יש הרבה דוגמאות, כל פיוטי הקליר הם שרידי נוסח א"י.לעומקו של דבר כתב:ראיתי דברים ממלומד אחד על דבר התופעה שבאמתלת מנהג א"י (המאוחר), הפסידו בני אשכנז העולים זה מקרוב לא"י כיונים אל ארובותיהם, את שרידי נוסח ארץ ישראל שנשתיירו בפיהם בגלותם.
דוגמה לזה הביא את שאותך לבדך ביראה נעבוד דימים נוראים.
יש עוד דוגמאות לזה? נכב"ב?
ברזילי כתב:יש הרבה דוגמאות, כל פיוטי הקליר הם שרידי נוסח א"י.לעומקו של דבר כתב:ראיתי דברים ממלומד אחד על דבר התופעה שבאמתלת מנהג א"י (המאוחר), הפסידו בני אשכנז העולים זה מקרוב לא"י כיונים אל ארובותיהם, את שרידי נוסח ארץ ישראל שנשתיירו בפיהם בגלותם.
דוגמה לזה הביא את שאותך לבדך ביראה נעבוד דימים נוראים.
יש עוד דוגמאות לזה? נכב"ב?
לעומקו של דבר כתב:ראיתי דברים ממלומד אחד על דבר התופעה שבאמתלת מנהג א"י (המאוחר), הפסידו בני אשכנז העולים זה מקרוב לא"י כיונים אל ארובותיהם, את שרידי נוסח ארץ ישראל שנשתיירו בפיהם בגלותם.
דוגמה לזה הביא את שאותך לבדך ביראה נעבוד דימים נוראים.
יש עוד דוגמאות לזה? נכב"ב?
לזה נתכוונתי, מנהג אשכנזים פרושים שבא"י שלא לומר כל אותם פיוטים שנהגו בהם האשכנזים שבחו"ל (ומקורם בנוסח א"י).לעומקו של דבר כתב:ברזילי כתב:יש הרבה דוגמאות, כל פיוטי הקליר הם שרידי נוסח א"י.לעומקו של דבר כתב:ראיתי דברים ממלומד אחד על דבר התופעה שבאמתלת מנהג א"י (המאוחר), הפסידו בני אשכנז העולים זה מקרוב לא"י כיונים אל ארובותיהם, את שרידי נוסח ארץ ישראל שנשתיירו בפיהם בגלותם.
דוגמה לזה הביא את שאותך לבדך ביראה נעבוד דימים נוראים.
יש עוד דוגמאות לזה? נכב"ב?
התכוונתי דוגמאות לכביכול אבסורד שבשם מנהג א"י מוותרים על נוסח א"י.
אני ראיתי לא אצל רבש"ה.
ברזילי כתב:לזה נתכוונתי, מנהג אשכנזים פרושים שבא"י שלא לומר כל אותם פיוטים שנהגו בהם האשכנזים שבחו"ל (ומקורם בנוסח א"י).
עלידוקר כתב:1. זה שלא אומרים פיוטי טל וגשם תוך חזרת הש"ץ
2. שלא מסיימים ב"עושה השלום" בעשרת ימי תשובה.( להמרות שגם בבבל היו שסיימו כן כל השנה)
שבטיישראל כתב:טל וגשם לפני התפילה הוא מנהג חדש שנוצר ע"י הפרושים בא"י ואין לו מובן כלל.
וכי מאי שנא בין שבעתא דשקלים והחודש הנאמרים באמצע התפילה ושבעתא דטל וגשם ?
משה נטע כתב:שבטיישראל כתב:טל וגשם לפני התפילה הוא מנהג חדש שנוצר ע"י הפרושים בא"י ואין לו מובן כלל.
וכי מאי שנא בין שבעתא דשקלים והחודש הנאמרים באמצע התפילה ושבעתא דטל וגשם ?
הוא ממנהג הספרדים בא"י, ואמנם זה אכן קשה מכיוון שהספרדים אינם אומרים כלל בשקלים והחודש.
או אולי זהו זה, שבטל וגשם שגם למנהג הספרדים אומרים עושים כמוהם ובמה שלא אומרים משאירים כמנהג הישן.
להעיר, שברובא דרובא דקהילות החסידים בא"י השאירו המנהגים ממש כבהונגריה וגאליציא, גם בקהילות הירושלמיות, לפחות ברוב המנהגים.
][="שבטיישראל כתב:הספרדים הרי נהגו כן מאחר שנקטו כדעת המחבר שלא להפסיק באמצע התפילה באמירת פיוטים.
משא"כ האשכנזים שמעולם לא קיבלו את דעתו של המחבר בזה ואפ' בא"י, וא"כ מ"ש טל וגשם שרק בזה יקבלו את דעתו של המחבר.
(וכמובן "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" של הספרדים אינו אותו סדר פיוטים כמו שבעתא דטל וגשם להקלירי של האשכנזים).
סיסטעם כתב:][="שבטיישראל כתב:הספרדים הרי נהגו כן מאחר שנקטו כדעת המחבר שלא להפסיק באמצע התפילה באמירת פיוטים.
משא"כ האשכנזים שמעולם לא קיבלו את דעתו של המחבר בזה ואפ' בא"י, וא"כ מ"ש טל וגשם שרק בזה יקבלו את דעתו של המחבר.
(וכמובן "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" של הספרדים אינו אותו סדר פיוטים כמו שבעתא דטל וגשם להקלירי של האשכנזים).
הרי זה ככל מנהגי אר"י שנהגו כאתרא דמר שגם האשכנזים (והחסידים בכלל) נוקטים כהמחבר כ"ברכת הלל" וברכה על "של רא"ש" וכו' ומאידך גיסא יש מנהגים שנשתרשו מהספרדים כשיר למעלות אחר מעריב הגם שהם אומרים למנצח גם אחרי מנחה (אגב בצפת נוהגים כן גם האשכנזים) וברכו בתרא אחר התפילה.
משולש כתב:סיסטעם כתב:][="שבטיישראל כתב:הספרדים הרי נהגו כן מאחר שנקטו כדעת המחבר שלא להפסיק באמצע התפילה באמירת פיוטים.
משא"כ האשכנזים שמעולם לא קיבלו את דעתו של המחבר בזה ואפ' בא"י, וא"כ מ"ש טל וגשם שרק בזה יקבלו את דעתו של המחבר.
(וכמובן "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" של הספרדים אינו אותו סדר פיוטים כמו שבעתא דטל וגשם להקלירי של האשכנזים).
הרי זה ככל מנהגי אר"י שנהגו כאתרא דמר שגם האשכנזים (והחסידים בכלל) נוקטים כהמחבר כ"ברכת הלל" וברכה על "של רא"ש" וכו' ומאידך גיסא יש מנהגים שנשתרשו מהספרדים כשיר למעלות אחר מעריב הגם שהם אומרים למנצח גם אחרי מנחה (אגב בצפת נוהגים כן גם האשכנזים) וברכו בתרא אחר התפילה.
ליתר דיוק: רק חלק קטן מהחסידים נוקטים כדעת המחבר לגבי "ברכת הלל" וברכה על של ראש. וכל שאר החסידים והאשכנזים נוקטים בזה כרמ"א.
סיסטעם כתב:][="שבטיישראל כתב:הספרדים הרי נהגו כן מאחר שנקטו כדעת המחבר שלא להפסיק באמצע התפילה באמירת פיוטים.
משא"כ האשכנזים שמעולם לא קיבלו את דעתו של המחבר בזה ואפ' בא"י, וא"כ מ"ש טל וגשם שרק בזה יקבלו את דעתו של המחבר.
(וכמובן "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" של הספרדים אינו אותו סדר פיוטים כמו שבעתא דטל וגשם להקלירי של האשכנזים).
הרי זה ככל מנהגי אר"י שנהגו כאתרא דמר שגם האשכנזים (והחסידים בכלל) נוקטים כהמחבר כ"ברכת הלל" וברכה על "של רא"ש" וכו' ומאידך גיסא יש מנהגים שנשתרשו מהספרדים כשיר למעלות אחר מעריב הגם שהם אומרים למנצח גם אחרי מנחה (אגב בצפת נוהגים כן גם האשכנזים) וברכו בתרא אחר התפילה.
שבטיישראל כתב:ג) לענין ברכה על תפילין של ראש וברכת חצי הלל - המנהג שלא לברך על תש"ר וחצי הלל כאמור לא נתקבלה אצל כל מקהלות האשכנזים בא"י כי אם במקומות בודדים וגם אצל החסידים לא התקבל המנהג כי אם בעיקר בקרלין וסלונים.
שבטיישראל כתב:בא נעשה סדר.
א) ע"ז כו"ע מודו בהו שהאשכנזים בא"י אכן קיבלו עליהם לנהוג בכמה דברים כדעת המחבר וכמנהג הספרדים, וכגון ברכת שהחיינו בברי"מ וקריה"ת בחנוכה ועוד (גם ברכת כהנים בכל יום הוא בעצם מנהג ספרדי ואכמ"ל בזה) כשהבולט בהם הוא מנהג א"י שלא להניח תפילין בחוה"מ (אציין שרגליים לדבר שבכמה ממנהגי הספרדים שקיבלו יש טעמים נוספים למה קיבלו דווקא הוראה זו חוץ מהעובדא שכן פסק הרב המחבר מרא דארעא ישראל).
ד) שיר למעלות וברכו בתרא משום מה נתקבל רק אצל החסידים ורק בירושלים (שמעתי פעם שזה בעקבות הרמ"מ מוויטעבסק זיע"א שקיבל בזה את המנהג הספרדי אך מעולם לא מצאתי מקור לזה) משא"כ בשאר ערי א"י (ואכן בצפת ובאתרא קדישא דמירון התקבל גם מנהג אמירת למנצח במנחה).
בדרך אגב אציין שמשום מה למרות שבימות החול (בשבת גם בחו"ל אומרים מזמור לדוד וברכו בתרא) ובכל יו"ט ויומא דפגרא נתקבל המנהג לומר המזמור וח"ק הרי מדום מה בליל יו"כ לא נהיגי הכי ואחר הסליחות ואבינו מלכנו ולדוד מזמור אומרים קדיש תתקבל ועלינו.
עתניאל בן קנז כתב:[
בקהילה החסידית בה אני נמצא כאן בארץ ישראל נוהגים כדעת הרמ"א גם בקריאת התורה בחנוכה, וגם בברכת שהחיינו בברית מילה.
ואדרבה התימה על אלו ששינוי את מנהגם כאן בארץ ישראל, על סמך מה עשו זאת...
משולש כתב:עתניאל בן קנז כתב:[
בקהילה החסידית בה אני נמצא כאן בארץ ישראל נוהגים כדעת הרמ"א גם בקריאת התורה בחנוכה, וגם בברכת שהחיינו בברית מילה.
ואדרבה התימה על אלו ששינוי את מנהגם כאן בארץ ישראל, על סמך מה עשו זאת...
ועל סמך מה הפסיקו בחוריכם להניח תפילין בחול המועד כמנהגם עד היום בחו"ל?
עתניאל בן קנז כתב:איני יודע מה זה 'כולי עלמא מודי'.- וכי בדקת 'כולי עלמא'?
בקהילה החסידית בה אני נמצא כאן בארץ ישראל נוהגים כדעת הרמ"א גם בקריאת התורה בחנוכה, וגם בברכת שהחיינו בברית מילה.
ואדרבה התימה על אלו ששינוי את מנהגם כאן בארץ ישראל, על סמך מה עשו זאת...
סגי נהור כתב:ומה לגבי קרה"ת בחג הסוכות?
שלחן ערוך (או"ח סי' תרסג ס"א) כתב:ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא, אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד וכו'
עתניאל בן קנז כתב:איני יודע מה זה 'כולי עלמא מודי'.- וכי בדקת 'כולי עלמא'?
בקהילה החסידית בה אני נמצא כאן בארץ ישראל נוהגים כדעת הרמ"א גם בקריאת התורה בחנוכה, וגם בברכת שהחיינו בברית מילה.
ואדרבה התימה על אלו ששינוי את מנהגם כאן בארץ ישראל, על סמך מה עשו זאת...
עתניאל בן קנז כתב:וברכת כהנים כמובן אין לו שייכות עם 'דעת המחבר'. אלא עם הקושי ליישב את המנהג בחו"ל עם כללי ההלכה (וכידוע את אשר בקשו הגר"א וכן בעל התניא אף לשנות המנהג בחו"ל ולא עלה בידם), ע"כ בבואם לאר"י, שלעולם היה המנהג לשאת כפיים, התשוו עם המנהג הקייים / בדיוק כפי שעשו לגבי קידוש בליל שבת בבית הכנסת, מאותו טעם בדיוק.
עתניאל בן קנז כתב:משא"כ ב' הדוגמאות הקודמות, שמדובר במחלוקת הלכתית נטו, לא ידוע לי טעם שהאשכנזים באר"י ישנו מנהגם.
(הסיבה האמיתית כמובן לא קשורה ל'דעת המחבר', אלא להכרעת הגר"א. וכיון שהרבה מ'מנהגי האשכנזים' בירושלים נקבעו ע"י תלמידי הגר"א שהיו עיקרי ראשוני המתיישבים. נהפך זאת ל'מנהג ירושלים' ואח"כ למנהג ארץ ישראל).
עתניאל בן קנז כתב:גם 'שיר המעלות' נתקבל בירושלים 'רק אצל החסידים' ??? האם הנך בטוח??? אנא בדוק שוב!!! / וכמובן אין שום קשר לרמ"מ מוויטעבסק, וכפי שציינת שאין לכך שום מקור.
עתניאל בן קנז כתב:הקהילה החסידית בה אני נמצא נהגו גם בחו"ל שלא להניח תפילין בחוה"מ - כדעת הזוה"ק. בלי שום קשר לדעת השו"ע ומנהגו באר"י.
אם ברצונך להעלות אשכול על המנהגים ששינו החסידים ממנהג אשכנז, בהתאם לדעת הזוה"ק והמקובלים. עשה כרצונך, ובעז"ה נדון שם בנפרד.
הנושא שהנני דן בו כעת הוא שינוי מנהג האשכנזים כאשר הגיעו לארץ ישראל, מפני שכן היא דעת המחבר, או סיבה אחרת.
איש גלילי כתב:סגי נהור כתב:ומה לגבי קרה"ת בחג הסוכות?
בקריאת התורה בחג הסוכות מוזר הוא מאד להחזיק מנהג חו"ל (כמנהג חב"ד), זה נראה ממש כמו להחזיק יו"ט שני בא"י.שלחן ערוך (או"ח סי' תרסג ס"א) כתב:ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא, אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד וכו'
סגי נהור כתב:איש גלילי כתב:סגי נהור כתב:ומה לגבי קרה"ת בחג הסוכות?
בקריאת התורה בחג הסוכות מוזר הוא מאד להחזיק מנהג חו"ל (כמנהג חב"ד), זה נראה ממש כמו להחזיק יו"ט שני בא"י.שלחן ערוך (או"ח סי' תרסג ס"א) כתב:ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא, אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד וכו'
למה? מה הקשר ליו"ט שני? הרי דעת הרמ"א שקורין תמיד קרבנות שלושה ימים אינה מטעם ספיקא דיומא, והוא הדין והוא הטעם גם בקריאת ימי חנוכה שלא שייך בה ספיקא דיומא (ועיין גם ביאור הגר"א, כאן ובהל' חנוכה). ולא ידוע לי הטעם לחלק בין חנוכה לסוכות.
[במנהג חב"ד יש חילוקי דעות ואכמ"ל].
סגי נהור כתב:עתניאל בן קנז כתב:איני יודע מה זה 'כולי עלמא מודי'.- וכי בדקת 'כולי עלמא'?
בקהילה החסידית בה אני נמצא כאן בארץ ישראל נוהגים כדעת הרמ"א גם בקריאת התורה בחנוכה, וגם בברכת שהחיינו בברית מילה.
ואדרבה התימה על אלו ששינוי את מנהגם כאן בארץ ישראל, על סמך מה עשו זאת...
ומה לגבי קרה"ת בחג הסוכות?
שבטיישראל כתב:עיקר הענין הוא משום ספיקא דיומא, ומה"ט לרביעי קורין הקרבנות של 2 ימים דהיינו של אתמול מחמת ספיקא דיומא ושל היום (וגם בשחוה"מ שקורין "ראה אתה" למפטיר קורין הקרבנות של 2 הימים), דבר זה לא יתכן רק בחו"ל ולא בא"י שאין שום הגיון לנהוג כן.
עוד בעיה הוא יום ב' דסוכות (ט"ז תשרי) שהוא יום א' דחוה"מ סוכות בא"י - שהרי בחו"ל כלל אין מפטירין ביום השני בקרבנות של היום כי אם של אתמול ובכדי שלא יבואו לזלזל ביו"ט שני. ולפי"ז איך ינהגו בא"י והרי לא ניתן לבדות מנהג חדש לקרות בקרבנות של שלשה ימים כולל היום הראשון.
כך שהדבר נראה פשוט למה קיבלו בזה גם האשכנזים דעת המחבר בא"י גם אם יש מקום לומר שע"פ דעת הרמ"א יש לקרות בקרבנות של 3 ימים גם בא"י.
סגי נהור כתב:אמנם הטענה שא"א 'להתאים' מעצמנו את דעת הרמ"א לא"י (אף שדעתו אינה קשורה כלל לספיקא דיומא כנ"ל), ולכן מחוסר ברירה אנו נאלצים לקרוא כדעת השו"ע - טענה זו יכולה להתקבל. אבל צריך לטעון אותה, ולא טענות אחרות.
משולש כתב:למה זה נקרא להתאים? (מלבד יום א' של חוה"מ. וגם שם ספק אם זה נקרא "התאמה"). הרי קוראים בדיוק לפי הכלל של הרמ"א ששלושה קוראים שלשה קרבנות ברצף, והרביעי קורא בחובת היום.
סגי נהור כתב:רביעי מאן דכר שמיה? אף אחד לא קורא בא"י ברביעי קרבנות של שני ימים. קוראים רק את של אותו היום כפשוט.
הדיון הוא לגבי ראשון שני ושלישי, שבזה דעת הרמ"א להתחיל מאותו היום ולהמשיך אל הימים הבאים, ומה שכתבת ש"עיקר הענין הוא משום ספיקא דיומא" פשוט אינו נכון, וחנוכה יוכיח. זו שיטת רבותיו של רש"י שאינה קשורה כלל לספיקא דיומא.
מה שכתבת לגבי יום ב' דסוכות לא הבנתי. מובן שאין הכוונה שיקראו מהיום הראשון, אלא שיקראו שני שלישי ורביעי, ולרביעי ביום השני, וכן בכל ימי חוה"מ.
אמנם הטענה שא"א 'להתאים' מעצמנו את דעת הרמ"א לא"י (אף שדעתו אינה קשורה כלל לספיקא דיומא כנ"ל), ולכן מחוסר ברירה אנו נאלצים לקרוא כדעת השו"ע - טענה זו יכולה להתקבל. אבל צריך לטעון אותה, ולא טענות אחרות.
שבטיישראל כתב:בחו"ל קורין בכל יום בחוהמ"ס ל"כהן" את הקרבן של אתמול, ל"לוי" הקרבן של היום, לשלישי הקרבן של מחר, ולרביעי קורין בקרבנות של אתמול מחמת ספיקא דיומא ושל היום - נמצא שלג' קרואים ראשונים קורין בקרבן של יום אחד, ולרביעי קורים בקרבנות של שני ימים.
שבטיישראל כתב:חוץ מזה שרבותיו של רש"י הרי התגוררו בחו"ל ועצם דבריהם מיוסדים על מנהג חו"ל שיש בה משום ספיקא דיומא וממ"נ יש צורך לקרות הקרבנות של 2 ימים (היום ואתמול) ולא נחלקו בזה כי אם בסדר קריאת הג' ראשונות, אבל בא"י שאין ספיקא דיומא ולעולם אין צורך לקרות יותר מהקרבנות של אותו יום, מסתברא שגם לדעתם אין לשנות ממנהג א"י מתקופת המתני' ואילך (וכמבואר להדיא בתוספתא) לקרות רק בקרבנות של אותו יום - כך שבעצם אין שום ענין להתאים את המהג של חו"ל המיעוד אך ורק לענין הספיקא דיומא של חו"ל לא"י שאין בו משום ספיקא דיומא.
ומ"מ לענין חנוכה אכן אין שום אילוץ לנהוג כדעת המחבר כי אם זה שקיבלו לנהוג בכמה דברים כדעת המחבר.
שומע ומשמיע כתב:אני לא מתעסק כ"כ בתחומים האלו, ולכן אני שואל כשאלת תם.
למה זה כ"כ נורא שהשתנו מנהגים ולא ברור איך.
וכי כל המנהגים הישנים אנחנו יודעים איך הם השתרשו.
ובווודאי גם פעם היה השפעה רבה לשינויים דמוגרפיים ונדודים ביין ארצות וכו'.
כמדומני שמבחינת שמירה על מצוות מעשיות עכ"פ, כולם יסכימו שדורנו לא גרוע מהרבה הרבה דורות לפניו.
ולמה את מנהגיו אי אפשר לקבל כעובדה מוגמרת?
שבטיישראל כתב:משה נטע כתב:שבטיישראל כתב:טל וגשם לפני התפילה הוא מנהג חדש שנוצר ע"י הפרושים בא"י ואין לו מובן כלל.
וכי מאי שנא בין שבעתא דשקלים והחודש הנאמרים באמצע התפילה ושבעתא דטל וגשם ?
הוא ממנהג הספרדים בא"י, ואמנם זה אכן קשה מכיוון שהספרדים אינם אומרים כלל בשקלים והחודש.
או אולי זהו זה, שבטל וגשם שגם למנהג הספרדים אומרים עושים כמוהם ובמה שלא אומרים משאירים כמנהג הישן.
להעיר, שברובא דרובא דקהילות החסידים בא"י השאירו המנהגים ממש כבהונגריה וגאליציא, גם בקהילות הירושלמיות, לפחות ברוב המנהגים.
הספרדים הרי נהגו כן מאחר שנקטו כדעת המחבר שלא להפסיק באמצע התפילה באמירת פיוטים.
משא"כ האשכנזים שמעולם לא קיבלו את דעתו של המחבר בזה ואפ' בא"י, וא"כ מ"ש טל וגשם שרק בזה יקבלו את דעתו של המחבר.
(וכמובן "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" של הספרדים אינו אותו סדר פיוטים כמו שבעתא דטל וגשם להקלירי של האשכנזים).
ויש שביטלו המנהג הישן1 , שחששו להפסק2 , ועוד שיש בתפילות אלו בקשת צרכים האסורה בשלוש ברכות ראשונות3 , והנהיגו לומר סדר תפילות אלו קודם התפלה4 או אחר החזרה 5.
1 אחרונים שבציון 624 ואילך; בתי כנסיות בית מלוא סי' קכד (ד' קכה ב): בימי מוהר"ש קושטא זלה"ה נתבטל המנהג.
2. דבר שמואל ושכנה"ג ושולחן גבוה דלהלן.
3. עי' רב יהודה בברכות לד א וע"ע שמונה עשרה. דבר שמואל וטוב עין דלהלן.
4. שכנה"ג שם: המנהג הנכון; שו"ת דבר שמואל (אבוהב) סי' קמט: בקהילות אר"י וסביבותיה ומקצת ערי איטליה; דברי יוסף (אירגאס) סו"ס ה: רבנן קשישאי של העיר הזאת (ליוורנו) ביטלו המנהג וכו' והנהיגו לאומרם קודם המוסף; סידור תפילת ישרים ונציה תקמ ד' קה א מר"מ זכות: נוהגים בכל איטליה ובכל מערב וכו' וכן ראוי לעשות; טוב עין שם ובשם ר"ד קורדינאלי: חדשים מקרוב באו, ושהוא בכלל דברי שו"ע או"ח סי' קיב; כתר שם טוב שם ח"א מנהג כמה מקהילות הספרדים. וכ"ה מנהג תימן עי' תכלאל עץ חיים למהרי"ץ במקומו ומנהג קהילות הפרושים בא"י, עי' ס' ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי עמ' יט והר צבי ח"א סי' נה: מנהג זה נתייסד מתחילת ישוב האשכנזי בירושלים, וזה השולחן ח"ג עמ' כא
5 הרמ"ז שם: מנהג א"י; שלחן גבוה שם ס"ק יד: חדשים מקרוב באו וכו' והוא המנהג הנכון.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים