לחמניות מזונות

[משולש]

http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=22032

[שלח]

אני רוצה להבין כמה דברים
א האם זו מחלוקת בין אשכנזים לספרדים?
ב האם המודעה היא נגד הבדץ? או בדצים שונים?
ג מדוע יצא כרוז זה? הרי אם יש לזה השגחה של אחד הבדצים, והם כתבו לברך מזונות, הרי הם בדץ ואפשר לדבר איתם, ואם זה אדם פרטי שכתב לברך מזונות אז מניין יש לו רשות , אלא אם כן זה מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, אבל צריך לכתוב שזה מזונות רק לאשכנזים
ד אם באמת זו מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, האם יש עוד דוגמאות כמו אחוז היין או בישולי עכום בעוגות ועוד, שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים?
ה הרי תמיד חשבתי שבדצים זה למהדרין לכל השיטות גם אשכנזים וגם ספרדים, אז מדוע כתוב מזונות אם זה לא לכולם?
ו אבקש מחכמי הפורום הנכבדים להאיר את עיני בסוגיות אלו, ולהסביר לי מדוע ולמה יצא כרוז זה?, מה הרקע של הדברים?, והאם יש תגובות של הבדצים בעניין?

[שלח]

מצאתי פה דברי הרב אבינר שליט"א ואולי יפתור כמה משאלותי

האם יש כזה דבר לחמניית מזונות?
הרב שלמה אבינר
**
שאלה: שמעתי שגם על "לחמניות מזונות" יש לברך המוציא?
**
תשובה:
א. אם הכוונה ל"לחמניה מתוקה", כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא.
אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא.
**
ב. אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא.
**
ג. שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ"ק .כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ"ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ"ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו.
**
ד. הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס"מ, גובה 4 ס"מ, רוחב 6 ס"מ. אם כן הנפח שלהם הוא בערך 14X4 250=π/4X6Xסמ"ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא.
(וכן דעתם של הגר"י זילברשטיין, הג"ר משה שאול קליין, הג"ר שלמה יוסף מחפוד, הגר"מ מאזוז והג"ר יצחק רצאבי- מ"צ).

[הכהן]

מעניין לעניין:

1. .
   

   בנוגע לחלה מתוקה נחלקו הדעות: מנהג רוב בני ספרד שחלה מתוקה שהמתיקות שבה מורגשת ביותר אין מברכים עליה ברכת המוציא, ודינה כפת הבאה בכיסנין, וכהכרעת השו"ע סי' קסח סעי' ז. אולם, הרמ"א שם חולק, וסובר, שרק אם העיסה נילושה ברוב מי פירות ומיעוט מים ברכתה מזונות, ועל פי הוראתו נהגו בני אשכנז לברך ברכת המוציא על חלה מתוקה. דעת הגרש"ז אויערבך היתה, שבחלה המיועדת לאכילה לשם שובע ולא לקינוח גם השו"ע מודה שברכתה המוציא [וכעין מש"כ הפוסקים שם בסוף הסימן לגבי פת הממולאת בגבינה או בשר, שאף שהיא עשויה באופן של כיסנים, כיון שהיא נאכלת תמיד לשם שובע ולא לתענוג בלבד ברכתה המוציא], אולם המנהג שלא כדבריו.
   

   
   
2. .
   

   לפי המתבאר לעיל, כדי לברך מזונות לבני ספרד צריך שטעם התערובת יהיה ניכר בעיסה, ולכן חלות או לחמניות שמרגישים בהם טעם מתיקות (ולא טעם שונה במקצת מחלה רגילה) וברכתן מזונות - אין יוצאים בהן ידי חובת שלש סעודות בשבת, הואיל ויש חיוב לאכול בסעודות שבת פת כמבואר בשו"ע (סימן רעד, ד) וחלה שמרגיש בה טעם המתיקות דינה כ'פת הבאה בכיסנין' שברכתה מזונות, ולכן יש להיזהר לקנות פת לחם גמור ולא פת מתוקה (חזון עובדיה שם).
   

[יוס'ל]

בספר וזאת הברכה, הביא גם מהפוסקים האשכנזיים כנ''ל

[נהר שלום]

אני רוצה להבין כמה דברים
א האם זו מחלוקת בין אשכנזים לספרדים?
ב האם המודעה היא נגד הבדץ? או בדצים שונים?
ג מדוע יצא כרוז זה? הרי אם יש לזה השגחה של אחד הבדצים, והם כתבו לברך מזונות, הרי הם בדץ ואפשר לדבר איתם, ואם זה אדם פרטי שכתב לברך מזונות אז מניין יש לו רשות , אלא אם כן זה מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, אבל צריך לכתוב שזה מזונות רק לאשכנזים
ד אם באמת זו מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, האם יש עוד דוגמאות כמו אחוז היין או בישולי עכום בעוגות ועוד, שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים?
ה הרי תמיד חשבתי שבדצים זה למהדרין לכל השיטות גם אשכנזים וגם ספרדים, אז מדוע כתוב מזונות אם זה לא לכולם?
ו אבקש מחכמי הפורום הנכבדים להאיר את עיני בסוגיות אלו, ולהסביר לי מדוע ולמה יצא כרוז זה?, מה הרקע של הדברים?, והאם יש תגובות של הבדצים בעניין?

א כן. ראה בתשובה ביחוה דעת.
ב\ג בחו"ל אני יודע שיש הרבה בעיות ובאמת רוב החלות הם מזונות. בא"י לא יודע אבל כנראה שכן מהכרוז.
ד כן גם ביין יש מחלוקת ויש סיפור מפורסם על איך שהרב עובדיה פעם בירך על היין שהביאו לא בחופה שהכל.
ו http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=50893 - ע"ש שגם בזמננו יש בעיה של רוב מים.
http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=106290 - יין תירוש רובו מים.

[שף ויתיב]

תשובה:
א. אם הכוונה ל"לחמניה מתוקה", כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא.
אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא.
**
ב. אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא.

מהו מקור דין זה שרק אם זה מאה אחוז מים זה מזונות? עד כמה שזכור לי צריך שיהי' העיקר הדברים האחרים ולא שלא יהי' מים כלל.

[נהר שלום]

מהו מקור דין זה שרק אם זה מאה אחוז מים זה מזונות? עד כמה שזכור לי צריך שיהי' העיקר הדברים האחרים ולא שלא יהי' מים כלל.[/quote]
בילקוט יוסף וגם בכרוז כתוב שרק אם טועמים מתיקות אז הלחם מזונות

[שף ויתיב]

שאלתי על דברי הרב אבינר.

[בן אליהו]

מרן רבינו אשר שליט"א בשו"ת חלק ב' כותב בעניין לחמניות מתוקות ובעניין שיעור קביעות סעודה דברים מחודשים ומעניינים שמערערים כמה מוסכמות שהשתרשו, כדרכו בקודש

[שלח]

כאו הגאון הרב אשר וויס שליט"א שו"ת מנחת אשר חלק ב כב ויש שם עוד סימנים בהמשך בעניין
http://www.otzar.org/aspcrops/182398_82_224464475575-1082015.asp

[אוצר מתנת חינם]

בילקוט יוסף וגם בכרוז כתוב שרק אם טועמים מתיקות אז הלחם מזונות

גם בשו"ע כתב כן (קס"ח ז').

[נהר שלום]

בילקוט יוסף וגם בכרוז כתוב שרק אם טועמים מתיקות אז הלחם מזונות

גם בשו"ע כתב כן (קס"ח ז').

כמובן..

[שימען]

מי שרוצה להחכים שיסתכל בחוברת על לחמניות מזונות שכתב א' מפוסקי הדור הגרמ"ש קליין שליט"א. ותו"ד שברכתו המוציא.
ובעל פרי אליעזר הו"ל ספר שלם השגות עליו.

[הדפסת_ספרים]

תשובה להלכה מאת הגאון רבי מנחם זכרי זילבער שליט"א ראבד התאחדות הרבנים בעל מאזני צדק

[יהושעבנמי]

http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=22032

במהרשם כתב שאם הרוב מי פירות לא צריך שהטעם ניכר בעיסה, וכן כתב בשלחן ערוך הרב וכן משמע מכמה אחרונים שדנו לגבי מי חלב וכדומה, וכן היה מנהג ישראל כמה דורות בלי פוצה פה ומצפצף, ופתאום התחילו לעשות רעש נגד זה מכל מיני סיבות שונות ומשונות והדבר תמוה.

[מצליח]

תשובת הגאון רי"י ווייס שליט"א אבד"ק נוה אחיעזר

[מקוה]

יו"ל ע"י קבוצה אבריכים בארה"ב,

דברי הראשונים כמלאכים - על הכשר 'מזונות ברויט' - גליון א.pdf

(292.02 KiB) הורד 167 פעמים