לומד_בישיבה כתב:אמסטרדם כתב:שלח, אולי גם תפתח אשכול צדיקים אשר טבלו בעצמם אחר פטירתם? על הר"ר בער המגיד ממעזריטש ז"ל מסופר כן.
דומני שהגר"ח פלאג'י כותב כן על האר"י הקדוש אך אין כל מקור נוסף לדברים אלו.
שרוליק כתב:לומד_בישיבה כתב:סיפר לי עד אחד נאמן ששמע מפיו של רב אלעזר בריזל ז"ל שהמעשה שמספרים על הסטאלינער זי"ע לא היה ולא נברא.
האדמו"ר משטעפנעש זי"ע לא היה שלם.
סבי הרה"ח ר' אלכסנדר מילר ז"ל (נפטר בערב ראש השנה השתא) היה בשעת מעשה בטבריה עם רבו בעל החלקת יהושע מביאלא והוא סיפר לי שהוא ראה את גופו הטהור של אדמו"ר זצ"ל מה שיכלו לראות מבחוץ כנ"ל, לאחמ"כ נתן לו אחד מזקני החסידים (איני זוכר את שמו לע"ע) חתיכה מארונו של הרבי ז"ל וזה ברשותי כיום.
שרוליק כתב:סבי הרה"ח ר' אלכסנדר מילר ז"ל (נפטר בערב ראש השנה השתא) היה בשעת מעשה בטבריה עם רבו בעל החלקת יהושע מביאלא והוא סיפר לי שהוא ראה את גופו הטהור של אדמו"ר זצ"ל מה שיכלו לראות מבחוץ כנ"ל, לאחמ"כ נתן לו אחד מזקני החסידים (איני זוכר את שמו לע"ע) חתיכה מארונו של הרבי ז"ל וזה ברשותי כיום.
זקן ששכח כתב:א. לא הצלחתי להבין עדות ברורה מדברי סבך. מה בדיוק ראה?
ב. את כוונת עדותך הבנתי, אבל היא נפלא בעיני. לפני כ-27 שנים סיפר לי עד נאמן שדיבר עם ר' אלכסנדר מילר, והוא לא אישר את הענין בשלימות וכו', ואדרבה.
פרישקייט כתב:שרוליק כתב:סבי הרה"ח ר' אלכסנדר מילר ז"ל (נפטר בערב ראש השנה השתא) היה בשעת מעשה בטבריה עם רבו בעל החלקת יהושע מביאלא והוא סיפר לי שהוא ראה את גופו הטהור של אדמו"ר זצ"ל מה שיכלו לראות מבחוץ כנ"ל, לאחמ"כ נתן לו אחד מזקני החסידים (איני זוכר את שמו לע"ע) חתיכה מארונו של הרבי ז"ל וזה ברשותי כיום.זקן ששכח כתב:א. לא הצלחתי להבין עדות ברורה מדברי סבך. מה בדיוק ראה?
ב. את כוונת עדותך הבנתי, אבל היא נפלא בעיני. לפני כ-27 שנים סיפר לי עד נאמן שדיבר עם ר' אלכסנדר מילר, והוא לא אישר את הענין בשלימות וכו', ואדרבה.
אין כאן פלא, רק במח"כ של אותו 'זקן ששכח' כנראה ששכח מה שסיפרו לו. ניתי ספר וניחזי, מפרי עטו של בעל המעשה עצמו איך מעיד למה שראו עיניו. ששלח עדותו לקובץ בית אהרן וישראל קובץ מ"ג (לפני כ-25 שנה), וז"ל:
ארזי ביתר כתב:אמסטרדם כתב:הר"ר אלימלך זי"ע כידוע מפי עדים. [אני שמעתי ממי ששמע מעד ראיה שנכח בעת אשר הנאצים אילצו על יהודים לפתוח הקבר].
שמעתי מפי עד הראיה - אחד היהודים שהוכרחו לפתוח את הקבר ע"י הנאצים ימ"ש.
ר' פנחס אומ' כל אותו הדור ששמעו קולו של הב"ה בהר סיני זכו להיות כמלאכי השרת ולא משלו בהם לא כנים ולא ראו טפת דם קרי בחייהם ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה, אשריהם בעה"ז ואשריהם בעה"ב ועליהם אומר הכתוב אשרי העם שככה לו
יעל כתב:אני מבקשת להוסיף עוד דוגמה לגבי "שני אליהו", הלא הם אליהו בית צורי ואליהו חכים, מעולי הגרדום, שגזר דינם הוצא במצרים. כאשר הביאו את גופותיהם ארצה בשנת תשל"ה, ביוזמתו של ח"כ יצחק שמיר, בטקס קבלת הארונות נתבקש שמיר לזהות את הגופות, "ולאחר פתיחת הארונות העיד כי הן נותרו שלמות עד כדי שמירת סלסול השערות שבשפם, למרות השנים הרבות שעברו מאז מותם".
מקור אחד לסיפור הזה:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235884
זוכרים את אליהו חכים ואליהו בית צורי
היום אחר הצהריים יתקיים בהר הרצל שבירושלים אירוע הזיכרון ל'שני אליהו', לוחמי הלח"י אליהו חכים ואליהו בית צורי, שהועלו לגרדום בידי המנדט הבריטי לאחר ההתנקשות בלורד מוין בקהיר, התנקשות שבוצעה בהוראתו של יצחק שמיר בשל היות הלורד מוין האדם העומד מאחורי מדיניות סגירת שערי הארץ ומניעת הצלתם של יהודי אירופה מהצורר הנאצי.
ב'שני אליהו' נכרך גם הסיפור הפלאי של הבאת גופותיהם ארצה שלושים שנה לאחר שהועלו לגרדום. בטקס קבלת הארונות נכחו אישים רבים ובהם שמיר עצמו שהתבקש לזהות את הגופות, ולאחר פתיחת הארונות העיד כי הן נותרו שלמות עד כדי שמירת סלסול השערות שבשפם, למרות השנים הרבות שעברו מאז מותם.
נזכיר כאן את דבריה של גאולה כהן שנכחה גם היא במעמד המרגש וסיפרה לערוץ 7: "הגענו לשדה התעופה כמשלחת הלח"י בראשות יצחק שמיר. הארונות התקבלו בטקס צבאי מרשים על ידי הרבנות הראשית בניצוחו של הרב הצבאי הראשי באותם ימים, הרב גד נבון. יצחק שמיר, שהכיר את השניים והיה זה ששלח אותם למשימה הוזמן להיות נוכח ברגע פתיחת הארונות. קיוו שאולי יזהה את השניים, אולי על פי בגדיהם או חפצים שיהיו בארון, אבל ההתרחשות הייתה אחרת לחלוטין. הארונות נפתחו, לא אשכח את ה"ואו" ששמעתי מפיו של יצחק שמיר, כך גם מפיותיהם של אנשי יחידת הרבנות הצבאית. הגופות היו שלמות לגמרי. כלום בהם לא היה רקוב, אפילו הבעת פניהם נותרה כשהייתה. לא היה צריך כל מאמץ בזיהוי, הם פשוט נותרו כפי שהיו. מישהו מאנשי הרבנות הצבאית הזכיר אז את מאמר חז"ל שרימה אינה שלטת בהרוגי מלכות. כולם היו המומים".
חכים ובית צורי הי"ד הועלו לגרדום בשנת 45 לאחר הפעולה שהתרחשה ביום 6 בנובמבר 44. השניים ירו בלורד מוין כששהה ברכבו והרגוהו. הם ניסו להימלט מזירת האירוע באופניים אך נלכדו כעבור מרדף קצר. הם הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי,
הופעתם במשפט נותרה חקוקה זמן רב בזיכרון היהודי. השניים סירבו לדבר ערבית, כמצוות בית המשפט, ומשהושת עליהם גזר דין מוות סירבו לבקש חנינה. בית צורי הכריז אז "לחיות חיים קצרים ולעשות מעשה למען המולדת, זהו ניצחון".
השניים נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
אום אני חומה כתב:במחילה, לפעמים הדבר תלוי בתנאי הקרקע.
אם האדמה מדברית או חולית ויבשה הגוף נשאר שלם.
(לפני כמה שנים מצאו באדמה המדברית של חאלב שתי גופות של חיילים רומאיים, שלמים כביום מותם.)
וכבר כתב כעי"ז אחד המגיבים באשכול שלונקק.
יעל כתב:צדיקים לא שולטת בהם רימה -
http://www.hidabroot.org/he/question/210025
לייטנר כתב:יעל כתב:צדיקים לא שולטת בהם רימה -
http://www.hidabroot.org/he/question/210025
יעל, עד לאיזה קישור הדּרדרת?!
אבא יודן כתב:לייטנר כתב:יעל כתב:צדיקים לא שולטת בהם רימה -
http://www.hidabroot.org/he/question/210025
יעל, עד לאיזה קישור הדּרדרת?!
הדּרדרתְּ קרי
לייטנר כתב:השווא היא לשווא.
לייטנר כתב:יעל כתב:צדיקים לא שולטת בהם רימה -
http://www.hidabroot.org/he/question/210025
יעל, עד לאיזה קישור הדּרדרת?!
יעל כתב:לייטנר כתב:יעל כתב:צדיקים לא שולטת בהם רימה -
http://www.hidabroot.org/he/question/210025
יעל, עד לאיזה קישור הדּרדרת?!
זו לא התייחסות ראויה. יש מושג של הבאת מקורות בשלמותם.
עד כאן.
לייטנר כתב:נהר שלום כתב:זוכרני מעשה שפתחו את קיברו של אלישע הנביא וגם נמצא שלם
יפה אמרת, שהרי הכתוב מפורש במלכים ב יג כא שלא היה שלם:וַיְהִ֫י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע
וכאן הבן שואל האם מעלתו של מי שנפתח קברו ונמצא שלם גדולה משל מי שנפתח קברו ונמצאו בו עצמות?
אם התשובה חיובית, האם ניתן לומר שכל המוזכרים באשכול, בהנחה שהעדויות נכונות, גדולים מאלישע?
בראשית נ כו:ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם:
כפי הידוע לי חניטה שומרת על הגוף שלם כיום מותו, ובכל זאת גופת מת מתוארת כעצמות ולא כבשר.וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים:
רבותיי כתב:לייטנר כתב:נהר שלום כתב:זוכרני מעשה שפתחו את קיברו של אלישע הנביא וגם נמצא שלם
יפה אמרת, שהרי הכתוב מפורש במלכים ב יג כא שלא היה שלם:וַיְהִ֫י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע
וכאן הבן שואל האם מעלתו של מי שנפתח קברו ונמצא שלם גדולה משל מי שנפתח קברו ונמצאו בו עצמות?
אם התשובה חיובית, האם ניתן לומר שכל המוזכרים באשכול, בהנחה שהעדויות נכונות, גדולים מאלישע?
שמות יג יט:בראשית נ כו:ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם:כפי הידוע לי חניטה שומרת על הגוף שלם כיום מותו, ובכל זאת גופת מת מתוארת כעצמות ולא כבשר.וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים:
החניטה היקרה
החניטה בצורה היקרה נעשתה למלכים ולעשירי העם, והיא בוצעה כדלקמן: ראשית הוציאו את המוח דרך הנחיריים בוו של ברזל. המוח עבר תהליכי ייבוש, ואחר כך נקבר יחד עם הגופה. לתוך חלל הגולגולת הכניסו תערובת של בשמים שונים, ואת הנחיריים סתמו היטב בכדורי פשתן. אחר כך בוצע חתך בצידה של הגופה, דרכו הוציאו את איברי החזה והבטן. האיברים נרחצו ביין של תמרים, הושרו בבשמים שונים, והושמו בכדים מיוחדים, שעליהם נכתב שמו של הנפטר. את חלל הגופה מילאו בשרף של עצים, ובעיקר עץ ארז, ובשמים אחרים כגון מור וקינמון, ואחר כך תפרו את החתך שבבטן. הגופה הושרתה באמבט של נתר למשך 70 יום, לאחר שנרחצה ביין של תמרים, או שתהליך החניטה נמשך 40 יום, או משך זמן אחר. לאחר תקופה זו חזרו ורחצו את הגופה, ייבשו אותה היטב, ביצעו חתכים אורכיים בחלקים שונים של הגוף, ולתוכם הכניסו בשמים שונים. לאחר מכן עטפו את הגופה כולה, מכף רגל ועד ראש, בפיסות בגד פשתן עדין, ספוג בבשמים שונים, ומודבקים על ידי גומי. אחר כך היו מציגים את הגופה לאוויר, עד להתייבשותה ולהצטמקותה. חניטה זו בוצעה על ידי מומחים לדבר שנקראו במצרית 'סנייו', והם 'הרופאים' המוזכרים במקרא.
החניטה הפחות יקרה
הדרך הפחות יקרה היתה כדלקמן: מילאו את הבטן בשמן מעץ ארז, על ידי החדרתו בעזרת מזרק, מבלי לעשות חתך בגופה, ומבלי להוציא את איברי הבטן. לאחר מספר ימים הוציאו את השמן, אשר גרם למיסמוס האיברים הפנימיים, וכך יצא תוכן הבטן החוצה. הגופה הושרתה בנתר, אשר גרם להמסת הבשר, ולא נשאר מן הגוף אלא עורו ועצמותיו.
לייטנר כתב:אעפ"כ, עדיין יש לתהות
מתוך ויקישיבה ערך חניטה:החניטה היקרה
החניטה בצורה היקרה נעשתה למלכים ולעשירי העם, והיא בוצעה כדלקמן: ראשית הוציאו את המוח דרך הנחיריים בוו של ברזל. המוח עבר תהליכי ייבוש, ואחר כך נקבר יחד עם הגופה. לתוך חלל הגולגולת הכניסו תערובת של בשמים שונים, ואת הנחיריים סתמו היטב בכדורי פשתן. אחר כך בוצע חתך בצידה של הגופה, דרכו הוציאו את איברי החזה והבטן. האיברים נרחצו ביין של תמרים, הושרו בבשמים שונים, והושמו בכדים מיוחדים, שעליהם נכתב שמו של הנפטר. את חלל הגופה מילאו בשרף של עצים, ובעיקר עץ ארז, ובשמים אחרים כגון מור וקינמון, ואחר כך תפרו את החתך שבבטן. הגופה הושרתה באמבט של נתר למשך 70 יום, לאחר שנרחצה ביין של תמרים, או שתהליך החניטה נמשך 40 יום, או משך זמן אחר. לאחר תקופה זו חזרו ורחצו את הגופה, ייבשו אותה היטב, ביצעו חתכים אורכיים בחלקים שונים של הגוף, ולתוכם הכניסו בשמים שונים. לאחר מכן עטפו את הגופה כולה, מכף רגל ועד ראש, בפיסות בגד פשתן עדין, ספוג בבשמים שונים, ומודבקים על ידי גומי. אחר כך היו מציגים את הגופה לאוויר, עד להתייבשותה ולהצטמקותה. חניטה זו בוצעה על ידי מומחים לדבר שנקראו במצרית 'סנייו', והם 'הרופאים' המוזכרים במקרא.
החניטה הפחות יקרה
הדרך הפחות יקרה היתה כדלקמן: מילאו את הבטן בשמן מעץ ארז, על ידי החדרתו בעזרת מזרק, מבלי לעשות חתך בגופה, ומבלי להוציא את איברי הבטן. לאחר מספר ימים הוציאו את השמן, אשר גרם למיסמוס האיברים הפנימיים, וכך יצא תוכן הבטן החוצה. הגופה הושרתה בנתר, אשר גרם להמסת הבשר, ולא נשאר מן הגוף אלא עורו ועצמותיו.
ויושם לב בעוד שברור שיעקב אבינו נחנט בחניטה היקרה, לגבי יוסף יש מקום לתהות באיזו חניטה נחנט (לדידי, אף שיוקרתו/יכולתו של יוסף היתה פחותה במותו מאשר בחייו... ברי לי שנחנט בחניטה היקרה). השווה בין תיאור החניטה של יעקב לתיאור החניטה של יוסף:
וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.
וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם.
והרב הקדוש ר' שמשון כשהגיד עליו בעל החלום לאחר חצי שנה היה ניכר כאלו הוא חי.
גבול ים כתב:לומד_בישיבה כתב:אמסטרדם כתב:שלח, אולי גם תפתח אשכול צדיקים אשר טבלו בעצמם אחר פטירתם? על הר"ר בער המגיד ממעזריטש ז"ל מסופר כן.
דומני שהגר"ח פלאג'י כותב כן על האר"י הקדוש אך אין כל מקור נוסף לדברים אלו.
יש ויש, כמצו"ב.
אגב על הסבא ז"ל מנורדוק ראה בספרה של הגב' ב. בארג קול בדממה נשמע, וד"ב.
שלח כתב:כאן על הסבא מנוברדוק
http://www.otzar.org/aspcrops/148602_64_15675103187-1592013.asp
סטפנסקי כתב:בינתיים איש לא הביא תמונה וכל עוד שאין תמונה כל הסיפורים בחזקת ... מה עוד שיש סיפורים שבהדיא הוכחשוע''י עדים נאמנים כמו הסבא מנוברהדוק ע''י הרב יוזוק
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 548 אורחים
