הערות על ספר פסקי תשובות

לעומקו של דבר

ברים כתב:אני מודע לכך שרוב המבקרים כאן הם ליטאים

פעם הייתה לי תקוה שהפורום התבגר. תמים שכמותי.

ברים · הודעהעל ידי **ברים** » ב' אפריל 24, 2017 8:22 pm

[size=50]גם אני סברתי כן, באשכולות סמוכים התבדיתי. צריך כנראה שיקרו דברים מאד דרסטיים כדי שאנשים יהיו נייטרליים ולא יתחשבו בנתונים הסביבתיים ובהשפעה העקיפה על ''שיטתם הכללית'' [שלא לומר מפ'] בבואם לשפוט.[/size]

ליטוואק פון בודאפעסט

ברים כתב:אני מודע לכך שרוב המבקרים כאן הם ליטאים

שמא קגרים 'אוצר החכמה'

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' אפריל 24, 2017 8:33 pm

חוסר ידיעת הלשון קגרים. הכוונה למבקרים מלשון ביקורת, כלומר אלו שכתבו באשכול זה ביקורת על הספר.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' אפריל 24, 2017 10:55 pm

הרב ברים היקר, בתור אחד שמתעסק כמה שנים בכתיבה, ליקוט ועריכה, יודע אני עד כמה עבודה בסגנון זה של ה'פסקי תשובות' היא מעבודות קשות שבמקדש. לקחת חומר עיוני ולהפכו לנחלת הכלל, מתוך רחבות המוחין והקפת מירב השיטות (ולא להסתפק - כמו מלקטים אחרים - רק בפסקי המשנ"ב או רק בפסקי מרן הב"י וכיו"ב, אלא להשתדל ולהביא את מגוון הדיעות מכל החוגים, וכגון כף החיים / בן איש חי / אור לציון ועוד ועוד...), ובאופן שיהיה פרקטי וקריא וברור לכל יהודי באשר הוא, זו עבודה עצומה.

[קח דוגמא את סימן קסח, דיני פת הבאה בכיסנין. זה כל כך מסובך וקשה להנגיש את זה לציבור. בדידי הוה עובדה שהייתי צריך להכין משהו בנידון זה עבור תלמידות בתיכון ('סמינר'), ומחקתי טיוטות רבות עד שהצלחתי לברך על המוגמר. נעזרתי כמובן בהרבה ספרים, אבל 'פסקי תשובות' היה הכי מוצלח בתחום, למרות שהוא לא היה מושלם (אגב, דוקא דעת שו"ע הרב בסידורו - בסדר ברכות הנהנין - לא מספיק הובהרה ב'פסקי תשובות')].

מאז ומתמיד סברתי ש'לית דין בר נש'. מתוך קריאה באשכול זה מתברר לי שהוא כנראה לא ממש מלאך, וגם לו יש טעויות. נו נו. הטעויות שהציגו פה לא הצליחו להוציא אותי משלוותי. כמדומני שחלק גדול מהכותבים כאן ניזונים מהשקפה מצומצמת וכמו שרמזת ועל כן כל חסרון קטן נהפך בעיניהם לגדול ונטפלו לזוטות ממש ולהשוואת דיוקי לשונות בין 'שבט הלוי' ל'פסקי תשובות' (כאילו היה ה'שבט הלוי' אחד מהראשונים שמדקדקים בלשונם עד להחריד), וחלק אחר מהכותבים כנראה לא מכיר מקרוב את סגנון העבודה הזה ולא יודע עד כמה הוא קשה ומייגע ומצפה לשלימות מקסימלית שהיא פשוט בלתי אפשרית. חלק נוסף של הכותבים חיפשו בספר זה ליקוט של שיטות ראשונים על הש"ס וכנראה בכלל לא הבינו את ייעודו. ועכשיו תקרא שוב את האשכול מתחילתו ותראה הכצעקתה.

ובזה מיציתי פחות או יותר את הגיגיי בנושא זה... ואידך זיל גמור.

ברים · הודעהעל ידי **ברים** » ג' אפריל 25, 2017 1:53 am

סגי נהור כתב:חוסר ידיעת הלשון קגרים. הכוונה למבקרים מלשון ביקורת, כלומר אלו שכתבו באשכול זה ביקורת על הספר.

ייש"כ על ההסבר המתבקש

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ג' אפריל 25, 2017 8:56 am

ברבות השנים, נמחק...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אפריל 25, 2017 11:09 am

אביך שליט"א נוהג כדעת המהרש"ל שהובא במגן אברהם סתע"ג סק"ח ובט"ז שם סק"ד. הט"ז דוחה שיטה זו ולא מקבל אותה להלכה (אם הבנתי נכון). אבל ראיתי מציינים שכן נהגו בלעלוב ובנדבורנה, ועוד.

עכ"פ המשנה ברורה בכלל לא הזכיר שיטה זו וגם בבאר היטב לא הזכיר שיטה זו שהיא נגד פסק דין מפורש של מרן הב"י (והרמ"א שהסכים עמו). ויתכן והיה לו להזכירה לשלימות הענין, אבל אין זה כ"כ פלא שלא הזכירה.

וכשתוציא אתה ספר זכותך להביא את מנהגי אביך וזקניך כמה שתרצה. עכ"פ זקנו של הפסקי תשובות היה כנראה אדם גדול. לא שמעתי עליו הרבה אך מהמעט ששמעתי הבנתי שהיה נחשב בדורו.

לעומקו של דבר

למי שבכל אופן גרר לפה את עניין חסו"מ, אציין את הודעתו הממצה של הרה"ג המצויין העוסק רבות בליקוט וכתיבת מנהגי חסידים, מוהר"ר עתניאל.
ואגב אני רוצה באמת ללקט את כאן את דברי התלמידי חכמים האמיתיים שנמצאים כאן בפורום, ורובם אנשים עם מבינות מיוחדת לסו"ס.

עתניאל בן קנז כתב:צורם לי כל הוויכוח פה.
נראה לי שחלק גדול מהנזעקים להגן על הספר - רואים את הבקורת, כאילו באה לתקוף את הסמכות החסידים לפסוק כמנהגיהם. וכן חלק מהמבקרים תלו את בקורתם על נקודה זו, ובהאשמה שלמרות שהחסידים רשאים לעשות כן, אבל כספר פסקי הלכה הניתן לציבור הרחב, אין לעשות כן, ובוודאי לא כקונטרה למשנה ברורה.

חבל, אכן אלה שני צדדים נכונים שצריכים להידון בפני עצמם בפורום אחר, עד לליבון הענין.

ביחס לפסקי תשובות אין זה שייך כלל.

הטענה העיקרית שצריכה להאמר שוב ושוב, ולהודיע בשער בת רבים - הספר כולו מלא טעויות, מתחילתו ועד סופו. כמעט לא ימצא עמוד, בלא 2-3 טעויות לכל הפחות.

המכירים אותי בפורום, יודעים שהנני שייך לא' הקהילות החסידיות החשובות אשר מנהגי ישראל נר לרגליהם, ואיני חשוד בזלזול במנהגי החסידים, או בהעדפת פסקי המשנה ברורה על גביהם. וגם חושבני שיש גם מקום ללקט את דברי הפוסקים החולקים על משנה ברורה - בהנחה שיש קהילות הנוהגות כן. -- אמנם הנני מעיד שהדבר חמורים הרבה יותר ממה שכתוב כאן. הן לגבי העתקת דברי הפוסקים - שטעיות רבות נובעות מהבנת הנקרא. והן בטעיות בשיקול הדעת, שהוא מצרף דעות שונות שלא פגעו ולא נגעו לאיזה צד מסוים. הן טעיות בסיכום הענינים להכרעת ההלכה. והרבה פעמים זה לא טעות, אלא מתוך אג'נדה מסוימת שהוא נוטה לצד מסוים, שבו נהג 'אא"ז מביאלה' ולכן הוא מנתב את כל הפוסקים לשיטתו. ולפעמים פשוט טעויות 'עם הארציות'. וסתם ציטוטים לא נכונים. ובכלל גיבוב מראה מקומות, זה אולי טוב לספר המפתח, אבל לא להכרעת הדין.
בתחילה ציינתי בגליונות ספרי את הטעיות, בכדי לשלוח למחבר לתקנם. אולם מאחר שראיתי שפשוט אין לדבר סוף, והדבר ממש נעשה בצורה שיטתית, פשוט התייאשתי. והודעתי - לכל מי שהיה מעוניין לשמוע דעתי (וישנם כאלו) - שאסור לסמוך על ספר זה בשום אופן.

איני שולל את המחבר ואת עבודתו. הספר נמצא על שולחני הרבה, והוא די משומש. אבל אך ורק למטרה אחת - כספר מפתח לחפש מראי מקומות העוסקים בנידון. וכאמור, לפעמים מופיע כמו שהוא כותב. לפעמים להיפך (וגם זה שירות, שאני מוצא את המראה מקום שעוסק בזה), ולפעמים זה פשוט טעות - הספר עוסק בענין דומה, והוא סתם תקע אותו. אבל בשום פנים ואופן אין לסמוך על הכרעתו כלל.
[כמובן יש גם מקרים רבים שהוא קולע לאמת, וכותב נכונה - כמובן לפי שיטתו. וכנראה כך הוא ברוב המקרים. אבל עדיין ספר 30% אחוז ממנו הוא מוטעה, אסור לסמוך עליו בשום אופן!!!].

לעומקו של דבר

מה שנכון נכון כתב:זו אכן מצוה חשובה וגדולה לסלק מכשול וטעות בהלכה מרבים הנמשכים אחר הסדור הנאה ולשון הלמודים [הפסקנית] של המחבר, ואינם יודעים במה המדובר. [ואף רבנים ומוצי"ם הנמשכים אחריו כסומא בארובה, כמו שניכר מבין השיטין בשיעוריהם בהלכה ובמו"מ עמהם].
הטעויות בספר רבות מספור, כבדות מנשוא ולא יאמנו ממש, לא ראיתי כהנה לרוע בשום ספר ממחברי זמנינו!
אפשר להשתמש בו כמראה מקום, אך חובה לבדוק בגוף המקורות לפני שמסתמכים עליו.
[אני מדבר רק על הבעיה של צטוט ספרים בצורה מסולפת, יש גם את הבעיות הנכונות והחשובות שכתבו הרבנים אריך ואפרקסתא לעיל].

עדיאל ברויאר כתב:פעם שמעתי ת"ח חשוב מאוד, שיש לו בקיאות גדולה מאוד, והוא אמר בשיעור שצריך להזהר מאי-דיוקים בפסקי תשובות.

אבןטובה כתב:שגיאות מי יבין שייך במקרים מיוחדים אבל לא כשבכל עמוד יש בו דברים שמביא מספרים שכשמעיינים שם נראה ההיפוך ממש מה שכתב זה נקרא זדון ולא שוגג

לעומקו של דבר

שלמה בן חיים כתב:הספר פסקי תשובות ספר מראה מקומות נפלא ונותן אפשרות ללמוד את המשנה ברורה עד פסק ההלכה בנושאים אקטואליים, ולכך כל כך מגינים ומשבחים אותו, הוא באמת עשה עבודה נפלאה וחייבים אנו למחבר זה טובה כפולה ומכופלת.
אך דא עקא, ספר זה היה טוב אילו היה כתוב בכל עמוד באותיות קידוש לבנה 'לא להלכה', ולא רק בהקדמה בקצרה. ההצעה שניתנה כאן בפורום להוציא קונטרס של תיקוני טעויות של הספר, היא אינה הצעה מעשית. גם הרצון להביא כאן כמה מהטעויות שבספר זה ממש מצחיק. כי כל מי שלומד בספר הזה ובודק את המקורות שהביא ולמד את הסוגיא בעיון יודע שיש בספר הזה טעות בכל עמוד ממש, ואינני מגזים. ביניהם טעויות חמורות ממש של הכשלה באיסורים דאורייתא. ולכן כל המצטדקים וטוענים שאין לכתוב על הספר טעות בידם, מצוה לפרסם שהספר הזה הוא לא מדוייק ויש בו טעויות לרוב. ואכתוב את סוג הטעויות שיש בו לפי סדר החומר שלהם.
א. חוסר הבנה של העניין ההלכתי אשר מחמתו כותב נפקא מינות לא נכונות.
ב. מגמתיות של פסק נגד מרן המשנה ברורה, ואף שסומך עצמו על שו"ע הגר"ז ועוד. כל ספר שיש לו מגמתיות הוא ספר פסול, לא יתכן שספר יכתב לכלל ישראל ויש בו מגמתיות של פסק, המגמתיות הזו קיימת גם בדברים שממש אין להם שחר ואף שנפוצו בכמה קהילות באותם קהלות גופא התלמידי חכמים שבהם מנסים לבער מנהגים אלו ולא לחזקם.
ג. הבאת מקורות לא נכונים, פעמים וכתוב שבספר זה וזה כתוב כך וכך וכשתפתח הספר תמצא שלא מיניה ולא מקצתיה.
ד. החלפת שמות הפוסקים, לדוגמא החזון איש התיר, ובספר שלום עלי נפשי [ובכוונה המצאתי שם של ספר בכדי לא לתת ציונים כאן מי גדול ממי] אסר, הרואה אומר אם החזון איש התיר והשלום על נפשי אסר ודאי שמותר כי מי הוא השלום עלי נפשי כנגד החזון איש, אך מה לעשות שהתהפכו היוצרות והחזון איש אסר והשלום עלי נפשי התיר...
ה. טעויות רבות בציון המקורות.

טעויות אלו אינם ענין של אחד או שניים בספר, טעויות אלו שזורות בכל הספר כמעט בכל עמוד. חלקם יותר וחלקם פחות, כך שכל המגינים על הספר כנראה לא עיינו בדברים שהוא מביא.
אילו הספר היה מתתקבל כמראה מרומות מה טוב, אך מה אעשה שעיני ראו ולא זר, שמורה הוראה פסק פסק הלכה, והשומעים אחר שיעורו ביטלו את דבריו כי דבריו הם נגד הפסק שראו בפסקי תשובות...
דרך אגב יש לי הצעה לשעשוע נחמד מאד, כשמוצאים בו טעות בציון המראה מקום אפשר לפעמים לבדוק הלאה והלאה ולמצוא מי הראשון שטעה בזה כך לפעמים יש תאונת שרשרת, ספר אחד הביא בשם ספר אחר דבר לא נכון וממנו העתיק לעוד ספר וממנו לעוד ספר וכו' וכו'. זה שעשוע נחמד לחקור זאת אבל דבר ברור שההלכה נרמסת על ידי ספרים כאלו.

לעומקו של דבר

שש ושמח כתב:ראשית ברצוני להדגיש שאני משתמש מפעם לפעם בס' פסקי תשובות למצוא מ"מ וכדו', ויש לי תועלת ממנו ואני מכיר למחבר טובה ע"כ.
מ"מ, מנו כאן כמה חסרונות בס' הנ"ל, א. טעויות סתם. ב. חוסר הבחנה בחשיבות המקורות. ג. שמוטה לפי "אג'נדה" מסויימת [היינו לא רק שפוסק כך, שזה אולי זכותו אם מבהיר את שיטתו לכל קורא, אלא שמציג זאת כמנהג כל ישראל, או שמביא רק את הפוסקים הסוברים כשיטתו]. - אך יש להוסיף חסרון אחר ולדעתי הוא מהותי מאד, והוא חוסר הירידה לשרשי הדברים ולמקורותיהם הראשונים. ולמשל כשיש מחלוקת בראשונים ונחלקו כמה שותי"ם לפני מאה שנה איך לפסוק, לא יציין כלל לראשונים, אלא רק לשותי"ם הנדחים הנ"ל. כמובן שזה משפיע גם על המשקל המיוחס לכל דעה, וכנ"ל. ואביא כמה דוגמאות לדברי.

(וליקט שם באריכות כו"כ דוגמאות viewtopic.php?f=7&t=30065&start=40#p313954

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. אם היה כותב את דעתו כשאר ספרי הלכה שבמדף, אין עליו טענה. הוא יכול לפסוק כדעתו. אבל כאן הוא התיימר להיות הליקוט בה"א הידיעה של הספרים על הנושא, וחצי דבריו הם לענין. לכן בחצי השני, שיש בה הרבה טעיות וסילופים, הוא מרמה את הציבור שאינם יודעים ההבדל בין החצי הזה להאחר. וזהו טענת רוב המגיבים פה. ומה גם שאינו מתיימר להיות פוסק שבכוחו להכריע בשום דבר.

י. אברהם כתב:בעיני ראיתי את הספר אצל אברך (חסידי) א' בר אוריין
אשר מחשש החזקת ספר שאינו מוגה בביתו
הדביק עליו פתק, עליו כתב שאפשר להשתמש בס' רק למראי מקומות בלבד.

לעומקו של דבר

לעומקו של דבר כתב:ראיתי הספר באיזה עניין אחרי שלמדתי העניין, היה ממש מתחת לכל ביקורת.
אינני רואה טעם כבר בלטרוח ולציין הגרייזין, ולעבור על מה שאמר התנ"א רשב"י "אין אומר בקרו גמל".
רק לזרז למזורזין, שספר פס"ת הוא טעות. ודי בזה. והקובץ שהביאו לעיל ממש"כ ת"ח אחד, זה לא מקומי באותו הסימן, אלא ששם מישהו טרח לעבור ולבדוק לציין (וצ"ע מדברי רשב"י, ואולי י"ל שס"ל שהוכרע כהחולקים שם בחגיגה עיי"ש).

אולי אפשר להבטיח פרס למי שימצא שם עמוד שכתוב כהלכתו?...

מתישהוא כתב:גם אצלי יש את הפסקי תשובות, ואני משתמש בו הרבה לצורך ליקוט מראי מקומות, ובכל זאת אני מסכים עם כל מה שנכתב לעיל אודות השגיאות בספר זה, שרבו מספור.

אלא שעל השגיאות כבר כתבו כאן הרבה, ואין מה להוסיף.
רצוני רק להוסיף נקודה שלא התייחסו אליה עדיין: הרבה פעמים ניתן להבחין שבעל הפסקי תשובות מחמיר סתם, היינו גם כאשר ניתן להקל בפשטות, בכל זאת קשה לו ללכת נגד דעת איזה פוסק, גם כשרבים חולקים עליו וכאשר הסברא נותנת שהצדק עם הרבים. הבעיה היא שאילו היה כותב בצורה פושרת, שיש שכתבו כך וכך ויש שכתבו כך וכך, ולציין את שמם, אזי היה הכל בסדר, אבל כאשר הוא מכריע בעצמו, וכך דרכו בדרך כלל לתת משקל חזק יותר לצד אחד על ידי ביטוי חזק יותר וכיו"ב, אזי אנו נדרשים לכוחו של בעל המחבר הפסקי תשובות, וכנראה שהוא חשש בעצמו מלהקל, כנראה מחמת שלא עיין היטב בעומק הסוגיא, לכן החמיר הרבה, גם במקומות שלא היה צריך להחמיר. וחבל.

נקדש את שמך בעולם כתב:לדעתי, לא כדאי לקחת את הדיון על הספר הנ"ל למקום של מגמתיות המחבר ועל האג'נדה שהוא מייצג, כי כפי שצפוי זה גורר ויכוח אידאולוגי על עצם הלגיטימציה שלו לחבר כזה חיבור,
לדעתי עדיף למקד את הביקורת בשיבושים הנוראים כמעט בכל עמוד במקורות המוטעים והמטעים אשר כל אחד שיפתח כמעט כל סוגיא יתקל בשיבוש של לפחות אחד מהמקורות, (אני כותב זאת כאחד שנכווה בעבר, ולקח לי זמן לקלוט מניין באו אלי הטעויות) .
דיון כזה אני חושב שיהיה יותר תועלתי כי ככה כולם מסכימים עם הביקורת ויוכלו לקבץ פה הערות ותיקונים לתועלת הכלל.

לעומקו של דבר

(אגב דאגב: כאשר כתבתי ביקורת, והוספתי שמלבד העיקר של הטעויות והסתירות בלי סוף וכו', יש כאן א. גם ספר שהוא לא תוספת של שאלות שנתעוררו אחרי המ"ב או דברים שלא התייחס אליהם המ"ב, אלא ספר של תחליף למ"ב למי שאצלו המ"ב אינו מכריע, שזה דבר שאולי לגיטימי לעשות אבל בשו"א לא בתחפושת של "השלמות למ"ב". ב. וכן שמביא מנהגי קהילות חסידיות מסויימות (לא כל החסידים) כמנהג כלל ישראל ואף פעם לא מציין למנהג אף קהילה אחרת. וזה כנ"ל בספר שמיועד לכלל ישראל ולא בנטעי גבריאל. (אגב בנט"ג פירוט מנהגי החסידים הרבה יותר מפורט ואובייקטיבי. והוא עוד תלמיד של גאונים כהגה"צ מפאפא והגה"צ מקלויזנבורג ולא של "אא"ז" (עם כל הכבוד) ואעפ"כ אינו מוטה.)
ולפני שכתבתי את הביקורת ידעתי שכל מיני יתחילו לדחוף לכאן חסו"מ ויד החסידים על וכו' וכו'. אבל לסוף החלטתי שהאמת אינה פחדנית ואינה ביישנית, לכן אכתוב את הביקורת, שהיא ביקורת עניינית שעיקרה על התחפושת של הספר, וכמובן לא בעיקר על התחפושת אלא על כך שהתחפושת מצליחה, ורבים אשר רוצים לנהוג כהמ"ב, וכן שאבותיהם לא שמעו ולא ידעו מנהגים אלו, קורים בספר זה כתורה מסיני.
ואגב, דווקא מצדדי הספר באשכול זה, למעשה אישרו את הביקורת, למשל "בני ברקי" ו"סגי נהור", שכתבו שאדרבא בשורתו של הספר היא לכל אלו אשר מסיבות מסויימות רוצים במקרים רבים לפסוק דלא כהמ"ב, אלא כאחרונים אחרים (סגי נהור: "ובראשם הגר"ז") או במנהגים אחרים אשר המ"ב לא התייחס אליהם, כדרכו של המ"ב לא לרוץ אחר מנהגים, והנה יש להם ספר פסק לפי דרכם, כי המ"ב אינו מתאים להם.
וזה בעצם האישור הגדול לביקורת, שכן 80% מקוראי הספר, אם היו יודעים שזה מהותו, לא היו פותחים אותו כלל וגם אם כן היו קוראים בו בהסתייגות גדולה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אפריל 25, 2017 1:35 pm

לעומקו של דבר כתב:(אגב דאגב: כאשר כתבתי ביקורת, והוספתי שמלבד העיקר של הטעויות והסתירות בלי סוף וכו', יש כאן א. גם ספר שהוא לא תוספת של שאלות שנתעוררו אחרי המ"ב או דברים שלא התייחס אליהם המ"ב, אלא ספר של תחליף למ"ב למי שאצלו המ"ב אינו מכריע, שזה דבר שאולי לגיטימי לעשות אבל בשו"א לא בתחפושת של "השלמות למ"ב". ב. וכן שמביא מנהגי קהילות חסידיות מסויימות (לא כל החסידים) כמנהג כלל ישראל ואף פעם לא מציין למנהג אף קהילה אחרת. וזה כנ"ל בספר שמיועד לכלל ישראל ולא בנטעי גבריאל. (אגב בנט"ג פירוט מנהגי החסידים הרבה יותר מפורט ואובייקטיבי. והוא עוד תלמיד של גאונים כהגה"צ מפאפא והגה"צ מקלויזנבורג ולא של "אא"ז" (עם כל הכבוד) ואעפ"כ אינו מוטה.)
ולפני שכתבתי את הביקורת ידעתי שכל מיני יתחילו לדחוף לכאן חסו"מ ויד החסידים על וכו' וכו'. אבל לסוף החלטתי שהאמת אינה פחדנית ואינה ביישנית, לכן אכתוב את הביקורת, שהיא ביקורת עניינית שעיקרה על התחפושת של הספר, וכמובן לא בעיקר על התחפושת אלא על כך שהתחפושת מצליחה, ורבים אשר רוצים לנהוג כהמ"ב, וכן שאבותיהם לא שמעו ולא ידעו מנהגים אלו, קורים בספר זה כתורה מסיני.
ואגב, דווקא מצדדי הספר באשכול זה, למעשה אישרו את הביקורת, למשל "בני ברקי" ו"סגי נהור", שכתבו שאדרבא בשורתו של הספר היא לכל אלו אשר מסיבות מסויימות רוצים במקרים רבים לפסוק דלא כהמ"ב, אלא כאחרונים אחרים (סגי נהור: "ובראשם הגר"ז") או במנהגים אחרים אשר המ"ב לא התייחס אליהם, כדרכו של המ"ב לא לרוץ אחר מנהגים, והנה יש להם ספר פסק לפי דרכם, כי המ"ב אינו מתאים להם.
וזה בעצם האישור הגדול לביקורת, שכן 80% מקוראי הספר, אם היו יודעים שזה מהותו, לא היו פותחים אותו כלל וגם אם כן היו קוראים בו בהסתייגות גדולה.

אלא שבהוספת ביקורת זו אתה בעצם מחליש את תוקף הביקורת, שכן בעוד על בעיית הטעויות (באם היקפה הוא כמתואר) קשה להשיב, על ביקורת זו ניתן לחלוק בקלות. וכך במו ידיך הפכת חלק מהמשתתפים ל"מצדדי הספר" (הרי בשום שלב לא הגנתי על הטעויות, ואדרבה הסכמתי שאם היקף התופעה הוא כמתואר מדובר בדבר חמור).

ליטוואק פון בודאפעסט

נהניתי ליקרות ת"ח ע"י ניק חשוב, על אף שה׳סמיכה׳ הזאת באה בזכות ביקורת על אחרים.....

דרכם של תלמידי חכמה ודרכו של חכמה הוא לבכר את האיכות מעל הכמות. מי שלמד סימן אחד לאשורו, וחתר עד מקום שידו מגעת להבין השיטות והסברות וכתב עליו ספר שאינו אלא סיכום השיטות, יכול ג"כ לטעות, אבל ספר זה אכן חשוב הוא לתלמידי חכמים. ספר שמתחילתו לא נועדת להיות ספר של חכמים, שהכמות הוא העיקר ולא האיכות, שמעולם לא ראה ענין באמיתות וכנות אלא בהבאת מה שיותר ספרים וסברות, הוא ספר הנועדת עבור עמי הארץ, וסמכותו דומה לגליונות ביהכנ"ס שמביאים פסקי הלכה מאת ה׳רבנים הגאונים שליט"א׳ (שאני נמצא בין צאצאיהם....אולי).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אפריל 25, 2017 5:05 pm

אכן זו דרכו של ה'ליטוואק', לחשוב כי רצון ה' הוא רק בתלמידי החכמים האיכותיים, ומה איכפת לו מהמון העם, תן לו את כוס הקפה שלו ביחד עם גמרא נדרים והכל בסדר, הוא עוסק במצוה אחת ופטור מכל שאר תרי"ב המצוות, ואונס רחמנא פטריה, ומצות הוכח תוכיח מאן דכר שמיה. ה' יכפר בעדו.

ב"ה שבעל ה'פסקי תשובות' לא דרך בדרך זו, וראה לעצמו לזכות את הרבים, גם את העם שבשדות, בהלכה ברורה ומסודרת, ו'על הדרך' נהנים מזה גם תלמידי החכמים המופלגים שהעידו כאן כי הם משתמשים בספר ומפיקים ממנו תועלת, ומיניה ומינייהו יתקלס עילאה

ליטוואק פון בודאפעסט

לא התכוונתי על קוראי פסקי תשובות כ"א על המחבר, שלא דרך בדרכי החכמה ודרכי תלמידי חכמים, בזה שביכר את הכמות מעל האיכות.

דרומי טוען שהמוצא של המחבר עומד בעוכרו, והואיל וחסיד הוא, דרכו דרך בורות הוא. אני לא הייתי מתקיף ציבור שלם בדרך זה, אבל דרומי בחר לו בדרך הזה.

לעומקו של דבר

סגי נהור כתב:אלא שבהוספת ביקורת זו אתה בעצם מחליש את תוקף הביקורת, שכן בעוד על בעיית הטעויות (באם היקפה הוא כמתואר) קשה להשיב, על ביקורת זו ניתן לחלוק בקלות. וכך במו ידיך הפכת חלק מהמשתתפים ל"מצדדי הספר" (הרי בשום שלב לא הגנתי על הטעויות, ואדרבה הסכמתי שאם היקף התופעה הוא כמתואר מדובר בדבר חמור).

התכוונתי "מסכים עם הספר לעניין ההוא".

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ד' מאי 17, 2017 6:22 pm

גם אנכי נהנה מאוד מהפסקי תשובות, בעקבות אשכול זה פניתי לבדוק המקורות שמביא בדין שלמדתי הימנו, ואבקש עזרת הציבור לברר האם דייק.

המדובר על דין ברכת שהחיינו בימי הספירה שהמ"ב כתב שאם נזדמן לו, יברך.
ואצרף כאן צילום הקטע בפ"ת.

: 20170510_192218.jpg (1.84 MiB) נצפה 14264 פעמים

והנה ההערות ופירוט המקורות

: 20170510_192226.jpg (2.7 MiB) נצפה 14264 פעמים

כמדומה שהמקור הקדום יותר הוא רבנו ירוחם. אנכי לא מצאתי בו שלילת ברכת שהחיינו בסתם בימי הספירה, אלא נדון מדוע אין מברכים שהחיינו על מצוות הספירה.
ואבקש דעתכם.

: Screenshot_2017-05-09-19-43-58.png (205.71 KiB) נצפה 14264 פעמים

גם בעוללות אפריים לענ"ד מדבר על הברכה על מצוות הספירה ומוסיף להסביר מדוע בעצרת עצמה מברכים שהחיינו.

: Screenshot_2017-05-09-20-19-45.png (307.2 KiB) נצפה 14264 פעמים

לגבי הלקט יושר "דף צז" פשוט טחו עיני מראות איפה שם הוא דן על שהחיינו.
מצאתי דיון על בגדים חדשים, על נטילת צפרניים, ועוד.
אבקש עזרה.

: Screenshot_2017-05-17-18-45-38.png (354.79 KiB) נצפה 14253 פעמים

: Screenshot_2017-05-17-18-46-02.png (301.19 KiB) נצפה 14253 פעמים

לעומקו של דבר

עניין המקורות לכאורה לאיסור שהחיינו בעומר נכב"ב כאן
viewtopic.php?f=28&t=9433&hilit=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' מאי 17, 2017 7:52 pm

דרומי כתב:אכן זו דרכו של ה'ליטוואק', לחשוב כי רצון ה' הוא רק בתלמידי החכמים האיכותיים, ומה איכפת לו מהמון העם, תן לו את כוס הקפה שלו ביחד עם גמרא נדרים והכל בסדר, הוא עוסק במצוה אחת ופטור מכל שאר תרי"ב המצוות, ואונס רחמנא פטריה, ומצות הוכח תוכיח מאן דכר שמיה. ה' יכפר בעדו.

לזה התכוונת מצות תוכחה?!

זמן קצר לאחר הסערה שחולל שופט בית-המשפט העליון חיים כהן ז"ל כשהתחתן עם גרושה, הוא השתתף ב'הקפות' בבית-חיינו ואף כובד על-ידי הרבי ב'הקפה'

בברכה המשולשת

קראקובער כתב:
דרומי כתב:אכן זו דרכו של ה'ליטוואק', לחשוב כי רצון ה' הוא רק בתלמידי החכמים האיכותיים, ומה איכפת לו מהמון העם, תן לו את כוס הקפה שלו ביחד עם גמרא נדרים והכל בסדר, הוא עוסק במצוה אחת ופטור מכל שאר תרי"ב המצוות, ואונס רחמנא פטריה, ומצות הוכח תוכיח מאן דכר שמיה. ה' יכפר בעדו.

לזה התכוונת מצות תוכחה?!

זמן קצר לאחר הסערה שחולל שופט בית-המשפט העליון חיים כהן ז"ל כשהתחתן עם גרושה, הוא השתתף ב'הקפות' בבית-חיינו ואף כובד על-ידי הרבי ב'הקפה'

ז"ל??

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ד' מאי 17, 2017 8:48 pm

לעומקו של דבר כתב:עניין המקורות לכאורה לאיסור שהחיינו בעומר נכב"ב כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 7%A0%D7%95

תודה רבה.
אכן כן העניין מתברר שם, ולפי הבנתי מסקנת הכותבים שם שהמקורות הנל עסקו בברכה על המצווה, ואין לנו ראיה ליותר מכך.
ותימה על הפ"ת.

לעומקו של דבר

בברכה המשולשת כתב:ז"ל??

(ידוע שז"ל הוא ר"ת של ל' השימוש גרידא וצריך לפתוח הר"ת בכל פעם לפי ההקשר)

ליטוואק פון בודאפעסט

אני לא חב"ד'ניק ולא מתנגד גדול לחב"ד. אצלי חב"ד הוא כמו שאר חסידים, והאדמו"ר הוא כמו שאר אדמור"ים פחות או יותר. אין לי שום ענין למחלוקת זו עם חב"ד, ואבקש שלא לצרף את שמי ולא את כבודי בעניינים אלו. פה מדברים על פסקי תשובות שלא נכתבה, למיטב ידיעתי, ע"י האדמו"ר מחב"ד ולא צאצאיו.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' מאי 21, 2017 2:21 am

הגרממ"ק בהקדמת ספרו על הלכות נט"י - משבח את הספר פסק"ת.

לעומקו של דבר

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אפה מדברים על פסקי תשובות שלא נכתבה, למיטב ידיעתי, ע"י האדמו"ר מחב"ד ולא צאצאיו.

אמת, באמת לא ברור איך הגיעו לזה כאן.

לעומקו של דבר

גם זו לטובה כתב:הגרממ"ק בהקדמת ספרו על הלכות נט"י - משבח את הספר פסק"ת.

איזה ספר?

מה שנכון נכון

לעומקו של דבר כתב:
גם זו לטובה כתב:הגרממ"ק בהקדמת ספרו על הלכות נט"י - משבח את הספר פסק"ת.

איזה ספר?

הלכות יום ביום על עניני נט"י וברכות מאת רמ"מ קארפ.

לעומקו של דבר

גם זו לטובה כתב:הגרממ"ק בהקדמת ספרו על הלכות נט"י - משבח את הספר פסק"ת.

לא יותר מידי. (גם למ"ב דרשו יש שם.)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 9317500006

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מאי 25, 2017 4:25 pm

לאחרונה הוצרכתי לברר סוגיית משחקים בשבת, ועיינתי בכמה ספרי מלקטים חשובים, וכמובן שבפסקי תשובות הדברים באים בצורה קולעת ומסודרת לאין ערוך ממחברים אחרים, אך מה שהפליא אותי היה גדר חדש שלא הכרתי עד כה, וז"ל (סימן שלח ע' תתסה):

... וכן לילדים קודם שהגיעו לבר מצוה רשאים להקל, אם כי מהנכון לחנכם מגיל שיודעים ללמוד גמרא עם פרש"י ותוס' לימנע מלבטל זמן עבור משחקים אלו, והכל לפי הענין.

ולא הבנתי איך נכנס לכאן לימוד התוספות...

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' מאי 25, 2017 4:28 pm

ופרש"י אתה כן מבין?!

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מאי 25, 2017 8:47 pm

התכוונתי שאיני מבין את כל ההגדרה הזאת, ונקטתי את סיומה...

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' מאי 25, 2017 10:38 pm

טוב, לא באמת חשבתי אחרת...

בכל אופן זה די הגיוני מה שהוא אמר שילד שאוחז ברמה של לימוד רציני לא יבזבז זמן עם משחקים.

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ה' מאי 25, 2017 10:43 pm

פעם ראשונה שאתה נתקל בביטוי גפ"ת?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מאי 25, 2017 10:52 pm

לא הבנת אותי. מעולם לא ראיתי שמגדירים ילד מבחינה הלכתית בצורה זו של לומד גפ"ת או לא, והיה זה חידוש בשבילי. בדרך כלל מדברים או על גיל הילד (בן תשע וכיו"ב) או על התפתחותו השכלית (חריף, חכם וכיו"ב). והרי לפי המשנה מתחילים ללמוד גמרא רק בגיל חמש עשרה... כך שלא זו הנקודה.

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ש' מאי 27, 2017 9:24 pm

קראקובער כתב:טוב, לא באמת חשבתי אחרת...

בכל אופן זה די הגיוני מה שהוא אמר שילד שאוחז ברמה של לימוד רציני לא יבזבז זמן עם משחקים.

אינני רואה בזה שום הגיון. הנושא הוא צורך ובשלות רגשית, ומה זה קשור ליכולתו השכלית.
אם יהיהיילד שפיתח כבר מספיק רצינות בגיל קטן, אז הוא יוכל גם ללמוד חומש כל היום.

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ש' מאי 27, 2017 9:24 pm

שומע ומשמיע כתב:
קראקובער כתב:טוב, לא באמת חשבתי אחרת...

בכל אופן זה די הגיוני מה שהוא אמר שילד שאוחז ברמה של לימוד רציני לא יבזבז זמן עם משחקים.

אינני רואה בזה שום הגיון. הנושא הוא צורך ובשלות רגשית, ומה זה קשור ליכולתו השכלית.
אם יהיה ילד שפיתח כבר מספיק רצינות בגיל קטן, אז הוא יוכל גם ללמוד חומש כל היום.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ג' יוני 20, 2017 4:43 pm

לפני ימים מספר סיפר לי ת"ח אחד שנזקק לעיין בנושא הלכתי, וכדרך העולם נפנה לעיין בפסקי התשובות. אותו תלמיד חכם, כדרכו, לאחר הקריאה בדק לראות את הדברים במקורם, על-פי ההערות שנסמנו בשולי הגיליון.

להפתעתו (?) גילה ש... כמו שבוודאי ניחשתם... במקורות נכתב להפך ממש!

לצערי פרח מזיכרוני כעת הנושא אותו בדק, וכשאזכר אכתוב.

עוד סיפר לי שבפס"ת כתב אודות מגנטים בשבת שכל גדולי הפוסקים כתבו להתיר. ולא היא - החזו"א כידוע כתב להחמיר בזה (וכמדומני שנכתב בזה ב'שמירת שבת כהלכתה').

פורום אוצר החכמה

מי מחובר