"דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

[פרי יהושע]

מעולם לא היה מעמד "למשגיח" בישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה, אלא שהסבא היה כל הישיבה לא משגיח ואפי' לא מנהל רוחני אלא הרבה למעלה מכך, לאחר שמינה את ר' ליב חסמן מעמדו מטבע הדברים היה פחות בהרבה, אף שהוא אשר החזיק את הישיבה בזמן משבר תרפ"ט, ר' מאיר במובן מסויים הלך בדרכי הסבא גר בישיבה והשתדל להיות הכל, אבל פשיטא שזה לא היה באותה הרמה.

[ראש]

כשבישיבתינו רצו לעשות מבחנים מחייבים לשיעור א-ב על הנלמד בסדר ב', היתה מהומה גדולה.
אמר לי המשגיח שהוא מפארי הגידולים של ישיבת חברון 'הם מדברים על חופש..., אנחנו בחברון היינו חייבים ומוכרחים להיכנס כל כמה שבועות לגר''ח סרנא לומר מערכה, זה היה מתח גדול, ומחייב גדול להצלחה בעליה ולהשקעה בעיון ועמקות, וזה היה החופש של חברון...!'

[אוצר החכמה]

?????

[עובדיה חן]

?????

כוונתו שהיה גם מבחן לאחרי בין הזמנים.

[אוצר החכמה]

לא זה התמיהה. למי שלמד בחברון בתקופה שהגר"ח סרנא היה בה זה נראה פשוט מדומיין.

[חיי נר]

מעולם לא היה מעמד "למשגיח" בישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה, אלא שהסבא היה כל הישיבה לא משגיח ואפי' לא מנהל רוחני אלא הרבה למעלה מכך, לאחר שמינה את ר' ליב חסמן מעמדו מטבע הדברים היה פחות בהרבה, אף שהוא אשר החזיק את הישיבה בזמן משבר תרפ"ט, ר' מאיר במובן מסויים הלך בדרכי הסבא גר בישיבה והשתדל להיות הכל, אבל פשיטא שזה לא היה באותה הרמה.

ממתי זה מעולם, ומה עם ר' אברהם גרודזינסקי משגיח דישיבת סלבודקא דסלבודקא ?

[ההוא גברא]

מעולם-מאז ייסוד סלבודקה.
אחרי שהסבא עלה לחברון היה משהו גם בסלבודקה (רוב הישיבה נשאר שם), אבל ההתפתחויות שם אינן מסורת חברון.
אם תרצה להסביר למה סלבודקה אינה דומה לחברון - תוכל, אבל איני יודע אם בוגרי סלבודקה מגיעים לפורום כאן לענות לך.

[חיי נר]

ר' אברהם גרודזינסקי שימש כמשגיח תקופה גם בחברון עד לחזרתו לסלבודקא בליטא לבקשת הסבא בכדי לחזק את הבחורים הנשארים, דבר נוסף ישיבת סלבודקא בליטא המשיכה כהמשכיות גם לאחר עליית הסבא לא"י [ראה מכתבים וכדו'], אין כל קשר לישיבת סלבודקה דא"י לדרך ויסוד ישיבת סלבודקה דליטא מלבד המשפחתיות והשם, מציע למגיבים לעשות שיעורי בית לפני שרצים לפורם.

[שמר]

מסופר שבהלוייתו של ר' אברהם פרבשטיין זצ"ל בעת שהתכנס הציבור ישב ר' חיים סרנא (שנולד חי ונפטר בסלבודקא - חברון) מחוץ לביהמ"ד והסתכל על הנכנסים, ופתאום הגיע אוטובוס מישיבת סלבודקא, עם המראה שלהם - זקן פאות וכו' וכו' שאל ר' חיים מי אלו? ענו לו אלה בחורים מסלבודקא! אמר ר' חיים: סלבודקא???? ברסלב!!!!.

[איש חסידות והלכה]

במחילה, אין לחברון איזה דף פייסבוק לטיפול בבעיותיה הרבות? ומה לכם לערב את כלל הציבור?
[אולי משום שחלק מהבעיות ניכר רק מבחוץ?]

פשוט אצל החברונרס הישיבה היא טבור הארץ והכל סובב סביבה עד מאה ועשרים כך שהם בטוחים שענייניהם חשובים ומעניינים מאוד את כלל הציבור.

אתה יכול לא להיכנס הפורום משרת את כלל הציבור ובכללו החברונערס

[איש חסידות והלכה]

על ביזוי ת"ח אי אפשר לשתוק, ואסור לשתוק.
ההתייחסות לגדולי ראשי הישיבות כאל מצליחנים אגואיסטים מזעזעת כל לב מרגיש. איך כתבו היום באשכול על בני הרע"א - יש לך קושיה? תישאר בצ"ע, אין לך רשות ואף יכולת לחרוץ דין וק"ו שלא להתייחס בזילות לת"ח מופלגים.

ומחאה נוספת על ביזוי כבודו של הגר"ש כץ. למען ה', מה כבר היה קורה אם לא היית מזכיר שמות?? 'פעם ראיתי את אחד מראשי הישיבה', נשמע כזה גרוע??

אין כאן ביזוי ת"ח אלא תיאור מציאות גלויה (לא למדתי בחברון אבל נאמנים עלי דברי הרב איש ימיני).
זה קצת משעשע להגדיר את ראשי הישיבה, ע"פ דברי איש ימיני, כ'מצליחנים אגואיסטים' ואז לזעוק חי-וקיים על ביזוי ת"ח. באותה מידה יכולת להגדיר אותם, ע"פ תיאורו, כ'רשעים ארורים הרוקדים על דמם של תלמידי הישיבה' ואז לזעוק פי שבעים ושבע.

העובדות המתוארות בדברי איש ימיני מוכרות ואינן לגמרי חריגות. לא במלאכים עסקינן, ואפשר לדון אותם לכף זכות. אבל המציאות לא תשתנה עקב כך.
זכורני שלפני שנים הייתי צריך לדבר עם ת"ח גדול וחשוב בעניין הנוגע לפרנסתי. הלה, אדם השקוע בלימודו, שידר קור וחוסר אמפתיה להחריד. אין צורך להגדיר אותו ע"פ תיאור זה כרוצח שפל או כרשע מרושע. זה אופיו, ומי שמתחשק לו יעסוק בהגדרות.

כל אחד יודע שר' שלמה כץ הוא אחד מראשי הישיבה, ואין בהזכרת שמו משום ביזוי כבודו.

א. איני מסכים היות ואף אחד לא הוריד את הביקורת בשכלו לרמה אישית אלא כללית ב. אם בר"ש כץ עסקינן כולם יודעים היותו ת "ח מתמיד בסדר גודל ולו גם שיטת חינוך מסוימת ואין מדובר בקרייריסט כלל

[איש חסידות והלכה]

איש ימיני היה צריך ללכת לישיבה אחרת ולא לחברון.
בישיבת חברון הרמי"ם מתייחסים לבחורים כמבוגרים וזו השיטה ומי שמחפש שיטה אחרת ויש שיטות אחרות צריך ללכת למקום אחר.

וכי זו תשובה בדיני בין אדם לחבירו? נניח שעשה טעות והגיע לישיבת חברון האם הוא אינו ראוי ליחס לפחות כמו עובדי המטבח כי כאן השיטה שלא להייחס לבחורים?
אני דן לכף זכות שראשי הישיבה לא באמת ידעו איך לגשת לבחורים ולא נתנו ליבם לענין, לא כל מי שיודע ללמוד [והוא חתן של...] הופך למבין בנפש הבחור.

אני לא מבין יש סודות כל הורה השולח את בנו לישיבת חברון שישא באחריות אפילו א"צ לברר כדי לדעת את שהולך בישיבה זו בעניין יחס הצוות לבחורים בחור המגיע ע"ד עצמו ולהוריו אין כוח להתערב בד"כ בחור כ"כ חז ק אינו נצרך ליחס ובמידה ולא אשמתו בלבד והוא כמו להתאבד זה הישיבה יש בזה מעלות יש בחורים שנבנים זה לא רק גיהנום

[המעיין]

האם ההודעה שלפני תורגמה בגוגל טרנסלייט?

[סגי נהור]

האם ההודעה שלפני תורגמה בגוגל טרנסלייט?

הנה ההודעה בתוספת אי-אלו סימני פיסוק נחוצים:

אני לא מבין. יש סודות?! כל הורה השולח את בנו לישיבת חברון, שישא באחריות! אפילו א"צ לברר כדי לדעת את שהולך בישיבה זו בעניין יחס הצוות לבחורים...

[ואם מדובר ב]בחור המגיע על דעת עצמו, ולהוריו אין כוח להתערב, בד"כ בחור כ"כ חזק אינו נצרך ליחס, ובמידה ולא - [זו] אשמתו בלבד; והוא כמו להתאבד. זה הישיבה, יש בזה מעלות, יש בחורים שנבנים [מזה]. זה לא רק גיהנום.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דיברו על שיטת עצמאיות של חינוך.

לדעתי, כאשר עומדים להפגין נגד ר"מ בישיבה, משום שבישיבה זו יש עצמאיות של בחורים, הרי זה כשלון. העצמאיות אמורה להוציא לפועל את כוחותיו של הבחור, ואם משתמשים בה כדי לעשות דברים מגונים כאלה, הרי השתמשו עם מעלה זו לרעה. אני לא אומר שזה כשלון חרוץ, אולי בכל זאת יש מעלה בזה, אבל ההפגנות הם לא לענין.

אגב, כשהייתי בחור צעיר, היה לי חבר ישראלי שתמיד חלם על ישיבת חברון. לבסוף הוא נסע לשם ואני נסעתי למקום אחר, וכאשר למדתי בבריסק, פגשתי אותו (לבסוף נישאתי לבת דוד של אשתו ואכמ"ל) וסיפר לי על החשיבות של ישיבת חברון, ואחד הדברים שסיפר לי הוא שרצו להכניס איזה ר"מ שלא היה בסדר, והבחורים המצויינים שבשיעור, בשקט ובחכמה, הצליחו לסכל את היוזמה ללא שום דברים פומביים. הוא (ואני) הבין שזה החשיבות של העצמאות של הבחורים שם, ולא זה שמפגינים נגד משהו שאינו לרוחם, כולל תקנות וועד הישיבות.

[איש חסידות והלכה]

משום מה דבריי יצאו מפרופורציה, וכנראה לא הובנו כהלכה. להלן כמה הבהרות.

1. אני בוגר ישיבת פוניבז', שסבור כרוב מכריע של בוגריה שהיא 'אם הישיבות' (הגדרתו של מרן רה"י האבי עזרי זי"ע במכתבים רבים), שזכתה להעמיד במשך שנות דור ת"ח אדירים ומרביצי תורה רבים מאוד, ובעיקר, ציבור אלפים של אברכים כמדרשם בעלי שיעור קומה תורני. כמדומה שלנתונים הללו אין אח ורע בארץ ובעולם. על כך אין חולק. זאת ועוד, פוניבז' יצרה מודל חדש של בן תורה, שקוע בלימוד, ירא ושלם. מילאה את בתי המדרש ואפילו את הרחובות במידת מה בצורבי מרבנן, דאורייתא קא מרתחא בהו, היא חייהם לאורך ימיהם. באופן יחסי, גם רחבות האופקים במקצועות התורה וההלכה היא מן הגבוהות.

2. כשתיארתי בצבעוניות מחזות שכיחים, לא היה כוונתי חלילה לתנות חסרונות בציבור בוגרי הישיבה שיחי', ובודאי לא בדרך של הכללה, אלא לצייר תופעת לואי מסוימת שנשתרשה באופן די בולט בצורת החינוך וההרגלים של הבוגרים, קוץ באליה המשובחת. אין זה מצביע על מידות רעות בשורש דייקא, אלא התנהלות אגואיסטית שהופכת לנורמטיבית ואולי אף מכובדת יותר.

3. הקשר בין ההתנהגויות הללו למחלוקת, אינה ברוע וברשעות המאפיינות אותן, ממש לא.

מחלוקת כזאת חריפה וממושכת, ובעיקר, א] גם מתפשטת ומתרחבת לאין שיעור, ומקיפה רבדים שלא קשורים כלל, לכאורה. ב] רוויית אמוציות ושנאה אישית, הרבה מעבר לחילוקי דעות וניגוד אינטרסים. ג] מגיעה עד למחוזות של החרמה וניתוקי ידידות של שנים; הימנעות מהשתתפות מינימלית בשמחות ואף בהלויות וניחומי אבלים ר"ל.

תופעה כזאת מחייבת התייחסות מחשבתית, על מה ולמה. לענ"ד זה לא נובע מאימוץ גישה אחת לאמת וחוסר הכרה שכלית בכך שיש צד שני, זו מעלה מסוימת, בניגוד לעיגול פינות נוסח חברון. זה מצביע על איכפתיות ורצינות בחיים. הבעיה השורשית היא חוסר הכלה רגשית של הזולת, הנעוצה בהבנה פשוטה לנפשו, מפני מה הוא נוקט בעמדה השגויה, לדעתך, וכי גם אתה בנסיבות שלך, מן הסתם, היית עושה כמוהו.

חוסר ההכלה הזה בא לידי ביטוי במחלוקת הפנימית של ישיבת פוניבז', שפ לא התדיינו ורבו על גופי תורה והליכות עולם, אלא על דיני ממונות וסכסוכי משפחות. ואידך זיל גמור. [מובן מאליו שלא היתה כוונתי כלל למחלוקת הכללית בציבור הליטאי].

'אדרבה, ליתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם חלילה'.

לע"ד הדבר נובע משטחיות ומלחץ באמירתי שטחיות אני מתכוון הן רגשית והן שכלית ואיני מתכוון לומ שהם כמו פנטים אינם מסבירים מה הם עושים אך דעתם נטויה לעדריות במידה מאד מרובה איני רוצה לרדת לדוגמאות כמו"כ איני מכליל

[איש חסידות והלכה]

בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.

מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.

אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.

ודאי ודאי אקח דוגמא קיצונית אחד יספר לחבירו פונוביז'ר כי סבו נפטר עתה ובג"ז אינו יכול להיות בסדר הפונוביז'ר יכול להיות שלא ישאל ואם ישאל יהיה היכן הלווה וימשיך ללמוד בתנועת נדנוד ענק אשר אחד דקה ושלושים שניות תיפסק

[איש חסידות והלכה]

בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.

מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.

אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.

ודאי ודאי אקח דוגמא קיצונית אחד יספר לחברותא פונוביז'ר כי סבו נפטר עתה ובג"ז אינו יכול להיות בסדר הפונוביז'ר יכול להיות שלא ישאל ואם ישאל יהיה היכן הלוויה וימשיך ללמוד בתנועת נדנוד חזק אשר אחר דקה ושלושים שניות תיפסק עיקר הביקורת אינה דוקה על מידות האדם אלא היותו האדם לא משוחרר לבטאות רגשות נכונים בעתות הנכונים אינו אוהב בטבעיות וכו' ולדעתי כל העיר בני ברק ולא רק הצולים בם מושפעים מהלך רוח לא הולם זה

[חכם הרזים]

בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.

מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.

אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.

ודאי ודאי אקח דוגמא קיצונית אחד יספר לחברותא פונוביז'ר כי סבו נפטר עתה ובג"ז אינו יכול להיות בסדר הפונוביז'ר יכול להיות שלא ישאל ואם ישאל יהיה היכן הלוויה וימשיך ללמוד בתנועת נדנוד חזק אשר אחר דקה ושלושים שניות תיפסק עיקר הביקורת אינה דוקה על מידות האדם אלא היותו האדם לא משוחרר לבטאות רגשות נכונים בעתות הנכונים אינו אוהב בטבעיות וכו' ולדעתי כל העיר בני ברק ולא רק הצולים בם מושפעים מהלך רוח לא הולם זה

אני מוחה על הנסיון לערב בין הכלה של השני ודעותיו בכל ענין והרגשה לבין דעות המינים והמשכילים
ללא ספק זו הגישה של הצד השני המתוארת כאן שאם אני ארגיש מה השני מרגיש וחושב
זו סכנה ברמה שאני אכשל בדעות כוזבות
מ"מ איש "חסידות והלכה" נראה שחסרים לך כמה תוים במקלדת

[חיימשה]

תודה שענית במקומי. על מה מצביעה ההתעלמות מהאשמה חמורה כ''כ?

[כשרות]

אשכול מרתק... ומשעשע..

נקודה שחשבתי עליה, ומהתעסקות מסויימה עם בני הישיבות

התליה שבחורי ישיבת פוניבז' פחות סימפטיים ואילו בני ישיבת חברון נחמדים וכו'

אינה מגיעה בדווקא מחינוך שיש בישיבה

אלא היפוך הדברים, בחורים עם נטיה לחוסר יחסים חברתיים מעיקרא נוטים ללכת לפונוביז, ואילו בחורים נחמדים ו'זורמים' נוטים ללכת לישיבת חברון

[אליסף]

דווקא כאחד שלא למד בחברון אבל מכיר המונים מהם אתן אבחנה קצרה
א.הם נחמדים ובעלי יכולות שיחה תקשורתית ונעימה .
ב.יש בהם משהוא עגול שאינך יכול לרדת לסוף דעתם האם דבריך התקבלו באמת או מתוך נימוס
ג.בלימוד הגישה הבסיסית היא למדנית אבל חסר בה הרצון או היכולת להגיע למסקנות חותכות .
ד.כנל בעניני השעה יש בהם מן איפכא מסתברא במטרה לייצר ערפל קרב שאין אמת אחת.
ה.מילתם מילה אך קשה לדחוק אותם לפינה להתחיבות ברורה.תמיד זה נגמר בטוב נראה בהמשך.
ו.תפילתם יש בה הדר וחן בלי קולות וברקים וכו
ז.בכוללים הם דיי קבוצות לעצמם יש דורשים לשבח ויש וכו
ח.ר אברהם פרבשטיין אמר פעם כביקורת על הצורך להגיע לישיבה באלפים ביוכ"פ.
שאברך שממשיך להגיע לישיבה לאחר חמש שנים זהו כשלון המעיד על חוסר השתלבותו במקום מגוריו.

על אות ח. ומעניינא דיומא,
מעניין שהרב וולבה ג"כ בקר את בוגרי באר יעקב שחזרו לישיבה לימים נוראים שכנראה לא למדו בישיבה איך להתפלל שצריכים ותלויים את התפילה בישיבה דוקא
זה כתוב בספרו מאמרי ימי הרצון

[יונת אלם]

כמדומה שהשנה לא קבלו בוגרים להתפלל בישיבה.
האמנם?

[שמר]

כמדומה שהשנה לא קבלו בוגרים להתפלל בישיבה.
האמנם?

לא מדוייק

[שמחו]

האם יש שינוי בישיבת חברון?

מהתקשורת:
ראשי ישיבת חברון (גבעת מרדכי) החליטו לאחרונה על החמרת הענישה בגין לימוד והוצאת רישיון נהיגה - כך נודע ל"כיכר השבת".

ראשי הישיבה הנחשבת, בראשם הגאון רבי דוד כהן, נועצו השבוע ביניהם בעקבות מידע שהגיע על כך ששניים מטובי הלומדים סיימו לימודי נהיגה וקיבלו רישיון.

מבין ראשי הישיבה היו מי שסברו כי יש להרחיק את הבחורים לצמיתות, אולם מאידך היו מי שסברו כי יש להענישם בעונש אחר. אתמול, הכריע ראש הישיבה הגר"ד כהן, חבר מועצת גדולי התורה, כי יש לסלק את הבחורים מהישיבה לצמיתות. היום קיבלו הבחורים בעלי הרשיונות את ההודעה על ההחלטה ועזבו את הישיבה.

יצויין, כי בעבר נחשבה ישיבת חברון לבעלת גישה פתוחה וליברלית יותר בנושאי הוצאת רישיונות וכדומה, אולם בשנים האחרונות השתנתה המגמה, זאת בהשראתו של ראש הישיבה הגר"ד כהן.

לפני כשלוש שנים, הוחתמו תלמידים שביקשו להתקבל לישיבה על מסמך בו הם מצהירים כי "ידוע לי כי קבלתי לישיבה היא על תנאי שאקבל על עצמי את כל תקנות וסדרי הישיבה ובכללם שכל זמן שאהיה בישיבה לא אוציא רישיון נהיגה ללא רשות מפורשת מראשי הישיבה".

[ר' יונה]

אם במקלחות עסקינן, ניסיתי פעם לעורר על המנהג לשורר, שמביא לעיתים בטעות להזכיר דברי קודש חלילה.

וכבר ידוע שר' אברהם סלומון זצ"ל היה מזהיר את הבחורים לבל ישירו במקלחת בכיון שאם ישירו עלולים להיגרר לשירה בציבור, ושירה בציבור עלולה לגלוש לריקודים במקלחת, וכשירקדו עלולים להרים אחד את השני על הכתפיים, ואז עלולים ח"ו ח"ו להחליק...[/quote]
ויש מוסיפים, שהחשש אינו שמא יחליק, אלא שלישיבה אין ביטוח ע"ז....

[אוצר החכמה]

אשכול מרתק... ומשעשע..

נקודה שחשבתי עליה, ומהתעסקות מסויימה עם בני הישיבות

התליה שבחורי ישיבת פוניבז' פחות סימפטיים ואילו בני ישיבת חברון נחמדים וכו'

אינה מגיעה בדווקא מחינוך שיש בישיבה

אלא היפוך הדברים, בחורים עם נטיה לחוסר יחסים חברתיים מעיקרא נוטים ללכת לפונוביז, ואילו בחורים נחמדים ו'זורמים' נוטים ללכת לישיבת חברון

הטיעון הזה בעצמו משעשע. ולו יהי כן למה זה כך כי האוירה כאן מתאימה לאלה והאוירה כאן לאלה. מש"ל.

לא מדובר במחקר פסיכולוגי האם הגנים והבית משפיעים או החינוך בגיל יותר מבוגר.

[דרופתקי דאורייתא]

ראוי להביא כאן דברי מרן רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, מתוך חוברת "השכל" חלק ה',

[פרנקל תאומים]

ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=Y0019

אח.. זה מה שנקרא תשובה כהלכה.

[דוק וחלד]

מעולם-מאז ייסוד סלבודקה.
אחרי שהסבא עלה לחברון היה משהו גם בסלבודקה (רוב הישיבה נשאר שם), אבל ההתפתחויות שם אינן מסורת חברון.
אם תרצה להסביר למה סלבודקה אינה דומה לחברון - תוכל, אבל איני יודע אם בוגרי סלבודקה מגיעים לפורום כאן לענות לך.

עד כמה שידוע לי בישיבה יש עשרים רגע על ר' אברהם גרודזינסקי בשונה מר' אייזיק שר לדוגמא.

ר' אברהם גרודזינסקי שימש כמשגיח תקופה גם בחברון עד לחזרתו לסלבודקא בליטא לבקשת הסבא בכדי לחזק את הבחורים הנשארים, דבר נוסף ישיבת סלבודקא בליטא המשיכה כהמשכיות גם לאחר עליית הסבא לא"י [ראה מכתבים וכדו'], אין כל קשר לישיבת סלבודקה דא"י לדרך ויסוד ישיבת סלבודקה דליטא מלבד המשפחתיות והשם, מציע למגיבים לעשות שיעורי בית לפני שרצים לפורם.

לא נראה לי שבסלבודקא בליטא התקיימה ישיבה בעלת דרך שונה אחרי הכל על ר' אברהם גרודזינסקי התבטא הסבא פעם "זה חלקי מכל עמלי".
ול'שומר' סלבודקא בני ברק אינה קשורה לנידון.

[דוק וחלד]

שמעתי בבחרותי שמקפידים בחברון להתקלח בלי וילון על המקלחת
אני עדיין מסרב להאמין

פנימיה זה הרי מקום מועד לפורענות. מי יודע כמה קלקולים יצאו מזה רח"ל

לא הייתי רוצה שוב לגרור את הדיון לנקודה הזו רק אציין כי ישנם ישיבות "צו"ליות" שגם בהם אין וילונות.
הדבר לא נובע מליברליות אלא מהנחה בריאה כי מה שלא עושים ממנו עסק לא נעשה לעסק.
ואין צורך להרחיב באותן קהילות שהוסיפו על מה שתיקנו חז"ל בענייני צניעות ומה מצבן במציאות כיום.

[פרנקל תאומים]

שמעתי בבחרותי שמקפידים בחברון להתקלח בלי וילון על המקלחת
אני עדיין מסרב להאמין

פנימיה זה הרי מקום מועד לפורענות. מי יודע כמה קלקולים יצאו מזה רח"ל

לא הייתי רוצה שוב לגרור את הדיון לנקודה הזו רק אציין כי ישנם ישיבות "צו"ליות" שגם בהם אין וילונות.
הדבר לא נובע מליברליות אלא מהנחה בריאה כי מה שלא עושים ממנו עסק לא נעשה לעסק.
ואין צורך להרחיב באותן קהילות שהוסיפו על מה שתיקנו חז"ל בענייני צניעות ומה מצבן במציאות כיום.

גם הדלתות והמחיצות של תאי השירותים מיותרות. אין צורך להוסיף על מה שתיקנו חז''ל בענייני צניעות...
גם בגדי הים הם חומרא צניעותית מיותרת...

[דוק וחלד]

גם הדלתות והמחיצות של תאי השירותים מיותרות. אין צורך להוסיף על מה שתיקנו חז''ל בענייני צניעות...
גם בגדי הים הם חומרא צניעותית מיותרת...

שלא ממין הטענה.
בזמן חז"ל גם נהגו את הגדרים הנ"ל ואילו גידרי בית המרחץ אי אפשר לומר שנשתנו אפי' בדורינו שכן עדיין אין חדרים נעולים במקווה למיטב ידיעתי.

[לעולם יהיה אדם]

בזמן חז"ל גם נהגו את הגדרים הנ"ל ואילו גידרי בית המרחץ אי אפשר לומר שנשתנו אפי' בדורינו שכן עדיין אין חדרים נעולים במקווה למיטב ידיעתי.

וכשנדבר על המקווה תאמר שהגדרים לא השתנו בגלל המקלחות בישיבות.
זה לא עניין של גדרים אלא של רגילות והרגשה. המצב הזה לא תקין לחלוטין, לא בישיבה ולא במקווה.

[נוטר הכרמים]

ההשוואה בין תאי הרחצה במקוואות לבין חדרי המקלחת בפנימיות מקוממת.

אין לי ספק שהסיבה שלא מתקינים דלתות למקלחות במקוה היא מחמת שהמקלחות הינם חלק אינטיגרלי מהמקוה בכלל,
שמחמת כמה סיבות, מהם הכרחיות, הציבור מהלכים שם כפי שמהלכים,
וממילא גם המקלחות נקבעו בצורה כזו,
וכך הוא אופי המקום.

סיבה זו אינה קיימת בחדרי מקלחות שבישיבות, ופשוט.

א"א להתעלם גם מהחילוק שבין האוירה הידידותית והקרובה, המסוכנת - בכגון דא, שבישיבה,
לבין ההווי הזר והמנוכר, שלא לומר - חשדני שיש במקוואות בזמנינו.

[גביר]

אולי כדאי להזכיר כאן את התקנה שהייתה ומסתמא קיימת עד היום במקווה ויז'ניץ ברחובות [ככל הידוע לי, תוקנה בידי רב הקהילה דאז הרב ישראל אליעזר אדלר, היום אדמו"ר מדזי'קוב ויז'ניץ בבית שמש] שלא לדבר במקווה כלל, לענ"ד תקנה זו טובה ומועילה מאד מהרבה בחינות.

[דרומי]

תקנה זו מפורסמת וקיימת בעוד מקוואות

[לענין]

מצויינת מאד.
הנהגה טובה לטעמי שענייני הסבון והשמפו יעשה רק בבית, ובמקוה רק יטבול.
ומשבח אני את המקואות שאין בהם מים חמים כלל וכלל, הן במקלחות והן בבורות, שאז זה בגדר נכנס ויוצא בלבד.

[פרנקל תאומים]

ומשבח אני את המקואות שאין בהם מים חמים כלל וכלל, הן במקלחות והן בבורות, שאז זה בגדר נכנס ויוצא בלבד.

הגזמת.

[יואל שילה]

מצויינת מאד.
הנהגה טובה לטעמי שענייני הסבון והשמפו יעשה רק בבית, ובמקוה רק יטבול.
ומשבח אני את המקואות שאין בהם מים חמים כלל וכלל, הן במקלחות והן בבורות, שאז זה בגדר נכנס ויוצא בלבד.

יש אנשים שלגביהם זה עלול להיות בגדר נכנס ולא יוצא ח"ו, ויש כאלו שלגביהם זה יהיה בגדר לא נכנס, ומה שבטוח שללא מים חמים וסבון - המקום ידיף ריחות ויתלכלך, אף שמים קרים פחות ממיסים את השומן והלכלוך שעל הגוף.