרקסתא דעניא כתב:למנהגנו האשכנזים לברך על המנהג, כגון הלל של ר"ח - האם עצם זה שמנהג רוב האשכנזים בא"י לקרוא הלל בביה"כ בליל הפסח (דלא כהרמ"א), אינה סיבה מספקת לברך על ההלל הזה?
יבנה כתב:אם יש ציבור שלם של סוברים שעיקר תקנת ההלל היתה בסעודה וכשיטת הרמ"א תפ"ז ד', א"כ אין טעם שיאמרו הלל בתפלה כלל, מפני שמבטלים בזה עיקר התקנה לסברתם.
ודבריי אמורים רק ביחידים הסוברים כרמ"א שהתפללו עם ציבור הסוברים כשו"ע לומר הלל בתפלה ולברך.
יבנה כתב:אמנם המבורגר מביא במאמרו שבמשלחן מלכים שהחזו"א התפלל בבתי כנסיות שאמרו הלל, ושלא לפרוש מהציבור אמר ג"כ הלל ולא התכוון לתקנת הלל, והנמשכים אחריו עשו בתי כנסיות שאומרים הלל בלי ברכה להדמות אליו. אלא שאין בזה טעם וכמבואר.
געצל כתב:יבנה כתב:אם יש ציבור שלם של סוברים שעיקר תקנת ההלל היתה בסעודה וכשיטת הרמ"א תפ"ז ד', א"כ אין טעם שיאמרו הלל בתפלה כלל, מפני שמבטלים בזה עיקר התקנה לסברתם.
ודבריי אמורים רק ביחידים הסוברים כרמ"א שהתפללו עם ציבור הסוברים כשו"ע לומר הלל בתפלה ולברך.
א.מהיכי תיתי שנתבטל עיקר התקנה במה שאמר הלל בביהכנ"ס, כיון שעדיין מוטל עליו חיוב לאמרו על הסדר.
ב. כמדומה שיש הרבה אנשים שנוהגים כרמ"א, ומ"מ כשמתפללים בביהכנ"ס שאומרים הלל, אומרים עמהם ואינם מכוונים בדווקא שלא לצאת, ולפי התוס' וכל הראשונים שהבאתי למעלה (שאנחנו נמשכים אבתרייהו בכל דבר) מחוייבים לברך. והרמ"א אינו חולק עליהם בזה.יבנה כתב:אמנם המבורגר מביא במאמרו שבמשלחן מלכים שהחזו"א התפלל בבתי כנסיות שאמרו הלל, ושלא לפרוש מהציבור אמר ג"כ הלל ולא התכוון לתקנת הלל, והנמשכים אחריו עשו בתי כנסיות שאומרים הלל בלי ברכה להדמות אליו. אלא שאין בזה טעם וכמבואר.
החזו"א היה מתפלל בביה"מ שבביתו.
ירח מלא כתב:חכם באשי כתב:בן פורת כתב:נ.ב. בספר הזיכרון 'משולחן מלכים' שיצא לע"נ ר' אליעזר פלצינסקי זצ"ל יש מאמר ארוך במיוחד של הרב ב"ש המבורגר בעניין הלל בבית הכנסת, ובו סקירה הלכתית וכן של המנהג עצמו בכל תפוצות ישראל.
המאמר הזה שב ונדפס באחד מספרי 'שרשי מנהג אשכנז'.
כמדומה שהדבר להיפך, לאחר שנדפס בקיצור ומיעוט יחסי של מקורות ש"שרשי" נדפס בצורה מורחבת (מידי) בספר הזכרון הנ"ל. דומני כי תיקוותו של הרב המבורגר לערוך כך בשנית את כל מאמריו ב"שרשי" הקודמים.
יבנה כתב:געצל כתב:יבנה כתב:אם יש ציבור שלם של סוברים שעיקר תקנת ההלל היתה בסעודה וכשיטת הרמ"א תפ"ז ד', א"כ אין טעם שיאמרו הלל בתפלה כלל, מפני שמבטלים בזה עיקר התקנה לסברתם.
ודבריי אמורים רק ביחידים הסוברים כרמ"א שהתפללו עם ציבור הסוברים כשו"ע לומר הלל בתפלה ולברך.
א.מהיכי תיתי שנתבטל עיקר התקנה במה שאמר הלל בביהכנ"ס, כיון שעדיין מוטל עליו חיוב לאמרו על הסדר.
ב. כמדומה שיש הרבה אנשים שנוהגים כרמ"א, ומ"מ כשמתפללים בביהכנ"ס שאומרים הלל, אומרים עמהם ואינם מכוונים בדווקא שלא לצאת, ולפי התוס' וכל הראשונים שהבאתי למעלה (שאנחנו נמשכים אבתרייהו בכל דבר) מחוייבים לברך. והרמ"א אינו חולק עליהם בזה.יבנה כתב:אמנם המבורגר מביא במאמרו שבמשלחן מלכים שהחזו"א התפלל בבתי כנסיות שאמרו הלל, ושלא לפרוש מהציבור אמר ג"כ הלל ולא התכוון לתקנת הלל, והנמשכים אחריו עשו בתי כנסיות שאומרים הלל בלי ברכה להדמות אליו. אלא שאין בזה טעם וכמבואר.
החזו"א היה מתפלל בביה"מ שבביתו.
1. חיוב אפשר לקיים פעם א' בלבד, אחרי שקיימו מצוה אין אפשרות לקיימו פעם נוספת. הקורא ק"ש או הפריש תרומה או שאר המצוות, האם אפשרי לחזור לעשותם כמה פעמים? ואף בהלל אם יצא חובתו בבית הכנסת, אין שום מצוה באמירתו בסעודה, ונמצא שלא קיים המצוה כצורתו שזה בזמן הסעודה. ולירו' בברכות משמע שהאומר הלל בבית הכנסת נפטר מההלל שבסעודה, וכן פירשו תוס' בברכות יד. אליבא דירו' בפסחים שהאומר הלל בבית הכנסת שותה לד' כוסות בבת א', ופירשו דשותין לכוסות שלהן בלא שום סדר ובלא הלל. ועי' בהעמק שאלה [אות ח'] שצירפתי שהביא ראיות לדבר.
ומה שעיקר תקנת הלל היתה בסעודה, כמבואר במשניות וגמ' פסחים בכמה מקומות אמירת הלל בסעודה, ולא רמזו כלל שנאמר בבית כנסת. ובירו' ברכות ובתוספ' פסחים ג"כ מפורש שהלל בבית כנסת היא בשביל מי שאינו בקי ובדיעבד. ורק במסכת סופרים סברו שמצוה מן המובחר לומר ההלל בבית הכנסת, ושברכתו שם פוטרת ההלל שבבית, אבל שאר המקורות חלקו עליו.
2. אם חושבים לצאת אז צריכים לברך. אבל אין להם לכוון לצאת בגלל שאז מבטלים עיקר התקנה.
3. לא הייתי שמה ואני מסתמך על המבורגר. אולי היו תקופות שהתפלל בבית כנסת שנהגו לומר הלל בברכה. ואף בביתו שמא רוב הציבור היו מאנשים שנהגו לומר הלל בתפלה בברכה, או שמא בשביל יחידים בציבור שנהגו כן הצטרף כל הציבור באמירת ההלל, כדי לכבדם ושלא יחושו שהפסידו חלק חשוב מהתפילה.
געצל כתב:1. עדיין מוטל עליו החיוב (עכ"פ לכתחילה, ולהפר"ח אפי' בדיעבד לא יצא) לאמרו על הכוס, ולשיטת הבבלי אם שתאן בב"א לא יצא (פסחים ק"ח עמ' ב' וכן נפסק בשו"ע סי' תע"ב ס"ח, ועיין בביאוה"ל שם).
2. לכאורה בסתמא נחשב ככוונה לצאת, ומדברי הטור ושאר הראשונים שהביאו דברי המסכת סופרים משמע שאין שום חשש בזה.
געצל כתב:הרב יבנה
אתה רוצה לחלוק על הטור והרשב"א והר"ן ורבינו דוד שכולם כתבו שאם אומרו בביהכנ"ס מברך אע"פ שחייב לחזור ולאמרו על הכוס?
געצל כתב:התוס' והרמ"א מעולם לא חלקו על שאר הראשונים בזה שאם אומרים הלל שלם קודם הסדר שמברכים עליו. והרמ"א לא כתב אלא איך היו נוהגים בארצות אשכנז.
געצל כתב:התוס' והרמ"א מעולם לא חלקו על שאר הראשונים בזה שאם אומרים הלל שלם קודם הסדר שמברכים עליו. והרמ"א לא כתב אלא איך היו נוהגים בארצות אשכנז.
משולש כתב:דרך אגב, ידוע המעשה על איזה ת"ח מאומרי ההלל ששאלוהו 'הרי הרמ"א כותב שאנו לא אומרים', אז הוא ענה 'מי אמר לכם באיזה מנגינה הוא אמר את זה? הוא התכווין לומר בנימת עצב שאנחנו - נעבאך - לא זכינו לזה'...
עושה חדשות כתב:מה מנהג בריסק בענין, הגר"ח הגרי"ז וכו'?
ראיתי בזה סתירה בספרי הליקוטים למיניהם...
געצל כתב:כידוע יש מחלוקת הראשונים אם מברכים על ההלל שאומרים בליל פסח על הסדר. עיין בטור בסי' תע"ג. וסיים בזה"ל ויש מקומות שנוהגין לקרות ההלל בביהכנ"ס בציבור כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה ומה טוב ומה נעים ההוא מנהגא עכ"ל. והראשונים הביאו ראיה מדברי הירושלמי שמברכים, עיין מה שהאריכו בזה הרמב"ן ורבינו דוד במס' פסחים. ובחידושי הרשב"א (ברכות י"א.) הביא דברי רב צמח גאון ורב האי גאון שפסקו שלא לברך. וכדי שלא לשנות מהמנהג כתב שאין ראיה מדברי הירושלמי לברך על הסדר, עיי"ש. ומ"מ כתב "ובודאי אלו רצה לקרות כלו בבת אחת בביהכנ"ס או בביתו חייב לברך עליו כההיא דמסכת סופרים וירושלמי עכ"ל. והר"ן בפרק ע"פ הביא דבריו. ובתוס' (ברכות י"ד.) הביאו ג"כ בשם הירושלמי דאם קוראו בב"א שחייב לברך. ומכ"ז יש לתמוה על מה שרבים נוהגים (וכן מטו משמיה דהחזו"א) דקוראים הלל בביהכנ"ס בלי ברכה, היפוך ממש"כ הטור דכדי שלא ליכנס לספק חיוב ברכה על הסדר קוראים בביהכנ"ס בברכה, ודלא כהרשב"א והר"ן והתוס' שכתבו להדיא דאם קוראים בב"א שחייבים לברך. ויש לצרף דעת הרא"ה והריטב"א (שכתבו שיש חיוב הלל בביהכנ"ס בברכה מלבד ההלל שאומרים על הסדר) והריצב"א והר"ם מרוטנבורג והרמב"ן ורבינו דוד (שכולם כתבו שמברכים אפילו על הלל שאומרים על הסדר אם עדיין לא קראו הלל בביהכנ"ס). ואפילו אם מישהו ירצה לחשוש להא דמשמע בפשטות מדברי רב האי גאון שאין כלל מצוה בקריאת הלל רק בתורת אומר שירה, וע"ז אין מברכים, ונאמר דאיכא פלוגתא בזה בין הבבלי להירושלמי, ודלא ככל הראשונים הנ"ל, אז לא יאמר הלל כלל בביהכנ"ס וכמנהג האשכנזים שהביא הרמ"א, ובפרט שי"ל דלרב האי גאון אין כ"כ ענין לקרות הלל בביהכנ"ס, וצע"ג.
משולש כתב:געצל כתב:התוס' והרמ"א מעולם לא חלקו על שאר הראשונים בזה שאם אומרים הלל שלם קודם הסדר שמברכים עליו. והרמ"א לא כתב אלא איך היו נוהגים בארצות אשכנז.
זאת מניין לנו? שמא לדעתם בלי מצה וד' כוסות אין חיוב הלל, והוי כאומר הלל שלם בלג בעומר שאינו חייב ברכה?
יבנה כתב:בנוסף איני מבין איך חוזרים לומר ברכת שיר [יהללוך ונשמת כו'] אחרי ההלל שבסעודה, שהרי זה ברכת ההלל. ואילו במסכת סופרים רמב"ן ורשב"א כו' מבואר שהמברך בביהכ"נ אינו מברך בביתו על ההלל.
געצל כתב:משולש כתב:געצל כתב:התוס' והרמ"א מעולם לא חלקו על שאר הראשונים בזה שאם אומרים הלל שלם קודם הסדר שמברכים עליו. והרמ"א לא כתב אלא איך היו נוהגים בארצות אשכנז.
זאת מניין לנו? שמא לדעתם בלי מצה וד' כוסות אין חיוב הלל, והוי כאומר הלל שלם בלג בעומר שאינו חייב ברכה?
בתוספתא שהביאו התוס' מפורש שיש מצוה בביהכנ"ס גם בלי כוסות.
געצל כתב:יבנה כתב:בנוסף איני מבין איך חוזרים לומר ברכת שיר [יהללוך ונשמת כו'] אחרי ההלל שבסעודה, שהרי זה ברכת ההלל. ואילו במסכת סופרים רמב"ן ורשב"א כו' מבואר שהמברך בביהכ"נ אינו מברך בביתו על ההלל.
כבר העיר בזה החק יעקב, ובאמת לפי דברי הרמב"ן אין חוזרים ואומרים ברכת השיר על הכוס, אבל רבינו דוד תלמידו חולק עליו בפרט הזה עיי"ש. וע"ע בחידושי רבינו דוד שהביא הירושלמי שציטטת. ובכלל אי אפשר לומר על המסכת סופרים דלא הוי כהבבלי והירושלמי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים