מיללער כתב:הא לחמא עניא כתב:צילום שער ספרו "מנחה חריבה":
ספרו עמ"ס סוטה מלא חריפות ובקיאות, בכל דף.
ולתולדותיו אציין לדבריו בספרו הנ"ל בדף לו ע"ב מדפי הספר איך שמתמרמר מנהמת לבו בענין קדושת ירושלים שנחללה ע"י פריצת גדרי הצניעות במלבושי נשים, ולשונו חרב חדה מלא מוסר ויראת ה', דברים יורדים לחדרי בטן.
מיללער כתב:בספרו מנחה חריבה עמ"ס סוטה כא: (דף צח מדפי הספר) כותב בענין חסיד שוטה ורשע ערום: והארכתי בזה במכתב תשובה להרב הגאון אב"ד דק' דעטראיט, מיש(יגען).
האם תשובה הזו נדפסה? מי הוא הרב הנ"ל שאליו כתב תשובתו?
הא לחמא עניא כתב:מיללער כתב:בספרו מנחה חריבה עמ"ס סוטה כא: (דף צח מדפי הספר) כותב בענין חסיד שוטה ורשע ערום: והארכתי בזה במכתב תשובה להרב הגאון אב"ד דק' דעטראיט, מיש(יגען).
האם תשובה הזו נדפסה? מי הוא הרב הנ"ל שאליו כתב תשובתו?
הלא הוא הג"ר יהודה לייב לעווין זצ"ל רב אגודת הקהילות בדטרויט שבמדינת מישיגן בארה"ב, מח"ס 'האדרת והאמונה' ב"ח.
והרב הנ"ל מדטריאט שלח מערכה לקובץ שערי ציון (שנה א חוברת ב סי' מו) בנושא האם יש דין קדימה להציל את האיש לפני האשה – בהצלת נפשות. מו"מ בדין זה באריכות גדולה הוא מביא בספרו הנ"ל (ח"ב עמ' עה - צ) מה שהיה לו בשנת תרפ"א – תרפ"ב עם הג"ר משה קליערס רב דטבריה. בדף פ' באמצע תשובתו הוא כותב בזה"ל "והנה ידיד נפשי הרב הגאון הגדול החו"ב העצום וכו' ר' פנחס עפשטיין שליט"א מירושלים בעל המחבר ספר אוריין תליתאי כתב לי במכתבו אלי בענין זה, ומחזיק בבקיאות וחריפות נפלאה.
מיללער כתב:הא לחמא עניא כתב:מיללער כתב:בספרו מנחה חריבה עמ"ס סוטה כא: (דף צח מדפי הספר) כותב בענין חסיד שוטה ורשע ערום: והארכתי בזה במכתב תשובה להרב הגאון אב"ד דק' דעטראיט, מיש(יגען).
האם תשובה הזו נדפסה? מי הוא הרב הנ"ל שאליו כתב תשובתו?
הלא הוא הג"ר יהודה לייב לעווין זצ"ל רב אגודת הקהילות בדטרויט שבמדינת מישיגן בארה"ב, מח"ס 'האדרת והאמונה' ב"ח.
והרב הנ"ל מדטריאט שלח מערכה לקובץ שערי ציון (שנה א חוברת ב סי' מו) בנושא האם יש דין קדימה להציל את האיש לפני האשה – בהצלת נפשות. מו"מ בדין זה באריכות גדולה הוא מביא בספרו הנ"ל (ח"ב עמ' עה - צ) מה שהיה לו בשנת תרפ"א – תרפ"ב עם הג"ר משה קליערס רב דטבריה. בדף פ' באמצע תשובתו הוא כותב בזה"ל "והנה ידיד נפשי הרב הגאון הגדול החו"ב העצום וכו' ר' פנחס עפשטיין שליט"א מירושלים בעל המחבר ספר אוריין תליתאי כתב לי במכתבו אלי בענין זה, ומחזיק בבקיאות וחריפות נפלאה.
תודה רבה!
ואיידי דאתיא לידן, הנה הספד מרי"ל לעווין הנ"ל על הגר"ח מבריסק זצ"ל שנשא בעיר דיטראוט
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=217
שיף כתב:הוא כנראה לא היה רק באמריקה מאז שנולד ועד פטירתו....
חלמישצור כתב:רבי יהודה ליב לוין נולד בטראב שנת תרכ"ג. אביו נפטר בילדותו והוא למד אצל דודיו רבי ירמיה ורבי יהושע, רבה של סאהאל. אחר חתונתו למד בוולוז'ין ונסמך לרבנות מגדולי דורו. החל לשמש ברבנות כבן כ"ד בליסקאווא. בתרנ"ח היגר לארצות הברית, שימש ברבנות שנתיים ברוצ'סטר, שב לטארב ותיכנן לכהן ברבנות קרעווא אולם מחשש מחלוקת שב לארה"ב. תחילה כיהן בניו הייבן ולאחר ארבע שנים עבר לדטרויט בה נפטר בשנת תרפ"ו. היה ממייסדי אגודת הרבנים והמזרחי במדינה. פעל רבות לחיזוק התורה והחינוך היהודי בארצו. מלבד האדרת והאמונה נותרו ממנו כמה כתבי יד בהלכה ואגדה. אגב, היו לו קשרים טובים גם עם הראי"ה קוק (כתב לו הסכמה לספר האדרת והאמונה, אגרות הראיה ד, תשמ"ד, א'ריג; ועוד אגרת בעניין ישיבת חיי עולם, ליקוטי הראיה ב, עמ' 54-55; וכן אגרת תנחומים מהראי"ה למשפחת לוין עם פטירתו בחוברתו של ר"ז נוימן, תנחומיך ישעשעו נפשי, עמ' 75; נראה שנפגשו והתידדו בוולוז'ין).
מתפעל כתב:אין יודעים שנת לידתו של הגאון רבי פנחס זצ"ל?
ראיתי בכתבה ישנה מלפני 50 שנה ששאלו את הגאון האם שייך להקריב קרבן פסח כיום הזה, והתשובה שמצוטטת שם היא: "אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים ומראשי הנטורא קרתא, מזדעזע מהשאלה אם מותר להקריב. כאשר הר הבית נכבש על ידי חייליה של המדינה הציונית. הוא אומר: 'אסור לדבר על כך. כבר דיברו על כך בעבר והחליטו לשלילה. רק כאשר יבוא המשיח ויבנה את בית המקדש אז נקריב קרבנות. לא לפני כן. על הקבלה משמו של הגר"א מווילנא אומר הרב אפשטיין: "זאת לא קבלה אלא חלום. רבי עקיבא איגר והחתם סופר שדנו בענין הזה ושאמרו שאי אפשר להקריב בזמנם קרבנות כי השולטן הטורקי הוא רשע ואינו נוטה חסד ליהודים, אמרו זאת על דרך ההלצה. גם הם לא התכוונו לכך שיש אפשרות כל שהיא להיתר".
קשה בעיני שר' פנחס יאמר על הגרעק"א והחת"ס שדנו בענין 'על דרך ההלצה'. זה נשמע מוזר ביותר. אולי הכתב לא הבין אותו נכון.
מיללער כתב:אקרייה בחלמיה לרבי פנחס ירושלמאה
הא לחמא עניא כתב:מיללער כתב:אקרייה בחלמיה לרבי פנחס ירושלמאה
הרקע לזה היה, כי כידוע, בשנות מלחמת העולם הראשונה, בעוד ממשלת טורקיה מעורבת מעל ראשה בהגנה על מולדתה, התקיים עקב כך גיוס כללי בארץ ישראל, ומי שלא היה אזרח טורקי חלה עליו חובת גלות. נוסף לכך, הרעבון כירסם כל חלקה טובה שעוד נותרה בארץ הקדושה. חלק ניכר מבני היישוב היהודי מצאו אז מקלט בחו"ל, וגם לרבינו עלו מחשבות שונות שאין מנוס אלא לרדת חוצה לארץ, אך הכריע את ספקו על פי פסוק
שנתגלה לו בחלום, וכפי שהוא עצמו בספרו מנחה חריבה את הקטע הנ"ל.
מיללער כתב:הא לחמא עניא כתב:מיללער כתב:אקרייה בחלמיה לרבי פנחס ירושלמאה
הרקע לזה היה, כי כידוע, בשנות מלחמת העולם הראשונה, בעוד ממשלת טורקיה מעורבת מעל ראשה בהגנה על מולדתה, התקיים עקב כך גיוס כללי בארץ ישראל, ומי שלא היה אזרח טורקי חלה עליו חובת גלות. נוסף לכך, הרעבון כירסם כל חלקה טובה שעוד נותרה בארץ הקדושה. חלק ניכר מבני היישוב היהודי מצאו אז מקלט בחו"ל, וגם לרבינו עלו מחשבות שונות שאין מנוס אלא לרדת חוצה לארץ, אך הכריע את ספקו על פי פסוק
שנתגלה לו בחלום, וכפי שהוא עצמו בספרו מנחה חריבה את הקטע הנ"ל.
תודה
מפליא לשונו הזהב ומליצתו, וענוות חנו.
אגב, בספרו הנ"ל מרבה לצטט מדברי הגרי"י דיסקין שכנראה ידידות עזה שררה ביניהם, מה אתם יכולים לספר על זה?
מיללער כתב:יודע מפי הזכרון דפי המנחה חריבה?
מה שנכתב שם ראיתי, רציתי לשמוע על סיפורים מידידותם
חלמישצור כתב:על פניית ר"פ לי"מ לוין שר הסעד, בקיץ שנת תש"ח, בבקשה לסיוע בעקבות שריפת כל ביתו 'על רהיטיו ועל ספריו הרבים... יצא ממש כשכותנתו לעורו', אצל קפלן, עמרם בלוי, ירושלים תשע"ז, עמ' 183-184.
כמה אלפים ספרי קודש חשובי ערך ויקרי המציאות, ובתוכם ביתי שהיה לבית מקדש מעט, וכל רכושי ובעיקר כל הספרים היקרים שלי, לערך ג' אלפים ספרים, היו למאכולת אש... עינינו תרדנה דמעה... איה הש"ס שלי עם כל ההגהות, איה הרמב"ם, השולחן ערוך וכו', איה הנודע ביהודה, איה הקצות, הנתיבות, איה החתם סופר, איה המנחת חינוך... איה ספריו של ר' יצחק אלחנן... היכן אתם מוריי ורבותיי מאורי עיניי... ואבקש את כת"ר שישלח לי אכזמ' [אקזמפלרים, עותקים] אחרים מספריו. מבוא התלמוד ב' חלקים על גיטין, ב"ק, ואם הדפיס עוד ואם אפשר לכת"ר להשתדל עבורי להשיג לי ש"ס רמב"ם וכו' כי כאמור, לא הוצאתי כלום. כי אם בכסותו לעורו. וכמו שאומרים יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לי ש"ס לעיין בו לעת הצורך ומה נמלצו לשון הרמב"ם בהל' רוש"נ "וחיי בעלי תורה בלא חכמה וכו'" אסיר תודה אהי' לו. ושכרו כפול מן השמים.
דודי צח כתב:מתי נולד רבי פינחס?
מעניין שבשנת תש"ח בערך הוא כותב אני 'זקן' - כשמסתבר שהיה בן חמישים ומשהו, ואולי אני טועה
הא לחמא עניא כתב:דודי צח כתב:מתי נולד רבי פינחס?
מעניין שבשנת תש"ח בערך הוא כותב אני 'זקן' - כשמסתבר שהיה בן חמישים ומשהו, ואולי אני טועה
רבינו הראב"ד נולד בשנת תרמ"ז בעיר גרייבא שבליטא, לאביו הגאון רבי ישעיה ולאמו הרבנית מרת אסתר.
לידתו היתה בחודש תמוז בשבוע פרשת פינחס
הא לחמא עניא כתב:יהיה בדוכנים של מכון ירושלים כבר שבוע הבא בשבוע הספר??
דודי צח כתב:הא לחמא עניא כתב:דודי צח כתב:מתי נולד רבי פינחס?
מעניין שבשנת תש"ח בערך הוא כותב אני 'זקן' - כשמסתבר שהיה בן חמישים ומשהו, ואולי אני טועה
רבינו הראב"ד נולד בשנת תרמ"ז בעיר גרייבא שבליטא, לאביו הגאון רבי ישעיה ולאמו הרבנית מרת אסתר.
לידתו היתה בחודש תמוז בשבוע פרשת פינחס
כך הוא כותב בשנת תש"י במכתב שהובא לעיל: אני זקן וחלוש ורצוץ - היה בסה"כ בן 63
הא לחמא עניא כתב:בקרו טלה כתב:הא לחמא עניא כתב:יהיה בדוכנים של מכון ירושלים כבר שבוע הבא בשבוע הספר??
תודה על העלאת הקטלוג וסימון הספר.
נקוה מאוד שאכן נזכה לראות זאת שבוע הבא בדוכנים.
זה ירד לדפוס בתחילת השבוע, נקוה שזה יצא באמצע שבוע הבא.
קראקובער כתב: שמואל הנביא שנפטר בגיל 52 העיד על עצמו (שמו"א יב, ב) שהוא זקן: ועַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
יקים כתב:ידוע לי ממקורות נאמנים ביותר כי:
הספר המקיף על רבי פנחס הכולל ד''ת מכתבים ותולדות, ומכונה בשם 'מתורתו של רבי פנחס' ב''ח, נמצא כעת על מכבש הדפוס.
המתינו עוד מעט, ותראו כי לא בא כבושם הזה בשנים האחרונות!
יציב פתגם כתב:
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים
