ישא ברכה כתב:בעז"ה
הראשונים תמיד מתיחסים לזה בנידון אחד, ולא מצאנו בדבריהם הפרדה כל שהיא. [והמחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד בחדא מחתא על קדושת מקום המקדש ועל קדושת ירושלים, שלא כמו א"י שהיא נידון בפני עצמו]
אולי לדעת הראב"ד שאין קדושה בזה"ז ובכ"ז יש דין של הכל מעלין לירושלים, ש"מ שיש עוד מערכת של קדושה שאינה תלויה במערכת של קדושת המקדש וקדושת ירושלים לענין קק"ל ומע"ש וכדו'.
ישא ברכה כתב:אולי לדעת הראב"ד שאין קדושה בזה"ז
החושב כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
הראשונים תמיד מתיחסים לזה בנידון אחד, ולא מצאנו בדבריהם הפרדה כל שהיא. [והמחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד בחדא מחתא על קדושת מקום המקדש ועל קדושת ירושלים, שלא כמו א"י שהיא נידון בפני עצמו]
אולי לדעת הראב"ד שאין קדושה בזה"ז ובכ"ז יש דין של הכל מעלין לירושלים, ש"מ שיש עוד מערכת של קדושה שאינה תלויה במערכת של קדושת המקדש וקדושת ירושלים לענין קק"ל ומע"ש וכדו'.
הרמב"ם מאחד את הענין של קדושת המקדש עם קדושת ירושלים מפני שניהם מפני השכינה. האם מכאן מוכח שהשראת השכינה בירושלים היא מפני השראת השכינה במקדש?
מלח הארץ כתב:תוספות בזבחים כתבו שאין קדושה לירושלים בלי קדושת מקדש.
תוספות מסכת זבחים דף ס עמוד ב
דהא ירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימא
מרומי שדה מסכת זבחים דף ס עמוד ב
ומה שהקשו עוד האיך אפשר לומר דירושלים קדשה בלי הבית. הנה במכילתא ריש פ' בא תניא בהדיא בזה"ל, עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלים ראוי' לשכינה, משנבחר בית עולמים יצאת ירושלים שנא' כי בחר ה' בציון וגו'. הרי דכלל ירושלים אפילו בלא בית היא קדושה וכדכתיב בהר ה' יראה. ומשו"ה נקרא העיר ירושלים יראה ושלם, וכדאי' בשוח"ט תהלים ע"ו. וה"נ אי נימא דאין הבית קדוש כשהוא חרב, מכ"מ ירושלים בקדושתה היא ונקראת לפני ה', וכל העיר ראויה לבנות שם בית אחר. מיהו אנן קיי"ל דמקריבין אעפ"י שאין בית, משום דמקום בהמ"ק קדושה לעולם:
משנה מסכת כלים פרק א
עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות:
עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו:
לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני.
מלח הארץ כתב:תוספות בזבחים כתבו שאין קדושה לירושלים בלי קדושת מקדש.
איש ימיני כתב:מלח הארץ כתב:תוספות בזבחים כתבו שאין קדושה לירושלים בלי קדושת מקדש.
דברי תוס' אינם שייכים לכאן כלל. מפני שתוס' מדבר על קדושתה לעניין קדשים קלים. והדבר פשוט, שאם אין לנו מקדש, למה נקדש את ירושלים לעניין קדשים קלים?
קו ירוק כתב:אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים.
ובחז"ל שנח הקריב בהר המוריה.
אברהם ראה את 'המקום' מרחוק ועקד עליו את יצחק בנו. "בהר ה' יראה".
מכל הלין יש בה מעלת המקום.
אבל קדושת שכינת ה' זה מעלה נוספת (הראויה לה מחמת מעלת המקום) כשנבנה הבית ושרתה בו שכינה. וקיי"ל שאינה בטלה, כמו שאמר והשימתי את מקדשיכם אע"פ שבשממונם בקדושתם הן עומדים.
החושב כתב:קו ירוק כתב:אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים.
ובחז"ל שנח הקריב בהר המוריה.
אברהם ראה את 'המקום' מרחוק ועקד עליו את יצחק בנו. "בהר ה' יראה".
מכל הלין יש בה מעלת המקום.
אבל קדושת שכינת ה' זה מעלה נוספת (הראויה לה מחמת מעלת המקום) כשנבנה הבית ושרתה בו שכינה. וקיי"ל שאינה בטלה, כמו שאמר והשימתי את מקדשיכם אע"פ שבשממונם בקדושתם הן עומדים.
לא הבנתי, כאיזה צד אתה רוצה להוכיח? שמעלת המקום היא מצד המקדש או שמעלת ירושלים אינה קשור בדווקא למקדש?
קו ירוק כתב:החושב כתב:קו ירוק כתב:אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים.
ובחז"ל שנח הקריב בהר המוריה.
אברהם ראה את 'המקום' מרחוק ועקד עליו את יצחק בנו. "בהר ה' יראה".
מכל הלין יש בה מעלת המקום.
אבל קדושת שכינת ה' זה מעלה נוספת (הראויה לה מחמת מעלת המקום) כשנבנה הבית ושרתה בו שכינה. וקיי"ל שאינה בטלה, כמו שאמר והשימתי את מקדשיכם אע"פ שבשממונם בקדושתם הן עומדים.
לא הבנתי, כאיזה צד אתה רוצה להוכיח? שמעלת המקום היא מצד המקדש או שמעלת ירושלים אינה קשור בדווקא למקדש?
אלו שתי מעלות זו על גבי זו.
המעלה הראשונה היא שיש בה קדושת המקום, שממנו הושתת העולם, והוא שער השמים, ולכן נבחר ע"י נח להקריב בו, וע"י הקב"ה לעקוד בו את יצחק,
ומחמת הכי הוא המקום הראוי לשרות בו שכינה.
אבל מעלת השראת שכינה היא תוספת המעלה הנשגבה למקום המסוגל הזה.
וקדושת ירושלים האמורה בש"ס היא קדושת השכינה שזה לפני ה', ולא משום מעלת המקום גרידא שהיא דרגה היולית.
אלא שלפי שיטת הראב"ד דקדו' ירושלים האידנא בטלה, אעפ"כ נשאר בה מעלת המקום שלה. אבל לא נראה שזה יהיה נ"מ להלכה, אולי שלא יקל ראשו שם, כמו שאמר יעקב אבינו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 490 אורחים