.יאיר כתב:אולי ע"י הזימים..אך לא נראה לי שזה קשור לפורום..(המקור הוא תורני?)..
מגיב ומניב כתב:.יאיר כתב:אולי ע"י הזימים..אך לא נראה לי שזה קשור לפורום..(המקור הוא תורני?)..
ידוע בשם רבי משה מקוברין זי"ע.
מגיב ומניב כתב:.יאיר כתב:אולי ע"י הזימים..אך לא נראה לי שזה קשור לפורום..(המקור הוא תורני?)..
ידוע בשם רבי משה מקוברין זי"ע.
יאיר כתב:ו
א.ידוע הענין לאכול דגים בשבת וקראתי שבמיוחד בסעודה שלישית.
ב.ידוע שצדיקים מתגלגלים בדגים (ואולי זה מתקשר לדגים רועדים..דגים דייקא..).
ויש לי עוד להוסיף בענין אך מתיירא אני שמא ירגזו עלי..
בר ששת כתב:חברים, יש חקירות שמסקנתם מחייבת להיות לא קשורה.
כל עיקרה של היצמדות לפרט כזה או אחר בהגדרת העולם, מחטיאה את המטרה.
לפנים בישראל, היה החודש מטיל אימת הדין על כל איש מישראל. כל-כך היתה תחושת הדין מוחשית
עד שהיו מגדירים כי אפילו הדגים - שבכל ימות השנה הם חיים ושלווים במים - אפילו הם זוחלים ורועדים
מפני המלך ה' ומפחד הדר גאונו.
מגדירי האימה, מעולם לא כיוונו דבריהם לכך שיבאו מאן דהוא, ששעתו שעת השקט מרעבון רוחני בחודש אלול, וינסה לחקור באותה הגדרה. לדעת אם קשורה היא לזימים או לסנפירים. במקום לשאת ק"ו בנפשו מן הדגים שבים שאינם בעלי בחירה כאדם, ואף הם אינם מקילים ראש בימים גדולים אלו, יעשה ההיפך במסגרת של לימוד ליראה.
למפקפקים החוקרים, יש בידי להוסיף תוספת חקירה:
רבינו האמרי אמת מגור זי"ע, היה אומר : "בחודש אלול, בבית אבא (השפ"א) אפילו הקירות היו רועדים"!. -
וגם כאן במקום להזדעזע מהנמשל, נוכל להעמיק במשל ולחקור, מי רעד וכיצד. האם כל קירות הבית נעו יחדיו, או שמא קיר צפוני לחוד וקיר מערבי לחוד. ואת"ל כל קיר לחוד, כיצד לא התפרק הבית, ואת"ל התפרק, הוו"ל למישני רבותא.
והוא יטע בלבינו אהבתו ויראתו ויוציא כאור צדקתנו.
ליל שבת קודש תבוא תרכ"ז, סיפר מרן [- הרב הקדוש רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל], שאביו [- הרב הקדוש רבי מרדכי מנעשכיז] זצוקלה"ה אמר פעם אחת להמנוח רבי בער טירוסקר ז"ל בחודש אלול: הידעת מה היום, פיש אין ימים ציטערין.
ואז, כשסיפר מרן את זה, ענה אחד מהעומדים לפניו:
העולם אומרים בזה הלשון: פיש אין וואסער ציטערט. וענה מרן, שאביו זלה"ה כיון בלשון זה ליחוד קדוש.
אדג כתב:ואיך יודעים הדגים שהגיע אלול? משיפסקו הישיבשער'ס להגיע לים...
מור כתב:ורבינו בעל 'דעת חיים' שליט"א היה (ועדיין, לאוי"ט) נושא בזה דברים בכל שתא בחודש אלול, וכך היה אומר במתיקות ובנועם (והועלו אח"כ הדברים עלי ספרו):
משל למה הדבר דומה, לשני בעלי מלאכה - צייר ובנאי - שיזדמנו לטרקלין נכבד ומרומם, עשוי בפאר והדר. הבנאי ישית עיניו על פיתולי הבנין, אופן בנייתו וצורת קירותיו ועמודיו, ואילו הצייר לא יפסיק מלשבח ולהתפלא על הציורים המיוחדים שנתלו לראוה בהיכלות הפאר.
הרי, כי כל אחד מסתכל על אותו הדבר רק ב'משקפיים' שלו הוא.
מעתה, הוסיף המשגיח, אם נתבונן נראה, כי במשך כל ימי השנה הדגים 'רועדים' בים, ומשייטים במהירות ובחוסר רוגע מהכא להתם ומהתם להכא. אלא שבימי אלול, אבותינו הכשרים היו רועדים באלול, ומשכך, פירשו הם את משוט הדגים המהיר כ'רעדה'.
ודפח"ח.
שיף כתב:לסיכום, היכן נמצא המקור הכתוב הקדום ביותר לא' הגירסאות?
שייף נפיק כתב:מור כתב:ורבינו בעל 'דעת חיים' שליט"א היה (ועדיין, לאוי"ט) נושא בזה דברים בכל שתא בחודש אלול, וכך היה אומר במתיקות ובנועם (והועלו אח"כ הדברים עלי ספרו):
משל למה הדבר דומה, לשני בעלי מלאכה - צייר ובנאי - שיזדמנו לטרקלין נכבד ומרומם, עשוי בפאר והדר. הבנאי ישית עיניו על פיתולי הבנין, אופן בנייתו וצורת קירותיו ועמודיו, ואילו הצייר לא יפסיק מלשבח ולהתפלא על הציורים המיוחדים שנתלו לראוה בהיכלות הפאר.
הרי, כי כל אחד מסתכל על אותו הדבר רק ב'משקפיים' שלו הוא.
מעתה, הוסיף המשגיח, אם נתבונן נראה, כי במשך כל ימי השנה הדגים 'רועדים' בים, ומשייטים במהירות ובחוסר רוגע מהכא להתם ומהתם להכא. אלא שבימי אלול, אבותינו הכשרים היו רועדים באלול, ומשכך, פירשו הם את משוט הדגים המהיר כ'רעדה'.
ודפח"ח.
מי הוא רבינו בעל דעת חיים, רבי חיים וואלקין? כי ממנו שמעתי דבר זה
מה שנכון נכון כתב:י"א דקמ"ל שאפילו הדגים שניצולו ממי המבול ולא חטאו אעפ"כ יראים מיום הדין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים