הגאון ר' יהונתן דיוויד שליט"א

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ד' אוקטובר 26, 2016 2:36 pm

באמת מעניין, אבל לא כל הניגונים שם הם בדוקא תוצרת בית

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ד' אוקטובר 26, 2016 3:03 pm

נשר כתב:
הרב הוטנר היה יושב בפורים עם ספודיק. וכידוע הוא בא ממשפחה חסידית והוא יליד ורשא.

: ר' יצחק הוטנר.jpg (33.32 KiB) נצפה 17955 פעמים

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' אוקטובר 26, 2016 3:17 pm

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 26, 2016 8:52 pm

חידוש הוא שעוד לא העלה כאן מישהו את תמונת פניו המאירים.

נוטר הכרמים

הראשון מימין שליט"א, לצד להבחל"ח ראשי ישיבת מיר זצ"ל

קנין דעת

מוישי כתב:דבר ידוע ומפורסם שדרכו של הגרמ"ש שליט"א שונה מדרכו של הגרי"ד. אמנם ידידים גדולים הם ובעיני ראיתי כמה פעמים גודל חיבתם זל"ז.
בקשר לגר"ד אין לי מידע על קשר אישי

בעיני ראיתי שבאירוע מסוים של מי ממקורבי הישיבה, היה ר' יונתן והיה עסק שלם כיון שרמ"ש היה אמור לבוא והיה ור' יונתן היה צריך לצאת, עד שסדרו שזה יכנס בפתח א' וזה יצא באחר כדי שלא ייפגשו

קנין דעת

לגבי הקשר של ר"י הוטנר עם הראי"ה צריך לזכור שהוא הכניסו לבית מדרשו של המהר"ל, שקודם לכן תורתו היתה מונחת בקרן זוית (במדה זו או אחרת), והראי"ה היה זה שקומם אותה מעפר.

שומע ומשמיע

מהרם מרוטנבורק כתב:
מוישי כתב:דבר ידוע ומפורסם שדרכו של הגרמ"ש שליט"א שונה מדרכו של הגרי"ד. אמנם ידידים גדולים הם ובעיני ראיתי כמה פעמים גודל חיבתם זל"ז.
בקשר לגר"ד אין לי מידע על קשר אישי

בעיני ראיתי שבאירוע מסוים של מי ממקורבי הישיבה, היה ר' יונתן והיה עסק שלם כיון שרמ"ש היה אמור לבוא והיה ור' יונתן היה צריך לצאת, עד שסדרו שזה יכנס בפתח א' וזה יצא באחר כדי שלא ייפגשו

מוזר

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' אוקטובר 26, 2016 10:42 pm

מוישי כתב:בעצמו הכונה על ידי ביתו הרבנית תליט"א

על הרבנית דיוויד תליט"א שווה אשכול לעצמה, שמעתי מדברים גדולות עליה ועל ידועותיה בלימוד, ושאביה זצ"ל השתמש עמה לצורך כתיבת חידו"ת, האם כל זה נכון?

בני ברקי

מהרם מרוטנבורק כתב:לגבי הקשר של ר"י הוטנר עם הראי"ה צריך לזכור שהוא הכניסו לבית מדרשו של המהר"ל, שקודם לכן תורתו היתה מונחת בקרן זוית (במדה זו או אחרת), והראי"ה היה זה שקומם אותה מעפר.

ידוע שהשטיקל הכי מפורסם של הפחד יצחק בהיכלי הישיבות ששורש הודאה ומודה במקצת זה אותו דבר וכו... המקור הוא הראיה בשיטקל הראשן בסידורו(מודה אני)

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' אוקטובר 26, 2016 11:02 pm

ארזי ביתר

אולי יכול אי מי, להעלות לכאן הקלטות של הניגונים המיוחדים מהאי בי מדרשא?

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' אוקטובר 27, 2016 12:57 am

מטבע הדברים האשכול עוסק בעיקר בדברי האגדה שבזה מתייחד ר' יונתן על פני שאר ראשי הישיבות

ברור וידוע שהוא בקי גדול בש"ס בבלי ירושלמי ראשונים ואחרונים בעומק נםלא ואפשר תמיד לדבר איתו בכל מקום.

ויש לציין שבבתי המדרשות שנזכרו כאן באשכול, אין הערכה למי שמיוחד רק בדברי אגדה ואינו תלמיד חכם שמילא כרסו,

אך אין מניעה מבחור צעיר להגות במקביל בדברים אלו, ולבנות את עולמו הרוחני והפנימי ע"י קיום דברי המדרש "רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכירו ומתדבק בדרכיו"

ואולי החכמים כאן שמכירים מקרוב, יבואו ויספרו קצת גם מגדלותו בשאר חלקי התורה.

מחולת המחנים

מהרם מרוטנבורק כתב:לגבי הקשר של ר"י הוטנר עם הראי"ה צריך לזכור שהוא הכניסו לבית מדרשו של המהר"ל, שקודם לכן תורתו היתה מונחת בקרן זוית (במדה זו או אחרת), והראי"ה היה זה שקומם אותה מעפר.

לא מדויק.
בזרמים שונים של החסידות כחב"ד ופרשיסחא תפס המהר"ל מקום נכבד ביותר, עם כי יש לשער שמקור מוצאו של הגר"י הוטנר מחסידי גור יחד עם קשריו עם הרב קוק וחסידות חב"ד, כל אלו נתנו לו דחיפה גדולה לעסוק בתורת המהר"ל.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 9:17 am

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ה' אוקטובר 27, 2016 10:04 am

ארזי ביתר כתב:אולי יכול אי מי, להעלות לכאן הקלטות של הניגונים המיוחדים מהאי בי מדרשא?

אני מנסה להעלות הקלטה (מתוך הציבור על הפראנצ'ס) מסוכות תש"ע. יש בו כמה ניגונים יפים ומאמרים קצרים. וכולל בו את הניגון המרטיט "אום אני חומה" (הניגון מיועד להקיף את כל הפיסקה של אום אני חומה, אך בהקלטה שומעים שהציבור לא ממש יודע זאת וחלק חושבים שחוזרים שוב ושוב על השורות הראשונות. בשנים האחרונות יש כבר ממונה להוביל את הציבור ע"י אמירת המילים ברמקול).

אך כשאני גורר לכאן את הקובץ אמפי3 הוא כותב שיש שגיאה בסיומת. מה עושים? אם אפשר להסביר איך מעלים לכאן קבצי שמע.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 10:08 am

לא ראיתי בכל הפורום הענק הזה שום קבצי שמע. אז כנראה שא"א להעלותם. אלא רק ע"י ג'מבו מייל או קישור או שתשתלח למעוניין בדוא"ל

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ה' אוקטובר 27, 2016 10:32 am

אריך כתב:
ארזי ביתר כתב:אולי יכול אי מי, להעלות לכאן הקלטות של הניגונים המיוחדים מהאי בי מדרשא?

אני מנסה להעלות הקלטה (מתוך הציבור על הפראנצ'ס) מסוכות תש"ע. יש בו כמה ניגונים יפים ומאמרים קצרים. וכולל בו את הניגון המרטיט "אום אני חומה" (הניגון מיועד להקיף את כל הפיסקה של אום אני חומה, אך בהקלטה שומעים שהציבור לא ממש יודע זאת וחלק חושבים שחוזרים שוב ושוב על השורות הראשונות. בשנים האחרונות יש כבר ממונה להוביל את הציבור ע"י אמירת המילים ברמקול).

העליתי לגוגל דרייב. מקווה שהבנתי איך עושים לינק.

https://drive.google.com/open?id=0B8fHf ... VJLaUZ4OU0

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:11 am

מוישי כתב:לא ראיתי בכל הפורום הענק הזה שום קבצי שמע. אז כנראה שא"א להעלותם. אלא רק ע"י ג'מבו מייל או קישור או שתשתלח למעוניין בדוא"ל

אפשר לשנות הסיומת לPDF. ושוב אפשר להוריד אותו ולשנותה בחזרה לMP3

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:14 am

עמקן כתב:
מוישי כתב:לא ראיתי בכל הפורום הענק הזה שום קבצי שמע. אז כנראה שא"א להעלותם. אלא רק ע"י ג'מבו מייל או קישור או שתשתלח למעוניין בדוא"ל

אפשר לשנות הסיומת לPDF. ושוב אפשר להוריד אותו ולשנותה בחזרה לMP3

תנסה לשלוח משהו

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:15 am

נשר כתב:
ארזי ביתר כתב:
תולדות כתב:במיוחד בולט השיר 'האומר שובה הרוצה בתשובה', אשר ארבעת מילים אלו מושרים במשך למעלה מרבע שעה.

מה מקור ניגון זה, והאם יש הקלטה כלשהי של הניגון?

נראה לי ששמעתי ניגון זה אצל חסידי סלונים.

אכן. טעיתי.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:25 am

מוישי כתב:
עמקן כתב:
מוישי כתב:לא ראיתי בכל הפורום הענק הזה שום קבצי שמע. אז כנראה שא"א להעלותם. אלא רק ע"י ג'מבו מייל או קישור או שתשתלח למעוניין בדוא"ל

אפשר לשנות הסיומת לPDF. ושוב אפשר להוריד אותו ולשנותה בחזרה לMP3

תנסה לשלוח משהו

כבר ראיתי מי שעשה כן. חפשתי עכשיו viewtopic.php?t=11170&start=40#p239650

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' אוקטובר 27, 2016 4:29 pm

מוישי כתב:גדלותו וגדולתו של הגר"י דיוויד אינה עומדת כאן לדיון, לא באגדה ולא בשמעתתא. הנידון באשכול דידן הינו בית מדרשו של הגר"י המורכב מבחורי הישיבה, אברכי הכולל ותלמידיו הפזורים בארץ ומתקבצים לכל מאמר.
אמנם, שלא יובן חלילה לא נכון, יכול כל צורב צעיר כמבוגר לבוא לשמע את שיעוריו בסוגיות ולהתרשם בעצמו. אני כשלעצמי קטונתי מלדבר בשבחו בכל תחום שהוא, אף שעובדות רבות תחת ידי. מה שיכול להרשות לעצמי הוא לספר על סביבתו. אך בל נשכח שהעיקר הוא הד"ת שמלמד כל השנה.

לא ביקשתי להעלות לדיון גדלותו של מישהו.

סך הכל רציתי שתספרו קצת, אתה ותלמידיו הנוספים, על רבכם הגדול, עובדות או הנהגות,ותפתחו חלון דרכו נוכל קצת להכיר את האדם הגדול הזה ולא חלילה למדוד אותו.

ןלגבי הגדרת הנידון באשכול, נכון שפותח האשכול ביקש ללמוד על הגותו ומשנתו, אך אין זה מן הנמנע ואף מתאים מאד שנתבשם קצת מהאישיות ומהדמות ולא רק נחקור את משנתו והגותו.

ובפרט כשעוסקים בבית מדרש שהעמיד את כבוד הרב וההתבטלות אליו כחלק מחייב לקליטת הדברים והרב הוטנר הוא זה שדייק את הרמב"ם שהלכות תלמוד תורה הם ביחד עם הלכות כבוד רבו דהא בהא תליא, ולכן מתפלא אני מה ראית פגם ב"העמדת בעל שמועה לנגד עיניו".

\

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 4:36 pm

צדקת ממני.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ה' אוקטובר 27, 2016 7:28 pm

גם הניגון על 'אום אני חומה' הנשמע בהקלטה שהועלתה מושר בסלונים (את החלק עם המלים, עכ"פ, שמעתי שם).

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 7:37 pm

דוד העיתונאי

האם את שיטתו ותורתו של רבי שמשון פינקוס זצ"ל גם תשייכו לקבוצה זו של יותר "מחשבה" ופחות "מוסר" ?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' אוקטובר 27, 2016 8:07 pm

תגדיר בבקשה מהו מוסר ומהו מחשבה ואגב, מניין בכלל צץ המושג מחשה?

דוד העיתונאי

מוסר - בא לייסר את הלב בדברי תוכחות. ומחשבה לעורר התפעלות בעבודת ה' יותר בדרך שמחה.

דוד העיתונאי

עוד דרך.
מוסר - תלמידי רבי ישראל סלאנטר וישיבות נובהרדוק.
שאר תורת המוסר בציבור הליטאי נקרא "מחשבה".
וא"כ יש לדון למה הרב עזריאל טאובר קרא לספריו "פרקי מחשבה" ?
- אולי הוא לא רצה שישייכו אותו לחסידים, ויתאים לכולם. אולי.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:01 pm

מוישי כתב:תגדיר בבקשה מהו מוסר ומהו מחשבה ואגב, מניין בכלל צץ המושג מחשה?

מילדותי שאלתי מהי ההגדרה למחשבה.

אין לי מושג מהו המקור של המילה .

אפשר לזהות סגנון משותף לבעלי המחשבה המפורסמים ככאלה.
אך גם זה קשה מאד להגדיר.

בזכות אשכול זה התחדדה לי הגדרה מסוימת ורמזתי עליה לעיל ואציע אותה כאן ואשמח לשמוע מה דעתכם.

כשאדם ניגש ללמוד דברי אגדה, הוא יודע שמה שנגלה לעיניו זהו רק חלק מענין יותר עמוק ונסתר שאי אפשר להשיגו ללא ידיעה בתורת הנסתר.

ולכן יש כאלה שלומדים את דברי האגדה על דרך המוסר, דהיינו לימוד מאמרי חז"ל כפשוטם, והעמדתם לעצמם שהרי גם בהם יש תורת חיים.
לדוגמא, שיחות מוסר להגר"ח שמואלביץ זצ"ל, אין לי מושג אם הוא ידע קבלה, אבל הרושם מהשיחות שלו שהוא אמר מהלכים בדרכי האבות, ובמאמרי חז"ל שתוכנם הוא התבוננות דרך דבריהם הקדושים על עומק התביעה מהאדם, על מדריגת האדם, על כוחה של מידה, על דקותה של תביעה וכו', כל אלו מביאים את האדם להתעוררות, ולהתפעלות.

יש כאלה שלומדים את דברי האגדה כמו שלומדים סוגיה רגילה ביבמות, קושיה, סתירה, יסוד, ולפי זה מתבאר, כמובן שזה יותר מצוי אצל אלו שעוסקים בהגדרת ה"מה כתוב" ופחות אצל אלו שעוסקים בשאלת ה"למה כתוב" - האחרונים יכולים להיתקל בקושי כאשר אין הם מצריכים לרדת לעומק המושג, כי יותר קל לתפוס את הרעיון של תליוהו וזבין מאשר לתפוס את את ההבדל בין נבואת משה לשאר נביאים.

ויש הרבה שמדלגים....

"בעלי המחשבה", המשותף שבהם הוא שהם יודעים קבלה ועוסקים בה, ומדברים על דרך פשט. והדברים שנאמרים הם מכוונים על פי העומק והאמת של הדברים.

ולא לחינם רבם הגדול הוא המהר"ל כי כל דבריו הם על דרך פשט וכולם מכוונים לדברים נסתרים יותר. והנוספים הם הרמח"ל והגר"א שאצל שניהם ניכר ענין זה באופן בולט.

הרבה טוענים - איך אני יכול לשמוע בלי המקורות, איך אני יכול לדעת אם זה נכון. והתשובה היא, אם אדם מעוניין לגשת לדברי חז"ל ולעבודת ה' ולדעת שהדברים מכוונים על האמת של תורת הסוד, והוא עוד לא הגיע ללימוד הקבלה, הדרך היחידה היא, לקבל מרב. וכמובן שכאן על האדם לבדוק שבעתיים האם דומה הרב למלאך ואז יבקשו תורה מפיהו כדאיתא בגמ'.

ויש טועים בכל מיני ראשי ישיבות שאומרים מאמרים יפים, אך ידיעתם בחכמת הנסתר דלה לעומת נשוא האשכול כאן וסייעתו.

אולי מישהו יעלה לכאן את אגרות ומכתבים של הרב הוטנר אגרת נ"ד שכמדומני עוסקת בענין זה.

כל הדברים הנ"ל הם הצעתי בלבד, ואני עצמי מסופק אם ההגדרה ממצה.

עכ"פ הרב פינקוס שהוזכר כאן עסק הרבה בקבלה,

ויש לציין שהיו וישנם גדולי ישראל שהיו גדולים עד מאד בקבלה ועכ"ז כשבאו לעורר ולחזק בסגנון היה על דרך המוסר וההתעוררות כגון הגר"ש אויערבאך שליט"א שהוא אחד המקובלים הגדולים ביותר בדורנו, ושיחותיו הם שיחות מוסר לעורר ישנים ולהלהיב הלבבות בדברי מוסר ויראת שמים פשוטים ונוקבים. אכן, גם אצלו ניכרים "דברי אמת" כאשר הוא נושא מדברותיו.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ה' אוקטובר 27, 2016 11:25 pm

בהמשך להנ"ל, הגר"מ שפירא כתב באיזהו מקומן שאין בדבריו תורת לימוד חדשה רק שהוא תופס את לימוד האגדה כלימוד סוגיא לכל דבר וממוצא זה מעלה הוא את ביאוריו בעניינים אלו.
לי הקטן קשה לקבל את הדברים מפני שחסר אני את מושגי הלימוד הבסיסייים במילי דאגדתא, בעוד בסוגיא עיונית רגילה יודע כל לומד להבחין בין פשט לפלפול בין סברא הגיונית לשאינה כזו, הרי שבמילי דאגדתא שאין אני [ורבים כמוני] מורגלים בלימודה אין את הכלים לתפוס האם זהו פשט הדברים ההגיוני, וממילא יש לי להתחבר לדברים וליקח מזה לעבוד את ד', או שאין כאן פשוטן של דברים רק בניית הררים התלויים בשערה שאין הלב נותן להתחבר לדברים [כשם שאין לבי מתחבר לרעיונות חסידיים].
[למשל, כידוע הגרמ"ש בונה הרבה מביאוריו על שורשן של המילים, האם שורש המילים הוא 'פשט' המילים או שיש כאן בנין ללא יסוד ברור].

אום אני חומה

מוסר- 'צריך שילמד גנות העברות וההפסד והאבדון הנמצא בהן, להרחיק נפשו מהן, ולהוכיח עצמו בזכרון הענשים, וליסר זולתו, וזאת הידיעה תקרא מוסר'(לשון השע"ת ריש שער ג', וכמובן שמידות רעות בכלל העבירות הן). ומספרים שפעם דיברו ביניהם כמה מזקני המשגיחים בדור שעבר מה ההגדרה המדוייקת של מוסר, ונענה ר"מ חדש זצ"ל וציטט לשון זו במדויק וראו חבריו את דבריו.

שאר דברי אגדה שאינם כלולים בדברי השע"ת, כגון ההפרש בין נבואת משה רבינו לשאר הנביאים וכו' וכו' ודאי אינם שייכים למוסר כלל. (אינני יודע מהי ההגדרה של 'מחשבה', לא באתי אלא לחדד עניין בלבד).
------
פשוט וברור שהגר"ח שמואלביץ ידע את כל חלקי התורה לאורך ולרוחב ולעומק, והרי לא מצינו במצוות ידיעת התורה החרגה אצל חלק הקבלה.. ומה שלא הזכיר בפירוש בשיחותיו הוא כפי הנהגת רבים רבים מגדו"י מאז ומעולם שהצניעו חלק זה שבתורה וודאי לא דיברו עליו בפומבי, ודוגמאות ישנן למכביר (כעת עולים בזכרוני עובדות מהרב שך, ר' ברוך בר, הגריש"א, ובמידה מסוימת גם מהגר"ח מבריסק, ואכמ"ל בכל זה) ושמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות שליט"א שחכמת הנסתר אינה קרויה כך רק על שם שעוסקת בעולמות נסתרים אלא מפני שעצם העיסוק בה הוא בהסתר.

בעניין אלו שאומרים קושיה, סתירה ויסוד מוסרי כדי ליישב את הקושיה עיין הקדמת עלי שור חלק ב' דברים חריפים נגד שיטה זו, וכיצד צריכה להיבנות שיחה מוסרית.
------

מיהו ר' דוד כהן זה שהלחין את 'אום אני חומה'? ומתי הלחין את השיר?

לפני כמה וכמה שנים זכיתי לישב עם עוד איזה ידיד בסוכתו של האי גאון וצדיק ר' חיים וואלקין שליט"א, ומתוך שהיינו שם רק שנינו והוא זכינו לשעת רצון ושר לנו כל מיני שירים עתיקים, זה מטלז וזה מנובהרדוק וכן הלאה, ובין הניגונים היה גם ה'אום אני חומה' המרגש הזה, כשהוא מציין בפנינו שזהו שיר שאבא (ר' שמואל דוד וואלקין) עוד היה שר אותו.
היה נעים לי לשמוע לחן נפלא זה שוב.

פרי יהושע

מהרם מרוטנבורק כתב:לגבי הקשר של ר"י הוטנר עם הראי"ה צריך לזכור שהוא הכניסו לבית מדרשו של המהר"ל, שקודם לכן תורתו היתה מונחת בקרן זוית (במדה זו או אחרת), והראי"ה היה זה שקומם אותה מעפר.

זה אינו נכון היסטורית, כבר אבות חסידות פולין רוממו את קרנו של המהר"ל וזה המשיך בחסידות סוכשוב, ולא שלפני זה הייתה מונחת חלילה בקרן זווית אתה רואה שר' אריה לייב הכהן בעל הקצות והשב שמעתתא מצטטו בהקדמתו לכל האורך, אבל זה נכון שאין רוחו של המהר"ל שורה אלא בבית מדרשם של אבות חסידות פולין וכן בבית מדרשם של בני ישיבת סלבודקה והראי"ה לפניהם.

פרי יהושע

ההבדל בין הגרמ"ש לבין ר' יונתן דיוד, [אולי הוא כעין ההבדל בין תורת הגר"א לחסידות], רמ"ש נוטה עכ"פ מבחינתו להגיד לך שב כאן ואני אסביר לך את מהלך הדברים, ר' יונתן דיויד ברוח חותנו, נוטה לרומם את השומעים אל גדולתם של המועדים, להסעירם בחידושי תורה ודרושים מעין חסידים אם תרצו לקרוא לזה כך, שנבנים כמובן על השורש של בית מדרשם של האר"י והגר"א וכולי, מי שרוצה רק פשט קיצוני אולי שניהם אינם בשבילו.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ו' אוקטובר 28, 2016 4:57 pm

פרי יהושע כתב:ההבדל בין הגרמ"ש לבין ר' יונתן דיוד, [אולי הוא כעין ההבדל בין תורת הגר"א לחסידות], רמ"ש נוטה עכ"פ מבחינתו להגיד לך שב כאן ואני אסביר לך את מהלך הדברים, ר' יונתן דיויד ברוח חותנו, נוטה לרומם את השומעים אל גדולתם של המועדים, להסעירם בחידושי תורה ודרושים מעין חסידים אם תרצו לקרוא לזה כך, שנבנים כמובן על השורש של בית מדרשם של האר"י והגר"א וכולי, מי שרוצה רק פשט קיצוני אולי שניהם אינם בשבילו.

ר' משה שפירא עצמו אמר פעם, אצל ר' יצחק הכל באוירת יום טוב, אצלי זה יום חול. (ספרי פחד יצחק הם על המועדים)

ר' ראובן לויכטר אמר לי פעם שההבדל ביניהם הוא ההבדל בין הקצות לנתיבות, לא הבנתי את זה בזמנו ולכן גם אני לא זוכר מה נאמר על מי.

פרי יהושע

נשר כתב: (ספרי פחד יצחק הם על המועדים)

[/size]

הם בנוים על אותה מתכונת של ספרי היסוד של החסידות שנאמרו על השולחנות, מועדים ושבת, (רק לא על פרשיות השבוע).

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 29, 2016 11:00 pm

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 29, 2016 11:02 pm

ישא ברכה

בעזרת אלוקים בורא שמים וארץ וכל אשר מהם ובם

יש"כ על הדברים הנפלאים, נתת לנו חלון לתוככי ביהמ"ד מיוחד זה. בית מדרש שיש לו משנה סדורה בעבודת הבורא. בית מדרש שתלמידיו מקבלים מחכם תורה ואמונה. (שלא כפי המצוי היום שרוב האברכים אין להם רב שהעמידם על דרכם בחיים מסיבות שונות).
נפלא להכיר כי גם בדורינו בו רבתה החיצוניות השיטחית יש בתי מדרשיות המנחילים ידיעת ה' וקרבת אלוקים, אמת ואמונה, חכמה ודעת.

לי הקטן קצת צורם שמירת הסדרים בכל ענין, כל בדיוק כפי שהיה אצל הגר"י, כאילו כל המנהגים הללו הם מסורים מאבותינו דור אחר דור עד הבורא בסיני, הלוא לכל אדם יש גם את האופי המיוחד שלו ואת הסגנון המיוחד שלו בעבודת ה'. אבל עדיין יופי המקום במקומו עומד.

מצפה להכיר גם את משנתו ותורתו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר