אולם באור זרוע חלק א סי' מג כתוב:
והכי איתא במסכת סופרים: וגומרין את הלל כל שמנת ימי חנוכה. בג' פרקים הראשונים אין מסיחין, ואין צריך לומר לשאול, ובשנים אחרונים שואלין מפני הכבוד ומפני היראה. ג' ראשונים: הללו עבדי ה'. בצאת ישראל. אהבתי. שתים אחרונים: הללו את ה'. מן המצר.
וכן כתב ר"ד אבודרהם בסדר ראש חודש:
ואלו הן הפרקים: הללויה הללו עבדי ה'. בצאת ישראל. לא לנו. אהבתי. הללו את ה' כל גוים. מן המצר. והחכם ר' דוד קמחי ז"ל כתב: מן המצר אינו תחלת המזמור, אלא תחלת המזמור הוא מהודו לה' כי טוב שהוא קודם מן המצר.
במקור הדברים, מסכת שמחות פרק כ, מובא (בנדפס, וכן במהדורת היגר):
ואילו הן שלשה ראשונים: הללו עבדי י"י. בצאת ישראל. אהבתי. שנים האחרונים: הללו את י"י. הודו לי"י.
וכן העתיקו כמה ראשונים.
ובתוספות פסחים קיז ע"א:
ולפי זה אנו צריכין לומר בו הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' וגו' שלמעלה מזה אינו תחלת המזמור דלא יתכן שיהיה המזמור שני פסוקים.
האם מישהו יכול להחכימני בנושא חלוקת מזמורים קיז-קיח?