מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חלוקת המזמורים קיז-קיח

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
קאצ'קלה
הודעות: 1543
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ו' אפריל 21, 2017 9:00 am

בחלוקת ספר תהלים רואים ש'מן המצר' אינו מזמור חדש, כי אם המשך למזמור 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'. הכל במזמור קיח. ואילו במזמור קיז 'הללו את ה' כל גוים' ישנם רק שני פסוקים.
אולם באור זרוע חלק א סי' מג כתוב:
והכי איתא במסכת סופרים: וגומרין את הלל כל שמנת ימי חנוכה. בג' פרקים הראשונים אין מסיחין, ואין צריך לומר לשאול, ובשנים אחרונים שואלין מפני הכבוד ומפני היראה. ג' ראשונים: הללו עבדי ה'. בצאת ישראל. אהבתי. שתים אחרונים: הללו את ה'. מן המצר.

וכן כתב ר"ד אבודרהם בסדר ראש חודש:
ואלו הן הפרקים: הללויה הללו עבדי ה'. בצאת ישראל. לא לנו. אהבתי. הללו את ה' כל גוים. מן המצר. והחכם ר' דוד קמחי ז"ל כתב: מן המצר אינו תחלת המזמור, אלא תחלת המזמור הוא מהודו לה' כי טוב שהוא קודם מן המצר.

במקור הדברים, מסכת שמחות פרק כ, מובא (בנדפס, וכן במהדורת היגר):
ואילו הן שלשה ראשונים: הללו עבדי י"י. בצאת ישראל. אהבתי. שנים האחרונים: הללו את י"י. הודו לי"י.

וכן העתיקו כמה ראשונים.
ובתוספות פסחים קיז ע"א:
ולפי זה אנו צריכין לומר בו הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' וגו' שלמעלה מזה אינו תחלת המזמור דלא יתכן שיהיה המזמור שני פסוקים.

האם מישהו יכול להחכימני בנושא חלוקת מזמורים קיז-קיח?

קאצ'קלה
הודעות: 1543
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ו' אפריל 21, 2017 9:06 am

באשכול ששמו 'ילקוט המכירי' כתב הרב ושא נס:
החלוקה השונה בכ"י אוקספורד של המכירי לתהלים היא ממזמור קי"ח.
את מזמור קיח בחלוקה הרגילה הוא מפצל לשני מזמורים (פסוק מן המיצר מתחיל מזמור קיט), ומשם עד הסוף יש הבדל של מזמור אחד.

מרן המשגיח
הודעות: 269
הצטרף: ד' פברואר 05, 2014 9:53 pm

Re: חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי מרן המשגיח » ו' אפריל 21, 2017 9:40 am

ידוע שספר תהלים צריך להיות נחלק לקמז מזמורים. מבואר בגמרא בברכות שעד פרק קה אין הבדל במספר המזמורים בין חלוקת הפרקים שבידינו לחלוקתם מלבד זה שהגמרא שם אומרת שאשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא.
נמצא א"כ שמפרק קה ואילך יש ב' מקומות שמחולק אצלינו מזמור לב' פרקים. המעיין יראה שרוב הפרקים מתחילים ומסתיימים בצורה ברורה כך שאם לא נאמר כהתוספות בפסחים צ"ע איפה נוכל למצוא עוד שני מקומות לחבר בהם את הפרקים למזמור אחד.

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' דצמבר 11, 2023 1:31 am

האם יש מקום להציע גם שמזמורים קיד-קטו (בצאת ישראל ולא לנו) אחד הם,
(ראיתי מדרשני זמנינו שביארו הטעם שפרקי ההלל מסתיימים כולם בהללויה, ורק הראשון גם מתחיל בהללויה, שהוא כענין ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך. אבל לא נתבאר למה בצאת ישראל אין בו הללויה כלל. ואם כהנ"ל א"ש).

יוצא פוניבז'
הודעות: 2172
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' דצמבר 11, 2023 3:01 am

עושה חדשות כתב:האם יש מקום להציע גם שמזמורים קיד-קטו (בצאת ישראל ולא לנו) אחד הם,
(ראיתי מדרשני זמנינו שביארו הטעם שפרקי ההלל מסתיימים כולם בהללויה, ורק הראשון גם מתחיל בהללויה, שהוא כענין ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך. אבל לא נתבאר למה בצאת ישראל אין בו הללויה כלל. ואם כהנ"ל א"ש).

אכן כ"ה בכתר. וראה גם ברד"ק שם.

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חלוקת המזמורים קיז-קיח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 22, 2023 2:33 pm

שו"ר -
ב'עלי תמר' סוכה פ"ג כתב:ברמב"ם פ"ג מהלכות חנוכה הי"ג, וכן כשהקורא מגיע לראש כל פרק ופרק הן חוזרין ואומרין מה שהוא אומר. כיצד, כשהוא אומר בצאת ישראל ממצרים כל העם חוזרין ואומרין בצאת ישראל ממצרים וכו', וכשהוא אומר אהבתי כי ישמע ד' את קולי תחנוני, כל העם חוזרין ואומרין, אהבתי כי ישמע ד' את קולי תחנוני, וכן כשיאמר הקורא הללו את ד' כל גויים, כל העם חוזרין ואומרין הללו את ד' כל גויים עכ"ל. אבל ד' זכרנו, ומה אשיב, ומן המצר, אף על פי שהם מחולקים בסידורים אינם ראש פרק כמ"ש בתהילים. אכן תימה למה מדלג הרמב"ם על לא לנו, שהוא ראש פרק בתהילים וצריכין ג"כ לענות לא לנו. ועמד ע"ז הגאון רבי אבוש מפפדו"ו בהגהותיו עמק המלך וכתב, ואולי חסרון דפוס הוא. ברם מלבד שבכל הוצאות הרמב"ם ובספרי הרמב"ם כת"י הנוסח כן הוא, הרי קריית הלל בעניית הללויה כפי המנהג שנהגו בזמן המשנה נשמרה אצל אחינו בני תימן עד היום הזה והם חוזרין ואומרין בראש כל פרק ופרק מה שאמר הש"ץ המקריא את ההלל, אולם אינם חוזרין ואומרין לא לנו ה' לא לנו אלא עונים הללויה, ראה בסידור תכלאל ובשאר סידורי תימן. הרי שאינו חסרון דפוס ברמב"ם אלא שבאמת כן הוא שאינם חוזרין ואומרין לא לנו ד' לא לנו, וצ"ב טעמא מאי שהרי הוא ראש פרק.
והנה העירני הרב ר' שלם הלוי שליט"א רב לעדת התימנים פה ת"א, על דברי המנחת שי תהלים קט"ו וז"ל, לא לנו יש ספרים שאין זה התחלת המזמור וכ"כ רד"ק, וכבר דברתי בזה בתחלת הספר. ובפתיחה שם הוא כותב, ואני מצאתי בכמה ספרים בהלל שאין לא לנו התחלת המזמור וכ"כ רד"ק שם עכ"ל, ומעכשיו ברור שדעתו של הרמב"ם ומנהג תימן מבוססים ע"ז שבספר תהלים שלהם אין לא לנו התחלת המזמור. אכן בתוס' דף ל"ח בהתאם לספרים שלנו שלא לנו הוא ראש המזמור, כתבו שיש לענות בראש לא לנו כמו בראש שאר פרקים. ושוב מצאתי במסכת סופרים פ"כ מפורש כן וז"ל, בשלשה פרקים הראשונים אין משיבין ואין צ"ל לשאול, בשנים אחרונים שואלין מפני היראה ומפני הכבוד. ואלו הם הראשונים הללו עבדי ד', בצאת ישראל ממצרים, אהבתי. שנים אחרונים הללו את ד', והודו לד' עכ"ל. הרי מפורש המזמור לא לנו אינו ראש פרק, וכיש ספרים שמביא המנחת שי והרד"ק. שוב ראיתי בסידור ר"ה גאון דף קנ"ג שגם בתהלים שלפניו היה לא לנו מחובר למזמור שלפניו, וראה שם בהערה כ"ה עיין שם.

וראה עוד במצו"ב מאת הרב יצחקי

וכן בגליון 'בסוד עבדיך' הרחיב עוד בחלוקת התהילים לקמ"ז מזמורים, מצו"ב
בסוד עבדיך - ויחי.pdf
(481.22 KiB) הורד 40 פעמים


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים