חקר כתב:רשימת כתה"י של מהדו' פרנקל גלויה לעין כל במבואות למדור שינו"ס, וקצת קשה לומר שהם בדקו כת"י בודדים ולא את האיכותיים. מאידך הנוסח הבסיסי במהדו' מקבילי הוא של הרב קאפח, ועליו נוספו תיקונים על פי שאר המהדורות. לפי סגנונו של הרב קאפח בספריו, סביר שנוסח מהדורתו מתמקד בעיקר בכ"י תימנים שהיו ברשותו מירושת אבות וכדו', כשענין האיכות והשוואת שאר כתה"י הוא משני.
מהדו' הרב שילת לא מוכרת לי, אבל לפי המבואר
כאן נראה שהבידול שלו הוא בהעדפת כת"י מזרחיים על כת"י תימנים.
פרנקל - לפחות בספר קדושה וספר שופטים הם מציינים: "נמנענו בדרך כלל מלקבוע בפנים שום נוסח שאינו מצוי באחד מספרי הדפוס". הדברים מדברים בעד עצמם. אני משער שעד ספר קרבנות, בו לא מופיעה הבהרה זאת, הם הבינו את טעותם. אין לי כח לחפש מתי הדבר השתנה, ומעניין אם יש דרך לברר מה הסיבה לכך.
אמנם, אכן אתה צודק שהם השתמשו ביותר מכת"י בודדים, ובזה זכרוני הטעני, אך שים לב שהם השתמשו בכת"י תימניים, וכן בכת"י אשכנזיים וספרדיים, ולא במזרחיים. לטענת הרב שילת, כתה"י המזרחיים הם מצד אחד גם דווקניים בהעתקתם ומצד שני הם גם מייצגים את המהדורה בתרא, בניגוד לכתה"י התימניים.
(אגב, עזרא שבט פירסם בבלוג שלו, גילוי מילתא, כמה מאמרים על ה"מילה האחרונה" של הרמב"ם בספר נשים).
ביחס למקבילי, אבהיר, ואולי לזה התכוונת, שהתיקונים מהדפוסים האחרים לא נעשו בציון של סוגריים וכדומה. הכוונה היא שמהדורת הרב קאפח היא הבסיס, וכל מקום שהם ראו לנכון לשנות עפ"י עדי הנוסח האחרים הם שינו, וגם את מהדורת הרב קאפח עצמה (המייצגת בעיקר את הנוסח התימני) הם הגיהו לשיטתה במקום הצורך (דהיינו בדקו כת"י תימניים נוספים). במבוא שם יש סקירה מעניינת על כל המהדורות הקיימות וכן על דרכם במהדורה שלהם.
מכיוון שעמדו לפניהם כל המהדורות האחרות שהיו קיימות באותה שעה (ובנוסף גם בדקו לעתים יותר לעומק בכתה"י), אני חושב שנכון לשער שצדק אותו מומחה שזו המהדורה המדויקת ביותר בין המהדורות שמקיפות את כל המשנה תורה.