הביאני המלך חדריו

[הגיונות]

'הביאני המלך חדריו',

ופניו חתומות,
דלתותיו נעולות,

'הביאני המלך חדריו',

וטרקלינו זר,
חשתי מנוכר,

'הביאני המלך חדריו',

ולא הייתה זאת משאלתי,
כל משאתי שיבוא הוא לביתי,

ישכון נא המלך בצל קורתי...

[איש_ספר]

יפיפה ומתאים כמובן לאלול ברוח החסידות...!

הויכוח המפורסם שבין הרעיה והדוד, מי ישוב אל מי, בא לידי ביטוי גם בשירו המפורסם של ר' ישראל נג'ארה, יעלה יעלה

'יעלה יעלה' של ר' ישראל נג'ארה:
------
הקב"ה:
יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן גַּם פָּרְחָה גַּפְנִי
כנסת ישראל:
יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי
הקב"ה:
שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה
הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי
כנסת ישראל:
רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ
עַתָּה לִי בֵּין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר, דּוֹד, אֲהַבְתָּנִי
הקב"ה:
אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ וְלִתְהִלָּה וּלְשֵׁם שָׂרִיתִיךְ
כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ שִׂמְחִי, כִּי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי
כנסת ישראל:
לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי עַתָּה מַהֵר אֱסוֹף נְדוּדִי
וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי
הקב"ה:
חִזְקִי, רַעְיָה, חִכֵּךְ כְּיֵין הַטוֹב כִּי צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן רָטֹב
וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי

[ארזי ביתר]

'הביאני המלך חדריו',

ופניו חתומות,
דלתותיו נעולות,

'הביאני המלך חדריו',

וטרקלינו זר,
חשתי מנוכר,

'הביאני המלך חדריו',

ולא הייתה זאת משאלתי,
כל משאתי שיבוא הוא לביתי,

ישכון נא המלך בצל קורתי...

יפה מאוד. מקורי ביותר.

ומזל טוב על הפורום החדש.

[שערי חכמה]

'הביאני המלך חדריו',

ופניו חתומות,
דלתותיו נעולות,

'הביאני המלך חדריו',

וטרקלינו זר,
חשתי מנוכר,

'הביאני המלך חדריו',

ולא הייתה זאת משאלתי,
כל משאתי שיבוא הוא לביתי,

ישכון נא המלך בצל קורתי...

כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים.
המסר הזה מעוות ולא ניתן להאמר.
יסלחו לי חובבי השירה הסבורים שמותר להביע כל מסר באמצעותה, שום צורה של כתיבה אינה מתירה לכתוב דברים כאלה.

[איש גלילי]

ומדוע?

[שערי חכמה]

דוד המלך בתהילתו הביע מהמיית ליבו את משאלתו:
"שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו",
והמשורר דנן בז לזה, בשבילו זה זר קר ומנוכר.

שלמה המלך בשירתו הביע ברגשי קודש את השתוקקותו:
"הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך",
והמשורר דנן בז לזה, בשבילו זה זר קר ומנוכר.

הרמח"ל במסילתו מתווה לעובד ה' את תכליתו:
"שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו",
והמשורר דנן בז לזה, בשבילו זה זר קר ומנוכר.

ומכאן קריאה יוצאת לכל המשוררים: חכמים, הזהרו בדבריכם.

[איש_ספר]

שערי חכמה שמא נפתחו לך, שערי שירה נעולים בפניך. ומי דחקך לפנים מן המחיצה?

[עולה מן הארץ]

שערי חכמה שמא נפתחו לך, שערי שירה נעולים בפניך. ומי דחקך לפנים מן המחיצה?

לא חכמה לגעור "זר לא יבין זאת", אדרבה הסבר נא למי שערלה אזנו כמוני למה כוונת דברי השיר הנ"ל.

[נוטר הכרמים]

החכמה אמורה לבטא את האמת הצרופה, את ההגיון החד, המושכלות כהוייתן. הרצוי והנשגב. השירה הינה כינור לרגשי הלב, המורגשות הינם המצוי, לפי מה שהוא אדם, מקומו ושעתו.
כאשר הזרות והניכור משתלטים על האדם וקונים שביתו בבתי נפשו, איננו מצליח לחזות ולחוש בנועם ד', אפילו כאשר הוא מבקר בהיכלו. ד' ישמרנו.

[שערי חכמה]

החכמה אמורה לבטא את האמת הצרופה, את ההגיון החד, המושכלות כהוייתן. הרצוי והנשגב. השירה הינה כינור לרגשי הלב, המורגשות הינם המצוי, לפי מה שהוא אדם, מקומו ושעתו.

בודאי שהשירה היא דרך ייחודית להתבטא ויש לה מרחבים גדולים הרבה יותר, אך אינה מכשירה כל דבר.

כאשר הזרות והניכור משתלטים על האדם וקונים שביתו בבתי נפשו, איננו מצליח לחזות ולחוש בנועם ד', אפילו כאשר הוא מבקר בהיכלו. ד' ישמרנו.

אתה מתאר מצב שבו הניכור הוא שלילי והמשורר מיצר עליו, ולא כך הוא בשיר שלפנינו.

[ונתנו ידידים]

אני לא מבין גדול בשירה אבל יסלח לי מי שפתוח לפניו שערי חכמה לא ראיתי כאן שיתקיים בך לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחרית השירה, כי כל כולו מיצר על שמגיע לבית השם ומרגיש עצמו רק כמי שמבקר בהיכלו, ולכן ביקש כי אם ישכון המלך בצל קורת ליבו אז יפתחו לו דלתות חדריו ויוכל גם הוא להכנס לחצרות בית השם, ומה לא מובן כאן.

אתה מתאר מצב שבו הניכור הוא שלילי והמשורר מיצר עליו, ולא כך הוא בשיר שלפנינו.

בודאי כך הוא גם בשיר הזו

[ונתנו ידידים]

אולי תועיל לבאר לנו נבערי דעת מה בדיוק לא ניתן להאמר ולמה לא ניתן לקונן על שפניך השם שהוא מבקש חתום וצרור ולא זכה להארת פניו כפי שזכו דוד ושלמה וכפי שמתווה הרמח"ל את תכלית האדם ושדלתות אותו החדר שהוא מוזמן לו נעלוהו ואינו יכול להכנס אליו?