הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' יוני 19, 2018 2:33 am
בספר אומר הבא מן החדש קונטרס כוכבי חיים [הרב באקאן שליט"א] יש הרבה פנינים מעניינים ממנו.
אציין כמה.
א. הגר"ח קרייזוירט זצ"ל נסע ברכבת עם הרוגוצו'בר והצ"פ אמר בע"פ רמב"ם הל' מלכים, ואמר דברי הרמב"ם [פ"ד ה"ד] "אבל ההדיוט אסור בפילגש אלא באמה עבריה בלבד אחר ייעוד". ומבואר שלאמה עבריה בייעוד יש לה דין פילגש. והקשה הצ"פ מקידושין [יח,ב] יעוד נישואין עושה או אירוסין עושה, אבל פילגש ודאי אינה.
ואמר הגר"ח להצ"פ דמקור הרמב"ם הוא מירושלמי כתובות [פ"ד ה"ד] דהמייעד אמה עבריה והוציא עליה שם רע פטור מעונש מוציא שם רע, עיי"ש. [ופליג הירושלמי על הבבלי הנ"ל].
והצ"פ אמר על כך "דוטקעס, דוטקעס" [היינו שטותים, שטותים].
ואמר הגרח"ק שאינו ידוע למה לא נראה פירושו להצ"פ. [אומר הבא מן החדש, כוכבי חיים]
ב. הגאון רבי מרדכי קאלינא אמר להגר"ח קרייזוויט זצ"ל בשם הגר"י מפונביז' שרק נשים יכולין לברך על אלו המצות שפטורין מהן [כמצוות עשה שהז"ג וכו'] אבל עבדים אין יכולים לברך, דלגבי המצוות שפטורין מהן, הם כנכרים.
שאל לו הגרח"ק על אתר, מגיטין [מ,א] דמבואר שעבד שהניח לו רבו תפילין הוא סימן ששחררו דעבד אינו מניח תפילין, וכתבו תוס' [ד"ה כשרבו] ולא משום דמיעביד ליה איסורא דמברך עליהון ואיכא ברכה לבטלה, דהא סוכה לולב ושופר וכמה מצות עשה שנשים מברכות, אלא משום דאין עבדים רגלים בתפילין ואי לאו דשחרריה לא הוה מנח ליה" עכ"ל, הרי מפורש שמברכין כמו נשים. והג"ר מרדכ" קאלינא נתפעל. [שם].
ג. הסאקלאר רב הג"ר יצחק שוסטער זצ"ל שאל את הגרח"ק כשהיה בן י"ז דתשובות הרמב"ם [עי' בתשו' הרמב"ם סי' קמ] כתב על דבר אחד [הנוגע לענייני מסכת סנהדרין ומכות] שחיפש אותו במס' סנהדרין ומכות ולא מצאו, רק בגיטין מצאו, איזה גמ' הוא. הגרח"ק השיב מיד דהוא הדין דשחט בו שנים או רוב שנים ה"ז אינו גולה.
ובקובץ ישורון [חלק ט"ו עמ' תצ"ט] מובא שחותנו של הג"ר מאיר שמחה שאל לו שאלה זו כשרצה לקחתו לחתן, וי"א שהשיב כנ"ל, וי"א שהשיב דהכוונה לאשה שלגתה לערי מקלט [גיטין יב,א]. [שם].
ד. עוד שאל אות והדקאלאר רב איפוא מבואר 'א הייליגע טומאה' [טומאה קדושה] והשיב מיד הגרח"ק דהוא בתוספתא דשבועות [פ"א, ד] ר' נתן אומר טומאת גויות ולא טומאת קדושה , יצא השורף את הפרה ופרים המשלח את השעיר שהן טומאות קדושות [שאין חיבין עליהם על טומאת מקדש וקדשיו]. [שם].
ה. עוד נשאל בילדותו איפוא יש הלכה בבל תאחר במסכת בבא בתרא. השיב מיד בתוס' [סוף קסו,א] ועוד כיון שהייתה מותרת לאכול בקדשים למה היו עומדים בדינר זהב כיון שיכולות לאכול בקדשים, מיהו יש לומר משום בל תאחר היו דוחקות.
ו. בשעת המלחמה אמר הג"ר אברהם גרודזי'נסקי זצ"ל, חותנו של הגרח"ק שאין צריך לברוח מהרשעים הדייטשען, דהתורה תגן. אמר לו הגרח"ק שנשאל בילדותו על זה שכתב החכם צבי [סי' א'] שקטלנית מותרת להתייבם דהמצווה תגן. דהלא יאתא בגמ' [יבמות סד,א] מלה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול, הרי מבואר דיש חשש קטלינית במילה, וחזינן דלא אמרינן שהמצווה תגן. והשיב ששם גם באחין הראשונים הי מצוה ואעפ"כ לא הגינה מצוות מילה ולהכי לא תמול שוב. אולם לגבי יבמה קטלנית אפשר שזכות המצווה תגן. מאחר שלא הוחזקה קטלנית במצווה אלא בסתם נישואין, אמרינן שבמקום יבום המצווה תגן. [וכן הובא לתרץ בהאלף ל שלמה אה"G סי' מ"ד. וכן תירץ בנפש חיה אה"ע סי' א'].
ואם כן כאן ג"כ הלא הוחזק הסכנה בפולין שגם כן למדו תורה, ואם כן צריך לחוש אף בליטא. [שם].