פרי יהושע כתב:"הוא מטיב לכל" אינו קשה כ"כ, כי יתכן שאנחנו מתייחסים לטובה באמת, והרי פשיטא שהתכלית היא הטובה שתהיה לכל באי העולם, שהלא לשם זה נברא העולם, וגם עונש הוא כפי הנראה הטבה, עכ"פ קושיא יותר פשוטה ומוכחת אפשר להקשות מ"תמיד לא חסר לנו", ומה יהיה עם משהו בשואה כמעט גווע ברעב איך יאמר כך, וכן איך יאמר "ומפרנס לכל" כאשר רואה אנשים מסביבו גוועים ברעב, ומזמן היה קשה לי ולא מצאתי עדין מענה מניח את הדעת.
הרוצה להחכים כתב: ותלוי במחלוקת חסידים-מתנגדים.
הרוצה להחכים כתב:מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה.
הרוצה להחכים כתב:החסידים טוענים שביאור דברי הגמרא שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים הוא שהקב"ה משגיח על כל פרט ופרט ודואג שיגיע למזונו ושלא יהא רעב, ואם חם לתולעת הוא פועל שהעלה יפול כדי שיהא לה למגן וצינה. והמתנגדים טענו שמכתבי הראשונים עולה שעל בעלי החיים אין השגחה פרטית כי אם השגחה כללית. דהיינו שהקב"ה ברא את מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה, והג'ירפים נלחמים בינם לבין עצמם את מלחמת הקיום מי יזכה בנתח הגדול יותר ומי ימות ברעב.
פרי יהושע כתב:הרוצה להחכים כתב:החסידים טוענים שביאור דברי הגמרא שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים הוא שהקב"ה משגיח על כל פרט ופרט ודואג שיגיע למזונו ושלא יהא רעב, ואם חם לתולעת הוא פועל שהעלה יפול כדי שיהא לה למגן וצינה. והמתנגדים טענו שמכתבי הראשונים עולה שעל בעלי החיים אין השגחה פרטית כי אם השגחה כללית. דהיינו שהקב"ה ברא את מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה, והג'ירפים נלחמים בינם לבין עצמם את מלחמת הקיום מי יזכה בנתח הגדול יותר ומי ימות ברעב.
נו נו, כבר ברא' הרמב"ן הרמב"ן וכן ברחמ"ל מוזכר שאין השגחה פרטית על חיות אלא השגחה על המין שלא יכחד, מביאים כמדומה זוהר שמשמע ממנו אחרת.
טעם זקנים כתב:כותרת כפרנית.
מה זה האמנם?
וודאי שכן.
יש לך שאלות, בסדר גמור. אבל מה האמנם?
חס ושלום. הוא הטיב הוא מטיב והוא ייטיב.
הרואה כתב:לגבי שאלת פותח השרשור,
שאלה עמוקה מאד מאד,
בין השורות קיבלת כאן 3 דעות שסותרות לחלוטין אחת את השניה,
למד רמח"ל.
חבל ששאלה כזו בחינוך החרדי נשאלת רק כאשר "שאלני אדם ולא ידעתי להשיבו".
אדם שלא חשב על השאלה הזו, לענ"ד לא התייחס מעולם אל הקב"ה כאל טוב ומטיב.
הרואה כתב:פרי יהושע כתב:הרוצה להחכים כתב:החסידים טוענים שביאור דברי הגמרא שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים הוא שהקב"ה משגיח על כל פרט ופרט ודואג שיגיע למזונו ושלא יהא רעב, ואם חם לתולעת הוא פועל שהעלה יפול כדי שיהא לה למגן וצינה. והמתנגדים טענו שמכתבי הראשונים עולה שעל בעלי החיים אין השגחה פרטית כי אם השגחה כללית. דהיינו שהקב"ה ברא את מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה, והג'ירפים נלחמים בינם לבין עצמם את מלחמת הקיום מי יזכה בנתח הגדול יותר ומי ימות ברעב.
נו נו, כבר ברא' הרמב"ן הרמב"ן וכן ברחמ"ל מוזכר שאין השגחה פרטית על חיות אלא השגחה על המין שלא יכחד, מביאים כמדומה זוהר שמשמע ממנו אחרת.
הרמח"ל בדרך ה' חלק ב',אומר שעל בע"ח יש רק השגחה כללית. והגר"א בספד"צ אומר שיש השגחה פרטית על פרטי כל מין ומין. ושמעתי מת"ח אחד שהם לא חולקים, ויש השגחה על פרטי כל מין ומין לעניין מה שנצרך לצורך כללות המין, אך לא לצורך פרטי המין.
החסידים אומרים שיש השגחה על פרטי כל מין ומין (הסיפור בשם הבעש"ט על התולעת שנפל עליה עלה וכו') וצ"ב אם יש לכך מקור תורני.
הרואה כתב:החסידים אומרים שיש השגחה על פרטי כל מין ומין (הסיפור בשם הבעש"ט על התולעת שנפל עליה עלה וכו') וצ"ב אם יש לכך מקור תורני.
אמיר כרמי כתב:לגוף העניין אדם מסכן מתגולל ברחוב בחוסר במעש רעב ללחם וצמא למים וכי הוא יוכל לומר שה' מטיב לו ולשקר בנפשו
סגי נהור כתב:אמיר כרמי כתב:לגוף העניין אדם מסכן מתגולל ברחוב בחוסר במעש רעב ללחם וצמא למים וכי הוא יוכל לומר שה' מטיב לו ולשקר בנפשו
אם הוא בדרגת רע"ק הוא יוכל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד, ואם הוא בדרגת נחום איש גמזו הוא יוכל לומר גם זו לטובה.
ואם אינו בדרגתם, אזי ההבדל הוא כמובן רק ביכולת 'לחיות' את הדברים ולהפנים אותם באמת, ומתוך זה לקבל את הרעה בשמחה כשם שהוא מקבל את הטובה, שבזה אנו כמובן רחוקים מאד ממדרגתם, אבל לא בעצם הידיעה והאמונה.
לשון אחר: אם מדובר בקושיא שכלית, הרי שום אין הבדל בין האיש המסכן המתגולל ברחוב לעשיר העיירה, ושניהם יכולים להקשות את הקושיא בביהמ"ד באותה מדה... אלא מאי, בשכל באמת אין מקום לקושיא, אחר שאנו מבינים שהטוב של הקב"ה נעלה ושלם לאין שיעור מהטוב המוגבל שאנו יכולים להשיג ולהבין. אולם אף שקושיא אינה, קושי ישנו. והקושי אינו בשכל אלא בהרגשת האדם. ועל זה אנו מתפללים ומבקשים שלא נבוא לידי נסיון ושנקבל מידו יתברך הכל בטוב הנראה והנגלה.
אמיר כרמי כתב:יוצא שלתולעת יש השגחה שיהיה לה צל כשהיא צריכה(טוב בלתי נתפס לכאורה) ולאדם הבר דעת המצב הוא שהוא צריך להגיד לעצמו זה רע אך לטובה?!
סגי נהור כתב:הרואה כתב:החסידים אומרים שיש השגחה על פרטי כל מין ומין (הסיפור בשם הבעש"ט על התולעת שנפל עליה עלה וכו') וצ"ב אם יש לכך מקור תורני.
"מקור תורני" (....) תמצא בגמרא חולין סג, א ובירושלמי שביעית פ"ט ה"א (וכן הוא בב"ר פע"ט, ו).
כי הפילוסופים סבורים שאינו יתעלה משקיף אלא על דבר גדול עצום, אבל על דבר פעוט אינו משקיף, ואנחנו מקהלות ישראל סוברים ברור היפך זה, ושה' יתעלה לא יבצר ממנו דבר לא בשמים ולא בארץ, עד שהוא יודע שריצת הנמלה השחורה על האבן השחורה בלילות האפלה. לא כפי שסובר זולתינו שהוא הפקיר את זה מחמת שפלותו.
ע. התשבי כתב:זה בנוגע לידיעה (ולכאורה גם המתנגדים הסכימו ע"ז). החידוש של הבעש"ט היה בענין ההשגחה.
עיקרים מ"ד פ"ז כתב:בהכרח להיות ידיעתו מקפת בכל הנמצא והנעשה בעולם ולא יפלא ממנו כל דבר קטן או גדול, אבל לא ישגיח בהם (בבע"ח) לתת גמול ועונש על כל מעשיהם, אלא שישגיח בפרטיהם במה שהם חלקי הכלל ולשמור המין לא זולת זה.
אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:הרמח"ל בדרך ה' חלק ב',אומר שעל בע"ח יש רק השגחה כללית. והגר"א בספד"צ אומר שיש השגחה פרטית על פרטי כל מין ומין. ושמעתי מת"ח אחד שהם לא חולקים, ויש השגחה על פרטי כל מין ומין לעניין מה שנצרך לצורך כללות המין, אך לא לצורך פרטי המין.
החסידים אומרים שיש השגחה על פרטי כל מין ומין (הסיפור בשם הבעש"ט על התולעת שנפל עליה עלה וכו') וצ"ב אם יש לכך מקור תורני.
לא הבנתי את האופן בו אתה מציג את הדברים. בעצם אתה כותב שגם הגר"א וגם החסידים כתבו אותו דבר. מי שסובר שהגר"א לא אמר את זה הוא הת"ח ששמעת בשמו שקשה לו מדברי הרמח"ל.
פרי יהושע כתב:"הוא מטיב לכל" אינו קשה כ"כ, כי יתכן שאנחנו מתייחסים לטובה באמת, והרי פשיטא שהתכלית היא הטובה שתהיה לכל באי העולם, שהלא לשם זה נברא העולם, וגם עונש הוא כפי הנראה הטבה, עכ"פ קושיא יותר פשוטה ומוכחת אפשר להקשות מ"תמיד לא חסר לנו", ומה יהיה עם משהו בשואה כמעט גווע ברעב איך יאמר כך, וכן איך יאמר "ומפרנס לכל" כאשר רואה אנשים מסביבו גוועים ברעב, ומזמן היה קשה לי ולא מצאתי עדין מענה מניח את הדעת.
לייבעדיג יענקל כתב:הרוצה להחכים כתב:מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה.
זו טעות נושנה. בסוואנה האפריקאית אין כלל עצים גבוהים.
הג'ירף ניזון מעלי עצים גבוהים, והוא מעדיף לרוב עצים מהסוג מימוזה (Mimosa) או עצי שיטה.
עתניאל בן קנז כתב:לייבעדיג יענקל כתב:הרוצה להחכים כתב:מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה.
זו טעות נושנה. בסוואנה האפריקאית אין כלל עצים גבוהים.
מויקיפדיה ערך 'גירף'הג'ירף ניזון מעלי עצים גבוהים, והוא מעדיף לרוב עצים מהסוג מימוזה (Mimosa) או עצי שיטה.
עתניאל בן קנז כתב:לייבעדיג יענקל כתב:הרוצה להחכים כתב:מין הג'ירף כבעל צוואר ארוך כדי שיוכל להגיע לעלווה העליונה.
זו טעות נושנה. בסוואנה האפריקאית אין כלל עצים גבוהים.
מויקיפדיה ערך 'גירף'הג'ירף ניזון מעלי עצים גבוהים, והוא מעדיף לרוב עצים מהסוג מימוזה (Mimosa) או עצי שיטה.
לייבעדיג יענקל כתב:הרואה
תודה רבה על המחמאה המכבדת אותך מאוד. התואיל להבהיר את כוונתך?
ע. התשבי כתב:עיינתי בספר ולא ראיתי שם הוכחה להשגחה.
על ההבדל בין ידיעה להשגחה ראהעיקרים מ"ד פ"ז כתב:בהכרח להיות ידיעתו מקפת בכל הנמצא והנעשה בעולם ולא יפלא ממנו כל דבר קטן או גדול, אבל לא ישגיח בהם (בבע"ח) לתת גמול ועונש על כל מעשיהם, אלא שישגיח בפרטיהם במה שהם חלקי הכלל ולשמור המין לא זולת זה.
בכללות הענין, יש לציין לרשימת "שיטות שונות בהשגחה-פרטית מחכמי ישראל עד הבעש"ט ושיטת הבעש"ט" שנדפסה באגרות קודש. ושם משמע לכאורה שאין מקור קדום לשיטה זו.
איש גלילי כתב:ע. התשבי כתב:עיינתי בספר ולא ראיתי שם הוכחה להשגחה.
על ההבדל בין ידיעה להשגחה ראהעיקרים מ"ד פ"ז כתב:בהכרח להיות ידיעתו מקפת בכל הנמצא והנעשה בעולם ולא יפלא ממנו כל דבר קטן או גדול, אבל לא ישגיח בהם (בבע"ח) לתת גמול ועונש על כל מעשיהם, אלא שישגיח בפרטיהם במה שהם חלקי הכלל ולשמור המין לא זולת זה.
בכללות הענין, יש לציין לרשימת "שיטות שונות בהשגחה-פרטית מחכמי ישראל עד הבעש"ט ושיטת הבעש"ט" שנדפסה באגרות קודש. ושם משמע לכאורה שאין מקור קדום לשיטה זו.
אם ההבדל הוא בעניין שכר ועונש, מה המקור שלדעת הבעש"ט יש שכר ועונש לבעלי חיים וכו'? אם היה אומר כן, זה אכן היה חידוש גדול.
מ"מ לומר שאין שום מקור קדום לשיטה זו זה מוזר בתכלית, כאשר החינוך מביא שיטה כזאת, עם משל העלה, בדיוק כמו בסיפור עם הבעש"ט.
איש גלילי כתב:זה צוטט למעלה בהודעת הרב א' זעירא, ממצוה קסט (שלוח הקן).
סופו של דבר, לצערי לא קבלתי ביאור מספיק למחלוקת בעניין ההשגחה. אם טוענים כאן שכו"ע מודו שה' יודע ומשקיף בכל מעשי העולם, מן הדומם ועד המדבר. מה הגדר של 'השגחה'? אם כמו שפירש הרב ע. התשבי - עניין שכר ועונש, לא מובן מה חידש הבעש"ט, כל זמן שלא מצאתי מקור שהבעש"ט מייחס שכר ועונש לדצ"ח (אמנם יש משמעויות כאלה בחז"ל, אך כבר תירצם יפה הרמב"ן). ואם כמו שאני הבנתי מקדמת דנא - 'גילוי' ההשגחה, גם כן לא מצאתי בדברי הבעש"ט כן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים