שורש צנ"ע מלשון עשייה, התקנה

[חד ברנש]

כתב חד מקמאי, ש"הצניע" הוא לשון עשייה, התקנה.
ואני לא מצאתי לו כל מקור.
יש היודע ויכול להאיר את עיני?
תודה רבה

[לענין]

למה אתה מתכוין מקור?
המצניע לזרע ולרפואה- מספיק?

[חד ברנש]

מה שהבאת הוא מלשון החבאה, הצנעה. כמובנה הרגיל של המילה.
אני מחפש שורש צנ"ע במשמעות עשייה, התקנה, בריאה.
אותו קדמון מסביר את דברי הפיוט (על עשיית המאורות): "זוהרים מאירים בו הצניע". כך: את המאורות הזוהרים ומאירים, בו, ברקיע השני, התקין ועשה.

[דרומי]

לכאורה 'הצניע' במשמעות של הנחה וקביעה במקום, ולאו דוקא החבאה. וק"ל.

[חקר]

בלשון ערב מצינו הרבה שורש צ.נ.ע. במשמעות עשיה ופעולה.

[חד ברנש]

הרב חקר,
מאוד מעניין מה שכתבת,
התוכל להרחיב בדבר? ואולי להפנות אותי לספרות מקצועית בנידון?

אמנם מי שכתב את הדברים היה בן צרפת או אשכנז, אבל כבר מצאנו שהתגלגלו אליהם (מפרובאנס ומספרד) ידע מסוים על ערבית ושפות אחרות.

[עדיאל ברויאר]

הרב חקר בטח יודע על דברים נוספים, אבל כדוגמה ראה במילון ערבית-יהודית של בלאו עמ' 377, בטור הימני, ערכים צנעה, צנאעה, שם הוא מתרגם: מלאכה, מקצוע, מסחר.

[חד ברנש]

תודה ר' עדיאל,
ושמא הרב חקר יבוא להשלים את דבריו.
ייש"כ.

[פייש]

זה מה שגוגל עונה על השאלה. למי שמבין אנגלית


Sanaa is the Swahili word for “art” or more specifically a “work of beauty”. Sana'a is also the capital city of Yemen on the Arabian Peninsula. The ancient city was purportedly founded by Shem, son of Noah and the name is thought to be derived from a Southern Arabian word meaning “well-fortified”.

[חקר]

לא צריך ללכת רחוק.. ניתן לראות זאת כמעט בכל לשון עשיה המוזכר במקרא שתירגמו רס"ג בשרש זה [קיים באוצר חומש 'תורת אמת' עם תפסיר רס"ג מנוקד].
מ"מ בדקתי במילונו של אלמליח המצוי באוצר, ונוכחתי שאכן כן הוא. ראה שם בעמ' 400.

[פייש]

אבל מכל מקום הרי היא מלה ערבי, במקרא ובמשנה פירושו בכל מקום צניעות, ולמה יכניסו בפיוט

[חד ברנש]

יישר כוחך, רבינו חקר.
ומה שם מילונו של אלמליח?

[מה שנכון נכון]

ומה שם מילונו של אלמליח?

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147956&

[חד ברנש]

ייש"כ.;

[בינוני]

חזקוני שמות ט"ז ה':
והכינו את אשר יביאו, לשון הצנעה כמו ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים, וכן כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו.
(כאן זה קצת להיפך מהנ"ל, שהכנה משמעה להכין בשביל העתיד, והיינו להצניע).

[אלישיב ש]

ייתכן שגם בארמית של הבבלי

בשימוש 'זיל צנעינהו' המופיע כמה פעמים בש"ס, ומקביל ל'עשינהו'- כלומר, לכפות, לגרום למישהו שיעשה משהו.

[אבק פורח]

זו פרשנות מודרנית (ז"א מומצאת), רש"י מפרש צנעינהו לשון נידוי וכעין משמעותו בכל מקום.

[בינוני]

ז"ל המהרי"ט בחידו' לקידו' כ"ה ע"א

זיל צנעינהו. פירש"י לשון נדוי, וקשה לומר דמפני שלא באו לפרק יהיו חייבים נדוי, ויש לפרש לשון צניעות, כלו' למדם דרך ארץ וצניעות שלא לזלזל בכבוד אחרים. ובפ' בנות כותיי' דאמר רב לרב אסי זיל צנעיה ואי לא ציית גדיה הוא סב[ר] גדייה*, פרש"י בשמתא, אלמא צנעיה לאו שמתא הוא, וכן פרש"י שם הסתר אותו דבר ואמור לו שיחזור בו.

*כוונתו לגמ' (נדה ל"ו ע"ב) בעניין מקשה לילד בתוך ימי זיבה, שנחלקו בזה כמה אמוראים, ומספרת הגמ':
שילא בר אבינא [תלמיד רב] עבד עובדא כוותיה דרב, כי קא נח נפשיה דרב א"ל לרב אסי, זיל צנעיה [פירש"י הסתר אותו דבר, אמור לו שיחזור בו דטהור לגמרי], ואי לא ציית גרייה [משכהו בדברים שיחזור בו]. הוא סבר גדייה [נדהו] א"ל. בתר דנח נפשיה דרב, א"ל [רב אסי לרב שילא] הדר בך דהדר ביה רב, א"ל אם איתא דהדר ביה לדידי הוה אמר לי. לא ציית, גדייה.

[ישעיהו]

[quote="חקר"][קיים באוצר חומש 'תורת אמת' עם תפסיר רס"ג מנוקד]
מישהו יכול לתת לי קישור לחומש תורת אמת עם תפסיר רס"ג, באוצר המקוון ? [לא מצאתי את זה שם]. תודה מראש

[מה שנכון נכון]

מישהו יכול לתת לי קישור לחומש תורת אמת עם תפסיר רס"ג, באוצר המקוון ? [לא מצאתי את זה שם]. תודה מראש

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... l=0&udid=0

[ישעיהו]

הרב חקר בטח יודע על דברים נוספים, אבל כדוגמה ראה במילון ערבית-יהודית של בלאו עמ' 377, בטור הימני, ערכים צנעה, צנאעה, שם הוא מתרגם: מלאכה, מקצוע, מסחר.

היכן אפשר לראות את המילון הנ"ל של י. בלאו ? (לאו דווקא את המילים הנ"ל, אלא את כל המילון)

[עדיאל ברויאר]

בעבר המילון היה ברשת (כפי שמצוין באשכול קישורים למילונים וכדומה - viewtopic.php?f=7&t=39058&p=439154#p439154 ), אבל שמעתי שלאחרונה הורידו אותו מהרשת.