מבקש חכמה כתב:מצאתי במוריה קלו את המאמר, מהרב א"י ווינטרוב ראיתי במוריה שלאחריו יש תגובה של הרב מאזוז למי שיש את האוצר יוכל לקרא...
אפרקסתא דעניא כתב:מבקש חכמה כתב:מצאתי במוריה קלו את המאמר, מהרב א"י ווינטרוב ראיתי במוריה שלאחריו יש תגובה של הרב מאזוז למי שיש את האוצר יוכל לקרא...
ייש"כ. אשמח אם מישהו יוכל להעלות את המאמר .
מבקש חכמה כתב:אכן דבריו "מבית לוי ברצלוני" מעידים על מוצאו אך ייתכנו גם תלמידי הרשב"א שיוכלו לחתום כך.
מבקש חכמה כתב:המתחיל במצוה אומרים לו גמור- כדאי להעלות גם את המאמרים מחוברות המעיין.
הכהן כתב:יש לי שאלה קצת מוזרה:
מה תכלית העיסוק בשאלה זו? המחבר רצה להעלים את שמו, וזכה שנתקיימה מחשבתו מאות בשנים ועם כל זאת נחשב הספר כבר סמכא. מה יתן ומה יוסיף אם נגיע לזיהוי מוחלט של הכותב? ואף כי לזה לא נוכל להגיע כי אם להעלות עוד ועוד השערות?
ובעל החינוך מצווח ואומר: 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו'...
אוהב אוצר כתב:זה שנים שאני מחפש את המאמר שהיה במוסף שב"ק בנושא זה. הוא כתב שם בצורה מאד יסודית ומקצועית, אשמח אם מאן דהוא ימצא אותו לתועלת כולם.
היה זה לפני כ16 שנה.
מחולת המחנים כתב:ומוכח מכאן בלי ספק כי בעל החינוך היה לוי, והנה באותה כתבה כפי זכרוני התחבטו בדברי ס' החינוך הידועים בהקדמה שכותב א"ע "איש מבית לוי ברצלוני", והרי הרשב"א היה כהן, ונדחקו לומר שאולי הכונה לוי גם על כהנים, כמו שכתוב והלויים הכהנים וכו', אך הנה כאן במצוה מוכח שבעל החינוך היה לוי, וממילא יתכן שמחברו היה הרשב"א שהיה כהן.
מאירי כתב:אוהב אוצר כתב:זה שנים שאני מחפש את המאמר שהיה במוסף שב"ק בנושא זה. הוא כתב שם בצורה מאד יסודית ומקצועית, אשמח אם מאן דהוא ימצא אותו לתועלת כולם.
היה זה לפני כ16 שנה.
גם אני זוכר היטב את הכתבה ההיא במוסף, זה מצא חן בעיני בזמנו וזה הסתדר לי אז דוקא עם כמה דברים למשל בהשואה לספר אגדות הרשב"א כמדומה, אבל הייתי צעיר מאד כדי לשפוט את הדברים, ובפרט שזו המצאת המאה כי אף אחד לא העיז לשער כך. אם אני זוכר טוב אולי בעל המאמר היה בשם גפן או חפץ או פרץ (יש דמיון כלדהו בשמות), אבל רחוק אני מלזכור מדוייק. יתכן ואפילו שמרתי אצלי הכתבה אבל אני צריך לחפש ואולי עד שאמצא (אם בכלל) כבר מישהו יקדימני.
עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.
אב בבינה כתב:י"א הרא"ה.
עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.
הוא היה אומר כתב:עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.
א"כ איך נתקבל ספרו כל כך בכל תפוצות ישראל באהדה כל כך גדולה?
קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.
קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.
פרי יהושע כתב:קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.
נשמע מופרך לחלוטין, הלא הוא בעצמו מעיד ע"ע בהקדמתו שהוא מבית לוי, ומעולם לא שמענו שהיה הרשב"א לוי, [וגם כל הסגנון מעיד על כך שלא עומד כאן גדול דורו הרשב"א].
השואל מרבו כתב:קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.
יש הרבה סדקים גדולים. ושמעתי בשם הגר"ד מצגר (כותב המבוא במהדורת מכון ים) שהכתבה הנ"ל לא שווה את הנייר. הדברים פשוט מופרכים לכל מי שמעיין קצת וחבל על הזמן.
קו ירוק כתב:השואל מרבו כתב:קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.
יש הרבה סדקים גדולים. ושמעתי בשם הגר"ד מצגר (כותב המבוא במהדורת מכון ים) שהכתבה הנ"ל לא שווה את הנייר. הדברים פשוט מופרכים לכל מי שמעיין קצת וחבל על הזמן.
א] אינני אוהב לתת ציונים כשהנייר לפניך.
ב] הבט נא וקרא - ואם יש לך מה להעיר תעיר. אני לא מצאתי מה להעיר. יתכן שלאחרים יש.
ג] מספר הטלפון של אברהם גפן הנ"ל מצוי על אותו נייר יקר, והוא הזמניך כבר לפני שנים רבות לשוחח עמו...
הכותב בעצמו לא נטל עטרה ולא כתב שהוא יכול להישבע על כך, אבל האריך בראיות נפלאות.
ד] בהקשר לדברים שהזכרת בשם עורך המבוא של מנ"ח מכון י-ם... אולי התבטאות חריפה זו מתאימה למה שאמרו חז"ל 'אומן שונא את בני אומנותו', אלא שלא ברור לי שמה שאמרו בשמו מדוייק...
יש למישהו אפשרות לתת קישור או הפנייה לגליונות מוריה בענין, שהוזכרו כאן. אין לי מכון י-ם באוצר...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים