מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

ליבא לתיובתא · הודעהעל ידי **ליבא לתיובתא** » ה' מרץ 08, 2018 3:28 am

שמעתי ממו"ר הגרח"י שרייבר, ר"י אבן ישראל [מהרי"ל], שהתבטא פעם לאחר שראה ביאור של מרן בסוגיא סבוכה, והתרשם עמוקות ואמר: "ביאור מעין זה אינו ביאור נקודתי אלא יש בכוחו ללמד על הכלל כולו של דרך הלימוד העמוקה והחודרת של מרן ז"ל", ואקצר במקום שראוי להאריך.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ה' מרץ 08, 2018 6:39 am

נוטר הכרמים כתב:כעת ניצבת כמו חיה לנגד עיני אחת הזכרונות הראשונים מרבינו זצוק"ל. זה היה בשילהי ניסן תשנ"א. בתוך השנה לפטירת הרבנית ע"ה.

אאמו"ר שליט"א לקחני עם אחיי לביקור אצל רבינו. מצאנוהו בבית הכנסת הגר"א. התלוינו אליו בדרך. פתח את הדלת. הושיב אותנו מסביב לשולחן, ונחפז אל המטבח להמציא לנו מזונות ושתיה. התעקש להכין בעצמו לכל אחד כוס תה.

מצב הרוח היה מרומם. ואז הוא התחיל לדרוש ולחקור כל אחד מהילדים. ולבחון. אחי עבר איכשהו בהצלחה. אני נכשלתי בשאלה די פשוטה. התביישתי עד מאוד, וזלגו דמעות על לחיי. רבינו שחש במבוכה הרבה יצא מגדרו לפייסני ללא הועיל. ככל שהכביר בדברים, רק התעצמה תחושת ההשפלה. רבינו החליט להיחלץ בצורה מקורית, הוא החל בוחן את אבי בשאלות קשות במרחבי הש"ס עד שהצליח להביכו מעט. כך נוצרה אוירה חדשה שלהיכשל זה מאוד טבעי ונורמלי.

אשרי משכיל אל דל.

ידידי. הרבנית נפטרה בטבת תש"ן.
בתקופה הראשונה לאחר פטירתה רבינו הגר"ש היה נראה נורא, (חיצונית ופנימית)האבלות והצער הכו בו ממש בעוצמה.
באלול אותה שנה , שאלתי אותו שאלה אישית וזה (ברוב טיפשותי) גם נגע בצערו האישי. כנראה דרכתי על הפצע הפתוח. הוא הגיב בחדות רבה. (תקופה ארוכה יסרתי את עצמי מה עוללתי לו. אבל כ"כ הורגלנו במשך השנים להתיחס אליו כמלאך ה' שמתעלה מעל כל הכאב והצער האישי שלא הבנתי שגם לו יש נקודות אישיות שקשה לו איתם.)

הסיפור המפעים שלך קרה כבר לאחר שנת האבל.
ומתורצות הקושיות זו בזו.

בברכה המשולשת

הוה אמינא כתב:יישר כחך ר' אברהם על שחיזקתני בדברי משאך לזכרו של הגר"ש זיע"א

גם אני הקטן מצטרף לייש"כ ולתודה

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 08, 2018 8:43 am

בן ירושלים כתב:
נוטר הכרמים כתב:כעת ניצבת כמו חיה לנגד עיני אחת הזכרונות הראשונים מרבינו זצוק"ל. זה היה בשילהי ניסן תשנ"א. בתוך השנה לפטירת הרבנית ע"ה.

אאמו"ר שליט"א לקחני עם אחיי לביקור אצל רבינו. מצאנוהו בבית הכנסת הגר"א. התלוינו אליו בדרך. פתח את הדלת. הושיב אותנו מסביב לשולחן, ונחפז אל המטבח להמציא לנו מזונות ושתיה. התעקש להכין בעצמו לכל אחד כוס תה.

מצב הרוח היה מרומם. ואז הוא התחיל לדרוש ולחקור כל אחד מהילדים. ולבחון. אחי עבר איכשהו בהצלחה. אני נכשלתי בשאלה די פשוטה. התביישתי עד מאוד, וזלגו דמעות על לחיי. רבינו שחש במבוכה הרבה יצא מגדרו לפייסני ללא הועיל. ככל שהכביר בדברים, רק התעצמה תחושת ההשפלה. רבינו החליט להיחלץ בצורה מקורית, הוא החל בוחן את אבי בשאלות קשות במרחבי הש"ס עד שהצליח להביכו מעט. כך נוצרה אוירה חדשה שלהיכשל זה מאוד טבעי ונורמלי.

אשרי משכיל אל דל.

ידידי. הרבנית נפטרה בטבת תש"ן.
בתקופה הראשונה לאחר פטירתה רבינו הגר"ש היה נראה נורא, (חיצונית ופנימית)האבלות והצער הכו בו ממש בעוצמה.
באלול אותה שנה , שאלתי אותו שאלה אישית וזה (ברוב טיפשותי) גם נגע בצערו האישי. כנראה דרכתי על הפצע הפתוח. הוא הגיב בחדות רבה. (תקופה ארוכה יסרתי את עצמי מה עוללתי לו. אבל כ"כ הורגלנו במשך השנים להתיחס אליו כמלאך ה' שמתעלה מעל כל הכאב והצער האישי שלא הבנתי שגם לו יש נקודות אישיות שקשה לו איתם.)

הסיפור המפעים שלך קרה כבר לאחר שנת האבל.
ומתורצות הקושיות זו בזו.

נכון. וכעת אני משחזר יותר, וחושבני שזה היה בכלל בניסן תשנ"ב.

דבריך בקשר לרבנית ע"ה נכונים מאוד. בבחרותי רבינו היה משוחח עמי יום יום, שהיתי במחיצתו אלפי שעות. במשך כל השנים שמעתי ממנו את איזכורה 3 פעמים בהקשרים לא משמעותיים. לא יאומן.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ה' מרץ 08, 2018 8:53 am

עושה חדשות כתב:
דורשי יחודך כתב:וראה בהסכמת רבינו לספר "כרם יהושע" לגאון הנודע ר' יהושע כהן שליט"א, דברים מאד מעניינים.
אפשר להעלות? למה הספר אינו באוצר?

גא"מ

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מרץ 08, 2018 9:27 am

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:
דורשי יחודך כתב:וראה בהסכמת רבינו לספר "כרם יהושע" לגאון הנודע ר' יהושע כהן שליט"א, דברים מאד מעניינים.
אפשר להעלות? למה הספר אינו באוצר?

גא"מ

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' מרץ 08, 2018 11:03 am

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:
דורשי יחודך כתב:וראה בהסכמת רבינו לספר "כרם יהושע" לגאון הנודע ר' יהושע כהן שליט"א, דברים מאד מעניינים.
אפשר להעלות? למה הספר אינו באוצר?

גא"מ

: הסכמת רש אוירבך לכרם יהושע.jpg (549.77 KiB) נצפה 13812 פעמים

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » ה' מרץ 08, 2018 11:29 am

בימי בחרותי הזדמנתי כמה פעמים לבית רבינו ושמתי לב שהיו תלויים שם בכניסה מודעות בשמו לבחורי הישיבה והיה חותם רק בשמו הפרטי "שמואל"..
לא שמואל אויערבאך. לא ראש הישיבה. "שמואל" ותו לא מידי.
זכורני שזה מאד הפליא אותי איך הוא נותן הרגשה שהוא כאחד מבני החבורה ממש ומדבר ומבקש (בתחנונים לפעמים..) שיקבלו את דעתו בנושאים שעל הפרק.
מענין האם בני החבורה הקד' דשם שמו לב לכך והאם צורת ההנהגה הזו התבטאה בעוד צורות??

שומר-הגחלת · הודעהעל ידי **שומר-הגחלת** » ה' מרץ 08, 2018 12:12 pm

ש. ספראי כתב:
נעמן כתב:לגבי החסידות; מסופר שבילדותו אהב מאד את הנוסח בביה"כ חסידים, והיה מתפלל שם בשבת, ואביו זצ"ל לא אהב זאת, וציווהו שיתפלל עמו בהגר"א, אבל על עניית קדושת 'כתר' לא רצה הילד לוותר, והיה מספיק לרוץ ל'חסידים' מייד בסוף העמידה של מוסף, וחוזר אחרי ה'כתר' ואביו עוד עומד בתפילה...

הגר"ש דבילצקי כותב כך במכתב על סבז"ק רבי אפרים שמואל פפרמן לרנר זצ"ל, שייסד את ביהכנ"ס הגר"א דשערי חסד, שלאחר התפילה היה הולך לשמוע קדושת כתר ב'חסידים' הסמוך.

כן מפורסם על מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שאמנם היה מתפלל מנעוריו בנוסח אשכנז, אבל קורת רוח מיוחדת היתה לו להזדמן בשבת בשעת תפילת מוסף במניין שמתפללים נוסח ספרד ולהגיד אתם קדושת "כתר". וכל כך למה?
טעמו ונמוקו עמו: יש רמז נשגב לענין אמירת כתר בתפילת המוספין של שבת קודש. צא וחשוב כמה תפלות אנו מתפללים במשך השבוע ביחיד ובצבור? חמש בכל יום - שתים בשחרית, יחיד וצבור. שתים במנחה, יחיד וצבור. ואחת בערבית, יחיד בלבד. נמצא, חמש תפלות בכל יום שהם תשעים וחמש ברכות (5 כפול 19). בששה ימים בשבוע אנו מתפללים שלושים תפלות ביחיד ובצבור, שהן חמש מאות ושבעים ברכות. צרף אליהם הברכות של תפלות שבת, שבע ברכות בשחרית, מוסף ומנחה, ביחיד ובצבור - ארבעים ושתים ברכות. ושבע ערבית, ביחיד, יוצא ארבעים ותשע ברכות. סך הכל ברכות שבת וחול יחיד וצבור - שש מאות ותשע עשרה ברכות. צרף ברכה אחת מעין שבע של ליל שבת, הרי לך כת"ר ברכות שמגיעים להשלמתן בשעת אמירת "כתר" במוסף של שבת. ועל זה אנו מרמזים כי מכתירים אנו את הקב"ה למטה בכת"ר ברכות נגד מה שמכתירים אותו בשמי מרום למעלה.

מחולת המחנים

כפי הנראה אמירת כתר היתה מנהג אשכנז המקורי, וכבר בימי הראשונים הופסקה אמירתו, והטעמים שנאמרו בזה או משום שאין אנו במדרגה כל כך גבוהה כדי לומר כתר, או שהושמט מפני אימת המלכות, (בזכרוני שבאו"ז כבר נכתב שאין אומרים כתר).

הוכחה לכך ניתן לראות בתפילת מוסף של ימים נוראים, אשר בנוסח אשכנז אחרי שמסיימים הסילוק "דרי מעלה קוראים ומשלשים בשילוש קדושה בקודש", אומרים מיד "ככתוב על ידי נביאך" ללא שום הקדמה, והיינו הכתר שניטל משם. ויתירה מכך בנוסח ספרד אומרים כתר בחזרת הש"ץ בכל התפילות ביום הכיפורים, ובנוסח אשכנז אין אז שום הקדמה לא "נקדש את שמך בעולם" ולא "נעריצך ונקדישך", והיינו ג"כ משום הכתר שניטל.

ישיבה בחור · הודעהעל ידי **ישיבה בחור** » ה' מרץ 08, 2018 12:37 pm

האמת היא כי אמירת ה'כתר הוא הטעם לחליצת התפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף, ולכאורה לפ"ז למה בני אשכנז חולצים, ולכאו' מוכרח כי אכן המנהג המקורי היה באמירת כתר

בעל קורא · הודעהעל ידי **בעל קורא** » ה' מרץ 08, 2018 12:59 pm

מחולת המחנים כתב:כפי הנראה אמירת כתר היתה מנהג אשכנז המקורי, וכבר בימי הראשונים הופסקה אמירתו, והטעמים שנאמרו בזה או משום שאין אנו במדרגה כל כך גבוהה כדי לומר כתר, או שהושמט מפני אימת המלכות, (בזכרוני שבאו"ז כבר נכתב שאין אומרים כתר).

הוכחה לכך ניתן לראות בתפילת מוסף של ימים נוראים, אשר בנוסח אשכנז אחרי שמסיימים הסילוק "דרי מעלה קוראים ומשלשים בשילוש קדושה בקודש", אומרים מיד "ככתוב על ידי נביאך" ללא שום הקדמה, והיינו הכתר שניטל משם. ויתירה מכך בנוסח ספרד אומרים כתר בחזרת הש"ץ בכל התפילות ביום הכיפורים, ובנוסח אשכנז אין אז שום הקדמה לא "נקדש את שמך בעולם" ולא "נעריצך ונקדישך", והיינו ג"כ משום הכתר שניטל.

"כפי הנראה", יש לך איזו ראיה טובה לזה? והיכן נאמר טעם זה שאין אנו ראויים?
לגבי "דרי מעלה עם דרי מטה" במוסף ימים נוראים, לא הבנתי מה הראיה בזה, הסילוק הזה הוא פתיחת הקדושה ולכן אין את הפתיחה של נקדישך אחר שיש פתיחה אחרת.
וגם בשאר תפילות יום הכיפורים יש פיוטים המהווים את פתיחת הקדושה (בשחרית "רבבות ירוממוך שנאנים ישבחוך תרשישים יתמידוך קדושה משולשת" ואח"כ ממשיכים "ככתוב על יד נביאך", וכיו"ב בשאר התפילות) ולכן אין נקדישך, ובאמת מנהג הישיבות להוסיף נקדישך כיון שאין אומרים את הפיוטים הללו שקודם הקדושה.
מה שבעיקר מפריע לי בדברים שנאמרו כאן על כתר הוא שבעצם הקדושה מתחילה רק ב"קדוש קדוש" וכל מה שלפני זו רק פתיחה לקדושה ואינה עיקר כלל, ויותר מזה שלפי הרמב"ם הרא"ש הרוקח ושאר ראשונים וכן לפי פסק השו"ע והרמ"א (ריש סימן קכ"ה) אין הציבור אומרים כלל פתיחה זו אלא רק מ"קדוש", וכך גם דעת הגר"א (שהגר"ש היה קשור ודבוק בתורתו), כך שקשה לי להבין מה כל כך יש דווקא ב"כתר" יותר מ"נקדישך" (אמנם יש מעלה בקדושת המוסף יותר משאר הקדושות, והיא נחשבת בדברי הפוסקים והמקובלים כחשובה יותר מקדושה רגילה, אבל לכאורה אין זה בגלל שפותחת ב"כתר", אלא בגלל שיש בה את התוספת של "שמע ישראל", ומה שמכנים אותה "כתר" זה משום שפותחת ב"כתר" וזה רק סימן להבדילה משאר קדושות, כנלענ"ד).

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מרץ 08, 2018 1:37 pm

בעל קורא כתב:ויותר מזה שלפי הרמב"ם הרא"ש הרוקח ושאר ראשונים וכן לפי פסק השו"ע והרמ"א (ריש סימן קכ"ה) אין הציבור אומרים כלל פתיחה זו אלא רק מ"קדוש", וכך גם דעת הגר"א (שהגר"ש היה קשור ודבוק בתורתו), כך שקשה לי להבין מה כל כך יש דווקא ב"כתר" יותר מ"נקדישך".

גם לשו"ע, למרות שהציבור לא אומר פתיחה זו, רואים שיש השפעה לאמירה זו של הש"ץ גם לציבור (כנראה משום שהם נחשבים 'שומע כעונה'), שהרי במוסף של ר"ח חולצים הציבור את התפילין משום כך, כמבואר בשו"ע (כה, יג).

צבי וחמיד · הודעהעל ידי **צבי וחמיד** » ה' מרץ 08, 2018 2:20 pm

אברהם כתב:למרות שלא זכיתי להיות מתלמידיו, רק להסתופף כמה חודשים בצילו, אולי יש חשיבות לזכרונות שנרשמו במוחי ב'מבט מבחוץ', כמובן שמחמת זה יתכן שישנם טעויות בפרטים וכו'.

הנני מצרף מה שרשמתי ע"מ לשלב בתוך גליון 'שמחת שלמה' מזקני רש"ש לוין זצ"ל.

דברים נפלאים ופרים רב! יש''כ!!

יהודה בן יעקב

שומר-הגחלת כתב:טעמו ונמוקו עמו: יש רמז נשגב לענין אמירת כתר בתפילת המוספין של שבת קודש. צא וחשוב כמה תפלות אנו מתפללים במשך השבוע ביחיד ובצבור? חמש בכל יום - שתים בשחרית, יחיד וצבור. שתים במנחה, יחיד וצבור. ואחת בערבית, יחיד בלבד. נמצא, חמש תפלות בכל יום שהם תשעים וחמש ברכות (5 כפול 19). בששה ימים בשבוע אנו מתפללים שלושים תפלות ביחיד ובצבור, שהן חמש מאות ושבעים ברכות. צרף אליהם הברכות של תפלות שבת, שבע ברכות בשחרית, מוסף ומנחה, ביחיד ובצבור - ארבעים ושתים ברכות. ושבע ערבית, ביחיד, יוצא ארבעים ותשע ברכות. סך הכל ברכות שבת וחול יחיד וצבור - שש מאות ותשע עשרה ברכות. צרף ברכה אחת מעין שבע של ליל שבת, הרי לך כת"ר ברכות שמגיעים להשלמתן בשעת אמירת "כתר" במוסף של שבת. ועל זה אנו מרמזים כי מכתירים אנו את הקב"ה למטה בכת"ר ברכות נגד מה שמכתירים אותו בשמי מרום למעלה.

לא הבנתי איך הדברים תואמים....

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ה' מרץ 08, 2018 2:43 pm

ישיבה בחור כתב:האמת היא כי אמירת ה'כתר הוא הטעם לחליצת התפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף, ולכאורה לפ"ז למה בני אשכנז חולצים, ולכאו' מוכרח כי אכן המנהג המקורי היה באמירת כתר

נוסח אשכנז קדם בהרבה למנהג לחלוץ תפילין במוסף של ר"ח, שהוא מנהג המקובלים.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ה' מרץ 08, 2018 3:18 pm

חלמישצור כתב:
סעדיה כתב:גא"מ

הסכמת רש אוירבך לכרם יהושע.jpg

ייש"כ

בעל קורא · הודעהעל ידי **בעל קורא** » ה' מרץ 08, 2018 3:19 pm

יהודה בן יעקב כתב:
שומר-הגחלת כתב:טעמו ונמוקו עמו: יש רמז נשגב לענין אמירת כתר בתפילת המוספין של שבת קודש. צא וחשוב כמה תפלות אנו מתפללים במשך השבוע ביחיד ובצבור? חמש בכל יום - שתים בשחרית, יחיד וצבור. שתים במנחה, יחיד וצבור. ואחת בערבית, יחיד בלבד. נמצא, חמש תפלות בכל יום שהם תשעים וחמש ברכות (5 כפול 19). בששה ימים בשבוע אנו מתפללים שלושים תפלות ביחיד ובצבור, שהן חמש מאות ושבעים ברכות. צרף אליהם הברכות של תפלות שבת, שבע ברכות בשחרית, מוסף ומנחה, ביחיד ובצבור - ארבעים ושתים ברכות. ושבע ערבית, ביחיד, יוצא ארבעים ותשע ברכות. סך הכל ברכות שבת וחול יחיד וצבור - שש מאות ותשע עשרה ברכות. צרף ברכה אחת מעין שבע של ליל שבת, הרי לך כת"ר ברכות שמגיעים להשלמתן בשעת אמירת "כתר" במוסף של שבת. ועל זה אנו מרמזים כי מכתירים אנו את הקב"ה למטה בכת"ר ברכות נגד מה שמכתירים אותו בשמי מרום למעלה.

לא הבנתי איך הדברים תואמים....

כנראה אין הכוונה שמתחילת השבוע עד אמירת כתר נשלמות כת"ר ברכות, אלא הכוונה שתפילות כל השבוע הן כת"ר ברכות, ולזה רומזת המילה כתר שבקדושה, וכנראה שעל פי הקבלה יש איזו בחינה שבקדושת כתר מתחיל מנין הברכות ובה הוא מסתיים וכך בו נשלמות הכת"ר ברכות של תפילות כל ימי השבוע.

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ה' מרץ 08, 2018 3:26 pm

בעל קורא כתב:
מחולת המחנים כתב:כפי הנראה אמירת כתר היתה מנהג אשכנז המקורי.

"כפי הנראה", יש לך איזו ראיה טובה לזה?

נוסח כתר בקדושת מוסף של שבת נזכר במחזור ויטרי שהוא מאבות נוסח אשכנז (סי' קצ"ב), וכן בחזקוני (דברים לב, ג) שהיה מחכמי צרפת.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' מרץ 08, 2018 3:32 pm

מחולת המחנים כתב:
בעל קורא כתב:
מחולת המחנים כתב:כפי הנראה אמירת כתר היתה מנהג אשכנז המקורי.

"כפי הנראה", יש לך איזו ראיה טובה לזה?

נוסח כתר בקדושת מוסף של שבת נזכר במחזור ויטרי שהוא מאבות נוסח אשכנז (סי' קצ"ב), וכן בחזקוני (דברים לב, ג) שהיה מחכמי צרפת.

גם המחזור ויטרי כמובן מחכמי צרפת. (תלמיד רש"י) ואינו מאבות נוסח אשכנז כלל. והתקפותיהם של חסידי אשכנז נגד נוסח הצרפתים מכוון גם לנוסח שלו.

קדושת כתר היתה נהוגה בצרפת כמו שהבאת מקורות, וכן בספר המחכים ובספר מנהגי טרויש,
וכן היה נהוג בפרובינצא (מנהג מרשיילאה, כל בו,)
ובספרד (אבודרהם. אך נ"ל שברמב"ם אין כתר, וכנראה נוסח התימנים גם ללא כתר)

באיטליה אמרו כתר כל יום (שבלי הלקט יג,)

וסיכם את זאת ספר האגור הלכות שבת סימן שצד

ובכ"מ אומרים כתר יתנו לך בקדושה חוץ מבאשכנז. ואני המחבר נפלאתי מאד על מנהג אשכנז שאינם אומרים כתר יתנו לך כי זה נזכר בכל ספרי המקובלים וכותבים כונת השבח על דרך הקבלה ואי איישר חילי אתקן לומר כתר במוסף ובקדושת של יוצר בשבת אז בקול רעש וממקומך מלכנו כסדר ר' נטרונאי גאון.

חוקר ובוחן · הודעהעל ידי **חוקר ובוחן** » ה' מרץ 08, 2018 3:54 pm

אוי כמה חושך לי...
אוי כמה מאירים אתם - תלמידיו הקדושים...
כמה שאני שקוע בטיט היון , אני מעיין באשכול זה וזולגות עיני דמעות - על עצמי ...

למה לא זכיתי בעודי בתומתי לכזה אור מאיר ומדריך למעלה משכיל ואולי הייתי סר משאול מטה !?...

נ.ב.
בענין קדושת כתר .
מה שבזכרוני, דיש ענין תר"ך עמודי אור לא נודע איה מקומן וכו'. הגר"א ידע , וכמדומה שאמר ע"ז שזה יאמר בדרשה ראשונה שלו לעלמא דאתי. יעויי' בהקדמות מתלמידו לפירושיו (או רמ"מ או ר"ח).
וכנראה דכתר דקדושה מדבר ע"ז . ומכאן לא ייפלא השתוקקות הצדיקים כמו גם ההתלהבות המצויה של העם המקדישים . ובאמת הגר"א פי' גם לנוסח אשכנז כסוד שיח שרפי קודש , (שאומרים רק בזמני כתר) עולה תר"ך.
ויצויין עוד , שמנין אותיות עשרת הדברות עולה תר"ך. וכן תר"ך הוא מניין המצוות תרי"ג דאורייתא וז' דרבנן.
וחליצת התפילין בר"ח עוד טעם לה.

ליטוואק פון בודאפעסט

מבואר במגלה עמוקות (רנ"ב אופנים) שאמירת כתר אינה מתאמת אלא בארץ ישראל. ומטעם זה רצה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל.

(בספר חסידים ומתנגדים, מובא מכתב ארוך שנועדה להרב לו"י מברדיטשוב זצ"ל, עם כל הטענות שהיו על החסידים שעל כך מגיע להם חרם, ואחד מהם הוא אמירת כתר בחוץ לארץ!)

גן הירק · הודעהעל ידי **גן הירק** » ה' מרץ 08, 2018 4:29 pm

דורשי יחודך כתב:ג] בענין מה שכתבתם על תביעתו מעצמו ובד בבד ההתחזקות בלשמוח בחלקו, אולי מן הענין הוא לספר מה שפעם אחת בבחרותי יצאתי בסוף סדר מוסר להתכונן לתפילת מעריב, בחזרתי פגשני בכניסה לבית המדרש וחשב שהנה אני מגיע בלי שהייתי בסדר מוסר, שאל אותי "למדת מוסר, הרב פלוני?" עניתי בחיוב, אך כמדומה שהרגיש כבר צורך לומר משהו, פטור בלי כלום אי אפשר..., ומיד אמר בהתרגשות "אבל בשמחה!!" ואז סיפר בשם החזו"א שירמיה הנביא הרי כתב מגילת איכה ברוה"ק, ואיתא שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, כנראה שהמרירות והתוגה לא היו סתירה לשמחה כו', ושה"ה שהמוסר צריך להיות מתוך שמחה.

לא בטוח שאצל בני-ברקי שורשי זה יכול להסתדר... תחליטו כבר, או שמחה או יראת שמים...
וכבר אמר חכם בן ציון לאחר שביקר בבית מדרש בני-ברקי ידוע: "כאן, כל דחכים טפי - עציב טפי"...

אמר לי פעם יהודי חכם (ובני-ברקי...): אצלנו, כאשר מישהו מרגיש שטוב לו, משהו לא מסתדר אצלו. הוא יחפש כפרה על התחושה הטובה שלו, או לחילופין ידאג להעלים אותה... הרי לא יכול להיות שהוא מרגיש טוב והכל בסדר עם זה...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מרץ 08, 2018 4:58 pm

ובזה ביארו את הטעם שגם במגילת אסתר שילבו כמה קטעים נוגים בניגון 'איכה'...

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ה' מרץ 08, 2018 5:56 pm

זכיתי מלפני כמה שנים ליכנס אל הגאון זצ"ל, והצעתי כמה שאלות בסוגיות הלכתית שונות ומסובכות, וענה על אתר על כל השאלות בסבר פנים יפות, היה באמת דמות מגדולי ישראל מדור העבר. אחר הביקור רציתי ליתן כסף, אבל בשו"א לא רצה לקחת, ואפי' למקורבו שסידר את הזמן ליכנס הצעתי ליתן כסף, אבל סירב בתוקף באמרו שהגאון לא מניח אותו ליקח פרוטה בעד הביקורים אצלו! אוי מי יתן לנו תמורתו

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ה' מרץ 08, 2018 6:26 pm

שמעתי לפני כעשור בשם רבי משה גולדשטיין (ישיבת התפוצות), שאמר שבעבר, בבחרותו היה מחזה נפוץ לראות בחורי ישיבה צורבים סרים לביתם של גדולי ישראל, לשוחח איתם בעניינים תורניים, בקושיות ובפירוקים.
אולם כיום נשתנו העתים, ולא מצינו שעושים או נוהגים כן.
אך בעוד רבים סוברים כי זה באשמת 'הגבאים' ו'אנשי החצר' שהשתלטו היום על כל ראש ישיבה מליגה מסויימת ומעלה, ומפני כן כבר אין דלתם פתוחה לכל נער ולכל מבקש תורה, זה גם אמת אומר ר' משה, אבל לא זה עיקר הטעם, הסיבה האמיתית היא מפני שאכן הגדולים דהיום לא מסוגלים זאת, כבר אין את 'הגדולים של פעם' שהיית יכול להקשות לו כל רמב"ם מוקשה מכל מקצוע שהוא, ועל אתר הוא יהיה איתך בתוך הסוגיא. אין. נאדה. ירדו הדורות של הגדולים.

אך סיים ר' משה, אבל כהיום (לפני כעשור) נשאר אחד שדמותו מזכירה את הסגנון הקודם - הוא ניהו רבי שמואל אויערבך.

וחבל על דאבדין.

נ.ב. לדידי יש עוד סיבה, אולי היום יש פחות ענקיים, אבל הציבור הממוצע של האברכים ובחורי הישיבות - יותר גדוש בידע ובעומק, והכמות של תלמידי חכמים בכל קהילה וקהילה גדולה לאין ערוך לעומת לפני יובל שנים, ומכל הסגונונות בלימוד אפשר למצוא פה ושם. זאת ועוד, גם נתרבו ספרים, וכן מאגרי ספרים פיזיים וטכנולוגיים, עד שכל קושיא 'רחוקה' אפשר למצוא מי שמדבר על זה ולרוות לרוב נחת.
ואיך אמר הנתיבות שלום? המזרח דהיום ירוד יותר, אבל המערב דהיום חשוב הרבה יותר

ליטוואק פון בודאפעסט

זה בהחלט נכון. בחו"ל ידעו הכל שאם רוצים ליסוע לא"י לדבר עם מישהו בלימוד, הולכים אצל הרב שמואל. לא הרבה עשו כן, בגלל שהרבים מחפשים אך ברכות וכדו', אבל אלו הבני תורה שהוצרכו לרצות את ספיקותיהם בלימוד, ידעו שהכתובת היא שם.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מרץ 08, 2018 7:07 pm

בסדר כתב:זכיתי מלפני כמה שנים ליכנס אל הגאון זצ"ל, והצעתי כמה שאלות בסוגיות הלכתית שונות ומסובכות, וענה על אתר על כל השאלות בסבר פנים יפות, היה באמת דמות מגדולי ישראל מדור העבר. אחר הביקור רציתי ליתן כסף, אבל בשו"א לא רצה לקחת, ואפי' למקורבו שסידר את הזמן ליכנס הצעתי ליתן כסף, אבל סירב בתוקף באמרו שהגאון לא מניח אותו ליקח פרוטה בעד הביקורים אצלו! אוי מי יתן לנו תמורתו

למה עלה בדעתך לשלם לו על זה?

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ה' מרץ 08, 2018 7:56 pm

אוצר החכמה כתב:
בסדר כתב:זכיתי מלפני כמה שנים ליכנס אל הגאון זצ"ל, והצעתי כמה שאלות בסוגיות הלכתית שונות ומסובכות, וענה על אתר על כל השאלות בסבר פנים יפות, היה באמת דמות מגדולי ישראל מדור העבר. אחר הביקור רציתי ליתן כסף, אבל בשו"א לא רצה לקחת, ואפי' למקורבו שסידר את הזמן ליכנס הצעתי ליתן כסף, אבל סירב בתוקף באמרו שהגאון לא מניח אותו ליקח פרוטה בעד הביקורים אצלו! אוי מי יתן לנו תמורתו

למה עלה בדעתך לשלם לו על זה?

כי באתי מחו"ל, ואצל כמה גדולים נהוג שמשלמים שם כסף אחרי שנכנסים אקה"פ, ובכמה מקומות אף מרמזים את המבקרים להשאיר צ'ק (המנהג כמובן נובע מחצרי החסידיות), ולכן בתומי נסיתי לשלם כסף, ולתמוך בא' מגאוני הדור, אבל סירב בתוקף.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מרץ 08, 2018 8:02 pm

דודי צח כתב:שמעתי לפני כעשור בשם רבי משה גולדשטיין (ישיבת התפוצות), שאמר שבעבר, בבחרותו היה מחזה נפוץ לראות בחורי ישיבה צורבים סרים לביתם של גדולי ישראל, לשוחח איתם בעניינים תורניים, בקושיות ובפירוקים.
אולם כיום נשתנו העתים, ולא מצינו שעושים או נוהגים כן.
אך בעוד רבים סוברים כי זה באשמת 'הגבאים' ו'אנשי החצר' שהשתלטו היום על כל ראש ישיבה מליגה מסויימת ומעלה, ומפני כן כבר אין דלתם פתוחה לכל נער ולכל מבקש תורה, זה גם אמת אומר ר' משה, אבל לא זה עיקר הטעם, הסיבה האמיתית היא מפני שאכן הגדולים דהיום לא מסוגלים זאת, כבר אין את 'הגדולים של פעם' שהיית יכול להקשות לו כל רמב"ם מוקשה מכל מקצוע שהוא, ועל אתר הוא יהיה איתך בתוך הסוגיא. אין. נאדה. ירדו הדורות של הגדולים.

אך סיים ר' משה, אבל כהיום (לפני כעשור) נשאר אחד שדמותו מזכירה את הסגנון הקודם - הוא ניהו רבי שמואל אויערבך.

וחבל על דאבדין.

נ.ב. לדידי יש עוד סיבה, אולי היום יש פחות ענקיים, אבל הציבור הממוצע של האברכים ובחורי הישיבות - יותר גדוש בידע ובעומק, והכמות של תלמידי חכמים בכל קהילה וקהילה גדולה לאין ערוך לעומת לפני יובל שנים, ומכל הסגונונות בלימוד אפשר למצוא פה ושם. זאת ועוד, גם נתרבו ספרים, וכן מאגרי ספרים פיזיים וטכנולוגיים, עד שכל קושיא 'רחוקה' אפשר למצוא מי שמדבר על זה ולרוות לרוב נחת.
ואיך אמר הנתיבות שלום? המזרח דהיום ירוד יותר, אבל המערב דהיום חשוב הרבה יותר

אפשר שיש עוד סיבה פשוטה ג"כ, הרי בעבר כמות בני התורה היתה מאד מצומצמת, והיתה את האפשרות. בדורינו ב"ה פרח עולם התורה בכמות, ונתרבו ספסלי בבי מדרשא. נתאר לעצמינו אם ירצו לבא לשוחח עם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בלימוד, הלא זה פשוט בלתי אפשרי במציאות.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מרץ 08, 2018 8:18 pm

גן הירק כתב:
דורשי יחודך כתב:ג] בענין מה שכתבתם על תביעתו מעצמו ובד בבד ההתחזקות בלשמוח בחלקו, אולי מן הענין הוא לספר מה שפעם אחת בבחרותי יצאתי בסוף סדר מוסר להתכונן לתפילת מעריב, בחזרתי פגשני בכניסה לבית המדרש וחשב שהנה אני מגיע בלי שהייתי בסדר מוסר, שאל אותי "למדת מוסר, הרב פלוני?" עניתי בחיוב, אך כמדומה שהרגיש כבר צורך לומר משהו, פטור בלי כלום אי אפשר..., ומיד אמר בהתרגשות "אבל בשמחה!!" ואז סיפר בשם החזו"א שירמיה הנביא הרי כתב מגילת איכה ברוה"ק, ואיתא שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, כנראה שהמרירות והתוגה לא היו סתירה לשמחה כו', ושה"ה שהמוסר צריך להיות מתוך שמחה.

לא בטוח שאצל בני-ברקי שורשי זה יכול להסתדר... תחליטו כבר, או שמחה או יראת שמים...
וכבר אמר חכם בן ציון לאחר שביקר בבית מדרש בני-ברקי ידוע: "כאן, כל דחכים טפי - עציב טפי"...

אמר לי פעם יהודי חכם (ובני-ברקי...): אצלנו, כאשר מישהו מרגיש שטוב לו, משהו לא מסתדר אצלו. הוא יחפש כפרה על התחושה הטובה שלו, או לחילופין ידאג להעלים אותה... הרי לא יכול להיות שהוא מרגיש טוב והכל בסדר עם זה...

ואולי אפ"ל דירושלים היום הוא כבני ברק לענין זה? (חוץ מצ'למר'ס ממש).

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מרץ 08, 2018 8:25 pm

הסכמת רש אוירבך לכרם יהושע.jpg

[/quote]
תודה רבה.
ולכאורה נראה שיש כאן שני דברים, ההערה השניה היא על הרהמ"ח שליט"א שמעיר לו הגר"ש זצ"ל שצריך גם לעודד את הלימוד בעיון... וההערה הראשונה שהיא קצת יותר בגדר חידוש, שלא מספיק לדעת ש"ס אלא צריך לדעת תורה נביאים וכתובים...הגם שהדבר היה צריך להיות פשוט מצד עצמו אבל כמדומני שאיננו רגילים לשמוע דברים כאלה בעולם הישיבות. (ובסביבתו לא שמעתי הרבה על זה, אף שכמה התבטאויות דוקא כן שמעתי.)

ועכ"פ מה שאני רציתי קצת לדייק מכאן ששם יותר דגש על הבקיאות, בודאי איננו נכון כלל לפי ההקשר.

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » ה' מרץ 08, 2018 11:37 pm

גליון רוממות פרשת ויקהל פקודי פרה תשעח - גליון אבל מיוחד ומוגדל.pdf: גליון רוממות; (826.48 KiB) הורד 1196 פעמים

דברים נפלאים

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ו' מרץ 09, 2018 12:09 am

איש הגבעה כתב:
גליון רוממות פרשת ויקהל פקודי פרה תשעח - גליון אבל מיוחד ומוגדל.pdf
דברים נפלאים

אכן. ייש"כ.

החושב · הודעהעל ידי **החושב** » ו' מרץ 09, 2018 1:11 am

דודי צח כתב:שמעתי לפני כעשור בשם רבי משה גולדשטיין
...
הסיבה האמיתית היא מפני שאכן הגדולים דהיום לא מסוגלים זאת, כבר אין את 'הגדולים של פעם' שהיית יכול להקשות לו כל רמב"ם מוקשה מכל מקצוע שהוא, ועל אתר הוא יהיה איתך בתוך הסוגיא....

נ.ב. לדידי יש עוד סיבה, אולי היום יש פחות ענקיים, אבל הציבור הממוצע של האברכים ובחורי הישיבות - יותר גדוש בידע ובעומק, והכמות של תלמידי חכמים בכל קהילה וקהילה גדולה לאין ערוך לעומת לפני יובל שנים, ומכל הסגונונות בלימוד אפשר למצוא פה ושם. זאת ועוד, גם נתרבו ספרים, וכן מאגרי ספרים פיזיים וטכנולוגיים, עד שכל קושיא 'רחוקה' אפשר למצוא מי שמדבר על זה ולרוות לרוב נחת.

ההסבר שלך ודאי נכון - ציבור הלומדים ברוב המקרים אינו מרגיש צורך לפנות לאדם גדול על מנת לברר איזו שאלה בלימוד (הכרעה הלכתית זהו עניין אחר). הציבור מרגיש שיש דרכים יעילות יותר. אולי זה טעות, אבל זהו המצב.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ו' מרץ 09, 2018 2:37 am

דודי צח כתב:שמעתי לפני כעשור בשם רבי משה גולדשטיין (ישיבת התפוצות), שאמר שבעבר, בבחרותו היה מחזה נפוץ לראות בחורי ישיבה צורבים סרים לביתם של גדולי ישראל, לשוחח איתם בעניינים תורניים, בקושיות ובפירוקים.
אולם כיום נשתנו העתים, ולא מצינו שעושים או נוהגים כן.
אך בעוד רבים סוברים כי זה באשמת 'הגבאים' ו'אנשי החצר' שהשתלטו היום על כל ראש ישיבה מליגה מסויימת ומעלה, ומפני כן כבר אין דלתם פתוחה לכל נער ולכל מבקש תורה, זה גם אמת אומר ר' משה, אבל לא זה עיקר הטעם, הסיבה האמיתית היא מפני שאכן הגדולים דהיום לא מסוגלים זאת, כבר אין את 'הגדולים של פעם' שהיית יכול להקשות לו כל רמב"ם מוקשה מכל מקצוע שהוא, ועל אתר הוא יהיה איתך בתוך הסוגיא. אין. נאדה. ירדו הדורות של הגדולים.

אך סיים ר' משה, אבל כהיום (לפני כעשור) נשאר אחד שדמותו מזכירה את הסגנון הקודם - הוא ניהו רבי שמואל אויערבך.

וחבל על דאבדין.

נ.ב. לדידי יש עוד סיבה, אולי היום יש פחות ענקיים, אבל הציבור הממוצע של האברכים ובחורי הישיבות - יותר גדוש בידע ובעומק, והכמות של תלמידי חכמים בכל קהילה וקהילה גדולה לאין ערוך לעומת לפני יובל שנים, ומכל הסגונונות בלימוד אפשר למצוא פה ושם. זאת ועוד, גם נתרבו ספרים, וכן מאגרי ספרים פיזיים וטכנולוגיים, עד שכל קושיא 'רחוקה' אפשר למצוא מי שמדבר על זה ולרוות לרוב נחת.
ואיך אמר הנתיבות שלום? המזרח דהיום ירוד יותר, אבל המערב דהיום חשוב הרבה יותר

על נימוקו של הרב משה גולדשטיין דוקא קשה לי, ב"ה לא אלמן ישראל ויש תלמידי חכמים אפילו שלא נקראים "גדולי הדור" שאפשר לדבר אתם בכל מקום ממש, ובודאי בכל מקום שבחור ישיבה לומד כלומר נשים נזיקין, וכ"ש גדולי הדור עצמם. וכמדומה שגם היום, אצל כמעט כל ראש ישיבה חשוב או ר"מ מוכר, בדרך כלל יכול כל בחור ישיבה לדבר אתו בלימוד באיזו סוגיא שהוא לומד.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ו' מרץ 09, 2018 3:49 am

מה יש להשוות!
[אמנם הייתי מונה כארבע אישים החיים עמנו ששואלים אותם בכל מקום, אבל קשה להכנס לרובם. זה בכלל לא בקנה מידה שהיה בדור של ר"מ גולדשטיין]

מיני ומינך · הודעהעל ידי **מיני ומינך** » ו' מרץ 09, 2018 6:49 am

איש הגבעה כתב:דברים נפלאים

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מרץ 09, 2018 12:48 pm

יש גם כמה "עילויים" שאינם מגדולי הדור שאפשר לדבר אתם בכל סוגיא את כל הרייד.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' מרץ 09, 2018 1:15 pm

מוסף זכרון הגרשא ככלות השבעה.pdf: (2.93 MiB) הורד 4141 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר