לחם חמודות ודברי חמודות

[גאולה בקרוב]

מה פשר הדבר שיש נו"כ על השו"ע שקוראים לחיבור "דברי חמודות" [של התויו"ט] על הרא"ש בשם "לחם חמודות"?
בהקדמה לפירושו של הגאון המחבר, מבאר להדיא ששמו "דברי חמודות" וטעמו שם!

[בריושמא]

ראה תלמוד בבלי פראג תפ"ח.

[קולמוס הסופר]

בס"ד

מגילת איבה 60 א.JPG (41.87 KiB) נצפה 3147 פעמים

מגילת איבה ב.JPG (33.41 KiB) נצפה 3147 פעמים

לדופקי בתשובה ב 107.JPG (107.5 KiB) נצפה 3147 פעמים

בית אהרן וישראל.PDF

(389.33 KiB) הורד 285 פעמים

[גאולה בקרוב]

תודה רבה על המובאות,
אבל לא הבנתי כל כך מה הולך כאן, שהרי בהקדמה לחיבור כותב להדיא ששמו דברי חמודות, ולא לחם חמודות, ובמובאות טוענים להיפך, ששמו לחם חמודות ואח"כ שינו.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
במגילת איבה כתוב ששינו גם את ההקדמה ל"דברי" חמודות, והוסיפו שזה אינו יתכן, עיין למעלה.

[חיימקה]

ומה פשר הדבר שבש"ך יור"ד סי' שעג ס"ק יב - מביא את המעדני מלך וכוונתו לדברי חמודות [ה"ק ה' טומאה אות טז] ולא למעדני יום טוב, א"כ היה צ"ל 'לחם חמודות'.
או שהאחרונים לא הקפידו ע"ז - מישהוא כתב על כך?

[שיף]

יש במהר"ם שיף שמציין למעדני מלך וכוונתו לפלפולא חריפתא [ששניהם כתבם התוי"ט]
אצל רבים מן המחברים מוצאים שציינו לחידושים של אחרים ולא כתבו מקור מדויק בספר מסוים רק קראו ע"ש ספר מפורסם אחר שאותו כתב המחבר.
[כנראה שאצל הלומדים פעם המעדני מלך עהש"ס, תפס יותר מקום מאשר תוי"ט על משניות]

[הוד_והדר]

מכיון שאני בעידנא דעסיק ביה כעת, אעלה בזה כמה גרגרים.

המחבר בעל תוספות יו"ט חיבר ספר מעדני מלך עם ספר לחם חמודות על הרא"ש, ובשם זה נדפס בב' הדפוסים הראשונים, פראג שפ"ח וכן פראג תפ"ח. בדפוס השלישי שנדפס לאחר פטירת המחבר בפיורדא תק"ה נשתנה שמם למעדני יו"ט ודברי חמודות, ורשמו בשער "אשר נקרא מקדם מעדני מלך ולחם חמודות". וכן נשתנה דברי המחבר בהקדמתו, בכל מקום שנאמר 'לחם חמודות' נשתנה ל'דברי חמודות', או לר"ת ד"ח, ואף במקומות שלא תואמים לגמרי דברי המחבר [ראה צילומים להלן].

עוד דבר מוזר בדפוס השלישי, בעמ' השער כותבים את שם המחבר ומציינים עליו בברכת החיים, כשהוא כבר נפטר בשנת תי"ד.

החיד"א בספרו 'שם הגדולים' מביא שנשתנו השמות מפני מעשה שהיה, זה לשונו: "(קסה) מעדני מלך לחם חמודות - מהגאון תי"ט על הרא"ש במס' הנפרדות. ובדפוס ב' כתוב מעדני י"ט ודברי חמודות משום מעשה שהיה". ברם לא גילה לנו רז זה, מה הוא המעשה שהיה.

מתאמרי בי אינשי, שהמחבר שינה שמות הספרים מפני ההלשנה אל המלך וכו', אבל דבר זה מוכחש מהמחבר בעצמו, בדבריו שכתב במגלת איבה, זה לשונו: "ביום הששי כ"ח מנחם וכו' והקיר"ה התחסד עמי עוד בדבר הפסק שהספרים יבערו מן העולם, צוה שלא לבערם מעתה, רק אמחה איזה מלין מאלה אשר ישנו ברשותי... אך בגלל קריאת שם הספר מעדני מלך לא היו דברים מעולם מזה, ולא האשימני מאומה, זולת המלשינים רצו לחפות בדברים בדוים למען העלם יעלימו רשעתם". הרי מפורש יוצא, ששמות הספרים מעולם לא היה בעיה אתם עם המלך וכו'.

מה שמוזר, מכון ירושלים במהדורא החדשה שלהם בשלחן ערוך המפואר שהוציאו לאור, בכל מקום שנאמר בפוסקים ל"ח, לא פיענחו, רק הוסיפו בסוגריים מרובעות [דברי חמודות], כאלו לפענח את הל"ח זה דבר גס, שם הספר זה לחם חמודות. וזה שם הספר שהיה לפני המגן אברהם ודעימיה, ולא דברי חמודות.

אני מעלה את השערים מ3 דפוסים הראשונים, כי הרבה טעו בזה, ומציינים את דפוס השלישי כדפוס השני. וכן צילום מהקדמת המחבר בדפוסים הראשונים.

דפוס שלישי פיורדא תקה.JPG (504.04 KiB) נצפה 176 פעמים

דפוס שני פראג תפח.JPG (241.42 KiB) נצפה 176 פעמים

דפוס ראשון פראג שפח.JPG (339.84 KiB) נצפה 176 פעמים

[הוד_והדר]

הקדמת המחבר דפוס ראשון ודפוס שלישי [בדפוס שני כמדומני שהשמיטו בכלל את כל ההקדמה], ואפשר לראות השינויים שנעשו שלא כדין על ידי המדפיסים.
ואפשר לראות שבכמה מקומות שלא התאים השינוי שלהם כתבו בר"ת ד"ח.

הקדמת המחבר דפוס ראשון.JPG (395.59 KiB) נצפה 170 פעמים

הקדמת המחבר דפוס שלישי.JPG (650.21 KiB) נצפה 170 פעמים

[הוד_והדר]

כעת אני מבחין בדפוס השלישי בהסכמת ר"ר יונתן, מציין שהוא הדפיס מסכת ברכות בפראג תפ"ה, ואכן מצאתי איזכור מזה במאגר של אוצר הספר העברי, אבל לא הצלחתי עדיין למצוא עותק פיזי. במאגר הנזכר מצויין שעותק כזה נמכר באסופה [אבל לא כתוב איזה שנה]. אז לפי זה יוצא שדפוס פיורדא זה כבר דפוס הרביעי, ותפ"ח זה דפוס השלישי.

[כדכד]

הציטוט ממגילת איבה לדחות הסברא ששינו שמות הספרים בגל אותו מעשה הוזכר כבר בתחילת האשכול הזה.

[הוד_והדר]

הציטוט ממגילת איבה לדחות הסברא ששינו שמות הספרים בגל אותו מעשה הוזכר כבר בתחילת האשכול הזה.

אכן הוזכר תוכ"ד המובאה של בית אהרן וישראל, ומה בכך? אני רשמתי את הדברים מסודר וכו'.

וכך צריך לתקן במאות ספרים שכותבים בפשיטות שהמחבר שינה שם הספרים, ולא הוא כי בחייו בכלל לא נשתנו השמות, רק בדפוס הרביעי וכו'.

[תורת המן]

איני מבין הטענה על מכון ירושלים - עבודתם הוא לציין המראה המקום השימושי ביותר לבני דורינו במילים הפשוטות וקצרות ביותר - וזהו מה שעשו.

[הוד_והדר]

איני מבין הטענה על מכון ירושלים - עבודתם הוא לציין המראה המקום השימושי ביותר לבני דורינו במילים הפשוטות וקצרות ביותר - וזהו מה שעשו.

א, אפשר לפענח ל"ח = לחם חמודות כמו שפיענחו כל השאר הר"ת וכו'.
ב. אפשר לציין במבוא לדוגמא, שציינו דברי חמודות כי כך נודע הספר כהיום.

[ושא_נס]

כעת אני מבחין בדפוס השלישי בהסכמת ר"ר יונתן, מציין שהוא הדפיס מסכת ברכות בפראג תפ"ה, ואכן מצאתי איזכור מזה במאגר של אוצר הספר העברי, אבל לא הצלחתי עדיין למצוא עותק פיזי. במאגר הנזכר מצויין שעותק כזה נמכר באסופה [אבל לא כתוב איזה שנה]. אז לפי זה יוצא שדפוס פיורדא זה כבר דפוס הרביעי, ותפ"ח זה דפוס השלישי.

יותר סביר שיש להגיה תפ"ח תמורת תפ"ה.
עוד יש להעיר שבדפוס פראג תפ"ח היא רק מסכת ברכות עם ביאור רי"ט העליר על הרא"ש, ביתר המסכתות בדפוס פראג הנזכר הרא"ש בלא פרשנות. כך שגם הדפוס השני כביכול הנזכר הוא רק למסכת אחת.