מי יהדוף שועלים? מליצות מחודשות בהסכמות ומודעות אבל

קלונימוס הזקן

מפעם לפעם אנו נתקלים במליצות מחודשות, הכותב בא להצטעצע ולסלסל בשבח מחבר הספר או המנוח וכדומה, אבל לא נחה דעתו בלשון חכמים וכעורה בעיניו זו ששנו, ולא נתקרר הדיו עד ליצירת מכתם חדש.

מטבע הדברים, פעמים הרבה שהמכתם החדש אינו מגדיר טוב את התחושה שאותה ניסה הכותב להעביר, או שההגדרה אינה קולעת (ממתי הודפים את השועל? הורגים אותו בדרך כלל).

דומני שיש מקום לרכז מליצות כאלה כאשר נתקלים בהם וקובץ על יד ירבה. הנה תרומתי הצנועה לתחילת האשכול.

קלונימוס הזקן

באותו עניין לפני הרבה שנים נפטר אחד קדוש וצדיק, אבל בחלק ממודעות האבל כתבו תארים מופלגים מכל הבא ליד, וביניהם ציטטו: מי יסתת בהרים, מי יפענח צפונים וכהנה וכהנה.

נפנה אחד הגאונים שליט"א ואמר לסובביו: מי שעשה את זה עד כה...

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' פברואר 26, 2018 4:40 pm

קלונימוס הזקן כתב:באותו עניין לפני הרבה שנים נפטר אחד קדוש וצדיק, אבל בחלק ממודעות האבל כתבו תארים מופלגים מכל הבא ליד, וביניהם ציטטו: מי יסתת בהרים, מי יפענח צפונים וכהנה וכהנה.

נפנה אחד הגאונים שליט"א ואמר לסובביו: מי שעשה את זה עד כה...

במחילה מאותו 'אחד הגאונים', אבל תוארים אלו הלא הם כתובים כמעט מילה במילה, בקינות לת"ב על הרוגי גדולי ישראל שנהרגו עקה"ש, [הקינה המתחיל 'החרישו ממני ואדברה']

קלונימוס הזקן

במחילה ממך, קרא שוב מה שכתבתי, הוא התכוון לומר שהמנוח אכן היה קדוש וצדיק, אבל מי שסיתתו בהרים היו גאוני ולמדני הדור. וככה זה כשעושים העתק/הדבק מהקינות על גדולי ישראל.

קלונימוס הזקן

משולש כתב:לפני הרבה שנים מישהו הראה לי מודעת אבל "אין לנו כיוצא בו" והוא הסביר לי שהפירוש הוא "אזל מהמלאי תנסו בשבוע הבא"...

גם אני תמהתי פעם על השימוש בקלישאה "רבינו על מי נטשתנו???" (אגב, מה המקור הקדום ביותר לה?) בלי לבדוק את ההקשר. למשל: קצת מגוחך יהיה לכתוב משפט כזה במודעת אבל מטעם מועצת גדולי התורה. תסכים אתי.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' פברואר 26, 2018 6:32 pm

קלונימוס הזקן כתב:השימוש בקלישאה "רבינו על מי נטשתנו???" (אגב, מה המקור הקדום ביותר לה?)

שמואל־א יז, כח.

קלונימוס הזקן

סגי נהור כתב:
קלונימוס הזקן כתב:השימוש בקלישאה "רבינו על מי נטשתנו???" (אגב, מה המקור הקדום ביותר לה?)

שמואל־א יז, כח.

יפה. שתי נקודות.

חיפשתי כמובן מקור לשימוש בקלישאה, לא על מה היא מבוססת. המקור הכי מוקדם והכי מצוטט שמצאתי בחיפוש קל, הוא המצבה של ר' אבל'ה פאסוועלער.

שמשון · הודעהעל ידי **שמשון** » ג' פברואר 27, 2018 12:29 am

אולי במקום מי יהדוף שועלים צ"ל: מי יקשור זנבות השועלים זה בזה

שייף נפיק

הזכרתוני שראיתי בבית כנסת אחת מבני המערב שתרם אחד ספר 'לעלוי נשמת השכינה הקדושה' ..
ועל זה אמרו 'דלוגו עלי אהבה'

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 27, 2018 12:53 am

לי דוקא מפריע יותר הקלישאות, שמגחיכות את המודעות עד הקצה.

א. יהיה המנוח אשר יהיה, תמיד יופיע המשפט "בצער רב וביגון קודר" (מה זה יגון קודר והאם יש יגון מאיר?)
ב. מת בן הזוג באיזה זמן סמוך (השיעור לא נתברר) לבן זוגו, חייב להופיע המשפט "שבר על שבר הושברנו".
ג. המהדרים רושמים במודעת האבל כל שום וחניכה דאית לה למנוחה: דבורה איטה (פוצי). משל היה זה גט.
ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי... ורבים מהם דבוקים בלו"נ בזצ"ל ואח"כ בינוקא.
ה. כבר פשט המנהג לרשום את כל המ"ב מסעות של המנוח: דרעבצין - לוגאנו - יסודות - בני ברק - נוה שמחה.

זה מקצת ממנהגי הכתיבה.

ויש גם מנהגי תליה.

למשל, על ביתו של המנוח, יש לתלות מודעות משני הצדדים דייקא. וכמובן, כל מודעה שהתפרסמה על הצדיק חייבת להיות מוצגת ומיוצגת על קירות ביתו, להרבות המהומה.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' פברואר 27, 2018 1:32 am

שמשון כתב:אולי במקום מי יהדוף שועלים צ"ל: מי יקשור זנבות השועלים זה בזה

נאים הדברים למי שאמרם
(שמשון, למי שלא הבין לבד)

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' פברואר 27, 2018 1:33 am

ומה עם הכפלת המודעה הצנועה של רבע גליון, לחצי גליון, והאידנא מי שהמודעות עליו אינם בגודל גליון שלם כנראה שהיה פסול אפילו לזימון

ורק לשם המשל.

: מודעה.jpg (12.95 KiB) נצפה 10836 פעמים

במושגים של היום אם יכתבו ככה על אדמו"ר פשוט יהיו בטוחים שזה נקמה של החצר הנגדית...

בצניעות אופיינית עומדת מצבתו של מרן זיע"א (בלי שהיה צריך אפילו להזהיר על זה...)

: מצבה.JPG (14.37 KiB) נצפה 10836 פעמים

אני חושב שמי שניסח את המצבות הבומבסטיות של מרנן אדירי התורה, הטמונים במרחק לא רב מהחזון איש, הרי שזלזל הרבה בכבוד התורה (ולא של החזו"א).

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' פברואר 27, 2018 8:17 am

פעם חבר שלי ציטט ממודעת אבל: נצחו ערלים את המצוקים

בברכה המשולשת

כמדומני שכבר כתבתי באשכול אחר על ודעת אבל שראיתי פעם שהיתה רצף ארוך של שבחים (שכולם היו ראויים לגאון המנוח זצ"ל הנ"ל) ובסופם "גדול מרבן שמו"

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 27, 2018 9:07 am

עוד ביטוי שאיבד את משמעותו, הוא "לשונו הזהב", יש הסבורים כי אדם גדול וקדוש לשונו זהב, וכל אשר יוצק מפיו זהב.
כך במודעת אבל על גדול אחד, שהוציא בית כנסת פלוני, נכתב כל סיפורו של בית הכנסת על המודעה, דבר הראוי לגיחוך לכשעצמו ("אשר עמד בנשיאות בית מדרשנו, המשמש כ... והנוסד על ידי... ואח"כ על ידי... ובשנת זה עבר לבנין המרכזי... ואז נוספו בו כולל... ואח"כ התווספו ספסלי בית מדרשא ונוסד כולל יום שישי... וכו' וכו'"), ונוסף עוד, וזה כמעט ציטוט מדויק: "אשר עודדנו להקים את בית מדרשנו, ובלשונו הזהב אמר: כמה שיותר גדול כמה שיותר רחב...!"

זנב לאריות

לדעתי זה עולה על כולנ, ועיין בכל האשכול שם

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 27, 2018 10:01 am

איש_ספר כתב:לי דוקא מפריע יותר הקלישאות, שמגחיכות את המודעות עד הקצה.

א. יהיה המנוח אשר יהיה, תמיד יופיע המשפט "בצער רב וביגון קודר" (מה זה יגון קודר והאם יש יגון מאיר?)
ב. מת בן הזוג באיזה זמן סמוך (השיעור לא נתברר) לבן זוגו, חייב להופיע המשפט "שבר על שבר הושברנו".
ג. המהדרים רושמים במודעת האבל כל שום וחניכה דאית לה למנוחה: דבורה איטה (פוצי). משל היה זה גט.
ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי... ורבים מהם דבוקים בלו"נ בזצ"ל ואח"כ בינוקא.
ה. כבר פשט המנהג לרשום את כל המ"ב מסעות של המנוח: דרעבצין - לוגאנו - יסודות - בני ברק - נוה שמחה.

ו. יש לכתוב כל תוארי הקרובה שיש למנוח: בעלי/גיסי/אבינו/ זקנינו/אחינו/חמי/
ז. היה ויש למנוח בן שנפלט לגולה, חובה לכתוב: המשפחה המתאבלת בארץ ובחו"ל. כביכול בכך מגדילים את חשיבותו.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' פברואר 27, 2018 10:18 am

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:לי דוקא מפריע יותר הקלישאות, שמגחיכות את המודעות עד הקצה.

א. יהיה המנוח אשר יהיה, תמיד יופיע המשפט "בצער רב וביגון קודר" (מה זה יגון קודר והאם יש יגון מאיר?)
ב. מת בן הזוג באיזה זמן סמוך (השיעור לא נתברר) לבן זוגו, חייב להופיע המשפט "שבר על שבר הושברנו".
ג. המהדרים רושמים במודעת האבל כל שום וחניכה דאית לה למנוחה: דבורה איטה (פוצי). משל היה זה גט.
ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי... ורבים מהם דבוקים בלו"נ בזצ"ל ואח"כ בינוקא.
ה. כבר פשט המנהג לרשום את כל המ"ב מסעות של המנוח: דרעבצין - לוגאנו - יסודות - בני ברק - נוה שמחה.

ו. יש לכתוב כל תוארי הקרובה שיש למנוח: בעלי/גיסי/אבינו/ זקנינו/אחינו/חמי/
ז. היה ויש למנוח בן שנפלט לגולה, חובה לכתוב: המשפחה המתאבלת בארץ ובחו"ל. כביכול בכך מגדילים את חשיבותו.

אני לא חסיד של הקלישאות האלו, ולדעתי גם עיתונים וספרים מלאים מזה, אך במחשבה שנייה, לא צריך להתקטנן כ"כ, כך למשל (א) בכל כתיבה ספרותית מרחיבים בשתיים-שלוש מלים מונח אחד, ולא אתחיל להביא דוגמאות על מונחים כפולים כמו 'יגון קודר' שגם התנ"ך שלנו מכיר בהם, ומדוע (ב) א"א לכתוב שבר על שבר הושברנו כשבמציאות אכן התרחש משהו קרוב לכך. כמו כן, מודעות האבל מטרתן ליידע את כל מכרי הנפטר, וטבעי הוא (ג) לכתוב את כל הווריאציות של השם בהן נתקלו המכרים במשך עשרות השנים, וכן גם את (ה) כל המקומות בהם הוא עבר בחייו כדי לקרב את הזיכרון כשמטבע הדברים אנשים זוכרים רסיסי נתונים. ובנוגע לתארים (ד) העובדה שכל אברך הוא הרה"ג וכל יהודי יקר הוא "רב" (מה גדר רב?) היא לא פחות מגוחכת ואולי אף מבחילה בעיני. משום מה זה פחות מעיק לנו. לגבי תיאורי הקרבה (ו) תנסה להציע רעיון טוב יותר, ואולי ילכו בעקבותיך. ולמה נראה לך שכתיבת (ז) בארץ ובחו"ל נועדה להגדיל את חשיבות הנפטר?

חבר פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי...

שמעתי מחסיד שאינו מן החשובים שהוא מאוד רגוע, כנראה לעולם לא ימות שהרי רואים שאך ורק חשובי החסידים הם שנפטרים

קלונימוס הזקן

ויש גם סתירות מובְנות נפוצות כמו זו:

האשה המפורסמת בצניעותה

(זה כמובן נובע משיבוש המושג צניעות וצמצומו)

מה שנכון נכון

חידוש בעיני שיש הקוראים במודעות אלו שורות נוספות מלבד השם הזמן ומקום הקבורה/השבעה...

מטבע הדברים מודעות אלו נכתבות בד"כ בלחץ זמן ובשעת חימום, ועל ידי כל אדם גם אם אינו סופר מהיר, והדרך הנוחה והבטוחה היא להעתיק את הנוסח ממודעות אחרות ולהשתמש בלשונות ובקלישאות הנפוצות. [אך זה לא תירוץ למצבות].
ומה יעשה הכותב ויצא דעת הכל? ישתמש במליצות השכיחות - יאמרו קלישאות אתה מרבה, ישתמש במליצות חדשות - יאמרו הצטעצעיות, וכי כעורה וכו'.
והלא נפסק בהלכה שמותר להוסיף קצת בשבח המת. ושיעור 'קצת' הוא לפי ערך וטיב השבחים הנהוגים אצל החיים (וע"ז יש להעיר יותר. וכן על אלו מהספדנים שמטעמים שלהם מגזימים עד כדי תמיהה. אך יש ללמד זכות שלפעמים יש בזה קצת נחמה לקרובים).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 27, 2018 11:58 am

מה שנכון - נכון.

אם מחפשים לעשות ליצנות עדיף באמת לעשות זאת ממודעות של ברכה ושמחה להחיים אתנו לאויש"ט

שייף נפיק

קלונימוס הזקן כתב:ויש גם סתירות מובְנות נפוצות כמו זו:

האשה המפורסמת בצניעותה

(זה כמובן נובע משיבוש המושג צניעות וצמצומו)

שמעתי מת"ח שזה ענין צניעותו של שאול, חדר לפנים מחדר, שגם את הצניעות הוא הצניע... וכן באשה קמחית שהצניעה את הצניעות.

קאצק · הודעהעל ידי **קאצק** » ג' פברואר 27, 2018 12:22 pm

למה אתם חושבים שהיום התחיל הסיפור. וד"ל.

צורב מתחיל

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
איש_ספר כתב:ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי...

שמעתי מחסיד שאינו מן החשובים שהוא מאוד רגוע, כנראה לעולם לא ימות שהרי רואים שאך ורק חשובי החסידים הם שנפטרים

פעם שמעתי בזה כלל: מזקני חשובי, היינו שהוא חשוב שהזקין. מחשובי זקני היינו שהוא היחיד שלא פארקלכט...

פרנקל תאומים

"צדיק מסולא" "בני תורה מסולאים" (ולא "מסולאים מפז").

קלונימוס הזקן

צורב מתחיל כתב:
חבר פורום אוצר החכמה כתב:
איש_ספר כתב:ד. היה המנוח חסיד, לעולם הוא מחשובי חסידי...

שמעתי מחסיד שאינו מן החשובים שהוא מאוד רגוע, כנראה לעולם לא ימות שהרי רואים שאך ורק חשובי החסידים הם שנפטרים

פעם שמעתי בזה כלל: מזקני חשובי, היינו שהוא חשוב שהזקין. מחשובי זקני היינו שהוא היחיד שלא פארקלכט...

פה הזכרתי לי סעיף אחר בנושא זה: תארי עיתונים וכדומה. ואמרתי פעם שיש שכותבים על מישהו "הגאון הגדול" אבל מתכוונים "הגדול הגאון" ודוק היטב.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ג' פברואר 27, 2018 11:24 pm

גם אנוכי תהיתי, כאשר ראיתי את הנוסח במודעות על סילוקו של הרב אלעזר אבוחצירה, 'ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש', והלא המצוקים ניצחו את האראלים...

מחולת המחנים

רבי חיים סרנא זצ"ל שמע פעם רמקול המכריז בניגון על אדם כלשהו "נצחו אראלים את המצוקים", הפטיר ר' חיים: א קנאפער נצחון...

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' פברואר 28, 2018 1:13 am

קשור לנושא האשכול, ויועיל להרבות השמחה בעז"ה.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24983#p252178

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' פברואר 28, 2018 1:39 am

עקביה,
משובח ביותר!
דמעתי מצחוק.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' פברואר 28, 2018 1:45 am

עקביה כתב:קשור לנושא האשכול, ויועיל להרבות השמחה בעז"ה.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24983#p252178

נפלא ביותר!!

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' פברואר 28, 2018 3:39 pm

המשוררים הספידוהו - תמה שירת חייו.
הטייסים - נסק למרומים.
החייטים - נקטע פתיל חייו.
האסטרולוגים - כוכבו נפל.
הספנים - טבעה נפשו.
השענים - זמנו עמד מלכת.
השוטרים - איננו.
בעלי כלי הנשיפה - נפח את נשמתו.
המלצרים - סיים ללא תוספות.
החזאים - חלף בסערה.
הקדיולוגים - לבו נדם.
המוסכניקים - המצבר התרוקן.
הימאים - צלל אל מותו.
האלקטרונאים - נצחו השרפים את החשמלים
הטלפונאים - מספרו אינו מחובר.
השדרנים - נפל מהקו.
המזרונאים - ינוח בשלום על משכבו.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' מרץ 04, 2018 8:10 pm

קלונימוס הזקן כתב:פה הזכרתי לי סעיף אחר בנושא זה: תארי עיתונים וכדומה. ואמרתי פעם שיש שכותבים על מישהו "הגאון הגדול" אבל מתכוונים "הגדול הגאון" ודוק היטב.

נראה שקדמוך בזה.

עבד הזמן · הודעהעל ידי **עבד הזמן** » א' מרץ 04, 2018 8:21 pm

במוסף המודיע הובא בשם הגרשז"א שהסיפור שמסופר על הגרעק"א ששלח מכתב לחייט עם שורות הפלגות תארים, וכשנשאל על כך השיב שחשב שכך כותבים מכתב לכל אדם הוא סיפור מהמשכילים.
האם יש לזה עוד מקורות?

מה שנכון נכון

עבד הזמן כתב:במוסף המודיע הובא בשם הגרשז"א שהסיפור שמסופר על הגרעק"א ששלח מכתב לחייט עם שורות הפלגות תארים, וכשנשאל על כך השיב שחשב שכך כותבים מכתב לכל אדם הוא סיפור מהמשכילים.
האם יש לזה עוד מקורות?

ראיתי פעם סיפור זה על החמד"ש בתולדותיו שבסוף הספר. נכתבו ע"י נכדו.

בעל קורא · הודעהעל ידי **בעל קורא** » ה' מרץ 08, 2018 12:27 pm

קלונימוס הזקן כתב:מפעם לפעם אנו נתקלים במליצות מחודשות, הכותב בא להצטעצע ולסלסל בשבח מחבר הספר או המנוח וכדומה, אבל לא נחה דעתו בלשון חכמים וכעורה בעיניו זו ששנו, ולא נתקרר הדיו עד ליצירת מכתם חדש.

מטבע הדברים, פעמים הרבה שהמכתם החדש אינו מגדיר טוב את התחושה שאותה ניסה הכותב להעביר, או שההגדרה אינה קולעת (ממתי הודפים את השועל? הורגים אותו בדרך כלל).

דומני שיש מקום לרכז מליצות כאלה כאשר נתקלים בהם וקובץ על יד ירבה. הנה תרומתי הצנועה לתחילת האשכול.

חשבתי שזו בדיחה, עד שראיתי שאכן כך כתבו באחת ממודעות האבל.
יש שם עוד מליצות חדשות וחסרות פשר.

: מי יהדוף שועלים.jpg (57.99 KiB) נצפה 9904 פעמים

עבד הזמן · הודעהעל ידי **עבד הזמן** » ה' מרץ 08, 2018 1:06 pm

ניתוץ קרחונים נראה לי אביזרייהו של רציחה, גם ככה יש מומחים האומרים שעקב התחממות כדור הארץ והימסות הקרחונים העולם לפני הצפה.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' מרץ 08, 2018 1:58 pm

לא להגזים. הכוונה לארטיקים.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ה' מרץ 08, 2018 2:05 pm

בעל קורא כתב:
קלונימוס הזקן כתב:מפעם לפעם אנו נתקלים במליצות מחודשות, הכותב בא להצטעצע ולסלסל בשבח מחבר הספר או המנוח וכדומה, אבל לא נחה דעתו בלשון חכמים וכעורה בעיניו זו ששנו, ולא נתקרר הדיו עד ליצירת מכתם חדש.

מטבע הדברים, פעמים הרבה שהמכתם החדש אינו מגדיר טוב את התחושה שאותה ניסה הכותב להעביר, או שההגדרה אינה קולעת (ממתי הודפים את השועל? הורגים אותו בדרך כלל).

דומני שיש מקום לרכז מליצות כאלה כאשר נתקלים בהם וקובץ על יד ירבה. הנה תרומתי הצנועה לתחילת האשכול.

חשבתי שזו בדיחה, עד שראיתי שאכן כך כתבו באחת ממודעות האבל.
יש שם עוד מליצות חדשות וחסרות פשר.
מי יהדוף שועלים.jpg

"מי ינתץ בקרחונים" "ומי ינמיך רוח פשרנים"...
אתה בטוח שזו לא העתקה מאיזו סאטירה פורימית?

מי יבונן שוטים ומי יבריג להם ברגים...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר