מקום שנהגו לעשות פורים שני ימים!

[איש_ספר]

השנה ראיתי בספר המרתק של הרב זולדן (עלה לאוצר בגי' החדשה) את הדברים הבאים

זולדן.png (65.71 KiB) נצפה 15890 פעמים

[איש_ספר]

ונזכרתי במנהג שנהגו המוסתערבים והרומאניוטים לקרוא ויבוא עמלק ולומר עה"נ גם בט"ו.

מעודי חשבתי שזה משום שלדעתם כך ראוי לנהוג בערי הספיקות, אכן האם יתכן שהמנהג מיוסד על מנהג ישן זה לחגוג פורים שני ימים?


רצ"ב על מנהג קהילות הנ"ל מתוך פורים המשולש למז"ה שליט"א

פורים המשולש.PDF

(271.99 KiB) הורד 436 פעמים

בקרוב אעביר לפורום פורים. בנתים כאן שמא אין דורש כבר לפורום עונתי הנ"ל.

[לעומקו של דבר]

לא ידעתי שגם אי"ס במתלהבים מאדון יוסף תבורי המסיק שכל דברי חז"ל שיש יום נפרד וזמנו של זה לא כזמנו של זה, הם הבל, מכיוון שפשטות הפסוק נראית לא כך.
לכאורה אין מה להתלהב ממי שמחליט ללמוד הפסוקים כפשוטם - לא כאשר מדובר על רובד אחר אלא כאשר מדובר כפשוטו על קביעת הדין באלו ימים לחגוג את הפורים - ולא כדברי חז"ל. כמו שאומרים "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו", הצדוקים עלו על הגאונות הזו כבר מזמן.

מכיוון שדרכו של הרידב"ז בלימוד התלמוד אינה דרכו של יוסף תבורי, על כן דברי הרידב"ז הם המחודשים כמובן ולא דברי הפנ"מ וק"ע. ולא כפי שכתב אליצור. בכלל משונה שדבר יסודי כזה של קביעת הימים יניחוהו חז"ל למנהג המקומות. (אמנם צריך לעיין בירושלמי בסוגיא הנ"ל של זמנו של זה לא כזמנו של זה וכו').

[לעומקו של דבר]

דברי רע"ג ועוד, מתפרשים בפשוטו כנגד עמי הארץ שלא מחודד להם דיו אותו דין מחודש שנמצא רק בפורים מכל החגים שבמקום אחד נחגג הפורים ביום זה ובמקום שני ביום אחר.

[אוצר החכמה]

הרידב"ז לא מפרש שבמקומות האלו יש מנהג שהוא ראוי. רק כך מנהגם וקשה לבטלו מהם ולכן שוקלים אם יש במעשה שלהם מצב שהם עוברים איסור כגון בל תוסיף (לכאורה יש גם בעייה עם הברכה שהרי מברכים גם בט"ו אבל זה לא ברור מה סבר הרידב"ז על זה שא"כ איך דימה את זה לדברי התוספות בר"ה הלא בשופר ושאר מצוות אין מברכים שוב וצ"ע בבר"כ) אז מבטלים ואם לא אז לא. אבל לא עלה בדעתו שכוונת הירושלמי שזה מנהג ראוי.

[מכון חכמי ספרד]

ראיתי לפני שנים רבות בטבריה אנשי מעשה מארגנים מנין לקריאת ויבוא עמלק.

[איש_ספר]

לא ידעתי שגם אי"ס במתלהבים מאדון יוסף תבורי המסיק שכל דברי חז"ל שיש יום נפרד וזמנו של זה לא כזמנו של זה, הם הבל, מכיוון שפשטות הפסוק נראית לא כך.
לכאורה אין מה להתלהב ממי שמחליט ללמוד הפסוקים כפשוטם - לא כאשר מדובר על רובד אחר אלא כאשר מדובר כפשוטו על קביעת הדין באלו ימים לחגוג את הפורים - ולא כדברי חז"ל. כמו שאומרים "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו", הצדוקים עלו על הגאונות הזו כבר מזמן.

מכיוון שדרכו של הרידב"ז בלימוד התלמוד אינה דרכו של יוסף תבורי, על כן דברי הרידב"ז הם המחודשים כמובן ולא דברי הפנ"מ וק"ע. ולא כפי שכתב אליצור. בכלל משונה שדבר יסודי כזה של קביעת הימים יניחוהו חז"ל למנהג המקומות. (אמנם צריך לעיין בירושלמי בסוגיא הנ"ל של זמנו של זה לא כזמנו של זה וכו').

הלאה ההתלהמות. ר' יוסף תבורי לא כתב שדברי חז"ל הבל ח"ו. כל שכתב, שאותו מנהג שיש למצוא לו הד בירושלמי (לפי פירושו של רידב"ז) ושכפי הנראה הגאונים הכירוהו ודחוהו, יצא לאותם נוהגים מפשוטי המקראות. וזו הברקה נאה בהחלט. במאמרו של דנציג המצוין שם, נזכרו עוד מדברי גאונים שכותבים בפסקנות שאין לקורא ויבוא ביום השני וכו' וכ"ז מתחבר להשערה שאכן היה מנהג כזה, ונראים דברי רידב"ז יותר מהפ"מ וקה"ע.

[גביר]

אאל"ט, אצל חסידי קרעטשניף [אני מקווה שאני מאיית נכון] , נוהגים לקרוא מגילה גם בשושן פורים אחר הצהריים, לא מדין מסופקות [לע"ע, ככל הידוע לי, רחובות אליבא דכו"ע אינה מסופקת] אלא בגדר מנהג של החסידות.

[לעומקו של דבר]

הלאה ההתלהמות. ר' יוסף תבורי לא כתב שדברי חז"ל הבל ח"ו. כל שכתב, שאותו מנהג שיש למצוא לו הד בירושלמי (לפי פירושו של רידב"ז) ושכפי הנראה הגאונים הכירוהו ודחוהו, יצא לאותם נוהגים מפשוטי המקראות. וזו הברקה נאה בהחלט. במאמרו של דנציג המצוין שם, נזכרו עוד מדברי גאונים שכותבים בפסקנות שאין לקורא ויבוא ביום השני וכו' וכ"ז מתחבר להשערה שאכן היה מנהג כזה, ונראים דברי רידב"ז יותר מהפ"מ וקה"ע.

בסדר בלי התלהמות. אם זו כוונת תבורי אשריו.
זה גם דפוק מצד אחר, שבירושלמי יש להיפך מהפסוק, כי בירושלמי - עיי"ש - מבואר שדווקא בכרכים היו שעשו יומיים (לפי הרידב"ז. לפי פנ"מ וק"ע כרכים המסופקים). בהנחה שהיה מנהג גם בפרזים לעשות יומיים, כל המו"מ בירושלמי היה נופל, כי כל הדיון שם הוא ביחס לכרכים שיכולים לעשות גם בי"ד עכ"פ בדיעבד, ואם גם פרזים היו קוראים בט"ו היה נופל כל הדיון. ע"כ רואים שהירושלמי ודאי הזכיר רק מנהג של כרכים דווקא ולא של פרזים. עיי"ש בירושלמי.

[לעומקו של דבר]

הרידב"ז לא מפרש שבמקומות האלו יש מנהג שהוא ראוי. רק כך מנהגם וקשה לבטלו מהם ולכן שוקלים אם יש במעשה שלהם מצב שהם עוברים איסור כגון בל תוסיף (לכאורה יש גם בעייה עם הברכה שהרי מברכים גם בט"ו אבל זה לא ברור מה סבר הרידב"ז על זה שא"כ איך דימה את זה לדברי התוספות בר"ה הלא בשופר ושאר מצוות אין מברכים שוב וצ"ע בבר"כ) אז מבטלים ואם לא אז לא. אבל לא עלה בדעתו שכוונת הירושלמי שזה מנהג ראוי.

פשוט למעיין ברידב"ז שמדובר שהיו מברכים באחד מהימים. ולא בשניהם. כי אחרת היה על הרידב"ז להעיר מזה. שהרי אם יש חשש בל תוסיף כל שכן שיש חשש ברכה לבטלה.

ופשוט שכמו שכתבת, שהרידב"ז גם אינו סובר שהירושלמי כיבד מנהג כזה, אלא רק שהברייתא מחדשת שבקריאת המגילה פעמיים אין דין בל תוסיף. ועל כן אין איסור במנהג. עיי"ש בדבריו.

[לעומקו של דבר]

אגב פשוטו של מקרא, אנוכי אינני מייבין גדול בענין זה (או בשאר עניינים), אבל שמא ייטיבו להסביר לי איך ניתן להסיק מפשוטו של מקרא שבפרזים יש פורים גם בט"ו:

בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה: {יח} (והיהודיים) וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה: {יט} עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ: {כ} וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: {כא} לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה: {כב} כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

אמנם ניתן לפלפל (מיסוד הרמב"ן הידוע) שבשנה הראשונה נהגו רק בפרזים, ורק מרדכי כתב שיעשו בפרזים (ובמוקפים) יומיים, אבל איך זה נכנס בפשוטו של מקרא כאשר כתוב "הפרזים עושים את יום ארבעה עשר" לשון הווה (והמגילה נכתבה אחרי אגרות מרדכי), ואח"כ כתוב "ויכתוב מרדכי את כל הדברים האלה".
הקיצור, פשוטו של מקרא זה לא.

ועכשיו סדר בסלט: לפי פירוש הרדב"ז בירושלמי היו מבני הכרכים ורק מבני הכרכים שקוראים מגילה יומיים. בפשטות כוונתו שאין במנהג מעלה, אלא אין בו חשש משום איסור בל תוסיף (וכנראה גם לא בירכו פעמיים). לפי פירושו מוכרחים לומר שלא היה מנהג כזה כלל בפרזים.
מפשוטו של מקרא ניתן להסיק שבני הכרכים קוראים יומיים. (והאמת, שהמקרא לא יוצא "פשוט" בין כה וכה. כי בתחילה מפורש פרזים ואח"כ סתום בלי לציין פרזים ומוקפים. אז איך שלא יהיה צריך להכניס הסברים בדבריו. וכמבואר בגמ' ריש מגילה שהתחבטה בפירוש הפסוק).
רב עמרם גאון מדגיש שגם בני הפרזים וגם בני המוקפים אסור להם לקרוא יומיים.
בהנחה שהיו מקומות שקראו ויבוא עמלק ביום זה, ייתכן שסברו שמכיוון שסוף סוף לגבי שמחה ואיסור מספד יום זה נחשב ליום פורים, יש להחשיבו כך גם לגבי קריאת התורה.

[בברכה המשולשת]

ראיתי שיש על זה (על יומיים פורים במהות, לא על המנהג למעשה)מאמר באסיף ד

[הוגה ומעיין]

אם יש ראיה מפשוטו של מקרא, הרי היא לארצות הקרובות והרחוקות - מן הסתם ערי הפרזים.

וכך גם המשמעות של דברי רב עמרם גאון, שבא לשלול מנהג קריאה בפרזים בב' הימים.

וזה לא קשור לירושלמי, וכפי שהעירו, שמדבר בכרכים.

ועל כן נראה להציע שישנו מקור אחר למנהג הקריאה בב' הימים בפרזים דווקא - זהו מנהג קראי. וכדברי סלמון בן ירוחים שחיק טמיא על רס"ג:

שנן הפיתומי כחרב לשונו
להמשיל משלים במגלת אסתר בפשרונו
בעבור שני ימים טובים לשמרם כרצונו
וה' לא רצה מהתלותיו ויראה קלונו
תעה באמרו כי יושבי פרזות וחצרים
מחליפים לשוכני חומות ומבצרים
ושכח כי מרדכי כתב אל כל היהודים והגרים
לקים עליהם כאחד שני ימי הפורים.

דומה שמילים נוספות מיותרות...

[ישראל אליהו]

אבל הם קוראים יום אחד ללא ברכה.

[לייבעדיג יענקל]

הם קוראים את המגילה ג"פ, בלילה וביום הראשון ובבוקר היום השני. עי' ביריעות שלמה המצ"ב.
גם לגבי הברכה לא דייקת. ראה במצ"ב את מנהגם.

[לעומקו של דבר]

אם יש ראיה מפשוטו של מקרא, הרי היא לארצות הקרובות והרחוקות - מן הסתם ערי הפרזים.

הבעיה שיש בפשוטו של מקרא סתירה. כפי שהערתי לעיל.

[לייבעדיג יענקל]

עוד ענין מפליא בקשר לפורים והקראים.
במסכת סופרים (פי"ד הט"ז) איתא

ונהגו העם לאומרה במוצאי שבתות של אדר, עד שיעברו חמשה עשר ימים באדר; ומיקרי היכי קרו, בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד, עד בלילה ההוא, ובמוצאי שבת שנייה קורין מן בלילה ההוא, עד ודובר שלום לכל זרעו.

והנה מצאתי עתה שכך נהגו הקראים בעבר (הלא רחוק, ככה"נ).

[בברכה המשולשת]

כמדומני, שיש עוד מנהגים של קהילות ישראל (בייחוד מנהגי א"י) שהקראים אימצו לעצמם ושמרו עליהם

[פרי יהושע]

ונזכרתי במנהג שנהגו המוסתערבים והרומאניוטים לקרוא ויבוא עמלק ולומר עה"נ גם בט"ו.

מעודי חשבתי שזה משום שלדעתם כך ראוי לנהוג בערי הספיקות, אכן האם יתכן שהמנהג מיוסד על מנהג ישן זה לחגוג פורים שני ימים?


רצ"ב על מנהג קהילות הנ"ל מתוך פורים המשולש למז"ה שליט"א

פורים המשולש.PDF

בקרוב אעביר לפורום פורים. בנתים כאן שמא אין דורש כבר לפורום עונתי הנ"ל.

הפירוש של פרשני הירו' המקובלים שמדובר על ערי הספיקות לכא' קשה לפי מרא דירו' רבי יוחנן שקרא בערי הספיקות רק בט"ו כמבואר שם בה"א וצ"ת.

[לעומקו של דבר]

/quote]
הפירוש של פרשני הירו' המקובלים שמדובר על ערי הספיקות לכא' קשה לפי מרא דירו' רבי יוחנן שקרא בערי הספיקות רק בט"ו כמבואר שם בה"א וצ"ת.

אולי לכן רק "מקום שנהגו".

[יוצא פוניבז']

יש לציין למה שנשאל הרמב"ם (פאר הדור סי' קה) על מנהג צור לקרוא המגילה בברכה ב' ימים.

[טברייני]

זה ממש מארידיג מש"כ הרב לייבעדיג!

והלא הקראים אינם מאמינים כי אם בתורה שבכתב, ומנין להם מגילת אסתר שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה?????

[טברייני]

ראיתי לפני שנים רבות בטבריה אנשי מעשה מארגנים מנין לקריאת ויבוא עמלק.

לכאורה אין להביא ראיה מטבריה לשאר ערים המסופקות, דהרי טבריה היא ספק בדין ולא במציאות כנודע.

[יושב סתר]

אאל"ט, אצל חסידי קרעטשניף [אני מקווה שאני מאיית נכון] , נוהגים לקרוא מגילה גם בשושן פורים אחר הצהריים, לא מדין מסופקות [לע"ע, ככל הידוע לי, רחובות אליבא דכו"ע אינה מסופקת] אלא בגדר מנהג של החסידות.

זה בסדר, בפסח שני יש שם טיש ליל הסדר עם הגדה מרור וד' כוסות, כך שזה ריטואל קבוע לכל חג שהוא

[גביר]

זה ממש מארידיג מש"כ הרב לייבעדיג!

והלא הקראים אינם מאמינים כי אם בתורה שבכתב, ומנין להם מגילת אסתר שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה?????

הקראים, בניגוד לשומרונים, מאמינים בכל הכ"ד ספרים.

[עלידוקר]

כמדומני שזה היה מנהג נפוץ בארץ ישראל מתקופת התנאים עד למאה ה14 לפחות גם במוקפים. בפרזים נהגו כן בכל מקום עד לייסוד פתח תקוה.
1. רואים את זה בכמעט כל מקור מהגניזה קהירית שפליישר הביא.
2 הרמב"ם נשאל על מנהג צור לקרוא בברכה בשני הימים. צור הוא חשוב כי ישיבת א"י (המשך הסנהדרין) עברה לשמה בשנת ד' תת"כ .
3. הכפתור ורח מביא שכך נהגו בירושלים עצמה.

[איש_ספר]

שמעתי מסבי זצ"ל שבספר סדה"י (שהיה מן הספרים הרגילים אצלו) כתוב בסוף סדר הפורים, שנהגו להתפלל בפורים מנחה גדולה ולאכול הסעודה כשעוד היום גדול כדי שיעלה בידם ללכת לבית הכנסת ולהספיק תפילה וקריאת המגילה. ובהרבה דפוסים, מתוך שלא הבינו מה ענין קריאת המגילה לליל ט"ו, שיבשו הספר וכתבו במקום קריאת המגילה, קריאת שמע.

[מה שנכון נכון]

הנה סדה"י דפו"ר (וכ"ה בחלק מהדפוסים הבאים).

סדר היום.PNG (119.9 KiB) נצפה 12657 פעמים

אך יש להעיר דלכאו' מהמשך הלשון "כדי שלא יאמר (בדפוסים מאוחרים תקנו 'יאחר'. ואולי צ"ל: כדי שיאמר. האם זה סיוע שבנוסח דפו"ר מצויות טעויות? אך יל"פ: שלא יתעכב עד כדי שלא יאמר) ק"ש ותפלה" נראה קצת שאכן כוונתו להזהיר על ק"ש. וי"ל.

---

שו"ר ביד נתן לרב אוטנר:

יד נתן ב, כא.PNG (13.27 KiB) נצפה 12657 פעמים

2.PNG (24.05 KiB) נצפה 12657 פעמים

[יוצא פוניבז']

יש שפסקו זאת להלכה!

בסידור יעב"ץ:

מקום שנהגו לקרותה בשניהן, מ"מ קורין, עלח"ש. (=עי' לחם שמים, מגילה רפ"ב)

ואולי זה גם שורש מנהג ירושלים המובא בכפו"פ לקרוא יומיים אף שאין חולק על כך שהיא מוקפת.

[אחרון התלמידים]

ב"ה
תמוה בעיני שנותנים כאן במה לקראים, א"צ להסביר כמה מכוער הדבר.
בשם האריז"ל אמר על הנסים יומיים (בסברא הדבר מובן מאוד), ושמא בצפת שאני. אבל משמע בדברי המהרח"ו שסבר שיש לומר יומיים.

[יוצא פוניבז']

בשם האריז"ל אמר על הנסים יומיים (בסברא הדבר מובן מאוד), ושמא בצפת שאני. אבל משמע בדברי המהרח"ו שסבר שיש לומר יומיים.

להיפך. ומ"מ אין עניינו שייך לכאן.

הגהת מהרשו בשעהכ.JPG (38.19 KiB) נצפה 12095 פעמים

[דרומי]

למיטב זכרוני בעל המנח"א ממונקאטש נהג לומר 'ועל הנסים' גם בט"ו

[אחרון התלמידים]

בשם האריז"ל אמר על הנסים יומיים (בסברא הדבר מובן מאוד), ושמא בצפת שאני. אבל משמע בדברי המהרח"ו שסבר שיש לומר יומיים.

להיפך. ומ"מ אין עניינו שייך לכאן.

הגהת מהרשו בשעהכ.JPG

בס"ד
כבודו צודק: יישר כח שהעמידני על טעותי.
ביביע אומר מביא את השיטות:
חלק ט - אורח חיים סימן עה
ו) והנה בב"י (סי' תרצג) הביא מ"ש בארחות חיים (בהל' תפלת פורים אות לב), שאסור (לבני הפרזים) לומר על הנסים בט"ו. וכתב ע"ז מרן הב"י, ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים. וכתב ע"ז הגאון יעב"ץ במו"ק, ובאמת דאנא אמינא לה אף בט"ו, ואי איישר חילי אקבעיניה להלכתא, ואמאי לא, הא קבלינן עלן יום ט"ו כיום טוב, כדאיתא במגילת תענית, ולא נצרכה אלא לאסור של זה בזה (מגילה ה ב). וכ"ש דמשום ספיקא דיומא מיבעי לן למימריה, שאין טעם ברור שלא לנהוג בפורים ספקא דיומא, אלא משום שהוא יום טוב דדבריהם, אך דיינו להקל בקריאת מגילה, משום טירחא דצבורא, משא"כ בהזכרת על הנסים. ע"ש. [וע"ע בשו"ת הרדב"ז ח"א (ס"ס תקח), שכתב בדין בני כרכים שחל ט"ו באדר בשבת, שהאומר על הנסים בשני הימים לא הפסיד, דקושטא הוא שבשני הימים נעשו להם נסים ונפלאות, כמו שמבואר במגילת אסתר. ע"ש. אמנם ראיתי להרב ערך השלחן (סי' תרצג סק"ג), שהביא דברי הרדב"ז הנ"ל, וכתב, ומשמע שבני י"ד שאמרו על הנסים בט"ו חוזרים, דהא לא נעשה להם בו נס. ע"כ. ואין דבריו מוכרחים, שי"ל דבדיעבד מיהא בן י"ד שאמרו בט"ו אינו חוזר, שעכ"פ נעשה בו ג"כ נס לישראל. ועוד דלא גרע ממ"ש מרן בש"ע (ס"ס קח), הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה לא הוי הפסק, ואף על פי שהרב שיורי כנה"ג (ס"ס קח) כתב דהיינו דוקא בתפלת התשלומין, ולא בעיקר התפלה, וכן הסכים בברכי יוסף (סי' קח סק"י). וכ"כ השואל ומשיב רביעאה (ח"ב סי' קה). ובשו"ת קרית חנה דוד ח"א (חאו"ח סי' קכא). ע"ש. אולם המאמר מרדכי (סי' קח ס"ק טז) דחה דברי השיורי כנה"ג, והעלה שדעת מרן דבכל גווני לא הוי הפסק. ע"ש. ומרן החיד"א גופיה הדר תבריה לגזיזיה בשו"ת יוסף אומץ (סי' ח) שכתב שמדברי הלבוש והט"ז והמג"א מוכח להדיא דהאי דינא דמרן הש"ע (ס"ס קח) מיירי גם בתפלה העקרית הבאה בזמנה, ושכן מוכח גם מדברי מהריק"ש בהגהותיו, וכן יש להכריע מדברי מרן הבית יוסף (סי' תרצג). ע"ש. וכ"ש כאן שעכ"פ יש שייכות לאמירת על הנסים גם בט"ו. וכן ראיתי להרב נהר שלום (סי' תרצג סק"ג) שכתב שאפילו לפי מה שחילקו האחרונים בין תפלת תשלומין לתפלה העקרית, כאן שיש שייכות לשמחת פורים אף בט"ו לבני הפרזים, ואינו דובר שקר בתפלתו, דקושטא קאי שנעשה בו נסים לישראל ביום ההוא ראוי לסמוך בדיעבד על מרן ז"ל, דס"ל שאף לכתחלה אין בו סרך איסור. ע"כ. וכ"כ הברכי יוסף עצמו (בסי' תרצג סק"ב) דבדיעבד מיהא סמכינן על מרן דסב"ל. ע"ש. ומצאתי בספר אהלי יצחק בונאן (דף קעג סע"ב) שכתב, שדיבר פנים בפנים על זה עם הגאון בעל ערך השלחן, והעלה ג"כ שאין שום הכרח לומר שבן י"ד שאמר עה"נ בט"ו שחוזר בדיעבד. וכמ"ש העה"ש בעצמו שם בשם הרב בית דוד (סי' תפט) דלא הוי הפסק, ואינו חוזר. ע"ש. ואף על פי שהב"ח והפר"ח כתבו שחוזר, מ"מ הט"ז חלק ע"ז וכתב שא"צ לחזור. וכ"פ המג"א. ועוד אחרונים. וכמ"ש ג"כ המשנה ברורה והכף החיים. ע"ש. ובודאי שעכ"פ במקום שנהגו לומר על הנסים בשני הימים במקומות המסופקים אם היו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, שלא ישנו מנהגם. וכמש"כ בספר הליכות עולם ח"א (עמוד רלא). וכן נהגו בעה"ק צפת ת"ו, כמ"ש בתיקון יששכר (דף ס סע"א). ע"ש. וכן ראיתי להרב שלחן גבוה (סי' תרצג סק"ה) שכתב, שבמקום שנהגו לומר על הנסים בתפלה בט"ו, במקומות המסופקים, אין להפליא עליהם, מאחר שכן היא דעת מרן הב"י, ומנהג ישראל תורה הוא. ע"ש. והלום ראיתי להגאון ממונקאטש בנימוקי א"ח (סי' תרצג) שהביא דברי הגאון יעב"ץ דשפיר י"ל על הנסים גם בט"ו, וכן שמע שהרב הקדוש מקאמרנא בעל היכל הברכה היה אומר על הנסים בתפלה גם בט"ו. וכן נהגו כמה צדיקים, קדושים אשר בארץ המה. ומ"ש בשער הכוונות שרבינו האר"י לא היה אומר על הנסים בט"ו, מ"מ לא כתב שצריך לנהוג כן. ושו"ר בדרשות מהרי"ל הל' פורים שכתב לומר על הנסים גם ביום ט"ו וכו'. ע"ש. אבל בשו"ת דברי יציב (חאו"ח סי' רצט) דחה הראיה ממהרי"ל, ושאותם צדיקים שהיו אומרים בט"ו על הנסים, לגרמייהו הוא דעבדי, ואין לנהוג כן. ושכן מבואר בשאלתות (ויקהל סי' סז), ובסידור רב עמרם גאון (סי' עד), שבני הפרזים אין להם לומר על הנסים אלא ביום י"ד בלבד. והעלה שלא לומר על הנסים בט"ו, שאם יפסיקו לומר על הנסים בתפלה יבאו לטעות שזהו משום ספקא דיומא כמו יום טוב שני של גליות, ויכשלו לקרות המגילה בברכה, וגם יש בזה משום ולא יעבור, ולכן שב ואל תעשה עדיף. ואין לשנות ממה שנפסק להלכה בש"ע. ע"ש].

[מעט דבש]

עוד ענין מפליא בקשר לפורים והקראים.
במסכת סופרים (פי"ד הט"ז) איתא

ונהגו העם לאומרה במוצאי שבתות של אדר, עד שיעברו חמשה עשר ימים באדר; ומיקרי היכי קרו, בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד, עד בלילה ההוא, ובמוצאי שבת שנייה קורין מן בלילה ההוא, עד ודובר שלום לכל זרעו.

והנה מצאתי עתה שכך נהגו הקראים בעבר (הלא רחוק, ככה"נ).

על מנהג זה, ראה מאמר כאן:
viewtopic.php?p=436886#p436886