מנין כתב:רוממות - המ' בחולם או בשורוק? אפשר להוכיח מהשם של המדור הראשון?
חיים סגל כתב:גליון יפה מאוד, חיילכם לאורייתא!
לא זכיתי להבין את קושיית הגרד"ל [ואגב, לטעמי היה מן הראוי לפתוח את הר"ת], או שלא הבנתי את החזו"א, ואולי מישהו יסביר לי.
כשרובע אותו מאחוריו אינו רואה כלום, כי אין לו עינים בעורף, אז מה הוא יכול להעיד, שהרי לא רק שלא מזהה את הגוף, אלא שכלל לא רואה את הגוף ורק מרגיש אותו.
הרב משה מאיר ליבנה
בדין ראיית העדים את פני הכלה
בחי' מהרי"ט קידושין מ"ג א' כ' בשם אביו המבי"ט שאם העדים לא ראו פני הכלה אינה מקודשת. והאבנ"מ סל"א סק"ד כתב דמקודשת שיכולים לתופסה ולראותה, ובהג' מלואי חותם הביא בשם הנתיבות וכן שמעתי ממו"ר הגרד"ל שליט"א בשם החזו"א דבלאו האי סברא נמי מקודשת דהא יכולים להעיד על גוף זה שנתקדש ומה איכפת לן שאינם מכירים תואר פניה.
והקשה מו"ר הגרד"ל שליט"א מהא דמכות ו' א' דפריך נרבע יציל ומשני שרבעו מאחוריו ולסברת הנתיבות והחזו"א אכתי הא יכול להעיד בשעת רביעה שגוף זה רובעו.
מיכאל1 כתב:אם כן יש כאן חידוש לענ"ד, שעד שחולה ל"ע אלצהיימר או דמנציה, וידוע לנו ששנייה אחר מעשה הקידושין לא יוכל להעיד עליו חשיב כעד.
שש ושמח כתב:מיכאל1 כתב:אם כן יש כאן חידוש לענ"ד, שעד שחולה ל"ע אלצהיימר או דמנציה, וידוע לנו ששנייה אחר מעשה הקידושין לא יוכל להעיד עליו חשיב כעד.
לא הבנתי איך הגעת לחידוש הזה.
----
בעיקר קושיית הגרד"ל, לכאו' אה"נ ואם הנרבע תפס את הרובע ויכול להעיד עליו באמת יפסול את העדות, וכוונת הגמ' להעמיד באופן שהנרבע לא תפס את הרובע, וא"כ כעת כשהעדים באים להעיד לבי"ד שראובן רבע את שמעון, הרי שמעון עצמו אין לו שום עדות על זה, ולא שייך שיפסול את העדות.
שש ושמח כתב:אני לא חושב שתלוי האם בשעה שבאים העדים נמצא הקא"פ בעולם. ומסתבר שאם הנרבע ראה שראובן רובעו ואח"כ מת יפסול את העדות.
הטענה שלי היא שהנרבע כלל לא ראה את מה שהעדים מעידים עליו כעת. הם מעידים שראובן רבע, והנרבע כלל אינו יודע האם ראובן רבע או לא.
שש ושמח כתב:למה פשוט לך שאם שניים ראו מהפרופיל הצדדי ואחד ראה מקדימה [ואינו יודע מיהו אלא זוכר את צורת הפנים], ובשעה שבא לבי"ד הושחתו פניו מקדימה ולכן העד השלישי אינו יודע כלל מיהו הרובע, פוסל את העדות?
מיכאל1 כתב:לכאורה מדברי הגרד"ל מבואר שעד שכשר להעיד רק באותו רגע דהיינו שאוחז ידו לאחוריו ואומר רא מי רבעני כשר להעיד אע"פ שאחר המעשה רביעה מיד כבר לא יוכל להעיד חשיב כעד, וא"כ נמצא שעד שרואה את שעת העדות חשיב כעד אע"ג שברור שאח"כ לא יוכל להעיד.
אריך כתב:מצ"ב הגליון השני, חלקו הראשון בעניני צדקה ומעשר כספים, ושאר הגליון בשלל נושאים. הכל ד"ת קצרים בלבד.
כמו"כ יש בו מדור תגובות לגליון הקודם, וכן המשך בנושא קושיית הגר"ד לנדא שליט"א, ומכתב ד"ת בענין זה, שמסר הגרד"ל לגליון.
חיים סגל כתב:אריך כתב:מצ"ב הגליון השני, חלקו הראשון בעניני צדקה ומעשר כספים, ושאר הגליון בשלל נושאים. הכל ד"ת קצרים בלבד.
כמו"כ יש בו מדור תגובות לגליון הקודם, וכן המשך בנושא קושיית הגר"ד לנדא שליט"א, ומכתב ד"ת בענין זה, שמסר הגרד"ל לגליון.
עדיין לא זכיתי להבין קושיית הגרד"ל, שאמנם החוש הוא כמו ראיה, אך אני מבין ש'חוש' שייך כשהחוש אומר לו מי הוא זה שעושה מעשה זה, אך מה שייך 'חוש' לענין סתם גוף, משא"כ בראיה אפשר להבין שגם ראיית גוף מסויים יש בה משהו
אריך כתב:חיים סגל כתב:[
ומה שכתבת לתמוה על השאלה, הערב דננו בזה כמה אברכים, ועוררנו כדבריך. כנראה הגרד"ל הבין שאילו יצוייר שעכשיו היו כאן בי"ד, היה יכול הנרבע להעיד ע"י ששולח את היד אחורנית ואומר לב"ד: הגוף הזה רובע אותי. ונמצא שיש כאן כעין ראיית עדות שניתנת להביאה לבי"ד באותו רגע שהוא נרבע.
עבד הזמן כתב:כמה הערות על הגיליון המלא בטוב טעם ודעת
א. בדברי הגר"י גואלמן שליט"א על בימה המוקפת מחיצות, כמדומני שבאחד מספרי נתיב בינה [ייתכן מאד על עירובים בסוגיא של חצר קטנה שפרוצה במילואה לגדולה] מבאר שבמקום שכל תכלית הבימה היא לשמש לרשות שסביבה אינה חולקת רשות לעצמה.
ב. בדבר השאלה שלא הקפידו להדר שמשלוח מנות הראשון יהיה מהודר מכל, כמדומה שכבר דיברו בזה בענין סעודת פורים לנוהגים לאכול סעודה קטנה וחלבית בבוקרו של יום.
אריך כתב:נושא לדוגמה מהגליון האחרון בעניני ס"ת -
האם בתוכנה תורנית כאוצר החכמה יוצאים יד"ח כתיבת ס"ת (אליבא דהרא"ש דבזה"ז המצוה היא לכתוב ספרי תלמוד ופוסקים).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים