אני ממשיך את הדיון כאן מהאשכול על דוי הסר (
http://goo.gl/52kYz) כי לענ"ד זה עיקר מקומו.
רקע:
יש בידינו שלושה כת"י חשובים מהגניזה הקהירית המכילים את הפיוט 'דרור יקרא', ובשניים מהם הוא בסמיכות לפיוט 'דוי הסר' שנהגו לאומרו בזימון של סעודת חתן וכלה.
כתב היד הראשון הוא כתי"ק של ר' יוסף בן אביתור שהיה בן דורו של דונש (מחברם של דרור יקרא ודוי הסר) ופייטן בזכות עצמו (ואולי יש בהיותו פייטן חיסרון, שהרי אם בא לידיו טופס משובש של השיר אפשר שהיה מתקנו מדעתו). תוכנו של כת"י זה פורסם לראשונה ע"י ע. פליישר בספרו 'השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, עמ' 403.
והרי תמונת כתה"י (שלא מופיעה בספר):
- דרור יקרא אביתור.png (407.96 KiB) נצפה 18804 פעמים
כתב היד השני, גם תוכנו פורסם לראשונה ע"י פליישר (שם), הוא כת"י שבו נתגלו לראשונה שלושה בתים נוספים לפיוט דוי הסר. בסמוך לשיר זה, וברצף אחד, מופיע גם פיוט דרור יקרא.
והרי תמונתו (שגם היא אינה מופיעה בספר):
- Devay Haser.png (520.5 KiB) נצפה 18804 פעמים
כתב היד השלישי למיטב ידיעתנו טרם התפרסם, אך בו גילינו עוד שרידים של שלושה בתים נוספים לדוי הסר
מעבר לשלושה שגילה פליישר. גם בכת"י זה מופיע השיר דרור יקרא בסמוך לדוי הסר.
והרי תמונתו:
- Dvay Haser 2.jpg (706.99 KiB) נצפה 18804 פעמים
(את הצעתנו בפיענוח כתה"י אביא להלן)
והנה, באשכול הנ"ל על דוי הסר הערתי על כך שמתוך מאות שירים שכתב דונש, כיום ידועים בציבור אך ורק שני שירים, והם בדיוק שני שירים אלו. ואם כן, יש לשער שכבר בימים קדומים היתה זיקה בין שתי השירים. אך מהי?
עוד דבר חשוב שכדאי לשים לב אליו הוא שסדר הבתים של דרור יקרא שונה בכל שלושת כתה"י, שבכתה"י הראשון הוא (ביחס לנוסח הנפוץ) א'ג'ב'ד' ובשני הוא ב'ג'א'ד', ואילו בשלישי הוא כסדר הנפוץ. הצד השווה הוא שבשלשתם אין כי אם את ארבעת בתי השיר הראשונים ואילו הבתים 'הדוך קמי' ו'דעה חכמה' אינם מופיעים בהם כלל (אמנם בכתה"י הראשון והאחרון, הואיל והשיר נגמר בסוף הדף, ישנה אפשרות תיאורטית שהשיר המשיך לדף אחר שאבד). עוד מכנה משותף לשלושת כתה"י הוא שבכולם מוסכם שהבית האחרון הוא 'א-להים תן'.
שתי עובדות אלו מצביעות לכאורה על כך שהבתים 'הדוך קמי' ו'דעה חכמה' אינם חלק מדרור יקרא, אף שהם מן הסתם מדונש, ושהשיר המקורי הסתיים בבית 'א-להים תן'. השערה זו מקבלת גם חיזוק מכך שבנוסחאותיו של מחזור ויטרי מופיע 'דעה חכמה' בסיומו של פיוט 'דלה שובב' (גם הוא מדונש), ולא בדרור יקרא.
אדאתינן להכי, הרי שסיום השיר ב'א-להים תן' יש לו חשיבות מיוחדת שכן הוא חותם בתיבות 'שלומים תן כמי נהר', והוא כמו תפילת שמו"ע, ברכת המזון, וקדיש שמסתיימים בנושא השלום, וכמו שמצינו (במדרש תלים ודרך ארץ זוטא): "גדול השלום, שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום". זאת ועוד, נוסח השיר בכתה"י הראשון והשני (ואין לדעת מה היה בשלישי) אינו אלא 'שלומים שים כמו נהר', כמו לשון ברכת שים שלום שבשמו"ע.
ונראה לנו לחדש בזה יותר, שאפשר ודרור יקרא אינו אלא פיוט שנועד מתחילה להיאמר בתוך ברכת שים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת, וע"כ הוא מסתיים ב'שלומים שים', ושגם הפיוט 'דוי הסר' עיקר מקומו בחזרת הש"ץ של שבת, שכן מוזכרים בו גם ברכת כהנים ('שעה ברכת בני אהרון') וגם שבת ('ויקריבו ביום שבת בחיריך בני אהרון...'). וזוהי אם כן הזיקה שבין דרור יקרא לדוי הסר, שלענ"ד שני פיוטים אלו נועדו מתחילה לברכת שים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת.
והרי הצעתנו בשיחזור כתה"י השלישי (ההשלמות הן בעיקר ע"פ מה שכבר ידוע לנו מכתה"י השני):
[דוי הסר וגם חרון] / [ואז אלם] ב[שיר ירון]
[נחנו במעגלי צדק]/ [שעה בר]כת בני אהרן
[.........................] / ומפגיע עלי כשר[ון]
שארית עם ת[... ...] / בצדק [שו]כבי חברון
[ארורים הך אשר ארו] / חבצלת הש[רון]
[וצרי עמך כולם] / [לשגעון ועיורון]
נסיכי כל [.........] / [.....................רון]
[...........] ואל תהרג / עבור יהיו [...רון]
[.........................] / ישיבון שי וגם דרון
וכל [....................] / [ישובון עוד ל]בצרון
ויקריבו ביום שבת / [בחיריך בני אהרן]
שני כבשים בני שנה / ולכבש עשרון
[וישיר]ו בני לוי / חסָדיך בקול גרון
ושירתם תהי לעד / ותכתב לדור אחרון
